מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

כתיבה: גדעון זעירא | :אישור שלי לוי, ראש צוות תאריך : ,כ"ב בטבת תשפ"ב26 בדצמבר2021 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נתונים מ יפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת אוסאמה סעדי, יו"ר ועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לעניין בטיחות בעבודה . במסמך זה ביקשנו להציג נתונים מרכזיים בנושא בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית , בדגש על נתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית )(להלן: מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה ותעשייה, הגוף המרכזי בקביעת המדיניות בתחום ובאסדרתו .לשם כך פנינו בבקשת מידע למינהל הבטיחות , אולם בשל הזמן הקצר להכנת מסמך זה, ל ,א קיבלנו תשובה; בהיעדרה מוצג במסמך מיפוי של נתונים מרכזיים שפורסמו , בדגש על דוחות שעסקו ב שנת2020 , וכן נתונים זמינים.נוספים במרץ 2014 הוגש לשר הכלכלה " דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל" (דוח ועדת אדם .) ,לפי הדוח אחת הבעיות המרכזיות בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית בישראל היא היעדר מסד נתונים לאומי . עוד העלתה הוועדה כי היעדר תמונה כוללת מטיל חסם כבד על זיהוי התהליכים ועל ניהול אפקטיבי ומיטבי .של התחום בישראל כמה גופים ממשלתיים עיקריים עוסקים בבטיחות בעבודה ו ב בריאו ת תעסוקתית (ראו פירוט ב מבוא .)דוח ועדת אדם מפרט גופים אלו וכן גופים נוספים שיש בידיהם מידע רלוונטי, אך מעלה כי גם איסוף נתונים מגופים אלו לא מאפשר תמונה מלאה ,בין היתר בשל פערי מידע, דיווח חסר ואי- אכיפת חובת ה דיווח, הבדלי הגדרות וח וסר אחידות ברישום הנתונים וסיווגם, מערכות מידע מיושנות וחוסר אחידות בממשקי מערכת, כמו גם מגבלות על העברת נתונים בין גופים . ,לאור הנחיצות ועדת אדם המליצה על כינון מאגר נתונים ומידע לאומי – בין אם כחלק מרשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, שעל הקמתה הוועדה המליצה גם כן; בין אם על בסיס איחוד .נתונים מגופים מרכזיים במהלך,הזמן חלק מגופים אלו ערכו עבודות משותפות, ,אך למיטב ידיעתנו לא הוקם מאגר נתונים לאומי בנושא או מאגר שמרכז את הנתונים מגופי ם מרכזיים . כפי ש צג מו ב המשך , מריכוז הנתונים הזמינים מגופים מרכזיים בנושא עולה כי גם כיום התמונה שאפשר להציג היא חלקית . כמו כן נראה כי מקור עיקר הנתונים ,, לפחות אלו שמפורסמים הוא באירועים שעולים מעל פני השטח , אירועים ש נהרגו בהם עובדים או עובדים שקיבלו טיפול רפואי או עובדים ש נמצאו זכאים לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומ י. פקודת תאונות ומחלות משלח- ,)יד (הודעה1945 ,קובעת חובת דיווח למינהל הבטיחות על תאונות עבודה מסוימות , אך לפי דוח ועדת אדם דיווח זה הוא בחסר, ונראה כי כך גם כיום (ראו ב פרק1 .) בפרקי המסמך מובאים נתונים מכמה גופים, להלן סיכום של נתונים מרכזיים. כאמור, נתונים אלו מאפשרים קבלת תמונה חלקית על מצב הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בין היתר בשל מגבלות המתוארות .בפרקים מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 2 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בכלל תאונות העבודה הקטלניות (ראו ב סעיף1.1 ) ,כלומר תאונות ש גרמו למותו של עובד ,כפי שמגדיר מינהל הבטיחות, בשנת2020 נהרגו 58 עובדים , לעומת84 עובדים בשנת2019, ו- 70 בשנת2018 . בכל אחת משנים אלו לענף הבנייה המשקל הגדול ביותר (כ- 48% – 55% מכלל ההרוגים בכל אח .)ת מהשנים כ- 57% מכלל התאונות הקטלניות בשנת2020 התרחשו כתוצאה מנפילה מגובה. 1 המוסד לביטוח לאומי משלם דמי פגיעה לעובד שנפגע בעבודה ונעדר יותר מיומיים, ואלו משולמים לתקופה של עד 91 יום ואפשר לתבוע אותם עד שנה לאחר הפגי .עה נתונים אלו אינם משקפים את מספר הנפג עים בכלל תאונות העבודה בין היתר כי יש עובדים שלא תבעו דמי פגיעה או שתבעו ולא נמצאו זכאים, כמו כן יש עובדים .שהדיווח על פגיעתם בעבודה הוא ככל הנראה בחסר, ובהם עובדים זרים ותושבי הרשות הפלסטינית מספר מקבלי דמי פגיעה שנפגעו בכל אחת מהשנים2016 – 2019 בתאונות עב ודה )(לא כולל מחלות מקצוע היה 67,250 – 902 68, .כ- 65% – % 67 ממקבלי דמי הפגיעה נפגעו במהלך העבודה( 44,081 – 45,941 בכל אחת ,מהשנים לא כולל תאונ ו ת דרכים בעבודה) ;כ- 31% – % 33 נפגעו בתאונת דרכים בעבודה או בדרך לעבודה או ממנה ; כ- 2% נפגעו בנסיבות אחרות, כגון פעילות ועד עובדים (ראו נתונים אלו ונתונים נוספים ב פרק2 .) משרד הבריאות מפרסם נתונים על ביקורים במחלקות לרפואה דחופה (בבתי החולים הכלליים, לא כולל במזרח ירושלים), ובכלל זה מספר הביקורים שסיבת הביקור נרשמה בתור "תאונת עבודה" (ראו ב פרק3 .) ת יתכן שונות בסיווג אירוע בתור תאונת עבודה בין הרישום בבתי חולים לבין נתוני מינהל הבטיחות או נתוני המוסד לביטוח לאומי, ואף בין בתי חולים שונים. בכל אחת מ השנים2016 – 2019 מספר הביקורים שסיבתם נרשמה "תאונת עבודה" היה 57,000 – 61,700 , ואילו בשנת2020 מספרם46,600 . לפי הפרסום, מספר כלל הביקורים במחלקות לרפואה דחופה בשנת2020 קטן בהשוואה לשנת2019, והוא הושפע רבות ממגפת הקורונה , רמת ,התחלואה ומדיניות הסגר. עם זאת שיעור הביקורים שסיבתם נרשמה בתור תאונת עבודה בשנת2020 , היה דומה לזה בשנת2019 – כ- 1.8% מכלל הביקורים . בכל אחת מהשנים2016 – 2020 נפטרו9-5 מבין המבקרים ( במחלקות לרפואה דחופה בסיבה של תאונת עבודה0.01% .)מכלל הביקורים מסיבה זאת בכל אחת מהשנים מספר האשפוזים שסיבתם נרשמה בתור תאונת עבודה היה3,327 – 3,483 בכל אחת מהשנים2016 – 2019 , ואילו בשנת2020 – 2,878 . ב שנים אלו משך השהייה הממוצע באשפוז היה בין3.53 ( ימים2018) ל- 3.93 ( ימים2017 .) מחלות תעסוקתיות נגרמות בשל חשיפה לגורמים מזיקים בעבודה, וב פרק4 מוצגים נתונים על מחלות אלו. לפי " ,אתר משרד הבריאות, בישראל בדומה למדינות אחרות קיימת תת- הערכה משמעותית של התחלואה התעסוקתית ."ה פקודה משנת1945 קובעת בין היתר חובת דיווח למינהל הבטיחות על מחלות מסוימות המפורטות בפקודה וב תקנות שהותקנו מכוחה ב שנת1980, אך לפ ,י מבקר המדינה חובת הדיווח מוטלת גם במקרה של חשד לקשר סיבתי בין תעסוקה למחלה ש אינה מופיעה ברשימה. לפי דוח של יחידת הרישום למחלות ( תעסוקתיות על היחידה ראו ב פרק4 ,) בשנת2017 התקבלו ברישום2,085 הודעות על חשד למחלה 1 כפי שמוצג בהמשך, נתוני התאונות הקטלניות לקוחים מדוח מינהל הבטיחות לשנת2020 , ובכלל זה שיעור התאונות כתוצאה מנפילה מגובה. השיעור הוצג בלי מספרים מוחלטים, ולא כלל תאונה אחת נוספת. במספר ההרוגים שציינו לעיל נכלל בחישוב ההרוג בתאונה זו. ראו הרחבה ב סעיף1.1 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 3 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תעסוקתית; מתוכן1,737 מקרים נמצאו מתאימים לרישום (השנה אינה בהכרח שנת תחילת המחלה.) כ- 46% מהאבחנות היו קשורות בפגיעה במערכת השמע. נוסף על1,737 המקרים שנרשמו ביחידת הרישום בשנת 2017 , עלו1,876 מקרים ש הוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי בתור מחלות תעסוקתיות בשנ ה זו , ולא היו מוכרים ליחידה .)(בשני סוגי הנתונים השנה היא לא בהכרח שנת תחילת המחלה בדוחות המוצגים במסמך אין נתונים על תמותה ממחלות תעסוקתיות. לפי הערכות מינהל הבטיחות משנת2020, כ- 800 עובדים נפטרים מדי שנה ממחלות אלו ומסיבוכיהן; לא ידוע לנו על מה מבוססות הערכות המינהל . יש לציין כי פעמים רבות יש קושי להצביע על קשר סיבתי בין חשיפת עובד לגורמים מזיקים לבין תחלואה ולתמותה. מינהל הבטיחות הוא הגוף המרכזי האמון על פיקוח ואכיפה בנושא, לצד גופים נוספים האמונים על היבטים מסוימים (ראו ב פרק5 ). מדוחות מינהל הבטיחות קשה לעמוד במדויק על כוח האדם של המינהל המיועד לפיקוח ולאכיפה ,. כמו כן קשה להעריך את היקף ביקורי הפיקוח, ולעמוד למשל על שיעור האתרים שלא היה בהם ביקור בענפים שונים , ובדוחות לשנת2020 אין נתונים על ליקויים שנמצאו בביקורי הפיקוח. מקובץ רשימת צווי בטיחות שהטילו מפקחי מינהל הבטיחות עולה כי בין תחילת2017 ל- 22 בדצמבר2021 נשלחו24,433 צווי בטיחות בכלל המשק ;כ- 55% "מצווי הבטיחות נשלחו למקומות עבודה שסווגו בתור "בנייה .לפי קובץ רשימת העיצומים הכספיים שהתקבלה בהם החלטה, בין2018 ל- 14 ביוני2021 ,התקבלה החלטה בנוגע ל- 836 עיצומים כספיים; חלקם בוטלו או הופחתו. בדוח משרד העבודה לשנת2020 נכתב כי יש473 חקירות ובירורים פעילים של תאונות עבודה ומחלות ,מקצוע עוד70 חקירות ובירורים ה סתיימו, ו- 24 נסגרו או בוטלו; לא צוי ן מתי ,החלו ההליכים. כמו כן אי-אפשר לדעת עד כמה מתאפשרת קבלת תמונת מעקב על כלל הליכי בדיקת תאונות העבודה – משלב קבלת ההודעה על התאונה ועד לסיום הטיפול בה, ובכלל זה על הליכים משפטיים . בהינתן ש נדרש מסד נתונים לאומי לשם ניה ול התחום בצורה יעילה ומיטבית , ב פרק6 מועלות שאלות הנוגעות לכינון מסד נתונים . להלן:סיכום של כמה משאלות אלו  ?"בראייה לאומית כוללת, מה צריכים להיות הגבולות של "בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית ,למשל האם רק היבטים הקשורים לתהליכי עבודה או שמא תאונ ו ת דרכים בדרך מהעבודה או מקרי התאבדות בקרב קבוצת עובדים מסוימת, עשויים להיות קשורים לבטיחות בעבודה? האם יש לעסוק בבטיחות עובדים באזור ?יהודה ושומרון  אילו מדדים ונתונים מרכזיים ?נדרשים להערכת מצב הבטיחות והבריאות התעסוקתית בתשובה על השאלה ראוי להבחין בין מדדים שכבר קיימים כיום , לבין מדדים חדשים שיש לבסס . כמו כן רצוי לבחון, לצד מדדים הקשורים לפטירות ולפגיעות, גם מדדים וסוגי נתונים נוספים, כגון מקרים מסוכנים שלא נפגע בהם .עובד  אילו מדדים וסוגי נתונים נדרשים כדי לעמוד על מצב הפיקוח והאכ יפה ?רצוי להבחין בין נתוני פעילות לבין נתוני פיקוח ואכיפה המשפיעים על מצב הבטיחות. האם יש תהליכי פיקוח ואכיפה שיש לעקוב אחריהם ?מתחילתם ועד סופם מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתי ת | 4 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm  עם קביעת מדדים רצויים עולה צורך בפעולות נוספות. בין היתר יש ל הגדיר את הנתונים הדרושים ,ובתוך כך לקבוע הגדרות חדשות או לעדכן הגדרות קיימות. ,למשל בחלוף הזמן עולה השאלה האם סוגי הדיווח שמחויבים כיום מספקים עבור מינהל הבטיחות לשם ?קבלת תמונה ולשם מימוש אחריותו האם נדרשים ?עדכונים ברשימות מחלות המקצוע ,כמו כן יש לקבוע את אופן איסוף הנתונים הרצוי. למשל, קביעת חובת דיו וח או שיתוף נתונים בין גופים , ובתו ך כך למצוא את הדרכים להתגבר על דיווח החסר וכן לפתור בעיות הקשורות להעברת מידע. עוד עולה צורך ב מיפוי פערי מידע ובהשלמתם .לדוגמה , איך אפשר לאסוף נתונים ?על קבוצות הנחשבות פגיעות, אך הדיווח על פגיעתן הוא ככל הנראה בחסר איך אפ שר לפעול ל אחידות הנתונים? למשל, ועדת אדם המליצה שגופים רלוונטיים יפתחו טופס אחיד לדיווח ולרישום של תאונות או מחלות מקצוע. עוד המליצה הוועדה על "יישור קו" עם העולם המערבי ביישום שיטות לאיסוף, קידוד, לבקרה .ולהערכה של נתוני בטיחות ובריאות תעסוקתית נציין כי מ איסוף הנתונים במסגרת מסמך זה עלו כמה קשיים בקשר לסיווג לפי ענפים .  בהינתן שמידע ונ תונים רלוונטיים נמצאים כיום ב ,גופים שונים איזה גוף צריך להיות אמון על מסד נתונים לאומי בתחום? ,כאמור לאור הנחיצות, ועדת אדם המליצה על כינון מאגר נתונים לאומי– בין אם כחלק מרשות לאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, שעל הקמתה הוועדה המליצה גם כן, בין אם על בסיס איחוד .נתונים מגופים מרכזיים  ,רוב הנתונים שהוצגו במסמך זה מקורם בדוחות שפרסמו גופים ממשלתיים. עם זאת, חלקים נרחבים בדוחות מפורטים ככל שיהיו, עוסקים בפעילות א ו בנושא מצומצם , וקשה ללמוד מהם על מצב הבטיחות בכללותו, כמו גם על הבריאות התעסוקתית. נציין כי ועדת אדם המליצה על פרסום, מדי שנה לפחות, של שנתון סטטיסטי להצגת מצב הבטיחות הלאומי בהתבסס על נתוני המאגר ה לאומי ש כאמור על הקמתו המליצה. מבוא ב ישראל כמה גופים ממשלתיים עיקריים עוסקים בב טיחות בעבודה ו בריאות תעסוקת ית. מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית (להלן: מינהל הבטיחות ) במשרד הכלכלה והתעשייה )(להלן: משרד הכלכלה הוא הגוף המרכזי בקביעת מדיניות ואסדרה של בטיחות בעבודה ו בריאות תעסוקתית ,וכן אמון על פיקוח ואכיפה לפי החקיקה בתחומים אלו; המוסד לבטיחות ולגיהות הוא הגוף העיקרי ה עוסק בהסברה וב;הדרכה משרד הבריאות אחראי על ;אסדרת שירותי הרפואה התעסוקתית, ואלו ניתנים בעיקר על ידי קופות החולים המוסד לביטוח לאומי אחראי לפיצוי נפגעים בעבודה. 2 לצד גופים אלו לגופים ממשלתי ים נוספים אחריות להיבטים מסוימים )(ראו גם בהמשך. 2 מבקר המדינה, דוח66 ג לשנת2015 , :משרד הכלכלה והתעשייה בטיחותם של העובדים ובריאות , מאי2016 ', עמ1011 ; משרד ,העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שוק העבודה בישראל2020: תעסוקה בימי קורונה ופעילות זרוע העבודה , פברואר2021 ', עמ 92 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 5 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm במרץ 2014 הוגש לשר הכלכלה " דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל" ( להלן: דוח ועדת אדם .) :הדוח קבע בין היתר " אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא היעדרו של מסד נתונים ממלכתי אחד כולל . שיתוף המידע בין הגופים מוגבל מאוד וכמעט שאינו קיים. הסיבות הרשמיות לכך הן אילוצים משפטיים ומגבלות טכניות, אך הסיבה השורשית נובעת מהעובדה שאין זהות .מטרות בין הגופים. לכל גוף ישנם אינטרסים שונים ולפעמים אף מנוגדים זה לזה היעדרה של תמונה כללית ברורה על מצב הבטיחות והבריאות במשק הישראלי מטיל חסם כבד על יכולת המדינה לזהות את התהליכים ולנהל את התחום בצורה אפקטיבית ומיטבית". 3 ה דוח מפרט גופים או סוגי גופים שיש ב ידיהם מידע רלוונטי, אך מצביע על כך ש גם איסוף נתונים מגופים אל ו לא מאפשר תמונה מלאה , בין היתר בשל פערי איסוף מידע ,ודיווח חסר הבדלי הגדרות וחוסר אחידות ברישום וסיווג הנתונים, מערכות מידע מיושנות וחוסר אחידות בממשקי מערכת, כמו גם מגבלות על העברת נתונים בין גופים . הדוח מונה כמה וכמה גופים שבהם מ צוי ,מידע רלוונטי: מינהל הבטיחות; המוסד לביטוח לאומי; המוסד לבטיחות ולגיהות יחידת הרישום למחלות תעסוקתיות (על היחידה ועל מחלות תעסוקתיות ראו ב פרק4) ; בתי חולים, מ חלקות ,רפואה דחופה וקופות החולים ונוסיף על כך את משרד הבריאות ; רשם ,הטראומה הלאומי, רשם הסרטן הלאומי, המרכז להרעלות, מגן דוד אדום, משטרת ישראל .חברות ביטוח ועוד4 ו עדת אדם המליצה בין היתר על כינון מרכז למחקר ולניהול ידע בבטיחות ובבריאות תעסוקתית במסגרת של רשות לאומית שתקום על בסיס איחוד מינהל הבטיחות והמוסד לבטיחות ולגיהות, ו.ישמש בין היתר בתור מאגר לאומי לנתוני הבטיחות והבריאות התעסוקתית לפ י הוועדה, ל נוכח ההכרח בניהול הנתונים ה מרוכזים , ,בעיקר במינהל הבטיחות ב מוסד לביטוח ,לאומי ב מוסד לבטיחות ולגיהות ו ב יחידת ה רישום ל מחלות תעסוקתיות– ה יא מ מליצה על הקמת מאגר הנתונים הלאומי המאוחד גם אם לא ת וק ם הרשות הלאומית. 5 ב מהלך חלק מהשנים שחלפו, חלק מגופים אלו ערכו עבודות משותפות אך ,למיטב ידיעתנו לא הוקם מאגר נתונים לאומי בנושא או מאגר שמרכז את הנתונים מגופים מרכזיים. יתר ,על כן, כפי שיוצג בהמשך מריכוז ה נתונים ה זמינים מגופים מרכזיים בנושא עולה כי גם כיום התמונה שאפשר להציג היא חלקית , וכי מקור עיקר הנתונים , לפחות אלו שמפורסמים , הוא באירועים שעולים מעל פני השטח , אירועים ש נהרגו בהם עובדים או קיבלו טיפול רפואי או 3 ההדגשות אינן במקור. ראו דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ94 . 4 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ12 – 13 , 96 . 5 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ12 – 13 , 96 . לפי דוח ועדת אדם ( 2014 ,) אחת הבעיות המרכזיות בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית היא היעדר מסד נתונים ;לאומי לפי הוועדה, היעדר תמונה כוללת מטיל חסם כבד על זיהוי התהליכים ועל ניהול אפקטיבי ומיטבי של תחום זה ו עדת אדם המליצה על הקמת מרכז מחקר וניהול ידע במסגרת של רשות לאומית ייעודית, אך לאור הנחיצות, הוועדה לא התנתה את הקמת מסד הנתונים הלא ומי בהקמת הגוף ,למיטב ידיעתנו לא הוקם מאגר נתונים לאומי בנושא או מאגר שמרכז את הנתונים מגופים ;מרכזיים מנתונים זמינים של גופים מרכזיים עולה כי גם כיום התמונה שאפשר להציג היא חלקית מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 6 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נמצאו זכאים לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. כפי שמוצג בהמשך, ייתכנו הבדלים .בהגדרות בין סוגי הנתונים נציין כי תיקון משנת2018 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 ,עסק בין היתר בשילוב נתונים מגופים שונים לצורך קביעת דמי ביטוח לפי רמת הסיכון לפגיעה בעבודה אצל מעסיקים (במסגרת הוראת שעה עד סוף שנת2023 ) . החוק קבע בין היתר חובת התקנת תקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקביעת דמי ביטוח לנפגעי עבודה לפי רמת הסיכון שבהן יקבעו גם אמות המידה . בחוק פורטו כמה סוגי נתונים לקביעת רמת הסיכון להתרחשות תאונת עבודה אצל מעסיק )(הנוגעים לחמש השנים שקדמו, והם: שיעור העובדים שהוכרו בתור;נפגעי תאונות עבודה6 דרגת הנכות ו מספר הימים שבעדם היה זכאי לדמי פגיעה; השוואה למספר הנפ געים ב תאונות עבודה באותו ענף ; אמצעי אכיפה מ נהליים שננקטו כלפי המעסיק לפי חלקים מסוימים ב חוק להגברת האכיפה על דיני העבודה ומידע בדבר הליכי .אכיפה אחרים7 עוד קבע התיקון לחוק ש המוסד לביטוח לאומי יערוך מחקרים בנושא בשיתוף משרד העבודה ומשרד הבריאות (וידווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אחת לשנה, על ההתקדמות ביישום, ובפברואר2024 – על.)תוצאות המחקרים (כמו גם על נתונים נוספים נוסף על נתונים אלו, נקבע כי אפשר לקבוע נתונים נוספים בתקנות ,ובכלל זה נתוני גופים ציבוריים. 8 מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת נמסר כי לא הוגשו לוועדה דיווחים מכוח החוק האמור. 9 הגם שאין מדובר בחלופה למאגר נתונים לאומי, מלבד האפשרות להשפיע על בטיחות בעבודה באמצעות קביעת דמי ביטוח דיפרנציא( ליים נושא ש היה צריך להיבחן ,)במחקרים המנגנון האמור היה יכול ל שמש יסוד לשיתוף נתונים ומידע בין גופים רלוונטיים כצעד בדרך ליצירת מאגר נתונים מלא י ותר. בהיעדר מאגר נתונים לאומי בנושא הבט ,יחות בעבודה והבריאות התעסוקתית מוצגים במסמך זה נתונים זמינים מרכזיים בנושא, בעיקר על סמך דוחות שהתפרסמו, ופערים העולים מהם. ,כאמור בשל מרכזיות מינהל הבטיחות בנושא זה לשם כתיבת המסמך פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למ ינהל בב קשה לנתונים דוגמת תאונות עבודה , מקרים 6 וכן מספר עובדי המעסיק ומספר עובדיו שהוכרו בתור נפגעי עבודה. בנוגע לעבודות הנדסה בנאיות, כולל עבודות בענף הבניין, במספר .העובדים של מבצע בנייה יובאו בחשבון גם עובדי קבלן משנה שהתקשר עימם ככל שנתונים אלו בידי המוסד לביטוח לאומי 7 בחוק נכתב שנתוני האכיפה ייכללו ככל שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (כיום משרד הכלכלה) ימסור אותם למוסד לביטוח לאומי באופן מקוון, ומידע בדב ר הליכי אכיפה אחרים בגין הפרת הוראות של בטיחות בעבודה או בקשר לפגיעה בעבודה יימסרו .למוסד לפי נוהל שעליו יורה שר העבודה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה 8 'פרק ו ל חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2019), התשע"ח– 2018 ; סעיף149א ל חוק [הביטוח הלאומי]נוסח משולב , התשנ"ה– 1995 . 9 ,אורית ארז, סגנית מנהלת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל19 בדצמבר 2021 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוק תית | 7 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,מסוכנים,מחלות מקצוע, אכיפה וכוח אדם וכן ,מידע בנוגע לפערי מידע גיבוש מדדים מרכזיים בנושא וקשיים מרכזיים., אך עד למועד סיום כתיבת המסמך לא התקבלה תשובה ב פרק1 של המסמך מוצגות חובות הדיווח על תאונות עבודה ומקרים מסוכנים למינהל ,הבטיחות וכן מוצגים נתונים על תאונות קטלניות שפרסם מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית , כמו גם היעדר הנתונים, לפחות בפרסומי המינהל, על תאונות נוספות. ב פרק2 מובא ס יכום של נתונים שקיבלנו מ המוסד לביטוח לאומי על מקבלי דמי פגיעה שנפגעו בשנים2016 – 2019 ., כמו גם מגבלות בנתונים אלו למתן תמונה מלאה של נפגעים בעבודה ב פרק3 מוצגים נתונים של משרד הבריאות על המבקרים במחלקות לרפואה דחופה בשנים 2016 – 2020 .שסיבת ביקורם נרשמה בתור "תאונת עבודה", כמו גם נתונים על אשפוזים ב פרק4 מוצג סיכום נתונים על מחלות תעסוקתיות בהתבסס על הדוח האחרון של יחידת הרישום למחלות תעסוקתיות אשר עסק בנתוני2017. ב פרק5 מובא מבט על נתוני פיקוח ואכיפה, בעיקר בהתבסס על דוחות של מינהל הבטיחות וזרוע העבודה. לבסוף, ב פרק6 , מועלות .כמה שאלות לדיון שעלו ממיפוי הנתונים ומדוח ועדת אדם 1. נתונים על תאונות עבוד ה סעיף3 ל פקודת תאונות ומחלות משלח- ,)יד (הודעה1945 , קובע חובת דיווח של המעסיק למינהל הבטיחות (ל )מפקח האזורי על תאונה שמקורה בעבודתו של עובד )(כמוגדר בפקודה או בהמשך לאותה עבודה אם התאונה גרמה למותו של עובד או הפכה את העובד נטול יכולת להשתכר שכר מלא בעבודתו במשך יותר משלושה ימים. 10 תקנות התאונות ומחלות משלח- היד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה), התשי"א– 1951 , הותקנו מתוקף הפקודה קובעות מקרים מסוכנים נוספים שיש לדווח עליהם בין אם גרמו למוות או לאבדן כושר עבודה ובין אם לאו, למשל במקרה של נפילת עגורן או התמוטטות של פיגום כמתואר בתקנות. 11 מעיון במאגר החקיקה לאומי עולה כי מא ז45 19 לא חל שינוי בדריש ות הדיווח של תאונה לפי הפקודה , למעט תיקון בשנת2016 לפקודה, ובו נקבע שהמשטרה תודיע למפקח עבודה ראשי על תאונה שנודע לה שאירעה באתר בנייה וגרמה למוות או לפציעה קשה של אדם שבגינה הוא בסכנת חיים וזקוק לטיפול רפואי דחוף כמוגדר בפקודה. 12 בתוספת הראשונה של הפקודה מופיע טופס הודעה על תאונה או מקרה מסוכן ובתוספת השנייה– טופס הודעה על מחלת משלח- יד. נציין כי במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת2019 תוקנה 10 סעיף3 ל פקודת תאונות ומחלות משלח- ,)יד (הודעה1945 . ראו הגדרת עובד בסעיף2 .לפקודה 11 תוספת ל תקנות התאונות ומחלות משלח-היד (הודעה על מקרים מסוכנים במקומות עבודה), התשי"א– 1951 . 12 סעיף5 א ל פקודת תאונות ומחלות משל ח- ,)יד (הודעה1945 . ראו הגדרת עובד בסעיף2 ,; אתר כנסת ישראל, מאגר החקיקה הלאומי פקודת תאונות ומחלות משלח- ,)יד (הודעה1945, כנ :יסה16 בדצמבר2021 . לפי פקודה משנת 1945 , על מעסיק לדווח למינהל הבטיחות על תאונה שמקורה בעבודתו של עובד אם היא גרמה למותו או הפכה אותו נטול יכולת להשתכר שכר מלא במשך יותר משלושה ימים מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 8 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm הפקודה כך ששר העבודה (כיום שר הכלכלה) רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לשנות בצו את שתי תוספ.ות אלו13 נוסף על כך, קובעת הפקודה חובת דיווח במקרים של מחלת משלח יד (ראו בפרק4 – נתונים על מחלות תעסוקתיות.) נציין כי כיום יש אפשרות לדווח על תאונת עבודה בטופס מקוון באתר ( שירותי הממשלהgov.il .) 14 לפי דוח ועדת אדם (כאמור ממרץ2014 ), מינהל הבטיחות מפרסם ניתוח של נתוני תאונות קטלניות בלבד , כלומר רק של תאונות שנהרג בהן עובד . עוד נכתב בדוח ועדת אדם כי בעוד הדיווח המתקבל על תאונות קטלניות הוא מלא, הדיווח על תאונות עבודה לא- קטלניות (ועל מחלות מקצוע ) – הוא חלקי. 15 ואכן, בדוחות מינהל הבטיחות ש התפרסמו באתר זרוע )העבודה (כיום במשרד הכלכלה בשנים2019 – 2021 באשר לתאונות הוצגו נתוני תאונות עבודה קטלניות בלבד. 16 בדוח ות אף אין נתונים על מקרים מסוכנים שלא נהרג בהם עובד , דוגמת התפוצצות דוד קיטור או ,נפילת עגורן אשר.מחויבים בדיווח מתוקף תקנות נציין כי מידע מקיף על תחומים מסוימים, נכלל בדוחות השפעת רגולציה שמפרסמת זרוע העבודה .לפני שינויי חקיקה, למשל, בנושא של עגורני צריח17 ,עם זאת אין מדובר בדיווח תקופתי והוא .תלוי בשינויי החקיקה שמקדם מינהל הבטיחות בדוח לשנת2020 של מינהל הבטיחות אומנם נכתב כי נקלטו יותר מ- 8,500 אירועים שדווחו בתור תאונות (ו- 874 ,)דיווחים על מחלות תעסוקתיות אך לא פורטו לגביהם נתונים או מסקנות , ובכלל זה לא צוינו הענפים הרלוונטיים , וכן לא צוין אם כולם אירעו בשנת2020 . 18 ,לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי מספר מקבלי דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בשנת 13 סעיף9א ל פקודת תאונות ומחלות משלח- ,)יד (הודעה1945 ; סעיף32 ל 'פרק ו ב חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2019), התשע"ח– 2018 ; סעיף149א ל חוק]הביטוח הלאומי[נוסח משולב , התשנ"ה– 1995 . 14 אתר שירותי הממשלה, זרוע העבודה, עבודה ותעסוקה, בטיחות :בעבודה, דיווח על תאונת עבודה, עודכן16 ביוני2021 :, כניסה16 בדצמבר2021 . 15 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם), 9 במרץ2014 ', עמ94 . 16 הדוח האחרון שפורסם עסק במחצית הראשונה של שנת2021 ; בשנת2018 פורסם דוח שעסק בתאונות קטלניות במחצית הראשונה של השנה, אך לא פורסם דוח שנתי. בדוח השנתי של משרד העבודה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח– 1998 , נכלל פרק על מינהל הבטיחות, אך הוא לא עסק בתאונות. בשנת2018 התפרסם הדוח האחרון של מינהל הבטיחות שכלל עבודה משותפת עם המוסד לביטוח לאומי בדבר מקבלי דמי פגיעה שנפגעו בתאונות עבודה (בנוגע לשנים2013 – 2017), ואף לנתונים אלו מגבלות ו אין לראות בהם תמונה מלאה על תאונות עבודה (ראו הרחבה ב פרק2 – ,נתונים על מקבלי דמי פגיעה). ראו אתר זרוע העבודה דוחות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית :, עודכן4 ביולי2021 :, כניסה16 בדצמבר2021 . 17 ,ראו למשל, רן כהן, דוד נגר ויעקב בורנשטיין( דוח הערכת השפעות רגולציהRIA :) ,)תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח תשפ"א– 2021 , מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פברואר2021 . 18 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 , לא 'צוין תאריך, עמ6 :, כניסה16 בדצמבר2021 . לפי דוח מינהל הבטיחות ל- 2020 , נקלטו יותר מ- 8,500 אירועים שדווחו בתור תאונות ,אך לא פורטו נתונים או מסקנות; מהשוואה לנתוני המוסד לביטוח לאומי אפשר לשער שדיווחים אלו הם בחסר לפי דוח ועדת אדם ( 2014 ,) מינהל הבטיחות מפרסם ניתוח של נתוני תאונות קטלניות בלבד; ,לפי הוועדה הדיווח על תאונות עבודה לא- קטלניות ועל מחלות מקצוע – הוא חלקי מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 9 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 2020 היה 59,983 (מתוכם– 54,335 )שכירים. 19 אף שמדובר ב סוג שונה של נתונים והגדרות שונות (בכלל זה שנת הפגיעה עשויה להיות שונה משנת קבלת התשלום ; הכרת המוסד לביטוח לאומי באירוע בתור תאונת עבודה, עשויה להיות שונה, ובכלל זה הכרה בתאונות דרכים בדרך לעבודה או ממנה, ראו ב פרק2 ,) מהפער הגדול בין מספר האירועים שדווחו למינהל הבטיחות (יותר מ- 8,500, לא פ ורט אם כולם אירעו ב- 2020 )ל מספר מקבלי דמי הפגיעה בשנת2020 (כ- 60,000 ) – אפשר להסיק בזהירות כי גם כיום ה דיווח למינהל הבטיחות על תאונות לא-קטלניות, הוא בחסר. אחת הסיבות לפערים במידע עליהם הצביע דוח ועדת אדם הוא היעדר אכיפה על אי- .דיווח20 נציין כי אף שהחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב– 2011 , מאפשר הטלת עיצום כספי בגין הפרת חובת הדיווח על תאונה או על מקרה מוות לפי סעיף3 לפקודת תאונות ומחלות משלח- ,)יד (הודעה1945 , 21 סעיף זה לא מופיע באתר זרוע העבודה ברשימת .הליקויים שבגינם אפשר להטיל עיצום כספי וגם לא בנוהל מדיניות האכיפה בנושא זה22 מחיפוש בקובץ רשימת העיצומים שהתקבלה בהם החלטה עולה כי מתוך836 עיצומים שפורסמו, לא הוטל עיצום כספי בגין הפרת חובת הדיווח על תאונת עבודה. 23 1.1 נתוני תאונות עבודה קטלניות כאמור , בשנים האחרונות בכל הנוגע לתאונות עבודה מוצגים בדוחות מינהל הבטיחות נתונים על תאונות עבודה קטלניות (תאונות ש גרמו למותו של עובד .) בלבד להלן נציג נתונים על הרוגים בתאו ,נות קטלניות לפי הדוח השנתי האחרון של המינהל, העוסק בשנת2020 . 24 בדוח זה התאונות הקטלניות סווגו בחלוקה לארבעה ענפים ,והם: ;בנייה; תעשייה; מסחר ושירותים חקלאות. 25 19 המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון, ירחון /סטטיסטי נא10 ,, נפגעי עבודה לוח10.2 : מקבלי גמלאות נפגעי עבודה, לפי סוג גמלה :, אוחזר16 בדצמבר2021 . 20 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ94 . 21 הדבר הוכנס בתיקון לחוק במרץ2018 במסגרת "חוק ההסדרים" לשנת2019 . ראו סעיף33 ל חוק ההתייעלות הכלכלית ( תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב2019 ) ,התשע"ח– 2018 ;פר ט36 בחלק ב' ב תוספת השנייה ל חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב– 2011 . 22 ,אתר זרוע עבודה עיצומים כספיים על ליקויי בטיחות :, עודכן27 ביוני2021 ;נ והל מדיניות אכיפה בנוגע לצו להגברת האכיפה של דיני העבודה(שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ז– 2017 :, לא צוין תאריך, כניסה19 בדצמבר2021 . 23 חיפשנו לפי מילות המפתח "פקודת תאונות"; "תאונות"; "מחלות"; "משלח"; פרט36 "; "פריט36 ;" " סעיף3 ," באתר מאגרי המידע הממש ,לתיים דוח עיצומים כספיים :, עודכן5 בדצמבר2021 :, אוחזר19 בדצמבר2021 . 24 לא נכתב בדוח אם הוגדר פרק זמן מסוים שאם במהלכו נפטר העובד, התאונה שבה נפגע תיחשב תאונה קטלנית. בחלק מתיאור התאונות הקטלניות בדוח נכתב במפורש שהעובד נפטר כמה ימים או כמה שבועות לאחר התאונה. ראו למשל, משרד העבודה, הרווחה ,והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 ', עמ14 ', תאונה מס11 . 25 משרד העבו ,דה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבו דה לשנת2020 , לא :צוין תאריך, כניסה21 בדצמבר2021 ', עמ11 . מקובץ מינהל הבטיחות על עיצומים כספיים שהתקבלה בהם ,החלטה עולה כי לא הוטל עיצום כספי בגין הפרת חובת הדיווח על תאונת עבודה מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תע סוקתית | 10 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בסקרי כוח אדם של ה לשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: ה ל מ"ס) ובפרסומים נוספים של ,נתונים כלכליים ענף כלכלי הוא הענף שאליו משתייך המפעל או המוסד, שהמועסק ע ו בד בו ולא למשלח היד של העובד עצמו )(למשלחי יד יש סיווג נפרד, ראו בהמשך . נציין כי הסיווג לפי ענף כלכלי, כלומר, לפי המעסיק, עשוי לעורר קושי במקרים מסוימים . למשל, האם יש לסווג עובד אספקת מים שנפגע באתר בנ ייה ממטען שנפל– לענף הבינוי או לענף אספקת ?מים26 השאלה הזאת מקבלת משנה תוקף בענפים שמתאפיינת בהם פע ילות של עובדי קבלני שירותים החשופים לא רק לסיכוני משלח ידם, אלא גם לסיכוני סביבת העבודה. 27 החל משנת2013 , החלוקה לענפים היא לפי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה2011 (החליף את סיווג1993 ) ש פרסמה הלמ"ס על בסיס סיווג בין- לאומי תוך כמה התאמות (בשנת2015 .)פורסמה מהדורת עדכון לפי הלמ"ס, הסיווג הוא מסגרת אחידה לאיסוף נתונים ולדיווח .עליהם, ומאפשר השוואה של נתונים לתקופה ארוכה28 עם זאת, בדוח מינהל הבטיחות שלושה מתו ך ארבע ת הענפים מופיעים ב שם השונה מרשימת השמות בסיווג ענפי הכלכלה (רמת העל – ,רמת סדר) לפי הלמ"ס, ונראה שלפחות אחד מהם, מסחר ושירותים מערב כמה ענפים בסיווג או חלקים מהם. 29 נציין כי לסיווג מדויק יש חשיבות, בין היתר לשם חישוב שיעור ההרוגים ביחס לאומדן העובדים בענף ו להשוואה בין שנים (בדוח לשנת2020 לא צוינו )שיעורי ההרוגים בתאונות קטלניות. בטבלה1 נציג את מספר ההרוגים בתאונות עבודה בכל אחת מהשנים2018 – 2020 בחלוקה ,לענפים לפי הצגתם בדוח מינהל הבטיחות לשנת2020 . כאמור, לא קיבלנו ממינהל הבטיחות נתונים עדכניים, אך בתשובה לשאלתנו בדבר נכונות הנתונים שפורסמו בדוח והסיווגים לענפים מהמינהל נמסר כי אנשיו עוסקים בימים אלו בסיווגים גם לשנת2020 , וכי הנתונים יתפרסמו במדויק בדוח השנתי הקרוב. 30 להלן נציג בטבלה1 סיכום של נתוני דוח 26 שם הענף המלא לפי הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה2011 שפרסמה הלמ"ס הוא אספקת מים; שירותי ביוב, טיפול באשפה ובפסולת ושירותי טיהור ,. ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה2011 )(מהדורה מעודכנת , 22 ביולי2015 :, כניסה 21 בדצמבר2021 . 27 ,הרחבה על סיווג משלחי יד ראו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסיווג האחיד של משלחי היד2011 , 6 באוקטובר2015 ; ,גדעון זעירא מונחים מעולם העבודה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת2 באוקטובר2019 ', משלח יד, עמ27 . 28 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה2011 )(מהדורה מעודכנת , 22 ביולי2015 :, כניסה21 בדצמבר2021 ; ,גדעון זעירא מו נחים מעולם העבודה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת2 באוקטובר2019 ', ענף כלכלי, עמ26 . 29 להלן נציג את שמות הענפים בדוח מינהל הבטיחות ובסוגריים את שמות הענפים בסיווג: בנייה (בינוי); תעשייה (זהה); חקלאות (חקלאות, ייעור ודיג), מסחר ושירותים (לא ברור אם מדובר בשנ י ענפים או יותר או בחיבור של חלק מהם: מסחר סיטוני וקמעוני, תיקון )כלי רכב מנועיים ואופנועים; שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים; שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח; שירותים אחרים . השוו משרד ,העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 , לא צוין :תאריך, כניסה21 בדצמבר2021 ', עמ11; הלשכה המ ,רכזית לסטטיסטיקה הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה2011 (מהדורה )מעודכנת , 22 ביולי2015 :, כניסה21 בדצמבר2021 . 30 אינג' חזי שוורצמן, ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ומפקח עבודה ראשי, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתע ,שייה ,תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל22 בדצמבר2021 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 11 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מינהל הבטיחות , תוך עדכון הנתון בענף הבנייה בהמשך למידע שקיבלנו ממינהל הבטיחות באפריל2021 . ,כאמור לא ידוע לנו על עדכונים נוספים בנתונים, אך אלו עשויים להיות. טבלה1 :מספר ה הרוגים ב תאונות עבודה בכל אחת מהשנים2018 – 2020 , בחלוקה )לענפים (לפי הגדרת מינהל הבטיחות31 השנה ענף בנייה ענף תעשייה ענף מסחר ושירותים ענף חקלאות כלל ה הרוגים 2018 34 13 18 5 70 2019 40 17 19 8 84 2020 32 12 12 2 58 כפי שאפשר לראות בטבלה1 , מספר ההרוגים בתאונות עבודה בכל המשק, כהגדרת מינהל הבטיחות, היה הקטן ביותר בשנת2020 ( 58 לעומת84 בשנת2019 ו- 70 בשנת 2018 ) ; ובהתאמה, גם הקטן ביותר בכל אחד מהענפים לפי סיווג מינהל הבטיחות. בדוח לא הוצג הסבר לירידה, ואם היא קשורה לשינויים בשוק העבודה בעקבות ההתמודדות עם מגפת הקורונה, אך צוין שפעילות הבנייה בזמן הסגרים בשנת2020 הייתה זהה לשנת2019 . 32 מהטבלה עולה כי ,בהשוואה בין הענפים, כסיווג המינהל בכל אחת מהשנים לענף הבנייה ה יה המשקל הגדול ביותר, כלומר הענף שבו מספר ההרוגים הגדול ביותר : כ- 48% – 49% מכלל ההרוגים בשנים2018 – 2019, וכ- 55% מההרוגים בשנת2020 . בכל אחת מהשנים לענף החקלאות המשקל הקטן ביותר (כ- 3% לעומת כ- 10% ב- 2019 וכ- 7% ב- 2018 ,). כאמור בהיעדר מידע על סיווג הענפים קשה לע.מוד על משמעות נוספת של נתונים אלו בדוח נכתב כי כ- 57% מכלל תאונות העבודה הקטלניות בשנת2020 התרחשו כתוצאה מנפילה מגובה (וכך גם כ- 61% מהתאונות בענף הבנייה). עוד צוין כי הגורם השני במשקלו הוא מכה מעצם נע (שנפל מגובה או מפגיעתו במישור). לא נכתב שיעור, אך צוין שמדובר ב-7 31 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 , לא :צוין תאריך, כניסה21 בדצמבר2021 ', עמ10 – 16 . לפי הדוח, בשנת2020 נהרגו בתאונות הקטלניות בענף הבנייה31 עובדים, ולפי עדכון של מינהל הבטיחות, נכון לאפריל2021 , מספרם הוא32 . נועם רענן, מנהל המחקר והמידע, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (באותה עת), תשובה על פ ,ניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל 25 באפריל2021 .נציין כי בתיאור המילולי בדוח, ,הנתונים עוסקים במספר הרוגים בתאונות אבל בכותרת התרשים נכתב תאונות .קטלניות מהעדכון שקיבלנו באפריל2021 כאמור, ו מתמצית כל אחת מהתאונות הקטלניות המפורטות בדוח, נראה כי נתו ני התרשים בדוח עוסקים בהרוגים , אם כי בתמצית ברשימת התאונות הקטלניות בנוגע לחלקן נכתב "נפגע" או "נפגעו". נציין כי בדוח לשנת2019 נתוני שנת2018 )מעט שונים: בענף מסחר ושירותים (מוצג בתור שירותים ומסחר17 הרוגים (ולא18), ובהתאמה בענף התעשייה– 14 במקום13. ה ,שוו משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פעילות מינהל הבטיחות בזרוע העבודה– דוח שנתי 2019 , לא צוין :תאריך, כניסה23 בדצמבר2021 ', עמ10 . 32 וזאת למרות, לפי הדברים, ירידה בהתחלות הבנייה. עם זאת, הודגש כי ענף הבנייה הוחרג וכי הפעילות באתרי הבנייה הייתה זהה לזו בשנת2019 ,, לפני התפשטות נגיף הקורונה. לא הוצגו נתונים בנושא. ראו משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 :, לא צוין תאריך, כניסה21 ו- 25 בדצמבר2021 ', עמ10 . מבין השנים 2018 2020– מספר ההרוגים בכלל תאונות העבודה הקטלניות, כפי שמגדיר מינהל הבטיחות, היה הקטן ביותר בשנת2020 בהשוואה בין הענפים, כסיווג ,המינהל בכל אחת מהשנים2018 – 2020 בענף הבנייה מספר ההרוגים הגדול ביות ר כ- 57% מכלל התאונות ה קטלניות בשנת2020 התרחשו כתוצאה מנפילה מגובה מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 12 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,תאונות בענף הבנייה3 בתעשייה ואחת בחקלאות, כלומר11 תאונות מתוך56 (לא כולל תאונה אחת נוספת שנודע לנו עליה לאחר כתיבת הדוח), כ- 20% מהתאונות הקטלניות בשנת 2020 . 33 לא צוין בדוח כיצד נקבע הגורם או הסיבה לתאונות, ועל ידי מי. נציין כי בדוח של המינהל לשנת2020 נכתב בהמשך להצגת נתוני התאונות הקטלניות כי יש תאונות המוגדרות בידי "גורמים אזרחיים שונים" כתאונת עבודה, אבל מינהל הבטיחות לא מגדירם כך שכן האירועים אינם קשורים לתהליך העבודה עצמו ,, ובכלל זה אירועים רפואיים .התאבדויות, תאונות דרכים במרחב הציבורי, כמו גם אירועים באזור יהודה ושומרון34 ,עם זאת עולה השאלה האם יש אירועים שגם אם הם אינם בטיפול מינהל הבטיחות, בראיית בטיחות לאומית כוללת יש לבחון את משמעותם, תוך שילוב נתונים ועולמות ידע?שונים למשל, האם תאונת דרכים שנהרג בה עובד בדרך לעבודה או ממנה (נחשבת תאונת עבודה בביטוח נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי, ראו להלן ) עשויה להיות מושפעת גם מתנאי עבודה ומעייפות? האם התאבדויות בקרב קבוצות עובדים מסוימות, דוגמת עובדים זרים מתאילנדים, כמו גם,מוות לא מוסבר35 ?עשויים להיות קשורים לבטיחות בעבודה 2 . נתונים על מקבלי דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 מגדיר "פגיעה בעבודה" בתור "תאונת ."עבודה או מחלת מקצוע36 לפי הגדרות בירחון הסטטיסטי של המוסד לביטוח לאומי:  תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה אצל מעסיק (או מישהו מטעמו), ולגבי עובד עצמאי– תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו. בכלל זה, תאונה שאירעה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, נחשבת לתאונת עבודה;  מחלת מקצוע היא מחלת שנקבעה בתור מחלת מקצוע בתקנות, והע ובד חלה בה עקב עבודתו או משלח ידו (אצל מעסיק או עובד עצמאי); צוין כי יוכרו בתור נפגעי 33 עוד צוין כי3 תאונות קטלניות התרחשו כתוצאה מהתחשמלות בענפי השירותים והמסחר (כך במקור: שלא כמו בתרשים, הניסוח הוא ;)שני ענפים ובסדר הפוך של המילים2 תאונות קטלניות בענף הבינוי (כך במקור, כמו בסיווג הלמ"ס) התרחשו במעורבת של כלי רכב הנדסיים ותאונה נוספת ,במעורבות מלגזה בענף השירותים והמסחר. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעיל ות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 :, לא צוין תאריך, כניסה21 בדצמבר2021 ', עמ16 . 34 צוין גם אירוע באונייה עם דגל זר. ראו שם ', עמ11 . 35 מנתוני המכון הלאומי לרפואה משפטית שמסר משרד הבריאות לוועדה המיוחדת של הכנסת לעובדים זרים עולה כי בשנים2015 – 2021 נפטרו133 עובדים זרים מתאילנד וכ- 20% ( מהם התאבדו26 ). נציין כי89 עובדים נוספים נפטרו ממוות "טבעי" כמוגדר, דבר שראוי לבחינה נוספת. לפי נתונים אלו, שניים מ- 133 העובדים נהרגו בתאונת עבודה. ראו מירי כהן, מנהלת תחום בכיר קשרי ממשלה ותוכניות לאומיות, משרד ,הבריאות תשובה על פניית הוועדה המיוחדת של הכנסת לעובדים זרים בנושא אתגרים בהעסקת עובדים זרים בענף החקלאות , 16 בנובמבר2021 ,. להרחבה על היפגעות עובדים זרים בענף החקלאות, ראו נטע משה היפגעות עובדים זרים המועסקים בחקלאות , 12 במאי2014 . 36 סעיף79 ל]חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב , התשנ"ה– 1995 . סעיף83 :לחוק עוסק בחזקת סיבתיות תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ו בין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים. מיפוי נתוני בטיחות בעבודה וב ריאות תעסוקתית | 13 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עבודה גם עובדים שחלו במחלה שאינה מופיעה ברשימה, אך לפי חוות דעת מומחים .יש קשר סיבתי בין מחלתם לבין עבודתם37 במסגרת ביטוח נפגעי עבודה המוסד לביטוח לאומי משלם לזכאים, בהתאם לקריטריונים, כמה סוגי תשלום: דמי פגיעה; קצבאות נכות מעבודה (זמנית או יציבה) ומענקים; קצבת תלויים (לשאירי עובד שנהרג עקב פגיעה בעבודה); הוצאות ריפוי, אשפוז ושיקום (כולל סיוע .)כספי לפי המוסד לביטוח לאומי, דמי פגיעה הם תשלום יומי לעובד שנפגע בעבודה ונעדר במ שך תקופה של יותר מיומיים)(ולא יכול לחזור לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת והם משולמים לתקופה מרבית של91 יום (על סמך תעודת אי-כושר לנפגע בעבודה שנ ותן רופא )בקופת החולים . התשלום לשכירים בגין12 הימים הראשונים הוא על חשבון המעסיק ונפגעים עצמאיים לא מקבלים.תשלום עבורם38 תביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך12 חודשים מיום .הפגיעה39 המוסד לביטוח לאומי מפרסם בירחון סטטיסטי נתונים על תשלומים אלו, אלא ש מועד ההתייחסות בנתונים אלו הוא שנת קבלת התשלום, שהיא לא בהכרח שנת הפגיעה, ואין בהם התייחסות לענפים . בהיעדר נתונים על תאונות לא-קטלניות, נתונים על מקבלי דמי פגיעה לפי שנת הפגיעה, יכולים לתת תמונה מסוימת על הפגיעות ועל השינויים במהלך השנים, אם כי גם תמונה זו אינה .מלאה,בכלל זה אי- אפשר להתייחס למספר מקבלי דמי הפגיעה כאל מספר הנפגעים שכן מדובר רק בעובדים שהגישו תביעה לדמי פ גיעה והיו זכאים לה , ייתכנו עובדים שנפגעו ולא ע מדו בקריטריונים או שלא הגישו את תביע תם כנדרש ובזמן , או שעשויים להיות זכאי ם, אך נמנעו מהגשת תביעה. כך למשל בדוח לשנת2019 של המוסד לביטוח לאומי נכתב כי הדיווח על תאונות של עובדים זרים ותושבי הרשות הפלסטינית הוא 37 ,אתר המוסד לביטוח לאומי, ירחון סטטיסטי, נפגעי עבודה דברי הסבר :, כניסה14 בדצמבר2021 . 38 ,אתר המוסד לביטוח לאומי, ירחון סטטיסטי, נפגעי עבודה דברי הסבר :, כניסה14 בדצמבר2021 . לפי אתר המוסד, התנאים לדמי פגיעה היא היות העובד מבוטח בביטוח נפגעי עבודה; העובד נפגע בת אונת עבודה ולא עבד כתוצאה מכך; המצאת תעודה רפואית .ראשונה לנפגע בעבודה שבה רשומה האבחנה הרפואית והתקופה שבה העובד לא היה מסוגל לעבוד וצירופה לטופס התביעה מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה הם שכיר, עצמאי, מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי (במקום שאושר בתקנו ת), מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה (בזמן הבחינה), מתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, אסיר או עציר או חוסה במעון העובדים בעבודה שאינם השירותים הרגילים של מקום הימצאם, מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת. צוין שלא זכאים לדמי פגיעה– מבוטחים שעבדו בתקופת האי- כושר שנקבעה בתעודה הרפואית; מבוטח שנפגע בזמן שיקום מקצועי או הכשרה מקצועית ולא נגרע מהכנסתו מעבודה כתוצאה מהפגיעה; אסיר, עציר או חוסה במעון; עובד זר ששוהה בארץ שלא כחוק. ראו אתר ,המוסד לביטוח לאומי תנאי הזכאות לדמי פגיעה ; ?מי מבוטח :), כניסה (לשני הפריטים21 בדצמבר2021 . בנוגע לעובדים זרים, נציין כי לפחות בדוח של המוסד לביטוח לאומי לשנת2019, שלא כמו שכתוב באתר, נכתב כי עובד ז ר מבוטח בביטוח נפגעי עבודה אף אם הוא לא שוהה בארץ כחוק, אך הגמלה משולמת לא רק ממועד היציאה מהארץ, ולא כוללת את התקופה שבה היא נשללה. המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2019 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה , לא צוין תאריך, כניסה: 21 בדצמבר2021 ', עמ6. 39 ,נציין כי מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה יגיש דמי פגיעה כפגיעה בעבודה. ראו אתר המוסד לביטוח לאומי אופן הגשת תביעה לדמי פגיעה:, כניסה 21 בדצמבר2021 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 14 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ככל הנראה חסר , כמו גם על פגיעות בעבודה של עובדי חברות כוח אדם ועובדי קבלן. 40 נוסף ,על כך ,ייתכנו עובדים שקיבלו דמי פגיעה יותר מפעם אחת לכן מדובר במספר הפעמים ,שקיבלו העובדים דמי פגיעה41 אך לא בהכרח במספר העובדים , באותה שנה או בין השנים. 2.1 נתונים על מקבלי דמי פ גיעה שנפגעו בשנים2016 – 2020 לצורך כתיבת מסמך זה קיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי עיבוד מיוחד שהיה בידו של נתונים המתמקדים ב מקבלי דמי פגיעה לפי שנת הפגיעה בשנים2016 – 2019 עקב תאונת עבודה ( לא כולל מחל ו.)ת מקצוע42 כאמור, תביעה לדמי פגיעה אפשר להגיע תוך שנה; לפי המוסד לביטוח לאומי, הנתונים כוללים את הזכאים לתשלום, אך אינם כוללים אנשים שקיבלו אישור עקרוני לדמי פגיעה בתביעה לאחר שנה מהפגיעה (במקרים של מחלות מקצוע ובמקרים של )אישור לצורך הגשת תביעת נכות מעבודה; הנתונים נשלפו ביולי2021 . 43 בטבלה2 נציג את מספר מקבלי דמי הפגיעה בכלל המשק בשנים2016 – 2019 – אין בידנו נתונים על חלוקתם .לפי שכירים ועצמאים 40 צוין כי יש קושי לקבל נתונים על עובדי חברות כוח אדם ועובדי קבלן שכן הם אינם מזוהים כל במערכת של ענף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי , ולכן אי- אפשר לבדוק באיזו מידה הם חשופים לסכנות בטיחות ואם היותם מועסקים בידי צד שלישי מפחית מאחריות מעסיקם . המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2019 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה , לא צוין תאריך, כניסה: 15 בדצמבר 2021 ', עמ6 – 7. 41 עדי לוי סרי, ממונה בכירה נפגעי ,עבודה, המוסד לביטוח לאומי, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל12 בדצמבר2021 . 42 בנוגע לתאונות שאינן תאונות דרכים, מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי מדובר בחבלה בלבד, אך לא קיבלנו פירוט בנוגע לאופן סינון .הנתונים 43 צוין כי הנתונים כוללים את כל הזכא ים לתשלום, בין אם המוסד לביטוח לאומי שילם ובין אם המעסיק. עדי לוי סרי, ממונה בכירה נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי, נתוני מקבלי דמי פגיעה שנפגעו בשנים2016 2019– , תשובות על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל12 , 16 ו- 22 בדצמבר2021 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 15 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm טבלה2 : מספר מקבלי דמי פגיעה בכלל המשק בשנים2016 – 2019 , לפי שנת הפגיעה ומקום התאונה44 שנת הפגיעה מספר מקבלי דמי פגיעה בגין תאונות בעבודה מספר מקבלי דמי פגיעה בגין תאונות בדרך אל העבודה (תאונות דרכים ותאונות )בלי רכב מספר מקבלי דמי פגיעה בגין פעילות אחר ת (פעילויות ועד עובדים, ספורט )וכדומה סך הכול בגין תאונ ה במהלך העבודה בגין תאונת דרכים בעבודה45 2016 45,941 4,374 17,337 1,250 68,902 2017 45,576 4,144 17,267 1,247 68,234 2018 44,491 4,155 17,488 1,116 67,250 2019 44,081 4,532 18,214 1,095 67,922 מ טבלה2 עולה כי בכל אחת מהשנים2016 – 2019 כ- 72% – 73% ממקבלי דמי הפגיעה נפגעו במהלך העבודה )(כולל תאונת דרכים בעבודה, ואילו כ- % 25 – % 27 נפגעו בתאונת דרכים בדרך לעבודה או ממנה ; כ- 2% נפגעו בנסיבות אחרות, כגון פעילות ועד עובדים . מהתמקדות ב תאונות דרכים( בעבודה או בדרך לעבודה), כולל בלי רכב עולה כי כ- 31% – % 33 ממקבלי דמי הפגיעה בשנים אלה נפגעו בתאונת דרכים בעבודה או בדרך לעבודה או ממנה . נתונים בפילוחים נוספים על מקבלי דמי הפגיעה קיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי בהתמקד במקבלי דמי הפגיעה שנפגעו במהלך העבודה לא כולל תאונת דרכים בעבודה , אלו כ- 65% – 67% ממקבלי דמי הפגיעה בכל אחת מהשנים2016 – 2019 ;ןל לה נציג עיבוד של נתונים ,אלו. עם זאת נראה כי השיעור הגדול יחסית של נפגעים בתאונות דרכים בע בודה או בדרך אליה או ממנה, ראוי לתשומת לב מיוחדת . בין היתר ראוי לבחון בראייה רחבה של בטיחות אם יש השפעות לעבודה לפחות על חל ,ק מהמקרים דוגמת שעות עבודה מרובות .ועייפות בתרשים1 נציג סיכום של נתוני המוסד לביטוח לאומי בד בר מקבלי דמי הפגיעה בשנים 2016 – 2019 , לפי תושבות: תושבי ישראל, עובדים פלסטינים ועובדים זרי .ם בנתונים שקיבלנו אין הבחנה בין עובד חוקי לעובד לא חוקי. 44 עדי לוי סרי, ממ ונה בכירה נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי, נתוני מקבלי דמי פגיעה שנפגעו בשנים2016 – 2019 , תשובה על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל12 בדצמבר2021 ,; דוגמות למקבלי דמי פגיעה בגין פעילות אחרת מתוך גדעון זעירא תאונות עבודה בענף הבניין ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בדצמבר2015 ', עמ10 . 45 תאונת דרכים בעבודה יכולה לכלול תאונות בשטח העבודה וכן תאונות דרכים בנסיעת עבודה, למשל בי ן אתר למשנהו. ראו גדעון ,זעירא תאונות עבודה בענף הבניין ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בדצמבר2015 ', עמ10 . בכל אחת מהשנים 2016 – 2019 כ- 72% – 73% ממקבלי דמי הפגיעה נפגעו ;במהלך העבודה כ- 25% – 27% נפגעו בתאונת דרכים בדרך לעבודה וממנה כ- 31% – 33% מכלל מקבלי דמי הפגיעה נפגעו בתאונות דרכים בכללן (כולל במהלך העבודה) מיפוי נתוני בטיחות ב עבודה ובריאות תעסוקתית | 16 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm תרשים 1 : מקבלי דמי פגיעה בגין תאונות עבודה בשנים2016 – 2019 – לפי סוג תושבות כפי שאפשר לראות בתרשים 1 , בארבע השנים2016 – 2019 תושבי ישראל הם כ- 95% מכלל מקבלי דמי הפגיעה , ו אילו משקלם של העובדים הזרים והעובדים הפלסטינים קטן (משקלה של כל קבוצה הוא כ- 2.5% מכלל מקבלי דמי הפגיעה.) שי עורים אלו זהים או דומים בכל אחת .מהשנים הנבחנות נ זכיר כי בדוח לשנת2019 של המוסד לביטוח לאומי נכתב כי ככלל הדיווח על תאונות של עובדים זרים ותושבי הרשות הפלסטינית הוא ככל הנראה חסר. עוד נכתב כי ככל הנראה עובדים זרים ועובדים פלסטינים שנפגעים נמנעים לדווח על פגיעה בעבודה, בין היתר בשל החשש לאבד את עבודתם בגין היעדרות, מעמד לא חוקי (בקרב חלקם) והיעדר מידע על זכויותיהם. 46 2.2 נתונים על מקבלי דמי פגיעה שכירים בשלושה ענפים סוג נוסף של נתוני מקבלי דמי פגיעה שקיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי הוא נתוני מקבלי דמי פגיעה שכירים מתאונה במהלך העבודה (לא כולל תאונות דרכים ) המשתייכים לשלושה ענפים : תעשייה;וחרושת ,מסחר סיטוני וקמעוני.תיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי הסיווג במערכת לענפים תואם לסיווג הלמ"ס, אך בבדיקות שנערכו בשנים האחרונות עלה שהסיווג לא תמיד תואם. 47 ב תשובת הביטוח הלאומי לצורך כתיבת 46 המוסד לביטוח לא ומי, דוח לשנת2019 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה , לא צוין תאריך, כניסה: 15 בדצמבר2021 ', עמ6. 47 עדי לוי סרי, ענף נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי, תשובה ,על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל12 בדצמבר2015 . נציין כי השם "תעשייה וחרושת" תואם לשם הענף בסיווג הענפים לשנת2011 , אך השם שונה ל"תעשייה" במהדורה המעודכנת לסיווג 2011 ( שפרסמה הלמ"ס2015 ) ,. השוו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה2011 )(מהדורה מעודכנת , 22 ביולי2015 ; הסיווג האחיד של ענפי הכלכלה2011 , 7 בנובמבר2012 :; כניסה לשני הפריטים20 בדצמבר2021 . ברמת ענפי העל (רמת מסיכום השנים 2016 – 2019 עולה כי כ- 95% ממקבלי דמי הפגיעה הם תושבי ישראל מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 17 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (דצמבר2015 ) שעסק בענף הבניין עלו מגבלות בנוגע לקבלת נתונים לפי ענפים :)(חלקן רלוונטיות גם לנתוני גופים אחרים שיוך העובד לענף מסוים הוא לפי שיוך ה מעסיק לענף זה במערכות המוסד לביטוח לאומי; לכן, למשל, בענף הבינוי ייתכנו מקבלי דמי פגיעה שאינם עוסקים בעבודות בנ ייה ,)(כגון, עובד משרד שנפצע ולחילופין ייתכנו עובדים שנפגעו באתר בנייה, אבל מעסיקם אינו משויך לענף (עובד המועסק על ידי קבלן משנה שמסווג בתחום אחר )כמו חשמל ; רק שכירים משויכים לענפים. 48 בדוח לשנת2019 של המוסד לביטוח לאומי, ובו נתונים על מקבלי פגיעה לפי שנת קבלת דמי הפגיעה, ולא שנת הפגיעה, שלושת ענפים אלו הם שלושת הענפים שבהם מספר מקבלי דמי הפגיעה הוא הגדול ביותר. 49 לא ידוע לנו אם הדירוג הזה נכון גם.בפילוח לפי שנת הפגיעה ,בנתונים שקיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי, כאמור לפי שנת הפגיעה המקבלים השכירים שהשתייכו לשלושת ענפים אלו ה ם כ- 42% – 43% מכלל מקבלי דמי הפגיעה בכל אחת מהשנים2016 – 2019 . בתרשים2 להלן נציג את מספר השכירים מקבלי דמי הפגיעה בכל אחת מהשנים2016 – 2019 בענפים: תעשייה )וחרושת (להלן: תעשייה ;מסחר סיטוני וקמעוני , תיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים ( .להלן: מסחר ותיקון); בינוי תרשים2 :מספר מקבלי דמי פגיעה בע נפי התעשייה, מסחר ותיקון ובינוי בכל אחת מהשנים2016 – 2019 הסדר) ההבדל הוא רק בשמות, אבל ברמה פרטנית יותר של סיווג, במיוחד תת-ענפים (ארבע ספ .רות) ייתכנו הבדלים בין המהדורות רונית ברוש, ראש צוות מסווגים, תחום מרשם עסקים, אגף עסקים– כלכלה, טבלת שינויים, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל21 בדצמבר2021 . 48 ,גדעון זעירא תאונות עבודה בענף הבניין ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת14 בדצמבר2015 ', עמ8. 49 המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2019 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה , לא צוין תאריך, כניסה: 15 בדצמבר2021 ', עמ8. בשנים2016 – 2018 מבין שלושת הענפים המוצגים, בענף התעשייה המספר הגדול ביותר של שכירים מקבלי דמי פגיעה, ובשנת2019 ענף ה מסחר ו ה;תיקון בענף הבינוי המספר השלישי בגודלו בכל אחת מהשנים מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 18 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מתרשים2 עולה כי בשנים2016 – 2018 , ,מבין שלושת הענפים שקיבלנו עליהם נתונים בענף התעשייה המספר הגדול ביותר של שכירים מקבלי דמי פגיעה( 6,773 – 7,423 ,)מקבלים בכל אחת משנים אלו ובשנים אלו המספר השני בגודלו היה בענף מסחר ותיקון ( 6,485 – 6,815 .)מקבלים בשנת 2019 המספר בשני הענפים היה דומה, ומעט גדול יותר בענף המסחר( 6,477 במסחר לעומת1 6,30 .)בתעשייה בענף הבינוי מספר ה שכירים ה מקבלים היה השלישי בגודלו בכל השנים. אין ביכולתנו לקבוע עד כמה השוני או היציבות בנתונים מושפעים ממצב הבטיחות . כאמור, דמי פגיעה משולמים לתקופה של עד91 .יום ,לפי המוסד לביטוח לאומי מספר ימי האי- כושר הוא מדד מרכזי להערכת חומרת הפגיעה. 50 מנתונים נוספים שקיבלנו בחלוקה לשלוש תקופות אי- כושר עולה כי בסיכום הש נים2016 – 2019 גם בענף התעשייה וגם בענף המסחר והתיקון רוב השכירים קיבלו דמי פגיעה לתקופה של עד30 יום (כ- 59% מהמקבלים בתעשייה וכ- 54% ,)מהמקבלים במסחר ואילו בענף הבינוי הקבוצה הגדולה ביותר היא מקבלי דמי פגיעה לתקופה של61 – 91 יום (כ- 42% מכלל המקבלים לעומת כ- 36% לתקופה של עד30 יום). בכל הענפים הקבוצה שלה המשקל הקטן ביותר היא מקבלי דמי פגיעה לתקופה של31 – 60 יום (כ- 17% מהמקבלים בתעשייה; כ- 18% מהמקבלים במסחר; כ- 22% .)מהמקבלים בבינוי נציין כי דפוסים דומים מתקבלים בכל אחת מהשנים 2016 – 2019 . עוד קיבלנו מהמוסד לביטוח לאומי נתון מחושב של המספר הממוצע של ימי האי- כושר בכל אחת מה שנים ב קרב השכירים ב ,שלושת ענפים אלו. כך המספר הממוצע של ימי האי- כושר בכל אחת מהשנים2016 – 2019 : בענף הבינוי– כ- 50 – 53 ימים בכל אחת מהשנים; בענף המסחר והתיקון כ- 39 – 40.5 ימים; בענף התעשייה כ- 33.5 – 38 ימים .מ בחינת נתוני ממוצע ימי האי-כושר, לצד בחינת משקל מקבלי דמי פגיעה לתקופה של61 – 91 יום , נראה כי באופן יחסי הפגיעות בענף הבינוי חמורות מאשר בענף התעשייה ו בענף המסחר והתיקון . ,עם זאת אין בידנו נתונים נוספים על מקבלי קצבת נכות לפי ענפים– נתונים שהיו מאפשרים לעמוד טוב יותר על תופעת חומרת הפגיעה , לפחות בקרב מי שתבע קצבת נכות ונמצא זכאי .לה עוד קיבלנו נתונים על שכירים מקבלי דמי פגיעה בשלושת הענפים, לפי תושבות . כאמור, לפי המוסד לביטוח לאומי הדיווח על פגיעות של פלסטינים ועובדים זרים הוא בחסר. כמו כן, הוא מטבע הדברים מושפע מעצם היות עובדים פלסטינים וזרים מועסקים בענף כזה .או אחר 50 המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2019 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה , לא צוין תאריך, כניסה: 15 בדצמבר2021 ', עמ5. מסיכום השנים 2016 – 2019 עולה כי בענף התעשייה ובענף המסחר והתיקון רוב השכירים קיבלו דמי פגיעה עד 30 יום; בענף הבינוי הקבוצה הגדולה ביותר היא מקבלים לתקופה של61 91– יום מסיכום השנים 2016 – 2019 עולה כי בענף התעשייה ובענף המסחר והתיקון כמעט כל מקבלי דמי הפגיעה ;הם תושבי ישראל גם בענף הבינוי רובם תושבי ישראל, אך כ- 11% עובדים פלסטינים מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 19 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בסיכום השנים2016 – 2019 עולה כי בענפי התעשייה והמסחר כמעט כל מקבלי דמי הפגיעה תושבי ישראל (כ- 8% 9 במסחר ותיקונים וכ- 96% בתעשייה .) גם בענף הבינוי רוב המקבלים היו ישראלים, אך במידה פחותה – כ- 87% ;כ- 11% עובדים פלסטינים ; וכ- 2% .עובדים זרים51 ,כפי שצוין קודם לכן הדיווח על תאונות של עובדים זרים ותושבי הרשות הפלסטינית הוא ככל הנראה חסר , בין היתר בשל החשש לאבד א ת עבודתם בגין היעדרות, מעמד לא חוקי .(בקרב חלקם) והיעדר מידע על זכויותיהם52 2.3 מדד שיעור הנפגעים ,כאמור דוח ועדת אדם העלה את הנחיצות בדבר מאגר נתונים לאומי בתחום הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ו ,לפי הדוח מכיוון שהנושא לוקה בחסר הפך שיעור מקבלי דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי למדד המוביל לבחינת מגמות בתחום (היחס בין מספר המקבלים למספר המועסקים.) 53 ,במסגרת דוח מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי שמפרסמת הלמ"ס אחד ממדדי איכות "התעסוקה הוא "שיעור הנפגעים בתאונות עבודה . לפי הפרסום, שיעור זה מחושב בתור .מקבלי דמי פגיעה עקב תאונות עבודה או הרוגים ביחס לכלל המועסקים54 ,לפי הלמ"ס המקור לנתון מקבלי דמי הפגיעה הוא דוח של המוסד לביטוח לאומי, והמקור לנתוני ההרוגים הוא דוח שמפרסם משרד הכלכלה או משרד העבודה (כפי הנראה, מדובר בנתוני מינהל .)הבטיחות55 לפי הדוח האחרון, בשנת2018 שיעור הנפגעים היה1,781 לכל100,000 מועסקים ; עוד צ וין כי לעומת שנת2017 ( 1,657 ) השיעור עלה, אך ירד מאז שנת2000 ( 3,192 .) 56 עם זאת, נסב את תשומת הלב לכמה קשיים הקשורים ל מדד ובהסתמכות על נתוני מקבלי דמי פגיעה, חלקם פורטו בדוח ועדת אדם: השיעור המחושב יכול להיות מושפע, לצד שינויים בנושא הבטיחות, גם משינויים ב היקפי ההעסקה בענפים מסוימים ברמות סיכון שונות, משינויי 51 עוד נציין כי בשלושת ענפים אלו בסיכום השנים2016 – 2019 השכירים היו כ- 42% מכלל מקבלי דמי הפגיעה הישראלים באותן שנים; כ- % 81 מכלל המקבלים הפלסטינים; כ- 19% .מהעובדים הזרים לכן בהקשר של תושבות שלושת הענפים האלה מספקים תמונה חלקית. 52 המוסד לביטוח לאומי, דוח לשנת2019 ,)(סקירה שנתית ביטוח נפגעי עבודה , לא צוין תאריך, כניסה: 15 בדצמבר2021 ', עמ6. 53 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ19 . 54 מספר המועסקים נאמד לפי כמה מקורות : סקרי כוח אדם (מועסקים ישראלים) ונתונים של אגף החשבונות הלאומיים בלמ"ס על ,מועסקים מחו"ל (עובדים זרים) ומועסקים תושבי יהודה ושומרון (עובדים פלסטינים). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי2019 , דצמבר2020 ', עמ86; מירב פסטרנק, ראש תחום סטטיסטיקה של עבודה, אגף בכיר מיקרו- ,כלכלה ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל21 בדצמבר2021 . 55 מירב פסטרנק, ראש תחום ס טטיסטיקה של עבודה, אגף בכיר מיקרו- כלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תשובה על פניית מרכז ,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל16 בדצמבר2021 . 56 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי2019 , דצמבר2020 ', עמ86 – 87 . דוח ועדת אדם העלה את הנחיצות בדבר מאגר נתונים לאומי בתחום ; ,לפי הדוח מכיוון שהנושא לוקה בחסר הפך שיעור מקבלי דמי הפגיעה למדד המוביל לבחינת מגמות לפי מדד שיעור הנפגעים בתאונות ,עבודה של הלמ"ס בשנת2018 שיעור הנפגעים היה1,781 לכל100,000 מועסקים , וירד לעומת שנת2000 ; מדד זה עשוי להיות מושפע מגורמים שחלקם אינם ק שורים לבטיחות מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 20 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ,חקיקה בתחום ענף נפגעי העבודה לאורך השנים57 ואף ייתכן שיושפעו משינויים במקורות ,שעל בסיסם חושב אומדן המועסקים, ככל שהשתנו. כמו כן ,כאמור אי- אפשר להתייחס למספר מקבלי דמי הפגיעה כאל מספר הנפגעים , ובדוחות המוסד לביטוח לאומי, לפחות ,בשנים האחרונות שנת ההתייחסות היא שנת קבלת דמי הפגיעה, כלומר לא בהכרח שנת ההיפגעות)(שלא כמו בנתוני התאונות הקטלניות. 58 3 . נתוני ב יקורים במרכזים לרפואה דחופה שסיבתם נרשמה בתור תאונות עבודה משרד הבריאות מפרסם נתונים על ביקורים במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) בבתי החולים לאשפוז כללי– 29 בתי חולים (לא כולל בתי החולים ב)מזרח ירושלים , בחלוקה בין היתר ל סיבת ה )"ביקור ("סיבת כניסה ב מחלקה לרפואה דחופה (חדר)מיון ובכלל זה "תאונת "עבודה., אך אין הגדרה לכך בדוח59 סיבת ה ביקור המופיעה בדוח היא לפי רישום בית ,החולים60 ולכן הדבר לא תואם בהכרח להגדרת תאונת עבודה בנתוני מקבלי דמי פגיעה או .תואם להגדרות מינהל הבטיחות לתאונת עבודה אפשר לשער כי תיתכן שונות לפחות בחלק מהסיווגים של אירוע בתור תאונת עבודה בין הרישום בבתי חולים לבין נתוני מינהל הבטיחות או נתוני המוסד לביטוח לאומי, וא ף בין בתי חולים שונים. לפי הדוח האחרון, העוסק בביקורים בשנת2020 , תאונות עבודה נרשמו בתור סיבת ה ביקור בכ- % 1.8 מהביקורים במחלקות לרפואה דחופה , ובסך הכול46,600 ביקורים בשנת2020 שסיבת הביקור שנרשמה להם הייתה תאונות עבודה. 61 נציין כי לא מדובר בהכרח במספר עובדים שכן ייתכן שע ובד אחד יפנה .יותר מפעם אחת ,לפי הפרסום בכ- 79% מהביקורים בשנת2020 המטופלים הם גברים, ובכ- 21% – נשים. 62 כ- 77% מהביקורים הם של בני22 – 54 (הקבוצה הגדולה ביותר– בני22 – 34 – כ- 37% )מכלל הביקורים ;כ- 15% של בני55 – 74 ; כ- 8% של בני15 – 21 . 63 להלן נציג בטבלה3 נתונים בהתבסס על דוחות משרד הבריאות לשנים2016 – 2020 )": מספר הביקורים במחלקות לרפואה דחופה שסיבת הביקור ("כניסה נרשמה בתור תאונת עבודה; שיעורם בכלל הביקורים במחלקות; מספר הנפטרים במחלקה 57 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ19 . 58 .בעבר כאמור היו דוחות משותפים למוסד ולמינהל הבטיחות ששנת ההתייחסות הייתה שנת הפגיעה, והם לא כללו מחלות מקצוע 59 משרד הבריאות, אגף המידע, חטיבת טכנ ,ולוגיות רפואיות, מידע ומחקר ביקורים במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות2020 , דצמבר2021 ', עמ5 , 7. 60 ציונה חקלאי, מנהלת אגף המידע, משרד הבריאות ,, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל21 בדצמבר2021 . 61 ,משרד הבריאות, אגף המידע, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר ביקורים במחל קה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות2020 , דצמבר2021 ', עמ86 . 62 החישוב הוא לפי36,500 גברים ו- 9,900 נשים, כלומר בסך46,400 , 200 ,ביקורים פחות מהסך הכול. אין בידנו את הסיבות לפער. שם 'עמ86 . 63 ,משרד הבריאות, אגף המידע, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר ביקורים במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות2020 , דצמבר2021 ', עמ87 . כ- 79% מהביקורים במחלקות לרפואה דחופה ב- 2020 בסיבה של תאונת ;עבודה היו של גברים כ- 77% מהביקורים של בני22 54– תאונות עבודה נרשמו בתור סיבת הביקור בכ- 1.8% מהביקורים במחלקות לרפואה דחופה ב שנת 2020 מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 21 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לרפואה דחופה מבין הנפגעים שהגיעו בחיים לטיפול בהתאם לרישום בית החולים וסיבת הביקור נרשמה "בתור "תאונת עבודה . ( נציין כי מספר הביקורים מוצג בעיגול למאות46.6 אלף ביקורים בשנת2020 ) , וכי.ההגדרות זהות בכל הפרסומים64 טבלה3 : מספר ה ביקו רים בשנים2016 – 2020 במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים לאשפוז כללי )(לא כולל מזרח ירושלים ש סיבת ם נרשמה בתור תאונ ת עבודה, שיעור ם ופטירות)(נתוני משרד הבריאות65 השנה מספר הביקורים שבהם סיבת ה ביקור נרשמה בתור "תאונת "עבודה שיעור ביקורים אלו מכלל הביקורים במחלקות לרפואה דחופה66 מספר הנפטרים במחלקה לרפואה דחופה מבין הנפגעים שהגיעו בחיים וסיבת ה ביקור נרשמה בתור ""תאונת עבודה 2016 61,700 2.1% 6 2017 60,300 2% 9 2018 59,600 1.9% 6 2019 57,000 1.8% 7 2020 46,600 1.8% 5 מטבלה3 עולה כי מספר הביקורים במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולי ם הכלליים שסיבת הביקור נרשמה בתור תאונת עבודה היה בין61,700 בשנת2016 לבין46,600 בשנת2020 . בכל אחת מהשנים מספר ביקורים אלו קטן מהשנה שקדמה (למשל, מספר הביקורים ב- 2019 קטן ב- 2,600 בהשוואה ל- 2018 ,) אך בשנת2020 המספר קטן במידה רבה יותר. עם זאת, יש לזכור כי בשנת2020 התפשטה מגפת הקורונה, ובדוח נכתב כי מספר הביקורים הכללי במחלקות לרפואה דחופה בשנת2020 קטן בהשוואה ל שנת2019 (כ- 2.6 מיליון ביקורים ב- 2020 לעומת כ- 3.08 מיליון ביקורים ב- 2019 ), ו הוא הושפע רבות מהמגפה , רמת התחלואה ומדיניות הסג.ר67 ,עם זאת שיעור הביקורים ש סיבתם נרשמה בתור תאונת עבודה בשנת2020 , היה דומה לזה בשנת2019 – כ- 1.8% מכלל הביקורים . עוד עולה 64 עוד נציין כי בכל השנים נכתב כי הנתונים נאספו מ- 29 בתי חולים לאשפוז כללי (לא כולל מזרח ירושלים) ובפרסום לשנת2016 – 28 .בתי חולים 65 ,משרד הבריאות, אגף המידע, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר ביקורים במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות2020 , דצמבר2021 ', עמ5 , 86 , 89 ו- 96 ; ביקורים במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות019 2 , יולי2020 ', עמ6 , 71 , 74 ו- 82 ; ביקורים במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות2018 , מרץ2020 ', עמ6 , 69 , 72 ו- 80 ; ביקורים במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות2017 , פברואר2019 ', עמ6 , 71 , 74 ו- 82 ; ביקורים במחלקה לרפואה דחופה: מאפייני הפעילות6 201 , ינואר2018 ', עמ6 , 71 , 74 ו- 82 . נתוני מספר האשפוזים: ציונה חקלאי, מנהלת אגף המידע, משרד הבריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת, דוא"ל21 בדצמבר2021 . 66 חישוב השיעור לפי כלל הב יקורים שהופיעו בעמודים שצוינו בהערת שוליים5 6. 67 ,משרד הבריאות, אגף המידע, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר :ביקורים במחלקה לרפואה דחופה מאפייני הפעילות2020 , דצמבר2021 ', עמ10 . מספר הביקורים במחלקות לרפואה דחופה שסיבתם נרשמה בתור תאונת עבודה היה בין 61,700 בשנת2016 ל- 46,600 בשנת 2020 שיעור ביקורים אלו בשנת2020 היה דומה לזה בשנת 2019 (כ- 1.8% ) מיפו י נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 22 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מטבלה3 כי בכל אחת מהשנים2020-2016 נרשמו במחלקות לרפואה דחופה9-5 פטירות של מטופלים שסיבת ה ביקור שנרשמה היא תאונת עבודה, פטירות אלה הן 0.01% המ ביקורים מסיבה זו במחלקות לרפואה דחופה בכל אחת משנים אלה. לפי ההגדרה, הנתונים אינם כוללים נפגעים שהגיעו לבית החולים ללא רוח חיים ו אינם כוללים נפגעים שטופלו במחלקות .אחרות בבתי החולים לא ידוע לנו אם משרד הבריאות או בתי החולים מעבירים למינהל הבטיחות דיווחים על נפגעי עבודה שנפטרו. עוד עולה מנתוני משרד הבריאות כי שיעו ר המטופלים שביקרו במחלקות לרפואה דחופה בסיבה של תאונ ת עבודה ו אושפזו באחת ממחלקות בית החולים, הוא בין כ- 6% (בשנים 2016 – 2018 ) לכ- 8% ( בשנת2020 ) . בדוח לא צוין מהו המספר המוחלט של המתאשפזים .ומשך האשפוז :לכן קיבלנו ממשרד הבריאות נתונים נוספים, שונים בהגדרתם מספר ה אשפוזים באותם שנים ש סיב ת האשפוז נרשמה בתור תאונת עבודה . נדגיש כי לא מדובר ב ,מספר המאושפזים שכן לאדם יכול להיות יותר מאשפוז אחד בשנה. כמו כן ייתכנו בנתונים אלו גם מתאשפזים שלא הגיעו ממחלקות לרפואה דחופה, ויית כנו גם מתאשפזים שהגיעו מהמחלקות אבל סיבת ה ביקור שנרשמה לא הייתה תאונת עבודה או שהתאשפזו בבית חולים אחר . בטבלה4 .להלן נציג נתונים אלו טבלה4 : מספר האשפוזים בבתי חולים שסיבת האשפוז נרשמה בתור ""תאונת עבודה ומספר ימי השהייה ה ממוצע באשפוז68 השנה מספר האשפוזים עם סיבת אשפוז ""תאונת עבודה ממוצע ימי השהייה באשפוז 2016 3,417 3.87 2017 3,327 3.93 2018 3,344 3.53 2019 3,483 3.74 2020 2,878 3.81 כפי שמוצג ב טבלה4 , בשנים2016 – 2019 מספר האשפוזים ש סיבתם נרשמה בתור תאונת עבודה הוא 3,327 – 3,483 , בעוד בשנת2020 מספר האשפוזים הוא 2,878 . בכל אחת מהשנים משך השהייה הממוצע באשפוז היה בין3.53 ( ימים2018) ל- 3.93 ( ימים2017 .) 4 . נתונים על מחלות תעסוקתיות לפי דוח ועדת אדם, "בריאות תעסוקתית " היא מונח המכיל רפואה תעסוקתית וגהות תעסוקתית ., שני תחומים המשלימים זה את זה הרפואה התעסוקתית מתמקדת בעובד 68 ,ציונה חקלאי, מנהלת אגף המידע, משרד הבריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל21 בדצמבר2021 . מספר האשפוזים שסיבתם נרשמה ב תור תאונת עבודה היה כ- 3,330 – 3,480 בכל אחת מהשנים 2016 – 2019 , ואילו בשנת2020 מספרם כ- 2,880 בכל אחת מהשנים 2016 – 2020 נפטרו 9-5 מבין המבקרים במחלקות לרפואה דחופה בסיבה של תאונת עבודה ( 0.01% מכלל הביקורים מסיבה )זאת מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 23 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ובקבוצות עובדים ו עוסקת באבחון, בהערכה ובניטור של גורמי סיכון בסביבת העבודה, בזיהוי ובמניעה של מחלות שמקו רן בעבודה (מגורמים כימיים, פיזיקליים, ביולוגיים, פסיכולוגיים )וארגוניים– ברמת העובד וברמת קבוצת העובדים , כמו גם מעקב אחר קבוצות החשופים .לסיכונים ובדיקתן הגהות התעסוקתית מתמקדת בסביבת העבודה ,ועוסקת בזיהוי, ניטור הערכה ובקרה של סיכוני הבריאות במקום העבודה , כמו גם פתרונות למיתון חשיפות העובדים לסיכונים. 69 בשל קוצר היריעה במסגרת מסמך זה נעסוק בחובת הדיווח על מחלות מקצוע ובנתונים זמינים בנושא, ולא בנושאים נוספים דוגמת שירותי הרפואה התעסוקתית וחובות .בדבר ניטור החשיפה לגורמים מזיקים70 מחלות תעסוקתיות נגרמות בשל חשיפה לגורמים מזיקים בעבודה. הפגיעה בעובדים ובמשפח יה תו ,ם, העלויות הכרוכות בכך כמו גם התפתחויות טכנולוגיות העשויות להביא לנזקי .בריאות חדשים, מעלים את חשיבות ניטור התופעה71 לפי אתר משרד הבריאות, בישראל " ,בדומה למדינות אחרות קיימת תת-הערכה משמעותית של התחלואה התעסוקתית." 72 פקודת התאונות ומחלות משלח- ,)היד (הודעה1945 , קובעות בין היתר חובת דיווח על מחלות מסוימות למינהל הבטיחות. 73 רשימת מחלות אלו מופיעות בתוספת השלישית לפקודה וב תקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה– ,)רשימה נוספת ה תש״ם– 1980 . 74 הרשימה עודכנה לאחרונה בשנת980 1 ,. עם זאת ,לפי מבקר המדינה חובת הדיווח אינה מוגבלת לרשימה , והיא מוטלת גם במקרה של חשד לקשר סיבתי בין תעסוקה למחלה שאינה מופיעה .ברשימה75 המוסד לביטוח לאומי עוסק במחלות מקצוע במסגרת ביטוח נפגעי עבודה. ב חוק הביטוח הלאומי מחלת מקצוע" מוגדרת מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מע ו סיק ,או מטעמו ובעובד עצמאי– עקב עיסוקו במשלח ידו". 76 בתוספת השנייה ל תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ,)מפני פגיעה בעבודה ה תשי"ד– 1954 , 77 מופיעה רשימה של מחלות מקצוע , והיא אינה זהה לרשימת המחלות בחקיקה שבאחריות מינהל הבטיחות. מבקר המדינה העלה( 2016 ) כי 69 דוח ה וועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ31 , 57 . 70 ,להרחבה על כך ראו למשל, רננה גוטרייך היבטים בשמירה על בריאותם של עובדים החשופים לגורמים כימיים מזיקים במקום עבודתם ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת20 ביוני2021 . 71 ,אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רישו ם מחלות תעסוקתיות :, פרסום14 בפברואר2021 :); כניסה (לשני הפריטים19 בדצמבר2021 . 72 ,אתר משרד הבריאות רישום מחלות תעסוקתיות :, כניסה19 בפברואר2021 . 73 סעיף5 ל פקודת התאונות ומחלות משלח- ,)היד (הודעה1945 מטיל את חובת הדיווח על רופא המטפל או המבקר חולה או מעסיק (גם אם מדובר בחשד). במקרה של מעסיק נכתב כי הדיווח יישלח למפקח על האזור, כמו גם לרופא הממשלתי של משרד הבריאות .האחראי על הנפה שבה מקום העבודה 74 לפי תקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה– ,)רשימה נוספת ה תש״ם– 1980, אלו החליפו רשימה שבתקנות משנת1968 . 75 מבקר המדינה, דוח66 ג לשנת2015 , :משרד הכלכלה והתעשייה בטיחותם של העובדים ובריאות , מאי2016 ', עמ1047 . 76 סעיף79 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה– 1995 . 77 התוספת השנייה ל ,)תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה ה תשי"ד– 1954 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 24 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm רשימה זו לא עודכנה משנות ה- 90 של המאה ה- 20 אף שמאז חלו שינויים בעולם התעסוקה .ובחומרים שבשימוש בתעשייה78 יחידת הרישום למחלות תעסוקתיות הוקמה ביולי2011 במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. המרכז מספק ליחידה בסיס מקצועי וארגוני, ואילו את המימון מספק מינהל ,הבטיחות במשרד העבודה. את הרישום מנהלת ועדת היגוי שבה נציגים משני המשרדים המוסד לביטוח לאומי ונציגי המח .לקות לרפואה תעסוקתית של קופות החולים היעד המרכזי של היחידה הוא מתן מידע עדכני ומהימן בנוגע למחלות תעסוקתיות ,תוך ניטור מגמות והתרעה לגבי הופעת מחלות חדשות או מוקדי תחלואה. 79 לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מאז הקמת היחידה בשנת2011 מינהל הבטיחות מעביר את הדיווחים על המחלות למרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, ובמרכז מקודדים ומקלידים אותם ,(לפני הקמת היחידה, הרישום היה בידי הרופאים התעסוקתיים הראשיים במינהל הבטיחות )באופן ידני . כמו כן, לפי תשובת משרד הבריאות במסגרת כתיבת מסמך זה, ה מרכז פועל כדי להגדיל את הדיווח, ובכלל זה עורך בקרה על מרפאות תעסוקתיות, משתף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי כדי לבחון פערים ומעודד רופאים שאינם מומחים לרפואה תעסוקתית לדווח על .מקרים אלו80 נציין כי חלק מ נושאים אלו עלו בתור פערים בדוח מבקר המדינה לשנת2015 , ובכ לל זה עלה כי פעולות משרד הבריאות ויחידת ה רישום ל מחלות תעסוקתיות להגברת הדיווחים היו מועטות, וכי בקרת האיכות על דיווחים מהמרפאות התעסוקתיות של קופות .החולים, הייתה רק בחלק מהקופות81 הדוח האחרון שפרסמה יחידת הרישום למחלות תעסוקתיות עסק בשנת2017 , והתפרסם באפר יל2019 . 82 מהיחידה נמסר לנו כי הדוח לשנת2018 ממתין לאישור לפרסום על י די .מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה עוד צוינו קשיים בנוגע לחידוש העברות מידע מהמוסד .לביטוח לאומי עוד צוין כי ביחידה יש נתונים עדכניים, ובכלל זה נתונים על שנת2021 , אך הפצתם מתעכבת בשל סוגיות בשלמות הנתונים. 83 78 מבקר המדינה, דוח66 ג לשנת2015 , :משרד הכלכלה והתעשייה בטיחותם של העובדים ובריאות , מאי2016 ', עמ1053 . 79 ,אתר משרד הבריאות רישום מחלות תעסוקתיות ,; אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רשם מחלות תעסוקתיות , כניסה :)(לשני הפריטים18 ביוני2019 .". נציין כי באתר משרד העבודה היחידה מכונה "רשם מחלות תעסוקתיות 80 ,רננה גוטרייך היבטים בשמירה על בריאותם של עובדים החשופים לגורמים כימיים מזיקים במקום עבודתם , מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת20 ביוני2021 ', עמ14 . 81 מבקר המדינה, דוח66 ג לשנת2015 , :משרד הכלכלה והתעשייה בטיחותם של העובדים ובריאות , מאי2016 ', עמ1014 . 82 ,משרד הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, חטיבת טכנולוגיות רפואיות מידע ומחקר ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים ,החברתיים הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני2017 , אפריל2019 (להלן: הרישום למחלות הרישום תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני2017 '), עמ3 , 6. 83 ,אביטל סטרק הרישום למחלות תעסוקתיות , המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע ,של הכנסת, דוא"ל 21 ב דצמבר2021 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 25 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm בחלק זה נציג נתונים ומידע בהתבסס על הדוח ל שנת 2017 , כמו גם על מידע נלווה שהתקבל מהיחידה לצורך כתיבת מסמך מאוקטובר2019 . 84 לפי ה ,דוח נתוני הרישום מתבססים על הדיווחים בנוגע לחשד למחלה תעסוקתית שהתקבלו במינהל הבטיחות לפי פקודת תאונות ומחלות משלח- ,)יד (הודעה1945 )(ראו לעיל . בשנת2017 התקבלו ברישום למחלות תעסוקתיות2,085 הודעות על חשד למחלה תעסוקתית של עובדים; מתוכן1,737 מקרים נמצאו מתאימים לקריטריוני הרישום (לאחר סינון של הודעות כפולות והודעות שאינן על .)מחלות תעסוקתיות85 שנת2017 אינה בהכרח שנת תחילת המחלה, אלא היא שנת הרישו ם. 86 על כל המקרים דיווחו רופאים, על כ- 99% .מהם דיווחו רופאים תעסוקתיים87 שיעור המקרים עם חשד למחלה תעסוקתית שנקלטו ברישום בשנת2017 הוא כ- 4.5 מקרים ל- 10,000 מועסקים. 88 נציין כי בדוח הרישום למחלות תעסוקתיות נכתב כי הדיווחים על מחלה תעסוקתית בקרב ע ובדים זרים;"הם "מקרים בודדים בשנה89 לא ברור אם הכוונה .גם לעובדים פלסטינים .בכל מקרה יכולה להיות יותר מאבחנה אחת ב- 1,737 המקרים בשנת 2017 נרשמו 1,895 אבחנות לפי מערכות גוף. כ- 46% מהאבחנות היו קשורות בפגיעה במערכת השמע ( 871 ). פגיעה במערכת השמע הייתה עיקר האבחנות גם בשנים 2012 – 2016 , אם כי השיעור היה גבוה יותר– כ- 54% עד64% בכל אחת מהשנים. 90 ,בדוח הוצגו נתונים לפי מאפיינים נוספים. למשל כ- 42% מהמקרים שויכו לענפים כרייה וחציבה ; תעשייה וחרושת (הנתונים הוצגו במאוחד לשני הענפים– 720 )מקרים– ,לפי הדוח 84 ,ראו גדעון זעירא מונחים מעולם העבודה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת2 באוקטובר2019 ', מחלות מקצוע, עמ49 – 51 . 85 מקרה מוגדר לפי נפגע שסווג לגביו קוד סיווג ה- ICD10 . שני קודי סיווג או יותר לפי אותה הודעה, כלומר יותר מאבחנה אחת, נחשבו .בנתונים בתור הודעה אחת הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני2017 , אפריל2019 ', עמ6 , 14 . אם התקבלה עבור עובד אחד יותר מהודעה אחת במועדים שונים עם מחלות תעסוקתיות שונות, מספר המקרים יהיה כמספר ההודעות. ד"ר מיכל ,ברומברג בשם צוות הרישום למחלות תעסוקתיות , המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר ,והמידע של הכנסת, דוא"ל8 ביולי2019 . 86 צוין כי השנה שבה התקבל הדיווח ברישום מייצגת על פי רוב את שנת אבחון המחלה בתור מחלת מקצוע, אך ייתכן כי המחלה החלה ,לפני שנת הדיווח. עוד צוין כי שיטה זו של תיעוד מחלות מקצוע מקובלת ברישומים דומים בעולם. ד"ר מיכל ברומברג בשם צוות הרישום למחלות תעסוקתיות ,, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל8 ביולי2019 . 87 הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני2017 , אפריל2019 ', עמ3. 88 צוין כי ל שם חישוב נתון זה שימשו נתונים בדבר "האוכלוסייה העובדת בארץ", לפי השנתון הסטטיסטי לישראל לשנת2017 של הלמ"ס ( 3.824 'מיליון איש). שם, עמ6 . לפי שנתון הלמ"ס לשנת2018 , נתון זה של מספר המועסקים תואם למספר המועסקים בממוצע חודשי בש נת2017 בהתבסס על סקר כוח אדם של הלמ"ס. לפי ההגדרות בשנתון, אוכלוסיית הסקר כוללת תושבים קבועים השוהים בישראל .(או שאינם שוהים בישראל שנה או פחות ברציפות) וכן תושבים ארעיים השוהים בישראל השוהים בישראל יותר משנה ברציפות ,כלומר באוכלוסיית הסקר לא נכללים כל הע.ובדים הזרים ולא נכללים עובדים פלסטינים ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנתון סטטיסטי לישראל2018 , לוח12.11: מועסקים, אחוז שכירים ואחוז מועסקים העובדים חל קית, לפי ענף כלכלי :, פורסם16 באוגוסט2018 ; מבוא – הסברים, הגדרות ומקורות– עבודה ושכר :, לא צוין תאריך, כניסה20 בדצמבר2021 . 89 הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני2017 , אפריל2019 ', עמ5. 90 הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני2017 , אפריל2019 ,, 'עמ16 . כ- 42% מהמקרים שויכו במאוחד לענף כרייה וחציבה ולענף תעשייה וחרושת כ- 46% מהאבחנות בשנת2017 היו קשורות בפגיעה במערכת השמע בשנת2017 התקבלו ברישום למחלות תעסוקתיות 2,085 הודעות על חשד ;למחלה תעסוקתית מתוכן 1,737 מקרים נמצאו מתאימים ל רישום שיעור המקרים שנקלטו ברישום בשנת2017 הוא כ- 4.5 מקרים ל- 10,000 מועסקים מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 26 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm מדובר בשיעור של17 עובדים ל- 10,000 .מועסקים במאוחד לשני הענפים בשלושה ענפים השיעור הוא כ-6 – 8 דיווחים ל- 10,000 מועסקים: אספקת מים, שירותי ביוב, טיפול באשפה ( ובפסולת ושירותי טיהור7.8 לפי13 מקרים( ); חקלאות, ייעור ודיג7 ); בינוי( 6.7 ) ; מינהל מקומי, מינהל( וביטחון, ביטוח לאומי חובה6.1 ) . בשאר הענפים השיעור המחושב הוא בין0.3 ל- 4.2 דיווחים ל- 10,000 .מועסקים91 בדוח צוינו סוגי החשיפה העיקריים שדווחו ל גבי המחלות התעסוקתיות: גורמים פי יז קליים, כגון רעש, רטט, קרינה מייננת וקרינה אולטרה- סגולה; גורמים ארגונומיים, ובכלל זה מאמץ של קול, תנוחה לא נוחה, מחזוריות והרמת משקלים כבדים; חומרים כימיים, ובהם אבק מזיק .(סיליקה ואסבסט); גורמים ביולוגיים ונפשיים במקרים ספורים92 ,כמו כן בדוח הרישום לשנת2017 , הוצגו ממצאים ראשוניים מפיילוט ש במסגרתו התקבלו נתונים מהמוסד לביטוח לאומי לגבי מקרים שהכיר בהם המוסד בתור פגיעת עבודה. משילוב ,המידע של שני הגופים עולה כי נוסף על1,737 המקרים שנרשמו ביחידה, בנתוני המוסד לביטוח לאומי היו1,876 מקרים שהוכרו בתור מחלות תעסוקתיות בשנת2017 , ולא היו .מוכרים לרישום השיעור הכולל שהוצג בדוח של המקרים שהיו ידועים לרישום והמקרים שלא ( 3,613 ) , הוא9.4 ל- 10,000 מועסקים. 93 בשני המאגרים שנת2017 אינה בהכרח שנת תחילת המחלה, אלא היא שנת הרישום)(ברישום או שנת ההכרה (ה מוסד לביטוח .)לאומי94 בפרסום הוצגו נתונים נוספים על בסיס איחוד הנתונים המתואר. כך, עולה כי שיעור הדיווח בשנת2017 על גברים גדול משיעור :נשים14 דיווחים על גברים ל- 10,000 ו- 4.3 דיווחים על עובדות ל- 10,000 . 95 לפי לאום, שיעור הדיווח על ,העובדים הערבים (מוסלמים 91 נציין כי לכ- 9% ( מהמקרים היה חסר קוד ענף153 .)מקרים הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני17 20 ', עמ11 – 12 . אין בידנו מידע בנוגע לאופן הסיווג לענפים של עובדים שדווחה לגביהם המחלות ולא על נתוני המועסקים, וגם לא את סוג הסיווג. נ זכיר כי " השם תעשייה וחרושת" תואם לשם הענף בסיווג הענפים לשנת2011 , אך השם שונה במהדורה המעודכנת שפרסמה הלמ"ס בשנת 2015. ראו הערת שוליים47 . עוד פורטו בדוח היחידה נתונים על דיווחי מחלות לפי משלח יד, ונכתב כי מדובר על קידוד לפי סיווג משנת 1993 (ככל הנראה הכוונה ל- 1994 ). נציין כי בפרסומי סקרי כוח אדם של הלמ"ס (ובפרסומים נוספים) משנת2013 הנתונים מסווגים לפי הסיווג האחיד של משלחי היד2011 ,. ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסיווג הא חיד של משלחי היד2011 , 6 באוקטובר2015 ; ,גדעון זעירא מונחים מעולם העבודה ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת2 באוקטובר2019 ', משלח יד, עמ27 . 92 הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני2017 , אפריל2019 , 'עמ20 . 93 לפי התיאור, מקובץ המוסד לביטוח לאומי הוסרו תאונות עבודה, החמרות של מקרים המוכרים, וכן מקרים המוכ רים לרישום, כך שנותרו מקרים שהוכרו בידי המוסד כמחלות תעסוקתיות בשנת2017 ושאינם במאגר המידע של הרישום למחלות תעסו קתיות. צוין כי במאגר הרישום מקרי התחלואה החשודים כ מחלות מקצוע דווחו בשנת2017 בקרב מועסקים, ואילו בנתוני המוסד לביטוח לאומי– מקרי תחלואה שהוכר ו בשנת2017 ., כולל בקרב מי שכבר אינם מועסקים והוכרו בגין מחלה בזמן שהועסקו הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני2017 , אפריל2019 , 'עמ21 . 94 ,כאמור צוין כי השנה שבה התקבל הדיווח ברישום מייצגת על פי רוב את שנת אבחון המחלה בתור מחלת מקצוע, אך ייתכן כי המחלה ,החלה לפני שנת הדיווח. עוד צוין כי שיטה זו של תיעוד מחלות מקצוע מקובלת ברישומים דומים בעולם. ד"ר מיכל ברומברג בשם צוות הרישום למחלות תעסוקתיות , המרכז הלאומי לבק ,רת מחלות, משרד הבריאות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ,דוא"ל8 ביולי2019 . 95 צוין שחסר מידע בנוגע למין על12 .מקרים מקובץ המוסד לביטוח לאומי הרישום למחלות תעסוקתיות בישראל– עדכון נתוני2017 , אפריל2019 , 'עמ22 . נוסף על1,737 המקרים שנרשמו ביחידת הרישום למחלות תעסוקתיות בשנת2017 , בנתוני המוסד לביטוח לאומי שהועברו ליחידה, עלו 1,876 מקרים שהוכרו בתור מחלות ,תעסוקתיות בשנה זו ולא היו מוכרים ליחידה מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תע סוקתית | 27 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ערבים נוצרים, בדואים ודרוזים) הוא11.1 ל- 10,000 ;שיעור הדיווח על עובדים יהודים הוא8.9 ; )ואחר (נוצרים שאינם ערבים ובני לאום אחרים– 15 . 96 בדוח מינהל הבטיחות לשנת2020 ובדוח ה רישום ל מחלות תעסוקתיות לשנת2017 אין נתונים על תמותה ממחלות תעסוקתיות. מ תשובה של משרד העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים ומינהל הבטיחות מ פברואר 2020 לצורך כתיבת מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת , עולה כי לפי הערכות מינהל הבטיחות, כ- 800 עובדים נפטרים מדי שנה בשל מחלות תעסוקתיות או כתוצאה מסיבוכיהן . .לא ידוע לנו על מה מבוססות הערכות המינהל יש לציין כי פעמים רבות יש קושי להצביע על הקשר הסיבתי בין חשיפת עובד לגורמים מזיקים לתחלואה ולתמותה. 97 5 . נתוני פיקוח ו אכיפה כאמור, מינהל הבטיחות הוא הגוף המרכזי האמון על פיקוח ואכיפה. גופים נוספים, כגון משטרת ישראל, פרקליטות המדינה ורשם הקבלנים (בענף הבנ ייה) אמונים על היבטים מסוימים , ו לפי מינהל הבטיחות ,כך גם .הרשויות המקומיות98 .בדוחות מינהל הבטיחות לא צוינו נתונים מדויקים על כוח האדם האמון על פעולות פיקוח בדוח לשנת2019 נכתב כי בשנה זו נקלטו50 מפקחי עבודה חדשים, וכי בשנת2020 אמורים היו להיקלט מפקחים נוספים, כך שבסך הכול יהיו במינהל כ- 75 מפקחים ; בדוח לשנת2020 הוזכרו "עשרות מפקחים" שהוכשרו בתחום החקירות ובתחום הגהות. 99 בדיון בוועדת העבודה , הרווחה והבריאות של הכנסת בינואר2021 מתשובת ראש מינהל הבטיחות לשאלת היו"ר בנוגע לגידול במספר המפקחים עולה כי המספר הכולל הוא קרוב ל- 100 ("ביום טוב"), וכי80 .מפקחים "ורסטיליים" (פועלים בכמה ענפים) יוצאים כל יום לשטח100 לפי אתר מינהל ;הבטיחות, יש ארבעה מפקחי עבודה אזוריים (מחוז הדרום; חיפה והצפון; תל אביב והמרכז 96 צוין שחסר מידע על10 ,מקרים בקובץ המוסד לביטוח לאומי. שם23 . 97 ,רננה גוטרייך היבטים בשמירה על בריאותם של עובדים החשופים לגורמים כימיים מזיקים במקום עבודתם , מרכז המחקר והמידע של ,הכנסת20 ביוני2021 ', עמ4 , 13 ; רועי בן נעים, מנהל תחום קשרי כנסת וממשל, אגף בכיר קשרי חוץ ודוברות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, תשובה על פניית מרכז המ ,חקר והמידע של הכנסת, מכתב9 בפברואר2020 . 98 אשר לרשויות המקומיות נציין למשל כי בדוח השפעת רגולציה של מינהל הבטיחות בנושא עגורני צריח יש התייחסות לסמכות העיריות לפי סעיף 236 לפקודת העיריות [נוסח חדש] ,לפקח על פעולות מסוימות בשטחן. בהתייחס לכל הפחות, לפיקוח ,על פעולות מנוף ,נכתב כי בפועל הדבר אינו מבוצע. ראו רן כהן, דוד נגר ויעקב בורנשטיין( דוח הערכת השפעות רגולציהRIA): תקנות הב טיחות בעבודה (עגורני צריח), תשפ"א– 2021 , מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פברואר2021 , 'עמ15 . 99 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פעילות מינהל הבטיחות בזרוע העבודה– דוח שנתי2019 ', עמ4 ; דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 :, לא צוין תאריך בשני הפריטים, כניסה22 בדצמבר2021 ', עמ5 ; 100 הכנסת ה- 23 , ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, פרוטוקול131 ,הצעת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)(תיקון), התשפ"א– 2020 2 ,. הצעת תקנות הבטיחות בעבודה (מכירה והשכרה של מכונות מיתקנים וציוד)(תיקון) התשפ"א– 2021 , 6 בינואר2021 ', עמ25 . לפי דברי ראש מינהל הבטיחות בדיון בכנסת בינואר2021 , כ- 80 מפקחי עבודה "ורסטיליים" (פועלים )בכמה ענפים מפקחים על אתרי עבודה באופן שוטף בדוחות יחידת הרישום ומינהל הבטיחות שהוצגו, אין נתונים על תמותה ממחלות ;תעסוקתיות לפי הערכות המינהל משנת2020, כ- 800 עובדים נפטרים מדי שנה ממחלות אלו ומסיבוכיהן, אך יש קושי לעמוד על קשר סיבתי מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 28 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm ירושלים), וכן מנהלי תחומים, דוגמת תחום הגהות .התעסוקתית101 לא ברור מהם יחסי הגומלין .בין המחוזות לתחומים בכל הנוגע לפיקוח בבקשת המידע שהפנינו למינהל הבטיחות כללנו ג ,ם חלק שבו ביקשנו לעמוד בין היתר על תקנים ואיוש, על מבנה כוח האדם, בדגש על אכיפה וכן על נתוני אכיפה. בהיעדר, התשובה נציג מבט על נתוני הפיקוח והאכיפה בדוחות לשנת 2020 . 5.1 ביקורי פיקוח בדוחות מינהל הבטיחות, כמו גם בדוחות זרוע העבודה ומשרד העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים ( להלן: משרד העבודה ) לשנת2020 )(כולם התפרסמו תחת משרד העבודה, 102 מופיעים נתונים על ביקורי פיקוח בחלק מהענפים, כמו גם נתונים ע ל מספר האתרים בחלק .מענפים אלו לפי דוח מינהל הבטיחות, בישראל יותר מ- 12,000 אתרי בנייה ומספר ביקורי ה פיקוח בע נף זה בשנת2020 היה 12,250 , לעומת זאת ב פרסום של זרוע העבודה נכתב כי בישראל יש כ- 12,500 אתרי בנ ייה ומספר הביקור ים בשנה זו היה 13,035 . 103 באשר לתעשייה, ב דוח מינהל הבטיחות וב דוח ה שנתי של משרד העבודה נכתב כי בענף זה היו6,846 ביקורים בשנת2020 , בעוד ב פרסום של זרוע העבודה נכתב כי היו 7,182 .ביקורים בהיעדר ציון ה הגדרות לשליפות הנת ונים ומועדם, קשה לעמוד על הסיבות ל הבדלים בנתונים . בהינתן שמערכת המינהל ,המרכזת את נתוני הפיקוח והאכיפה היא מערכת תפעול לליווי עבודת המפקחים104 כדי לנסות להתגבר על קשיים אפשריים ביקשנו ממינהל הבטיחות בין היתר נתוני פיקוח בחלוקה לסטטוס הביקור במערכת, ובכלל זה ביקורים שבפועל לא נבדק בהם האתר , אולם כאמור 101 ,אתר מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית אודות ;מפקחי עבודה אזוריים :, עודכן15 ביוני2021 :, כניסה23 בדצמבר2021 . 102 מינהל הבטיחות וזרוע העבודה היו תחת משרד העבודה בשנת2020 . הנתונים להלן לקוחים משלושת הדוחות ,: משרד העבודה ,הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התע סוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 , לא צוין תאריך בשני :הפריטים, כניסה22 בדצמבר2021 ', עמ2 – 3 ,; משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שוק העבודה בישראל020 2 : תעסוקה בימי קורונה ופעילות זרוע העבודה , פברואר2021 ', עמ93 ,; משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח לשנת2020 , מוגש לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח– 1998 , :לא צוין תאריך, כניסה22 בדצמבר2021 ', עמ336 . לפי תאריכי הפרסום באתר, דוח מינהל הבטיחות לשנת2020 פורסם ב- 31 בדצמבר2020 , כלומר ביום האחרון של השנה שבה עוסק הדוח, דוח זרוע העבודה התפרסם ב- 18 בפברואר2021 )ודוח משרד העבודה (התפרסם באתר משרד הרווחה לאחר שינוי שם המשרד ושינוי תחומי סמכותו– ייתכן שפורסם ב- 4 ביולי2021 ,. ראו אתר זרוע העבודה התפרסם דו"ח מי נהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית לשנת2020 :, פרסום31 בדצמבר2020 ; דוח שוק העבודה לשנת2020: תעסוקה בימי קורונה :, פרסום18 בפברואר2021; אתר משרד הרווחה והביטחון הח ,ברתי דוחות , משרד העבודה, הרווחה ו השירותים החברתיים, דוח חופש המידע לשנת2020 , 4 ביולי2021 :), כניסה (לכל הפריטים23 בדצמבר2021 . 103 ( בדוח השנתי של משרד העבודה לא צוינו מספר האתרים ומספר ביקורי הפיקוח היה זהה לזה בדוח מינהל הבטיחות12,250 .) 104 לפי דוח ועדת אדם, המערכת הממוחשבת של מינהל הבטיח ות (אפיק) המרכזת נתוני פיקוח ואכיפה שוטפים, היא מערכת תפעולית (ולא מערכת נתונים ומידע), והיכולת להשתמש בנתונים לצורכי מחקר וקביעת מדיניות מוגבלת ומלווה בקשיים. ראו דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ93 – 94 . בפרסומים שונים של מינהל הבטיחות וזרוע העבודה לשנת2020 מוצגים נתוני פיקוח ;שונים למשל, מספר ביקורי הפיקוח בענף התעשייה: בפרסום אחד6,846 ביקורים ובפרסום אחר7,182 ביקורים מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 29 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm לא קיבלנו תשובה. 105 אשר לענפים או תחומים נוספים נציין כי רק בדוח השנתי של משרד ( העבודה צוינו מספר ביקורי הפיקוח בחקלאות284ב ) ו מקומות ציבוריים ( 1,415 .) 106 נציין כי גם נתון מדויק של ביקורי הפיקוח לא מאפשר תמונה בלי נתונים נוספים . ,כאמור בשניים מהפרסומים יש הערכה בנוגע למספר אתר י הבנייה (יותר מ- 12,000 לעומת כ- 12,500 ), ובשלושתם בנוגע לכלל מקומות העבודה (כ- 65,000 לעומת75,588 ,) 107 ו בנוגע לשאר הענפים– לא צוינו מספר האתרים ,. כמו כן לא ברור אם מדובר במספר האתרים הפעילים בנקודת זמן מסוימת או במספ ר האתרים השונים שהיו נתונים לפיקוח במהלך השנה . בלי נתונים אלו ובלי נתונים משלימים על מספר הביקורים באותו אתר יותר מכמה פעמים , כגון ביקורי מעקב , קשה להעריך את היקף ביקורי הפיקוח, ולעמוד למשל על שיעור האתרים שלא היה בהם ביקור . נציין כי ייתכן שלא כל האתרים המ ופיעים במערכת המינהל, אכן פעילים ולא בהכרח כל האתרים הפעילים אכן ידועים למינהל. בבקשת המידע שלנו למינהל שאלנו בין היתר מה מקורות המידע לכך והאם בכל ענף נדרש להודיע למינהל על פתיחת את .עבודה או על סגירתו בדוחות מינהל הבטיחות, זרוע העבודה או משרד העבודה לשנת2020 אין נתונים על ליקויים שנמצאו בביקורי הפיקוח .נתונים על ליקויים יכולים להוסיף מידע על הפיקוח – למשל, נושאים שנבדקו. אך לא פחות מכך הם יכולים לתרום לשיקוף מצב הבטיחות – גם מבחינה כמותית , למשל שיעור הביקורים שנמצא בהם ליקוי, וגם מבחינה איכותית – ,למשל .ניתוח מעמיק של סוגי ליקויים לפי העניין נציין כי מידע מהמוסד לבטיחות ולגיהות יכול לתת תמונה משלימה על מצב הבטיחות ,. למשל לפי מצגת של המוסד לבטיחות ולגיהות העוסקת בפעילות בחודשים ינואר– נובמבר2021 , בין היתר המוסד ערך כ- 20,300 פעילויות אבחון בכמה סוגי מקומות עבודה , ולאבחונים אלו ממצאים. 108 בדומה, בדוח ועדת אדם עלה כי המוסד לבטיחות ולגיהות, נוסף על ריכוז הפעלת מרכז מידע לבטיחות, צובר נתונים ומידע בטיחותי במסגרת פעילותם של מדריכים במקומות .העבודה109 105 כלל הביקורים בכל ענף; וחלוקת כלל הביקורים לשלושה: מספר הביקורים שנבדק בהם האתר והטיפול בו הסתיים; מספר הביקורים שלא נבדק האתר (למשל, בפועל אין.אתר או שהוא סגור); מספר הביקורים בסטטוס נוסף (תוך פירוט). כאמור לא קיבלנו תשובה 106 .לפי הדוח השנתי של משרד העבודה, מדובר במעליות, דרגנועים, מתקני ספורט, מחסני נפט, מכשירי החייאה ועוד 107 הנתון בדבר75,588 מקומות העבודה בענפי המשק השונים הנתונים לפיקוח צוין ב.דוח השנתי של משרד העבודה 108 צוינו10 הממצאים התדירים ביותר בכל אחד מהסוגים: תעשייה, בנייה וחקלאות (לא ברור אם החלוקה חופפת לחלוקת מינהל הבטיחות או לסיווג ענפי הכלכלה2011 ). ד"ר מיקי וינקלר, ממלא מקום מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, מצגת להצגת המוסד לבטיחות ול ,גיהות, תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל14 בדצמבר2021 . 109 לפחות בזמנו נכתב כי יש חסם להעברת מידע בין שני הגופים: הנהלת המוסד האמינה שיחסי האמון של המדריכים עם ציבור המעסיקים והעובדים ייפגעו אם יועבר מידע לגורמי האכיפה. ראו דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ94 – 95 . בדוחות לשנת2020 אין נתונים על ליקויים שנמצאו בביקורי הפיקוח מיפוי נתוני בטיחות בעבודה וב ריאות תעסוקתית | 30 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm 5.2 נתונים על צווי בטיחות באתר מאגרי המידע הממשלתיים יש קובץ "רשימת צווי בטיחות שהטילו מפקחי מינהל הבטיחות בעקבות הפרות בטיחות בענפי המשק בישראל". מעיון בתאריכי משלוח הצווים (" send date " ) עולה כי נכון ל- 23 בדצמבר2021 הצווים נשלחו בין ה-1 בינואר2017 ל- 22 בדצמבר2021 . 110 ,להלן נציג צווים אלו בחלוקה לקטגוריות: בנייה, תעשייה, ציבורי, חקלאות .אך נציין כי אין הגדרות לקטגוריות אלה111 בטבלה5 להלן נציג את מספר צווי הבטיחות, לפי שנת המשלוח בחלוקה לקט.גוריות הענפים טבלה5 : מספר צווי הבטיחות שנשלחו בשנים2017 – 2021 בחלוקה לקטגוריות112 הקטגוריה השנה בנייה ציבורי תעשייה חקלאות סך הכול 2017 922 517 197 22 1,658 2018 1,104 711 310 12 2,137 2019 2,452 2,129 511 27 5,119 2020 5,429 2,204 1,234 43 8,910 2021 * 3,599 1,858 1,116 36 6,609 סך הכול 13,506 7,419 3,368 140 24,433 *עד ל- 22 בדצמבר2021 כפי שאפשר לראות בטבלה5 , בין תחילת2017 ל- 22 בדצמבר2021 מפקחי מינהל הבטיחות שלחו24,433 צווי בטיחות בכלל המשק. בסיכום השנים כ- 55% מצווי הבטיחות נשלחו "למקומות עבודה שסווגו בתור "בנייה ;כ- 30% "מהצווים סווגו תחת "ציבורי ; כ- 14% סווגו תחת "תעשייה"; כ- 1% ."סווגו תחת "חקלאות בכל אחת מהשנים משקל הקטגוריה בנייה היא הגדולה ביותר , הקטגוריה ציבורי היא השנייה בגודלה, התעשייה השלישית ולחקלאות המשקל .הקטן ביותר113 ,בהיעדר נתונים נוספים, כגון הגדרת הסיווג לענפים ומספר מקומות העבודה קשה להבין לעומקה את המשמעות של נתונים אלו. נציין כי בנוגע לשנת2020 , בדוחות 110 תאריך משלוח, מספר הצו, מספר אתר העבודה, שם האתר או כתובתו, עיר, שם מבצע העבודה, קטגוריה (מעין ענף), שם הליקוי, דבר החקיקה, הסעיף בחקיקה.ושמו. בחלקם התאים לא מלאים 111 לפי השמות, עולה כי לפחות הקטגוריה "ציבורי" שונה מסיווג ענפי הכלכלה2011 של הלמ"ס, וכן לא מופיע ענף אחד שהוצג בדוח מינהל הבטיחות לעניין תאונות קטלניות (מסחר ושירותים). בהיעדר הגדרות נוספות, לפי שם העמודה בקובץ, נתייחס לתאריך בתור .מועד שליחת הצו 112 ,אתר מאגרי המידע הממשלתיים רשימת צווי בטיחות :, עודכן23 בדצמבר2021, אוחזר: 23 בדצמבר2021 . 113 המיקום כאמור נשמר, אך המשקל השתנה בין השנים. בנייה– בין כ- 48% מכלל הצווים שנשלחו בשנת2019 לבין כ- 61% בשנת2020 ; ציבורי– בין כ- 25% ב- 2020 לכ- 42% ב- 2019 ; תעשייה– בין כ- 12% בשנת2017 לכ- 17% בשנת2021 ; חקלאות– בין0.5% בשנים 2020 2021– ל- 1.3% ב- 2017 . כ- 55% מצווי הבטיחות בשנים 2017 – דצמבר2021 , נשלחו למקומות עבודה שסווגו בתור בנייה מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 31 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm שהתפרסמו לא מוצגים נתונים על צווים בכל ארבעת ענפים אלו, וכן הנתונים שונים מאלו המופיעים בקובץ או מוצגים באופן ש ונה. 114 עוד נציין כי המוסד לבטיחות ולגיהות מפעיל את מוקד "קו החיים", ובמס גרתו מתבקש הציבור ,לדווח על סכנת בטיחות "ברורה ומיידית". לפי דף המוקד באתר המוסד לבטיחות ולגיהות .אפשר לדווח באתר על ליקויים בבנייה, בתעשייה או בחקלאות, כמו גם באמצעות הטלפון115 בדוח של מינהל הבטיחות לשנת2020 נכתב כי במינהל יש עמדה ("דסק") לקבלת דיווחים מקו .החיים של המוסד116 לפי המוסד לבטיחות ולגיהות, נכון ל- 29 בנובמבר2021 טופלו כ- 2,355 דיווחים וכ- 233 קיבלו צווי בטיחות בעקבות הדיווחים. עוד מופיעים בין היתר ממצאים ( עיקריים שעלו בעקבות הדיווחים, כך הממצא העיקרי הוא עבודה לא תקינה בגובה1,490 – לא ברור איזה גור ם ביסס את הממצא ואיך ואם מדובר במספר הדיווחים בשנת2021 .) 117 5.3 בירורים, חקירות והליכים משפטיים לפי דוח מינהל הבטיחות לשנת2020, ב מינהל הבטיחות פועלת יחידת חקירות , נוסף על .יחידת פל"ס במשטרת ישראל ומחוזות המשטרה118 כמו כן, נכתב כי בקורסים של המינהל הוכשרו עשרות מפקחים לעיסוק בתחום, וכן קודם ממשק הדוק עם הפרקליטות ורשויות .נוספות בנושא זה119 בדוח אין סיכום של פע ולות הבירורים והחקירות . בדוח משרד העבודה לשנת2020 בנוגע לבירורים וחקירות של תאונות עבודה ומחלות מקצוע נכתב כי יש473 ,חקירות ובירורים פעילים70 חקירות ובירורים שהסתיימו ו- 24 נסגרו או בוטלו. לא צוין כמה חקירות ובירורים נפתחו בשנת2020 ומתי החלו אלו שהסתיימ.ו120 בדוח המינהל לשנת2020 יש תמצית לתאונות הקטלניות שאירעו בשנה זו; בחלק מהתמציות נכתב כי האירוע נחקר על ידי המשטרה או במשותף על ידי המשטרה ומינהל הבטיחות, בחלקן נכתב כי נפתח בירור של מפקח עבודה, ובחלקן לא נכתב על פעולה שכזאת. לא צוינו הגדרות לפעולות בירור או חקירה, או מידע בנוגע לחלוקת האחריות בין המינהל למשטרה. בטבלה6 114 משר ,ד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרו ע העבודה לשנת2020 , לא 'צוין תאריך, עמ3 – 4 ,; משרד העבודה שוק העבודה בישראל2020: תעסוקה בימי קורונה ופעילות זרוע העבודה , פברואר2021 ', עמ 93; משרד העב ,ודה דוח לשנת2020, מוגש לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח– 1998 , 'עמ336 ; :כניסה לכל הפריטים22 ו- 26 בדצמבר 2021 . 115 ,אתר המוסד לבטיחות ולגיהות המוקד הלאומי "קו החיים" של המוסד לבטיחות ולגיהות ,נתונים נוספים :, כניסה23 בדצמבר2021 . 116 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ב זרוע העבודה לשנת2020 , לא :צוין תאריך בשני הפריטים, כניסה23 בדצמבר2021 ', עמ6. 117 ,אתר המוסד לבטיחות ולגיהות המוקד הלאומי "קו החיים" של המוסד לבטיחות ולגיהות :, כניסה23 בדצמבר2021 . 118 נכתב כי היחידה אחראית על חקר א ירועי בטיחות בעיקר בתחום הבנייה וקידום כתבי אישום למפרים סדרתיים; ייתכן שהכוונה ליחידת החקירות, אך .לפי הניסוח, הדבר יכול להיות מיוחס גם ליחידת פל"ס 119 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 , לא :צוין תאריך בשני הפריטים, כניסה22 בדצמבר2021 ', עמ5. 120 משרד העבודה, הרווחה ו ,השירותים החברתיים דוח לשנת2020, מוגש לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח– 1998 , לא צוין תאריך, כני :סה 22 בדצמבר2021 ', עמ336 . בדוח משרד העבודה לשנת2020 נכתב כי יש473 חקירות ובירורים פעילים של תאונות עבודה ,ומחלות מקצוע70 ,הסתיימו ו- 24 ;נסגרו או בוטלו לא צוינו מתי החלו ההליכים מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 32 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נציג את מספר תאונות העבודה בכל אחד מהענפים לפי הדוח לשנת2020 , ואת מספר החקירות והבירורים שבוצעו לפי התמציות. בהיעדר סיכום בנושא בדוח, את המידע בטבלה ריכזנו באמצעות חיפוש של מילות מפתח ("בי ,)"רור"; "חקר"; "חקירה"; "משטרה/משטרת .ומעיון בתמציות; פעולות שעשויות להיות חשופות לטעויות טבלה6 : מספר תאונות העבודה הקטלניות בשנת2020 ,בחלוקה לענפים ולסוג החקירה לפי המצוין בדוח מינהל הבטיחות121 הפעולה הענף סך כל התאונות הקטלניות122 תאונות שצוין שבגינן בוצעה חקירת משטרה או חקירה משותפת או בירור משותף תאונות שצוין בגינן בוצע בירור של מפקח תאונות שלא צוין לגביהן בירור או חקירה בנייה 31 2 123 6 23 תעשייה 11 2 124 3 6 שירותים ומסחר 12 - 2 10 חקלאות 2 - 2 0 סך הכול 56 4 13 39 מטבלה6 עולה כי בנוגע ל כ- 70% מהתאונות הקטלניות בשנת2020 לא צוין בדוח המינהל אם בוצעו חקירה או בירור( 39 תאונות); בכ- 23% מהתאונות הקטלניות מפקחי עבודה פתחו בבירור( 13 ;)ובכ- 7% מהתאונות בוצעה חקירת משטרה או חקירה משותפת עם המינהל או בירור משות( ף4 ). נציין כי בנוגע לחלק מהתאונות הקטלניות שלא צוינו לגביהן חקירה או בירור, צוין שהוטל צו בטיחות להפסקת העבודה (א ו צו בטיחות בגין ליקויים), בדגש על ענף .הבנייה, כך שייתכן שנעשו פעולות בדיקה שלא צוינו עוד נכתב בדוח המינהל לשנת2020 כי נחתמה אמנת ניהול ושיתוף פעולה עם היחידה הארצית לחקירות כלכליות במשטרה לליווי מקצועי של החקירות במסגרת יחידת פל"ס .ומחוזות המשטרה125 נציין כי לפי נוהל של משרד העבודה משנת2020 , נקבעה חלוקת 121 ,לפי תמציות התאונות הקטלניות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 :, לא צוין תאריך, כניסה23 ו- 26 בדצמבר2021 ', עמ12 – 16 . 122 נכון לאפריל2021 , כפי שהוצג בנוגע לתאונות הקטלניות, ידוע על תאונת קטלנית נוספת בענף הבנייה, כלומר32 בבנייה ו- 57 בסך .הכול. אין בידנו מידע על בירור או חקירה בגינה 123 ,בנוגע לאירוע אחד נכתב שמפקח פתח בבירור ושהנסיבות המדויקות של האירוע נחקרות על ידי המשטרה ובנוגע לתאונה אחרת .נכתב שמינהל הבטיחות פתח בבירור נסיבות התאונה עם המשטרה 124 .כולל תאונה שצוין שהיא נחקרת על ידי המשטרה לבירור נסיבות אחרות לכאורה 125 ,לפי תמציות התאונות הקטלניות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020, לא צוין תאריך, כניס :ה23 ו- 26 בדצמבר2021 ', עמ5. בתמציות התאונות הקטלניות בדוח מינהל הבטיחות לשנת2020 , בנוגע לכ- 70% מהתאונות הקטלניות לא צוין אם בוצעו חקירה או ;בירור בנוגע לכ- 30% צוינו חקירה, בירור או שני ההל יכים מיפוי נתוני בטיחות ב עבודה ובריאות תעסוקתית | 33 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm עבודה בנוהל משותף )(אחר של המשטרה, משרד העבודה והפרקליטות. 126 ממסמך שכתבנו ביולי2016 עלה שבאותה עת לא היה גוף אחד שריכז מידע ונתונים על כלל הליכי בדיקת תאונות העבודה – משלב קבלת ההודעה על התאונה ועד לסיום ה ,טיפול בה ובכלל זה נתונים על ההליכים המשפטיים., וכן עלו קשיים בשליפת נתונים על הליכים אלו127 ,לא מצאנו באתר המשטרה דוחות הנוגעים לפעילות המשטרה בתחום הבטיחות בעבודה ובכלל זה פעילות יחידת פלס, וכן לא מצאנו נתונים בנושא בדוחות הפרקליטות (החיפוש התמקד בשנים19 20 – 2020 .) 128 ,לכן אי- אפשר לדעת עד כמה מתאפשרת קבלת תמונה בנושא כיום . בדוח מינהל הבטיחות, כמו גם בדוח זרוע העבודה ודוח משרד העבודה לשנת 2020 ,לא הובאו נתונים על הליכים משפטיים ועל הגשת כתבי אישום. בדוח של מינהל הבטיחות למחצית הראשונה של שנת2021 נכתב כי ה וגשו שלושה כתבי אישום, על פי נוהל ""ניתוב; 129 .אפשר לשער כי מדובר בכתבי אישום שהוגשו על ידי זרוע העבודה 5.4 עיצומים כספיים ופעולות נוספות ,מינהל הבטיחות גם מטיל עיצומים כספיים מתוקף החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה התשע"ב– 2011 , בהפרות של הוראות חקיקה מסוימות. לפי ,המוצג באתר זרוע העבודה ,עיצומים מוטלים בענף הבנייה130 לכן לא ברור אם מוטלים עיצומים גם בענפים אחרים בהפרה של ההוראות המוגדרות. בדוח המינהל לשנת2020 צוין מספר כוונות עיצום שנשלחו (כ- 650 ,) ובדוח למחצית הראשונה של2021 צוין שניתנו כ- 490 עיצומים ורק כ- 120 פורס מו שכן הפרסום הוא פעם אחת בחודש, לאחר השלמת התהליך, כולל טיעונים, ומשלוח הודעת .התשלום131 כלומר, מהמופיע בדוחות אפשר לקבל תמונה מסוימת על תחילת התהליך. לפי קובץ רשימת העיצומים שהתקבלה בהם החלטה באתר מאגרי המידע הממשלתיים, נכון ל- 19 בדצמבר2021 ,התקבלה החלטה בנוגע ל- 836 עיצומים מאז ה-1 בינואר2018 ועד ה- 14 ביוני2021 (לא ברור אם התאריך הוא תארי ך הטלת העיצום או תאריך ההחלטה). לפי נתונים 126 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נוהל ניתוב תיקי אכיפה בתחום הבטיחות בעבודה בענף הבנייה , 14 בספטמבר20 20 . 127 ,גדעון זעירא נתונים על הליכי בדיקה וחקירה ועל הליכים משפטיים בעקבות תאונות עבודה בענף הבניין , 3 ביולי2016 ', עמ3. 128 ,פרקליטות המדינה, משרד המשפטים סיכום שנה– 2020 ;, לא צוין תאריך סיכום שנה– 2019 :), לא צוין תאריך, כניסה (לשני הפריטים 23 בדצמבר021 2. ,אתר משטרת ישראל הושקה היחידה המשטרתית לחקירת תאונות עבודה :, פרסום31 בדצמבר2021 ; זרוע ,העבודה הוקמה יחידת חקירות משותפת למשרד העבודה והרווחה ולמשטרת ישראל :, פרסום31 בדצמבר2021 , כניסה (לשני :)הפריטים23 בדצמבר2021 . 129 ,נועם רענן ואינג' חזי שוורצמן דוח חצי שנתי2021 – פעילות אכיפה ופיקוח של מינהל הבטיחות במשרד העבודה ,, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, לא צוין תארי :ך, כניסה23 בדצמבר2021 ', עמ4 . ייתכן שהכוונה לנוהל: משרד העבודה, הרווחה ,והשירותים החברתיים נוהל ניתוב תיקי אכיפה בתחום הבטיחות בעבודה בענף הבנייה , 14 בספטמבר2020 . 130 ,אתר זרוע עבודה עיצומים כספיים על ליקויי בטיחות :, עודכן27 ביוני2021 . 131 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 , לא :צוין תאריך, כניסה22 בדצמבר2021 ', עמ5 ; ,נועם רענן ואינג' חזי שוורצמן דוח חצי שנתי2021 – פעילות אכיפה ופיקוח של מינהל הבטיחות במשרד העבודה ,, משרד העבודה :הרווחה והשירותים החברתיים, לא צוין תאריך, כניסה23 בדצמבר2021 ', עמ4. לפי קובץ רשימת העיצומים הכספיים שהתקבלה בהם החלטה, בין2018 ל- 14 ביוני2021 , התקבלה החלטה בנוגע ל- 836 ;עיצומים חלקם בוטלו או הופחתו מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 34 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אלו, יש מבין עיצומים אלו שבוטלו או.שהופחתו132 בהיעדר הגדרות לקטגוריות, ובכלל זה .הגדרות להליכים, קשה לעמוד במדויק על הסטטוס אשר לפעולות נוספות נציין כי בדוח המינהל לשנת2020 ,נכתב על מבצעי אכיפה ממוקדים לפי הדברים ע יקרם בענף הבנייה; מבצעים בשילוב הרשויות המקומיות, המשטרה וגורמי אכיפה נוספים. בדוח המינהל הובאו22 .דוגמאות שהוצגו בתור מבצעים בולטים133 נציין כי בדוח המינהל לשנת2020 נכתב שיש ממשק שוטף עם רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון לצורך הטלת סנקציות, אך לא צוינו נת.ונים בנושא134 רשם הקבלנים מפרסם רשימה של החלטות בנוגע להתליית רישיונות קבלנים או החרגתם בהמשך לשימועים שערך בעקבות .ליקויי בטיחות שמצא מינהל הבטיחות לפי קובץ זה ,נכון ל- 22 בדצמבר 2021 ,מאז ה- 25 במרץ 2018 ועד ה- 15 בדצמבר 2021 נערכו 44 שימועים לקבלנים. 135 בהיעדר נתוני מינהל הבטיחות בנושא, אי- אפשר לדעת אם יש קבלנים שהמינהל העביר מידע לגביהם לרשם, וטרם .נערך להם שימוע 6 . שאלות לדיון בנושא נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית כאמור, דוח ועדת אדם קבע בין היתר כי אחת הבעיות המרכזיות ב תחום הבטיחות בעבודה והבריאות הת עסוקתית היא היעדרו של מסד נתונים לאומי אחד כולל ,, עדכני ומהימן ו עמד על חיוניותו לשם זיהוי תהליכים וניהול התחום בצורה יעילה ומיטבית. עוד עולה מהדוח כי ,שיתוף המידע בין גופים רלוונטיים הוא מוגבל מאוד, בשל מגבלות טכניות ואילוצים משפטיים ואולי יותר מכך– .היעדר זהות מטרות בין הגופים, ואף לעיתים ניגוד אינטרסים עוד נכתב ב דוח כי גופים שעוסקים בתחום אוספים נתונים שונים, אך גם מהם לא מתקבלת תמונה מלאה ושלמה , בין היתר בשל פערי מידע, דיווח חסר ואי- אכיפת חובת ה דיווח, הבדלי הגדרות וחוסר אחידות ברישום הנתונים וסיו וגם, מערכות מידע מיושנות וחוסר אחידות בממשקי מערכת, כמו גם מגבלות על העברת נתונים בין גופים. 136 כפי שהוצג בפרקים הקודמים, מאיסוף המידע לצורך כתיבת מסמך זה, עולה כי עיקר הנתונים ,, לפחות אלו שמפורסמים בדוחות של גופים מרכזיים מקורם באירועים שעולים מעל 132 ,אתר מאגרי המידע הממשלתיים דוח עיצומים כספיים :, עודכן5 בדצמבר2021 :, אוחזר19 בדצמבר2021 . 133 משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתי ,ים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 , לא צוין תאריך :בשני הפריטים, כניסה22 בדצמבר2021 ', עמ7 – 8. 134 ,משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דוח פעילות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית בזרוע העבודה לשנת2020 , לא :צוין תאריך בשני הפריטים, כניסה22 בדצמבר2021 ', עמ5. 135 ,משרד הבינוי והשיכון, אגף בכיר רשם הקבלנים החלטות רשם הקבלנים בנוגע להתליה או החרגה של רישיונות קבלנים או על שימועים לקבלנים :, עודכן22 בדצמבר2021 . 136 ההדגשות אינן במקור. ראו דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ94 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 35 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm פני השטח, אירועים ש נהרגו בהם עובדים או קיבלו טיפול רפואי או נמצאו זכאים לדמי פגיעה ,. מכאן דומה כי למעשה המצב המתואר בדוח אדם נשאר בעינו וכפי הנראה גם כיום התמונה בתחום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית היא חלקית . בהינתן שנדרש מסד נתונים לאומי לשם ניהול התחום בצורה יעילה ומיטבית, עולות שאלות שדומה כי רצוי לעסוק בהן, כצעד מקדים לכינון מסד נתונים. להלן פירוט של כמה משאלות :אלו, תוך התייחסות לחלק מהמלצות ועדת אדם הקשורות לחלקן  בראייה לאומית כוללת, מה צריכים להיות הגבולות של"בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית ?" למשל, האם רק היבטים הקשורים לתהליכי עבודה או שמא תאונ ו ת דרכים בדרך מהעבודה או מקרי התאבדות בקרב קבוצת עובדים מסוימת, דוגמת עובדים זרים מתאילנד, עשויים להיות קשורים לבטיחות בעבודה? האם יש לעסוק בבטיחות עובדים ?באזור יהודה ושומרון  אילו מדדים ונתונים מרכזיים נדרשים לה ערכת מצב הבטיחות והבריאות ?התעסוקתית בתשובה על השאלה ראוי להבחין בין מדדים שכבר קיימים כיום , לבין מדדים חדשים שיש לבסס . נזכיר כי מינהל הבטיחות מפרסם בדוחותיו נתונים על תאונות עבודה קטלניות , ;כלומר תאונות שגרמה למותו של עובד, לעיתים תוך הצגת שיעור ההרוגים הלמ"ס מפרס מת מדד של שיעור הנפגעים בתאונות עבודה , אך נראה כי הוא מבוסס על חיבור בין מקבלי דמי פגיעה בשנה מסוימת, אלו לא בהכרח נפגעו באותה שנה, לבין הרוגים בתאונות עבודה באותה שנה; בעבר הוצגו נתונים על מקבלי דמי פגיעה, כולל שיעור, בדוחות משותפים בעבר של מינ הל הבטיחות והמוסד לביטוח לאומי, אך עולה השאלה עד כמה התמונה מלאה ? שכן ייתכנו נפגעים נוספים שלא תבעו דמי פגיעה או שאינם זכאים. נציין כי בהיעדר מסד נתונים לאומי, ארגוני חברה אזרחית אוספים ,נתונים על תאונות עבודה באופן לא רשמי לפי חומרת הפגיעה של העובדים, בין היתר על סמך הודעות של מד"א ורשתות חברתיות. 137 137 לפי א תר העמותה, נתוני קו לעובד נאספים באמצעות הודעות מד"א, תוך השלמה באמצעות מקורות ממשלתיים, רשתות חברתיות ותקשורת ממסדית, ובשל כך, ובשל דיווח חסר על נפגעים המוגדרים "קל", הנתונים חלקיים. ראו אתר עמותת קו לעובד, פרויקט תיעוד ,תאונות עבודה מאגר תאונות :, כניסה24 בדצמבר2021 ; למיטב ידיעתנו גם הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה עוקבת אחר תאונות עבודה .שתי עמותות אלו העלו בפני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את חשיבותו של איסוף נתונים מלא, בין היתר לשם אכיפה ממוק דת ויעילה. ראו הקבוצה ,)למאבק בתאונות בניין ותעשייה (ע"ר תאונות עבודה בישראל: צעדים נדרשים לקידום בטיחות עובדים בישראל מצד משרד הכלכלה , נייר עמדה לקראת דיון ועדת העבודה והרווחה בנו שא "סקירה בנושא תאונות עבודה בענף מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 36 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm אילו מדדים נדרשים ל הערכת מצב הבריאות התעסוקתית , ובכלל זה להערכת התמותה ממחלות תעסוקתיות? אילו מדדים וסוגי נתונים ש אינם קשורים בפגיעה של עובד חשובים להערכת מצב הבטיחות? למשל, נזכיר כי מתוקף תקנות משנת1951 יש חו בת דיווח על מקרים .מסוכנים מסוימים, דוגמת נפילת עגורן, גם אם לא נפגע בהם עובד  אילו מדדים וסוגי נתונים נדרשים כדי לעמוד על מצב הפיקוח והאכיפה ?ככל ש הנתונים מופקים כיום ממערכת תפעול , רצוי להבחין בין נתוני פעילות , המשקפים ,את עבודתם של המפקחים לבין נתוני פיקוח ואכיפה .המשפיעים על מצב הבטיחות בתוך כך, יש לקבוע אילו נתונים נלווים חשובים כדי לעמוד על נתוני הפיקוח, כגון .מספר אתרי העבודה הפעילים לאורך השנה או מספר המועסקים האם יש תהליכי פיקוח ואכיפה שיש לעקוב אחריהם מתחילתם ועד סופם ,? למשל האם יש לרכז נתונים על הטיפול בתאונות עבודה מסוימות, משלבי הבדיקה, הבירור והחקירה ועד סיום הטיפול המשפטי, תוך איסוף מידע מכמה גופים ? אילו מדדים יכולים לשקף את יעילות האכיפה?  הגדרות הנתונים : עם קביעת מדדים רצויים עולה הצורך להגדיר את הנתונים הדרושים , ובין היתר לקבוע הגדרות חדשות או לעדכן הגדרות קיימות. למשל, נזכיר כי לפי פקודה משנת1945 , מעסיק נדרש לדווח למינהל הבטיחות על תאונה שגרמה למותו של עובד או תאונה אשר עושה אותו נטול יכולת להשתכר שכר מלא יותר משלושה ימים לפי טופס הקבוע בפקודה, ובתיקון משנת2016 נקבע שהמשטרה תודיע על תאונה שנודע לה שאירעה באתר בנייה וגרמה למוות או לפציעה קשה של .אדם כמוגדר בפקודה נוסף על כך, כאמור, נקבעה חובת דיווח על מחלות משלח- .יד בחלוף הזמן עולה השאלה האם סוגי הדיווח האל ה מספקים עבור מינהל הבטיחות ?לשם קבלת תמונה ולשם מימוש אחריותו גם כיום האם נדרשי ם עדכונים ברשימות ?מחלות המקצוע  אופן איסוף הנתונים ושיתופם בין הגופים השונים: בהמשך לקביעת ההגדרות יש לקבוע את אופן איסוף הנתונים הרצוי, למשל קביעת חובת דיווח או שיתוף נתונים בין גופים . לעניין חובת דיווח נציין כי ועדת אדם המליצה לפעול לשיפור נורמות הדיווח על .תאונות עבודה ומחלות מקצוע ולאכוף את הדרישות138 נזכיר כי אף ש יש אפשרות ,"הבנייה ותוכניות המשרד לטיפול בסוגיה8 בנובמבר2021 ,; עמותת קו לעובד בישראל תאונות עבודה בישראל , נייר עמדה לקראת דיון בוועדת העבודה והרווחה של הכ ,נסת7 בנובמבר2021 . 138 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ96 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 37 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm להטלת עיצום כספי על חובת הדיווח על תאונת עבודה, מקובץ העיצומים שמפרסם .מינהל הבטיחות עולה שלא הוטל עיצום כספי בנושא לעניין שיתוף נתונים בין גופים , כפי שהוצג לעיל, למשל, במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הבריאות ובבתי החולים יש מידע על נפגעי תאונות עבודה, או במד"א, ולפי דוח ועדת אדם, אף בגופי רפואה נוספים, דוגמת קופות החולים. נציין כי בשל חיסיון ומגבלות בהעברת נתונים בין גופים, ועדת אדם המליצה להסדיר בחקיקה את בעיית שיתוף המידע בבטיחות ובבריאות תעסוקתית , תוך מציאת דרכים להעברת הנתונים, לאחסונם לשימוש בהם תוך שמירה על פרטיות, ובכלל זה בנוגע ל העברת .מידע ממקורות שאינם ממשלתיים, דוגמת בתי חולים וקופות החולים139 למשל, נזכיר כי היחידה לרישום מחלות תעסוקתיות העלתה קשיים בנוגע להעברת נתונים מהמוס ד לביטוח לאומי. נציין כי שיתוף מידע בין גופים יכול לא רק לשפר את תמונת הבטיחות, אלא גם לעמוד על פערי מיצוי זכויות . למשל, באמצעות מידע שיש למינהל הבטיחות על הרוגים בתאונות עבודה , המוסד לביטוח לאומי יכול לפעול למיצוי זכויות .של שאירי ההרוג בכלל זה, עולה צורך ב מיפוי פערי מידע .ובהשלמתם איך אפשר לאסוף נתונים על קבוצות הנחשבות פגיעות, אך הדיווח על פגיעתן הוא ככל הנראה בחסר ? נזכיר כי לפי המוסד לביטוח לאומי ככל הנראה הדיווח על פגיעות של עובדים זרים ועובדים פלסטינים הוא בחסר, כמו גם של עובדי קבלני שירותים ועובדי קב לני כוח אדם. עוד .עלה קושי באיתור עובדי קבלן במערכת של המוסד  אחידות הנתונים : עוד המליצה ועדת אדם על סטנדרטיזציה של הנתונים, כך שהרשות הלאומית לבטיחות המוצעת, עם גופים רלוונטיים, כגון המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות והמשטרה, יפתחו טופס אחיד לדיווח ולרישום של נתוני בסיס של תאונות עבודה או מחלות מקצוע . עוד המליצה הוועדה על "יישור קו" עם העולם המערבי ביישום שיטות לאיסוף, קידוד, לבקרה ולהערכה של נתוני בטיחות ובריאות .תעסוקתית140 מאיסוף הנתונים במסגרת מסמך זה עלו כמה קשיים בקשר לסיווג לפי ענפים . נזכיר כי לא תמ יד הסיווג לענפים שאליהם משויכים הנפגעים, הוא לפי סיווג ענפי הכלכלה 2011 שעדכנה הלמ"ס. אי-אחידות שכזאת פוגעת בהשוואת נתונים בין ענפים ובין שנים, כמו גם בחישוב שיעור הנפגעים אל מול מספר המועסקים. בעניין המועסקים 139 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ96 . 140 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ96 . מיפוי נתוני בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית | 38 הכנסת– מרכז המחקר והמידע www.knesset.gov.il/mmm נציין כי בשל שוני במקורות המידע של הלמ"ס לאומדן ה מועסקים לפי תושבות ייתכן קושי בהשוואה בין קבוצות אלו. בעיה נוספת היא הסיווג לענף לפי המעסיק, כך שבמקרים מסוימים הסיווג לא משקף את הסכנה שאליה חשוף העובד בסביבת עבודתו בפועל (למשל, חשמלאי העובד באתר בנייה). קושי נוסף עלה בנוגע לנתוני המוסד לביטוח לאומי: החל.וקה לענפים אפשרית רק בנוגע לשכירים  ,בהינתן שמידע ונתונים רלוונטיים נמצאים כיום בין גופים שונים איזה גוף צריך להיות ?אמון על מסד נתונים לאומי בתחום נזכיר כי ו עדת אדם המליצה בין היתר על כינון מרכז למחקר ולניהול ידע בבטיחות ובבריאות תעסוקתית במסגרת של רשות לאומית חדשה , ולפי הדברים המרכז ישמש בין היתר בתור מאגר לאומי לנתוני הבטיחות והבריאות התעסוקתית ולמידע בתחום. ,עוד הומלץ שהמאגר יכיל את נתוני מינהל הבטיחות, המוסד לביטוח לאומי .המוסד לבטיחות ולגיהות והיחידה לרישום מחלות תעסוקתיות נוסף על כך, נראה כי נתונים של גופי בריאות ,עשויים להיות חשובים גם הם. בשל נחיצותו ועדת אדם המליצה על הקמת מאגר הנתונים הלאומי המאוחד גם אם לא תקום הרשות הלאומית. 141  פרסום הנתונים : כאמור, רוב הנתונים שהוצגו במסמך זה מקורם בדוחות שפ רסמו גופים ממשלתיים. עם זאת, חלקים נרחבים בדוחות, מפור טים ככל שיהיו, ובהם דוחות ,מינהל הבטיחות עוסקים בפעילות או בנושא המצומצם של תאונות קטלניות , וקשה ,ללמוד מהם על מצב הבטיחות בכללותו, כמו גם על הבריאות התעסוקתית. כאמור מינהל הבטיחות פרסם בשנים האחרונות כמה וכמה דוחות להערכת השפע ות הרגולציה לפני תיקוני חקיקה,, ובהם אמנם מצוי מידע נרחב142 אך לרוב מדובר בנושא תחום, ואין מדובר בפרסום תקופתי המאפשר מעקב. נציין כי ועדת אדם המליצה על פרסום, מדי שנה לפחות, של שנתון סטטיסטי להצגת מצב הבטיחות הלאומי בהתבסס על נתוני המאגר ה לאומי שעל הקמתו .המליצה143 141 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 ', עמ12 – 13 , 96 . 142 ,ראו למשל, רן כהן, דוד נגר ויעקב בורנשטיין( דוח הערכת השפעות רגולציהRIA ,)): תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח תשפ"א– 2021 , מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, פברואר2021 . 143 דוח הוועדה הציבורית לקידום הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית במדינת ישראל(ועדת אדם) , 9 במרץ2014 , 96 .