מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה :כתיבה'מריה רבינוביץ :| אישור יובל וורגן :תאריך ד' באלול תשפ"א , 12 באוגוסט 2021 סקירה מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תוכן ה עניינים תמצית ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 1 1. רקע ................................ ................................ ................................ ................................ .. 3 2. תחושות ורגשות של ילדים וב ני נוער במהלך מגפת הקורונה ................................ ...................... 6 3. דיווחי ההורים על השינוי במצבם הרגשי של ילדיהם ................................ ................................ . 9 3.1 סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על החוסן האזרחי של הציבור בישראל ................ 9 3.2 השפעות משבר הקורונה על ילדים עם מוגבלות ................................ ................................ 10 3.3 מצבם הרגשי, ההתנהגותי והחברתי של הילדים– תלמידים במערכת החינוך ...................... 10 4. דיווחים לגורמי מערכת החינוך על מצבם הרגשי של התלמידים ................................ ............... 12 4.1 טיפול בתלמידים במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבדות ........................ 15 5. נתונים על ילדים ובני נוער שקיבלו שירותים בתחום בריאות הנפש בקופות החולים ..................... 15 5.1 ביקורים ראשונים של קטינים בשירותי בריאות הנפש של קופות החולים............................... 17 5.2 קטינים שהחלו טיפול נפשי בשירותי בריאות הנפש של הקופות, לאחר ייעוץ ראשוני .............. 18 5.3 טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה שניתן לילדים ולבני נוער................................ ............... 19 5.3.1 קטינים שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה בקופות החולים ...................... 20 5.3.2 קטינים שטופלו במערך בריאות הנפש של כללית וקיבלו טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה .. 21 מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 1 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תמצית מסמך זה נכתב עבור הוועדה לזכויות הילד של הכנסת בראשות חברת הכנסת מיכל שיר, והוא מהווה חלק מסדרת מסמכי מבוא הנכתבים במרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושאים שעניינם ילדים ובני נוער ב תקופת מ שבר .הקורונה מתחילת מגפת הקורונה נערכו בארץ ובעולם מחקרים ראשוניים וסקרים העוסקים בהשלכות של תקופת המגפה על מצבם הרגשי והנפשי של הילדים ובני נוער. במסמך זה סקירה תמציתית של כמה מהמחקרים והסקרים שנערכו בישראל מ פרוץ המגפה, נתונים על הפעילות בתחום של גורמי מערכת החינוך, ונתונים ראשוניים על פניות של ילדים .ובני נוער למערך בריאות הנפש של כמה מקופות החולים :מן המסמך עולה  בפרסומים מחקריים ראשוניים בישראל ובעולם, מוצג ים נתונים על ה דיווחים של הורים, גורמי מקצוע וה ילדים עצמם על התגברות תחושות של לחץ ו דאגה , ,עצב ובדידות חרדה ,ודיכאון מפרוץ מגפת הקורונה.  ב"סקר של מכון "חרוב, ש( בחודשים הראשוניים של המגפה2020 ), הסגר הראשון בדק את תחושותיהם של הילדים בגילאי16-10 , עולה כי כרבע מהילדים הביעו דאגה גדולה משינויים במצבם הלימודי ו ב מצב .הכלכלי של משפחתם כ- 13% .מילדי המדגם דיווחו על חשש שמישהו יפגע בהם בתקופה זו ילדים רבים היו מודאגים מאוד מההשפעות הישירות של נגיף הקורונה על בריאותם הפיזית. הדאגה של הילדים מהידבקות בקורונה היתה :גבוהה גם ביחס לעצמם, אך הרבה יותר ביחס לקרובים שלהם כשני שליש מהילדים (כ- 60% ממשתתפי הסקר) היו מודאגים במידה רבה מכך שמישהו מקרוביהם יידבק בנגיף, לעומת שליש מהילדים שהיו מודאגים במידה רבה .שיידבקו בעצמם במחלה  על פי הנתונים שהתקבלו במסגרת סדרת סקר ים על החוסן האזרחי של הציבור בישראל בעקבות משבר הקורונה ,נש ערכ ה במהלך2020 ב לשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ- 26% מהבוגרים שבמשקי הבית .שלהם חיים ילדים דיווחו כי לאחר הסגר הראשון חל שינוי לרעה במצבם הרגשי של הילדים בבית לפני הסגר השלישי שיעור המדווחים על החמרה עלה ל- 33% .על ,פי דיווחי הבגירים הפגיעה במצב הרגשי של הילדים הייתה משמעותית יותר בקרב ילדים מהחברה הערבית לעומת בקרב היהודים.  בסקר שנערך בקרב הורים לילדים םע מוגבלות, 38% מההורים דיווחו על החמרה במצב הרגשי של ילדי םה בעקבות המגפה , לעומת18% מההורים לילד י .ם ללא מוגבלות  במחקר שבדק את מצבם הרגשי והנפשי של ילדים שהם תלמידים במערכת החינוך על פי דיווחי הוריהם במרץ2021 עלה כי אחד מכל חמישה ילדים בישראל סובל מ סימ ני חרדה )(כפי שהוגדרו במחקר , על פי עורכי המחקר – .פי שלושה מאשר בשגרה כמחצית מ ההורים העריכו שילדיהם זקוקים לסיוע נפשי בעקבות הקורונה. עוד עלה במחקר כי רוב ההורים מרגישים שהמורים והמנהלים עושים כמיטב יכולתם, אך חושבים שבית הספר לא מספק פתרונות טובים מספיק בתחום זה.  מפרוץ מגפת הקורונה עורך משרד החינוך סקרים תקופתיים בקרב יועצות חינוכיות במוסדות החינוך מכל שכבות הגיל. בסקר ים נשאלו היועצ ות על משימות ופעולות שבוצעו בתקופת הקורונה ועל מענים שניתנו. ,על פי ממצאים של שלושה סקרים שנערכו מסוף שנת הלימודים תש"ף ועד לסוף שנת הלימודים תשפ"א מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שיעור הפניות ליועצות חינוכיות בנושא קשיים בלימודים של התלמידים עלה בין השנים תש "ף לתשפ "א, ולקראת סוף תשפ"א נושא זה הופיע ב- 80% מהפניות ליועצות חינוכיות, לעומת67% בתש ."ף גם שיעורי הפניות בנושאי מצוקה רגשית והתנהגויות סיכון עלו בין התקופות האמורות . שיעור הפניות בנושא חשש לאובדנות ( נשאר כמעט ללא שינוי8% - 9% .) ,עם זאת מהסקרים עולה כי שיעור הפניות בנושא בדידות ירד באופן משמעותי- כמע ט פי שלוש , מ- 63% בתש"ף ל- 22% בסוף תשפ"א. כמו כן, שיעור הפניות בנושא חרדות ירד בין תש"ף לתשפ"א מ- 58% ל- 42% , בהתאמה. שיעור הפניות בתחום קשיים במשפחה מכלל הפניות ליועצות חינוכיות, גם הוא ירד מ- 53% ל- 33% .בתקופה האמורה  במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות בוצעו בשנת2020 2,531 הערכות סיכון לתלמידים, טופלו 782 תלמידים בסיכן אובדני והתקיימו3,500 התערבויות לאנשי צוות חינוכי ולהורים. בהשוואה לאותה התקופה בשנה הקודמת נר אה כי חלה עלייה בפעילויות אלה במסגרת התוכנית, אך חשוב ל תת את הדעת לעובדה שבמהל ך שנת2020 עלה מספר הרשויות המקומיות השותפות בתוכנית מ- 95 ל- 130 , ויתכן .שהעלייה בפעילות נובעת מכך  נתוני מערכת בריאות הנפש של קופות החולים ,אותם בדקנו ,לא מצביעים בשלב זה באופן חד- משמעי על עלייה בפניות לראשונה לטיפול בשירותי בריאות הנפש ועל מתן טיפול תרופתי בתחום זה לראשונה בשנת 2020 בהשוואה לשנת 2019 : למרות ש מספר ה קטינים שפנו לראשונה לשירותי בריאות הנפש בקופת החולים "כללית", קופה בה מבוטחים כ- 50% מכלל ילדים ישראל עד גיל18 ,היה גבוה בכ- 10% במהלך 2020 ביחס ל- 2019 , מנתוני קופות החולים ""לאומית" ו"המאוחדת עולה תמונה הפוכה :בשנת 2020 מספר הפונים לראשונה לשירותי בריאות הנפש של קופת חולים מאוחדת היה קטן ב- 15% בהשוואה לשנת2019 ; בקרב מבוטחי לאומית מספר הפונים לראשונה בשנת 2020 היה קטן ב- 12% בהשוואה לשנת 2019 .  מהנתונים של קופת חולים כללית עולה כי ה מספר הכללי של קטינים (עד גיל18 )המבוטחים ב קופה שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה במהלך שנת2020 ( 3,875 )קטינים היה דומה ל שנת 2019 ( 3,936 קטינים) ,. אולם מספר הקטינים שהיו מטופלים במערך בריאות הנפש של ה קופה שבשנת 2019 החלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה היה367 , ובשנת2020 הוא היה1,027 – כלומר מספרם בשנת2020 היה גדול כמעט פי שלושה מבשנת2019 .  יש לציין ש הליכי אבחון וטיפול בתחום בריאות הנפש נמשכים זמן רב, גם עקב מורכבויות הטיפול וגם עקב זמינות התו רים הפנויים בתחום לפגישה ראשונית ולטיפול ,שבמסגרתו בין היתר, מחליטים לעתים על מתן .טיפול תרופתי כמו כן, חלק מהמטופלים בתחום בריאות הנפש פונים ישירות למטפלים בשוק הפרטי– .ועליהם אין לנו מידע ,לפיכך כדי לקבל תמונה ברורה יותר על המגמות בתחום הפניות לטיפול נפשי ו,השימוש בתרופות בתחום בריאות הנפש בעקבות משבר הקורונה נדרש ת בחינה מעמיקה יותר של הנתונים ו המשך מעקב אחרי התפתחו יו ת עתידי ו .ת בנתונים על הפונים והמטופלים בתחום זה מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 1. רקע התפרצות מגפת הקורונה הביאה ע י מה גורמי לחץ ו אי-וד אות, אשר לעיתים יש להם השפעות משמעותיות על מצבם הרגשי של ילדים, על בריאותם הנפשית ועל התנהגותם . גורמים אלה נוצרו בעקבות ה אמצעי ם ל מניעת התפשטות המגפה ש ,ננקטו במדינות רבות, וגם בישראל ובהם ריחוק חברתי, הגבל ו ת תנועה ופעולה וסגרים. אמצעים אלה הביאו לסגירת מוסדות החינוך, וגרמו ל התבודדות ו ל הפחתת קשרים חברתיים ומשפחתיים של הילדים ,ל חוסר ודאות בדבר.קיום בחינות והשלמת חומר לימודי, ועוד1 גם התמודדות עם ה חשש ה קיומי של הילדים וקרוביהם אל מול מחלה בלתי מוכרת, אשר גובה חיי אדם ,עשויה להיות מורכבת, ובמיוחד כאשר חלק מ הילדים איבדו בן משפחה קרוב ומתמודדים עם תהליך של אבל . ,נוסף על כך ב עבור משפחות רבות , תקופה זו לוותה באובדן מקור פרנסה ו ב מצוקה כלכל ית אשר נלווית אליה ירידה משמעותית ברמת החיים . מצב זה יצר מקור נוסף למצוקה ב עבור ילדים ובני נוער. 2 מחקרים שנערכו בעקבות מגפות ה עבר ,מראים כי צעדים שננקטו כדי לשלוט בהתפרצות ובמיוחד סגרים וסגירת מוסדות החינוך לתקופות ממושכות , עשויים להשפיע על הרעה במצבם.הנפשי של הילדים ,למשל עדויות שנאספו במהלך התפרצותSARS בשנת2003 בערי ם בקנדה ובסין, הצביעו על :ההשלכות של הסגרים בהן עלייה בחרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט- ,טראומטית בכלל האוכלוסייה ו בפרט.בקרב ילדים3 אז מ פרוץ מגפת הקורונה , נערכים בארץ ובעולם מחקרים לשם הבנת הדרך שבה הילדים חווים תקופה זאת ב היבטים שונים וכי צד תקופת המגפה משפיעה על חייהם. כבר ב פרסומים ,ראשונים כאשר העדויות על השפעת התפרצות המגפה על בריאותם הנפשית של ילדים ובני ,נוער עדיין היו חלקיות אפשר היה לראות את ההשלכות האפשריות של המשבר. ממצאי ה סקר ש נערך בספרד ובאיטליה, ש פורסמו באוגוסט2020 , הראו כי כ- 85% מכלל ההורים המששתפים הבחינו בשינויים במצבם הרגשי והתנהגותי של ילדיהם במהלך הסגרים. התופעות השכיחות יותר היו: קשיי ריכוז, ,עצבנות,שעמום, חוסר מנוחה ,תחושות בדידות .ודאגות4 בישראל, מעבר לדיווחים של הילדים וההורים על התמודדויות של הילדים עם קשיים נפשיים ,במהלך המגפה ש נציג בהמשך המסמך, הוגרמים המקצועיים בתחום בריאות הנפש העריכו כי 1 OECD Policy Responses to Coronavirus (COVID-19), Combatting COVID-19's effects on Children, August 11th 2020. 2 ,נוי דלי, בר סופר הה שפעות הרגשיות של הקורונה על ילדים ונוער: נתונים מישראל ומהעולם , משרד החינוך, לשכת המדען הראשי, ינואר 2021 . 3 OECD Policy Responses to Coronavirus (COVID-19), Combatting COVID-19's effects on Children, August 11, 2020. 4 Maayan Shorer & Liat Leibovich, Young children’s emotional stress reactions during the COVID-19 outbreak and their associations with parental emotion regulation and parental playfulness, Early Child Development and Care, 20 August 2020. התפרצות מגפת הקורונה הביאה עימה גורמי לחץ ואי-ודאות, אשר לעיתים יש להם השפעות משמעו תיות על מצבם הרגשי של ילדים , על בריאותם הנפשית ועל .התנהגותם מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יש עלייה ברמת ה חרדה, בהפרעות ב מצב ה רוח וה פרעות אכילה אצל ילדים עד גיל18 . באוקטובר2020 פרסם משרד הבריאות בישראל את תוצאות הסקר שערך בקרב31 מנהלי מרפאות בריאות הנפש וטיפולי היום לילדים ונוער, 5 כדי לבחון את הערכותיהם על השפעת ה מגפ ה על הפניות למערך בריאות הנפש ועל שינויים בחומרת התחלואה הנפשית . הסקר נערך בקשר לגל התחלואה הראשון) מרץ−מאי) ו ה גל השני (אוגוסט– ,)אוקטובר בשנת 2020 . 6 על פי הה ערכות של יותר מ- 80% מהמנהלים שהשתתפו בסקר, בגל השני של המגפה חלה י עלי ה משמעותית בפניות לקבלת שירות במרפאות בריאות הנפש לילדים לעומת דיווחים של מנהלים רבים על ירידה בפניות בגל הראשון . קרוב לשלוש ה רבעי ם מה( מנהלים71% )דיווחו על עלייה בפניות המלוות ב תכנים אובדניים, ו שליש מהם דיווחו על עלייה משמעותית בפניות עם תכנים אובדניים. מדיווחי ם ל מוקד105 – מוקד ארצ י (משטרתי- )אזרחי של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – המתמקד בפניות ילדים ובני נוער, 7 אפשר לראות כי בשנת2020 התקבלו1,406 פניות שעניינן ,""איום בהתאבדות8 כמעט פי שנים מהדיווחים שהתקבלו בשנת2019 – 780 פניות ש סווגו כ"איום בהתאבדות או."חשש לחיי אדם ברשת9 גורמי המטה מציינים גם כי ביולי2020 נוספה בקטגוריות הדיווחים למוקד קטגוריית"מצוקה" ומאז מספר הדיווחים המסווגים לקטגוריה זו נמצא .במגמת עלייה ,על פי גורמי המטה הדבר מעיד על עלייה מתמשכת בתקופת הקורונה במצוקות הנפשיות של קטינים, שמביעים זאת ברשתות החברתיות ובפורומים. 10 יש לציין כי מדובר במוקד חדש, ש ה תחיל את פעילותו ב- 2018 ו ,צובר תאוצה ש כך ללא בחינה מעמיקה של הנתונים אי-אפשר לדעת מה ו ה רם וג העיקרי לעלייה בדיווחים – האם רק ההחמרה בפועל במצבם הנפשי של הילדים ובני נוער בתקופת הקורונה או גם העלי י ה ב מודעות הציבור לקיום .המוקד ותפקידו חלק מהילדים עשויים להיות רגישים ופגיעים יותר מאחרים לגורמי סיכון אלו , ובהם ילדים צעירים, ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך או שחיי המשפחה שלהם מאופיינים בגורמי סיכון, 5 23 מנהלי מרפ .אות, שמונה מנהלי טיפול יום, ובהם ארבעה מנהלי טיפול יום בהפרעות אכילה 6 דני בודובסקי, ד"ר אודי ססר, הערכת שינויי בפניות ובפתולוגיה במרפאות בריאות נפש לילדים ונוער במהלך מגפת הקורונה – סקר מנהלי מרפאות, האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות, נובמבר2020 . 7 מוקד105 הוא מרכז לאומי ייחודי לקבלת פניות ודיווחים מהציבור ולמתן מענה מקצועי בתחום פגיעות בילדים , אלימות ופשיעה נגד ילדים ונוער במרחב המקוון. :מקור המטה הלאומי להגנת קטינים ברשת , כניסה: יוני2021 ; ,משטרת ישראל, אגף התכנון והארגון השנתון הסטטיסטי2019 , אפריל2020 ', עמ53 . 8 ,המטה הלאומי להגה על ילדים ברשת ריכוז נתוני מוקד105 לשנת2020 : סוגי האירועים :, כניסה30 ביוני2021 ; וגם: משטרת ישראל, אגף ,התכנון והארגון השנתון הסטטיסטי2020 , מאי2021 ', עמ65 . 9 ,משטרת ישראל, אגף התכנון והארגון השנתון הסטטיסטי2019 , אפריל2020 ', עמ55 . 10 ,המטה הלאומי להגה על ילדים ברשת ריכוז נתוני מוקד105 לשנת2020 : סוגי האירועים :, כניסה30 ביו ני2021 . חלק מהילדים עשויים להיות רגישים ופגיעים יותר לגורמי סיכון אלו מאחרים . :ביניהם ילדים צעירים, ילדים מרקע סוציו- אקונומי נמוך או שחיי המשפחה שלהם מאופיינים בגורמי סיכון , ילדים עם מוגבלויות , ילדים שהתמודדו עם קשיים .נפשיים לפני המגפה מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm וילדים עם מוגבלויות. 11 ,לדוגמה מחקר ראשוני שנערך במחוז שאאנשי בסין במהלך ה גל ה ראשון של המגפה( הראה שילדים בקבוצת הגיל הצעירה יותר3 – 6 )שנים חוו יותר היצמדות .להורים ויותר חשו פחד מפני הידבקות במחלה של בני משפחותיהם מאשר ילדים בגירים יותר12 במחקר שנערך בישראל, בקרב הורים לילדים בני2 – 8 , בין תסמיני ה לחץ של הילדים השכיחים ביותר נמצאו עצבנות, תוקפנות, פחד מפרידה מההורים וה י צמדות אליהם . כ- 19% מההור ים דיווחו כי פחד מפרידה והיצמדות להורה הופיעו לראשונה אצל הילדי ם בתקופת הקורונה, וכ- 25% מההורים דיווחו על עצבנות ואגרסיביות כתסמינים חדשים, שהופיעו אצל הילדים במהלך הסגר. 13 על פי הערכות של מנהלי מרפאות בריאות הנפש לילדים ולנוער שהשתתפו בסקר של משרד הבריאות באוקטובר2020 , 14 ( ילדים במשפחות שבראשן הורה עצמאי44% מהמנהלים העריכו שמצבם של הילדים מקבוצה זו החמיר מאוד במהלך הקורונה) וילדים בחינוך המיוחד ( 29% מהמנהלים העריכו שמצבם של הילדים מקבוצה זו החמיר מאוד במהלך הקורונה) הם ה ניזוקים העיקריים מבחינה פסיכופ ת ולוגית בתקופת הקורונה. קבוצה נוספת של הילדים שעשויה להיפגע מהשלכות המשבר היא קבוצת הילדים ש.התמודדו עם קשיים בתחום בריאות הנפש לפני המגפה לדוגמה, בסקר שנערך בקרב כ- 2,000 ילדים וצעירים עד גיל25 עם בעיות נפשיות בבריטניה, שצוט ט על ידי ארגון ה- OECD באוגוסט2020 , 83% מהנשאלים דיווחו כי המגיפה החמירה את בריאותם הנפשית. 15 גם בסקר משרד הבריאות שנערך בארץ, על פי הערכות של מנהלי מרפאות בריאות הנפש לילדים לו נוער , הפרעת חרדה היא ההפרעה המשמעותית שחלה בה החמרה בקרב מטופלים ותיקים, ובאופן ניכר חלה החמרה גם בהפרעות במצב הרוח, הפרעות אכילה והפרעות התנהגות המתחילות .בילדות16 גורם נוסף שיש לו משמעות והשפעה על מצבם הנפשי (וגם ה פיזי) של הילדי ם אשר נוצר בשל ריחוק חברתי ו היעדר מפגשים פיזי י ם עם בני ה משפחה ה ,מורחבת ה חברים וגורמי מערכת 11 ,נוי דלי, בר סופר השפעות הרגשיות של הקורונה על ילדים ונוער: נתונים מישראל ומהעולם , משרד החינוך, לשכת המדען הראשי, ינואר 2021 . 12 Maayan Shorer & Liat Leibovich, Young children’s emotional stress reactions during the COVID-19 outbreak and their associations with parental emotion regulation and parental playfulness, Early Child Development and Care, 20 August 2020. 13 Ibid. במחקר השתתפו כ- 350 הורים לילדים בני 2 – 8 ; המחקר נערך באמצעות שאלון דיגיטלי במהלך שבוע ימים, לאחר ה שבועיים ה ראשונים .של הסגר הראשון ה מדגם אינו מייצג , שכן כ- 97% .מהמשתתפים היו הורים יהודים 14 23 .מנהלי מרפאות, שמונה מנהלי טיפול יום, ובהם ארבעה מנהלי טיפול יום בהפרעות אכילה 15 OECD Policy Responses to Coronavirus (COVID-19), Combatting COVID-19's effects on Children, August 11, 2020. 16 דני בודובסקי, ד"ר אודי ססר, הערכת שינויים בפניות ובפתולוגיה במרפאות בריאות נפש לילדים ונוער במהלך מגפת הקורונה – סקר מנהלי מרפאות, האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות, נובמבר2020 . מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,החינוך ,וכן משעות מרובות של שהות בבית לבד או עם ההורים שנאלצו לעבוד מהבית הוא שימוש גבוה ב( אמצעי קצה :כגון טלפונים חכמים , טאבלטים )ומחשבים, הן לצ ו רכי הלמידה מרחוק והן כ עיסוק בשעות ה פנאי שהוא זמין ונגיש. עוד לפני המגפה השפעת השימוש במסכים על ילדים נחקרה באופן נרחב על ידי חוקרים מ תחומי ידע מגוונים , וב הם ,רפואת ילדים .פסיכולוגיה וסוציולוגיה לפי דוח של מכון טאוב, 17 מחקרים מראים שמסכים עלולים להסב נזקים .בריאותיים והתפתחותיים לילדים, בייחוד לילדים צעירים מאוד במחקרים המדוברים נמצא, בין ,היתר קשר חיובי בין זמן מסך מרובה להשמנת יתר, לדפוסי שינה משובשים ולבעיות התנהגותיות ורגשיות .של הילדים18 יצוין כי באוקטובר 2020 פירסמה לשכת המדען הראשי של משרד החינוך קול קורא לביצוע .מחקרים קצרי טווח בנושאי חינוך הקשורים לתקופת הקורונה בין תחומי ה מחקר ו הי תחום רווחה והתנהגות סיכון בקרב תלמידים בתקופת המגפה ו התייחסות למצבי מצוקה ולביטוי םי רגשיים , התנהגותיים ולימודיים של מצוקה זאת בקרב תלמידי ם .בתחילת אוגוסט2021 נמסר מלשכ ת המדען הראשי שהמחקרים בוצעו וצפויים להתפרסם בקרוב. 19 להלן נציג נתונים נ בחרים על מצב ם הנפשי והרגשי של הילדים בישראל, כו לל נתונים של משרד .החינוך ומשרד הבריאות, וכן ממצאים ממחקרים שנערכו בארץ בשנה האחרונה 2 . תחושות ורגשות של ילדים ובני נוער במהלך מגפת הקורונה באפריל2020 פרסם מכון חרוב20 תוצאות סקר ש מטרת ו הייתה לקבל את תשובותיהם הישירות של ילדים בישראל על עמדותיהם , תחושותיהם ורגשותיהם בקשר לחייהם ב כלל, ולהשפעות התפרצות נגיף הקורונה על חיי היו ם-יום שלהם בפרט . הסקר כלל מדגם של כ- 650 ילדים ובני נוער בני10 – 16 . 21 מממצאי הסקר אפשר ללמוד כי שיעור גדול של ילדים היו מודאגים מאוד מהתפשטו ת וירוס הקורונה, בהקשרים שונים , הן באשר לעצמם והן באשר .לבני משפחתם 17 יעל נבון, ליאורה בוורס, כרמל בלנק, דנה וקנין ויוסי שביט ,הקשר בין עקה הורית לזמן מסך של ילדים צעירים בזמן סגר הקורונה , מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מאי2021 . 18 יצוין כי ישנם גם מחקרים (שבוצעו לפני משבר הקורונה) שמצביעים על מתאם שלילי קטן בלבד בין "זמן מסך" לבין רווחתם הנפשית של ,מתבגרים, וכן ישנם מגבלות וקשיים מתודולוגיים בחקר הנושא. להרחבה ראו, רועי גולדשמידט השלכות של שימוש רב במכשירי מדיה )"דיגיטליים ("מסכים , מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוגוסט2019 . 19 לשכת המדען הראשי ,משרד החינוך ,דוא ,"ל2 באוגוסט 2021 . 20 מכון חרוב הנו מכון ל הכשרה ו ל מחקר בתחום של ילדים נפגעי התעללות והזנחה. 21 פרופ' אשר בן-אריה, שגית ברוק וחמוטל פרקש ,תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל בנוגע לווירוס הקורונה וחייהם האישיים , מכון חרוב, אפריל2020 .ילדי ם בני10 – 12 היו מחויבים במענה בנוכחות הוריהם . מתוך מששתפי הסקר כ- 48% ( 315) בנים וכ- 52% ( 339 ;) בנות85% – ( יהודים557) ו- 15% – ( ערבים97 ). עורכי הסקר מציינים כי יחס ילדים יהודים-ערבים במגדם הסקר לא משקף את היחס באוכלוסיית הילדים בישראל, אלא שמגבלות הפצת הסק.ר הובילו להתפלגות זו מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים 1 :הרגשת דאגה של הילדים בהיבטים שונים של חייהם במהלך תקופת המגפה22 תשובות על השאלה: בחודש האחרון, עד כמה אתה מרגיש מודאג מהדברים הללו ? סולם 0 – 10 ,ב אחוזים מהנתונים אפשר ללמוד כמה דברים : - ילדים רבים היו מודאגים מאוד מה ה שפעות הישירות של נגיף הקורונה ומה י דבקות .במחלה - הדאגה של הילדים מהידבקות בקורונה היתה גבוהה גם ביחס לעצמם, אך הרבה יותר :ביחס לקרובים שלהם כשני שליש מהילדים היו מודאגים מכך שמישהו מקרוביהם יידבק בנגיף , לעומת שליש מהילדים ש היו.מודאגים שיידבקו בעצמם במחלה - כרבע מהילדים הביעו דאגה גדולה מהשינויים במצבם הלימודי ומהמצב הכלכלי של .משפחתם - כ במ ון חרוב הדגישו כי חשוב לתת את הדעת לע כך שכ- 13% מילדי המדגם חוששים שמישהו יפגע .בהם בתקופה זו הסקר בחן גם את תדירות הרגשות של הילדים בשבועיים שקדמו לסקר . רוב הרגשות החיוביים (שמח, מלא אנרגיה ורגוע) והשליליים(עצוב, מתוח, משועמם) נ בחנ ו גם במחקר אחר שערך מכון "חרוב" במהלך2017 – 2018 , 23 ונתוני הסקר העכשווי הושוו אליהם , אך רק בקרב הילדים בני10 – 12 . ההשוואה אפשרה לעורכי הסקר לראות את השינויים שחלו ברגשות הילדים בעקבות :המגפה 22 פרופ' אשר בן-אריה, שגית ברוק וחמוטל פרקש ,תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל בנוגע לווירוס הקורונה וחייהם האישיים , גרף9 – 10 ', עמ5 – 6 . דאגה במידה מועטה– תשובות בסולם4 – 10 ; דאגה במידה גבוהה– תשובות בסולם8 – 10 , מכון חרוב, אפריל2020 . 23 רוב השאלות בחלק זה נשאלו באופן זהה במחקר "עולמות הילדות" בישראל, אשר נערך בשנת הלימודים תשע"ח( 2017/2018 ) )בקרב דגימה מייצגת של ילדי ישראל– 867,4 ילדים בני8, 10 ו- 12 . 26% 39% 14% 42% 42% 73% 41% 34% 60% 27% 28% 13% מנגיף הקורונה שאני אדבק בנגיף שהקרובים אלי יידבקו בוירוס מהשינוי במצב הלימדוים מהמצב הכלכלי של המשפחה שמישהו יפגע בי דואג במידה מועטה דואג במידה רבה בהשוואה לממצאי המחקר שנערך ב- 2017 – 2018, ב- 2020 – שנת הקורונה– ניכרת ירידה בתחושות חיוביות ורמת האנרגיה של הילדים בני10 – 12 . הדאגה של הילדים מהידבקות בקורונה גבוהה גם ביחס לעצמם, אך הרבה יותר ביחס לקרובים שלהם: כשני שלישים מהילדים מודאגים מכך שמישהו מקרוביהם יידבק בווירוס, לעומת כשליש מהילדים שמודאגים שיידבקו .בעצמם במחלה מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים2 : עוצמת הרגשות של הילדים בני10 – 12 ,והשינוי בעקבות הקורונה שנים2017 – 2018 ו- 2020 :תשובות על השאלה עד כמה הרגשת בשבו ע יים האחרונים את הרגשות הללו ? ה עוצמה נמדדה בסולם 0 – 10 ,ממוצעים של הציונים שילדים נתנו תרשים3 : עוצמת הרגש ת עצב, מתח ושעמום של הילדים בני10 – 12 והשינוי בעקבות הקורונה,שנים2017 – 2018 ו- 2020 :תשובות על השאלה ?עד כמה הרגשת בשבויים האחרונים את הרגשות הבאים עוצמה נמדדה בסולם 0-10 ,ממוצעים של הציונים שילדים נתנו ן ה מ נתוני ם המובאים ב תרשימים אפשר ללמוד דברים אחדים : - ( בתקופת מגפת הקורונה2020 ) הילדים העידו על תדירות נמוכה יותר של רגשות חיוביים, לעומת זו של הילדים במחקר שנערך ב- 2017 – 2018 , בייחוד ברמת האנרגיות .ובשמחה שחוו עורכי הסקר ציינו כי בהתבוננות נפרדת על כלל ילדי המדגם (ילד י ם בני 18-10 ,)נמצא ש הרגשות החיוביים אינם ברמה גבוהה בקרב כלל הילדים :כ- 40% העידו על שמחה במידה רבה , כשליש מהילדים העידו על רוגע ו תחושת אנרגיה, ורק כ- 20% העידו על התלהבות או התרגשו.ת שחוו בתקופה הנבדקת 8.7 8.6 7.5 7.3 6.7 6.6 שמח מלא אנרגיה רגוע רגשות חיוביים 2018-2017 2020 4.9 4.6 3.3 6.8 4.3 3.7 משועמם מתוח עצוב הרגשת שעמום ,מתח ועצב 2018-2017 2020 בהשוואה לממצאי המחקר שנערך ב- 2017/2018, ב- 2020 – שנת הקורונה– ניכרת עלייה .בתחושת שיעמום בכל הקשור לדיווחים על תחושת המתח והעצב לא היה שינוי משמעותי ב- 2020 ביחס ל- 2017/2018 . מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בכל הקשור ל רגשות שליליים של הילדים נמצא כי דירוג תחושת המתח ועצבות של ילדים בני 10 – 12 ב- 2020 דומה ה לז שנמצא ב- 2017 – 2018. אולם, ב- 2020 , עלה ה ממוצע של דירוג תחושת שעמום – .בכשתי נקודות הדירוג 3 . דיווח י ההורים על השינוי במצבם הרגשי של ילדיהם 3.1 סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על החוסן האזרחי של הציבור בישראל בסוף אפריל ו תחילת מאי2020 ערכה הלשכה המרכזית לססטיסטיקה סקר בזק , בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה . מטרת הסקר הייתה לספק תמונת מצב ונתונים על .החוסן האזרחי של הציבור בישראל, בעקבות משבר הקורונה ,בהמשך כשבועיים לאחר סיום ,הסקר הראשון באמצע חודש מאי ,באמ צע יולי ובתחילת נובמבר 2020 נערכו שלושה סקרים ,נוספים כדי לעקוב אחר החוסן האזרחי של הציבור. 24 אוכלוסיית הסקר ים כללה בני21 ומעלה, למעט הפזורה הבדו א ית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים. אחת השאלות שנשאלה בסקרים הייתה על השינוי ב מצבם הרגשי של הילדים ממשקי הבית של המשתתפים בסקר בעקבות משבר הקורונה. השאלה נשאלה בארבע נקודות זמן ולהלן מוצגים הנתונים מהסקר הראשון והאחרון. תרשים4: שינוי במצבם הרגש י של הילדים במהלך משבר הקורונה על פי דיווחים של המבוגרים בני21 ומעלה במשקי הבית שלהם יש ילדים סקרי למ"ס , 0 202 , 25 אחוזים 24 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21 ומעלה , 7 במאי2020 ; החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21 ומעלה ,ממצאים מסקר המשך לאחר תקופת הסגר , 26 במאי2020 ; החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21 ומעלה: ממצאים מהגל השלישי של הסקר שנערך באמצע יולי בצל המשבר , 26 ביולי2020 ; החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21 ומעלה , 16 בנובמבר2020 . 25 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21 ומעלה , 7 במאי2020 ; החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21 ומעלה ,ממצאים מסקר המשך לאחר תקופת הסגר , 26 במאי2020 ; החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21 ומעלה: ממצאים מהגל השלישי של הסקר שנערך באמצע יולי בצל המשבר , 26 ביולי2020 ; החוסן האזרחי בתקופת משבר הקורונה, בקרב בני21 ומעלה , 16 בנובמבר2020 . 61% 61% 26% 33% מאי-אפריל נובמבר לא חל שינוי במצב הרגשי של הילד/הילדים בבית המצב הרגשי של הילד/הילדים בבית החמיר או החמיר מאוד מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מהנתונים אפשר ללמוד כי על פי דיווחים של הבגירים מעל גיל21 שבמשקי הבית שלהם ,חיים גם ילדים ,ברוב המקרים לא חל שינוי במצבם הרגשי של הילדים במשפחה. עם זאת חלק לא מבוטל מהנשאלים דיווח כי מצבם הרגשי של הילדים החמיר במהלך התקופה של המגפה. לאחר הסגר הראשון בשל המגפה, כ- 26% מהנשאלים דיווחו על שינוי ל ה רע במצבם ,הרגשי של הילדים בבית ו קצת לפני הסגר השלישי, שיעור המדווחים על ההחמרה במצבם הרגשי של הילדים בבית עלה ל- 33% . על פי עיבוד מיוחד של ממצ יא כל ארבעת הסקרים של הלמ "ס שנערך בבנק ישראל, הפגיעה :במצב הרגשי של הילדים הייתה משמעותית יותר בחברה הערבית33% מהבגירים במשקי הבית עם ילדים עד גיל18 בחברה הערבית דיווחו על הרעה במצב הרגשי של ילדיהם לעומת כ- 23% .בקרב היהודים26 3.2 השפעות משבר הקורונה על ילדים עם מוגבלות במהלך ספטמבר– דצמבר2020 ערך מכו ן ברוקדייל סקר בקרב6,084 הורים לילדים עד גיל 18 , בתוכם11% ( 552 הורים) לילדים עם מוגבלות. מדגם הסקר כלל הורים מהחברה העברית .והערבית, באופן מייצג את שיעורם באוכלוסייה הכללית27 בכלל המדדים שנבדקו במהלך הסקר חלה החמרה רבה יותר במצבם של ילדים עם מוגבלות .לעומת ילדים ללא מוגבלות המצב הרגשי והחברתי הם המדדים שבהם חלה ההחמרה הרבה ביותר . 38% מההורים לילדים עם מוגבלות דיווחו על החמרה במצב הרגשי של הילדים לעומת 18% מההורים לילידם ללא מוגבלות :פער יותר מ כפול. פער .זה נשמר בכל קבוצות הגיל שנבדקו ה שיעור ה גבוה ביותר של דיווח על החמרה במצב הנפשי היה בקרב ההורים לילדי ם בגילאי12-7 : 45% מההורים לילדים בגילאים אלה דיווחו על .ההחמרה במצב הרגשי של ילדיהם עם מוגבלות ,מבין קבוצות האוכלוסייה השונות ההחמרה הגדולה ביותר במצבם הנפשי של הילדים דווחה על- :ידי הורי ילדים יהודים לא חרדים43% מההורים דיווחו על החמרה במצבם הרגשי של הילדים לעומת34% מההורים מהחברה הערבית ו- 31% מההורים מהחברה .החרדית 3.3 מצבם הרגשי, ההתנהגותי והחברתי של הילדים– תלמידים במערכת החינוך וף בס מרץ2021 ערכו חוקרי המכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון והמרכז הבינתחומי הרצליה, בשיתוף חקרי ה,אוניברסיטה העברית ומכון אדלר מחקר בקרב הורים 26 דוח בנק ישראל2020 , פרק ז': סוגיות ברווחה , אפריל2021 '; עמ250 . 27 :ליטל ברלב ואחרים השפעת משבר הקורונה על ילדים עם מוגבלות , מאיירס ג'וינט ברוקדייל, אפריל2021 . על פי סקר של ,הלמ"ס כ- 26% מהבוגרים שבמשקי הבית שלהם חיים ילדים, דיווחו כי לאחר הסגר הראשון חל שינוי לרע ה במצבם הרגשי של הילדים בבית . לפני הסגר השליש י, שיעור המדווחים על החמרה עלה ל- 33% . בסקר שנערך בקרב הורים לילדים על מוגבלות , 38% מההורים לילדים עם מוגבלות דיווחו על החמרה במצב הרגשי של הילדים, לעומת 18% מההורים לילדים ללא מוגבלות: פער יותר .מכפול מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm .לילדים במערכת החינוך28 מדגם המחקר כלל1,000 הורים, יהודים וערבים, ש ה תבקשו לתאר את מצבם הרגשי, ההתנהגותי והחברתי של ילדיהם, וכיצד הם רואים את תרומתה של מערכת החינוך לי .לדיהם במהלך המשבר שנוצר בעקבות המגפה ( מדיווחי ההורים עולה כי כל ילד חמישי21% .) סובל מסימנים של חרדה29 על פי חוקרי .המחקר נתון זה גבוה פי שלושה מאשר בימי שגרה שיעור זה גבוה יותר בקרב ילדים ששני הוריהם עבדו מחוץ לבית לעומת ילדים שלפחות אחד מ הורי ה ם עבד מהבי ת או לא עבד בכלל ( % 28 לעומת18% ), בהתאמה. שיעור ההורים ל תלמידים בחברה החרדית שדיווחו על כך שילדיהם סובלים מ סימני חרדה עמד על7% והיה נמוך מבין ההורים מקבוצות האוכלוסייה השונות . שיעור ה דיווח של הורים יהודים חילוניים על סימני חרדה בקרב ילדיהם היה ה גבוה מבין הקבוצות ועמד על23% ; ה שיעור בקרב ערבים עמד על17% . תרשים5 : דיווחי הורים על סימני חרדה בקרב ילדים ב קבוצת אוכלוסייה שונות )(אחוזים ההורים התבקשו להעריך את תדירות ה תגובות ה שליליות של ילדיהם המתבגרים למצב .באמצעות כמה מדדים בדיווחי ההורים בלטו שיעורים גבוהים במיוחד בדיווחים על שימוש ממושך במסכים והיפוך בשעות ה שינה. יותר ממחצית ההורים דיווחו על כך שילדיהם חווים התקפי זעם או כעס וכרבע מההורים דיווחו אף על אלימות פיזית של הילדים כלפי בני המשפחה .או חברים 28 פרופ' מיכל גרינשטיין וייס ,המכון למדיניות חברתית באונ יברסיטת וושינגטון ,סנט לואיס ,פרופ' רמי בנבנישתי, מהאוניברסיטה העברית , בשיתוף עם מכון אדלר: ילדים בימי הקורונה לפי דיווח ההורים, אפריל2021, טרם פורסם. חלק מהנתונים פורסמו ב הודעת דוברות , אוניברסיטתה העברית. הנתונים נמסרו גם בעקבות הפגישה עם פרופ' מיכל גרינשטיין וייס ', פרופ רמי בנבנישתי ,ואחרים10 באוגוסט 2021 . 29 בשלב זה אין .בידינו מידע על אופן הגדרת חרדה במחקר זה 7% 16% 17% 23% 21% חרדים דתיים ערבים חילונים כלל המדגם במחקר של שנערך בקרב הורים לילדים תלמידים בבתי הספר 21% מההורים דיווחו על תסמיני חרדה .אצל ילדיהם שיעורם בקרב המדווחים בחברה החרדית היה ( נמוך במיוחד7% ) בהשוואה ל מדווחים ( חילוניים23% .) מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים6 : תגובות שליליות של המתבגרים למצב על פי דיווחי ההורים)(אחוזים במהלך המחקר ההורים נשאלו לגבי תפקוד בית הספר, צוות המורים וההנהלה בתקופת ( הקורונה. רוב ההורים60%) תופסים את המורים והמנהל ים של בתי הספר כמי שעושים כמיטב יכולתם ,בתקופת המשבר אך פחות מ- 40% מההורים חשב ו שבית ספר התארגן היטב ונתן .פתרונות טובים למצבם של הילדים כמחחצית מההורים העריכו שילדיהם זקוקים לסיוע ( רגשי46% .) 4 . דיווחים לגורמי מערכת החינוך על מצבם הרגשי של התלמידים30 המידע על התמודדות של תלמידי מערכת החינוך (מגיל שלוש, גיל הגנים, ועד גיל18 ) יוצג על בסיס הנתונים שהתקבלו במשרד החינוך מדיווחים של יועצות חינוכיות שטיפלו בפניותיהם של .התלמידים, הוריהם וצוותי הוראה מתחילת המגפה והסגרים בחודשים מרץ– מאי2020 – דהיינו מתחילת הסגר הראשון ועד לחזרה החלקית של התלמידים ללימודים אחר י ו– ערך ה שירות ה פסיכולוגי-ע יי)וצי (להלן: שפ"י סקר יועצות חינוכיות של מערכת החינוך ( מכל שלבי החינוך ם קד-יסודי, יסודי, חטיבות הביניים ו ה)חטיבות העליונות . על הסקר ענו כ3,500 יועצות חינוכיות ומתוך תשובותיהן נגזר ו דיווחים על עשרות אלפי משימות, פעולות ומענים שניתנו על ידי היועצ ות בתקופה הנבדקת בנושאים שונים הקשורים להתמודדותם 30 אם לא יצוין אחרת: עינב לוק, מנהלת אגף בכיר שפ"י, משרד החינוך, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: פעילות ,שפ"י במשבר הקורונה9 במרץ2021 . 13% 19% 48% 33% 21% 9% 4% 11% 28% 54% הפרעות אכילה אלימות פיזית כלפי משפחה/חברים התקפי זעם או כעס היפוך שעות שינה שימוש ממושך במסכים פעם/כמה פעמים בחודש מידי יום/כמה פעמים בשבוע מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הנפשית של התלמידים, הוריהם וצוותי ההוראה . להלן פילוח של הנושאים העיקריים ש התקב לו :מדיווחי היועצות תרשים7: התפלגות הקשיים הע י קריים שדווחו ליועצים חינוכיים על ידי תלמידים מרץ– מאי2020 ,ב אחוזים31 מנתוני התרשים עולה כי הנושא העיקרי שטיפלו בו יועצים בתקופה שבין מרץ 2020 למאי 2020 היה ילדים בסיכון – 39% מהפניות (כ- 42,600 פניות) שטופלו על ידי יועצים בתקופה זאת ,והנושא השני שבלט בדיווחים הוא תחושה של בדידות ועצבות – כרבע מהפניות היו ( בנושא זה24%, כ- 26,000 .)פניות כ- 1,270 פניות שטופלו היו בנושא מחשבות ואמירות אובדניות ,פניות אלה היוו אומנם 1% מכלל הפניות ,אך יש לתת דעת על כך שמדובר על מספר לא מבוטל של פניות. מהנתונים של משרד החינוך עלה כי חלק ניכר מהדיווחים בנושאים שצוינו לעיל בתרשים 7 (כ- 39% 'התקבלו במערכת החינוך היסודי (כיתות א– ;)'ו ה חלק הקטן ביותר מהפניות התקבלו מגני ( ילדים ה ,גיל הרך3 – 6 שנים ; כ- 4% ). שיעור הדיווחים ב מגוון ה נושאים בחט יבת הביניים היה כ- 23% מכלל הנ ו שאים שטופלו, ו של התיכונים– כ- 28% . החל מסוף שנת הלימודים תש"ף, ו במהלך שנת הלימודים תשפ"א, ערך משרד החינוך שלושה סקרי מעקב : בסוף שנת הלימודים תשפ"א (יולי2020 ,) במרץ2021 (אחרי הסגר הש ,)לישי ועם החזרה ללימודים לאחר חופשת הפסח (מאי- יוני2021 ). בסקרים אלה נשאלו שאלות זהות ו הדבר .מאפשר השוואה בין שלוש נקודות הזמן האמורות בסקרים השתתפו קרוב ל- 2,800 .יועצות חינוכיות ממוסדות החינוך בכל שכבות הגיל 31 עינב לוק, מנהלת אגף בכיר שפ"י, משרד החינוך, תשובה על פניית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: פעילות שפ"י במשבר ,הקורונה9 במרץ2021 ,; מענה על שאלות ההבהרה28 באפריל2021 . 1% 18% 18% 24% 39% מחשבות/אמירות אובדניות מצוקה/חרדה קשיים במשפחה בדידות/עצב ילדים בסיכון כ- 1,270 פניות שטופלו על ידי היועצים החינוכיים במוסדות החינוך היו בנושא מחשבות ואמירות אובדניות , פניות אלה היוו אומנם 1% מכלל הפניות ,אך יש לתת דעת על כך שמדובר על מספר לא מבוטל של פניות. מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm להלן התפלגות הקשיים העיקריים שדווחו ליועצ ות חינוכי ות על ידי תלמידים. יצוין כי דיווח אחד עשוי לכלול כמה נושאים, לכן סכום שיעורי הנושאים בדיווחים לא מסתכם ב- 100% . תרשים8: התפלגות נושאים עיקריים בדיווחים על פעילות יועצות חינוכיות :בהשוואה בין תקופות השונות מאי2020 (תש"ף), מרץ2021 (תשפ"א), מאי- יוני2021 )(תשפ"א אחוזים32 מנתוני התרשים אפשר לל מוד על כמה שינויים שחלו בקשיים ו ב צרכים של התלמידים במהלך שנה וחצי של :המגפה, בהם - שיעור הפניות ליועצות חינוכיות בנושא קשיים בלימודים של התלמידים עלה בין השנים תש "ף לתשפ "א, ולקראת סוף תשפ"א נושא זה הופיע ב- 80% מהפניות ליועצות חינוכיות, לעומת67% בתש."ף גם שיעור י הפניות בנושאי מצוקה רגשית והתנהגויות .סיכון עלו בין התקופות האמורות - עם זאת, ניתן לראות כי שיעור הפניות בנושא בדידות ירד באופן משמעותי (כמע ט פי שלוש) בין התקופות האמורות, ו יתכן שהדבר קשור ב ל מדיניות פתיחה חלקית של מוסדות החינוך שננקטה בשנה האחרונה ואפשרו לתלמידים יותר אינטראקציות .חברתיות - ,כמו כן שיעור הפניות ב נושא חרדות ירד בין תש"ף לתשפ"א מ- 58% ל- 42% , בהתאמה. שיעור הפניות בתחום קשיים במשפחה מכלל הפניות ליועצות חינוכיות, גם הוא ירד מ- 53% ל- 33% .בתקופה האמורה - יש לשים לב ש שיעור הפניות בנושא חשש לאובדנות נשאר כמעט ללא שינוי לאורך כל התקופ ה . הנבדקת 32 עינב לוק, מנהלת אגף בכיר שפ"י, משרד החינוך, נתוני סקר יועצות חינוכיות– מאי2021 ,, באמצעות דוא"ל15 באוגוסט2021 . 67 56 63 58 53 14 33 8 79 74 58 56 55 47 18 17 9 80 70 22 51 42 33 24 10 9 קשיים לימודיים מצוקות רגשיות בדידות הגעה סדירה לביה"ס חרדות קשיים במשפחה התנהגויות סיכון חשש לחלות חשש לאובדנות סגרים ממרס2020עד סוף תש"פ סגרים עד מרס2021בחודשיים האחרונים מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 4.1 טיפול בתלמידים במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבדות להלן מובאים נתונים של משרד החינוך על הטיפול בתלמידים במסגרת התוכנית הלאומ ית למניעת אובדנות והתאבדות בשנים2019 – 20 20 . לפני הצגת ה נתונים חשוב לציין כי בשנת 2020 נוספו ל- 95 הרשויות שבתוכנית35 רשויות נוספות . בשלב זה לא נוכל לומר מהו שיעור הגידול בהיקף האוכלוסייה בתוכנית לאחר הצטרפות ה רשויות ה חדשות , ולכן איננו יודעים להסביר את העלייה במספר התערבויות והטיפלים השונים שחלה ב- 2020 ביחס ל- 2019 . תרשים 9 : התערבויות של השירותים הפסיכולוגיים במערכת החינו ב ך נושא אובדנות, במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבדות שנים2020-2019 ,מספרים ושיעור השינוי אפשר לראות כי יש עלי י ה בכל ההתערבויות במערכת החינוך סביב נושא אובדנות בין ספטמבר– דצמבר2019 לתקופה מקבילה ב- 2020 , ,אך כאמור י יתכן שהעליה נובעת מהצטרפות רשויות נוספות לתוכנית ולהגדלה של האוכלוסייה המטופלת במסגרתה .בעקבות זאת 5 . נתונים על ילדים ובני נוער שקיבלו שירותים בתחום בריאות הנפש בקופות החולים להלן יוצגו נתונים נבחרים של שלוש קופות חולים: כללית, לאומית ומאוחדת, על מטופלים קטינים (עד גי ל18 ) שפנו לראשונה לקבלת סיוע נפשי במערך בריאות הנפש של הקופה (כולל פגישת היכרות/ייעוץ ראשונה, אינטייק33 ), על קטינים שהחלו לראשונה טיפול במסגרת שירותים ,אלה (מעבר לפגישת היכרות) ועל קטינים המטופלים לראשונה בתרופות נגד דיכאון או חרדה ( בשנת הקורונה הראשונה2020 ( ) לעומת השנה שקדמה לה2019 .) 33 Intake . 1,400 1,000 240 1,900 1,240 340 התערבויות פסיכולוגיות- ייעוץ לצוותים חינוכיים ולהורים הערכות סיכון טיפול בתלמידים בסיכון אובדני ספטמבר- דצמבר2019 ספטמבר- דצמבר2020 חח24% + 42% + 36% + מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm יצוין כי עקב אי- אחידות בקופות בהגדרות ובאופן הרישום והצגת הנתונים, לא ניתן לחבר את הנתונים ולע רוך ,השוואה מלאה ביניהם. כך בנתונים של קופת חולים כללית קטינים הוגדרו מגיל לידה עד גיל18 ; 34 ב עוד בקופת חולים לאומית קבוצת הקטינים כוללת ילדים עד גיל16 . 35 כמו כן, ב נתונים שנמסרו מקופת חולים מאוחדת36 על פניות מבוטחים לסיוע נפשי נכללו ב עיות שונות מתחום בריאות הנפש שבגינ ן קטינים פנו לשירותי הקופה, ואילו בנתונים שהתקבלו משאר .הקופות ההתמקדות הייתה בחרדה ודיכאון הנתונים מתייחסים ל מספר הפונים לטיפול פסיכולוגי ותרופתי לראשונה מאז1 ביולי2015 – כלומר לראשונה ממועד העברת האחריות הביטוחית לתחום בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות, וזאת על מנת להתמקד בפונים חדשים שלא טופלו במערכי בריאות הנפש של הקופה לפני משבר .הקורונה לפני הצגת הנתונים נסייג ונבהיר, ראשית, כי במסמך מוצגים נתונים על שנת 2020 בהשוואה לשנת 2019 , במטרה ל בחון את ה הבדלים בין השנה שבה פרצה מגפת( הקורנה2020 ) לשנה ( שקדמה לה2019 .)ב שנת2020 חלו שינויים בפרמטרים שונים לעומת התקופות המקבילות ,בשנים קודמות בשל התפשטות המגפה ובהתאם להגבל ות שהוטלו לשם ה תמודדות עימה . התפשטות המגפה החלה בחודשים הראשונים של שנת2020 והביאה לשתי תקופות של סגר (מרץ–מאי וספטמבר– אוקטובר), שביניהן היו חודשים של הקלות בהגבלות, ובהן נפתחו מוסדות .החינוך והתקיימו מפגשים ואירועים חברתיים בתנאים מסוימים37 ,עם זאת, מבחינה סטטיסטית ,לא ניתן להצביע על מגמות בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות על בסיס נתונים של שנתיים בלבד ונדרשת .בחינה של הנתונים על פני תקופות ממושכות יותר שנית, יודגש ה כי נתונים שנאספו בשלב זה הם על ילדים ובני נוער מקבוצת גיל אחת (ללא חלוקה פנימית לילדים לפי גילאים), שפנו לראשונה לשירותי בריאות הנפש של קופות החולים בלבד , ו לא ידוע לנו על היקף הפניות והשירותים י של לדים ובני נוע ר למטפלים אחרים בתחום בריאות הנפש, ובכלל זה למטפלים בשוק הפרטי . לפיכך, יש להתייחס לנתונים שלהלן בהתאם .למגבלות הללו ,באופן כללי לא ניכר שינוי משמעותי במספר הפונים לסיוע נפשי בהשוואה לשנת2019 , למעט בנוגע למבוטחים שטופלו במערך בריאות הנפש לפני פרוץ המגפה , אם כי יש להתייחס לאפשרות ש מטופלים לא הגיעו למוסדות בריאות במהלך שנת2020 בשל נסיבות מגפת 34 במסגרת קופת חולים כללית מקבלים שירותים יותר ממחצית ילדי ישראל עד גיל16 (כ- 52% מהילדים עד גיל16 ממבוטחי קופות החולים בארץ מבוט חים בכללית :). מקור :המוסד לביטוח לאומי חישוב מפתח חלוקת כספי ביטוח בריאות בין קופות החולים , לפי נתוני טבלה5 , יוני2021 . 35 כ- 8% מכלל הקטינים עד גיל16 בא רץ מבוטחים בקופות החולים :לאומית. מקור :המוסד לביטוח לאומי חישוב מפתח חלוקת כספי ביטוח בריאות בין קופות החולים , לפי נתוני טבלה5 , יוני2021 . 36 כ- % 16 מכלל הקטינים עד גיל16 בארץ מבוטחים בקופות החולים :מאוחדת. מקור :המוסד לביטוח לאומי חישוב מפתח חלוקת כספי ביטוח בריאות בין קופות החולים , לפי נתוני טבלה5 ,יוני 2021 . 37 הסגר השלישי התחיל ממש בימים האחרונים של שנת2020, ב- 27 בדצמבר2020 , והוא אינו רלוונטי לבחינת הנתונים של שנת2020 . מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הקורונה או לא אותרו המצבים שדורשים התייחסות בגלל שחלק מהזמן מוסדות החינוך היו .סגורים חשוב לציין כי בשלב זה ועל בסיס ה נתונים שיוצגו להלן מוקדם להסיק מסקנות, הן משום שהנתונים עדין אינם מלאים , והן משום שהשפעות המגפה על בריאות הציבור בתחום הנפשי עלולות להיות ארוכות טווח. לפיכך, יש צורך במחקר שיטתי שיבוצע לאורך זמן, יתבסס על נתוני כלל הגורמים הנוגעים בדבר ויתמקד בקבוצות אוכלוסייה שונות, ובהן קב וצות סיכון. 38 5.1 ביקורים ראשונים של קטינים בשירותי בריאות הנפש של קופות החולים ,על פי הנתונים של קופת חולים כללית בשנת2020 מספר הקטינים (עד גיל18) שפנו לראשונה לשירותי בריאות הנפש של הקופה בגין חרדה או דיכאון היה1,690 , לעומת 1,535 פונים בשנת2019 – יג דול בשיעור של כ- 10% . 39 שיעורם של הקטינים מכלל הפונים לראשונה בשנת2020 היה16% ; בשיעור זה כמעט לא חל שינוי לעומת2019 , שבה שיעור זה היה15% . בתרשים הבא (תרשים10 ) מוצג שיעורם של בנים ובנות בכלל הקטינים המבוטחים בקופה שפנו לראשונה לקבלת שירותי בריאות הנפש בשנים2019 ו- 2020 .בקופת חולים כללית תרשים10 : קטינים שפנו לשירותי בריאות הנפש של כללית עקב דיכאון או חרדה, כולל פגיש ת אינטייק ראשונה , בשנים2019 ו- 2020, לפי מין הפונה40 אחוזים 38 מרב פלג- :גבאי נתונים על אובדנות ועל פנייה לטיפול נפשי בישראל בשנת התפרצות מגפת הקורונה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת יולי2021 . 39 נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע, אחראית חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית: מכתב– תשובה לבקשת מידע של מרב פלג- ,גבאי, חוקרת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת20 בדצמבר2020; נתונים עדכניים התקבלו ב- 14 ביוני2021 . 40 .שם 57% 43% 2019 בנים בנות 53% 47% 2020 בנים בנות על פי נתוני קופת חולים כללית , ב- 2020 מספר המבוטחים עד גיל18 שפנו ל ראשונה ל שירותי בריאות הנפש של הקופה בגין חרדה או דיכאון היה גבוה ב כ- 10% ממספרם ב- 2019 . עם זאת שיעורם מכלל הפונים לראשונה כמעט ולא .השתנה מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בתרשים ניתן לראות כי בשנתיים שנבדקו חלקם של הבנים היה גבוה מחלקן של הבנות, אם כי ניתן לראות ששיעורם של הבנים בכלל המטופלים ב- 2020 גבוה במעט מב- 2019 ,. עם זאת לא .ניתן להצביע על בסיס נתונים אלה על מגמה בשל היעדר נתונים משנים קודמות מהנתונים של קופ ו ה ת חולים מאוחדת ולאומית.עולה תמונה הפוכה מזו שבכללית בשנת 2020 מספר הפונים לראשונה לשירותי בריאות הנפש של קופת חולים מאוחדת , בשל בעיה נפשית כלשהי, היה קטן ב- 15% בהשוואה לשנת2019 - 6,001 מבוטחים קטינים (עד גיל 18 )בשנת2020 לעומת7,068 מבוטחים בשנת2019 . 41 גם בחינת הנתונים באשר לקטינים (עד גיל15 ) בקרב מבוטחי לאומית מעלה כי מספר הפונים לראשונה בשנת 2020 היה קטן ב- 12% בהשוואה לשנת 2019 - 1,500 ב- 2020 לעומת1,705 ב- 2019 . 42 למרות ה שוני בין קופות החולים במספר הקטינים שפנו לראשונה לשירותי בריאות הנפש בשנים 2019 ו- 2020 , בשלוש הקופות שיעור הפונים הקטינים מכלל הפונים לראשונה לסיוע נפשי ב- 2020 לא היה שונה באופן משמעותי משיעורם ב- 2019 . 5.2 קטינים שהחלו טיפול נפשי בשירותי בריאות הנפש של הקופות, לאחר ייעוץ ראשוני להלן נתונים על קטינ י( ם שפנו לראשונה ,כאמור מאז יולי2015) לש ירותי בריאות הנפש של הקופות בגין דיכאון או חרדה והמשיכו בטיפול מעבר לפגישת היכרות, בשנים2019 ו- 2020 . בתרשים11 :מוצגים נתונים של קופת חולים כללית תרשים11 : קטינים שפנו לראשונה לשירותי בריאות הנפש של כללית בגין דיכאון או חרדה ובתוכם– ,מספר הקטינים שהמשיכו לטיפול מעבר לפגישה זאת ב שנים2019 ו- 2020 מספרים43 41 עו"ד מירה אהרוני, ממונה על פניות הציבור והרגולציה, חטיבת הרפואה, קופת חולים מאוחדת, תשובה על פנייה של מרב פלג- ,גבאי חוקרת במרכז המחקר ו ,המידע של הכנסת, דוא"ל10 במרץ2021 . 42 פרופ' שלמה וינקר , ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, תשובה על פנייה של מרב פלג- גבאי, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת ,, דוא"ל8 במרץ2021 . 43 נועה דנאי , מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע, אחראית חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית: מכתב– תשובה לבקשת מידע של מרב פלג- ,גבאי, חוקרת של מרכז המחקר והמידע של הכנסת20 בדצמבר2020; נתונים עדכניים התקבלו ב- 14 ביוני2021 . 1,535 1,690 מתוכם : הגיעו מעבר לפגישה ראשונה 804 מתוכם : הגיעו מעבר לפגישה ראשונה 873 2019 2020 קטינים שהגיעו לפגישה ראשונה מתוכם :הגיעו מעבר לפגישה ראשונה מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm כפי ,שמוצג בתרשים בשנת2020 מספר הקטינים שפנו לראשונה לשירותי בריאות הנפש של כללית והמשיכו בטיפול מעבר לפגישה ראשונה (אינטייק ) היה גדול ב- 9% מנתון זה בשנת2019 ; בדומה לגידול במספר הקטינים שפנו לראשונה לשירותי בריאות הנפש של הקופה שחלה בשנת2020 לעומת 2019 . ,עם זאת שיעור הקטינים שהמשיכו בטיפול מכלל הקטינים שפנו לשירותי בריאות הנפש לראשונה היה זהה בשתי השנים האמורות: כ- 52% . גם ב .מקרה זה מתקבלת תמונה שונה מנתוני קופות החולים מאוחדת ולאומית בקרב מבוטחי מאוחדת44 מספר )הקטינים שהחלו טיפול (מעבר לפגישה ראשונה בשנת2020 היה קטן ב- 11% : 4,322 מטופלים ב- 2019 ל עומת3,866 ב- 2020. בשירותי בריאות הנפש של לאומית45 מספרם ב- 2020 היה קטן יותר ב כ- 8% בהשוואה לשנת2019 : 1,436 מטופלים קטינים בשנת2019 לעומת 1,317 בשנת2020 . בבחינת שיעור הקטינים מכלל מטופלי הקופות שפנו לראשונה לטיפול , עולה כי בקופות החולים כללית ולאומית השיעורים בשנים2019 היו דומים לאלה של2020 ( בכללית16% לעומת17% בכללית וכ- 25% בשתי השנים בלאומית ). במאוחדת שיעור זה ירד מעט, מ- 32% ב- 2019 ל- % 29 ב- 2020 . 46 5.3 טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה שניתן ל ילד ים ול בני נוער בפרק זה מובאים נתונים על ילדים ובני נוער שהחלו טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה לראשונה בשנים2019 ו- 2020 . הנתונים של קופת חולים כללית יוצגו בחלוקה ל:שתי קבוצות 1. כלל המבוטחים ה קטינים שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה ; 2. מתוכם– קטינים שטופלו במערך בריאות הנפש של הקופה וקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה. הנתונים של קופות החולים לאומית ומיוחדת יוצגו לגבי כלל המבוטחים ה קטינים שהתחילו לראשונה טיפול בתרופות בשנים2020-2019 ., כאמור 44 עו"ד מירה אהרוני, ממונה על פניות הציבור והר גולציה, חטיבת הרפואה, קופת חולים מאוחדת, תשובה על פנייה של מרב פלג- ,גבאי ,חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל10 במרץ2021 . 45 פרופ' שלמה וינקר , ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, תשובה על פנייה של מרב פלג- גבאי, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת , ,דוא"ל8 במרץ2021 . 46 מרב פלג- :גבאי נתונים על אובדנות ועל פנייה לטיפול נפשי בישראל בשנת התפרצות מגפת הקורונה, ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת יולי2021 . מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5.3.1 קטינים שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה בקופות החולים מהנתונים של קופת חולים כללית עולה כי מספר ה קטינים (עד גיל18 ) שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה במהלך שנת2020 ( 3,875 )קטינים היה דומה ל שנת2019 ( 3,936 קטינים ). גם שיעורם של ה קטינים מ כלל המטופלים החדשים בתרופות בקופה (קטינים ובגיר י ם גם יחד) בכל אחת מהשנים האלה היה זהה– כ- 5% . כרקע לנתונים אלו, מקופת חולים כללית נמסר כי השלב שבו אדם ה סובל מדיכאון וחרדה מוכן לפנות לטיפול תרופתי הוא שלב מאוחר יחסית . קודם כול מתרחש תהליך שבו האדם מזהה שיש לו הפרעה בתחום הנפשי; ל אחר מכן עליו להסכים לפנות לעזרה ורק מאוחר יותר הוא מגיע ל שלב שבו הוא מוכן ל קבל טיפול תרו( פתי לפי נציגת הקופה, פעמים רבות הטיפול הרפואי מגיע אחרי ניסיונות לקבל טיפול בדרכים אחרות, למשל טיפול פסיכולוגי, ק ו.)'אוצ'ינג וכו47 ,לפיכך אפשר להניח שאת השלכות המגפה לגבי מצבם הנפשי והרגשי של הקטינים ניתן יהיה לראות באופן ברור יותר ו לבחון יותר לעומק רק .בשנים הבאות בנתונים של קופת חולים כללית נמצאו הבדלים בין בנים לבנות: מספר הבנים ש בשנת2020 קיבלו טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה לראשונה היה קטן ב- 18% בהשוואה לשנת2019 , עוד ב ש מספר הבנות שקיבלו טיפול זה היה גדול בכ- 10% . נתון זה עשוי להיות בהלימה עם הנתון שהראינו בתרשים10 לעיל ממנו עולה כי שיעורן של הבנות מכלל הפונים שפנו לראשונה לשירותי בריאות הנפש של הקופה בשנת2020 היה גבוה בהשוואה לשיעורן בשנת2019 . עם זאת, כאמור, לא ניתן להצביע על מגמה ברורה על בסיס נתונים משנתיים בלבד ולא ניתן לקבוע אם השינ וי התרחש בשל תקופת המגפה או שתנודות מסוג זה נובעות ממשתנים אחרים .והתרחשו גם בעבר, ללא קשר אליה מספר המבוטחים עד גיל15 ב קופת חולים לאומית48 ש נטלו לראשונה תרופות נגד דיכאון וחרדה ב- 2020 ( 337 )היה גדול ב- 7% מנתון זה ב שנת2019 ( 315 ). ב קופת חולים מאוחדת49 מספר הקטינים שבשנת2020 קיבלו לראשונה תרופות בתחום בריאות הנפש ( 1,211 ילדים ובני נוער עד גיל18 ) , היה קטן ב- 8% לעומת שנת2019 ( 1,319 .) יצוין כי מקופת חולים מאוחדת התקבלו ,נתונים על רכישת כלל התרופות בתחום בריאות הנפש, ולא רק תרופות נגד דיכאון/חרדה א ליהן התייחסו ה נתונים של קופות החולים .כללית ולאומית 47 נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע, אחראית חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית, תשובה בקשת מידע של מרב פלג- ,גבאי חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנ ,סת מכתב , ,דוא"ל 20 בדצמבר2020 . 48 פרופ' שלמה וינקר , ראש חטיבת הרפואה, לאומית שירותי בריאות, תשובה על פנייה של מרב פלג- גבאי, חוקרת במרכז המחקר והמידע של הכנסת ,, דוא"ל8 במרץ2021 . 49 עו"ד מירה אהרוני, ממונה על פניות הציבור והרגולציה, חטיבת הרפואה, קופת חולים מאוחדת, תשובה על פנייה של מרב פלג- ,גבאי חוקרת במרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל10 במרץ2021 . מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מנתוני שלוש הקופות ניתן לראות שלא היו שינויים משמעותיים במספר הקטינים שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי במסגרת הקופה (לא רק במערך בריאות הנפש של הקופה) ב- 2020 לעומת2019. יצוין גם כי בשלוש הקופות לא חלו שינויים בשי עור הקטינים מכלל המבוטחים שרכשו לראשונה תרופות (קטינים ובגירים יחד), והוא נשאר דומה בשנים שנבדקו: 5% ,בכללית % 7 – % 8 במאוחדת ו- 3% .בלאומית50 5.3.2 מבוטחים קטינים שטופלו במערך בריאות הנפש של כללית וקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה להלן נתונים על ילדים ובני נוער ה מטופ לים במערך בריאות הנפש של כללית שהתחילו לראשונה לקחת תרופות נגד דיכאון או חרדה בשנים שנבדקו– 2019 ו- 2020 . מספר ה קטינים המטופלים במערך בריאות הנפש של קופת חולים כללית שבשנת2019 החלו לראשונה51 טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה היה367 , ובשנת2020 הוא היה 1,027 – כלומר מספרם בשנת2020 היה גדול כמעט פי שלושה מבשנת2019 . יודגש כי בקטגוריה זאת מספר הבגירים בשנת2020 היה גדול ב- 11% בלבד בהשוואה לשנת 2019, כלומר שיעור השינוי בקרב קטינים היה גדול בהרבה מזה שבקרב בגירים. שיעור הקטינים מקרב כלל מטופלי מערך בריאות הנפש שקיבלו לראשונה תרופות נגד דיכאון או חרדה בשנת2020 היה21%, לעומת כ- 10% בשנת2019 . 52 בתרשים12 יוצגו נתונים על קטינים המטופלים בשירותי בריאות הנפש של קופת חולים כללית שקיבלו לראשונה (מאז יולי 2015 )תרופות נגד דיכאון או חרדה בשנים2019 ו- 2020 , מתוך כלל הקטינים מבוטחי כללית שקיבלו לראשונה תרופות אלו בשנים האמורות : 50 מרב פלג- :גבאי נתונים על אובדנות ועל פנייה לטיפול נפשי בישראל בשנת התפר צות מגפת הקורונה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת יולי2021 . 51 ללא ביקורים קודמים מה- 1.7.2015 . 52 מרב פלג- :גבאי נתונים על אובדנות ועל פנייה לטיפול נפשי בישראל בשנת התפרצות מגפת הקורונה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת יולי2021 . במספר כלל ה קטינים מבוטחי כללית שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה כמעט אין שינוי ב- 2020 לעומת2019 . אולם מספר ה קטינים המטופלים במערך בריאות הנפש של הקופה שקיבלו לראשונה תרופות אלה עלה כמעט פי שלושה ב- 2020 לעומת2019 . מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים12: קטינים המטופלים בתחום בריאות הנפש של כללית שקיבלו לראשונה תרופות נגד דיכאון או חרדה , מתוך כלל הקטינים מבוטחי כללית שקיבלו תרופות אלה לראשונה ב שנים2019 ו- 2020 מספרים53 בתרשים מוצג המידע שלהלן: - בעוד ב מספרם של כלל הקטינים מבוטחי כללית שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה כמעט לא חל שינוי בשנת2020 לעומת2019 (פרט לירידה קטנה, מ- 3,936 מטופלים ב- 2019 ל- 3,875 ב- 2020 , ירידה של כ- 1.5%), מספר ה קטינים מבוטחי כללית שטופל ו במערך בריאות הנפש וקיבלו לראשונה תרופות אלה היה גדול בשיעור ניכר– כמעט פי שלוש ה ב- 2020 ביחס ל- 2019 . - ה קטינים המטופלים במערך בריאות הנפש של הכללית שבשנת2019 טופלו לראשונה בטיפול תרופתי היוו כ- 9% מכלל הקטינים המבוטחים בכללית שבשנת2019 קיבלו ,לראשונה טיפול תרופתי מסוג זה. לעומת זאת בשנת2020 שיעורם עמד על כ- 27% . באשר למין המטופלים, בשנת2019 הבנים המטופלים ב מערך בריאות הנפש של הקופה שקיבלו לראשונה טיפול תרופתי נגד דיכאון או חרדה היו כ- 11% מ כלל הבנים שקיבלו טיפול תרופתי מסוג זה לראשונה בקופה ; בשנת 2020 שיעורם היה26% . שיעורן של הבנות המטופלות במערך בריאות הנפש שקיבלו תרופות לראשונה מכלל הבנות המבוטחות בקופה שקיבלו לראשונה תרופות אלה היה8% ב- 2019, ו- 26% ב- 2020 ; נתון כמעט .זהה לזה של הבנים באותה השנה 53 נועה דנאי, מנהלת מחלקת ניהול ידע ומידע, אחראית חוק חופש המידע, שירותי בריאות כללית: מכתב– תשובה לבקשת מידע של מרב פלג-גבאי, חוקרת של מרכז ה ,מחקר והמידע של הכנסת20 בדצמבר2020; נתונים עדכניים התקבלו ב- 14 ביוני2021 . 3,936 3,875 מתוכם : מקבלי תרופות מהמטופלים בתחום בריאות הנפש של הקופה , 367 מתוכם : מקבלי תרופות מהמטופלים בתחום בריאות הנפש של הקופה , 1,027 2019 2020 מקבלי תרופות מכלל מבוטחי הקופה מתוכם :מקבלי תרופות מהמטופלים בתחום בריאות הנפש של הקופה