חומר רקע
1
ז' בשבט
התשפ"ב
9
בינואר2022
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות
התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
–
:'פרק ב
דיוור דיגיטלי
'מסמך הכנה מפורט מס2
:תנאים לשליחת מסר דיגיטלי
תיקונים ל
חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים
סעיף2(1
)
להצעת החוק– שינוי שם החוק
חוק תקשורת דיגיטלית עם
פנייה ל
גופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים
, תשע"ח-
2018
חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח-
2018
, מסדיר פנייה לגופים ציבוריים
.באמצעי קשר דיגיטליים, וקובע כי גוף ציבורי חייב לאפשר לכל אדם לפנות אליו באופן דיגיטלי
מאחר שמוצע להוסיף לחוק הסדר שעניינו שליחת מסרים באופן דיגיטלי מגופים ציבוריים מוצע
.לשנות את שם החוק כך שישקף את התיקון המוצע
סעיף2(2), (3) ו-(4)
להצעת החוק– הגדרות לכל החוק
'ולפרק ב
פרק א :'הגדרות
1.
בחוק זה–
""אמצעי קשר דיגיטלי–
אמצעי טכנולוגי שבחר גוף ציבורי, המאפשר לציבור לפנות אליו בפשטות
;מכל מקום, באמצעות האינטרנט, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, וכן לצרף לפנייתו קבצים
""גוף ציבורי– אחד מאלה ,לפי העניין:
(
1
)
'לעניין פרק ב– גוף שנותן שירות לציבור, המנוי בתוספת הראשונה;
(
2
)
לעניין פרקים ג 'ו-ד '
– גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף
23
לחוק הגנת הפרטיות ,התשמ"א–
1981
,ולעניין גוף כאמור בפסקה (
2
)להגדרה האמורה – נקבע לגביו בצו לפי אותה פסקה
כי הוא יהיה רשאי לקבל פרטי כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון נייד ,המנוי בתוספת
השנייה;
""השר–
.ראש הממשלה או שר אחר שהממשלה קבעה לעניין חוק זה
פרק ב :'פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים
1א.
בפרק זה,
""אמצעי קשר דיגיטלי–
אמצעי טכנולוגי שבחר גוף ציבורי, המאפשר לציבור
לפנות אליו בפשטות מכל מקום, באמצעות האינטרנט, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, וכן לצרף
לפנייתו קבצים.
:מוצע להוסיף לחוק את ההגדרות הבאות
"גוף ציבורי"
'שנותן שירות לציבור לעניין פרק ב –
פרק ב' עוסק בחובתו של גוף ציבורי לאפשר לאדם
לפנות אליו באמצעים דיגיטליים, ולכן עמידה בהוראותיו רלוונטית בעיקר ליחידות בגופים אלה
.הנותנות שירות לציבור ומקיימות איתו קשר הגופים הציבוריים הנוגעים לעניין זה מוגדרים כיום
בתוספת, שתהפוך להיות התוספת הראשונה.
2
"ג
וף ציבורי"
שרשאי לשלוח מסרים בדיוור דיגיטלי לעניין
פרקים ג' ו-
'ד – פרקים ג' ו-
ד' מאפשרים
לגופים ציבוריים להשתמש בהסדר דיוור דיגיטלי במקום דיוור פיזי, וזו תכלית שרלוונטיות לרשימה
רחבה יותר של גופים ציבוריים מהרשימה הנוגעת לפרק ב' של החוק. כך, לדוגמה גופים ב יטחוניים
י שע קרם אינו במתן שירות לציבור כמו השב"כ והמוסד הוחרגו מהתוספת הראשונה אך לא הוחרגו
.מהתוספת השנייה
""אמצעי קשר דיגיטלי –
נוכח העובדה שבפרק א' החדש ההגדרות נוגעות לכל החוק, וההגדרה של
"אמצעי קשר דיגיטלי" נוגעת רק לפרק ב' לחוק–
.'מוצע להעביר את ההגדרה לפרק ב
נקודות לדיון
(1
)
הפנייה לסעיף23
לחוק הגנת הפרטיות והרשימה שבתוספת –
ההגדרה המוצעת דורשת שני
תנאים מצטברים להגדרת "גוף ציבורי" לעניין פרקים ג' ו-
ד': א) שמדובר בגוף ציבורי לפי סעיף23
לחוק הגנת הפרטיות; ב) שהגוף מנוי בתוספת
השנייה. נוכח העובדה שבכל מקרה התוספת השנייה
מונה בפרוטרוט את רשימת הגופים שייחשבו כ"גוף ציבורי" מה, אפוא, הצורך בהפנייה לסעיף23
?לחוק הגנת הפרטיות
מדוע שלא לומר, בפשטות, שלעניין פרקים ג' ו-
ד' "גוף ציבורי" הוא גוף המנוי
?בתוספת השנייה
(2
)
גוף כאמור בפסקה(2) להגדרת "גוף ציבורי" בחוק הגנת הפרטיות –
סעיף23
לחוק הגנת
:הפרטיות קובע כי "גוף ציבורי" הוא(1
) משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית
( ;וגוף אחר הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין2
) גוף ששר המשפטים קבע בצו, באישור ועדת
,החוקה חוק ומשפט של הכנסת
ובלבד שבצו ייקבעו סוגי המידע והידיעות שהגוף יהיה רשאי למסור
ולקבל( . לפי המוצע, כדי ש"גוף ציבורי" לפי פסקה2
') האמורה ייחשב כ"גוף ציבורי" לעניין פרקים ג
ו-
ד', נדרש שבצו שהוצא לגביו נקבע כי הוא יהיה רשאי לקבל פרטי כותבת דוא"ל או מספר טלפון
.נייד באיזה גופים
?מדובר נוכח העובדה "שהתוספת השנייה מונה בפירוט את מי ייחשב ל"גוף ציבורי
לעניין פרקים ג' ו-
ד', וההיכללות בתוספת השנייה
היא תנאי הכרחי
כדי להיחשב לעניין זה כ"גוף
ציבורי" לא לגמרי ברור
מה הצורך בשני התנאים ? האם יש גופים שמנויים בתוספת השנייה, והוצא
לגביהם צו
?כאמור, אך לא נקבע בצו כי הם רשאים לקבל את פרטי הדוא"ל או מספר הטלפון הנייד
סעיף2(5
)
להצעת החוק–
סעיף3
'א: הגדרות לפרק ג
פרק
:'ג
שליחת מסרים מגופים ציבוריים בדיוור דיגיטלי
3א. הגדרות
בפרק זה –
"יחיד "
– תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין ,התשכ"ה–
1965
(להלן – חוק מרשם האוכלוסין;)
"מסר אלקטרוני "
–
כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית ,התשס"א–
2001
,ובכלל זה הודעה על
שליחת מסר כאמור;
"מען דיגיטלי "
– מען דיגיטלי כהגדרתו בחיקוק המנוי בטור א 'לתוספת השלישית ,של גורם המנוי
בטור ב 'לצידו ,ושנרשם במרשם בהתאם להוראות אותו חיקוק ולהוראות סעיף 3ב;
"מרשם "
– לרבות פנקס או כל אמצעי רישום דומה אף אם כינויו שונה;
"נמען "
– אדם שברשותו מען דיגיטלי;
"רשם "
– הגורם המוסמך לנהל מרשם לפי חיקוק המנוי בטור א 'לתוספת השלישית.
3
:מוצע לקבוע את ההגדרות הבאות
""תושב –
לפי ההגדרה בחוק מרשם האוכלוסין שאליו מפנה ההגדרה, "תושב" הוא כל מי שנמצא
בישראל כאזרח ישראלי או על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי ר
י
שיון לישיבת קבע.
""מסר אלקטרוני –
"לפי ההגדרה בחוק חתימה אלקטרונית שאליה מפנה ההגדרה, "מסר אלקטרוני
הוא מידע
ש
נוצר, נ
שלח, נקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים
,או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא
נשמע או מאוחזר באמצעים כאמור.
כך, למשל, ההגדרה ,המוצעת כוללת שליחת דואר אלקטרונית
,מסרון לטלפון הנייד, הודעה קולית ממערכת ממוחשבת, התראות באפליקציות שונות, ועוד. כמו כן
מוצע להבהיר שבהגדרה .זו נכללת גם שליחה, באמצעי דיגיטלי, של הודעה על שליחת מסר כאמור
כך, למשל, במקרה שבו נוכח תוכנו של המסר, הכולל מידע פרטי ורגיש של הנמען,
המסר עצמו נמצא
באזור האישי של הנמען באתר האינטרנט או האפליקציה שמפעיל הגוף הציבורי, יוכל הגוף הציבורי
לשלוח למענו הדיגיט.לי של נמען הודעה על כך שמסר כאמור נמצא באזור האישי
""מען דיגיטלי –לפי המוצע,
"מען דיגיטלי" יהיה כהגדרתו בחיקוקים שמכוחם מתנהלים מרשמים
המנויים בתוספת השלישית לחוק
)(הגדרה שאותה מוצע להוסיף במסגרת הצעת החוק דנן ,
כך, "מען
דיגיטלי" של
תושב
"יהיה בהתאם להגדרת "מען דיגיטלי
בחוק מרשם האוכלוסין "; "המען הדיגיטלי
של
חברה
או
חברת חוץ
יהיה כהגדרתו
בחוק החברות;
מען דיגיטלי של
עמותה
יהיה כהגדרתו בחוק
העמותות ;
ומען דיגיטלי של אגודה שיתופית
יהיה כהגדרתו ב
פקודת האגודות השיתופיות.
"מען דיגיטלי" כאמור יי חשב ככזה רק לאחר שנרשם בהתאם להוראות החיקוק הרלוונטי והוראות
סעיף3
.)ב המוצע (הדורש יידוע של נושאי הרישום בקשר להסדר המוצע
בשלב זה מוצע כי הפרטים הכלולים ב"מען דיגיטלי" בכל החיקוקים הרלוונטיים יכלול
כתובת דוא"ל
ו
מספר טלפון נייד . ואולם, לגבי החיקוקים שבהם
מוסדר מרשם לגבי תאגידים,
מוצע כי השרים
הממונים על אותם חיקוקים יוכלו לתקן את פרטי
ההגדרה ו לקבוע פרטים נוספים שייחשבו כ"מען
."דיגיטלי
סעיף2(5
)
להצעת החוק–
סעיף3ב: חובת יידוע
3ב. חובת יידוע
(א) בעת רישום מען דיגיטלי של אדם במרשם המתנהל לפי חיקוק המנוי בטור א 'לתוספת השלישית ,
יודיע הרשם לאדם –
(
1
) כי המען הדיגיטלי ישמש גופים ציבוריים לשליחת מסרים אליו לפי הוראות פרק זה ,ולעניין
קטין –
לשליחת מסרים מהסוגים המנויים בתוספת הרביעית או לשליחת הודעה כאמור
בסעיף קטן (ב ;)
(
2
) לעניין יחיד – כי הוא רשאי להודיע לרשם ,בכל עת ,שהוא מסרב לקבל מסרים מגופים
ציבוריים לפי הוראות פרק זה למענו הדיגיטלי ,וכי אם יודיע על סירוב כאמור ,יחולו הוראות
אלה:
(א) אם הוא בגיר – יוכל גוף ציבורי לשלוח למענו הדיגיטלי מסר כאמור בסעיף
3ג(א()
1
()א()
4
,)בלבד;
(ב) אם הוא קטין – יהיה ניתן לשלוח לו הודעה כאמור בסעיף קטן (ב ,)בלבד;
(
3
) כי קיימת אפשרות שתחול חזקת מסירה לפי כל דין לגבי מסר אלקטרוני ששלח גוף ציבורי
למענו הדיגיטלי ,לפי הוראות סעיף 3ח.
4
(ב) שונתה התוספת הרביעית לפי הוראות סעיף 5
(ד )כך שנוסף לה סוג של מסר ,יודיע על כך הרשם
לכל קטין שמענו הדיגיטלי נרשם במרשם ;בהודעה כאמור יציין הרשם כי באפשרותו של הקטין
להודיע לו שהוא מסרב לקבל מסרים כאמור.
(ג) הגיע יחיד שמענו הדיגיטלי נרשם במרשם לגיל
18
,ישלח לו הרשם הודעה הכוללת את הפרטים
האמורים בסעיף קטן (א()
1
( ,)
2
()א )ו-(
3
.)
מוצע לקבוע
כי בעת רישום מען דיגיטלי של אדם יידרש הרשם להודיע לאדם כי המען הדיגיטלי שמסר
ישמש גופים ציבוריים לשליחת
מסרים אליו,
כי הוא רשאי להודיע לרשם, בכל עת, שהוא מסרב לקבל
מסרים מגופים ציבוריים כאמור
וכי קיימת אפשרות שתחול חזקת מסירה לגבי המסרים
האלקטרוניים ש גופים
ציבוריים ישלחו לו.
הצעת החוק מבהירה, כי גם במקרים
ש בהם אדם(הן בגיר והן קטין)
הודיע על סירובו לקבלת מסרים
דיגיטליים מגופים ציבוריים, תהיינה
הודעות
שהגוף הציבורי יהיה רשאי לשלוח לו בעל כורחו
וחרף
סירובו:
לבגיר–
מסר
עדכון שנתי על האפשרות לקבל מסרים בדיוור דיגיטלי ;, ומסר אזהרה אישי
לקטין–
הודעה
על שינוי הפרטים שניתן לשלוח לקטין בדיוור דיגיטלי.
כן מוצע לקבוע כי קטין
שמענו הדיגיטלי רשום במרשם ו הגיע לגיל18, ישלח לו ה רשם הודעה הכוללת
.את כל הפרטים האמורים
נקודות
לדיון
(1
)מהי ברירת המחדל ?
–
,לפי המוצע ברירת המחדל היא שכל יחיד
נ כלל בהסדר
הדיוור הדיגיטלי,
אלא אם כן הודיע באופן פוזיטיבי כי הוא מסרב(
opt-out
).
מנגנון זה
מעורר קשיים:
ראשית ,
מנגנון של
צירוף ללא הסכמה מראש פוגע באדם ומטריד אותו
. בדומה לרציונאל
העומד ביסוד
,"חוק הספאם", גם כאן צירוף של אדם למנגנון העברת מסרים ללא קבלת הסכמתו מראש יש בו
משום
פגיעה באדם והטרדתו ,ולא ברור מהי ההצדקה לכך.
מדוע שלא לאפשר לאדם לבחור אם הוא
מעוניין
לתת את הסכמתו מראש להיכנס להסדר ?מהי ההצדקה לכפות על
אדם
את תחולת ההסדר
ולתת לו
רק את הבחירה לצאת ממנו בדיעבד?
שנית , מנגנון זה מוביל
לכך ש
ה סדר הדיוור הדיגיטלי יחול על אנשים שאינם מעוניינים
בכך
אך לא
יודיעו על סירובם כי אינם מבינים את משמעות ההסדר או הסירוב או כי אין להם נגישות שתאפשר
להם לסרב.
ספק אם חובת היידוע החלה על פקיד הרישום
מאפשר
ת
לנו להניח באופן משביע רצון
אי ש-
סירוב לתחולת ההסדר מלמד על קיומה של
הסכמה
, במיוחד כשמדובר ב אנשים עם אוריינות
דיגיטלית
נמוכה (בין היתר, הדבר תלוי באופן שבו ייעשה היידוע – ראו להלן).
,יתירה מזאת מבדיקה
שערך מרכז
המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי ברוב מוחלט של המדינות
שנבדקו,
ברירת המחדל לגבי שימוש בדיוור דיגיטלי היא ברירה שלin
-
opt
ולא שלout
-
opt
, מה
שמעצים את שאלת ההצדקה לבחירה במנגנון
ה-
opt-out
.
נוכח הקשיים שמנגנון
ה-
opt-out
מעורר ,
והעובדה שככל הנראה מנגנון זה אינו המנגנון המקובל
,במדינות אחרות מוצע לוועדה לשקול לשנות את המנגנון המוצע ולקבוע במקומו מנגנון שלin
-
opt
ולפיו הסדר הדיוור הדיגיטלי יחול רק מי שנתן מראש
את הסכמתו הפוזיטיבי
ת לכך .
(2
)כיצד יוצרים מודעות לאפשרות הסירוב ולמשמעותה
()(סעיף קטן (ב1
))
–
כיצד מבטיחים שלאדם
תהיה אפשרות אמיתית ואפקטיבית של סירוב, כך שהוא יבין שהוא זכאי
לסרב
ומה ההשלכות של
5
אי-
הסירוב? הדבר תלוי לא מעט באופן היידוע אודות אפשרות הסירוב: אם היידוע ייעשה באמצעות
הודעה בכתב במסגרת טופס (פיזי או דיגיטלי)
, עם הרבה מלל וללא ליווי של הסברים בעל פה–
ספק
אם אופציית הסירוב תהיה מונגשת ואפקטיבית לאדם מן היישוב , על אחת כמה וכמה לגבי אדם עם
אוריינות דיגיטלית נמוכה;
מנגד, אם היידוע ייעשה על ידי פקיד הרישום באמצעות
הסבר בעל פה
בשפה פשוטה ומובנת אודות משמעות ההסדר ואפשרות הסירוב ותוך מתן אפשרות לשאול
שאלות –
הדבר מגביר את הסיכוי שאופציית הסירוב תהיה
נגישה ואפקטיבית
(אם כי גם אז ספק אם הדבר
)ייתן מענה מספק לאוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה.
מוצע לוועדה לברר מהי כוונת הממשלה
בעניין זה, ו כיצד אמור
להתבצע הליך היידוע אל מול הפרט.
בכל מקרה ,
יש לחדד בנוסח הסעיף כי היידוע (בין אם ייעשה בכתב ובין אם ייעשה בעל פה) צריך
להיעשות באופן ברור ובשפה פשוטה ונגישה,
שמסבירה מה המשמעות וההשלכות של ההסדרים
שיחולו על האדם
אם יסרב ואם לא יסרב.
(3) החלת ההסדר על קטינים
()(סעיף קטן (א1
()), (א2)(ב) ו-
))(ב–
החלת ההסדר המוצע
על קטי
נים ,
גם אם היא מצומצמת רק לסוג מסוים של מסרים,המנויים בתוספת הרביעית מעוררת קושי .
לא
ברור מהי ההצדקה להסתמכות על שיקול הדעת של הקטין ולהוצאת האפוטרופוס של הקטין
מהתמונה? האם הוריו של קטין לא אמורים לדעת על כך שקיבל צו ראשון מצה"ל או על כך שקיבל
הודעה ממשרד התחבורה הנוגעת לרישיון הנהיגה של ילדם הקטין (דברים שבדרך הטבע הם יהיו
?)מודעים להם אם המסר יגיע בדרך של מכתב בדואר
(4
") סירוב "בכל עת
(סעיף קטן()(א2
))
–
מלשון הסעיף "הוא רשאי להודיע לרשם
בכל עת
שהוא
מסרב" עולה כי יכולת הסירוב איננה חד-
פעמית, ואם יחיד לא סירב לקבלת מסרים מגופים ציבוריים
,בעת רישום המען הדיגיטלי שלו הוא יהיה רשאי
בכל שלב שהוא
לחזור בו ולהודיע לרשם כי הוא
.מסרב
מנגד, מלשון סעיף5
)א(ה
ה ,מוצע לחוק מרשם האוכלוסין עולה כי היכולת של התושב לסרב
לקבל דיוור דיגיטלי היא
חד-פעמית
והיא חלה אך ורק
במועד מסירת ההודעה על המען הדיגיטלי .
מוצע, אפוא, לחדד את הנוסח כך שיהיה ברור שתושב רשאי לסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים
בכל שלב ש.הוא, ולא רק במועד מסירת המען הדיגיטלי
(5
)מתן אפשרות ל סירוב
דיפרנציאלי
()(סעיף קטן (א2
))
–
מלשון החוק המוצע נראה שההחלטה
העומדת בפני כל אדם בעניין הסירוב היא בינארית: או שהוא
מסרב ל קבל מסרים בדיוור דיגיטלי
ל מכ
הגופים הציבוריים או שהוא מסכים לקבל מסרים בדיוור דיגיטלי
מכל הגופים הציבוריים , ואין
כל אפשרות לסרב ביחס ל חלק מהגופים הציבוריים ולהסכים
ביחס ל
גופים ציבוריים אחרים .
מוצע
לוועדה לשקול לתת לכל אדם את האפשרות לבחור לקבל או לסרב לקבל מסרים בדיוור דיגיטלי באופן
דיפרנציאלי
. אפשרות בחירה זו יכול
ה
להיות
לפי זהות הגו ף
הציבורי –
לקבל מסרים מגופים
ציבוריים מסוימים ולא מגופים ציבוריים אחרים,
לפי
סוג המסר –
לקבל רק מסרים מסוג מסוים
,(למשל רק)"מסרי "אזהרה ולא מסרים מסוגים אחרים,
או לפי
סוג המען הדיגיטלי –
לקבל רק
.מסרים לפלאפון הנייד ולא לדוא"ל, או להיפך
נגד אפשרות בחירה כאמור ניתן לטעון כי היא תוביל לכך שאדם יסרב לקבל בדיוור דיגיטלי מסרים
ם שה
)לרעתו (דוחות חנייה, קנסות ועוד, כדי שיוכל להתחמק מהם .
ספק אם טענה זו
משכנעת . אדם
שמבקש להתחמק מקבלת מסרים כאמור,
יכול גם לפי ההסדר הנוכחי
לסרב באופן גורף
לקבל מסרים
בדיוור דיגיטלי .מגופים ציבוריים
מנגד
, אם תינתן לו האפשרות לסרב באופן חלקי , הרי שגם אם הוא
יסרב לקבל מסרים שהוא אינו מעוניין לקבלם כמו'דוחות חנייה וכו (דבר שבכל מקרה היה עושה
אם
6
היה מסרב באופן גורף)
, לפחות יתכן
ש יסכים לקבל מסרים בדיוור דיגיטלי.בתחומים אחרים
האם
לא עדיף שאדם שלא מעוניין לקבל מסרים מסוימים בדיוור דיגיטלי יסכים לקבל מסרים אחרים
בדיוור דיגיטלי מאשר שהחלופה היחידה שתהיה לו היא סירוב?גורף
,כמו כן
יתכן ש מתן אפשרות בחירה תאפשר גם לצמצם את החשש מהצפת התושב בהודעות שהוא
אינו מעוניין
בהם
)(ראו להלן .
(6) שליחת הודעה לבגיר שסירב (סעי
פים קט
נים
()(א2
)))(א– לפי המוצע, ל בגיר שהודיע על סירובו
לקבלת מסרים בדיוור דיגיטלי מגופים ציבוריים ,ניתן יהיה להעביר, בעל כורחו מסר ש"מזהיר את
הנמען בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם או מנחה אותו
"בעניין כאמור
(="מסר
)"אזהרה , וכן מסר, אחת לשנה, שנועד ליידע אותו בדבר האפשרות לקבל מסרים מגופים ציבוריים
למענו הדיגיטלי
=(
"מסר עדכון"
) (ראו סעיף3
()ג(ב1
)) המוצע . היכולת לשלוח מסרים לבגיר שסירב
לקבל הודעות בדיוור דיגיטלי, בעל כורחו,
מעוררת
קשיים:
לגבי""מסר עדכון –
לשלוח לאדם שהצהיר על סירובו
לקבל מסרים מגופים ציבוריים בדיוור דיגיטלי ,
,הודעות בעל כורחו שיזכירו לו שוב ושוב, כל שנה מחדש
את ה ,אפשרות לקבל מסרים למענו הדיגיטלי
,פוגעת באוטונומיה שלו
מטרידה אותו ומפעילה עליו לחץ מתמשך מצד המדינה כדי לגרום לו ל הסכים
לקבלת המסרים.. לא ברור מהי ההצדקה לכך
לגבי""מסר אזהרה –
כפייה על אדם לקבל הודעות שנועדו לעזור לו, לאחר שהבהיר במפורש כי הוא
,אינו מעוניין בכך
מעורר
ת
,שאלה. מצד אחד, חובתה של המדינה לדאוג לשלומו וביטחונו של הפרט
,ושליחת הודעה למענו הדיגיטלי היא דרך מהירה ויעילה לקיים חובה זו. מצד שני
מדובר ב אקט כופה
ש:מעורר שאלות שונות
)א יש בכך
אקט פטרנליסטי
שבו המדינה אומרת לאדם כי היא יודעת יותר
טוב ממנו מה טוב לו
ו
היא תעשה זאת חרף סירובו ); ב תוכנו של"מסר האזהרה"
,לפי הניסוח המוצע
מאפשר לשלוח
מגוון רחב של מסרים
שאינם דווקא הצלת חיים
אישית ו
מיידית ,מ מסר אודות
שינויים בתנועה ברחוב מסוים
ועד ל מסר שרוצה לעודד
חיסון נגד קורונה , הדבר עלול ליצור מטרד
של ממש ולא ברור מהי
ההצדקה לשליחת מנעד כה רחב של מסרים בכפייה ); ג ככל שמדובר על
היבטים של אזהרה והצלה מדוע שהמען הדיגיטלי יימסר למרשם האוכלוסין ולא
ל גופים שאמונים
על שלום הציבור וביטחונו
כמו פיקוד העורף וכוחות ההצלה
השונים ?
)ד כיצד ישמרו על שלומם
וביטחונם של אזרחים שאין להם"מען דיגיטלי או שלא עברו את "מבחן השימוש
והמען הדיגיטלי
שלהם לא נרשם?
ככל שיש דרכים לשמור על שלומם וביטחונם של אזרחים כאמור–
מדוע שלא
להשתמש באותם הדרכים גם לגבי מי שסרב לקבל מסרים בדיוור דיגיטלי מגופים ציבוריים ?
,נוכח האמור מוצע לוועדה לשקול האם יש
הצדקה להכריח אדם לקבל הודעות בעל כורחו , חרף
סירובו ו תוך פגיעה באוטונומיה שלו לנהל את חייו כרצונו
והטרדתו במסרים שהוא אינו מעוניין לקבל.
יתירה מזאת, לנקודה זו יש השלכות רחבות יותר מקבלת המסר הקונקרטי.
רק קיומו של מסר שגוף
ציבורי רשאי לשלוח בדיוור דיגיטלי
לא
דם בגיר בעל כורחו, חרף סירובו , עשוי להצדיק הטלת חובה
על כל אדם למסור לפקיד הרישום
את מע
נו הדיגיטלי ,. שכן אם סירוב של אדם לקבל מסרים
נו מע ל
ה דיגיטלי
ימנע מ גוף ציבורי
לשלוח
לו מסר
מכל סוג שהוא –
מהי ההצדקה להטלת חובה למסירת
המען הדיגיטלי לפקיד הרישום במרשם
האוכלוסין ?
,למצער מדוע
ש
סירוב לקבל
ת
,מסרים לא יאפשר
מיניה וביה, גם סירוב למסירת מען דיגיטלי?
(7
) עדכון לבגיר שלא סירב
בדבר יכולתו לסרב
()(סעיפים קטנים (א2
)))(א–
מדוע העדכון שאותו מוצע
למסור לבגיר הוא חד כיווני? דהיינו: מדוע מוצע לאפשר רק העברת מסר שנתי לאדם שסירב שיזכיר
7
לו שיש אפשרות לקבל מסרים למענו הדיגיטלי
ובכך להטריד אותו לאחר שכבר הודיעו על סירובו
ולנסות להפעיל עליו לחץ שוב ושוב עד שיסכים
, אך לא מוצע לאפשר ה עברת מסר שנתי לאדם שלא
סירב שיזכיר לו שהוא יכול לסרב בכל עת
לקבלת המסרים למענו הדיגיטלי
כדי לאפשר לו לבחור
באופן אמיתי האם הוא רוצה להישאר בהסדר או לצאת ממנו ?
(8
)
אלו הודעות
ניתן לשלוח לבגיר שסירב
()(סעיף קטן (א2
()א ))
–
אין התאמה בין ההוראה שבסעיף
3
()ב(א2
)(א) המוצע לפיה לבגיר שסירב ניתן לשלוח בעל כורחו רק מסר כאמור בסעיף3
()ג(א1
())(א4
)
(=מסר
אזהרה ), לבין הוראת סעיף3
()ג(ב1) המו ,צע, לפיה לבגיר שסירב ניתן לשלוח, בנוסף
גם מסר
עדכון
, ועל כן יש לחדד את הניסוח באופן שיתאם את ה.הוראות בשני הסעיפים
(9) שליחת הודעה לקטין שסיר
ב: להיכן נשלחת ההודעה
()(סעיף קטן (א2
)))(ב–
בשונה מההוראה
המוצעת לגבי בגיר, שם צוין במפורש כי חרף סירובו של הבגיר, הגוף הציבורי יהיה רשאי לשלוח לו
סוג מסוים של הודעה
למענו הדיגיטלי(), לגבי קטין נכתב (הן בסעיף קטן (א2
)))(ב) והן בסעיף קטן (ב
,"כי יהיה ניתן לשלוח לו "הודעה
ועל אף שהפירוש הסביר הוא ש ההודעה יכולה להישלח למען
הדיגיטלי
של הקטין עדיף
לחדד נקודה זו בנוסח
, נוכח העובדה שלגבי בגיר זה נכתב במפורש.
(
10
) שליחת הודעה לקטין שסירב חר
ף סירובו
()(סעיף קטן (א2
)))(ב–
()השילוב של סעיף קטן (א2
))(ב
וסעיף קטן (ב) מוביל
לכך, ש קטין שסירב לקבל
מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי
, ניתן יהיה,
בעל כורחו ו
חרף סירובו ,
לשלוח לו הודעה למענו הדיגיטלי על כך
שהתוספת הרביעית שונתה ו שיש
עוד מסרים שגופים.ציבוריים רשאים למסור לו ושהוא רשאי לסרב גם למסרים החדשים הללו
זו
,תוצאה לא הגיונית. אם קטין סירב לקבל מסרים מגופים ציבוריים במענו הדיגיטלי סירובו תקף
ועומד בעינו גם לגבי מסרים נוספים שניתן יהיה למסור לו בעקבות שינוי התוספת רביעית, וגם לגבי
עצם ההודעה על ש
ינוי התוספת כאמור .
לעניין זה
לא אמור להיות שוני בין קטין ובגיר , כפי שבגיר
שסירב לקבל מסרים מגופים ציבוריים למע
נו
הדיגיטלי לא ניתן יהיה לשלוח למענו הדיגיטלי הודעה
על כך שהחוק תוקן
ויש מסרים נוספים שניתן לשלוח בדיוור דיגיטלי ושהוא רשאי לסרב גם להם,
כך
.אין מקום לאפשר זאת כשמדובר בקטין
,ובכלל
ככל שמבקשים לעדכן
את הקטין במשהו ,
לא ברור
מהי ההצדקה לעשות זאת שלא
באמצעות ה
אפוטרופוס שלו .
גם כאן, בדומה לשליחת הודעה לבגיר שסירב, לנקודה זו יש השלכות רחבות יותר משאלת קבלת
המסר הקונקרטי האמור. שכן רק קיומו של מסר שגוף ציבורי רשאי לשלוח לקטין למען הדיגיטלי
,שלו בעל כורחו
חרף סירובו המוצהר לקבלת מסר כזה , עשוי להצדיק הטלת חובה על כל קטין למסור
את
נו מע
,הדיגיטלי. שכן אם סירוב של קטין לקבל מסרים
למענו הדיגיטלי חוסם את ה אפשרות שגוף
ציבורי יוכל לשלוח לו מסר מכל סוג שהוא –
מהי ההצדקה להטלת חובה גורפת למסירת המען
?הדיגיטלי לפקיד הרישום במרשם האוכלוסין ,למצער מדוע סירוב לקבל מסרים לא יאפשר, מיניה
וביה, גם סירוב למסירת מען דיגיטלי ?
(
11
) הודעה על"אפשרות"
שתחול חזקת מסירה()(סעיף קטן (א3
))
–
סעיף3
()ב(א3
) מדבר על יידוע
על "אפשרות שתחול חזקת מסירה". מדובר בניסוח שעלול להטעות את האדם הפשוט שעלול לסבור
שרק מדובר על "אפשרות" ולא על מציאות
משפטית שסביר להניח ש .תחול בלא מעט מהמקרים
היידוע אמור להסביר
באופן ברור ובשפה פשוטה ונגישה , מהי חזקת מסירה, מהן ההשלכות
,האפשריות של תחולתה
ו שסביר להניח שככל הנראה תחול בעניינו של אותו אדם
חזקת מסירה.
כמו כן, יש להוסיף
יידוע לעניין שקילות המסרים.
(
12
) שליחת הודעה למי שהגיע לגיל18
לגבי קטין שסירב
))(סעיף קטן (ג–
יש לחדד בנוסח הסעיף
8
כי ההוראה בדבר שליחת הודעה לקטין שהגיע לגיל18
רלוונטית רק לגבי
קטין שלא סירב ,שא שכ ר
הוא מגיע לגיל18
רוצים להסב את תשומת ליבו לכך שההסדר שחל עליו משתנה ועכשיו יחולו עליו
ההוראות החלות על בגיר. מנגד, לגבי
קטין שסירב , ברירת המחדל צריכה להיות שהוא עומד בסירובו
אלא אם כן הודיע אחרת , ועל כן אין לשלוח לו כל הודעה בהגיעו לגיל18
.
(
13
) שליחת הודעה למי שהגיע לגיל18
:להיכן נשלחת ההודעה
))(סעיף קטן (ג–
,גם כאן יש לחדד
ש ההודעה יכולה להישלח
למען הדיגיטלי
של הקטין שבגר)(בדומה לניסוח המוצע לגבי בגיר.
סעיף2(5
)
להצעת החוק–
סעיף3ג: דיוור דיגיטלי בידי גוף ציבורי
(א) גוף ציבורי רשאי ,במסגרת הפעלת סמכות לפי דין או במילוי תפקיד ציבורי ,לשלוח מסר אלקטרוני
לאדם ,רק אם מתקיימים כל אלה:
(
1
) מתקיימים לגבי המסר או שליחתו כל אלה:
(א) מתקיים לגבי המסר אחד מאלה:
(
1
) המסר נשלח לפי חיקוק או הוראת מינהל;
(
2
) המסר כולל מידע המותאם באופן ייעודי לנמען;
(
3
) המסר כולל מידע המותאם לנמען ונועד להודיע לו על עניין שעשוי
להשפיע עליו באופן משמעותי;
(
4
) המסר מזהיר את הנמען בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו של
אדם או מנחה אותו בעניין כאמור;
(
5
) המסר הוא מסוג המסרים שהנמען נתן לגוף הציבורי את הסכמתו
לשליחתם למענו הדיגיטלי;
(ב) המסר ניתן לשמירה ולאחזור;
(ג) המסר נשלח באופן מאובטח ,תוך נקיטת אמצעי הגנה סבירים בנסיבות העניין
מפני פגיעה או שיבוש בתהליך שליחתו ,והכול בשים לב לרגישות המידע הכלול
במסר ותוך התחשבות בנוחות השימוש של הנמען;
(ד) הגוף הציבורי נקט אמצעי הגנה סבירים בנסיבות העניין כדי להבטיח שתוכן המסר
לא ישתנה מעת שליחתו עד קבלתו אצל הנמען;
(ה) המסר נשלח לאחד מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען ,לפחות;
(ו) לעניין מסר שנשלח לכתובת דואר אלקטרוני – המסר נגיש בהתאם להוראות לעניין
נגישות שירות אינטרנט שנקבעו לפי סעיף
19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם
מוגבלות ,התשנ"ח–
1998
,כאילו היה שירות אינטרנט כאמור באותן הוראות;
(
2
) לעניין נמען שהוא קטין – המסר הוא מסוג המנוי בתוספת הרביעית.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א ,)הודיע נמען שהוא יחיד לרשם ,לפי הוראות סעיף 5א(ב()
1
)לחוק
מרשם האוכלוסין ,כי הוא מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי ,יחולו ההוראות
שלהלן ,לפי העניין:
(
1
) לעניין בגיר – יוכל גוף ציבורי לשלוח לו ,כאמור באותו סעיף קטן ,רק מסר כאמור בפסקה
(
1
()ב()
4
)של אותו סעיף קטן או מסר הנשלח אחת לשנה ,בידי הרשם ,במטרה ליידע את
הנמען בדבר האפשרות לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי;
(
2
) לעניין קטין –
יוכל גוף ציבורי לשלוח לו כאמור באותו סעיף קטן רק הודעה לפי סעיף
3ב(ב.)
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א()
1
()א()
1
,)נקבעו בחיקוק כאמור באותו סעיף קטן הוראות לעניין
שליחת מסר אלקטרוני ,כאמור בסעיף קטן (א )רישה ,הכוללות הוראות לעניין אופן שליחתו ותנאים
לשליחתו ,יחולו אותן הוראות לעניין שליחת המסר ולא יחולו הוראות סעיף זה.
(ד) גוף ציבורי שקיבל פרטי מען דיגיטלי מרשם לצורך שליחת מסר אלקטרוני מסוים לפי הוראות חוק
זה ,ימחק את פרטי המען הדיגיטלי שהועבר אליו בתום השימוש כאמור ,ולא ישמור אותם אלא לצורכי
9
תיעוד או אם הדבר נדרש מסיבות טכנולוגיות או בנסיבות מיוחדות אחרות.
מוצע לקבוע
.תנאים לשליחת מסר דיגיטלי על ידי גוף ציבורי לפי
ה
צעת החוק , כדי שגוף ציבורי
י היה
רשאי לשלוח מסר אלקטרוני לאדם, יש צורך שיתקיימו התנאים הבאים:
א) ש
ליחת המסר צריכה להיות במסגרת הפעלת סמכותו לפי דין או במילוי תפקידו הציבורי;
ב)
תוכנו של המסר יכול להיות
אך ו
רק אחד מהתכנים המנויים בסעיף (ם וא
מדובר בקטין– התכנים
הספציפיים שמותר לשלוח לקטין);
ג)
;המסר ניתן לשמירה ולאחזור
ד) מתקיימים תנ
אי אבטחה שונים לגבי שליחת המסר:
הוא נשלח באופן מאובטח, תוך נקיטת אמצעי
הגנה סבירים מפני פגיעה או שיבוש בתהליך שליחתו, ו
הגוף הציבורי נקט אמצעי הגנה סבירים כד י
להבטיח שתוכן המסר;לא ישתנה מעת שליחתו ועד קבלתו אצל הנמען
ה)
,המסר נשלח לאחד מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען;לפחות
ו) אם ה מסר
נשלח לכתובת דואר אלקטרוני – הוא נגיש לאנשים עם מוגבלות.
כפי ,שצוין לעיל הצעת החוק מבהירה, כי גם במקרים בהם אדם(הן בגיר והן קטין)
הודיע על סירובו
לקבלת מסרים דיגיטליים מגופים ציבוריים–
יהיו הודעות שונות שהגוף הציבורי יהיה רשאי לשלוח
לו בעל כורחו וחרף סירובו:
לבגיר–
מסר
עדכון שנתי על האפשרות לקבל מסרים בדיוור דיגיטלי ,
;ומסר אזהרה אישי
לקטין–
הודעה
על שינוי הפרטים שניתן לשלוח לקטין.
ה צעת
החוק מבה
ירה
כי במקרה שנקבע בחיקוק הסדר ייחודי לעניין אופן שליחת מסרים–
יחולו
.ההוראות שבאותו הסדר ולא ההסדר המוצע
כן
מוצע לקבוע הוראה המחייבת את הגוף הציבו רי שקיבל פרטי מען
דיגיטלי לצורך
שליחת מסר
אלקטרוני מסוים למחוק את הפרטים האמורים בתום השימוש, והוא יוכל לשמור אותם רק לצורכי
תיעוד או אם הדבר נדרש מסיבות טכנלו.גויות או בנסיבות מיוחדות אחרות
נקודות לדיון
(1
") "במילוי תפקיד ציבורי
))(סעיף קטן (א–
בעוד שקל יותר להבין מהו מסר שנשלח "במסגרת
"הפעלת סמכות לפי דין
וגבולותיו של מסר כזה יחסית ברורים ,
פחות ברור מהו מסר שנשלח
ב מסגרת
""מילוי תפקיד ציבורי
ומהם גבולותיו (למעט העובדה שהוא מוציא את האפשרות לשלוח מסר
.)במסגרת פעילות כגוף פרטי
מדובר במינוח רחב ועמום
ש מאפשר לגוף ציבורי לשלוח מגוון רחב מאוד
של מסרים באמצעות מערכת הדיוור הדיגיטלי.
נוכח הגדרה מרחיבה זו, האם די ביצירת רשימה של
סוגי מסרים כדי לצמצם את החשש מהצפת האזרחים בהודעות שיישלחו במסגרת "התפקיד
?הציבורי" של הגוף הציבורי
(2) המסר נשלח לפי חיקוק או הוראת מינהל
()(סעיף קטן (א1
())(א1
))
–
מהניסוח המוצע לא ברור
האם מדובר ב
מסר ש
ניתן לשלוח לפי חיקוק או הוראת מינהל,
או רק
ב
מסר ש
חובה
על הגוף הציבורי
לשלוח לאדם לפי
חיקוק או הוראת מינהל?
,בנוסף האם לא מדובר
ב תנאי רוחבי שאמור להתקיים
ב כל אחד מסוגי
המסרים
,ולא בסוג מסוים של מסר? כך האם יש מסרים שגוף ציבורי רשאי לשלוח
?ללא הסמכה מכוח חיקוק או הוראת מינהל
10
(3
)מידע המותאם באופן ייעודי לנמען
)(סעיף קטן (א(1
())(א2)
)
–
למרות הניסיון לצמצם את סוגי
המסרים שגוף ציבורי רשאי לשלוח, הניסוח המוצע הוא
עמום ו
רחב
, והוא מ אפשר לגוף ציבורי לשלוח
מגוון רחב מאוד של מסרים באמצעות
מערכת ה
דיוור הדיגיטלי
,שיציף את הנמען ויגרום לו למטרד
ואף עלול להוביל אותו שלא לשים לב למסרים חשובים "המתחבאים" ברצף של הודעות כלליות ,. כך
,למשל גם
מסר ש ל
רשות מקומית ל תושביה הוותיקים אודות חוגים או
פעילויות לגיל השלישי
ניתן
לראות כ"מסר ש"מותאם באופן ייעודי לנמען, אם הנמען הוא תושב ותיק.
כיצד מונעים מצב שבו
מערכת ה
דיוור הדיגיטלי
ת
תשמש בידי הגופים הציבוריים ערוץ
כללי ל הודעות שיציף את התושבים
בהודעות ו יגרום להם
מטרד?
אולי
יהיה מדויק יותר לדבר על "מידע אישי לנמען ,"
ובכך ניתן יהיה
לצמצם מסרים שמותאמים.לנמען כחלק מקבוצה
(4
) המסר כולל מידע המותאם לנמען ונועד להודיע לו על עניין שעשוי להשפיע עליו באופן משמעותי
()(סעיף קטן (א1
())(א3
))
–
( יש כפילות מסוימת בין פסקה2
( ) לפסקה3), ולא ברור מה היחס ביניהם .
?מדוע יש צורך בשתי הפסקאות( האם הניסוח של פסקה3
( ) מלמד שמסר לפי פסקה2
) יכול להיות
גם מסר ש( לא ישפיע על הנמען באופן משמעותי? האם הניסוח של פסקה2) מלמד ש מסר לפי פסקה
(3
) יכול להיות גם מסר שלא?מותאם לנמען באופן ייעודי
,בכל מקרה גם כאן, בדומה להצעה לגבי
( פסקה2
."), נראה שיהיה מצמצם ומדויק יותר לדבר על "מידע אישי
(5
) מסר
שמזהיר את הנמען בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם
(סעיף קטן
()(א1
())(א4
))
–
נוסף על הבעיות שהוצגו
עיל ל
לעניין הקושי שמעוררת
ה אפשרות לשלוח מסר בכפייה
למי שסירב לקבל מסרים מגופים ציבוריים, גם לגופו של עניין
ה:הוראה מעוררת שאלות
ראשית
, לפי המוצע, ניתן יהיה לשלוח ל
נמען
מסר בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו של
אדם .
מניסוח זה עולה כי אין צורך שהמסר יזהיר את
הנמען
לגבי סכנות הנוגעות אליו בצורה ישירה, אלא
גם בסכנות כלליות שנוגעות
לכל אדם., קשור או לא קשור לנמען, באזור או לא באזור של הנמען
,כך
,למשל, לפי הניסוח המוצע אם יש סכנה לאדם בבאר שבע ניתן יהיה לשלוח הודעה על כך לנמען
.שמתגורר בקרית שמונה
זו תוצאה לא הגיונית , והמסר אודות סכנה אמור להיות מבוסס על כך
שה
סכנה היא לאותו נמען (ולא לכל אדם) ו באזור המגורים של
ה
נמען (ולא באזורים אחרים).
שנית ,
תוכנו של "מסר האזהרה" לפי הניסוח המוצע, מאפשר לשלוח
מגוון רחב של מסרים
שאינם
דווקא הצלת חיים
אישית ו
מיידית.
כך, למשל, גם מסר שרשות מקומית מבקשת לשלוח על שינויים
בתנועה ברחוב מסוים או מסר שרוצה לעודד את תושבי הרשות להתחסן נגד קורונה, הם מסרים
."שמזהירים או מנחים את הנמען "בעניין שעלול לסכן את שלומו או ביטחונו הדבר עלול ליצור מטרד
של ממש
ועל כן יש לצמצם ולהדק את ה
ניסוח .
שלישית ,
בשל העובדה שמדובר בסוג של מסר שניתן לשלוח בכפייה גם לאדם שהודיע כי הוא אינו
מעוניין לקבל מסרים מגופים ציבוריים ,הרי ש ,ככל שהוועדה תחליט לאמץ אפשרות זו יש לנסח את
תוכן המסר באופן מצומצם ביותר, שיתייחס רק למצבים של סכנה מיידית לחיים או לגוף של הנמע ן
או בני משפחתו הקרובים.
(6) מסר שהנמען נתן את הסכמתו לשליחתם
()(סעיף קטן (א1
())(א5
))
–
יש לוודא כי מדובר
בהס
כ מה
פוזיטיבית ולא בהעדר סירוב , אולי באמצעות הדגשה שמדובר בהסכמתו
המפורשת.
(7
) האפשרות לקבלת מסרים באופן דיפרנציאלי–
נוכח
הניסוח
ים הרחב
ים
,של סוגי המסרים
והחששות שהדבר מעורר, מוצע לוועדה לשקול,
מעבר לצמצום והידוק הניסוח, את האפשרות לייצר
דיפרנציאצי
ה
בין סוגים שונים של הודעות, כך שנמען יוכל להודיע שהודעות מסוג מסוים או בתחום
11
מסוים הוא
אינו מעוניין לקבל , דבר שיאפשר לנמען לצמצם
את היקף המסרים שיישלחו לו ,. ראו
.לעניין זה, הדברים שכתבנו לעיל לעניין האפשרות לסרב לקבל מסרים באופן דיפרנציאלי
(8) שמירה ואחזור של המסר
()(סעיף קטן (א1
)))(ב–
האם הכוונה היא שהמסר ניתן לשמירה ולאחזור
על ידי
הגוף הציבורי
השולח או על ידי
הנמען ? נראה שצריך
שה מסר ניתן יהיה לשמירה ולאחזור הן
על ידי הגוף הציבורי (במקרה שהנמען מחק בטעות את המסר והוא מעוניין לקבלו שוב) והן על ידי
הנמען. בנוסף ,
,כדי להקל על אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה אולי כדאי להוסיף שהמסר
ניתן יהיה לשמירה ולאחזור
באופן פשוט.
(9
)אבטחה ו
אמצעי הגנה סבירים
()(סעיף קטן (א1)(ג) ו-
))(ד–
"מי קובע מה הם "אמצעי הגנה סבירים
לעניין זה? האם כל גוף ציבורי יקבע לעצמו מהם אותם אמצעי הגנה סבירים? נוכח מתקפות הסייבר
היומיומיות על מאגרי מידע של גופים מסחריים וציבוריים כאחת (כדוגמת חברת שירביט, ביה"ח הלל
יפה, ועוד), האם אין מקום לקביעת סטנדרט אחיד וגבוה של אמצעי הגנה על ידי גוף חיצוני מומחה
(מערך
הסייבר הלאומי?) שינחה את הגופים הציבוריים שיעשו?שימוש במערכת הדיוור הדיגיטלי
(
10
)המסר נשלח לאחד מפרטי המען הדיגיטלי של הנמען לפחות
()(סעיף קטן (א1
)))(ה–
נוכח
העובדה שמטרתו של הסעיף היא
לקבוע סטנדרטים שהגוף הציבורי יהיה מחויב לעמוד ב הם
כתנאי
לשליחת
מסרים אלקטרוניים למע
נו הדיגיטלי של אדם, לא ברור מה טיבו ועניינו של התנאי המוצע.
,שכן
על פני הדברים , כלל לא מדובר
בסטנדרט
שהגוף הציבורי מחויב לעמוד בו
כתנאי
לשליחת מסר
כאמור ,
אלא
בתוצאה של עמידת הגוף הציבורי באותם סטנדרטים –
שליחת המסר האלקטרוני למען
הדיגיטלי של הנמען .
נראה כי השאלה האם הגוף הציבורי שלח את המסר רק לאחד מפרטי המען
הדיגיטלי או ליותר, רלוונטית לסוגיית השקילות ולא לתנאים הבסיסיים הנדרשים לעצם שלי חת מסר
אלקטרוני כלשהו
(ועל כן נכון יותר לכותבה במסגרת סעיף3
)ה המוצע ולא כאן .
(
11
)נגישות המסרים
()(סעיף קטן (א1
)))(ו–
נוכח הוראות תקנות29
ו-
32
לתקנות שוויון זכויות
לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-
2013
, לפיהן נדרשת הנגשה גם של שירותים
הניתנים באמצעות הטלפון (ובמקרה דנן–
טלפון נייד), האם אין מקום להתייחס לחובת קיום כללי
הנגישות גם לגבי מסר שנמסר לטלפון הנ
ייד ? האם אין מקום לקבוע הוראה כללית הנוגעת להנגשה
של כל צורות המסרים שניתן להעביר באמצעות דיוור דיגיטלי?
(
12
) מסר לקטין
()(סעיף קטן (א2
))
– נוכח העובדה ש המגבלה הקיימת על מסר לקטינים מתייחסת
ל
תוכן המסר , נראה כי היא צריכה להיות()במסגרת סעיף קטן (א1)(א) ,כחלק מסוגי המסר
ים
שניתן
לשלוח., ולא כהוראה נפרדת
(
13
)שליחת הודעות לאדם חרף סירובו
))(סעיף קטן (ב–
ראו ההערות שנכתבו לעיל לסעיף3
()ב(א2
.)
(
14
)
( "לעניין בגיר... רק מסר כאמור בפסקה1
())(ב4
") של אותו סעיף קטן
()(סעיף קטן (ב1
))
–
( ההפנייה המדויקת היא לפסקה1)
)(א(4) .
(
15
") "הוראות לעניין שליחת מסר אלקטרוני כאמור בסעיף קטן (א) רישה
))(סעיף קטן (ג–
לא ברור
מה פשר ההפנייה לסעיף קטן (א) רישה, ומה היא
נועדה להשיג.
(
16) המען הדיגיטלי: בין מרשם האוכלוסין והגופים הציבוריים
))(סעיף קטן (ד–
החוק אינו מתייחס
באופן ישיר ל
טיב ה
קשר שבין מרשם האוכלוסין1 שבו נרשם מענו הדיגיטלי של כל תושב,
לבין הגופים
1
לשם הקיצור נתייחס בהערות שלהלן רק למרשם האוכלוסין, אך הדברים נכונים גם לגבי המרשמים שמנהלים הרשמים
.)'האחרים (רשם החברות, רשם העמותות וכו
12
הציבוריים ששולחים את המסרים למען הדיגיטלי. ניתן ללמוד על קשר זה בעקיפין, מהוראות סעיף
3ג(ד) המוצע:
מהמילים "גוף ציבורי שקיבל פרטי מען דיגיטלי מרשם
לצ ורך שליחת מסר אלקטרוני
מסוים"...
, ניתן להסיק.: א ש לגוף
ה ציבורי אין גישה ישירה למידע שבמרשם האוכלוסין, אלא הוא
נ דרש לבקש ממרשם האוכלוסין את המען הדיגיטלי של התושבים שלהם הוא מבקש לשלוח את
המסר, באופן נקודתי ובהתייחס למסר הספציפי
שהוא מבקש להעביר .; ב
שאין מע רכת דיוור
דיגיטלית מרכזית, אלא שכל גוף ציבורי
מ קבל את המידע אודות המען הדיגיטלי של התושבים
הרלוונטיים ו
מ.דוור להם בעצמו את המסרים
נראה כי במקום להסיק את הדברים באופן אגבי במסגרת הוראה הנוגעת למחיקת המידע, יש מקום
להסדיר את היחסים שבין מרשם האוכלוסין
והגופים הציבוריים באופן מפורש.
,בנוסף יש היבטים
נוספים
שטעונים הסדרה ואינם מקבלים מענה בהצעת החוק , ואף לא בהוראות פרק ד' לחוק הגנת
הפרטיות
שעניינו
""מסירת מידע או ידיעות מאת גופים ציבוריים
. כך, לדוגמה:
נימוקים לבקשה ושיקול דעת :
האם הגוף הציבורי נדרש להציג למרשם האוכלוסין את
הנימוקים לבקשתו לקבל
ת מען דיגיטלי
(כפי שנקבע במפורש, למשל, לגבי בקשות להעברת
)מידע מהמאגר של הרשות לאיסור הלבנת הון?
האם למרשם האוכלוסין יש שיקול דעת שלא
לתת מען דיגיטלי אם הוא חושב
ש הבקשה
ה אינ עולה בקנה אחד עם הוראות החוק
)(כנ"ל ?
)האם יש לגוף הציבורי אפשרות לערער על החלטת של מרשם האוכלוסין (כנ"ל?
היקף המידע המבוקש :
מהו היקף המידע שגוף ציבורי יוכל לבקש ממרשם האוכלוסין? האם
?עירייה תהיה רשאית לבקש את המען הדיגיטלי של כל תושביה
של כל תושבי הדרום/צ ?פון
?של כל תושבי ישראל
?מי יחליט מהו היקף המידע שיימסר ועל יסוד אלו שיקולים
קבלת מידע על תושב שסירב לקבל מסרים מגופים ציבוריים :
האם גוף ציבורי רשאי לקבל את
המען הדיגיטלי של תושב שהודיע כי ה
וא
מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים? ככל שייטען
כי יש לכך הצדקה כדי לאפשר שליחת מסר
אזהרה , האם טיעון זה תקף לגופים ציבוריים
שלא שולחים מסרים מעין אלה כמו לשכת נשיא המדינה או
?הכנסת
מורשי גישה למידע : מי הגורם שרשאי לגשת למידע ?בכל אחד מהגופים הציבוריים
האם כל
עובד בגוף הציבורי רשאי להיחשף למידע? האם נוכח רגישות המידע אין מקום להגביל , בחוק
,או בתקנות את הגורמים בגוף הציבורי שרשאים לגשת למידע?
שימוש
ים אפשריים במיד
ע והעברתו לגורמים אחרים :
הסעיף אינו מתייחס לשאלה האם הגוף
הציבורי רשאי לעשות שימושים אחרים במידע או ,להעבירו לגורמים אחרים. כך, למשל
במקרה שגוף ציבורי ש
ו מר את פרטי המען הדיגיטלי שנמסר לו ממרשם האוכלוסין בתום
השימוש בו לצורך תיעוד –
o
שימושים נוספים
: האם הגוף הציבורי רשאי להשתמש במען הדיגיטלי ששמר
לצורך
תיעוד , למטרות אחרות המצויות
במסגרת סמכויותיו ותפקידיו ?
o
העברת המידע : האם הגוף הציבורי רשאי להעביר את המידע שברשותו לגוף ציבורי
אחר, בהתאם להסדר להעברת מידע בין גופים ציבוריים בפרק ד' לחוק הגנת
הפרטיות? אם התשובה היא כן–
האם נכון לאפשר את העברת המידע בהתאם לפרק
?ד' האמור, או שאולי נכון דווקא להגביל את אפשרות העברת המידע
נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול להוסיף להצעת החוק הסדרה מפורשת של ההיבטים השונים
הנוגעים ליחסים שבין מרשם האוכלוסין והגופים הציבוריים, להעברת המידע ולשימוש .בו
13
(
17
)מחיקת המידע בתום השימו
ש ויצירת מאגרי מידע משניים
))(סעיף קטן (ד–
על אף שסעיף קטן
,(ד) המוצע קובע כלל של מחיקת פרטי המען הדיגיטלי לאחר תום השימוש בו נראה שהחריגים
"שנקבעו לכלל, ובמיוחד חריג ה"תיעוד, מאיינים, הלכה למעשה, את הכלל, כך ש ספק אם בפועל יהיה
מצב שבו
גוף ציבורי אכן ימחק את פרטי המען הדיגיטלי .
קשה לראות מקרים שבהם גוף ציבורי לא
יהיה
מעוניין לשמור תיעוד של המסרים שהעביר לציבור ,
ובמצבים מסוים
אי-
שמירת תיעוד אף עשויה
להיחשב כ
התנהלות מנהלית לא סבירה מצד הרשות . יתירה מזאת, לפי סעיף3
(ה2
) המוצע, תנאי לכך
שדיוור דיגיטלי יהיה שקול לשליחה בדואר הוא שהגוף הציבורי יתעד את משלוח המסר!
,נוכח האמור
נראה ש הלכה למעשה חריג התיעוד
מ איין את כלל המחיקה, ולמצער
מ צמצם אותו למקרים חריגים
בלבד .המשמעות היא ש ,נוסף על יצירת מאגר מידע מרכזי של מען דיגיטלי במרשם האוכלוסין ייווצרו
מאגרי מידע משניים עם פרטי המען הדיגיטלי, במאות גופים ציבוריים.
(
18) התאמת האמצעי למסר – מעבר להוראות הנוגעות לתוכ
ן
המסר ולדרכי שליחתו, מוצע לשקול
הוספת
דרישה ולפיה הגוף הציבורי יידרש להתאים בין תוכן המסר לבין אופן שליחת המסר וסוג
המען הדיגיטלי ,הן בהיבטים של יעילות שליחת המסר והן בהיבטים של שמירה על הפרטיות ,. כך
למשל :יעילות – אם מדובר ב"מסר אזהרה"
,
במרבית המקרים יהיה זה הרבה יותר יעיל לשלוח את
ה מסר לטלפון הנייד ולא
לדוא
ר האלקטרוני ;פר
טיות –
ככל שמדובר במסר המכיל מידע יותר רגיש
עדיף
יהיה ש לא לשלוח את המסר במסגרת ההודעה אלא לשלוח קישור כניסה לאזור אישי שבו ניתן
.יהיה לקרוא את המסר
(
19
)אלו תנאים צריך שיתקיימו ב
הודעה על שליחת מסר אלקטרוני –
"לפי הגדרת "מסר אלקטרוני
ש בסעיף3א ,
"
מסר
אלקטרוני"
.כולל גם הודעה על שליחת מסר אלקטרוני
קריא
ת
ההגדרה האמורה
אל תוך סעיף3
ג מובילה
לכך ש ההודעה על שליחת מסר אלקטרוני–
נוסף על המסר האלקטרוני עצמו
–
צריכה אף
היא לעמוד בכל הדרישות המופיעות בסעיף .
ספק אם זו היתה הכוונה, שכן חלק
מה
דריש
ו ת רלוונטיות מעצם טיבן
למסר עצמו ולא להודעה על שליחתו
(כמו ההוראות הנוגעות לסוג
המסר שבסעיף3
()ג(א1
)))(א .
יתכן שיש מקום לחדד את ניסוח הסעיף כך שיובהר אלו מהוראות הסעיף
.חלות גם על הודעה על שליחת מסר אלקטרוני
(
20
)
היכולת של הנמען לזהות את הגוף השולח והחשש
מהונאות –
כיצד יכול אדם שקיבל מסר
אלקטרוני מגוף ציבורי לדעת שאמנם מי ששלח לו את המסר הוא גוף ציבורי ולא מדובר בניסיון
הונאה דיגיטלי"(
)"פישינג ? ספק אם הוספת כיתוב או סמל של גוף ציבורי יש בהם כדי לתת מענה
,לחשש בשל היכולת של מבצעי הונאות דיגיטליות לחקות את
כיתוב או את הסמל
(כפי שנעשה
,לאחרונה במספר מקרים
לדוגמה, הודעות שמתחזות להיות מטעם דואר ישראל
ומבקשות פרטי
כרטיס אשראי לצורך שחרור של חבילה שנמצאת בדואר).
(
21) הסתמכות על דיוור דיגיטלי כשהפלטפורמות להעברת המסר הן פרטיות –
,לפי המודל המוצע
גופים ציבוריים ישלחו מסרים בדיוור דיגיטלי על בסיס שימוש בפלטפורמות דיגיטליות של חברות
מסחריות פרטיות ,
שלא על יסוד התקשרות של המדינה עם הפלטפורמה וללא הוראות אסדרה שיחולו
עליה. מודל זה :מעורר שאלות במישורים שונים
.א
פגיעה בפרטיות :
נוכח העובדה שבידי הגופים המסחריים שמנהלים את הפלטפורמות הדיגיטליות
יש את היכולת הטכנולוגית לקרוא את המסרים שגופים ציבוריים יעבירו למען הדיגיטלי באמצעות
אותן הפלטפורמות , ולעשות שימושים מסחריים שונים במידע הרגיש והאישי.שעובר דרכן
14
.ב
הקושי בקביעת הוראות שקיל
ות וחזקת מסירה:
האם ניתן לבסס הסדר חוקי מקיף, ובכלל זה
הוראות שקילות וחזקת מסירה על יסוד השימוש בפלטפורמות של חברות מסחריות פרטיות שיכולות
לשנות בכל זמן נתון את אופן פעילותן על בסיס שיקולים מסחריים
(למשל להגביל את גודל תיבת
הדוא"ל, לסגור אותה, לשנות את הגד?)רות ה"ספאם" וכיו"ב
יש מקום להסתפק האם הפתרון שהוצג בדיון בוועדה
על ידי נציגי הממשלה, ולפי
ו
ההודעות יסווגו
ל
רמות שונות של רגישות , וככל שההודעה רגישה יותר–
היא תהיה חשופה פחות לקריאה על ידי
הפלטפורמות הפרטיות ,נותן מענה מספק לבעיות הנ"ל :
ראשית ,
גם
מההודעות ברמת הרגישות הנמוכה ביותר
)'(תזכורות אודות קיומן של פגישות וכו,
ובמיוחד מ היכולת שיש לפלטפורמות להצליב את המידע עם מידע אחר שהן יכולות לכרות אודות
הנמען,
ניתן להפיק מידע רגיש מאוד אודות.הנמען
,כך ,למשל הצלבת
תזכורת אודות הזמנה ל פגישה
ב
וועדה בביטוח לאומי עם מידע אחר שיש בתיבת הדואר האלקטרוני של מקבל התזכורת,
מאפשרת
לפלטפור מות להסיק מידע מאוד רגיש אודות
נמען ההודעה .
בהקשר זה יוער, כי נוכח המגוון הרחב של סוגי הגופים הציבוריים שיהיו רשאים לעשות שימוש
במנגנון הדיוור הדיגיטלי, כמו גם המנעד האפשרי של סוג י המסרים, נראה כי סיווג סוגי המסרים
לרמות רגישות שונות צריך להיעשות בחקיקת משנה שתאושר על ידי הכנסת.
ית נש,
מדובר בפתרון
בדיעבד
שאינו נותן מענה לשאלה מדוע
מלכתחילה
מוצדק לבנות את המודל
?באופן המוצע מדוע שהמדינה לא תקים רשת דיוור ציבורית או תתקשר עם גופים פרטיים לרכישת
שירות על בסיס התשתית הפרטית, ובמסגרת ההתקשרות ייקבעו תנאים שישמרו על זכויות היסוד
?והאינטרסים הציבוריים של המשתמשים במערכת
בהקשר זה יוער, כי מבדיקה שנעשתה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי
בכל המדינות
שנבדקו מערכת הדיוור הדי גיטלית מבוססת על תשתית ממשלתית או על התקשרות של הממשלה עם
ספקי שירות
, דבר שמעצים את הקושי שמעורר המודל שנבחר בהצעת החוק.
(
22) היכולת של הנמען לטפל במסר שהועבר לו ולהשיב לו –
שליחת המסר בדואר אלקטרוני או
בהודעה לטלפון הנייד במקום בדואר פיזי, עלולה לגרום לקש יים יישומיים לנמענים
שונים
(גם כאלה
ש)"צלחו את "מבחן השימוש ,. כך במקרים שיש צורך להדפיס את המסר שנשלח–
הדבר עלול
.להקשות על נמענים עם אוריינות דיגיטלית נמוכה או נמענים שאין להם נגישות למדפסת פעולות
נוספות שנמען יידרש לעיתים לעשות
ב
תגובה לקבלת מסר אלקטרוני , כדוגמת
מילוי טופס אלקטרוני ,
סריקת מסמכים, העלאה או צירוף של קבצים ופעולות נוספות
שלאנשים רבים נתפסות כמעשים
טריוויאליים של יום יום, עשויות להיות מורכבות ביותר לאוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה.
:כדי לתת מענה לאוכלוסיות אלה ניתן להציע מספר כיוונים
-
הבחנ
ה בין סוגים שונים של מסרים :
מוצע לוועדה לשקול את האפשרות להבחין בין סוגים
,שונים של מסרים
ו לקבוע כי לא ניתן יהיה לשלוח
סוגים שונים של מסרים
באמצעות מען
דיגיטלי, גם אם הוראות סעיף3ג מתקיימות ,, בגלל סוג האוכלוסייה שאליה הם ממוענים
.מורכבות הטיפול בהם וכיוצא בזה
-
מתן אפשרות לקבלת לסיוע בטיפול במסרים :
מוצע לוועדה לשקול את האפשרות לקבוע כי מי
שקיבל מסר מגו
ף
,ציבורי ולא מסוגל לטפל במסר בעצמו יהיה זכאי לפנות לגוף הציבורי
בבקשה לקבל
ת סיוע ב
הדפסת המס
ר וב .טיפול
15
-
הותרת אפשרות למענה פיזי למסרים :
מוצע לוועדה לשקול את האפשרות לקבוע כי גוף ציבורי
יהיה חייב לאפשר
לתושב שמעוניי
ן
בכך, לענות למסר אלקטרוני שהועבר לו מהגוף הציבורי
או לטפל בו,
.באופן פיזי
סעיף2(5
)
להצעת החוק–
סעיף3ד: דיוור דיגיטלי במסגרת מענה לפנייה
על אף הוראות סעיף 3ג ,פנה אדם לגוף ציבורי באמצעי דיגיטלי ,בעניין מסוים ,ובכלל זה פנה כאמור
לצורך קבלת שירות מהגוף הציבורי ,רשאי הגוף הציבורי לשלוח לו ,במסגרת מענה לאותה פנייה ,
מסר אלקטרוני ,אף שלא בהתאם להוראות הסעיף האמור.
מוצע לקבוע
כי למרות ההוראות שבסעיף3
ג לעניין התנאים שגוף ציבורי נדרש לעמוד בהם כדי שיוכל
לשלוח
מסרים אלקטרוניים בדיוור דיגיטלי , במקרה שבו אדם פונה מעצמו לגוף ציבורי באמצעי
דיגיטלי, הגוף הציבורי יהיה רשאי לשלוח לו, במסגרת מענה לאו
תה הפנייה, מסר אלקטרוני א ף שלא
בהתאם לדרישות שבסעיף3
.ג
נקודות לדיון
(1
)זיהוי הפונה –
כיצד
י וודא הגוף הציבורי
את זהות הפונה , כדי לוודא שלא מדובר בשימוש לרעה
שמישהו ע
ו
שה בשמו של אדם אחר
או בניסיון של מאן דהו לפגוע באדם מסוים באמצעות פנייה
בשמו ?
כך, בדוגמה שניתנה
בדבר
י
ההסבר על פנייה של אדם לגוף ציבורי דרך הודעה בפייסבוק–
כיצד
י וודא
הגוף הציבורי שמדובר בפנייה של אדם אמיתי ולא של פרופיל פייסבוק מזויף שבאמצעותו אדם
מסוים פנה ?לגוף הציבורי בשמו של אדם אחר
(2) הסכמה מכללא / מפורשת – מכך שאדם פנה מיוזמתו לגוף הציבורי באמצעי דיגיטלי מסוים , ניתן
להסיק שהאמצעי הדיגיטלי נגיש לו והוא
מבין איך לתפעל אותו (
אם כי גם ביחס לזה יש מקום מסוים
לספק כי יתכן שהפנייה נעשתה באמצעות בן משפחה).
,ברם
ספק אם ניתן להסיק מכאן גם שהוא גם
מסכים לקבל את המענה לפנייתו דרך אמצעי דיגיטלי.
כך, ביחס לדוגמה שבדברי ההסבר, אולי
הפנייה דרך דף הפייסבוק
נעשתה כדי לעורר דיון ציבורי או כדי
למתוח ביקורת ציבורית על ה גוף
הציבורי שלא נתן מענה לפניותיו הקודמות
של
הפונה
, אך את התשובה הוא מעוניין לקבל בדואר פיזי
או אלקטרוני ?
אולי הפנייה בפייסבוק נעשתה על ידי הנכד שבא לעזור לסבתא, אך היא עצמה אינה
מעוניינת
לקבל תש ובה בפייסבוק כי היא אינה יודעת איך
להשתמש ב ?פייסבוק נוכח האמור, יש מקום
לבחון האם אין צורך לקבל את הסכמתו המפורשת של הפונה למתן תשובה בדרך של שליחת מסר
אלקטרוני , גם
ב מקרה שהוא זה שפנה לגוף הציבורי באמצעי דיגיטלי כאמור בסעיף3ד המוצע.
(3) התאמת תוכן התשובה לפלטפורמת הפנייה – בהמשך
למה שהוצג בדיון על ידי נציגי הממשלה
בכל הנוגע לקביעת רמות רגישות שונות של הודעות לעניין אופן שליחתן, גם כשמדובר באמצעי
דיגיטלי שבאמצעותו האדם פונה מעצמו ,לגוף הציבורי
נדרש
כי על הגוף הציבורי
תחול
החובה
להתאים את תוכן התשובה לאמצעי הדיגיטלי שבה היא ניתנת ,. כך ,ביחס לדוגמה שבדברי ההסבר
אם אדם פנה ל
גוף
ציבורי דרך
דף ה
פייסבוק של הגוף
, והתשובה שה
גוף
הציבורי מבקש לענות לו עלולה
לחשוף פרטים אישיים של הפונה, ה
וא יי דרש להשיב לו תשובה בדף הפייסבוק באופן שלא יהיה גלוי
לאחרי ם ולא יחשוף את פרטיו האישיים, או להפנות אותו באמצעות הפייסבוק ליצירת קשר עם
הגוף
.באמצעים אחרים (טלפון, מייל וכו') שבמסגרתם לא ייחשפו פרטיו האישיים
16
(4
)מחיקה ואי שימוש לצרכים אחרים –
האם אין מקום להחיל ביחס לפרטי האמצעי הדיגיטלי
שבאמצעותו האדם פנה לרשות הציבורית, את החובה המוטלת על רשות ציבורית לפי סעיף3
)ג(ד
המוצע לעניין
מחיקת פרטי האמצעי דיגיטלי לאחר תום השימוש בו , כמו גם לקבוע איסור על הרשות
הציבורית לעשות שימוש באותו אמצעי דיגיטלי לצרכים א
חרים?
(5
) היחס בין"ה אמצעי
ה
דיגיטלי" שבו נעשתה הפנייה ל"מסר האלקטרוני"
של התשובה–
לשון
" הסעיף מדברת על פנייה של אדם לגוף ציבורי
באמצעי דיגיטלי " ועל כך שהגוף הציבורי רשאי לשלוח
" לו
מסר אלקטרוני", ולא ברור מה היחס ביניהם : האם המסר האלקטרוני שהגוף הציבורי רשאי
לשלוח במסגרת המענה לפנייה חייב להיות באותו אמצעי דיגיטלי של הפנייה (בדוגמה ש לעיל–
הפנייה
היתה ב
אמצעות דף ה פייסבוק של הגוף הציבורי אז המענה יהיה רק דרך
דף ה
פייסבוק
של הגוף
הציבורי ) או שהוא יכול לשלוח מסר אלקטרוני גם באמצעי דיגיטלי אחר (בדוגמה שלעיל–
הפנייה
היתה ב
אמצעות דף ה
פייסבוק של הגוף הציבורי
, אך המענה יכול להיות באמצעות הדואר האלקטרוני
או הטלפון הנייד)?
(6)
מעמדה של
תשובה שניתנת כתגוב
ה לפנייה של אדם –
מה מעמדה של תשובה שתינתן לאדם
שפנה מעצמו לגוף הציבורי באמצעי דיגיטלי? האם יחולו הוראות השקילות או חזקת המסירה לעניין
תשובה זו? מלשון הסעיפים הקובעים את הוראות השקילות ואת חזקת המסירה נראה כי התשובה
היא שלילית, שכן סעיפים אלה מדברים על מסר שנשלח לפי סעיפים3
,ג3
ה או3
ו, אך לא על מסר
שנש לח לפי סעיף3ד.
עם זאת, וכדי להסיר כל ספק בעניין זה, מוצע לומר במפורש כי הוראות
השקילות וחזקת המסירה שבסעיפים3
ה עד3
ח לא יחולו על תשובה שניתנה על ידי גוף ציבורי כתגובה
לפנייה של אדם לפי סעיף3
.ד