חומר רקע
1
כ"ב
בשבט
התשפ"ב
24
בינואר2022
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות
התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
–
:'פרק ב
דיוור דיגיטלי
'מסמך הכנה מפורט מס1: תיקונים לחוק מרשם האוכלוסין וחוק עדכון כתובת
תיקונים לחוק מרשם האוכלוסין
סעיף3(1) ו-(2
)
להצעת החוק–
תיקון סעיף1
לחוק מרשם האוכלוסין "שעניינו "פרשנות ותחולה
ותיקון סעיף2
"שעניינו "המרשם ופרטי הרישום
1. פרשנות ותחולה
(א )ב חוק זה–
""יום לפי הלוח העברי–
תקופה שתחילתה עשרים דקות לאחר שקיעת החמה וסופה בתום
;עשרים דקות לאחר שקיעת החמה למחרת
"מען דיגיטלי "
– כל אחד מאלה:
(
1
) מספר של טלפון נייד אשר מצוי בחזקתו של תושב ושהתושב עושה בו שימוש לקבלת
מסרים;
(
2
) כתובת דואר אלקטרוני של תושב ,שהתושב עושה בה שימוש לקבלת מסרים;
""תאריך לידה–
;יום הלידה הן לפי הלוח העברי והן לפי הלוח הגריגוריאני
""תאריך פטירה–
;יום הפטירה הן לפי הלוח העברי והן לפי הלוח הגריגוריאני
"ת "ושב-
מי שנמצא בישראל כאזרח ישראלי או על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי
.רשיון לישיבת קבע
(ב )ל ענין חוק זה
יראו כתושב גם אדם אחר הנמצא כחוק בישראל, אך לא י
רא ו כתושב את מי
שנמצא בה על פי רשיון לישיבת מעבר או לישיבת ביקור או על פי דרכון-
.חוץ דיפלומטי
(ג )ה וראות חוק זה המקנות זכויות לתושב או המטילות עליו חובות או הנוגעות לתושב יחולו גם
על אזרח ישר
א.לי שאיננו תושב
2. המרשם ופרטי הרישום
(א )ב:מרשם האוכלוסין יירשמו הפרטים הבאים הנוגעים לתושב וכל שינוי בהם
(
1
) ש
ם המשפחה, השם הפרטי והשמות הקודמים;
(
2
)ש;מות ההורים
(
3
)ת;אריך הלידה ומקומה
(
4
)ה;מין
(
5
)ה;לאום
(
6
)ה;דת
(
7
)ה:מצב האישי (ר;)ווק, נשוי, גרוש או אלמן
(
8
)ש
ם בן-
;הזוג
(
9
)ש;מות הילדים, תאריכי לידתם ומינם
(
10
)א;זרחות או אזרחויות, של עכשיו ושקדמו
2
(
11
)ה;מען
(
11א) כתובת למשלוח דואר כמשמעותה בחוק עדכון כתובת, התשס"ה-
2005
, ככל
;שנמסרה על כך הודעה
(
11
ב) כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין, לפי הוראות סעיף2
,א לחוק עדכון כתובת
התשס"ה-
2005
;
(
11
)ג
;המען הדיגיטלי
(
12
)ת;אריך הכניסה לישראל
(
13
)ה תאריך שבו נהיה לתושב כאמור בסעיף1
.)(א
(א1
)) על אף הוראות סעיף קטן (א–
(
1) תושב הרשום במרשם הזוגיות כהגדרתו בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-
2010
(בסעיף קטן זה–
()מרשם הזוגיות), יירשם בפרט הרישום האמור בסעיף קטן (א7
) הנוגע
למצבו האישי (בסעיף קטן זה–
;פרט המצב האישי), כבן זוג בברית הזוגיות
(
2) תושב שנמחק רישומו ממרשם הזו;גיות, יירשם בפרט המצב האישי כפנוי
(
3
) תושב שבן זוגו נפטר בעת שהיה רשום כבן זוגו במרשם הזוגיות, יירשם בפרט המצב
.האישי כאלמן
(ב )ת.ושב שנרשם לראשונה ייקבע לרישומו מספר זהות
מוצע לתקן את סעיף2(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-
1965
(להלן–
)חוק המרשם,
ולהוסיף
"מען דיגיטלי" לפרטי הרישום שבמרשם האוכלוסין.
במקביל, מוצע לתקן את סעיף1(א) לחוק המרשם
ולהוסיף לרשימת ההגדרות שבסעיף את ההגדרה
""מען דיגיטלי
שת
כלול שני פריטים: מספר טלפון נייד וכתובת דואר אלקטרוני.
,יצוין כי ההגדרה
המוצעת אינה מתמצה ב רשימת
האמצעים
"שיוגדרו כ"מען דיגיטלי , אלא כוללת גם את הדרישה
שהתושב
עושה שימוש באמצעים אלה לקבלת מסרים.
המשמעות היא שתושב שאין לו טלפון נייד
או תיבת דואר אלקטרוני או שיש לו
טלפון נייד או תיבת דואר אלקטרוני אך הוא אינו עושה ב
הם
שימוש לקבלת מסרים–
לא ייחשב כמי שיש לו "מען דיגיטלי", ועל כן לא תחול עליו החובה
למסור הודעה לפקיד הרישו
ם את פרטי מספר הטלפון הנייד ותיבת הדואר האלקטרוני שלו .
,מכאן שכל אדם יידרש להחליט ביחס לעצמו האם יש לו טלפון נייד ודואר אלקטרוני והאם הוא
עושה בהם שימוש לקבלת מסרים ולכן
חל ה עליו
ה חובה
למוסרם לפקיד הרישום, או שלא
,(וזאת
.)ללא תלות בבדיקה שפקיד הרישום יבצע עם מסירת הפרטים
נקודות לדיון:
(1
) מטרתו של "מבחן עשיית"השימוש –
האם מטרת "מבחן עשיית"השימוש היא
לוודא שמדובר
במען פעיל
,ולא במען קיים שאינו פעיל לוודא שהתושב יודע להשתמש
במען
ולא שמדובר במען
שהתושב אינו יודע כיצד לעשות בו שימוש, או ש
המטרה היא כפולה : גם לוודא שהתושב יודע לעשות
שימ וש וגם שהוא עושה בו שימוש
בפועל?
ככל שהמטרה היא כפולה, מוצע לכתוב את הדברים
באופן מפורש . להלן הצעה אפשרית
לניסוח:
"מען דיגיטלי "
– כל אחד מאלה:
(
1
) מספר של טלפון נייד אשר מצוי בחזקתו של תושב ושהתושב
יודע כיצד לעשות בו שימוש
לקבלת מסרים ו
עושה בו שימוש כאמור בפועל
לקבלת מסרים;
(
2
) כתובת דואר אלקטרוני של תושב ,שהתושב
יודע כיצד לעשות בה שימוש לקבלת מסרים
ו
עושה בה שימוש לקבלת מסרים
כאמור בפועל;
3
(2) כיצד
"ידע אדם אם הוא נחשב כמי שעובר את "מבחן השימוש? – מכיוון שבשלב הראשון
כל
אדם נדרש להחליט לגבי עצמו האם הוא יודע לעשות שימוש בפועל במען הדיגיטלי לקבלת מסרים
ואם הוא עושה זאת בפועל ,
לא ברור מה רמת המיומנות הדיגיטלית שנדרשת ממנו כדי
לה חשיב את
עצמו כמי שצולח את""מבחן השימוש? האם אדם שיודע לקרוא ולשלוח מסרוני סמס א ך לא יודע
כיצד לעשות שימוש באפל
י קציות מסרים מידיים אמור להחשיב את עצמו כמי שצולח את "מבחן
?"השימוש
האם מי שיודע לעשות שימוש באפליקציות
של
הודעות אך אינו יודע להיכנס לקישור
שנשלח אליו
או אינו מצליח להתמודד עם הצורך בהכנסת שם משתמש וסיסמה או בכניסה לאזור
אישי אמור להחשיב את עצמו?"כמי שצולח את "מבחן השימוש
:לשון אחר
לא ברור מ
הי
רמת
המיומנות הדיגיטלית הנדרשת מאדם כדי שיחשיב את עצמו כמי שיודע לעשות שימוש במען
הדיגיטלי
שלו לקבלת מסרים ולכן חובה עליו למסור את פרטי מענו הדיגיטלי לפקיד הרישום?
כמו
כן לא ברור מי קובע מהי רמת המיומנות הדיגיטלית הזאת–
הממשלה? כל גוף ציבורי בנפרד? פקיד
?הרישום וכיצד
ה
תושב הפשוט
אמור לדעת מהו הרף הנדרש כדי לקבל החלטה האם הוא נחשב כמי
שיודע לעשות שימוש במענו הדיגיטלי ולכן חייב למסור לפקיד הרישום את פרטי המען הדיגיטלי
שלו או לא?
סעיף3(3
)
להצעת החוק–
הוספת סעיף5
א לחוק מרשם האוכלוסין שעניינו "חובה להודיע על מען
"דיגיטלי
5א. חובה להודיע על מען דיגיטלי
(א) תושב שמלאו לו
16
שנה חייב למסור לפקיד הרישום הודעה בדבר כל אחד מסוגי המען
הדיגיטלי שלו ,אחד מכל סוג.
(ב) בעת מסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א )
–
(
1
) רשאי התושב ,לאחר שפקיד הרישום הודיע לו כאמור בסעיף 3ב(א )לחוק תקשורת
דיגיטלית עם גופים ציבוריים ,התשע"ח–
2018
,להודיע לפקיד הרישום כי הוא מסרב לקבל
למענו הדיגיטלי מסרים מגופים ציבוריים לפי הוראות סעיף 3ג לחוק האמור ;
(
2
) יוודא פקיד הרישום כי לתושב יש גישה למען הדיגיטלי שצוין בהודעה וכי הוא יודע כיצד
לעשות בו שימוש.
מוצע להטיל חובה על כל תושב מגיל16
, למסור לפקיד הרישום הודעה בדבר כל אחד מסוגי המען
.הדיגיטלי שלו
,כדי למנוע מצב שבו אדם מוסר לפקיד הרישום מען דיגיטלי שהוא אינו יודע כיצד לעשות בו שימוש
יידרש פקיד הרישום–
במועד שבו התושב מוסר לו את ההודעה– לוודא כי לתוש ב יש גישה למען
.הדיגיטלי שעליו הודיע וכי הוא יודע כיצד לעשות בו שימוש
בנוסף, בעת מסירת ההודעה יודיע פקיד הרישום לתושב על זכותו להודיע כי הוא מסרב לקבל למענו
הדיגיטלי מסרים מ ,גופים ציבוריים. ודוק ,לא מדובר על אפשרות לסרב למסור את המען הדיגיטלי
אלא על אפשרות לסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים למען הדיגיטלי ש
חובה למסור . זכות הסירוב
ניתנת במנגנון שלout
-
opt
, שלפיה ברירת המחדל לגבי אדם שמסר את מענו הדיגיטלי לרשם, היא
שהוא יקבל מסרים למען הדיגיטלי שנרשם, אלא אם כן הודיע לרשם שאינו מעוניין בכך .
יודגש, כי
גם
זכות סירו ב זו אינה מוחלטת, שכן במסגרת התיקונים
שבהצעת החוק ,
מוצע לסייג את זכות
הסירוב כך שגוף ציבורי יהיה רשאי לשלוח לאדם שהודיע על סירובו שני סוגים של מסרים בעל
.כורחו, וחרף סירובו: מסר אזהרה אישי, ומסר שנתי על האפשרות של התושב לחזור בו מהסירוב
4
נקודות לדיון
(1
) חיוב
למסור
מען דיגיטלי או חיוב
שיהיה לך מען דיגיטלי שאותו תחויב למסור
))(סעיף קטן (א
–
מהניסוח המוצע של סעיף קטן (א) לא ברור האם החיוב הוא למסור מען דיגיטלי ככל שיש לך
כזה , או שמהחובה למסור לפקיד הרישום מען דיגיטלי נגזרת גם
חובה על כל תושב שיהיה לו "מ ען
"דיגיטלי ". אם הכוונה היא להטיל חובה על כל תושב שיהיה לו "מען דיגיטלי–
מדובר בצעד מרחיק
לכת שפוגע באופן קשה באוטונומיה של הפרט לנהל את ענייניו , הן כלפי אוכלוסיות עם פערים
באוריינות דיגיטלית והן כלפי אוכלוסיות שמבקשות מסיבות תרבותיות ודתיות להימנע מעשיית
שימוש במען דיגיטלי. אם הכוונה היא שחובת מסירת המען הדיגיטלי היא רק למי שיש לו,
מוצע
,להסיר את העמימות בעניין זה ולהבהיר שכל ההסדרים הנוגעים ל"מען הדיגיטלי", ובכלל זה חובת
,היידוע חלים רק אם
יש לאדם מען דיגיטלי.
(2) הטלת חובה למסור מען דיגיטלי
))(סעיף קטן (א–
לפי המוצע, תושב יוכל לסרב לקבל מסרים
מגופים ציבוריים במען הדיגיטלי , אך לא יהיה רשאי
לסרב לעצם מסירת המען הדיגיטלי . הטלת
חובה גורפת למסירת המען הדיגיטלי :מעוררת קשיים
ההצדקה למנגנון
שמטיל חובה –
לא ברור מהי ההצדקה להטיל על כל תושב חובה למסור
את מספר הטלפון הנייד וכתובת הדואר האלקטרוני שלו למדינה (העובדה שכבר יש פריטי
מידע שכל אדם נדרש למסור למרשם האוכלוסין לא מצדיקה, מיניה וביה, הטלת חובה
למסור
פרטים נוספים ?)
האם התכלית של קידום הדיוור הדיגיטלי
מב ססת באופן מספק
הצדקה להטלת חובה גורפת
ל
מסירת פרטי המען הדיגיטלי למרשם האוכלוסין ? האם לא
ניתן לקדם את אותה תכלית באמצעות
מנגנון ש מבוסס על
הסכמה למסירת הפרטים
ולא
על הטלת חובה ?
פגיעה בפרטיות –
הטלת החובה על מסירת המען הדיגיטלי למרשם האוכלוסין, מרחיבה את
מאגר המידע הקיים היום ברשות האוכלוסין, ומוסיפה לו פריטי מידע נוספים שניתן
להפיק מהם נתונים אישיים על מי שמסר אותם1
. עצם איסוף המידע על ידי רשויות המדינה
שלא על יסוד הסכמה כמו גם היכולת להצליבו
ע ם פריטי מידע שקיימים היום במאגר
המידע, יש ב
הם
משום פגיעה בזכות החוקתית לפרטיות, שדורשת לבסס
הצדקה
.לפגיעה
חששות מתחום הפרטיות –
יתירה מזאת, איסוף המידע מעורר חששות שונים בתחומי
:הפרטיות, ובכלל זה
חשש מדליפת המידע –
הן ממרשם האוכלוסין והן מהגופים
הציבוריים אליהם יועבר המידע ;חשש מפריצה למאגר –
כדוגמת הפריצות למאגרים של
חברות מסחריות וגופים ציבוריים שהתפרסמו בשנים האחרונות;
שימושים נוספים
במידע והעברתו לגופים אחרים–
עלולות להיווצר נסיבות שבמסגרתן ייעשה שימוש במידע
שייאסף לצרכים אחרים כמו גם שהוא יועבר
לגופי.ם נוספים
נוכח האמור, מוצע לוועדה לשקול האם לצורך קידום התכליות שעומדות ביסוד הצעת החוק יש
הצדקה לבחור במנגנון
ש מבוסס על הטלת חובה למסירת פרטים שפוגעת
באוטונומיה ו בפרטיות
של כל
תושב במדינת ישראל
, והאם לא ניתן להשיג את אותן התכליות באמצעות מנגנונים חלופיים
שיאפשרו מידה רחבה יותר של הסכמה ? ודוק, הוועדה לא חייבת להחליט שהכל מבוסס על הסכמה
1
כך, למשל, מכתובת הדוא"ל של אדם ניתן לעיתים להסיק מידע על עניינים כמו מצבו האישי של אדם, מקום עבודתו
.ואף אמונותיו האישיות
5
מראש או שהכל מבוסס על
חובה ו ניתן להציע מנעד של מנגנונים אפשריים, שעוצמתו של רכיב
ההסכמה בהם משתנה: ממנגנון שלפיו שער הכניסה למערכת הדיוור הדיגיטלי מבוסס על הסכמה
מראש למסירת
המען הדיגיטלי; עובר למנגנון שמחייב את מסירת המען הדיגיטלי רק לסוג
מצומצם מאוד של מסרים (כמו "מסר אזהרה אישי ") ובמקביל דורש הסכמה מראש למסירת המען
הדיגיטלי ליתר סוגי המסרים; ועד למנגנון של קביעת ברירת מחדל של חוב
ת
מסירת המען
הדיגיטלי עם אפשרות לסרב למסירתו
.למי שאינו מעוניין לקבל מסרים
בהקשר זה יוער, כי
מבדיקה ראשונית שנעשתה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי
ככל הנראה
במרבית
המדינות שנבדקו
אין חובה מקבילה
על מסירת פרטי מען דיגיטלי ורישומם
במרשם האוכלוסי)ן (או במרשם ציבורי אחר , דבר שמעצים את שאלת
ההצדקה ל בחירה במנגנון
של הטלת חובה.
(3) הטלת חובה על קטינים
))(סעיף קטן (א–
מלשון סעיף5
א המוצע עולה, כי החובה למסור לפקיד
" הרישום הודעה בדבר המען הדיגיטלי, חלה על כל תושב שמלאו לו16
שנה ". לא ברור מהי ההצדקה
להטלת חובה ישירה על קטינים למסירת פרטים שעלולים לפגוע בפרטיותם, ומדוע שזו לא תוטל
על האפוטרופוס של הקטין במקום על הקטין עצמו (כפי שהדבר נקבע למשל בהודעה לפי סעיף5
?)לחוק מרשם האוכלוסין
(4
" )בעת
"מסירת הודעה
()(סעיף קטן (ב1
))
–
נראה מלשון הסעיף שהיכולת של התושב לסרב לקבל
דיוור דיגיטלי היא
חד-פעמית
והיא חלה אך ורק
במועד מסירת ההודעה
על המען הדיגיטלי. לעומת
זאת, מלשון סעיף3
()ב(א2
) לחוק לתקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים עולה, כי ניתן לסרב בכל
עת
ולא רק במועד מסירת ההודעה. מוצע, אפוא, לחדד את הנוסח כך שיהיה ברור שתושב רשאי
.לסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים בכל שלב שהוא, ולא רק במועד מסירת המען הדיגיטלי
(5) "מבחן השימוש": מה פקיד הרישום בודק ומי קובע את זה ?
()(סעיף קטן (ב2
))
–
"מבחן
השימוש" שאותו נד רש פקיד הרישום לעשות לכל תושב שמוסר את פרטי המען הדיגיטלי שלו, כדי
:לוודא כי הוא יודע כיצד לעשות שימוש במענו הדיגיטלי, מעורר שאלות
"מהן המיומנויות הדיגיטליות שתושב צריך לדעת כדי לעבור את "מבחן השימוש :
לא ברור
מה
י רמת המיומנות הדיגיטלית שאלי
ה
אדם אמור להגיע כדי שפקיד הרישום יחשיב אותו
כמי שצולח את "מבחן השימוש": האם אדם שיודע לקרוא ולשלוח מסרוני סמס אך לא
יודע כיצד לעשות שימוש באפליקציות מסרים מידיים ייחשב כמי שצולח את "מבחן
השימוש"? האם מי שיודע לעשות שימוש באפליקציות של הודעות אך אינו יודע ל היכנס
לקישור לאזור אישי או אינו מצליח להתמודד עם הצורך בהכנסת שם משתמש וסיסמה
:ייחשב כמי שצולח את "מבחן השימוש"? לשון אחר
ן מה
המיומנויות הדיגיטליות שפקיד
הרישום נדרש לבדוק אצל אדם כדי להחשיב
אותו כמי ש"יודע לעשות שימוש"
במען
?הדיגיטלי שלו לקבלת מסרים
מי קו בע את רמת המיומנות הדיגיטלית
שפקיד הרישום נדרש לבדוק:
לא ברור מיהו הגורם
שאמור לקבוע את רמת המיומנויות שפקיד הרישום נדרש לבדוק :
הממשלה? רשות
?האוכלוסין? כל פקיד רישום בפני עצמו?האם קביעה כאמור תהיה בפיקוח הכנסת
נוכח
ה חשיבות הרבה"של "מבחן השימוש כ כלי העיקרי שנועד למנוע מצב שבו ההסדר המוצע יחול
על אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה , מוצע לוועדה לקבל התייחסות נרחבת מנציגי
6
הממשלה
ב
כל ה
נוגע לתוכנו של מבחן זה,
,לאופן קביעתו
לאופן ביצועו לו פיקוח עליו
מצד המחוקק .
בנוסף, מוצע לוועדה לשקול את הנקודות הבאו:ת
עקרונות הבדיקה :
מוצע לוועדה לשקול את האפשרות לקבוע בחוק עקרונות ביחס לתוכנו
של מבחן זה. כך, למשל, ניתן לקבוע עקרון ולפיו יהיה מיתאם בין המיומנויות הדיגיטלית
שפקיד הרישום יבדוק לבין אמצעי הדיוור הדיגיטליים המקובלים שבהם הגופים
הציבוריים
עושים שימוש .
כך
שאם כיום מקובל לשלוח באמצעי דיוור דיגיטליים א, ב ו-
ג, פקיד הרישום יידרש לבדוק את המיומנויות הנדרשות לצורך שימוש באמצעים א, ב ו-
,ג
ואם בעוד10
שנים יהיה מקובל לשלוח באמצעי דיוור ד ו-
ה, פקיד הרישום יבדוק את
המיומנויות הנדרשות לצורך שימוש באמצעים ד ו-ה. כך, י יקבע המחוקק את העקרון
.העומד ביסוד הבדיקה, מבלי להיכנס לפרטים הטכניים שצפויים להשתנות
זהות הגורם הקובע את תוכן הבדיקה :מוצע ל
וועדה ל שקול את האפשרות לקבוע את זהות
הגורם
"שאמור לקבוע את ההוראות הנוגעות לפרטי "מבחן השימוש.
פיקוח הכנסת:
מוצע לוועדה לשקול את האפשרות לקבוע כי תוכנו של מבחן זה
י ובא
לאישורה של הוועדה
.במסגרת צו או תקנות
(6
)
?"מבחן השימוש": כיצד מתבצעת הבדיקה()(סעיף קטן (ב2
))
–
כיצד פקיד הרישום מוודא כי
לתושב יש גישה וידע כיצד להשתמש במענו הדיגיטלי ?האם תהליך ה
בדיקה
הוא תהליך אנושי שבו
יושב הפקיד מול התושב, מסביר לו את הדברים ובודק איתו שלב אחרי שלב האם הוא יודע כיצד
להפעיל את מענו הדיגיטלי–
שאז יש סיכוי גבוה יותר שתוצאות הבדיקה ישקפו נכונה את מידת
הבנתו האמיתית של התושב; או שתהליך ה
בדיקה
הוא תהליך דיגיטלי–
דבר שעלול להוביל לכך
שתוצאות הבדיקה לא ישקפו באופן מיטבי את מידת הבנתו של אותו תושב ביחס להפעלת מענו
הדיגיטלי, בין אם בגלל הצלחה מיקרית בתיפעול נקודתי של המען ובין אם בשל קבלת עזרה
נקודתית מבן משפחה (למשל, יכול להיות שאדם מבוגר ייעזר בבן משפחה צעיר יותר ב
אופן חד-
?)פעמי אבל הדבר לא יעיד כי הוא מסוגל לקבל מסרים באופן שוטף באמצעים דיגיטליים
(7) "מבחן השימוש": ההיבט הלשוני
()(סעיף קטן (ב2
))
–
כיצד יתבצע "מבחן השימוש" לגבי
אוכלוסיות עם פערים בשפה? למשל, תושב מהמגזר הערבי או עולה מרוסיה שהעברית שבפיהם
אינה ברמה גבוהה–
האם ""מבחן השימוש שלהם
י יעשה בשפתם או בשפה העברית? ואם "מבחן
"השימוש
יי עשה בערבית או ברוסית
וה
תושב
צלח אותו, האם מוצדק יהיה
להתייחס אלי
ו
כמי
שיודע לעשות שימוש במענם הדיגיטלי
נוכח העובדה שרובן ככולן של ההודעות שיישלחו אלי
ו
מכאן
ואילך יהיו בעברית ולא בטוח שה
וא יי
דע כיצד לתפעל או להבין הודעות אלה כשהם בעברית ? האם
,לא יהיה בכך משום הטעייה של תושב ש"מבחן השימוש" נעשה בשפתו שעלול לסבור כי גם
ההודעות שיתקבלו אלו מכאן ואילך ?יתקבלו בשפתו
(8) "מבחן השימוש": עדכניות הידיעה כיצד לה
שתמש במען דיגיטלי לקבלת מסרים
(סעיף קטן
()(ב2
))
–
האם מאותה נקודה שבה פקיד הרישום קבע כי אדם מסוים יודע לעשות שימוש במען
הדיגיטלי שלו לקבלת מסרים, זו הופכת להיות הנחת עבודה גורפת,
לא מוגבלת בזמן וללא תלות
בהתפתחויות הטכנולוגיות? האם מוצדק להניח הנחה שכזאת לגבי כל אוכלוסייה ובמיוחד לגבי
אוכלוסיות עם אוריינות דיגיטלית נמוכה? האם אדם מבוגר שמצליח להסתדר כיום עם אפליקציות
מסרים ועם דואר אלקטרוני , ניתן להניח לגביו הנחה בלתי מוגבלת בזמן ולפיה בגלל שהוא הצליח
7
"לעבור היום את "מבחן השימוש , הוא ייחשב כמי ש"יודע לעשות שימוש" במענו הדיגיטלי גם עוד
20
שנה
כ שהדרכים להעברת הודעות
ישתנו ו ?יהפכו למתוחכמות יותר .קשה מאוד לומר זאת נוכח
האמור, נראה כי יש
להטיל על מרשם האוכלוסין את החובה לבדוק מחדש, מעת
לעת, ובהתחשב
בהתפתחויות הטכנולוגיות את עדכניות היכולת לעשות
שימוש של הנמענים כתנאי ל יכולת להמשיך
ולשלוח לו מסרים למענו הדיגיטלי.
(9) "מבחן השימוש": היחס בין הגוף הבודק לבין הגופים הציבוריים
()(סעיף קטן (ב2
))
– ו מה
היחס בין בדיקת המיומנות הדיגיטלית שנעשית על ידי פקיד מרשם האוכלוסין לבין אופני הדיוור
?הדיגיטלי שבהם הגופים הציבוריים השונים יעשו שימוש
האם הגופים הציבוריים השונים –
ובמיוחד אלה שאינם חלק מהשלטון המרכזי כמו הרשויות המקומיות –
מחויבים לבדיקת פקיד
הרישום או
כפופים אליה? כיצד מונעים מצב שבו פקיד הרישום קבע כי
תושב
יודע לעשות שימוש
במענו הדיגיטלי כי בבדיקה שעשה לו ראה שהוא מסוגל לעשות פעולות א, ב ו-
,ו ג גוף ציבורי מחליט
לשלוח לו מסרים
בדרך ד שפקיד הרישום לא בדק והוא אינו יודע לעשות בו שימוש ?
נראה כי הדרך
למנוע מצב כזה הוא לקבוע כי בדיקת פקיד הרישום תחייב את
כלל הגופים הציבוריים , כך שגוף
ציבורי לא יוכל לעשות שימוש באמצ
ע י דיוור דיגיטלי שיכולת השימוש בו לא נבדקה
לע ידי ה
פקיד.
(
10
)"מבחן השימוש": דינו של מי שאינו יודע לעשות שימוש במענו הדיגיטלי –
מפשטות לשון
ההגדרה עולה, כי מען דיגיטלי שהתושב אינו עושה בו "שימוש לקבלת מסרים" כלל אינו נחשב
"כ"מען דיגיטלי.
המשמעות היא
ש פקיד הרישום לא ירשום את מספר הטלפון הנייד וכתובת הדואר
האלקטרוני של תושב במרשם האוכלוסין אם הוא לא צלח את "מבחן עשיית"השימוש
שכן הם
"אינם מוגדרים כ"מען דיגיטלי . כדי למנוע אי בהירויות–
.יש לכתוב את הדברים באופן מפורש
(
11
) ה
ודעה
של האדם במקום
בדיקה של פקיד הרישום –
כדי לתת מענה טוב יותר לאוכלוסיות
עם אוריינות דיגי ,טלית נמוכה
מ וצע לשקול את האפשרות
ש במקום
ש"יכולת השימוש"
של תושב
תיקבע באמצעות
בדיקה ש
יעש
ה
,פקיד הרישום היא תיקבע באמצעות
ה
אדם עצמו. כ,ך
יוכל כל
אדם
לה
ודיע כי הוא אינו יודע לעשות שימוש במענו הדיגיטלי,
ובכך להוציא את עצמו מתחולת
.ההסדר
סעיף3(4)
להצעת החוק –
תיקון סעיף19
ג לחוק מרשם האוכלוסין"שעניינו "רישום שינויים
)(א
ש
ינוי בפרט רישום של תושב יירשם על פי מסמך שנמסר לפי הסעיפי
ם
15
או16
או על פי
הודעה לפי סעיף17
שהציגו יחד א תה תעודה ציבורית המעידה על השינוי; ואולם שינוי של מען
או מען דיגיטלי
יירשם גם על פי הודעה בלבד ולעניין מען דיגיטלי – על פי הודעה שהתקיים לגביה
האמור בסעיף 5א(ב()
2
).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מסר אדם הודעה על שינוי מען, ושב ומסר הודעה כאמור בתוך
12
חודשים ממועד מסירת ההודעה הראשונה, ידרוש ממנו פקיד הרישום הצהרה בכתב על
אמיתות ההודעה ועל נסיבות שינוי המען וכן ידיעות ומסמכים נוספים הנוגעים להודעה ומאמתים
את נכונותה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות פקיד הרישום לפי סעיף19
לעניין כל הודעה על
.שינוי מען
מוצע לתקן את סעיף19
ג לחוק המרשם, ולקבוע כי בדומה לשינוי מען, גם במקרה של שינוי מען
דיגיטלי לא ת ידרש תעודה ציבורית המעידה על השינוי, ובלבד שגם במסגרת השינוי תיבדק גישתו
.של התושב למען הדיגיטלי ויכולתו לקבל באמצעותו מסרים
8
סעיף3(5) להצעת החוק –
תיקון סעיף35
לחוק מרשם האוכלוסין"שעניינו "עבירות שונות
(א )מ י שגילה תכנן של הוראות שר הפנים, כאמור בסעיף32
, לאדם שאינו רושם נישואין, או אדם
שידיעת אותן הוראות דרושה לו למילוי תפקידו ברישום נישואין, דינו–
אם הוא עובד ציבור-
מאסר
שלוש שנים ואם הוא איננו עובד ציבור–
.מאסר שלושה חדשים
(ב) מ י שעשה אחת מאלה, דינו–
:מאסר שלושה חדשים
(
1
) ה;ציג לזיהויו תעודת זהות של אדם אחר כאילו היתה שלו
(
2
)מ
סר לענין
;חוק זה ידיעה, מסמך או הודעה ביודעין שאינם נכונים
(
3
)ס ירב שלא כדין לדרישת פקיד רישום לפי סעיף19
;
(
4
)נ
דרש על ידי פקיד רישום להמציא לו תעודת ה זהות שלו לפי סעיף28
(א), ולא עשה כן
;במועד שנקבע לכך בדרישה
(
5
) ל א קיבל תעודת זהות לפי סעיף24
.
(ג )מ י שלא מסר, במועד שנקבע לכך, הודעה שהיה חייב למסרה לפי הסעיפים5
7
-
5
,
6
,
7
,
9
,
11-13
ו-
17
, דינו–
מאסר שבועיים או קנס100
.לירות
מוצע לתקן את סעיף35
(ג) לחוק המרשם, כך שאי עמידה בחובה למסור מען דיגיטלי לא תהווה
.עבירה פלילית
תיקונים לחוק עדכון כתובת
סעיף4
להצעת החוק–
תיקון סעיף2א לחוק עדכון כתובת
(א) הורהו של קטין אשר מענו הרשום במרשם האוכלוסין אינו המען הרשום של ילדו הקטין, רשאי
לבקש מפקיד הרישום לרשום את מענו הרשום במרשם האוכלוסין, או
את כתובתו למשלוח דואר
לפי סעיף2 או את מענו הדיגיטלי
, ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין ;לעניין זה" ,מען דיגיטלי "
– כהגדרתו בחוק המרשם.
(ב) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), ירשום פקיד הרישום כתובת נוספת למשלוח דואר
לקטין, בכפוף להוראות סעיף18(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-
1962
.
(ג) נרשמה כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין לפי סעיף זה, יהיה משלוח דואר על ידי רשות
להורה בעניין ילדו הקטין למען הרשום של הקטין או לכתובתו למשלוח דואר הרשומה במרשם
.האוכלוסין וכן לכתובת הנוספת כאמור
מוצע לתקן את חוק עדכון כתובת, התשס"ה-
2005
, כך שייקבע בו כי הורהו של קטין אשר מענו
הרשום במרשם האוכלוסין אינו המען הרשום של ילדו הקטין, רשאי לבקש מפקיד הרישום לרשום
גם
.את מענו הדיגיטלי, ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין
נקודות לדיון
כתובת למשלוח דואר לפי סעיף2 –
מדוע התיקון המוצע הוא רק לסעיף2
א ולא לסעיף2
? מדוע
"מען דיגיטלי"
יכול לשמש ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין לפי סעיף2
א ולא ככתובת למשלוח
דואר באופן כללי לפי סעיף2
?