חומר רקע

1 צרכים ייחודיים של ילדים על הקשת הטרנסית בישראל מסמך עמדה המוגש לוועדה לזכויות הילד1 מבוא ילדים על הקשת הטרנסית (טרנסג׳נדר ים או מגווני מגדר) הם ילדים ש הזהות המגדרית שלהם אינה תואמת את הציפיות מהמין שיוחס להם בלידה. כאשר אנו נולדים, המין שלנו נקבע על פי איברי המין . ככל שאנו גדלים, אנחנו לומדים להכיר מהי ההתנהגות המצופה מאיתנו בהתאם למין שיוחס לנו בלידה מהאנשים הסובבים אותנו- ההורים, ילדים אחרים, אנשי חינוך, מבוגרים אחרים, ובכלל- מהתפיסה התרבותית הרווחת. יש ילדים שהציפיות האלה אינן.תואמות את זהותם המגדרית גיוון מגדרי הינו מושג רחב אשר יכול להתבטא באופנים שונים. חלק מהילדים על הקשת הטרנסית מרגישים שהם שייכים למגדר השני וחלקם מרגישים "באמצע" (א- )בינאריים/ג'נדרקוויר או חסרי מגדר (א- .)ג׳נדר בקרב ילדים מגווני מגדר, קיים שוני בהופעה החיצונית ובצורת הביטוי. טרנסג'נדריות היא ביטוי לעושרן לו( גיוונן של זהויות אנושיות המוגדרת כיום על ידי ארגון הבריאות העולמיWorld Health Organization ) "כ"אי התאמה מגדרית, ו זאת אינה .מחלה או הפרעה נפשית2 נתונים ממחקרים בעולם מראים ש שיעור הטרנסג'נדרים ב אוכלוסיה הוא בין0.6% ל- 3% מהאוכלוסייה3. ,כיום י לדים ונוער על הקשת הטרנסית בישראל ,מתמודדים עם קשיים רבים ובהם סיכון מוגבר לסבול מ אלימות מילולית, מינית ופיזית במסגרות החינוכיות ובחברה .רבים מהם נמצאים במצב של מצוקה קיצונית ומתמשכת. אנשים שאמורים להגן עליהם, כגון אנשי טיפול ואנשי רפואה, מתייחסים אליהם לעיתים קרובות .כ״מבולבלים״, ״משוגעים״ וכמי שאין לקחת אותם ברצינות .בעקבות כך, הם נוטים לסבול מחרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית ואובדנות ילדים על הקשת הטרנסית חווים הטרדות והצקות על בסיס יומי, חווים השפלות, חרמות ואפליה והם חשופים לפגיעות מיניות. ילדים רבים אינם מקבלים תמיכה מהוריהם. הם מאבדים את העורף המשפחתי, ו לכן נמצאים בסיכון .מוגבר להיכנס למעגל הזנות והפשיעה חלק מהילדים על הקשת הטרנס ית גם חווים דיספוריה מגדרית- ,דחק חרדה ומצוקה נפשית כתוצאה מחוסר ההתאמה בין ההתפתחות הפיזיולוגית לבין הרגשתם ותפיסתם .העצמית לגבי המגדר שלהם הממצאים הקיימים בנוגע לאובדנות בקרב בני נוער על הקשת הטרנסית מראים ש- 85% בטווח הגילאים 14-18 חווים מחשבות אובדניות, וניסיונות ההתאבדות בפועל בקרב בני נוער בגילאים 11-18 עשויים להגיע ל- 50% . 4 י לדים על הקשת הטרנסית זקוקים לתמיכה ו ל אישוש של הזהות שלהם. הם זקוקים להגנה על זכויות האדם .הבסיסיות שלהם אך המערכות בישראל לעיתים קרובות אינן מאפשרות לילדים לקבל את האישוש והתמיכה 1 להלן שמות הארגונים שלקחו חלק בכתיבת המסמך: ברית הלביאות, האגודה למען הלה ט" ,ב, פרויקט גילה להעצמה טרנסית מעברים לקשת הטרנסית, טרנסיות ישראל, עמותת אותות. 2 World Health Organization. (2019). International statistical classification of diseases and related health problems (11th ed.; ICD-11). 3 Flores, A. R., Herman, J. L., Gates, G. J., & Brown, T. N. T. (2016). How Many Adults Identify as Transgender in the United States? Los Angeles, CA: The Williams Institute. 4 Toomey, R. B., Syvertsen, A. K., & Shramko, M. (2018). Transgender adolescent suicide behavior. Pediatrics, 142(4). 2 הנדרשים . רבים מהילדים חווים התייחסות לא מכבדת וזלזול. בנוסף, רבים מבין אנשי החינוך, הרווחה והבריאות אינם בקיאים ב נושא , ולכן .ילדים ונוער על הקשת הטרנסית נדחקים לשולי החברה גיוון מגדרי וזכויות הילד – מבט כללי מגדר הוא אחד המאפיינים הראשוניים ביותר בזהות האנושית. הזהות המגדרית אינה תואמת תמיד את .ציפיות החברה אך היא נדבך יסוד בבניין נפשו של האדם גיוון מגדרי ואנשים על הקשת הטרנסית קיימים מאז ומעולם. הם מופיעים בספרות, באמנות, בשירה ובתיעודים היסטוריים. המגדר של נו ,מהווה קשת רחבה של אפשרויות כולל האפשרות להחזיק ב זהות משתנה .ולא קבועה5 הביטוי לכך הוא שמדינות מסוימות , כגון קנדה, ארצות הברית, ארגנטינה, ברזיל, אוסטרליה ופקיסטן, מכירות בזכות של אנשים לקבוע את המגדר שלהם ומאפשרות להם לעבור תהליכי התאמה מגדרית ללא .דרישות מקדימות6 התמיכה של המערכות במדינות אלו מציל ה חיים ומשפיע ה באופן משמעותי וישיר על הבריאות הנפשית והפיזית של הילדים. מחקרים מראים ששינוי שם ה הפרטי וסעיף המין בת עודות זיהוי ומסמכים רשמיים מפחית משמעותית מצוקה נפשית ואובדנות בקרב אנשים על הקשת הטרנסית. 7 הכרה בזכויות של ילדים ונוער על הקשת הטרנסית נוגעת בנושאי ליבה של זכויות הילד כפי שנקבעו על ידי .האו״ם8 - איסור על אפליה (סעיף2) - טובת הילד כשיקול על (סעיף3) - הצורך להכיר ביכולת המתפתחת של הילד לקבל החלטות על חייו (סעיף5) - הזכות לחיים ולהתפתחות (סעיף6) - הזכות לשימור הזהות (סעיף8) - מתן משקל לקול ולרצון של הילד בהתאם לגיל והבגרות של הילד (סעיף12 ) - הזכות לפרטיות (סעיף16 ) - הזכות לבריאות (סעיף24 ) - הזכות לחינוך (סעיף28 ) הזכות לשימור הזהות (סעיף8 ) היא זכות בסיסית עבור מבוגרים וילדים אשר כוללת הכרה בשם והמגדר של .הילד כפי שהוא קובע אותה במסמך זה נרכז מספר תחומים שבהם קיימת התעלמות ממסדית מצרכיהם ומאפייניהם הייחודיים של ילדים על הקשת הטרנסית, העולה .לכדי פגיעה בזכויותיהם ורווחתם המסמך מחולק ל שלושה תחומ ים: מערכת החינוך, מערכת הרפואה .ומערכת הרווחה מערכת החינוך ״עד היום– 4 שנים אחרי, אנחנו עדיין כואבים את ניסיון היציאה מהארון, שנחסם בברוטליות על ידי הנהלת בית הספר בכיתה ו׳. המנהלת התנגדה כי לד בריה ׳אי אפשר לעשות את זה כשהילדים עסוקים בבת מצוות 5 Hyde, J. S., Bigler, R. S., Joel, D., Tate, C. C., & Anders, S. M. v. (2018). The future of sex and gender in psychology: Five challenges to the gender binary. American Psychologist, 74(2), 171-193. 6 Chiam, Z., Duffy, S., González Gil, M., Goodwin, L., & Patel, N. T. M. (2020). Trans Legal Mapping Report 2019: Recognition before the law. Geneva: ILGA World. 7 Scheim, A. I., Perez-Brumer, A. G., & Bauer, G. R. (2020). Gender-concordant identity documents and mental health among transgender adults in the USA: a cross-sectional study. The Lancet Public Health, 5(4), e196-e203. 8 Convention on the rights of the child. (1989). Treaty no. 27531. United Nations Treaty Series, 1577. ges/crc.aspx https://www.ohchr.org/en/professionalinterest/pa New Yotk: United Nations. 3 ומסיבת סיום.׳ שלפנו אותו מביה"ס והתחושה המתסכלת שהוא שנאלץ לעזוב, כי בית הספר לא מאפשר לו לצאת מהארון, חרוטה כזיכרון נורא לכולנו.״ כך משתפת גלי- אמא של נועם, את החוויה הטראומטית של .המעבר המגדרי בבית ספר מחקרים בישראל ובעולם מראים ש ילדים טרנסג'נדרים חשופים לחוסר קבלה מצד סביבתם- הן מצד חבריהם לספסל הלימודים, הן מצד הצוות ים החינוכי ים והן מצד משפח יה תו ם. כך למשל, מסקר שנערך בארץ עולה כי71% מהתלמידים הטרנסג'נדרים העידו על כך שבשנתיים האחרונות סבלו מהערות פוגעניות מצד תלמידים אחרים, וכי39% .נעדרים מבית הספר באופן קבוע ורציף9 זאת ועוד, נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין היעדרויות לבין סוגים שונים של יחס לא הולם מצד צוות והנהלת בית הספר. כך, ילדים טרנסג'נדרים נמצאים בסיכון מוגבר למצוקה נפשית, ונפגעת יכולתם להיות פנויים ל .למידה, צמיחה והתפתחות מיטביים התוצאה- מצוקה קיצונית מתמשכת- ,מסכנת את חייהם של ילדים ונוער טרנס. רבים סובלים מחרדה דיכאון, פגיעה עצמית ואף אובדנות. לפי סקר שנעשה בישראל ב- 2019 , 60% מהאנשים הבגירים על הקשת הטרנסית חוו חרדה ודיכאון ו- 40% .ניסו להתאבד 10 הממצאים הקיימים בנוגע לאובדנות בקרב בני נוער מדווחים על כך ש- 85% בטווח ה גילאים18-14 חווים מחשבות אובדניות, וניסיונות ההתאבדות בפועל בקרב בני נוער ב גילים 18-11 עשויים להגיע ל50% בקר.ב החווים יחס לא הולם בבית הספר11 נתונים אלה משקפים תמונת מצב המלמדת כי יש צורך בהתגייסות והיערכות מחודשת של מסגרות החינוך השונות לשם צמצום אלימות וגורמי סיכון על רקע מגדרי, ולמציאת דרכים בה ן מסגרות החינוך יכולות להוות .מקור לתמיכה עבור ילדים מגוונים מג דרית הגישה החינוכית המומלצת לכך הינה גישה מאששת מגדר. 12 משמעות גישה זו היא להתמקד בחוויה של הילד את זהותו המגדרית, לתת לה תוקף ואישוש, ו לאפשר לילד ל בוא לידי ביטוי .באופן שנחווה על ידו כנוח ואותנטי, כאשר תהליכי מעבר מגדרי מובלים על ידי רצון הילד עם זאת, תהליכי מעבר מגדרי עשויים להיות מורכבים עבור הסביבה, ולכן עליהם להיערך ל ליווי חינוכי ומקצועי מתאים. יש לדון עם ילד המבקש לעבור מעבר מגדרי חברתי על ההשלכות האפשריות, ולחשוב יחד עמו כיצד נכון לערוך תהליך זה לשם השתלבות מיטבית במסגרת החינוכית ותוך בניי ת החוסן הנדרש. בהתאם לגישה מאששת מגדר, יש לאפשר לרצון הילד להוביל את התהליך, כאשר פעולה בניגוד לרצונו תבטא שלילה .של זהותו ושל זכויותיו היסודיות ההתייחסות היחידה לילדים ונוער על הקשת הטרנסית במערכת החינוך כיו ם מצויה בחוק זכויות התלמיד . ,לפי החוק "רשות חינ ,וך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים מטעמים של ארץ מוצא מטעמים של רקע חברתי– כלכלי, מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית"]…[ . עם זאת, החוק לא מגדיר מהי אפליה על בסיס זהות מגדרית, ולא נותן לצוותים בשטח כלים לעבודה עם .ילדים על הקשת הטרנסית ומגוונים מגדרית פרט לחוק זה, לא קיימים כיום נהל ים או מדיניות מוסדרת ביחס לילדים ונוער על הקשת הטרנסית במערכ ת החינוך הפורמלית ו הבלתי-פורמ ת לי . מצב זה יוצר חוסר אחידות ביחס לילדים אלה, כיוון שהמדיניות של כל מוסד תלויה בהחלטות שרירותיות של הצוות, ללא התבססות על הנחיות מסודרות. המלצות: 1. הכשרות חובה בנושא מגדר ומיניות לצוותים חינוכיים מגיל גן-חובה ומעלה : כיום שילוב תכנים בנושא מגדר נתו ן לשיקול ה דעת של בית הספר. חסר ידע בנושא והוא כרגע מועבר ב"משיכה" – כלומר 9 .אורן , פ- ( .ל., גיא , ש., & אבנר , ר2016). מחקר אקלים בתי- ספר: מכון מגנוס הירשפלד איגי– .ארגון נוער גאה ation_2016.pdf content/uploads/2019/12/educ - https://igy.org.il/wp 10 ( "גולדין, סיגל2020 ".) "מאפינים וצרכים של הקהילת הטרנס בישראל בדגש על נושאי בריאות ורווחה 11 The Trevor Project. (2020). National Survey on LGBTQ Mental Health. New York: The Trevor Project. 12 Hidalgo, M. A., Ehrensaft, D., Tishelman, A. C., Clark, L. F., Garofalo, R., Rosenthal, S. M., . . . Olson, J. (2013). The Gender Affirmative Model: What We Know and What We Aim to Learn. Human Development, 56(5), 285-290. 4 רק מי שמעוניין .מזמין הכשרה בנושא 2. פרסום חוזר מנכ "ל המפרט הנחיות ברורות בנושא שילוב מיטבי של ילדים מגווני מגדר החל מהחינוך הטרום יסודי . מסמך זה אמור לשקף מדיניות רחבה ביחס למגוון סוגיות הקשורות בזהות מגדרית: פנייה בשם ובלשון הפניה המבוקשת, הקצאת תאי שירותים לא ממוגדרים, השתתפות בשיעורי ספורט, השתתפות בחוגים ופעילויות על פי חלוקה לא מגדרית (כלומר לאפשר בחירה לילדים), כיבוד בקשות הנוגעות לרי שום פרטי הילד.ה בתעודות רשמיות ובמערכות בית הספר, טיפול ,בהטרדות ואלימות על רקע מגדרי לינה במסגרת טיולים שנתיים ועוד. טיוטה של מסמך בנושא זה קיימת אך "תקועה" כבר שנים ארוכות במשרד החינוך- .ללא הכרעה מערכת הבריאות כנרת, אמא לנער טרנסג׳נדר בן15 מספ רת על האשפוז הפסיכיאטרי האחרון שלו, ״הוא נראה גבר לגמרי. הוא נשמע גבר לגמרי. כבר שינינו לו את סעיף המין בתעודת זהות. אבל הצוות הרפואי דיבר אליו בלשון נקבה כי שם הוא רשום כבת. הם לא מבינים כמה זה פוגע. הדברים הקטנים האלה כל כך משמעותיים.״ אנשי בריאות, כגון רופאים ואחיות, אינם בקיאים בנושא של גיוון מגדרי, במיוחד בגילאים הצעירים. ילדים .אשר מגיעים לטיפול רפואי סובלים מיחס לא הולם כפי שניתן לראות בטבלה,זאת 13 הממשק של אנשים על הקשת הטרנסית עם מערכת הבריאות מעורר חששות ופחדים. כתוצאה מכך , 60% מה גברים טרנסים ו55% המ נשים ה טרנסיות דיווחו שנמנעו מטיפול רפואי לו .נזקקו כי חששו מהיחס כלפיהם בנוסף, ילדים ונוער טרנסג׳נדרים רבים צריכים לקבל טיפול רפואי ונפשי על מנת להתמודד עם דיספוריה מגדרית .בקרב ילד ים ונוער מדובר בחוויה עזה של אי- נוחות עם מאפייני המין והגוף ועם היחס שמקבלים .מהחברה עם פרסום ה-5 DSM עודכנו ההבחנות הפסיכיאטריות המקובלות בשדה המקצועי כך ש זהות מגדרית"שונה" אינה נחשבת לה פרעה נפשית אלא במקרים מסוימים עשויה להביא מצ ל וקה נפשית המכונה דיספוריה מגדרית . על מנת להפחית מצוקה זו, חלק מ ה ילדים ה טרנסג'נדר ים זקוקים לטיפולים רפואיים במטרה להתא ים את הגוף לחוויה המגדרית. טיפולים אלה כוללים חוסמי הורמונים )(בלוקרים , הורמונים חוצי- מגדר וניתוחי התאמה מגדרית. 13 ( "גולדין, סיגל2020) "מאפינים וצרכים של הקהילת הטרנס בישראל בדגש על נושאי ב".ריאות ורווחה 5 עבור רבים מבני הנוער על הקשת הטרנסית, טיפולים רפואיים להתאמת הגוף לחוויה המגדרית הם נדבך .משמעותי ובלתי נפרד מהטיפול במצוקה הנובעת מאי ההלימה בזהות המגדרית כיום, קבלת טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית כרוכה במכשולים רבים .רוב הילדים והנוער , בהיותם ,קטינים ממילא אינם רשאים לקבל גישה לרוב הטיפולים, על פי המדיניות של משרד הבריאות חוסר הנגישות לטיפולי התאמה מגדרית מגבירה באופן טבעי את .מצוקתם מחקרי עומק שעקבו אחר ילדים ובני נוער שעברו תהליכי התאמה מגדרית מגיל צעיר, מצאו כי החיים בה ,לימה לזהות המגדר שהילד מבטא מיטיבה עם ילדים אלו, המציגים חוסן, בריאות ורווחה נפשית בשיעור התואם לילדים שאינם טרנסג'נדרים (במדדי דיכאון.), חרדה ודימוי עצמי14 בנוסף, במקרים רבים ההתאמה המגדרית של האדם כלפי סביבתו מתרחשת לפני האישור הפורמלי של הוועדה להתאמה מגדרית והשינוי במרשם האוכלוסין. במקרים כאלה, כל מפגש עם מערכת הבריאות מייצר אי- נעימות ומבוכה מיותרת. מחקרים שנעשו בחו"ל מצביעים על כך שאנשים על הקשת הטרנסית נוטים ל הימנע מצריכת שירותים רפואיים ביחס לאוכלוסייה הכללית, ועקב כך בריאותם חשופה לסכנות רבות .יותר15 לכן, הפיכת השירותים הרפואיים לטרנס- פריינדליים היא קריטית להגברת הנכונות של טרנסים .וטרנסיות לצרוך שירותים רפואיים טיפול הורמונלי בנוער על הקשת הטרנסית בישראל טיפולים תרופתיים ניתנים לנוער על הקשת הטרנסית על פי קווים מנחים עדכניים שמפורסמים ע"י האיגוד האנדוקריני האמריקאי וה- World Professional Association for Transgender Health - (WPATH) . טיפול רפואי בבלוקרים ו ב הורמונים משפיע על הנראות והתחושה שהגוף תואם את המגדר. קיימות שתי אפשרויות לטיפול רפואי בנוער מגוון מגדר: מעכבי ה תבגרות (בלוקרים) והורמונים חוצי- מגדר (טסטוסטרון .)ואסטרוגן )מעכבי התבגרות (בלוקרים יכולים להינתן עם תחילת גיל ההתבגרות. מטרתם של מעכבי התבגרות היא לעכב התפתחות סימני מין משניים. השפעת החוס מים הינה הפיכה, כלומר עם הפסק תם המתבגרים ימשיכו להתפתח על פי מינם הביולוגי. היתרון הגדול של השימוש בהם הוא הפחתה ניכרת במצוקה הנפשית בקרב מתבגרים אלו ויצירת תקופה מאפשרת בה הם יכולים להמשיך לברר את זהותם המגדרית ללא השלכות בלתי הפיכות על גופם. חוסמי הורמונ.ים ניתנים רק באישור ההורים, על ידי אנדוקרינולוגים הורמונים חוצי-מגדר (אסטרוגן לנערות טרנסיות, טסטוסטרון לנערים טרנסים) יכולים להינתן אף הם בגיל ההתבגרות. מטרת ההורמונים הינה להשפיע על הופעת מאפיינים גופניים בהתאם למגדר הרצוי. השינויים הללו משפרים את ההתא מה בין הגוף לזהות המגדרית של הנער או נערה ומפחיתים את מצוקת הדיספוריה המגדרית. כיום חסר ידע בקרב אנשי מקצוע רלוונטיים (רופאי ילדים, מרפאת אחיות, רופאים מתמחים) לגבי הצרכים ו האפשרויות .הרפואיות לילדים ונוער מגווני מגדר והמשמעויות שלהם בנוסף קיימת בירוקרטיה מתישה בכל הקשור להס דרה של התנהלות בטיפולים רפואיים :(למשל הנפקת טפסי 17 שלא מאושרים , טופס29 ג ’אשר צריך לחדש כל חצי שנה.) ניתוחים להתאמה מגדרית מטרת ניתוחי ההתאמה המגדרית היא לייצר הלימה בין הגוף לזהות המגדרית , על פי ה חוויה האישית ובהתאם לרצונות אדם .ספציפי 14 Sorbara, J. C., Chiniara, L. N., Thompson, S., & Palmert, M. R. (2020). Mental health and timing of gender-affirming care. Pediatrics, 146(4). 15 James, S. E., Herman, J. L., Rankin, S., Keisling, M., Mottet, L., & Anafi, M. (2016). The Report of the 2015 U.S. Transgender Survey. Washington, DC: National Center for Transgender Equality. 6 בישראל ניתן לקבל מימון ציבורי לניתוחים דרך הועדה לניתוחים להתאמה מגדרית של משרד הבריאות שניתן לפנות אליה החל מגיל18 . יחד עם זאת, בני נוער ומשפחותיהם יכולים לפנות למנתחים פרטיים כבר בגיל14 . נכון להיום, ניתן לעבור באופן פרטי ניתוחים שאינם באיברי המין גם מתחת לגיל18 )(באישור ההורים לדוגמא ניתוח חז ה) בדומה לניתוחים פ לסטיים אחרים המתאפשרים גם לנו)ער שאינו טרנסי. המלצות: 1. הורדת גיל המינימום ל פנייה לוועדה להתאמה מגדרית (המאשרת שינוי של סעיף המין ללא ניתוחים) מגיל16 לגיל14 , ובמקביל הורדת גיל הפנייה לוועדה המאשרת ניתוחי התאמה מגדרית מגיל18 לגיל16 , בדומה למה שנה וג ומקובל במספר מדינות מתקדמות . כאשר אין התנגדות מצד ההורים, אין כל הצדקה למנוע מנע ר.ה מתבגר.ת גישה לטיפולי התאמה מגדרית . לעיתים נשמעת הטענה שאין לבצע "תהליכים רפואיים בלתי הפיכים" בקטינים שטרם הגיעו .לבגרות משום שהם עשויים להתחרט על מעשיהם בעתיד במילים אחרות, הם לכאורה אינם כשירים לתת "הסכמה מדעת". טענה זו אינה רלבנטי ת להמלצותינו מן ה:סיבות הבאות א. שינוי פרט המין במרשם האוכלוסין ה וא לא פעו לה רפואית אלא מנהלית- ולכן.ממילא הפיכה ב. בכל הקשור ל טיפולים רפואיים בלתי הפיכים, גיל16 נחשב כבר היום במדינות רבות לגיל המינימום לקבלת הסכמה מדעת בהליכים רפואיים. גם בישראל, על אף שגיל ההסכמה הכללי הוא לכאורה18 , הוחרגו במרוצת השנים הליכים רפואיים מסוימים (כגון הפלות ובדיקותHIV ) כך שגם קטינים מתחת לגיל18 יכולים לבצע אותם כדין אף ללא ידיעת הוריהם . קל וחומר כאשר .מדובר בטיפול הנעשה בהסכמת ההורים ג. הליך הנפקת האישור של הוועדה להתאמה מגדרית נמשך מספר חודשים. לאחר מכן, ההמתנה לטיפולים הרפואיים אורכת פרק זמן נוסף. כאשר מדובר בניתוחים גניטליים (ניתוחים באברי המין) זמן ההמתנה כיום עומד על5-4 שנים. המשמעות היא שקטין בגיל16 שיפנה לוועדה להתאמה מגדרית ממיל א יגיע לגיל18-17, ולעיתים יותר, עד שיקבל גישה בפועל לטיפולים הרפואיים. ד. המצב הקיים גורם לאפ ליה קשה בין ילדים טרנסים ממשפחות תומכות ומבוססות, לבין ילדים טרנסים ממשפחות שאינן תומכות בהם כלכלית. משפחות תומכות ומבוססות מסוגלות לממן לילדיהם ניתוחי התאמה מגדרית פרטיים (בארץ או בחו"ל), בזמן שילדים אחרים נאלצים להמתין במשך שנים עד גיל18 כדי לעשות זאת במימון ציבורי. 2. הכשרת רופאי ילדים וצוותי רפואה בנושא רפואת-טרנס . לרוב רופאי הילדים אין ידע בסיסי ביחס לר פואת טרנס, עד כדי שאין באפשרותם לתת תשובות בסיסיות ביותר .למטופל.ת ולבני המשפחה בנוסף, הבורות מצד אנשי הצוות הרפואי מיתרגמת לחוסר רגישות (לשון פנייה שגויה, חיטוט בפרטים )אינטימיים ובלתי רלבנטיים, וכך נפגעים יחסי האמון ההכרחיים בין המטופל.ת לבין הרופא.ה. 3. הכרה בהליך רפואי ל שימור פוריות כחלק מסל הבריאות הממלכתי )(ללא עלות. מערכת הרווחה מ( סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי מרבית ההורים בישראל80 אחוזים) העידו כי יהיה להם קשה עד .בלתי אפשרי לקבל את הידיעה שהילד או הילדה שלהם על הקשת הטרנסית16 סקר זה משקף את האקלים החברתי עמו .צריכים ילדינו להתמודד כאמור, לנוכח התפיסות החברתיות הנוכחיות בחברה, לגדל ילד על הקשת המגדרית עשוי במקרים רבים להיות כרוך בקשיים ומצריך רגישות ומשאבים רבים. ילדים להורים ללא פניות כלכלית ורגשית עשויים לחוש שאין להם מוצא. ילדים רבים, עלולים להימנע מלהביע את זהותם המגוונת, מחשש מ .תגובת המשפחה התוצאה היא נזק מצטבר וקשיים נפשיים, מסכני חיים, שיווצרו במשך השנים ויבוא ו לידי ביטוי בקרב 71026.htm 4249cf0a1dd1d - news/local/Article - https://www.mako.co.il/pride 16 7 בוגרים טרנס*. התערבות מוקדמת באמצעות מענים מתאימים תחסוך לילדים אלה נזקים מצטברים, ות חסוך לשירותי הרווחה משאבים רבים. בנוסף לצערנו רבים מבני הנוער היוצאים מהארון מול הוריהם חווים דחייה ואף נפלטים מבתיהם. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בפונים ובפונות מהקשת הטרנסית.)לבית דרור (קורת גג לנוער להט"ב מאז שנת2019 חלה עלייה של% 25 בכמות הטרנסים והטרנסיות אשר פנו לבית דרור, ו שיעורם מבין כלל הפונים עומד על% 55. אחוז זה, אשר עולה בהדרגה, מעי ד על ירידה בגיל היציאה מהארון ו על חוסר הקבלה היחסי של בני הנוער על הקשת הטרנסית לעומת בני נוער נוספים. בני נוער אלו סובלים לא רק מדחייה ממשפחתם אלא גם ב קשיים מרובים בתוך מסגרות הרווחה שבהן הם חווים לא אחת בריונות, אפליה או נתקלים בחוסר ידע מצד אנשי המקצוע בכל הנוגע לט יפול בנוער טרנסי. המלצות: 1. אימוץ תע"ס (תקנון עבודה סוציאלית) בנושא שילוב מיטבי של אנשים על הקשת הטרנסית .)במסגרות רווחה (בדגש על מסגרות חוץ ביתיות הצורך בגיבוש תע"ס הועלה במסגרת מסקנות הצוות הבין- ,משרדי לקידום הקהילה הטרנסית17 ואומץ על ידי שר הרווחה. נערכו בעניין זה מספר מפגשים מעמיקים בין נציגי הארגונים לבין בעלי התפקידים ברווחה וטיוטה ראשונית נכתבה והועברה להתייחסותנו. אחת הסוגיות החשובות ביותר שלמיטב ידיעתנו טר ם הוכרעה היא שילוב קטינים.ות על הקשת הטרנסית במסגרות חוץ ביתיות ממוגדרות (כלומר מסגרות שבהן בנים שוהים .)בנפרד מבנות 2. הקמת מסגרת חוץ ביתית ארוכת טווח ללהט"ב בגילאי12-18, בדגש על הקשת הטרנסית ,. כיום המסגרת ה חוץ-ביתית ה יחידה שנותנת מענה ייעודי ללהט"ב היא בית דרור, אך היא מוגדרת כהלנת .חירום ("שלטר") ולכן השונים והשוהות רשאים לשהות בה לפרקי זמן קצרים של עד מספר חודשים המסגרות ללהט"ב המתירות לינה לטווח ארוך ("הוסטלים"), של עד שנה חצי, הן מסגרות לגילאי18 ומעלה, ו ל כן ילדים.ות להט"ב בגילאים18-12 הזקוקים להוסט ."ל למעשה "נופלים בין הכיסאות בשנה האחרונה הנושא הועלה בפני משרד הרווחה במספר דיונים, אך טרם התקבלה הכרעה לגביו. 3. מתן הכשרה והדרכה מקיפה לעובדים סוציאליים בכלל ולעו"ס להט"ב בפרט בכל הנוגע ל זהות מגדרית ו לצרכים הייחודיים של ילדים על הקשת הטרנסית ומשפחותיהם . לעו"סים רבים במסגרות הרווחה השונות (בעיקר ברשויות המקומיות ובמסגרות החוץ- )ביתיות חסר ידע בסיסי בנושא. 4. תמיכה ב תכניות התומכות במשפחות של ילדים על הקשת הטרנסית. כיום קיימים שני ארגונים שעוסקים במתן שירותי ליווי ותמיכה מתמשכים לבני ובנות משפחה של להט"ב. הראשון הוא ארגון תהל"ה שמכשיר מדריכים ומדריכות לליווי קבוצתי מתמשך של בנות ובני משפחה (בעיקר הורים ללהט"ב )בעשרות מוקדים בכל רחבי הארץ .הארגון השני הוא "ברית הלביאות" - הורים לילדים וילדות על הקשת הטרנסית .למרות שפעילות הארגונים הללו תורמת תרומה אדירה לרווחתם של ילדים על הקשת הטרנסית ובני משפחותיהם - לעיתים קרובות עד כדי כך שמדובר ב"טיפול מניעתי " שמסייע לשמור על המרקם המשפחתי ולבלום הידרדרות למצבי סיכון ואובדנות- המדינה אינה מקצה משאבים לתמיכה ב פעילות הזאת. 5. סיוע לקטינים במצוקה שהוריהם מונעים מהם גישה להליכי התאמה מגדרית. כמו במקרים אחרים בהם ההורים מתנכרים לרצונות וצרכי ילדם בהקשרים רפואיים, כלכליים ומנהליים, גם במקרה של מניעת גישה להליכי התאמה מגדרית יש להפעיל את הסמכות הקבועה בחוק הנוער ולמנות עו"ס .מתאים, שעבר הכשרה בנושא, לליווי פרטני של המקרה על שירותי הרווחה להפגין ב מקרים כאלה מעורבות פרו- .אקטיבית באמצעות הכלים המשפטיים העומדים לרשותם .)16 (סעיף 36 ', בעמ משרדי-מסקנות הצוות הבין ראו 17