חומר רקע

אל: 20.2.2022 חברי ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שלום רב, נייר עמדה בעניין הצעת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים משוטטים ביום ששי 28 לינואר התפרסמה בעיתונות ידיעה כי וועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים משוטטים שמטרתה היא שיפור מצבם של כלבי הרחוב בפריפריה ומניעת המתה שלהם, באמצעות תכנית של סירוס והשבתם לטבע. במכתב זה ברצוננו להסביר מדוע הצעת חוק זו, למרות כוונותיה הטובות, היא שגויה מעיקרה, לא תפתור את הבעיה ורק תגרום נזקים לאדם ולמשקו ולעולם החי בטבע. להערכת רשות שמורות הטבע והגנים בארץ חיים כיום בטבע כ-30,000 כלבים משוטטים, כלומר כלבים ללא בעלים. כלבים אלה מגיעים מכמה מקורות: ״חובבי כלבים״ המגדלים אותם בבתיהם ומשחררים אותם או את גוריהם לטבע, כלבים החיים ללא בעלים בישובים, בעיקר בישובים בדואים בנגב, מתרבים בהם ועוברים לטבע וכלבים המגיעים מהארצות השכנות, בעיקר ממצרים, ירדן, רצועת עזה ומהגדה המערבית. כלבים משוטטים גורמים נזקים לאדם ולחי בכמה אופנים: 1. הם המעבירים העיקריים של מחלת הכלבת, מחלה שכל מי שייחשף אליה ימות בייסורים קשים אלא אם כן יחוסן תוך ימים בודדים מיום החשיפה. כלבים הם הנשאים העיקריים של הכלבת בישראל: מתוך 103 מקרי כלבת שאירעו בארץ בשלש השנים האחרונות 46 היו של כלבים נגועים. בשנים האחרונות מתו בארץ שני בני אדם מכלבת. 2. כלבים משוטטים מתאגדים לחבורות התוקפות בני אדם וחיות משק. נזקים אלה מתרחשים בכל הארץ, אך בעיקר בנגב, היכן שמרוכזים רוב הכלבים. להקות כלבים תקפו בני אדם שיצאו לריצה ליד יישוביהם או בתוכם, כמו למשל בשדה אליעזר ובצור הדסה. תופעה זו הפכה לשגרה בישובים בדואים, כמו רהט, שם כלבים משוטטים פצעו אנושות ילדים ומבוגרים שחלקם נזקקו לטיפול רפואי ממושך בבתי חולים וביר אל-האדג׳, שם כלבים הרגו תינוקת. הם טורפים חיות משק, בעיקר כבשים וגורמים לנזקים משמעותיים. לדוגמה, בשנת 2014 טרפו כלבים משוטטים עשרות כבשים בשדה אליעזר שבגליל העליון ותקיפות כאלה מתרחשות בשנים האחרונות תכופות בעדרי הבדואים בנגב. מאחר ומדינת ישראל אינה פועלת ביעילות נגד תופעה זו מרעילים כמה מבעלי העדרים את הפגרים במטרה לפגוע בכלבים, אך הפגרים נאכלים גם על ידי חיות בר ולאחרונה מתו בהרעלה כזו בנגב 12 נשרים, עופות הנמצאים בארץ בסכנת הכחדה חמורה. 3. כלבים משוטטים גורמים לנזקים רבים לעולם החי. מחקרים רבים בארץ ומחוצה לה הראו כי כלבים טורפים חיות בר שרובן הגדול מוגנות לפי חוק הגנת חיית הבר - צבאים, יחמורים, יעלים, ארנבות וחיות בר אחרות. להקות כלבים למדו לדחוק עדרי צבאים לגדרות ושם הם נתקלים בגדרות, נפצעים או נופלים ונטרפים. מנסחי החוק מציעים להקטין את אוכלוסיית הכלבים המשוטטים על ידי לכידה, סירוס או עיקור ושחרור מחדש לטבע. ככל הידוע לנו אין בעולם ארץ אחת בה אומץ פתרון זה ולא בכדי. אין אפשרות מעשית ללכוד לשם סירוס אחוז גבוה של הכלבים המשוטטים ואלה שלא יעוקרו ימשיכו להתרבות ביתר שאת. בנוסף, הכלבים המעוקרים לא יפסיקו לטרוף בעלי חיים או לתקוף בני אדם. הם גם לא יפסיקו להפיץ את מחלת הכלבת, שהחיסון לה תקף לשנתיים בלבד. הפסקת ירי בכלבים משוטטים משמעותו הסרת ההגנה המוקנה לחיות בר בחוק, לפגיעה בחיות משק ולסכנה בריאותית חמורה לבני אדם בישראל. עם כל הצער שבדבר, הפתרון לבעיה חמורה זו הוא שילוב של ירי בכלבים משוטטים וענישה של בני אדם שישחררו כלבים לטבע. ידוע לנו שדעה זו מקובלת על גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, בשירותים הוטרינרים, ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע. שומה על משרדי הממשלה האמונים על הגנת הסביבה, חקלאות, בריאות ומערכת המשפט לפעול יחד בהתאם לשיקולים מקצועיים ולא להיכנע לדרישות סקטור מסוים. בברכה, פרופ׳ יורם יום-טוב, אוניברסיטת תל אביב ד״ר יובל איטסקו, האוניברסיטה החופשית, ברלין פרופ׳ עמיעל אילני, אוניברסיטת בר אילן פרופ׳ יוני בלמקר, אוניברסיטת תל אביב ד״ר עודד ברגר-טל, אוניברסיטת בן גוריון פרופ׳ ענת ברנע, האוניברסיטה הפתוחה פרופ׳ דוד זלץ, אוניברסיטת בן גוריון ד״ר נועה טרוסקנוב, אוניברסיטת אקסטר ד״ר זוהר ינאי, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ עידו יצחקי, אוניברסיטת חיפה ד״ר ערן לוין, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ יוסי לשם, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ שי מאירי, אוניברסיטת תל אביב פרופ׳ עוזי מוטרו, האוניברסיטה העברית פרופ׳ אביתר נבו, אוניברסיטת חיפה ד״ר מריה נובוסולוב, אוניברסיטת קופנהאגן ד״ר אלכס סלבנקו, אוניברסיטת שפילד פרופ׳ אוריאל ספריאל, האוניברסיטה העברית ד״ר עוזי פז, מכללת בית ברל, צופית פרופ׳ לי קורין, אוניברסיטת בר אילן ד״ר אורי רול, אוניברסיטת בן גוריון