חומר רקע

החינוך המשלב – תמונת מצב והדורש תיקון: מהמסמך ניכר כי מענה נקודתי או פתרונות חלקיים לא יועילו לשינוי המצב ולהצבת החינוך המשלב, שכבר הוכר והוגדר בחוק, כחינוך משמעותי במדינת ישראל. ריבוי החסמים, הקשיים והמורכבות, מביא לכך שהחינוך המשלב לא מצליח להתרחב באופן מספק, בהתאם לרצון הציבור, ולכן גם אינו מצליח לממש את המטרות החשובות שלו בקרב החברה הישראלית בהיקף הנדרש. תמיכה בהצעת החוק ויישום שלה הם הפתרון שיתן מענה מערכתי וכולל. תמונת מצב התיקון הנדרש הכרה הכרה בגני ילדים משלבים החוק כיום מתייחס לכיתות א-ט ולא כולל בתוכו את הגיל הרך (והתיכונים) הגנים מהווים את המסד שעליו צומחים בתי הספר המשלבים. במרבית המקרים הגנים המשלבים מזינים את בתי הספר המשלבים. אך עד היום – לא הוחל חוק החינוך המשלב על הגיל הרך. מה שלא אפשר את התמיכה המתאימה מצד משרד החינוך בעבור הגנים המשלבים. (מדובר כיום על כמאה גנים בכל רחבי הארץ) הכרה הכרה בתיכונים משלבים ניתנת תוספת שעות ייעודית לתיכונים (אך מנגד אין הם יכולים לקבל תקצוב על ייחודיות). אך תוספת זו תלויה ועומדת בהחלטה שאינה מעוגנת בחוק. הכרה בתיכונים – כתיכונים משלבים (מדובר כיום על כ 10 תיכונים) הכרה הכרה בכיתה משלבת ביה"ס משלבים רבים צמחו ככיתה בתוך ביה"ס שלימים צמחה והייתה לביה"ס בפני עצמה. כיום, כיתה כזו, אינה זוכה להכרה כלשהי, וממילא אינה זוכה לתמיכה כלשהי מן המשרד בכדי לעמוד במטרה של חינוך משלב. יש לאפשר את ההכרה והתמיכה גם בכיתה משלבת בתוך בית ספר ממלכתי. במיוחד לאור העובדה שכיום ביה"ס אינם יכולים לקום כביה"ס משלבים מלכתחילה (ראו סעיף הקמה) הכרה תקצוב שווה לחינוך המיוחד כרגע המצב הוא שכיתות החינוך המיוחד ובתי הספר של החינוך המיוחד אינם זכאים לתקצוב זהה ליתר הכיתות ובתי הספר בכל הקשור לחינוך המשלב. למעשה הם אינם מקבלים תקצוב כלל תחת כותרת זו, בטענה שהם מקבלים תקצוב ייחודי בהיותם בחינוך המיוחד. ואולם זוהי פגיעה בשוויון כמובן, שכאן אין שום זיקה בין שני הסעיפים. וכשם שיכול להיות ביה"ס ממלכתי דתי לחינוך מיוחד, כך יכול להיות ביה"ס משלב לחינוך מיוחד. אלו שני צרכים נפרדים. הכרה בחינוך המיוחד כחלק מן החינוך המשלב, ונתינת תקצוב זהה לכל כיתה אחרת. הקמה הקמת ביה"ס משלב כרגע, על פי הפרשנות שנתנה במשרד החינוך ללשון החוק, האפשרות היחידה להקמת בית ספר משלב היא הסבתו של בית ספר קיים (ממלכתי או ממלכתי דתי) – לבית ספר משלב, בהסכמה רחבה של מרבית ההורים. אולם ברם יש ישובים וערים שבהם מלכתחילה יש ציבור רחב המבקש להקים בית ספר משלב. ועל כן יש לאפשר את פתיחתו של בית ספר משלב מלכתחילה, ולא לחכות להסבת בית הספר הקיים לבית ספר משלב. הקמת בתי ספר משלבים מלכתחילה, ולא רק הסבה של בתי ספר קיימים לבתי ספר משלבים. תיקון זה קריטי בעיקר משום שביה"ס משלב שקם לא כבי"ס משל אינו זוכה בשנים הראשונות, הקריטיות ביותר לעיצובו ויציבותו – באותה תמיכה לה זוכים ביה"ס המשלבים). הקמה עבודה מול רשויות לשמחתנו הביקוש לבתי ספר משלבים הולך וגדל. אך יחד עם זאת, אין עיגון בחקיקה המאפשר לחייב את הרשויות לפתוח בתחומם בית ספר משלב, אף אם יש לכך ביקוש רחב היקף. זאת בניגוד לחובה לפתוח בית ספר ממלכתי דתי, לדוגמה, ברשות שבה יש לכך ביקוש רב. חיוב רשויות לפתוח אופציה של חינוך משלב – באם יש ביקוש של 22-40 תלמידים לכיתות א'-ב'. יצירת תקנה מסודרת ומוגדרת הנותנת מעמד חוקי בפועל להקמתם של ביה"ס משלבים, בכדי שאלו לא יהיו תלויים ברצונו הטוב של ראש רשות כזה או אחר (בדיוק כשם שראש רשות אינו יכול למנוע את הקמתו של בי"ס ממלכתי דתי) הקמה בחירת הורים בחינוך המשלב מתן אפשרות להורים לבחור בחינוך המשלב עבור ילדיהם. בטופס בחירת המגמה הנשלח כיום אין אופציה של חינוך משלב. הורים שמבקשים חינוך משלב – גם אם קיים באזור מגוריהם - תלויים ברצון הרשות, ובכך שילדיהם לא "יסגרו תקנים" בזרמים הקיימים. הקמה פיקוח לחינוך המשלב ההתנגדות שתוארה בסעיף הקודם, לעיתים נובעת מהלחצים של דמויות מפתח על ראש הרשות שלא לפתוח ביה"ס משלב משום שזה ייפגע בבי"ס אחר, ממלכתי או ממלכתי דתי. שיקולים אלו הינם חשובים, ואולם לא המצב כיום שבו מצד אחד עומדים גורמי מקצוע רשמיים של המשרד – מפקחים, ומן הצד השני עומדים עמותות או הורים – הוא מצב בלתי אפשרי, שמשאיר תמיד את החינוך המשלב כשידו על התחתונה. פיקוח עצמאי לחינוך המשלב שיאפשר לתת משקל משמעותי בכל המרחבים הרלוונטיים בכדי לזכות בהכרה אמתית של החינוך המשלב הקמה מימון הסעות כאשר הורים בחינוך הממלכתי דתי חפצים לשלוח את ילדיהם לביה"ס ממלכתי דתי, אך אין בישוב שלהם ביה"ס שכזה, הרי שהרשויות דואגות להסעות. בחינוך המשלב – דבר זה אינו מתקיים, ובכך לא אחת, על אף שהמדינה הגדירה בחוק את החינוך המשלב, הרי שהזכות ליהנות מחינוך זה נמנעת מכל אלו שאין בישוב שלהם או באיזור הרישום שלהם חינוך משלב מימון הסעות באופן מוסדי, בזהה לאופן שמתקיים בכל מרחבי החינוך הממלכתי בישראל, ובכלל זה הממלכתי דתי. עבודה פנים משרדית – משרד החינוך בעלי תפקידים במשרד החינוך – כיום, למעט שני מדריכים ארציים, אין בעלי תפקידים רשמיים במשרד החינוך שאחראיים על החינוך המשלב. מצב זה פוגע ישירות בחינוך המשלב בשני מובנים: ראשית, אין מערכת מסודרת שנותנת מענה לכל הצרכים של החינוך המשלב ושנית, בכל נושא ועניין צריכים לפנות לגורמים אחרים, ואין במשרד למעשה דמויות שהחינוך המשלב אכן נמצא תחת אחריותן (שוב, למעט המדריכים הארציים, אך אלו תפקידים עם מעט מאוד סמכות) מינוי בעלי תפקידים רשמיים במשרד החינוך, שיש להם סמכות ופניות לעבודה הנדרשת בעבור החינוך המשלב עבודה פנים משרדית – משרד החינוך מפמ"ר חינוך משלב – בחינוך המשלב לומדים תכנים שונים מהחינוך הממלכתי והממלכתי דתי במקצועות רבים: תנ"ך, תרבות יהודית, הלכה, מחשבת ישראל, תושב"ע ועוד. כיום, אין מפמ"ר שעומד לרשות החינוך המשלב בכדי לארגן ולמצב את התכנים הללו, והעבודה היא תמיד מול גורמים שונים שאינם בהכרח מכירים את הצרכים הייחודים של החינוך המשלב מינוי מפמ"ר לחינוך המשלב ובעתיד, הרי שיצטרכו למנות מפמ"ר למקצועות השונים, בדומה לנעשה בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. עבודה פנים משרדית – משרד החינוך סילבוס ותכניות לימודים – כאמור בחינוך המשלב לומדים תכנים רבים בצורה שונה מן החינוך הממלכתי והממלכתי דתי. אך הכל נעשה בפיתוח של עמותות חיצוניות או של ביה"ס עצמם – בלי הכרה רשמית של משרד החינוך. יש לפתח סילבוס ותכנית לימודים מסודות בכל המקצועות המוזכרים לעיל: תנ"ך, תרבות יהודית, הלכה, מחשבת ישראל, תושב"ע ועוד. שיתאימו לחינוך המשלב, ויתנו מענה לצורך של ביה"ס לחומרי למידה עבודה פנים משרדית – משרד החינוך חומרי למידה – כל עוד אין סילבוס ותכנית לימודים רשמית – הרי שגם אין אפשרות להפיק חומרי למידה ולהכניס אותם באופן מיטיבי אל תכנית השאלת הספרים של משרד החינוך. המשרד אינו מקצב רכישה של חומרי לימוד, הוא אינו מעגן את תכנית הלימודים באופן שיאפשר פיתוח של חומרי למידה, וגם לא מצמיח סביבה דיגיטלית של חומרי למידה שיעמדו לטובת המורים. יש לסלול את הדרך, אחת מן הדרכים או יותר, שתאפשר לתקצב את הפקתם של חומרי למידה – מודפסים או דיגיטליים שתעמוד לרשותם של ביה"ס המשלבים. עבודה פנים משרדית – משרד החינוך בגרויות ייעודיות כאמור בחינוך המשלב לומדים בצורה שונה מן החינוך הממלכתי והממלכתי דתי מקצועות רבים ממקצועות המורשת, ובכל זאת הרי שבסופו של דבר, כשמגיעים אל מבחני הבגרות התלמידים נדרשים לעמוד בבחינות הבגרות של החינות הממלכתי או הממלכתי דתי. דבר זה משבש כמובן את היכולת להצמיח שפה פדגוגית ותכנית לימודים ייחודית ,שכן המורים נדרשים להכין את התלמידים לבגרות הרלוונטית להם. בהמשך לפיתוח תכנית לימודים לחינוך המשלב, הרי שיש גם לבנות מערכת בגרויות שונה שתתאים לפדגוגיה ולתכנית הלימודים של החינוך המשלב. עבודה פנים משרדית – משרד החינוך התפתחות מקצועית אין כיום במשרד תכנית מסודרת לפיתוח מקצועי בחינוך המשלב. אמנם נערכו השתלמויות של משרד החינוך, או של גופים חיצוניים בנושא, אך אין תכנית מסודרת ומשנה לפיה עובדים בכל התחום החשוב הזה. יש להבנות תכנית מסודרת לפיתוח מקצועי. המורים בכיתה - הם ליבת החינוך המשלב. אם הם אינם מצליחים לעמוד באתגרים הפדגוגיים והחברתיים של החינוך המשלב – הרי שהחינוך המשלב בפועל אינו מתקיים. ועל כן, חשוב מאוד להשקיע ולפתח תכנית מסודרת לפיתוח מקצועי. עבודה פנים משרדית – משרד החינוך הכשרת מורים לחינוך המשלב הוראה בביה"ס משלב היא אינה דבר ברור מאליו. היא דורשת היכרות עם המרחב הזה ועם המיומנויות הייחודיות שלו. כיום, מורים שנכנסים ללמד בבי"ס משלבים לא זוכים להכשרה בסיסית באופן רשמי, אלא רק על ידי עמותות חיצוניות. יש להבנות מערכת שתסדיר את ההכשרה המינימלית הזו (גם אם בסופו של יום מי שיפעילו זאת יהיו עמותות חיצוניות) שעות מתוקצבות ובעלי תפקידים בביה"ס שעות מתוקצבות החינוך המשלב זקוק לשעות הוראה נוספת בכדי לתת מענה מיטבי לכל הנושאים החשובים בהם הוא עוסק באופן מעמיק. יש להקצות שעות נוספות לטובת הוראת לימודי הרוח והחברה בחינוך המשלב. יש לעגן את השעות האלו בבסיס התקציב. שעות מתוקצבות ובעלי תפקידים בביה"ס רכזי יהדות בביה"ס משלבים נדרשת עבודה מתמדת סביב לימודי היהדות הנלמדים באופן פלורליסטי ומורכב וסביב החינוך החברתי הנגע בסוגיות אלו. מי שאמונים על נושאים אלו בביה"ס הם רכזי היהדות . אלא שהמשרה שמעניק להם המשרד היא מצומצמת מאוד ואינה מספקת כלל. ובפועל, רוב רובם של ביה"ס נתמכים על ידי עמותות חיצוניות בכדי לבנות היקף משרה מעט יותר משמעותי שיוכל לתת מענה מיטיבי לצרכי ביה"ס הגדלת התמיכה ברכזי היהדות בביה"ס – החינוך המשלב בסופו של דבר יקום ויפול על הדמויות המחזיקות אותו בביה"ס. בי"ס חייב שיהיו דמויות שיהיו פנויות לעסוק בנושא הזה, ולא בכל יתר הנושאים החשובים שמעסיקים את ביה"ס, ושידעו שתחום זה באחריותם. הנכחה ציבורית הנכחה ציבורית רבים בממשלה, בכנסת, בציבוריות הישראלית ובמשרד החינוך רואים בחינוך המשלב מפתח חשוב לבניית חברה טובה יותר במדינת ישראל. ויחד עם זאת, החינוך המשלב עדיין ממשיך לצמוח מלמטה למעלה. דבר זה מבטא אמנם את רחשי הלב של הציבור, אך הוא גם מהווה תקרת זכוכית עבור התפתחותו של החינוך המשלב – משום שרבים עדיין אינם יודעים שיש להם את האפשרויות הזו. יש לשנות את הגישה ולהעמיד את החינוך המשלב מלמעלה למטה. לפרסם את החינוך המשלב על ידי משרד החינוך כאפשרות חינוכית מיטבית. לחשוף אותו בפני הציבור, ולעודד את הציבור – לפנות דווקא אל החינוך המשלב הנכחה ציבורית הגדרה פורמאלית המעמד הפורמאלי וההגדרה הפומבית חשובה לא רק בהיבט החברתי אלא גם בהיבטים הבירוקרטיים. לא אחת נוצרים תקלים שנובעים מחוסר ההיכרות של המערכות הבירוקרטיות עם התופעה של החינוך המשלב. כך הרבנות לא אישרה לתלמידה שעברה גיור ללמוד בחינוך המשלב (משום שהיא מחויבת בחינוך דתי כחלק מתהליך הגיור) וכך למשל הצבא לא אישר (מלכתחילה, לבסוף הבעיה נפתרה) לבוגרי החינוך המשלב ללכת לישיבת הסדר, וכיוצא בזה. הגדרה רשמית מול כל הגופים הרלוונטיים: צה"ל ישיבות הסדר שירות לאומי הרבנות הראשית וכיוצא בזה הנכחה ציבורית שינוי הבירוקרטיה כאמור לעיל הורים רבים לא יודעים שהאופציה הזו כלל מונחת בפניהם, וגם אלו שמעוניינים בה נתקלים לא אחת בכשלים בירוקרטיים – החל מהרישום לביה"ס. ברישום לביה"ס עליך לבחור: חינוך ממלכתי דתי או חינוך ממלכתי האופציה של המשלב – נמצאת תחת אחד מן השניים, כמובן, בהתאם להגדרת הפיקוח ברשות. אך מה ייעשה הורה שמעוניין בחינוך משלב – שנמצא תחת הפיקוח הממלכתי, וכאופציה שנייה הוא מעוניין לבחור בחינוך ממלכתי דתי (הורה דתי)? יש להגדיר את החינוך המשלב בהגדרת פורמאלית שוות ערך לחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, ובכך לאפשר בחירה לכתחילה בחינוך המשלב, בצד שתי האפשרויות האחרות. תקנות ותמיכות המשרד עובד כיום עם הפרדיגמה של הדיכוטומיה המחלקת בין החינוך הממלכתי דתי והחינוך המשלב, בהתאם לכך התקנות והתמיכות – אינן מסייעות לחינוך המשלב ולגופים המלווים. כך למשל, בתקנה שיצאה שנועדה להפגיש בין אוכלוסיות, דווקא החינוך המשלב שעושה זאת יום יום, לא זכה לתמיכה, משום שהוא אינו מפגיש בין בתי ספר שונים. יש לייצר תקנות מתאימות שיתמכו בחינוך המשלב, וברשת מיתרים המלווה אותו, בכדי לתת לו רוח גבית להמשיך ולהתפתח.