חומר רקע

נייר עמדה לדיון בוועדת הכנסת לשוויון מגדרי, בנושא: השפעת הריסת בתים על נשים בנגב– לציון יום הנגב :תאריך22.2.22 עמותת איתך معك (מעכי) משפטניות למען צדק חברתי אוספת בימים אלה מידע ונתונים לחוות דעת מגדרית שתוגש לממשלה ולרשויות הרלוונטיות, המתייחסת להשלכות הקשות של הריסות הבתים והפינוי מהבתים בנגב ובשייח ג'ראח על נשים בפרט. זאת, בהסתמך על מחויבות הממשלה להחלטה1325 של מועצת הביטחון של האו"ם (משנת2000 ) ומחויבות הממשלה ליעדים העולמיים לשנת2030 (ה SDGs) ובפרט ליעד5 - שוויון מגדרי. עבור הדיון הייעודי בוועדה בנושא, נציג כאן בקצרה את עיקרי הדברים הנוגעים להשלכות הייחודיות והקשות שיש להריסות הבתים על הנשים הבדואיות בנגב בפרט. 1. עמותת איתך معك (מעכי) משפטניות למען צדק חברתי פועלת מאז שנת2001 לקידום זכויות נשים בישראל, בדגש על נשים מקבוצות שוליים בחברה, בהן נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל, נשים חרדיות, עובדות בשכר נמוך, אמהות יחידניות ועוד. בין המהלכים אותם מובילה העמותה שנים רבות, אשר רלוונטיים ל נשוא הדיון: המאמצים ליישום החלטה1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, המאמצים לקידום היעדים העולמיים לפיתוח בר קיימא לשנת2030 (הSDGs ) והקמתו .והפעלתו של מרכז זכויות האישה הבדואית בבאר שבע 2 . נייר עמדה זה נכתב על רקע האירועים הקשים האחרונים בנגב, הכוללים נטיעת עצ ים על ידי קק"ל בנגב תוך פינוי תושבים פלסטינים ובדואים; הריסות בתים בכפרים הבלתי מוכרים ומעצרים .נרחבים כנגד מפגינים ומפגינות .לפינוי והריסות הבתים יש השלכות על גברים ונשים גם יחד, אולם ההשלכות על נשים ייחודיות וקשות להלן כמה דוגמאות: א. פגיעה כלכלית חמורה ובעלת השלכות מרחיקות לכת על נשים , זאת, בשים לב לעובדה כי שיעור תעסוקתן של נשים בדואיות בנגב עומד על32% ובכפרים לא מוכרים השיעור נמוך יותר . ההשלכות הכלכליות של פינוי הנשים הבדואיות מן הבתים הנן רחוקות טווח ועלולות למנוע מרוב הנשים והנערות השכלה גבוה ה, להוביל לצמצום אפשרויות הבחירה העומדות בפניהן. כל זאת, בשים לב לפערים הקיצוניים הקיימים גם כיום בנוגע להקצאת המשאבים, החינוך ויכולות הפרנסה והתעסוקה. ב. עלייה באלימות כלפי הנשים בעת המשבר ולאחר הפגיעה בפרנסה ואבדן הבית : ממחקר שנעשה בקרב נשים בדואיות בישראל עלה כי אבדן הבית, שמוביל בדרך כלל להחמרה במצב הכלכלי, מגביר :את התלות של הנשים בגברים, ותורם לאלימות פיסית, מילולית ורגשית כלפיהן In Israel “ , Seven of the eight Bedouin women reported that they suffered from types not experienced before the eviction of domestic violence that they had . This violence was physical , verbal and emotional .” 1 .ג הפגיעות ארוכות הטווח בילדים ובילדות שעיקר הנטל בהתמודדות עמן יהיה על נשים ; מצב של חרדה מתמשכת מפני אבדן הבית משפיע באופן מיוחד על הילדים והילדות. הנשים- כמי שנושאות בעיקר הנטל של הטיפול והחינוך בילדים- הן אלה שיישאו גם בנטל ההשלכות לטווח רחוק על הילדים והילדות. .ד משמעותו הייחודית של אובדן הבית עבור נשים פלסטיניות בכלל ועבור נשים בדואיות בפרט . ,מחקרים מלמדים כי הבית הוא העוגן של נשים מקבוצות מיעוט באופן מיוחד כאשר רבות מהן אינן .)יוצאות כמעט מהבית (לא לעבודה, לא ללימודים ולא לבילוי לא למותר לציין כי81 % מהנשים .הפלסטיניות לא מועסקות מחוץ לבית2 עם זאת, חשוב להדגיש: ההתייחסות לחשיבות הבית עבור :הנשים הפלסטיניות לא נועדה לטעון כי מקומן של הנשים הללו בבית בלבד. להפך הוא הנכון אבדן בית המגורים באופן כפוי יפגע משמעותית בסיכוייהן של נשים, נערות וילדות, לרכוש השכלה ולמצוא תעסוקה ראויה, אשר תאפשר להן לק דם את זכויותיהן גם במרחב הציבורי. .ה מצבן הייחודי של הנשים הבדואיות בנגב הסובלות מהדרה כפולה על רקע מגדר ולאום בכל תחומי החיים ובאופן מיוחד במוקדי קבלת החלטות בעניינן. 3. על מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון בשיקוליהם בנושאים מורכבים ורגישים פוליטית, את ההשלכות הייחודיות על נשים, נערות וילדות.ים, ולפעול להגנה עליהן, לצד ייצוג שלהן במוקדי .קבלת ההחלטות בנושא כל זאת, בהסתמך על מחויבות ישראל להחלטה1325 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת2000 - "נשים, שלום ובטחון". החלטה1325 מדגישה את מחויבות החברות באומות המאוחדות, לר בות מדינות השרויות בסכסוכים מזוינים, לכלול נקודת מבט מגדרית בקבלת החלטות בכל נושא שיש לו השלכות בתחום המדיני או הבטחוני ובכל דיון העוסק בנושאי שלום ובטחון. 4 . עוד נציין כי הפגיעה האנושה בזכויותיהן של נשים באירועים אלה מנוגדת למחויבות המדינה ליעדי האו"ם לפיתו ח בר קיימא לשנת2030 (ה-SDGs) ולהחלטת הממשלה4631 שהתקבלה ביום 14.7.19 .ליישומם של היעדים ושילובן בהחלטות אסטרטגיות של משרדי הממשלה השונים נטיעת עצים בנגב תוך כדי פגיעה בבטחונן של נשים ועקירתן מבתיהן בהחלט מנוגדים לעקרונות יעדי האו"ם כאמור ויש בהם כדי לתרו ם לפגיעותן ומוחלשותן של אותן נשים. לסיכום: 1 Leilani , Farha, et al. COHRE (Center on Housing Rights and Evictions) the Impact of Forced Evictions on Women in Palestine, India and Nigeria. 2002, p. 25. sarpn.org/documents/d0002751/7-Forced_evictions_COHRE_Dec2006.pdf 2 Economic and Social Commission for Western Asia (ESCWA), Social and Economic Situation of Palestinian Women and Girls (July 2016 – June 2018), p. 18, https://reliefweb.int/sites/reliefweb.int/files/resources/social- economic-situation-palestinian-women-2016-2018-english.pdf 5 . בשל הפגיעה הקשה בזכויות הנשים- ומכיוון שמדובר באירועים שלא הסתיימו- אנו מבקשות לבדוק את דרך הפעילות, את הצעדים שננקטים על ידי הרשויות, כמו גם את החלופות והפתרונות הניתנים לתושבות ולתושבי המקום. שוב ושוב נראה כי לא נעשתה שום חשיבה על ההשלכות על כלל הנפגעי ם, ובמיוחד על נשים, ילדים וילדות, כמו גם על הטיפול באנשים, הנותרים ללא קורת גג .וללא אדמותיהם 6 . לא ניתן להתעלם מן העובדה כי הפעולות נעשות כאשר תושבי ותושבות המקום אינם חלק מקבלת ההחלטות, וללא כל שיתוף או היוועצות עימם. התוצאה היא פגיעות מאסיביות וחוזרות בזכ ויות .אדם וזכויות נשים, שלא נלקחות בחשבון במסגרת השיקולים 7 . לאור האמור לעיל, יש להפסיק את הפגיעה בזכויות אדם וזכויות נשים בנגב, לפעול להגנה של הנשים, הילדים והילדות שחוו את הפגיעות הקשות ולשלב נשים מקומיות בהליך קבלת ההחלטות .בעניינן את נייר העמדה כתבו: עו"ד שירין בטשון, עו"ד סוהילה גטאס, עו"ד נטע לוי, עו"ד שירין אבו עמאר אלקרינאווי עמותת איתך معك )(מעכי משפטניות למען צדק חברתי