חומר רקע
24.2.2022
לכבוד
ח"כ רם בן ברק
יו"ר ועדת החוץ והביטחון
:הנדון
הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-
2022
,שלום רב
לקראת הדיון ביום ראשון הקרוב בהצעת החוק שבנדון ., אנו מתכבדים להגיש חוות דעת זו
כפי שכתבנו בחוות דעת קודמת שהגשנו כשנושא זה עלה לד יון ביולי2021
, אנו סבורים
שהגיעה העת לשקול מחדש אם ישנה הצדקה ביטחונית להוראות הגורפות הקבועות
בחוק, המונעות מאלפי אזרחים ערבים לממש את זכותם לקיים חיי משפחה בישראל, ללא
כל בדיקה פרטנית. מדובר בהסדר הפוגע קשות גם בזכותם של האזרחים הערבים לשוויון ,
שכן הוא
מכוון , הלכה למעשה, כמעט אך ורק נגד
קבוצת אזרחים זו .
כידוע, חוק האזרחות והכניסה לישראל–
שנחקק לראשונה כהוראת שעה בעיצומה של
ה אינתיפאדה השינה–
שולל מאזרחים ישראלים הנישאים לפלסטינים תושבי השטחים (או
ל
אזרחי ו תושבי מדינות עוינות מסוימות) את הזכות המקובלת בדרך כלל לפי סעיף7
לחוק
האזרחות, ה
ת שי"ב-
1952
,
לאפשר כניסה חוקית של בני זוגם
ל ישראל. בדברי ההסבר
להצעת החוק מובהר, ש ההגבלה על הזכות לחיי משפחה מוצדקת
כיוון שהיא
נועד ה
לשרת
:תכלית ביטחונית
מניעת
מצב בו אדם שקיבל מעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרח או תושב
ישראלי ינצל א ת
.חופש התנועה שלו במדינה כדי לסייע לביצוע מעשי טרור בית המשפט
העליון , אשר אישר פעמיים את חוקתיות החוק ברוב דעות דחוק (בשנת2006
ו-
2012
)
–
.ביסס את קביעתו על הטענה, שהחוק נחוץ באופן זמני נוכח המצב הביטחוני החריג
,לאור תכלית זו
על הכנסת לבחון בצורה מדוקדקת
,את הבסיס הביטחוני הנטען של החוק
ו לבדוק אם הצורך הביטחוני הקיים כיום דומה לזה שהיה קיים בעבר ואם קיימות חלופות
שבכוחן למזער את הפגיעה בזכויות האדם הכרוכה בהסדר .
,אכן אין בכוחן של בדיקות
פרטניות ואמצעים חלופיים לנטרל לחלוטין את החשש שאדם שמקבל מעמד בישראל
י נ צלו
לרעה,. אולם יש לזכור שבתחומי חיים
,אחרים א יננו נוקטים במגבלות אשר נועדו להביא
למצב של
""אפס סיכונים
. מ
דיניות מגבילה כזו
היתה מובילה להשבתה מוחלטת של
החברה המודרנית–
לא היינו נוסעים בכבישים ולא היינו מאפשרים שגרת חיים כלשהי
בעת מגפה. השאלה הרלוונטית יה ,א ,אפוא אם באיזון העדין בין הרצון למגר סיכונים ובין
הצורך לאפשר לחיים להתנהל כסדרם, ניתן להצדיק איסור גורף ופוגעני מהסוג הכלול
בחוק–
.המטיל נטל כה כבד על המיעוט הערבי ועליו בלבד
,אולם גם אם ישנה כוונה להעביר את החוק במתכונתו הנוכחית , אנו סבורים שמן
וא הר
י לתקנו
כדי לאפשר לאנשים, השוהים כבר ממילא בישראל מכוח החריגים
.הקבועים בחוק, לנהל חיי משפחה תקינים
במצב הקיים, משפחות רבות שבהן אחד מבני הזוג הוא אזרח מדינה עוינת או תושב
האזור, מצויות במצב משפטי לא ברור. אותו בן זוג שאינו אזרח ישראלי נמצא בישראל
,מכוח היתר שהיה זמני אשר
יכול לה י שלל בן לילה , ושחוסם את דרכו למגוון רחב של
שירותים ציבוריים בסיסיים .
הטיעון הביטחוני אינו יכול להצדיק הותרת אלפי משפחות
תלויות בין שמיים לארץ, ללא גישה לזכויות סוציאלי ות רבות .
מ
נתוני
גורמי הביטחון שהוצגו בדיון מיולי2021
, עולה כי בין השנים2021
-
2001
48
פלסטינים שקיבלו מעמד בישראל בעקבות איחוד משפחות היו מעורבים בטרור–
מספר
שירד ל-
3
מאז שנת2018
.עיקר השיח הציבורי
,מתמקד עם זאת, בטענה שיש מעורבות
מוגברת בטרור מצד אזרחים ותושבים ישראלים המוגדרים כ"דור ב" למשפחות, שאחד
( מבני הזוג בהן נמצא בישראל מכוח איחוד משפחות הנתונים שהוצגו בשנת2021
מדברים
על117
כאלה בין השנים2001-2021
.)
עצם ההתייחסות
לאותה קבוצה של אז רחים
ותושבים ישראלים כקטגוריה נפרדת
–
אך בשל העובדה שאחד מהוריהם הגיע מהשטחים
–
.מעוררת בעייתיות רבה ,אך גם ברמה המעשית ספק רב אם ניתן להצביע על
קשר
סיבתי בין אי-
הסדרה או שדרוג של מעמד ההורים ,
לבין מעורבות דור הילדים בעבירות
.טרור ,אדרבה
ככל שאכן ישנה תופע ,ה כזאת יתכן כי דווקא הקשיים המעשיים הכרוכים
באי-ההסדרה מייצרים תחושות
של קיפוח
אי ו-
שייכות המקשות על אינטגרציה מוצלחת של
משפחות אלו .לתוך החברה הישראלית
:בהתאם לכך, אני ממליצים על התיקונים הבאים
1
.
ראשית, יש לקבוע בחוק מסלול, המאפשר ל כל
מי ש כבר
שוהה בארץ מכו ח
,החריגים הקבועים בחוק, לקבל מעמד מסודר בישראל לאחר פרק זמן מוגדר
במהלכו ייבדק עניינו באופן פרטני. למצער,
יש לרכך את הסייג הקבוע בסעיף5
)(ה
לחוק, לפיו העובדה כי בן המשפחה השוהה בישראל הוא בן זוגו של המבקש, או
כי יש לבני הזוג ילדים משותפים, לא תהווה כשלעצמ ה טעם הומניטרי מיוחד
להענקת רישיון לישיבה ארעית בישראל
ולהחריג ממנו אזרחי מדינות עוינות
או
תושבי אזור הנמצאים כבר בפועל בישראל פרק זמן ממושך על בסיס
היתר שהיה
בלבד .
לדעתנו, המצב בו אדם שוהה שנים על גבי שנים בישראל במצב משפטי לא
מוסדר מייצר כשלעצמו
קושי הומניטרי מש ,מעותי
ו הוא
מ צדיק
לכל הפחות מתן
רישיון לישיבה ארעית (בכפוף לבדיקה ב
י .)טחונית פרטנית
2
.
שנית, אין מקום לקביעה בסעיף5
(ו) להצעה–
קביעה המנוסחת בצורה מרחיקה
לכת עוד יותר בהצעת החוק הפרטית שעברה בקריאה טרומית–
לפיה שר הפנים
רשאי, באישור הממשלה (לפי ההצעה הפרטית-
חייב, באישור ועדת הפנים של
הכנסת ושל הכנסת ), לקב וע מכסה שנתית מרבית של הרישיונות או ההיתרים
שיינתנו או יאושרו לפי הסמכות ההומניטרית המיוחדת (לפי ההצעה הפרטית גם
לפי סעיפים אחרים של החוק). קביעה זו מדלדלת את החריגים ההומניטריים
הצרים ממילא הקבועים בחוק, חורגת מתכליתו הביטחונית של החוק–
ומאפשרת
פגיעה שרי רותית נוספת בזכותם של אזרחים ישראלים לקיים חיי משפחה
במדינתם .
,בכבוד רב
עו"ד לי
לה מרגלית
פרופ' יובל שני
חוקרת בכירה
עמית בכיר