חומר רקע

| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel נחלת בנימין75 תל אביב6515417 | شارع نحالت بينيامين75 تل ابيب | 75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv | טלפון هاتف : 03-5608185 Phone: | פקס فاكس : 03-5608165 Fax: www.acri.org.il | [email protected] 22 ב פברואר 2022 לכבוד ח"כ אפרת רייטן יו"ר ועדת ה עבודה וה רווחה ,שלום רב :הנדון דיון בנושא ""שילוב נשים נפגעות אלימות בשוק העבודה– נייר עמדה בעניין הבטחת זכויותיהן של הנשים הנפגעות במקום העבודה ללא תלות בשהייה במקלט לקראת הדיון ב ו ועדת הרווחה ביום23.2.2022 בנושא"שילוב נשים נפגעות אלימות בשוק העבודה ", נבקש להביא לדיון את הצורך בקידום תיקוני חקיקה להבטחת זכויותיהן של הנשים הנפגעות במקום העבודה , ללא תלות בש הייה קודמת .במקלט אחת הסיבות הבולטות והנפוצות לכך שנשים נפגעות אלימות נשארות במערכות יחסים אלימות– היא תלות כלכלית בבן המשפחה האלים . המובהקות גדולה אף יותר כאשר קיימים ילדים משותפים ופער ההכנסות בין .בני הזוג גדל קיימת חובה בעלת חשיבות עליונה לסייע לנשים אלה כך שלא י י שארו במעגל האלימות מסיבות כלכליות - הן מכח חובת המדינה לספק הגנה על החיים ועל הגוף ,והן מכוח זכויות היסוד ל שוויון לכבוד, ולקיום חומרי בכבוד. כיום ה קריטריונים ל זכאות למתן הגנה על זכויות הנשים במקומות העבודה בתקופת השיקום לאחר התנתקות מהג ורם ה אלים הם ו מצ מצמים מאוד , כאשר ההגנות שמקנה הדין ביחס ל זכויות במקום העבודה מותנ ות בשהות במקלט לנפגעות אלימות . חוק עבודת נשים מקנה הגנות מפני פיטורים לנשים יוצאות מקלט, גם אם נאלצו לקחת חופשה סביב תקופת האלימות והפרידה, לצורך מעבר/התארגנות מחדש. בנוסף יוצאות מקלט זכאיות להתפטר כדין מפוטרת– ולקבל פיצויי פיטורין מלאים, מתוך הכרה בצורך השכיחבהעתקת מקום מגורים או עבודה בנסיבות של עזיבת .קשרים אלימים מוצע להרחיב את ההגנות והזכאות להתפטר לכלל הנשים ה נפגעות , ולאפשר לנשים להוכיח כי נפלו קרבן לאלימות במשפחה באמצעות מסמכים חלופיים: תלונה על אלימות או איומים שהוגשה בתחנת ,משטרה, צו הרחקה שניתן במעמד שני הצדדים מסמך רפואי או דו''ח עובדת סוציאלית המעיד על קיומו של קשר אלים ברקע, או החלטה שיפוטית בהתייחס לקשר כאמור. על ההכרה ומתן ההגנות לנפגעות אלימות בקהילה להיעשות תחת פיקוח הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה. אלא שמרבית נפגעות האלימות אינן יכולות או אינן מעוניינות לה י כנס למ קלט לנשים מוכות וממילא המקלטים אינם מתאימים ל- 98 אחוז מהנשים הנפגעות , אלא רק למצבי קצה מאוד מסוימים שבהם קיימת סכנה ברורה ומיידית לפגיעה בגוף או בנפש . ,בנוסף במקלטים ,מקומות מוגבלים וקריטריונים מגבילים בין היתר ביחס .למספר הילדים, מינם וגילם בפועל מבחינה מספרית נכ נסות למקלטים כמה מאות בשנה בלבד לעומת אלפי .נשים הסובלות מאלימות נציין כי במרבית מדינות המערב תנאי ההכרה בנפגעות אלימות לצורך זכאות להגנות "האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע | )ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 2 ,והטבות הם גמישים ומקלים, ביחס למצב החוקי בישראל ה דרישה גורפת להיות האישה יוצאת מקלט , אינה מקובלת עוד בעולם. עוד נציין כי החובה לספק הגנה נרחבת ואפשרות מעשית לרכוש עצמאות כלכלית כאמצעי לשיקום ממערכות יחסית אלימות מתחייבת לנוכח התחייבויותיה של ישראל במסגרת האמנה הבינלאומית בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה ( 1979 ,)הצהרת האו"ם בדבר מיגור האלימות כלפי נשים ( 1994) ו האמנה בדבר מניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה ( 2011 .) המוכרת כאמנת איסטנבול אנו מבקשות להפנות את שימת לב הוועדה לשינויים נדרשים בדברי החקיקה, במסגרת שינוי החוק המוצע יורחבו הגנות בתחום דיני העבודה, וכן הסיוע הכלכלי לנשים נפגעות אלימות שלא שהו במק לט, אלא שוקמו .בכוחות עצמן בקהילה יודגש, ש הצעת חוק ברוח זו הונחה בחודש דצמבר2021 , ומקודמת על ידי חה''כ נעמה לזימי ואחרות . נבקש .את תמיכת הוועדה בהצעה וקריאה לקידומה ,בכבוד רב ובברכה רעות שאער, עו''ד מנהלת פניות הציבור