חומר רקע

1 צרכים ייחודיים של ילדים על הקשת הטרנסית בישראל בתחום הרווחה מסמך עמדה המוגש לוועדה לזכויות הילד1 מבוא ילדים על הקשת הטרנסית (טרנסג׳נדר ים או מגווני מגדר) הם ילדים ש הזהות המגדרית שלהם אינה תואמת את הציפיות מהמין שיוחס להם בלידה. כאשר אנו נולדים, המין שלנו נקבע על פי איברי המין . ככל שאנו גדלים, אנחנו לומדים להכיר מהי ההתנהגות המצופה מאיתנו בהתאם למין שיוחס לנו בלידה מהאנשים הסובבים אותנו- ההורים, ילדים אחרים, אנשי חינוך, מבוגרים אחרים, ובכלל- מהתפיסה התרבותית .הרווחת. יש ילדים שהציפיות האלה אינן תואמות את זהותם המגדרית גיוון מגדרי הינו מושג רחב אשר יכול להתבטא באופנים שונים. חלק מהילדים על הקשת הטרנסית מרגישים שהם שייכים למגדר השני וחלקם מרגישים "באמצע" (א- )בינאריים/ג'נדרקוויר או חסרי מגדר (א- .)ג׳נדר בקרב ילדים מגווני מגדר, קיים שוני בהופעה החיצונית ובצורת הביטוי. טרנסג'נדריות היא ביטוי לעושרן ול גיוונן של זהויות אנושיות המוגדרת כיום ע( ל ידי ארגון הבריאות העולמיWorld Health Organization ) "כ"אי התאמה מגדרית, ו זאת אינה .מחלה או הפרעה נפשית2 נתונים ממחקרים בעולם מראים ש שיעור הטרנסג'נדרים באוכלוסיה הוא בין0.6% ל- 3% מהאוכלוסייה3. ,כיום י לדים ונוער על הקשת הטרנסית בישראל ,מתמודדים עם קשיים רבים ובהם סיכון מוגבר לסבול מ אלימות מילולית, מינית ופיזית במסגרות החינוכיות ובחברה .רבים מהם נמצאים במצב של מצוקה קיצונית ומתמשכת. אנשים שאמורים להגן עליהם, כגון אנשי טיפול ואנשי רפואה, מתייחסים אליהם לעיתים קרובות ,כ״מבולבלים״ .״משוגעים״ וכמי שאין לקחת אותם ברצינות בעקבות כך, הם נוטים לסבול מחרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית ואובדנות. ילדים על הקשת הטרנסית חווים הטרדות והצקות על בסיס יומי, חווים השפלות, חרמות ואפליה והם חשופים לפגיעות מיניות. ילדים רבים אינם מקבלים תמיכה מהוריהם. הם מאבדים את העורף המשפחתי, ו לכן נמצאים בסיכון .מוגבר להיכנס למעגל הזנות והפשיעה חלק מהילדים על הקשת הטרנסית גם חווים דיספוריה מגדרית- ,דחק חרדה ומצוקה נפשית כתוצאה מחוסר ההתאמה בין ההתפתחות הפיזיולוגית לבין הרגשתם ותפיסתם העצמית לגבי המגדר של.הם הממצאים הקיימים בנוגע לאובדנות בקרב בני נוער על הקשת הטרנסית מראים ש- 85% בטווח הגילאים 14-18 חווים מחשבות אובדניות, וניסיונות ההתאבדות בפועל בקרב בני נוער בגילאים 11-18 עשויים להגיע ל- 50% . 4 י לדים על הקשת הטרנסית זקוקים לתמיכה ו ל אישוש של הזהות שלהם. הם זקוקים להגנה על זכויות האדם .הבסיסיות שלהם אך המערכות בישראל לעיתים קרובות אינן מאפשרות לילדים לקבל את האישוש והתמיכה 1 ,להלן שמות הארגונים שלקחו חלק בכתיבת המסמך: ברית הלביאות, האגודה למען הלהט"ב, פרויקט גילה להעצמה טרנסית .מעברים לקשת הטרנסית, טרנסיות ישראל, עמותת אותות 2 World Health Organization. (2019). International statistical classification of diseases and related health problems (11th ed.; ICD-11). 3 Flores, A. R., Herman, J. L., Gates, G. J., & Brown, T. N. T. (2016). How Many Adults Identify as Transgender in the United States? Los Angeles, CA: The Williams Institute. 4 Toomey, R. B., Syvertsen, A. K., & Shramko, M. (2018). Transgender adolescent suicide behavior. Pediatrics, 142(4). 2 הנדרשים . רבים מהילדים חווים התייחסות לא מכבדת וזלזול. בנוסף, רבים מבין אנשי החינוך, הרווחה וה בריאות אינם בקיאים ב נושא , ולכן .ילדים ונוער על הקשת הטרנסית נדחקים לשולי החברה מערכת הרווחה מ( סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי מרבית ההורים בישראל80 אחוזים) העידו כי יהיה להם קשה עד .בלתי אפשרי לקבל את הידיעה שהילד או הילדה שלהם על הקשת הטרנסית5 סקר זה משקף את האקלים החברתי עמו .צריכים ילדינו להתמודד כאמור, לנוכח התפיסות החברתיות הנוכחיות בחברה, לגדל ילד על הקשת המגדרית עשוי במקרים רבים להיות כרוך בקשיים ומצריך רגישות ומשאבים רבים. ילדים להורים ללא פניות כלכלית ורגשית עשויים לחוש שאין להם מוצא. ילדים רבים, עלולים להימנע מלהביע את זהותם המגוונת, מחשש מ .תגובת המשפחה התוצאה היא נזק מצטבר וקשיים נפשיים, מסכני חיים, שיווצרו במשך השנים ויבוא ו לידי ביטוי בקרב בוגרים טרנס*. התערבות מוקדמת באמצעות מענים מתאימים תחסוך לילדים אלה נזקים מצטברים, ות חסוך לשירותי הרווחה משאבים רבים. בנוסף לצערנו רבים מבני הנוער היוצ אים מהארון מול הוריהם חווים דחייה ואף נפלטים מבתיהם. בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בפונים ובפונות מהקשת הטרנסית.)לבית דרור (קורת גג לנוער להט"ב מאז שנת2019 חלה עלייה של% 25 בכמות הטרנסים והטרנסיות אשר פנו לבית דרור, ו שיעורם מבין כלל הפונים עומד על% 55. אחוז זה, אשר עולה בהדרגה, מעי ד על ירידה בגיל היציאה מהארון ו על חוסר הקבלה היחסי של בני הנוער על הקשת הטרנסית לעומת בני נוער נוספים. בני נוער אלו סובלים לא רק מדחייה ממשפחתם אלא גם ב קשיים מרובים בתוך מסגרות הרווחה שבהן הם חווים לא אחת בריונות, אפליה או נ תקלים בחוסר ידע מצד אנשי המקצוע בכל הנוגע לט יפול בנוער טרנסי. המלצות: 1. אימוץ תע"ס (תקנון עבודה סוציאלית) בנושא שילוב מיטבי של אנשים על הקשת הטרנסית .)במסגרות רווחה (בדגש על מסגרות חוץ ביתיות הצורך בגיבוש תע"ס הועלה במסגרת מסקנות הצוות הבין- ,משרדי לקידום הקהילה הטרנסית6 ואומץ על ידי שר הרווחה. נערכו בעניין זה מספר מפגשים מעמיקים בין נציגי הארגונים לבין בעלי התפקידים ברווחה וטיוטה ראשונית נכתבה והועברה להתייחסותנו. אחת הסוגיות החשובות ביותר שלמיטב ידיעתנו טרם הו כרעה היא שילוב קטינים.ות על הקשת הטרנסית במסגרות חוץ ביתיות ממוגדרות (כלומר מסגרות שבהן בנים שוהים .)בנפרד מבנות 2. הקמת מסגרת חוץ ביתית ארוכת טווח ללהט"ב בגילאי12-18, בדגש על הקשת הטרנסית ,. כיום המסגרת ה חוץ-ביתית ה יחידה שנותנת מענה ייעודי ללהט"ב היא בית דרור, אך היא מוגדרת כהלנת .חירום ("שלטר") ולכן השונים והשוהות רשאים לשהות בה לפרקי זמן קצרים של עד מספר חודשים המסגרות ללהט"ב המתירות לינה לטווח ארוך ("הוסטלים"), של עד שנה חצי, הן מסגרות לגילאי18 ומעלה, ו ל כן ילדים.ות להט"ב בגילאים18-12 הזקוקים ."להוסטל למעשה "נופלים בין הכיסאות בשנה האחרונה הנושא הועלה בפני משרד הרווחה במספר דיונים, אך טרם התקבלה הכרעה לגביו. 3. מתן הכשרה והדרכה מקיפה לעובדים סוציאליים בכלל ולעו"ס להט"ב בפרט בכל הנוגע ל זהות מגדרית ו לצרכים הייחודיים של ילדים על הקשת הטרנסית ומש פחותיהם . לעו"סים רבים במסגרות הרווחה השונות (בעיקר ברשויות המקומיות ובמסגרות החוץ- )ביתיות חסר ידע בסיסי בנושא. 4. תמיכה ב תכניות התומכות במשפחות של ילדים על הקשת הטרנסית. כיום קיימים שני ארגונים שעוסקים במתן שירותי ליווי ותמיכה מתמשכים לבני ובנות משפחה של להט"ב. הראשון הוא ארגון תהל"ה שמכשיר מדריכים ומדריכות לליווי קבוצתי מתמשך של בנות ובני משפחה (בעיקר הורים ללהט"ב )בעשרות מוקדים בכל רחבי הארץ .הארגון השני הוא "ברית הלביאות" - הורים לילדים וילדות על הקשת הטרנסית .למרות שפעילות הארגונים הללו תורמת תרומה אדירה לרווחתם של 4249cf0a1dd1d71026.htm - Article news/local/ - https://www.mako.co.il/pride 5 .)16 (סעיף 36 ', בעמ משרדי-מסקנות הצוות הבין ראו 6 3 ילדים על הקשת הטרנסית ובני משפחותיהם - לעיתים קרובות עד כדי כך שמדובר ב"טיפול מניעתי " שמסייע לשמור על המרקם המשפחתי ולבלום הידרדרות למצבי סיכון ואובדנות- המדינה אינה מקצה משאבים לתמיכה ב פעילות הזאת. 5. סיוע לקטינים במצוקה שהוריהם מונעים מהם גישה להליכי התאמה מגדרית. כמו במקרים אחרים בהם ההורים מתנכרים לרצונות וצרכי ילדם בהקשרים רפואיים, כלכליים ומנהליים, גם במקרה של מניעת גישה להליכי התאמה מגדרית יש להפעיל את הסמכות הקבועה בחוק הנוער ולמנות עו"ס .מתאים, שעבר הכשרה בנושא, לליווי פרטני של המקרה על שירותי הרווחה להפגין ב מקרים כאלה מעורבות פרו- .אקטיבית באמצעות הכלים המשפטיים העומדים לרשותם