חומר רקע

1 תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך )עבודה ( דו"ח הערכת השפעת נטל רגולטוריRIA ) 2 תוכן עניינים 'חלק א- הגדרת תכלית והצורך בהתערבות ................................ ................................ ............................. 3 רקע ................................ ................................ ................................ ................................ ............................. 3 תיאור הענף ................................ ................................ ................................ ................................ .............................. 3 מאפייני השוק ................................ ................................ ................................ ................................ ............................ 4 המסגרת הרגולטורית ................................ ................................ ................................ ................................ .................. 6 תיאור הבעיה והסי כונים ................................ ................................ ................................ ................................ ............... 8 תכליות ויעדים ................................ ................................ ................................ ................................ ........................... 8 'חלק ב- מתודולוגיה ושיח עם בעלי עניין ................................ ................................ ............................... 9 שיטת העבודה ................................ ................................ ................................ ................................ .............. 9 שלב א– הכרת הענף ................................ ................................ ................................ ................................ .................. 9 שלב ב– סיורי עו מק להכרת תהליכי העבודה בלשכות ................................ ................................ ................................ ....... 9 שלב ג– סקר תהליכי עבודה ועלויות................................ ................................ ................................ .............................. 9 שלב ד– פיתוח מודל תמחירי ................................ ................................ ................................ ................................ ..... 10 שלב ה– פרסום טיוטת הדו"ח להערות הציבור ................................ ................................ ................................ ............... 10 הסתייגויות מתודולוגיות ................................ ................................ ................................ ............................... 10 הסתייגויות כלליות ................................ ................................ ................................ ................................ ...... 10 'חלק ג– ניסוח ח לופות ................................ ................................ ................................ ...................... 12 אופן בניית החלופות ................................ ................................ ................................ ................................ .... 12 ניסוח החלופות ................................ ................................ ................................ ................................ ............ 13 פרמטרים לניתוח החלופ ות ................................ ................................ ................................ ............................ 13 'חלק ד– השוואה בין חלופות ובחירה ................................ ................................ ................................ .. 17 שאלת אחידות הסכום שייגבה ................................ ................................ ................................ ....................... 17 שאלת תדי רות התשלום ................................ ................................ ................................ ................................ 17 שאלת אופן מיצוע הסכום האחיד ................................ ................................ ................................ ................... 18 תחולת ההסדר ................................ ................................ ................................ ................................ ............. 21 החלופה המומלצת ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 21 נספח-תהליך הבדיקה ................................ ................................ ................................ .......................... 23 1. מתודולוגיה כללית ................................ ................................ ................................ ....... 23 2. תהליכי העבודה בלשכות התיווך ................................ ................................ .................... 25 3. מודל תמחירי ................................ ................................ ................................ .............. 38 4. פרוגרמה נורמטיבית ללשכות תיווך לפי גודל ................................ ................................ ... 43 3 'חלק א- הגדרת תכלית והצורך בהתערבות רקע תיאור הענף בישראל קיימת העסקה של עובדים זרים בענף הסיעוד מאז שנות התשעים. ענף הסיעוד הינו הענף הגדול ביותר מבחינת היקף העובדים הזרים שהועסקו בו, ונכון לס וף חודש ספטמבר2021 עמד שיעור העובדים הזרים החוקיים בענף זה מכלל העובדים הזרים החוקיים בישראל על כ- 55% ( . בענף מועסקות בעיקר נשים כ- 85% ,) בטווח גילאים של בין31-40 ., אשר מגיעות בעיקר מהפיליפינים, הודו ומולדובה היתרים להעסקת עובדים זרים בסיעוד מוענקים לאנשים הזקוקים לטיפול וסיוע במהלך רוב שעות היממה בביצוע רוב הפעו לות היומיומיות, כגון רחצה, הלבשה, ניידות, הליכה לשירותים ועוד. האוכלוסיות העיקריות ה מטופלות על- ידי עובדים זרים הן נכים ו .קשישים מוגבלים בשנים האחרונות קיימת מגמת עלייה בביקוש לעובדים זרים בסיעוד בעיקר מצד קהילת הקשישים, במקביל לעלייה בתוחלת החיים, המביא ה לגידול במספר .הקשישים אשר מוגבלותם גדלה עם הגיל וכך גם נזקקותם לסיוע במילוי צורכיהם היומיומיים השמת עובדים זרים בענף הסיע וד מתבצעת באמצעות לשכות פרטיות לתיווך עובדים זרים בענף הסיעוד :(להלן "לשכות תיווך)" . ,כך על מנת להעסיק מטפל סיעודי זר באופן חוקי, הן ה מעסיק והן העובד צריכים להיות רשומים באחת הלשכות, שבין תפקידיהן ,גיוס והבאת העובדים הזרים לישראל הסדרת רישום המטופלים והעובדים הזרים אל מול רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים , סיוע בהליכי ההעסקה ופיקוח על התנהלות תקינה של ההעסקה ויחסי העובד עם המטופל. עם זאת, המעסיקים הישירים של העובדים הזרים הם המטופלים הסיעודיים, .ועליהם חלה החובה לשאת בכל חובות המעסיק כלפי העובד הזר1 כפי שיוסבר בהמשך פרק זה, חובות הלשכה כלפי העובד והמעסיק מ וסדרות בחקיקה ובנהלים, המגדירים במדויק את הפעולות בהן מחויבת הלשכה, וכן נושאים נוספים כגון ,תנאים לחברות המעוניינות להיכנס לענף אופן חלוקת מכסות, מקורות ההכנסה של ה.לשכה ועוד מתוקף היבט זה, ברור כי הלשכה מחויבת לצורך פעילותה בהוצאות קבועות שאינן גמישות. על ,אף האמור, וכפי שיוסבר בהרחבה בהמשך מסמך זה החל מיום 1.4.2018 פקע תוקפה של תקנה3(א3) לתקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה ,)תשס"ו- 2006 , שאפשרה גביית דמי תיווך על ידי הלשכות מהעובדים הזרים בענף. מאחר שלשכות התיווך הן חברות המוקמות( למטרה אחת בלבד2 SPC ), בהעדר הסדר חקיקתי המאפשר להן לגבות תשלומים מהעובדים הזרים להם הן מעניקות שירותים, הן מתקיימות רק מתשלומי המעסיקים; תשלום חד פעמי בגין השמת עובד זר בגובה 2,000 ,₪ ותשלום חודשי שוטף בסכום של70 .₪ 3 על מנת שלא להביא את הלשכות הפרטיות לקריסה כלכלית מחד, ועל מנת להגביל את גובה דמי התיווך הנגבים מהעובד הזר מאידך, יעסוק מסמך זה באסדרת הסכומים שיותרו לגבייה מהעובד הזר על ידי הלשכה הפרטית , כך שאלו ישקפו את הוצאות הלשכות בגין הטיפול בהבאתו ובשים לב לכך שמדו בר באוכלוסייה חלשה. 1 במקרים מסוימים מעסיקה את העובד הזר במקביל למעסיק הפרטי גם חברת הסיעוד, בגין חלק משעות ההעסקה– .ראו הרחבה בהמשך 2 Sole Purpose Company 3 התשלומים נגבים מכוח נוהל רשות האוכלוסין וההגירה בנושא לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד (נוהל9.2.0001 :) 01.pdf https://www.gov.il/BlobFolder/policy/foreign_private_offices_procedure_for_caregiving_foreign_workers/he/9.2.00 4 מאפייני השוק 1. העובדים הזרים בענף הסיעוד 1.1 . מספר העובדים הזרים בענף הסיעוד בסוף חודש ספטמבר2021 שהו בישראל ע"פ ההערכות 56,372 עובדים זרים המועסקים באופן חוקי בענף הסיעוד, ו- 14,255 עובדים זרים אשר נכנסו לישראל לראשונה כעובדי סיעוד ואשרתם פגה ,(קרי .)הם מועסקים בישראל באופן בלתי חוקי להלן פירוט מספר העובדים הזרים שהועסקו בענף ב שנים 2017-2020 (נתוני :)סוף השנה עובדים זרים שהועסקו בענף הסיעוד בשנים2017-2020 2020 2019 2018 2017 חוקי לא חוקי חוקי לא חוקי חוקי לא חוקי חוקי לא חוקי 55,705 13,251 57,111 12,145 55,425 11,434 50,162 13,231 % 81 % 19 % 82 % 18 % 83 % 17 % 79 % 21 :מטבלה זו, עולים הממצאים הבאים 1.1.1 . אוכלוסיית העובדים הזרים המועסקים בענף הסיעוד גדלה מדי ש נ.ה 1.1.2 . מספר העובדים הזר ים גדל מדי שנה בשיעור של כ- 7% – קרי, שיעור הנמוך מפוטנציאל הגידול בהיתרים לפי המכסה (העומד על כ- 15%). סיבה אפשרית לכך הינה הקיזוז כתוצאה מ עזיבת עובדים לאחר פטירה של מעסיקים , כמו גם האפשרות שחלק מהביקוש לעובדים חדשים מתממש באמצעות עובדים שהתפנו לאחר פטירת המעסיק. 4 1.1.3 . שיעור העובדים הלא חוקיים מתוך סך העובדים השוהים בישראל נשאר ללא ש ינוי משמעותי .בארבע השנים האחרונות 1.1.4 . בכל הנוגע לשיעור המימוש של היתרים, זה יציב יחסית ועומד בממוצע על כ- 75% (קרי, חלק )משמעותי מאוכלוסיית בעלי ההיתרים אינו מממשם . סיבה אפשרית ל קיומם של היתרים לא ממומשים הינה העובדה שחלק מהאוכלוסייה פועל להוצאת היתר "למקרה.הצורך" בעתיד מחקר שבוצע במינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה לפני מספר שנים מעלה כי סיבות נוספות ;לאי העסקת עובד זר לאחר הוצאת היתר עשויות להיות שיקול כלכלי/היעדר סיוע כספי מבטל"א .חשש מכניסת עובד זר לבית המעסיק; או מציאת מענה חלופי ע"י המטופל יצוין, כי ב דוח ש ושני עלתה טענה לפיה יתכן ש ממצא זה מעוות ,במידת מה שכן חלק מפער הביקוש ממומש באמצעות .עובדים בלתי חוקיים 1.1.5 . יצוין גם כי בשנים האחרונות מצביעים הנתונים על עלייה במשך השהות של העובדים הזרים המועסקים בסיעוד בישראל– כאשר את שהותם ניתן להאריך או באמצעות המשך העסק תם על ידי אותו המעסיק שהעסיקם במשך12 חודשים לפחות קודם הגעתם לחודש ה- 51 לשהותם בישראל, או באמצעות פנייה לוועדה המייעצת לשר/להארכת רישיונות ב1 בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים , וזאת בכפוף למכסה המירבית ותנאי הסף הקבועים בחוק. 4 יתכן גם כי חלק מהעובדים נשארים לעבוד לאחר מכן בישראל באופן בלתי חוקי. לפי דוח שושני, בין חודש יולי2013 לחודש יוני 2014 התפנו כ- 3,500 עובדים, כאשר כ- 35% מתוכם צפויים להישאר בארץ באופן לא חוקי וכ- 65% מהם צפויים לעזוב. 5 2. לשכות תיווך פרטיות לעובדים זרים 2.1 . מספר הלשכות והתפלגותן לפי גדלים 2.1.1 . נ כון למרץ2017 , ,מועד תחילת הבדיקה הכלכלית קיימות כ- 100 5 לשכות תיווך פרטיות הרשומות כדין בישראל, לפי הפילוח :הבא התפלגות הלשכות הפרטיות בישראל לפי מספר העובדים הזרים הרשומים בהן מספר עובדים רשומים 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 +2,000 אחוז מכלל הלשכות 24% 48% 13% 9% 5% אחוז מכלל העובדים 6% 30% 19% 24% 21% ממוצע עובדים בלשכה לפי קטגוריה135 340 790 1,446 2,331 2.1.2 . :ניתוח מאפייני הלשכות מעלה את הממצאים הבאים 2.1.2.1 . קיימת שונות רבה במספר העובדים הזרים אשר רשומים בלשכות השונות, כאשר המספר נע בין לשכה בה רשומים25 עובדים בלבד ללשכה בה רשומים2,700 .עובדים 2.1.2.2 . כפי שניתן לראות בטבלה, ב- 15 הלשכות הגדלות רשומים כ- 45% .מהעובדים בענף 2.1.3 . חשוב להדגיש כי משנת2013 מספר הלשכות בענף נותר כמעט ללא שינוי . ממצא זה נובע ממגוון גורמים, ביניהם חסמי הכניסה לענף ( בעייתיות ביצירת מלאי עובדים (בשל שיטת המכסות 'שפורטה לעיל), בניית מלאי לקוחות, הצורך בהפקדת ערבות בסכום מהותי וכו ), המקנים יתרון משמעותי ללשכות הגדולות ; וכן מהתחלופה הנוצרת לאור מכירתן של חלק מהלשכות את .מניותיהן עם זאת, קשה לומר שהענף סובל מריכוזיות, שכן קיימות לא מעט לשכות פרטיות .קטנות בגודלן 2.2 . סוגי לשכות 2.2.1 . כיום פועלות בתחום תיווך העובדים הזרים לשכות משני סוגים:  .לשכות פרטיות שאינן קשורות לחברות סיעוד  .לשכות פרטיות הקשורות (חברות בנות או חברות אחיות) לחברות סיעוד יצוין, כי לפי חוק הביטוח הלאומי, אדם המעוניין לשלם לעובד הזר באמצעות גמלת חוק סיעוד חייב לפנות לצורך העברת התשלום לחברת סיעוד המוכרת על ידי הביטוח הלאומי למתן שירותים דרך גמלת חוק סיעוד, אם אינו רוצה לקבל את גמלת הסיעוד במזומן לצורך תשלומו ישירות לעובד הזר . חברות הסיעוד הן המעסיקות של העובדים הישראלים , ובמקרים בהם המטופל בוחר שלא לקבל את גמלת הסיעוד במזומן, גם של החלק הרלוונטי משעות העבודה של העובדים הזרים המטפלים בקשישים, וזאת במשותף עם המטופל (המשמש כמעסיק ביתרת השעות). חברות הסיעוד עורכות לחלק מהם הכשרה.מתאימה, מפקחות על עבודתם וכן משלמות את משכורתם6 7 עוד יודגש, כי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה אינם פוסלים אפשרות שחברת סיעוד תקים לשכת תיווך כחברת בת או חברת אחות, אך מציבות תנאים המחייבים הפרדה מוחלטת בפעילויות שתי הישויות . בפועל, לפי מידע שהתקבל ממספר לשכות בענף, קשה לאכוף תנאים אלו. יצוין כי 5 מקור – רשות האוכלוסין.וההגירה 6 ,למעשה לגבי עובדים זרים, חברות הסיעוד משלמות רק חלק מ ,השכר ועלויות המעסיק, בהתאם לרמת הזכאות והקשיש משלם את היתרה. 7 כיום, לשכות אלה מקבלות מביטוח לאומי תעריף של כ- ₪60 לשעת עבודה– ,תעריף שנבנה כך שיכסה הוצאות בגין שכר המטפל הכשרה, ביטוח והוצאות מעסיק אחרות, וכן יותיר רווח בידי חברת הסיעוד. מקור – נתוני הביטוח הלאומי, אגרת393 – עדכון תעריפים מרץ2019 . 6 י בה עדר הפרדה, ללשכות תיווך ה"קשורות" (בקשר כזה או אחר) עם חברות סיעוד, יכול להיווצר .מצב של ניגוד עניינים או טשטוש תפקידים בין הלשכה לבין חברת הסיעוד 2.2.2 . לפי מידע שהתקבל מרשות ההגירה, כ- 20% מהלשכות הפרטיות בענף הן חברות בנות או חברות אחות8 לחברות סיעוד – לרוב מדובר בחברות הסיעוד הגדולות (בלשכות אלה מועסקים כ- 40% .)מסך העובדים בענף המסגרת הרגולטורית העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד בישראל ופעילות הלשכות הפרטיות מול העובדים והמעסיקים, מוסד רת מ תוקף מספר חוקים, תקנות ונהלים אשר העיקרי י:ם בהם הינם  חוק עובדים זרים, ה תש נ"א- 1991 : קובע את חובות מעסיקי ה עובדים ה זרים כלפי רשויות המדינה וכלפי העובד הזר, ובפרט את החובה לקבל היתר העסקה מרשות האוכלוסין וההגירה לשם העסקת ה עובד ה.זר  ,חוק הכניסה לישראל התשי״ב- 1952 : מסדיר את הכניסה לישראל ואת סוגי האשרות והרישיונות הרלוונטיים.לשהייתם של עובדים זרים בישראל  חוק שירות התעסוקה, התשי״ט- 1959 : מסדיר את תיווך ה עובדים ה זרים באמצעות לשכות פרטיות שקיבלו היתר מיוחד לשם כך מאת שר הפנים, כאשר התיווך יהא בכפוף לתנאים ש.קבע שר הפנים  תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), תשס"ו- 2006 : מסדירות ומגבילות את גביית התשלומים שרשאיות לשכות התיווך.לגבות מהעובדים הזרים בענף  תקנות הכניסה לישראל, התשע"ד- 2014 : o מגדירות .אזורים גאוגרפיים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד o מגדירות אמצעי בקרה על מעבר עובדים זרים בענף הסיעוד. תנאים מיוחדים בנוגע להעסקה או לתיווך עובדים זרים נקבעים בהתאם להחלטות ממשלה מפורטות, כאשר ההסדרים ליישום החלטות אלו (או החלטות מדיניות אחרות) מפורטים בנהלי עבודה וחוזרים של רשות האוכלוסין וההגירה המתעדכנים מעת לעת .נהלים וחוזרים אל ו עוסקים בנושאי ם שונים כגון אופן הגשת בקשה להיתרים והארכתם מצד מעסיקים וגורמי תיווך, מעבר עובדים זרים בין מעסיקים ובין לשכות תיווך, הארכת .אשרות שהיה של עובדים זרים ועוד ראו ת מצית העקרונות המוסדרים במסגרת הרגולטורית האמורה לעיל 'בפירוט המופיע בעמ23 .לנספח 1. גובה דמי התיווך הנגבים בהתאם ל תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), תשס"ו- 2006 תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה), תשס"ו- 2006 (להלן– )""התקנות הותקנו במטרה להסדיר ולהגביל את גביית התשלומים שרשאיות תיווך .לגבות מהעובדים הזרים בענף התקנות הותקנו מכוח סעיף69ג לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט- 1959 שקובע כי "... לשכה פ רטית לא תגבה ולא תקבל ממבקש עבודה, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו, אלא אם כן הוא תשלום מותר...", וכן מכוח סעיף69 ה לחוק, הקובע כי שרת הכלכלה והתעשייה , בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי ת לקבו ע סכום מרבי שמותר לגבות .או לקבל כתשלום ממבקש עבודה 8 .בעיקר כחברות אחיות שנמצאות תחת בעלים משותף 7 תקנה3 (א) לתקנות, שעניינה "התשלום המותר לגביה או לקבלה בידי לשכה פרטית" קובעת כי לשכת תיווך פרטית רשאית לגבות מעובד זר בתמורה לתיווכו לעבודה בישראל סכומים שלא יעלו על גובה התשלום החוזי המירבי, וזאת בניכו י התשלום ששילם העובד הזר ללשכה אחרת, בין בארץ ובין בחו"ל . תקנה זו הותקנה לראשונה בשנת2006 כהוראת שעה, אשר תוקפה פקע ביום1.9.2010 . במועד פקיעת הוראת השעה .החליטה הממשלה שלא לפעול להארכתה או להתקינה כהוראת קבע בעקבות החלטה זו, בשנת2015 הגיש ארגון ""אחיעוז– ארגון ארצי של חברות כוח אדם בישראל לתיווך עובדים זרים בענף הסיעוד– עתירה כנגד ממש לת ישראל, ראש הממשלה, שר הכלכלה ,ושר הפנים במסגרתה ביקשה העותרת מבית המשפט כי יורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יחודש תוקפה של הוראת השעה כאמור עד להסדר קבוע בחקיקה בד בר מקורות המימון, התשלום והגבייה של ה .לשכות כן טען הארגון במסגרת העתירה כי מאז פקיעת תוקפה של הוראת השעה לשכות התיווך נתקלות בקשיים כלכליים חמורים, אשר עלולים להוביל להתמוטטות הענף. זאת מאחר והלשכות, לטענת הארגון, ממשיכות להיות כפופות לחובות הרגולטוריות ש נקבעו בנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה המסדיר את חובותיהן ותחומי אחריותן מחד גיסא, תוך גדיעת חלק נכבד ממקורות המימון שלהן מאידך גיסא (דמי התיווך שנגבו .)מהעובדים הזרים9 במסגרת ההתדיינות בעתירה התחייבה הממשלה בפני בית המשפט העליון כי היא תבצע בדיקה כלכלית שת בחן את הוצאות לשכות התיווך אל מול מקורות המימון הזמינים להן, שלאחריהן תפעל להתקנת הוראת קבע, וכי עד לסיו ם הבדיקה תפעל לחידוש הוראת השעה שבתקנה3(א3 .) לתקנות בהתאם לאמור, הוגש תיקון לתקנות וביום3.1.2017 התקיים דיון בוועדת העבודה, ובו אישרה הוועדה את חידוש הוראת השעה שבתקנה3(א3 ) לתקנות עד ליום31.3.2018. בהתאם לבקשתו של שר העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים בזמנו , ביום29.3.2018 התקיים דיון בוועדת העבודה בנוגע לחידושה של הוראה השעה, אולם בדיון כאמור החליטה הוועדה שלא לחדשה עקב קשיים מהותיים שהעלו חברות הווע דה באשר לאכיפת גבייה של דמי תיווך לא חוקיים. משכך, החל מיום1.4.2018 פקע תוקפה של תקנה3(א3 ,) לתקנות שאפשרה את גביית דמי התיווך מהעובדים הזרים , ול אור זאת, נכון להיום לא רשאית לשכת תיווך פרטית .ישראלית לגבות דמי תיווך כאמור מתוקף תקנה זו מאחר שלשכות התיווך( הן חברות המוקמות למטרה אחת בלבדSPC ), בהעדר הסדר חקיקתי המאפשר להן לגבות תשלומים מהעובדים הזרים להם הן מעניקות שירותים, הן מתקיימות רק מתשלומי המעסיקים; תשלום חד פעמי בגין השמת עובד זר בגובה 2,000 ,₪ ותשלום חודשי שוטף בסכום של70 .₪ 10 2. רגולטורים משיקים כפי שהוסבר לעיל, בעוד התקנות בהן עוסק דו"ח זה מצויות באחריותה של שרת הכלכלה והתעשייה , רגולטור .משמעותי הרלוונטי לתחום הפעילות של הלשכות הפרטיות הינו רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים כאמור לעיל, הסדרים ליישום הגעתם של עובדים זרים לישראל, רישום הלשכות הפרט ,יות והיבטים נוספים מעוגנים בנהלי הרשות , וכן חלק מהחקיקה הרלוונטית מצויה באחריות שר הפנים (חוק עובדים זרים, חוק .)הכניסה לישראל, היבטים מסוימים בחוק שירות התעסוקה וכן תקנות הכניסה לישראל רגולטור רלוונטי נוסף לתחום האמור הינו הביטוח הלאומי, אשר כפי שהוסבר לעיל, מכיר בחברות סיעוד לצורך מתן שירותים דרך גמלת חוק סיעוד. י צוין כי גם משרד האוצר הינו רגולטור רלוונטי לנושא הסדרת שוק הלשכות הפרטיות, ובפרט לאור ההשפעות של גביית דמי תיווך על כניסתם של עובדים זרים לישראל. בנוסף 9 ראו נוהל רשות האוכלוסין וההגירה בנושא לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד (נוהל9.2.0001 :) ://www.gov.il/BlobFolder/policy/foreign_private_offices_procedure_for_caregiving_foreign_workers/he/9.2.0001.pdf https 10 התשלומים נגבים מכוח נוהל רשות האוכלוסין וההגירה בנושא לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד (נוהל9.2.0001 :) https://www.gov.il/BlobFolder/policy/foreign_private_offices_procedure_for_caregiving_foreign_workers/he/9.2.0001.pdf 8 לכל הרגולטורים שצוינו לעיל, בהיבט הגעתם של עובדים זרים לצורך העסקה בענף הסיעוד בישראל קיימים .כמובן ממשקים גם עם משרדי המשפטים והחוץ תיאור הבעיה והסיכונים כפי שעולה מהרק,ע שתואר לעיל הקושי במצב הרגולטורי הקיים נובע מהיעדר ההלימה הקיימת בין מאפייני .השוק לבין רגולציה קושי זה הוא שהביא את בג"צ להנחות את משרד העבודה והרווחה לחדש את יכולת הגבייה של הלשכות, כפי שהוסבר לעיל, ועל כן נדרש המשרד לבחון האם ובאיזה סכום ניתן לגבות דמ י תיווך מהעובד .הזר, כך שישקפו את הפעולות המבוצעות עבורו ,כאמור לעיל"הנחיית בג צ למשרד העבודה והרווחה לבצע בדיקה כלכלית שתקבע את גובה דמי התיווך שייגבו מהעובד הזר נבעה מכך ש בעוד שלשכות התיווך ממשיכות לתת שירות לעובד, בהתאם לנהלים ולחקיקה המחייבת אותן לכך, הגבייה המותרת על פי חוק מוגבלת לגבייה מהמעסיק בלבד– בגובה2,000 ₪ בעת הגעת העובד, ו- 70 ₪נוספים מדי חודש. מאחר שהלשכות, כפי שהוסבר, מוגדרות כ- SPC , המצב הקיים משית עליהן הוצ אות מבלי שקיימת להן האפשרות לפצות על כך בהכנסות שיאפשרו את המשך פעילותן. לטענתן, מצב זה מעמיד אותן בסיכון קיומי ועל סף קריסה כלכלית. בנסיבות שתוארו , הצורך ברגולציה נובע מכך שמחד, אכן יש נחיצות בהמשך קיומן של הלשכות הפרטיות, עליהן מושתות חובות מסוימות מתוקף החקיקה והנהלים הקיימים– ומאידך, יש צורך בהגבלת הסכומים שיותר .לאותן לשכות לגבות מהעובד, שפעמים רבות אינו מצוי בעמדת כוח מול המעסיק תכליות ויעדים במסגרת שינוי הרגולציה מבקש הרגולטור להסדיר את התשלום שייגבה ע"י לשכות התיווך מעובדים זרים המועסקים בענף הסיעוד , באופן שייצר הלימה בין הרגולציה לבין הוצאות הלשכות בגין הליך הטיפול היעיל בהבאת העובד לישראל ולאורך שהותו , ותוך התחשבות ביכולת לחייב את העובד בהוצאות אלו . זאת במטרה לאפשר, מחד, קיימות ללשכות הפרטיות, הטוענות כי ללא הכנסות מצד העובד הן מצויות על סף ק ;ריסה .ומאידך, להגביל את הסכום הנגבה מהעובד, על מנת להגן עליו מיחסי כוחות שאינם שוויוניים מול המעסיק "בהתאם להתחייבות המדינה בבג צ כפי שיפורט להלן , ועל מנת לבחון האם ובאיזה סכום ניתן לגבות מעובד זר דמי תיווך בענף הסיעוד בגין השירותים המתקבלים , התקשר משרד העבודה עם חברת "עדליא" לצורך ביצוע בדיקה כלכלית. במסגרת בדיק ה ,זו נבנה מודל נורמטיבי להוצאות הישירות והעקיפות של לשכות התיווך בגין ,הליך הטיפול היעיל בהבאת העובד הזר ולאורך שהותו בישראל וזאת במטרה לקבוע מהו הסכום שמוצדק לגבות מהעובדים הזרים בגין השירותים ה .ניתנים להם ע"י הלשכות יודגש כי הבדיקה אינה מתיימרת לאזן את הלשכות באמצעות גביית דמי התיווך מהעובד הזר, וכי הובהר וייתכן ומסקנותיה יתמכו בעריכת שינויים נוספים שיאפשרו לאזן את הלשכות מבחינה כלכלית. מסקנות הבדיקה הכלכלית שנערכו לבקשת משרד העבודה מובאות כעת ,להערות הציבור. לאחר קבלת ההערות בחינתן והטמעתן במידת הצורך, מבקש משרד העבודה לעגן בתקנות את הסכום המרבי שיהיו רשאיות לשכות .התיווך לגבות מעובדים זרים בענף הסיעוד 9 'חלק ב- מתודולוגיה ושיח עם בעלי עניין שיטת העבודה שלב א – הכרת הענף במסגרת שלב זה התקיימו פגישות עם גורמים שונים לצורך הבנת מאפייני הלשכות בענף, מיפוי השוק, היקף .פעילות, רגולציה, סיכונים, חסמים, ונושאים נוספים לאורך התהליך התקיימו פגישות :עם הגורמים הבאים 1. ארגון אחיעוז – ארגון ארצי של חברות כוח אדם בישראל לתיווך עובדים זרים בענף הסיעוד שמטרתו ל ייצג את הגופים המיוצגים על ידו בפני רשויות השלטון, מוסדות ציבור ודעת הקהל בארץ ובחו"ל (הארגון מייצג כ- 30% .)מסך הלשכות בענף 2. רשות ההגירה – הרשות הממונה, אחראית להסדרת העסקתם של העובדים הזרים ואכיפת החוקים .המתייחסים לשהות זרים ולתעסוקת זרים 3. עמותת קו לעובד – עמותה ללא מטרת רווח, שמטרתה להגן על זכויות העובדים הזרים וזאת בין היתר .עלי ידי פעילות לשינוי חקיקה והעלאת המודעות הציבורית לזכויות העובדים הזרים שלב ב – סיורי עומק להכרת תהליכי העבודה בלשכות ,במסגרת שלב זה בוצעו סיורי עומק במספר לשכות במטרה להכיר את פעילות לשכות התיווך מול העובדים הזרים, לרבות: שלבי הטיפול בעובד (טיפול טרום השמה וטיפול שוטף לאחר השמה), משך הטיפול ,בכל שלב המבנה הארגוני של לשכה ומחוללי העלות העיקריים. הסיורים בוצעו בשלוש לש כות בעלות מאפיינים וגדלים שונים: 1. לשכה ה פועלת בענף מעל לכ- 15 שנה ו נכון למועד הבדיקה היו רשומים בה כ- 350 .עובדים זרים 2. חברה שהוקמה בשנת2000 , בעלת מספר סניפים , ונכון למועד הבדיקה היו רשומים בה כ- 1,600 עובדים .זרים 3. חברה שהוקמה בשנת1995, בעלת שני סניפים וכיום רשומים בה כ- 1,300 .עובדים שלב ג – סקר תהליכי עבודה ועלויות .בהמשך לסיורים, בוצע סקר תהליכי עבודה ועלויות ,הסקר בוצע על מדגם של לשכות פרטיות שנבחרו על סמך ניתוח ראשוני של המצב הקיים בענף, התייעצות עם גורמים שונים בענף, מ יפוי החברות בשוק וסינון על בסיס פרמטרים שנקבעו לצור :ך קביעת מדגם מייצג (כגון .)מספר עובדים רשומים, מיקום גיאוגרפי, מספר סניפים ועוד הסקר בוצע על בסיס שאלון גנרי שנבנה בשיתוף נציגים ממשרד רואה חשבון "הזנפרץ ושות" המייצג את ארגון :אחיעוז ונציגים ממספר לשכות בענף. השאלון התייחס לנושאים הבאים 1. נתונים כלליים – מספר עובדים ומטופלים רשומים, מספר סניפים, מדינ ו ת המוצא של העובדים, מבנה .ארגוני 2. דוח הוצאות – נתונים מפורטים מתוך מאזני הבוחן של הלשכה הכוללים פירוט של כל הוצאות הלשכה .)'בשנתיים האחרונות (שכר עבודה, שכ"ד, אחזקת רכב, משרדיות, תקשורת, מחשוב וכו 3. תהליך הטיפול בעובד – פירוט תהליך הטיפול בעובד החל משלב טרום ההשמה ועד שלב הטיפול השוטף .)(מספר שעות מושקעות בכל שלב, סוג העובד המטפל וההסתברות לאירוע 10 שלב ד – פיתוח מודל תמחירי על סמך ממצאי הפגישות, הסיורים והנתונים שהתקבלו במסגרת המענה לסקר, נבנה מודל תמחירי לחישוב ד מי ,התיווך. יודגש כי המודל שפותח משלב בין נתונים שעלו מהשטח לבין קביעה נורמטיבית של הוצאות שונות כפי שיפורט בהרחבה להלן, וזאת בהתבסס על הניסיון שנצבר בפיתוח מודלים תמחיר י ם דומים ו על נתונים שנאספו ע"י עדליא במסגרת עבודות קודמות. במסגרת זו ולאור הממצאים מהשט ח לגבי קיום יתרונות לגודל פותח מודל .תמחירי נפרד ללשכות בגדלים שונים מודל התמחור כולל בדיקות רגישות, בחינת סבירות, בחינת המשמעויות הנגזרות, ובחינת התעריף בתרחישים .שונים ובהשוואה למודלים בתחומים מקבילים .חשוב להדגיש, כי המודל המוצע הינו ראשוני ומציג מספר שיטות לחישוב דמי התיווך ולאופן הגבייה מהעובד יש להגדיר.עקרונות להצמדה ועדכון התעריף שלב ה – פרסום טיוטת הדו"ח להערות הציבור לאחר גיבוש המודל התמחירי, הופצה להערות הציבור ביום8.11.20 טיוטת דו"ח הערכת השפ עת נטל רגולטורי ( RIA ) . לדו"ח התקבלו שתי התייחסויות בלבד– האחת מ טעם"ארגון "אחיעוז, ו השנייה מטעם ארגון "קו ,לעובד". ההערות שהתקבלו נשקלו ,ובהמשך לכך התקיימו במהלך חודש אוקטובר2021 פגישות עם שני הארגונים בהובלת הממונה על זרוע העבודה , וכן התקיים דיון להצגת הנושא בהובלת שרת הכלכלה והתעשייה . ,בהמשך לפגישות שהתקיימו הוחלט לשנות את המלצת המשרד בכל הנוגע לשאלת מיצוע הסכום האחיד, כפי .שיפורט בפרק ד' למסמך זה. ההמלצה המופיעה במסמך כעת, הינה ההמלצה המעודכנת הסתייגויות מתודולוגי ו ת לאור עקרונות המתודולוגיה שפורטו לע :יל, חשוב להדגיש את ההסתייגויות הבאות 1. הטיות הנובעות מגודל המדגם – .יצוין, כי במסגרת הסקר קיבלנו נתונים מלאים לגבי שמונה לשכות בלבד יודגש, כי ייתכן ש.גודל מדגם זה אינו מייצג את מאפייני הפעילות בכלל הענף 2. שונות גדולה – ה נתונים שהתקבלו מהלשכות שנדגמו מראים שונות גדולה במבנה ההוצאות של הלשכות השונות ובהיקפי ההוצאה. שונות זו, היוותה אחת הסיבות העיקריות לכך שבחלק מהסעיפים נעשה שימוש .בנתונים נורמטיביים 3. קושי בהפרדת פעילות הלשכה לחלק המעסיק והעובד – כאמור, חלוקת ההוצאות בין חלק המעסיק וחלק העובד התבססה על ניתוח תהליך העבודה היעיל של פעילות הלשכה ומיון הפעילויות לפי הנהנה העיקרי ממנה– עובדים/מעסיקים. מכיוון שחלוקה זו הינה סובייקטיבית, יתכן כי הניתוח אינו תמיד מדויק שכן מרבית הפעולות הינן כאלו שבסופ.ו של דבר משרתות הן את המעסיק והן את העובד הסתייגויות כללי ו ת יודגש כי בתחום התיווך של עובדים זרים, קיימות3 :בעיות יסוד ענפיות 1. הריכוזיות בענף בענף הסיעוד פועלות כיום כ- 100 לשכות תיווך פרטיות, כאשר ב-5 השנים האחרונות אין כמעט שינויים בענף– .כמעט ולא נפתחו לשכות חדשות ולא נסגרו לשכות קיימות כאמור, גודל הלשכה הינו אחד המשתנים המרכזים המשפיע על העלות הממוצעת לעובד– כאשר מטבע הדברים, גם בענף זה קיימים יתרונות מהותיים לגודל. י תר על כן, מנקודת מבט של יעילות כלכלית, אין ספק כי לשכות קטנות (בהן רשומים מתחת ל- 200 עובדים) אינן יעילות, למרות שלשכות אלו מהוות כרבע .מכלל הלשכות בענף 11 ,מטבע הדברים, קביעת דמי תיווך אחידים המבוססים על עלות ממוצעת לעובד מביאה לכך ש לגבי לשכות קטנות דמי התיו וך שיקבעו לא יכסו את העלות לעובד ואילו ללשכות הגדולות (והיעילות יותר) דמי התיווך שיקבעו עלולים ליצור רווח עודף. משמעות הדבר הינה שלדמי התיווך עשויה להיות השפעה מהותית על .התחרותיות והריכוזיות בענף וכתוצאה מכך גם על מבנה הענף 2. לשכות פרטיות מול לשכות הקשורו ת לחברות המספקות שירותי סיעוד ,כאמור שירותי תיווך של עובדים זרים מוצעים כיום הן ע"י הלשכות הפרטיות שהן חברות בנות/חברות אחיות של חברות סיעוד וכיו"ב, והן ע"י לשכות שאינן קשורות מבנית לחברות סיעוד כאמור (אך ייתכן שהן מתקשרות עם חברות הסיעוד בחוזים עסקיים שונ ים). ככל הנראה קיימים הבדלים מהותיים בין שתי .קבוצות אלו מבחינת מאפייני הפעילות, מבנה העלויות ומערך השיקולים העסקיים יודגש, כי התמחיר שהוכן התבסס אך ורק על ניתוח נתונים שהתקבלו מלשכות פרטיות, כאשר לא התקבלו נתונים על ,לשכות הקשורות לחברות הנותנות שירותי סיעוד. לפיכך, קיימת אפשרות שלא נבדקה במסגרת הנוכחית , שלחישוב שבוצע במסמך זה לגבי דמי התיווך (אשר יושתו על כלל העובדים הזרים בענף) צפויות השלכות שונות על מצבן הפיננ סי של לשכות פרטיות ה קשורות לחברות סיעוד. 3. הכנסות אחרות לפי מידע אשר התקבל מגורמים שונים , לחלק מהלשכות יש גם הכנסות 'נוספות, לדוג מעמלות בגין הסדרת ,ביטוחים לעובדים המתקבלות בגין תיווך בין העובד לחברות הביטוח השונות. יודגש, כי במסגרת הניתוח התמחירי התעלמנו מהכנסות שכ אלו מכיוון שהן מהוות פעילות נפרדת לפעילות הלש כה, והן אינן חלק .מהשירותים אשר אמורים להינתן לעובד לפי הנהלים השונים עוד יצוין כי במהלך הבדיקה נשמעו טענות כי בענף תיווך העובדים הזרים קיימים מקורות הכנסה "חיצוניים" שהיקפם אינו ברור. יצוין, כי גם ניתוח הרווחיות הנורמטיבית בענף מראה כי במצב הקיים (ובהתייח ס למקורות ההכנסה החוקיים) בלשכה ממוצעת בענף היקף ההוצאות גדול משמעותית מההכנסות – .מצב שלאורך זמן אינו מתיישב עם ההיגיון הכלכלי במצב מעין זה, השתת תשלום דמי תיווך "חוקיים" על העובדים הזרים מחייבת במקביל נקיטת אמצעים כהסכמים בילטרליים והגברת האכיפה, כך שהעו.בד לא יידרש לתשלום יתר בגין העסקתו בישראל ,כפי שניתן לראות, מדובר על בעיות יסוד כבדות משקל, המחייבות החלטות מדיניות מהותיות לגבי מבנה הענף .מקורות ההכנסה בו ואופי הרגולציה כך שתמנע תמריצים שליליים אף שמסמך זה, אשר יעסוק ב בדיקה כלכלית של דמי התיווך, אינו הפלטפורמה לבחון או לפתור את כלל הקשיים והמורכבות בענף, כן חשוב להכיר בקשיים אלו .כדי להבין את ההשלכות השונות שעשויות להיות לרגולציה על מורכבות זו 12 חלק ג ' – ניסוח חלופות אופן בניית החלופות כפי שהוסבר בראשית מסמך זה, מטרת הבדיקה הכלכלית, שלצורך ביצועה התק שר משרד העבודה עם חברת "עדליא", הינה לבסס המלצה ל גובה דמי התיווך שיותר ללשכה פרטית לגבות מעובד זר בענף הסיעוד. כאמור, מטרת הבדיקה הינה לייצר אומדן לעלויות השירותים שמקבל העובד מהלשכה הפרטית, ועל בסיסו להמליץ על הסכום שמוצדק שישלם העובד הזר בגין קבלת אותם שירותים– קרי, הבדיקה אינה מתיימרת לומר האם דמי התיווך אשר מומלץ לקבע בתקנות צפויים לאזן את הלשכות מבחינה .כלכלית המודל שנבנה במסגרת הבדיקה מבטא את עלויות הלשכה הפרטית בגין הליך הטיפול בעובד הזר תוך התבססות על שני רכיבים:  עלויות ישירות – הוצאות הלשכה בגין העסקת כוח האדם הנדרש לביצוע הפעולות השונות . כפי שיפורט מיד, על מנת לאמוד רכיב זה בוצע ניתוח של שלבי תהליך הבאת העובד הזר והטיפול בו, תוך פילוח של הפעולות השונות לפי הגורם המבצע בכל שלב (עובד סוציאלי, רכז, אדמיניסטרציה וכיו "ב). על בסיס ניתוח .זה נבנה מבנה ארגוני משוער ללשכות בסדרי גודל שונים  עלויות עקיפות– בהתבסס על המבנה הארגוני, נבנה אומדן גם ליתר ההוצאות הנדרשות מצד הלשכה לצורך פעילותה השוטפת .)(שכ"ד, רכב, עמלת ערבות, מחשוב וכיו"ב להלן יוצגו מסקנות המודל שתואר לעיל בדבר עלו יו ת השירותים שמקבל עובד זר מלשכת תיווך פרטית בשלב טרום ההשמה ובשלב הטיפול השוטף, בהתבסס על חלוקת סה"כ הוצאות הלשכה בגין טיפול בעובדים בממוצע העובדים המטופלים בכל שלב .ה הנחות המצויות בבסיס המודל וכן תוצאות הביניים של כלל שלבי ה בדיקה הכלכלית מופיעות בהרחבה:בנספח לדוח זה חשוב להדגיש כי על גבי ניתוח זה יהיה נכון להוסיף מע"מ, שכן פעילות הלשכה חייבת במע"מ, אשר ממילא .מועבר לרשויות המס. תוספת המע"מ תוצג בהתאם לחלופות השונות להשתת הסכום שחושב הוצאות הלשכה הפרטית פר עובד זר, בשלב טרום ההשמה ובטיפול השוטף מספר העובדים הרשומים בלשכה 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000+ הוצאות הלשכה בגין הטיפול בעובד בשלב טרום ההשמה 51,111 83,538 166,311 281,511 420,750 הוצאות הלשכה בגין הטיפול בעובד בשלב הטיפול השוטף 198,765 324,870 646,765 1,094,765 1,636,250 סה"כ עובדים המטופלים ע"י הלשכה בשלב טרום ההשמה 20 51 118 217 350 סה"כ עובדים המטופלים ע"י הלשכה בשלב הטיפול השוטף 140 353 819 1,500 2,419 הוצאות בגין עובד חדש – חד פעמי– בגין הטיפול בשלב טרום ההשמה 2,527 1,637 1,404 1,298 1,203 הוצאות בגין עובד קיים – שנתי – בגין הטיפול השוטף מדי שנה 1,421 920 790 730 677 13 ניסוח החלופות לאורך תהליך הבדיקה הכלכלית, התחדדו שתי שאלות עיקריות אשר התוו את החלופו:ת לבחירה  שאלת שונות מבנה העלויות בין .לשכות בגדלים שונים ,כפי שניתן לראות בטבלאות שהוצגו בפרק קודם עלויות הלשכה בגין הטיפול בעובדים משתנות בהתאם לגודל הלשכה– כאשר קיים יתרון ברור לגודל , המביא לכך שעלות השירותים שמקבל עובד זר יחיד נמוכה יותר ככל שהלשכה בה הוא מטופל הינה גדולה יותר. נשאלת השאלה האם נכון יהיה לגבות סכום שונה מעובדים המטופלים בלשכות בגדלים שונים, או שמא לבחור בחלופה שתאפשר השתת סכום אחיד על ה.עובדים המטופלים בכלל הלשכות  שאל ת.פערי העלויות בין שלב טרום ההשמה לשלב הטיפול השוטף בעובד ,כפי שהוסבר בפרק קודם הבדיקה הכלכלית בוצעה תוך התייחסות לשלב בו מבוצעת הפעולה הרלוונטית: שלב טרום ההשמה, או .שלב הטיפול השוטף כפי שעולה מ ה ,טבלה לעיל מאחר שהשירותים שמקבל העובד הזר מהלשכה נפרשים על פני שנ ות שהותו בישראל , ,קיימת שונות גדולה בהוצאותיה הפוטנציאליות של הלשכה בגין הטיפול בו .כתלות במספר השנים שיישאר לעבוד בארץ בסופו של דבר לאור זאת , נשאלת השאלה האם נכון יהיה לגבות את הסכום באופן חד פעמי עם הגעת העובד לארץ , כפי שנעשה עד כה, או שמא למצוא חל ופה ,)המאפשרת את גביית הסכום בחלקו באופן חד פעמי (בגין השירותים שמקבל העובד בשלב טרום ההשמה ובחלקו ב.)אופן שוטף, בתדירות שתוחלט (בגין השירותים שמקבל העובד במהלך שהותו בארץ פרמטרים ל ניתוח החלופות בפרק זה ינותחו החלופות ביחס לשתי השאלות ,שהוצגו לעיל יתרונותיהן וחסרונותיהן כמו גם העלות הכלכלית שבחירה/אי בחירה בהן ע לולה להשית על בעלי העניין השונ ים, וזאת בהתאם לשיקולים :הבאים 1. מידת השגת תכלית הרגולציה– הלימה בין הוצאות יעילות להיקף הגביה 2. ישימות– מידת הפשטות הפרוצדורלית בגבי ה 3. עלויות כלכליות ישירות – עלות ישירה למשק( המשקל שיינתן לסעיף זה הינו נמוך, לאור הצורך בעמידה בתכלית הרגולציה) 4. :היבטים נוספים הכרוכים בגיבוש הרגולציה 4.1 . הוגנות כלפי העובד 4.2 . השפעה על תחרותיות 4.3 . תמריצים לשהות העובד בישראל יכולת טכנית להשבת כספים לעובד ככל שעזב את ישראל במהלך .התקופה 4.4 . מניעת פרצות ביישום 4.5 . תמרוץ לטיפול איכותי בעובד לאורך זמן .להלן תוצג השוואה בין החלופות השונות לפי ההיבטים שתוארו לעיל גביית סכום אחיד מכלל העובדים/משתנה לפי גודל הלשכה כאמור בפרק קודם, עלויות הלשכה בגין הטיפול בעובדים משתנות משמעותית בהתאם לגודל הלשכה. כפי שהעלו תוצאות הבדיקה הכלכלית שבוצעה בלשכות, מאחר שללשכות הפרטיות עלויות קבועות שאינן ניתנות להפחתה אף אם מספר העובדים הרשומים בלשכה הינו נמוך, משמעות הדבר הינה שהוצאות הלשכה הפרטית פר עובד הינן גבוהות במיוחד בלשכות הקטנות, ונמוכות משמעותית בלשכות הגדולות ביותר– קרי, קיים יתרון :לגודל 14 להלן יפורטו היתרונות והחסרונות של גביית דמי התיווך בסכום אחיד מכלל העובדים הזרים הרשומים בכלל :הלשכות, אל מול היתרונות והחסרונות של גביית דמי התיווך באופן המשתנה מלשכה ללשכה יתרונות בגביית סכום אחיד מכלל העובדים, ללא קשר לגודל הלשכה/חסרונות בגביית סכום משתנה מעובדים בלשכות שונות 1. מידת השגת תכלית הרגולציה– הלימה בין ההוצאות בהתאם להליך הטיפול היעיל בעובד לבין היקף הגביה – מחד , פער ההוצאות בין לשכות בגדלים שונים אינו משפיע על השירותים שיקבל העובד– ,קרי .לשכות גדולות מעניקות לעובד את אותם שירותים שמעניקות לו הלשכות הקטנות, אך בעלות נמוכה יותר מאידך, בשיח עם הארגונים על ה כי קיימים יתרונות בקיומן של לשכות קטנות יחסית, שכן הדבר מאפשר .פריסה גיאוגרפית רחבה יותר, ומתן שירות צמוד יותר גם לעובדים ומעסיקים בפריפריה מכאן שיש למצוא איזון בין הצורך להשיג הלימה בין היקף הגבייה לבין הטיפול היעיל בעובד מחד, ובין הצורך לשמר את פעילותן .של לשכות ברחבי הארץ מאידך 2. ישימות– מידת הפשטות הפרוצדורלית בגביה – גביית סכום אחיד מעובדים הרשומים בלשכות שונות תהא פשוטה בהרבה מבחינה פרוצדורלית ביחס לגביית סכום משתנה מעובדים המקבלים שירות בלשכות .מגדלים שונים 3. :היבטים נוספים הכרוכים בגיבוש הרגולציה 3.1 . הוגנות כלפי העובד – מאחר שהעובד צפוי לקבל את אותם שירותים הן מלשכה קטנה והן מלשכה .גדולה, יש חוסר צדק בהשתת סכומים שונים על עובדים בגין קבלת אותו שירות ,כמו כן, לאור האמור סביר להניח שקביעת דמי תיווך שונים ללשכות בגודל שונה תגרום לעובדים המסוגלים לכך לעבור , אט אט, ללשכות הגדולות. בעוד מטרת התייעלות השוק היא אכן מטרה ראויה, לא בטוח שיהיה נכון להטיל את האחריות לשינוי התנהגות השוק על העובד– שאינו מצוי בעמדת כוח מול הלשכה .והמעסיק נקודה נוספת שחשוב להדגיש הינה שלגובה התשלומים שיושתו על העובד הזר בישראל עשויה להיות השפעה מכרעת על החלטתו האם להגיע לעבודה בישראל. לאור זאת, וכן לשם שמירה על שקיפות מרבית מול מדינות המוצא מולן נחתמים הסכמים בילטרליים להבאת עובדים לישראל, ראוי יהיה לעדכן כבר בראשית תהליך הגיוס בדבר הסכום שיידרש העובד לשלם במהלך שהותו. ככל שייגבה סכום שונה מעובדים הרשומים בלשכות מרבדים שונים, לא ניתן יהיה לעדכן את העובד עוד קודם להליך הגיוס בדבר גובה התשלומים שיושתו עליו בישראל, שכן בראשית התהליך עדיין לא ברור באיזו .לשכה יהיה העובד רשום 3.2 . מניעת פרצות ביישום– גביית סכומים משתנים מעובדים שונים תקשה משמעותית על איתור של .גבייה ביתר, שכן תצריך מעקב מדוקדק אחר רישום העובד חסרונות בגביית סכום אחיד מכלל העובדים, ללא קשר לגודל הלשכה/יתרונות בגביית סכום משתנה מעובדים בלשכות שונות 3.3 . השפעה על תחרותיות – ככל שאכן יוחלט על השתת סכום אחיד ממוצע בין כלל הלשכות, ברו ר כי הסכום שייגבה לא יכסה את המשאבים שמשקיעה לשכה קטנה ממוצעת בשירותים שהיא מעניקה לעובד הזר. לאור זאת, יש חשש שהלשכות הקטנות לא יצליחו להצדיק כלכלית את קיומן, ויפסיקו הוצאות הלשכה הפרטית בגין העובד הזר, בשלב טרום ההשמה ובטיפול השוטף מספר העובדים הרשומים בלשכה 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000+ הוצאות בגין עובד חדש – חד פעמי– בגין הטיפול בשלב טרום ההשמה 2,527 1,637 1,404 1,298 1,203 הוצאות בגין עובד קיים – שנתי – בגין הטיפול השוטף מדי שנה 1,421 920 790 730 677 15 .את פעילותן לחלופין, מאחר שכאמור לעיל, הלשכות הפרטיות אינן רשאיות לבצע גבייה ממקורות שאי נם המעסיק והעובד, קיים חשש שבהיעדר הכנסות מספקות ממקורות חוקיים, יפעלו הלשכות הפרטיות באפיקים שאינם מקובלים. מסיבות אלו , כאמור לעיל, יש צורך למצוא איזון בין הצורך להשיג הלימה בין היקף הגבייה לבין הטיפול היעיל בעובד מחד, ובין הצורך לשמר את פעילותן של לשכות.ברחבי הארץ מאידך יתרונות בגביית הסכום בתצורת רכיב חד פעמי ורכיב שוטף/יתרונות בגביית הסכום בתצורת רכיב חד פעמי בלבד 1. מידת השגת תכלית הרגולציה– הלימה בין הוצאות יעילות להיקף הגביה – כאמור לעיל, מהניתוח הכלכלי שהתבצע עלה כי לא כל הוצאות הלשכה באות לידי ביטוי מרגע הגעת העובד לישראל, וחלקן מתבטאות בהוצאות שוטפות לאורך זמן. על כן, גבייה בתצורת רכיב חד פעמי ורכיב שוטף תבטא באופן מיטבי את .הליך הטיפול בעובד השוהה בישראל 2. ישימות– מידת הפשטות הפרוצדורלית בגביה – כאמור בראשית מסמך זה, בהתבסס על נהלי רשות ההגירה, נגבה מהמעסיק סכום חד פעמי בגובה2,000 ,₪ בנוסף לסכום חודשי שוטף בגובה70 .₪ מכיוון שמדובר על שיטת תשלום דומה, המבוססת על רציונל כלכלי דומה, ניתן יהיה לעצב את המנגנון כך שאופן הגבייה יתבסס על אותה פלטפורמה– קרי, שדמי התיווך השוטפים המושתים על העובד יועברו ללשכ ה .באמצעות המעסיק, אשר יקזז אותם משכרו 3. :היבטים נוספים הכרוכים בגיבוש הרגולציה 3.1 . הוגנות כלפי העובד – כאמור לעיל, קיימת שונות משמעותית בין תקופות שהותם של עובדים שונים בישראל. עצם השתת התשלום על העובד באופן חד פעמי אינה הוגנת כלפי עובדים אשר שהותם בארץ קצרה.מהממוצע, שכן במקרה זה ישלם העובד בגין שירותים שלא קיבל בפועל 3.2 . תמרוץ לטיפול איכותי בעובד לאורך זמן – ככל שהתשלום ללשכות יחזור להתבצע כבר בתחילת ההתקשרות עם העובד, הרי שללשכה לא יהיה תמריץ כלכלי לשמר ולטפח את הקשר עם העובד לאורך זמן. פריס ת התשלום על פני זמן תעודד את חיזוק הקשר בין הלשכות לעובדים על פני כל תקופת .שהותם בישראל 3.3 . תמריצים לשהות העובד בישראל– לאור העובדה שעשויה להתקיים שונות משמעותית בין אורך תקופת השהייה בארץ של עובדים שונים (החל משנתיים ועד למעלה מ- 15 שנה), תשלום חד פעמי יוצר כביכול תמריץ מעוות– כך שעובדים השוהים בארץ תקופה ארוכה, נהנים מתשלום נמוך יותר ביחס לזמן שהייתם ביחס לעובדים השוהים בארץ תקופה קצרה יותר. מצב זה עלול, על פניו, לתמרץ עובדים .זרים להישאר בישראל מעבר למותר, על מנת להצדיק כלכלית את הגעתם חסרונות בגביית הסכום בתצורת רכיב חד פעמי ורכיב שוטף/יתרונות בגביית הסכום בתצורת רכיב חד פעמי בלבד 1. ישימות– מידת הפשטות הפרוצדורלית בגביה – כאמור, ניתן יהיה לעצב את מנגנון גביית דמי התיווך השוטפים מהעובד כך שאלו יועברו ללשכה באמצעות המעסיק, אשר יקזז אותם משכר העובד. על אף .האמור, עדיין מדובר בסרבול של מנגנון הגבייה ביחס לקיים היום מצד העובד, כל גביית תשלום שוטף באשר היא תהווה סרבול ביחס לתשל ום חד פעמי, עמו נדרש העובד להתמודד פעם אחת בלבד. מצד המעסיק, מדובר בהיבט נוסף שיש להתייחס אליו בעת חישוב שכר העובד – אם כי ההפרשה כנראה תתבצע לאותו גורם שהמעסיק מפריש אליו דמי תיווך. כן תיתכן טענה מטעם המעסיקים הסיעודיים כי בפועל הסכום יושת על המעסיק שלא י צליח לגבות אותו מהעובד הזר המסכם 16 שכר נטו מול המעסיק, כך שבפועל התשלום החודשי שאמור להיות מטעם העובד ייגבה מהמעסיק בנוסף .לסכומים השוטפים שהוא משלם ללשכה הפרטית היום כן יצוין כי גביית דמי התיווך באופן שוטף עשויה להציף סוגיות ביחס לתקופות בהן העובד אינו בק שר אקטיבי מול הלשכה (חופשת מולדת, חיפוש מעסיק אחר וכיו"ב), ונדרש לבחון ההצדקה והיכולת לגבות .בתקופות אלו 2. :היבטים נוספים הכרוכים בגיבוש הרגולציה 2.1 . מניעת פרצות ביישום – .חשש מפתיחת פתח לגבייה בלתי חוקית מהעובד באופן שוטף ,כאמור לעיל כל עוד הוראת השעה הייתה בתוקף, חל איסור מוחלט על גביית תשלומים שוטפים מהעובד, והגבייה היחידה התבצעה באופן חד פעמי, עם הגעתו לישראל. ככל שיוחלט כעת לאפשר גבייה שוטפת חוקית מהעובד, המתבססת על העברת דמי התיווך ע"י המעסיק באמצעות קיזוז משכרו של העובד, הדבר יקשה על אכיפת חריגות מהסכום שייגבה (בעוד כיום, ככל שמתבצעת גבייה לא חוקית, סיכוי סביר .)יותר שזו תתבצע עם גביית התשלום בראשית ההתקשרות עם העובד 2.2 . יכולת טכנית להשבת כספים לעובד ככל שעזב את ישראל במהלך התקופה– ככל שאכן יוחלט להשית חלק מדמי התיווך באופן שוטף, יש להחליט מהי התדירות בה יי גבו דמי התיווך השוטפים. להלן יוצגו :שתי אפשרויות לתדירויות גבייה 1. אחת לחודש . כפי שהוסבר לעיל, מאחר שכבר כיום משלם המעסיק ללשכה הפרטית דמי תיווך ברמה החודשית, מבחינה פרוצדורלית השתת דמי תיווך שוטפים חודשיים תייצר הקבלה בין תשלומי המעסיק לתשלומי העובד, ותוכל להתבצע תוך שימוש באותה פלטפורמה– קרי, המעסיק יקזז את דמי התיווך החודשיים משכר העובד, ויעבירם ללשכה הפרטית יחד עם התשלום החודשי אליו הוא מחויב (בגובה70 .)₪ להבנתנו, אפשרות זו לא תהווה סרבול בירוקרטי בלתי סביר (אם .)כי ברור שתהווה סרבול ביחס לתשלום חד פעמי, בראשית ההתקשרות עם העובד בלבד על אף האמור, כפי שצוין קודם לכן, יש חשש שמ תן אפשרות לגביית תשלומים שוטפים מהעובד תפתח פתח לגבייה בלתי חוקית ברמה החודשית. במובן זה, ככל שתדירות הגבייה הינה גבוהה .יותר, כך יגדל הקושי לפקח על הגבייה 2. אחת לשנה . תשלום דמי התיווך השוטפים בתחילת כל שנה, במקום אחת לחודש, יצמצם אמנם את הפתח לגבייה בלתי חו קית שוטפת, אך ייצר בעיה אחרת– והיא קושי משמעותי של העובדים .לקבל מהלשכה הפרטית החזר ככל שעזבו באמצע השנה קושי זה אף הוצף בהערות שהתקבלו לדו"ח, תוך אמירה שככל שיוחלט על השתת חלק מדמי התיווך באופן שוטף, אין מקום להשיתם .אחת לשנה, אלא אחת לחודש זאת מאחר שבמס גרת תשלום חודשי, ההפסד הפוטנציאלי לעובד .ככל שעזב באמצע החודש ולא בתחילתו הינו נמוך יחסית בנוסף , יצוין גם כי קושי זה עלול לייצר תמריץ אצל עובדים לתזמן את יציאתם מישראל בתחילת השנה במקום באמצעה– גם במחיר השארת המעסיק ללא חלופה. 17 'חלק ד– השוואה בין חלופות ובחירה שאלת אחידות הסכום שייגבה ,לגביית סכומים שונים מעובדים הרשומים בלשכות שונות ישנם חסרונות משמעותיים ובתוכם חוסר ההגינות כלפי העובד, הנדרש לשלם סכום גבוה יותר בגין אותם שירותים, חוסר היכולת להגיד לעובד הזר המעוניין להגיע לעבודה לישרא ל מהו הסכום אותו יידרש לשלם מבעוד מועד, כמו גם הקושי הפרוצדורלי המשמעותי שיעלה מהצורך לגבות תשלומים שונים מעובדים שונים. אל מול חסרונות אלו, היתרון העיקרי של חלופת התשלום המשתנה הינו שביכולת לשמר את פעילותן של הלשכות הקטנות כפי שזו מתקיימת היום (וגם זאת זמ ,נית בלבד .)שכן ככל הנראה עם הזמן יעברו עובדים ללשכות הגדולות, ע"מ לשלם מחיר נמוך יותר לאור כל האמור , מומלצת החלופה בהתאם לה ייגבה תשלום אחיד מכלל העובדים הזרים הרשומים בלשכות .השונות שאלת תדירות התשלום כאמור, שאלת תדירות התשלום עלתה כבר במהלך הבדיקה הכלכלית, כאשר עלתה הצדקה לפלח את פעולות הלשכה לפעולות חד פעמיות, המבוצעות רק לצורך תיווך העובד להעסקה בישראל, לבין פעולות שוטפות, אותן מבצעת הלשכה לאורך כל שנות שהותו של העובד בישראל. פילוח זה ייצר הבחנה גם ב שלב התמחיר, אשר .איפשר לדעת מהן הוצאות הלשכה בגין הטיפול בעובד בשלב טרום ההשמה, ומהן הוצאותיה מדי שנה על אף שחלוקת התשלום לרכיב חד פעמי ולרכיב שוטף אכן תואמת את הרציונל לעיל, אין מדובר בהחלטה טריוויאלית, שכן להשתת תשלום שוטף, בשונה מכפי שהיה קיים כל עוד ה ייתה הוראת השעה בתוקף, יש חסרונות לא מועטים. בפרט, חשש עיקרי שעלה מגורמים שונים במהלך השיח הינו שהדבר ייצר פרצה לגביית .תשלומים לא חוקיים באופן שוטף עם זאת, לתפיסתנו, בחינת הנושא לעומק מעלה שיתרונות השתת התשלום השוטף עולים על החסרונות, בפרט לאור הקשיים שמע לה החלופה המציעה את גביית דמי התיווך באופן חד פעמי. החסם העיקרי לחלופה זו הינו שככל שיוחלט לגבות את דמי התיווך פעם אחת בלבד, יש להכריע איזה ותק ישוקלל לצורך המרת הסכום .השוטף לסכום חד פעמי נקודה זו מהווה חסרון משמעותי: מחד, עובד ששהה בארץ תקופה קצרה יאלץ לשלם אלפי שקלים בגין שירותים שלא קיבל, ביחס לחלופת התשלום השוטף; ומאידך, עובד הנמצא בארץ שנים רבות , ""יחסוך כמה אלפי שקלים ביחס לחלופת התשלום השוטף– מה שכאמור, מייצר תמריץ להישארותו בישראל .מעבר לזמן המותר, על מנת להצדיק את הגעתו כלכלית קושי זה מגיע לצד היתרונות הגלומים בחלופת חלוקת התשלום לרכיב חד פעמי ושוטף, ובראשם יצירת תמריץ ללשכות להמשיך בטיפול איכותי בעובד לאורך זמן. יתרון משמעותי נוסף הינו האפשרות להסתייע בפלטפורמה הקיימת של תשלום דמי התיווך מטעם המעסיק ללשכה– פלטפורמה המאפשרת את תשלום דמי התי ווך מצד .העובד באמצעות קיזוז משכרו ע"י המעסיק לאור כל האמור , מומלצת החלופה בהתאם לה י חולק תשלום דמי התיווך ע"י העובד לשני רכיבים: רכיב חד .פעמי, ורכיב שוטף ,בהינתן המלצה זו יש להחליט מהי התדירות בה ייגבו דמי התיווך השוטפים. האפשרויות שהוצגו בפרק קודם הינן גביית הסכום אחת לחודש, או אחת לשנה. כפי שהוסבר, היתרון בתשלום על בסיס חודשי הינו שהדבר יהא פשוט יחסית מבחינה פרוצדורלית– .שכן כבר כיום המעסיק משלם ללשכה הפרטית דמי תיווך ברמה החודשית 18 ,אל מול יתרון זה, קיים חסרון משמעותי בגבייה שנתית של דמי התיווך השוטפים שכן כפי שעלה מהערות ,שהתקבלו לדו"ח ניתן להעריך כי עובדים אשר יצאו את ישראל באמצע השנה ויבקשו לקבל החזר בגין תקופה זו, ייתקלו בחסם משמעותי. חסרון אפשרי נוסף של חלופה זו הינו שעובדים יתזמנו את יציאתם מישראל בתחילת השנה במקום באמצעה, גם במחיר השארת המעסיק לל.א חלופה לאור כל האמור , מומלצת החלופה בהתאם לה ייגבה הרכיב השוטף בדמי התיווך המשולמים ע"י העובד באופן .חודשי, באמצעות קיזוז של המעסיק את הסכום הרלוונטי משכר העובד שאלת אופן מיצוע הסכום האחיד כעת, משהוחלט כי ההמלצה הינה לגבות סכום אחיד מכלל העובדים הרשומים בלשכות מגדלים שונים, יש לבחון מהי הדרך הנכונה למצע את הוצאות הלשכות ברבדים שונים בגין הטיפול בעובד. הבדיקה הכלכלית :העלתה כי הוצאות הלשכות הינן כדלקמן הוצאות הלשכה הפרטית בגין העובד הזר, בשלב טרום ההשמה ובטיפול השוטף )(לפני מע"מ מספר העובדים הרשומים בלשכה 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000+ הוצאות בגין עובד חדש – חד פעמי– בגין הטיפול בשלב טרום ההשמה 2,527 1,637 1,404 1,298 1,203 הוצאות בגין עובד קיים – חודשי– בגין הטיפול השוטף מדי שנה 118 77 66 61 56 חשוב להדגיש, כי כל שיטת שקלול שתבחר (המשקפת דמי תיווך "ממוצעים") תגרום לכך שבפועל לשכה קטנה במיוחד תתקשה לכסות את הוצאותיה, בעוד שלשכה גדולה במיוחד תזכה ל .רווח עודף משמעות הדבר הינה כי ל שיטת השקלול יש חשיבות מרובה מבחינת השפעתה על מצבן של הלשכות בענף , :וכתוצאה מכך על התעצבות השוק כולו ,מחד גיסא ככל שהתעריף המשוקלל יהיה גבוה יותר, לשכה קטנה תוכל לכסות נתח גדול יותר מהוצאותיה, אך גם הרווח העודף ללשכה גדולה .עלול לגדול מאידך ,גיסא ככל שהתעריף המשוקלל יהיה נמוך יותר, לשכה קטנה תוכל לכסות נתח קטן יותר מהוצאו תיה (עד כדי מצב בו לא תהיה לה היתכנות כלכלית), .אך גם הרווח העודף ללשכה גדולה יפחת :להלן יוצגו שלוש חלופות שקלול 1. 'חלופה א– עלות ממוצעת לפי התפלגות לשכות בענף (דהיינו, לפי מספר הלשכות בכל אחד מבין טווחי הגודל שפורטו לעיל). יצוין כי מכיוון ש- 73% מהלשכות בענ ף הינן לשכות קטנות יחסית (פחות מ- 500 )עובדים רשומים– .חלופה זו אמורה ליצור תעריף משוקלל גבוה יחסית 2. 'חלופה ב – עלות ממוצעת לפי התפלגות עובדים ענפית (דהיינו לפי מספר העובדים הזרים שמעסיק ות לשכות בכל אחד מבין טווחי הגודל שפורטו לעיל). יצוין כי מכיוון שלפי הנתונים15 הלשכות הגדולות (מעל1,000 עובדים רשומים) מטפלות בכ- 45% מסך העובדים הרשומים בענף– חלופה זו.'אמורה ליצור תעריף משוקלל נמוך מחלופה א 3. 'חלופה ג – עלות ממוצעת לפי הקצאה יעילה, ללא התייחסות ל לשכות הקטנו ת (עד200 עובדים רשומים) ו תוך מתן משקל נורמטיבי הולך ועולה ללשכות הגדולות, בהתבסס על כך שמניתוח העלויות עולה ש לשכות קטנות אינן יעילות (חלופת הקצאה יעילה). יצוין, כי חלופה זו מבוססת על שיפור היעילות והניצולת בענף והתעריף המשוקלל בה אמור להיות נמוך מהתעריף מחלופה א' ו- .'ב המשקלים בהם נעשה שימוש לצורך חישוב דמי התיווך המשוקללים בחלופות השונות מוצגים :בטבלה שלהלן 19 ( תעריפי דמי התיווך המשוקללים בחלופות השונות מוצגים בטבלה שלהלן כולל :)מע"מ עלויות כלכליות ישירות לעובד כעת, משהוצגו החלופות לשקלול דמי התיווך שיושתו באופן אחיד על כלל הלשכות + ובצורת סכום חד פעמי סכום שוטף חודשי, עלינו לבחון את השפעתן התקציבית של החלופות השונות על העובדים הזרים המועסקים בענף הסיעוד בישראל ועל המשק, כתלות בוותק העובד. להלן תוצג מכפלת הסכומים אשר הוצגו במסגרת ניתוח החלופות התיאורטי לעיל, במספר השנים האמור בשורה :העליונה בטבלה ( שם החלופה/משך שהות עלות לעובד בתוםX )שנים שנתיים 4 שנים 6 שנים 8 שנים 10 שנים 12 שנים 'חלופה א– קביעת סכום אחיד והשתתו באופן חד שוטף חודשי, תוך+פעמי מיצוע דמי התיווך לפי התפלגות הלשכות בענף 4,398 6,726 9,054 11,382 13,710 16,038 'חלופה ב– קביעת סכום אחיד והשתתו באופן חד שוטף חודשי, תוך+פעמי מיצוע דמי התיווך לפי התפלגות עובדים ענפית 3,660 5,596 7,533 9,470 11,407 13,344 'חלופה ג– קביעת סכום אחיד והשתתו באופן חד שוטף חודשי, תוך+פעמי מיצוע דמי התיווך לפי הקצא ה יעילה 3,177 4,859 6,540 8,222 9,904 11,585 עלויות כלכליות למשק להלן יוצגו העלויות המשוערות של הרגולציה ביחס לכלל אוכלוסיית העובדים הזרים המועסקים בסיעוד בישראל באופן חוקי. לשם נוחות ההשוואה בין החלופות, הסכום יוצג ביחס לממוצע של8 ,שנות שהות בישראל וביחס למספר העובדים הזרים שהועסקו בסיעוד באופן חוקי בישראל בסוף שנת2019 – העומד לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה על57,111 עובדים: משקלים אופציונליים לצורך שקלול דמי התיווך הממוצעים התפלגות לשכות התפלגות עובדים הקצאה יעילה 0-200 24% 6% 201-500 48% 30% 5% 501-1,000 13% 19% 10% 1,001-2,000 9% 24% 35% 2,000+ 5% 21% 50% שקלול דמי התיווך בהתאם למשקלים שהוצגו התפלגות לשכות התפלגות עובדים הקצאה יעילה )טרום השמה (ח"פ 2,070 1,723 1,495 )שוטף (חודשי 97 81 70 20 שם החלופה עלות למשק 'חלופה א– שוטף חודשי, תוך+קביעת סכום אחיד והשתתו באופן חד פעמי מיצוע דמי התיווך לפי התפלגות הלשכות בענף 650,023,019 'חלופה ב– שוטף חודשי, תוך+קביעת סכום אחיד והשתתו באופן חד פעמי מיצוע דמי התיווך לפי התפלגות עובדים ענפית 540,866,438 'חלופה ג– שוטף חודשי, תוך+קביעת סכום אחיד והשתתו באופן חד פעמי מיצוע דמי התיווך לפי הקצאה יעילה 469,572,598 ,כפי שניתן לראות בטבלאות לעיל חלופת ג' היא החסכונית ביותר מבחינת העלויות שהיא משיתה על העובד; חלופה ב' משיתה עלויות מעט גבוהות יותר, בסכום כולל של כ- 541 מלש"ח בשנה בהסתכלות משקית; וחלופה א' משיתה את העלויות הגבוהות ביותר, בסכום כולל של כ- 650 מלש"ח בשנה בהסתכלות משקית. ,כפי שצוין לעיל בטיוטת הדו"ח שפורסמה בנובמבר2020 , הושם דגש על מטרת עידוד השוק לעבר התנהלות יעילה– שלעמדת המשרד, נתפסה כמטרה ראויה כשלעצמה, על אף הפגיעה הפוטנציאלית בלשכות קטנות. לאור עמדה זו, הומלץ בטיוטה שפורסמה על בחירה בחלופה ג' לעיל– בהתאם לה הממוצע המשוקלל יחושב ת וך מתן משקלים שמטרתם עידוד השוק להתנהגות יעילה, ללא התייחסות למצב הקיים היום, ועל אף שחלופה זו אכן עלולה להוביל לסגירה של חלק מהלשכות הקטנות. עמדה זו השתנתה בהמשך להערות שהתקבלו, כפי שיוסבר .מיד במהלך הדיונים שהתקיימו עם ארגון "אחיעוז", הוסבר כי קיים חשש כ י בחירה בחלופה ג' תוביל לקושי כלכלי לא רק בקרב טווח הגודל הקטן ביותר של הלשכות (המטפלות ב-0 עד200 עובדים), אלא גם בקרב טווח הגודל השני של הלשכות (המטפלות ב- 201 עד500 .)עובדים משמעות הדבר הינה שחלופה זו, עלולה להוביל לכך שהלשכות המטפלות ב- 500 עובדים ומטה, המהוות כ- 72% מהלשכות ו מטפלות בכ- 36% ,מהעובדים לא יוכלו לגבות כספים בשיעור מספיק לכיסוי הוצאותיהן בעבור השירותים שהן מספקות לעובד . עוד הוסבר כי אותם רבדים של לשכות, אינם יכולים בהכרח להתייעל ולהתאחד עם לשכות גדולות יות ר מבלי שייפגע השירות לפרט – .שכן, בעת איחוד בין לשכות, הפריסה הגיאוגרפית עלולה להיפגע, וכתוצאה ממנה טיב השירות ,לאור האמור, שקל המשרד בשנית את חלופות המיצוע שהוצגו, והחליט שלא לבחור בחלופה ג'. במקום זאת התלבט המשרד בין בחירה בין חלופות א' ו- 'ב– ובסופו של דבר, הוחלט להמליץ על חלופה ב'. ב חירה בחלופה זו צפויה, מחד, לתת מענה לארבעה מתוך חמשת טווחי הגודל שנבחנו; ומאידך, לעודד התייעלות של טווח הגודל הקטן ביותר של הלשכות. רובד זה, אף שהוא מהווה כ- 24% ממספר הלשכות הקיימות, מטפל בכ- 6% בלבד מהעובדים. בנוסף, בחינה של פריסתן הגיאוגרפית של כלל הלשכות הקיימות, העלתה כי לשכות מהרובד הראשון מצויות לרוב בקרבה יחסית ללשכות מהרובד השני– קרי, ניתן ל צפות שאיכות השירות למעסיקים, גם מבחינת הפריסה הגיאוגרפית, לא תיפגע. לצד כל האמור לעיל, יודגש כי אף שארגון "אחיעוז" אכן הציף חשש מקשיים כלכליים של הלשכות הקטנות– אין ביכולתו של המשרד לעמוד על סבירות התממשותו של חשש זה. זאת מאחר שהבדיקה לא בחנה את מצבן הכלכלי של הלשכות השונות, אלא אך ורק את צד ההוצאה. בהקשר זה אף יודגש כי בפגישות שהתקיימו בחודש אוקטובר2021, התבקש הארגון בשנית להעבי ר לזרוע דו"חות מבוקרים אשר יעידו על מצבן הכלכלי של .הלשכות ועל מקורות הכנסתן, ולא עשה כן לאור כל האמור ,מומלצת חלופה ב' ,בהתאם לה הממוצע המשוקלל שיהווה את הסכום האחיד שייגבה מהעובדים יחושב תוך מתן משקלים המתבססים על התפלגות העובדים הענפית כיום (קרי, על שיעור )העובדים המטופלים כיום בלשכות מטווחי גודל שונים. 21 תחולת ההסדר כאמור לעיל, בהמשך לפרסום טיוטת הדו"ח לציבור, התקבלו הערות הן מארגון "אחיעוז" והן מארגון "קו לעובד". מרבית ההערות שהוצפו כבר זכו להתייחסות בפרקים קודמים. הערה אחת משמעותית נוספת שהתקבלה מארג ון "קו לעובד" נגעה לתחולת ההסדר, וגרסה כי יש לקבוע כי התקנות שיותקנו יחולו רק על עובדים שייכנסו לישראל במסגרת הסכמים בילטראליים. זאת, על מנת למנוע מצב בו הסכומים הקבועים .בתקנות ייגבו מעובד אשר קיים חשש שאולי שילם דמי תיווך בלתי חוקיים בסכומים גבוהים במהלך הדיונים בהערות, משרדנו שקל בכובד ראש את ההערה האמורה, והגיע למסקנה כי לא יהיה נכון להחיל :התקנות רק על עובדים הנכנסים במסגרת הסכמים בילטראליים, וזאת מהטעמים הבאים 1. כיום עובדים בענף מגיעים גם שלא באמצעות הסכמים בילטרליים , קרי דרך זו אינה מהווה את הדרך הבלעדית לכניסת עובדים– כאמור לעיל, נכון להיום נמצאים בישראל כ- 55 אלף עובדים זרים המועסקים באופן חוקי בענף הסיעוד. מאחר שמדובר בכמות משמעותית של עובדים, ומאחר שעובדים רבים בענף הסיעוד עשויים להישאר בישראל5 שנים ואף יותר מכך, ניתן לצפות כי תחלוף תקופה ארוכה עד אשר העובדים הזרים שהגיעו באמצעות הסכמים בילטראליים יהוו את הרוב המכריע מכלל העובדים הזרים בענף וכן לא נקבע על ידי רשות ההגירה כי כניסת העובדים, נכון למועד זה, תתאפשר רק במדינות החתומות על הסכמים בילטראליים. עם זאת, במהלך תקופה זו, מחויבות הלשכות להמשיך ולהעניק שירותים לעובד ולמעסיק– .קרי, לעמדתנו, לא סביר לצפות כי השירותים יינתנו ע"י הלשכות ללא תמורה 2. חוסר שוויון– יש קושי לקבוע ששני עובדים המקבלים שירותים זהים מאותה לשכה, ישלמו סכומים שונים .בגין אותו שירות על אף ששניהם הגיעו בדרך חוקית שהתירה המדינה ,על אף האמור הוחלט כי התקנות לא יחולו על עובדים ז רים שכבר נמצאים בישראל ביום התחולה. זאת מתוך הבנה שהעובד הגיע לישראל תוך קבלת מצג מסוים על תנאי העסקתו והתשלומים בהם יהיה חייב לאורך .השהות, ולא סביר לבצע שינוי כה דרסטי בתנאי העובד כאשר הוא כבר נמצא בישראל בהמשך לכל האמור לעיל, מגדירה טיוטת התקנות המצורפת כי התקנות יחולו על כלל העובדים הנמצאים בישראל, החל ממועד התחולה– .ארבעה חודשים מיום פרסומן של התקנות החלופה המומלצת :להלן תמצות תוצאות ההשוואה שהופיעו בפרק זה ביחס לשלושת ההיבטים המגדירים את החלופות השונות 1. :שאלת אחידות הסכום שייגבה ע"י לשכות בגדלים שונים יומלץ לגבות דמי תיווך בגובה זהה מעובדים .הרשומים בכלל הלשכות 2. שאלת תדירות התשלום: יומלץ לחלק את דמי התיווך שייגבו לרכיב חד פעמי ולרכיב שוטף, ולגבות את הרכיב השוטף על בסיס חודשי, תוך קיזוז הסכום משכר העובד ע"י המעסיק והעברתו ללשכה יחד עם דמי התיווך אותם מחו.יב המעסיק לשלם 3. :שאלת מיצוע הסכום יומלץ לחשב ממוצע משוקלל של הוצאות הלשכות ברבדים השונים בגין הטיפול בעובד בהתבסס על מתן משקלים לפי התפלגות עובדים ענפית (דהיינו לפי מספר העובדים הזרים שמעסיק ות לשכות בכל אחד מבין )טווחי הגודל שפורטו לעיל. משקלים אלו יתנו ביטוי למבנה הענף בנטרול חלקי של חוסר היעילות של הלשכות הקטנות ביותר. 22 משמעות תוצאות ההשוואה הינה שהחלופה המומלצת, מבין אלו שהוצגו , היא החלופה שתכליתה קביעת דמי תיווך בסכום אחיד, בהתבסס על ממוצע משוקלל מבוסס התפלגות הטיפול בעובדים כיום , וגבייתו בתצורת שני .רכיבים: תשלום חד פעמי, עם הגעת העובד לישראל, ותשלום שוטף, בגבייה אחת לחודש ,בהתאם לחלופה זו :סכום דמי התיווך המקסימליים שייגבו מהעובד יוגדר כדלקמן  תשלום חד פעמי לעובד חדש - סך התשלום בגין ההשמה שבו יחויב העובד הינו1,723 ₪ כולל מע"מ.  תשלום חודשי שוטף לעובד קיים - סך התשלום בגין טיפול שוטף בו יחויב העובד הינו81 ₪לחודש כולל מע"מ. 23 נספח-תהליך הבדיקה 1. מתודולוגיה כללית המודל התמח ירי שפותח מבוסס על מספר עקרונות: 1.1 . בניית מבנה ארגוני ללשכה פרטית 1.1.1 . בדיקת "עדליא" הביאה למסקנה כי מחולל העלות העיקרי בלשכה הפרטית הינו הוצאות הלשכה על כוח אדם. לאור זאת, הדגש המרכזי בפיתוח המודל התמחירי היה בניית מבנה ארגוני משוער ללשכות בסדרי גודל שונים (בהתבסס על ראיונות עומק ועל סקר, כמפורט לעיל), ומציאת פונקציה לאמידת תקני כוח האדם בלשכה. לגבי כל אח ד מ סוגי הפעילויות שמבצעת הלשכה :נותחו הפרמטרים הבאים 1.1.1.1 . מאפייני הפעילות הישירה המבוצעת בחלוקה ל-3 סוגי:ם  .פעילות מול העובד הזר והמעסיק (המטופל) המחויבת לביצוע לפי הנוהל  פעילות מול העובד הזר והמעסיק, אשר אינה מחויבת לפי הנוהל אך לדעתנו הינה .פעילות הכרחית למתן השירות  פעילות תקורה– פעילות שאינה נדרשת לביצוע לפי הנוהל ומהווה חלק מהתקורה .'של פעילות המשרד, בעיקר פעילות שיווק, ניהול החברה והצוות וכו 1.1.1.2 . חלוקת הפעילות הישירה לפי הנהנה העיקרי מפעילות זו – .העובד הזר או המעסיק יודגש כי חלוקה זו הינה סובייקטיבית במידה מסוימת שכן בפועל כל פעולה המבוצעת עבור .העובד משפיעה על העסקתו ע"י המעסיק ולהיפך 1.1.1.3 . סוג העובד הנדרש– לביצוע הפעילות, לפי הנוהל או לפי הנוהג. במסגרת זו חולקו העובדים ל ארבעה סוגים עיקריים– עובדים סוציאליים, עובדי משרד (פעילות אדמיניסטרטיבית), עובדים בכירים (רכזי שטח .ו/או מנהלי סניפים) ומנכ"ל 1.1.1.4 . שעות העבודה הנדרשות לביצוע יעיל של כל שלב י .הפעילות 1.1.1.5 . סיכויי ההצלחה – מס' המופעים הנדרשים לשם מימוש הפעילות (למשל מספר .)הראיונות שיש לקיים כדי לבחור עובד מתאים כאמור לעיל, הפונקציה ששימשה לבניית האומדן התבססה על ניתוח השעות הישירות הנדרשות לכל פעולה, ופילוח הפעולות השונות לפי הגורם המבצע את הפעולה. על בסיס ניתוח זה חושב מספר תקני כוח האדם הנדרש לביצוע כלל הפעולות בלשכה , בחלוקה לפי סוגי תפקידים ובהתבסס על מפתחות מ.קובלים לגבי שיעור השעות היעילות מתוך סך שעות ההעסקה יצוין, כי כבר בשלב ראשוני, נמצא כי ניצולת העובדים (דהיינו, שיעור השעות היעילות מסך שעות ההעסקה של העובד) ויעילות התהליכים בלשכה, הולכות וגדלות ככל שהלשכה מטפלת ביותר עובדים ( זרים ויותר)מעסיקים – קרי, קי ים יתרון לגודל . לפיכך, הוחלט על בניית מבנה ארגוני נורמטיבי משתנה לפי גודל הלשכה . במסגרת זו הוגדרו מספר טווחי גודל של לשכות לפי מספר העובדים הזרים :הרשומים בכל לשכה, כדלקמן רבדי הלשכות הפרטיות שהוגדרו לצורך הבדיקה, לפי מס' העו"ז הרשומים בלשכה רובד1 רובד2 רובד3 רובד4 רובד5 עובדים0-200 עובדים201-500 עובדים501-1,000 עובדים1,001-2,000 עובדים2,000+ בהתאם ל הגדרה זו סווגו הלשכות השונות תחת כל אחד מהרבדים שתוארו לעיל, ועבור כל רובד נבנה .מבנה ארגוני משוער המתאים לגודל הלשכה 24 עוד יצוין כי במהלך הבדיקה הכלכלית עלה שחלק מ פעולות הלשכה הפרטית (וכתוצאה מכך, חלק מהוצאותיה בגין אותן פעולות) הן חד פעמיות – קרי, מבוצעות פעם אחת בלבד לצורך הבאת העובד .לישראל, בעוד פעולות אחרות מבוצעות באופן שוטף לאורך שהות העובד בארץ לאור זאת, הוחלט לבצע את הבדיקה תוך התייחסות לשלב בו מבוצעת הפעולה הרלוונטית: שלב טרום ה השמה , או שלב הטיפול ה שוטף. 1.2 . בניית סל הוצאות תקורה ללשכה פרטית .במסגרת שלב זה בוצע ניתוח של סל הוצאות התקורה ללשכה לפי גודל הלשכה כאמור לעיל הניתוח בוצע בש לושה :שלבים עיקריים  מיפוי מרכיבי.ההוצאות העיקריים בלשכות השונות על סמך ממצאי הסקר  .הגדרת מחולל העלות העיקרי של כל מרכיב הוצאה  מתן תג מחיר נורמטיבי לכל סוג הוצאה– בהתאם למחולל העלות. יצוין כי תג המחיר נבנה על בסיס שילוב של היקפי ההוצאה בפועל מתוך ממצאי הסקר עם נתונים שנאספו על ידנו במסג רת .עבודות קודמות על סמך הניתוח שתואר לעיל נבנה דו"ח הוצאות נורמטיבי ללשכות,, בהתאם לגודלן תוך סיווג :העלויות לאחד משלושה סוגים  עלויות שכר עבודה (כולל הפרשות סוציאליות) בהתבסס על המבנה הארגוני של לשכות בטווחי .גודל שכר ועלויות שכר מקובלות לסוגי התפקידים השונים  עלויות תפעול לשכה – שכ"ד, ארנונה, משרדיות, אחזקת רכב, מחשוב, תקשורת- בהתבסס על מחוללי העלות ותגי המחיר הנורמטיביים. בנוסף, על עלויות אלה ח ושב מרכיב הוצאות בלתי .צפויות מראש המופיע בסעיף שונות  מרכיב רווח – .על העלויות לעיל, נוסף רווח ונורמטיבי 1.3 . חישוב דמי התיווך שניתן יהיה לגבות מה עובד על מנת להסיק מהו גובה דמי התיווך שניתן לגבות מהעובד על בסיס הפעילות שמבצעת עבורו הלשכה הפרטית, בוצע ניתוח:של מבנה ההוצאות שבנייתו תוארה לעיל, במספר שלבים כדלקמן  פילוח הוצאות הלשכה בגין שירות למעסיק ובגין שירות לעובד– בהתאם לממצאי ניתוח התהליכים השונים בלשכה והצגת החלק היחסי של שעות העבודה הישירות המושקעות בטיפול בעובדים הזרים ביחס לכלל השעות הישירות המושקעות.  ,מכיוון שחלק מהוצאות הלשכה בטיפול בעובד הינן הוצאות חד פעמיות הוחלט להפריד את :הוצאות הלשכה בטיפול בעובד כפי שחושבו לעיל לשני רכיבים שלב טרום ההשמה, ושלב הטיפול .השוטף גם כאן, ההפרדה בוצעה על בסיס ניתוח שעות העבודה ה מושקעות בכל שלב– בהתייחס לכך שעלויות שלב טרום ההשמה מתייחסות לעובדים חדשים שמביאה הלשכה ("זרם") ואילו עלויות הטיפול השוטף מתייחסות לכלל העובדים בהם מטפלת הלשכה– כולל עובדים השוהים :בארץ מספר שנים ("מלאי"). בהתאם לגישה זו, הועמסו העלויות לכל גודל לשכה כדלקמן o עלות לעובד חדש = סך הוצאת (חלק עו בד) טרום השמה לשנה\ מספר עובדים .חדשים o עלות שוטפת לעובד = סך ההוצאות (חלק עובד) השוטפות לשנה\ מספר עובדים .מטופלים כל שנה 25 2. תהליכי העבודה בלשכות התיווך ,כפי שצוין לעיל העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד בישראל ופעילות הלשכות הפרטיות מול העובדים ,והמעסיקים מוסדרת מתוקף מספר חוקים, תקנות ונהלים אשר 'עיקרם מפורטים בעמ6 .לדו"ח להלן :יפורטו עיקרי ההנחיות המחייבות מכוח אותם חוקים, תקנות ונהלים 2.1 . הנחיות כלליות– העובד הזר ושהותו בישראל 3.1.1 . חוק עובדים זרים מגדיר ״עובד זר״ כ" עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה״. חוקיות מעמדו :בישראל נקבעת בקיומם של שני תנאים 3.1.1.1 . המעסיק מחזיק בהיתר העסקה תקף, בענף מבין הענפים שבהם מתירה הממשלה .להעסיק עובדים זרים 3.1.1.2 . לעובד הזר ישנה אשרת עבודה בתוקף לאותו ענף העסקה והוא רשום אצל אותו מעסיק לו ניתן ההיתר. 3.1.2 . :המסגרת החוקית להעסקת העובד הזר הינה כדלקמן 3.1.2.1 . גילו של עובד זר יהיה גבוה מ- 23 ונמוך מ- 55 . 3.1.2.2 . לגבי עובדים זרים בענף הסיעוד נקבע כי על העובדים בתחום לעבור הכשרה ייעודית .לנושא במדינת המוצא 3.1.3 . משך ה שהות של עובד זר בישראל ינוע בין51-62 חודשים. יצוין, כי תחת קורת הגג של רשות האוכלוסין וההגירה פועלת ועדת חריג ים אשר רשאית להאריך את משך השהות של העובד מעבר ל- 63 .חודשים מסיבות הומניטריות 3.1.4 . .על העובד לחדש את רישיון העבודה מידי שנה 3.1.5 . במשך שהותו בארץ, יכול העובד לעבוד באזור אחד בלבד מתוך שלושה אזורים: תל אביב, מרכז או פריפריה, והוא רשאי לנוע בין אותם אזורים רק במקרה של פטירת המטופל הסיעודי אותו .סעד או מעבר המטופל לבית אבות, או במקרים הומניטריים מיוחדים 2.2 . תהליך הבאת העובד הזר לישראל 3.2.1 . מעסיק – בקשה להיתר :מבקש המעוניין להעסיק עובד זר בסיעוד, נדרש להגיש, בשלב הראשון, בקשה להיתר העסקה באגף ההיתרים- .ענף סיעוד לאחר קבלת ההיתר ולצורך מימושו והעסקת עובד זר בענף הסיעוד, על המטופל לפנות ללשכה פרטית ולבקש כי תתווך עבורו עובד זר המתאים .לצרכיו. הלשכה רשאית להגיש עבורו את הבקשה, כאשר כיום ניתן לעשות זאת באופן מקוון 3.2.2 . לשכה פרטית – קשר מול גורמים בישראל :לאחר שמצאה הלשכה הפרטית ,באמצעות ה תקשרות עם לשכת תיווך זרה במדינת המוצא המורש י ת לתווך עובדים לעבודה בחו"ל, עובד זר המתאים לצרכי מטופל סיעודי בעל היתר, עליה לשלוח ל מדור התשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה .דיווח הכולל פרטים אודות הלשכה ואודות העובד לאחר מכן, מועברת הבקשה להמשך טיפול של מנהל הש ירות ברשות האוכלוסין– כאשר, הלשכה מגישה בקשה מקוונת להבאת העובד מחו"ל בצירוף מסמכים .המפורטים בנוהל יוער כי בהמשך שנת2020 אמור להיכנס לתוקפו הסכם בילטרלי לגיוס הוגן ושקוף של עובדי סיעוד זרים שנחתם בין ישראל לפיליפינים, אשר קובע כי לשכות העסוקה לתיווך משרות בחו"ל ,מטעם המדינה השולחת ישמשו כ"לשכה זרה" יחידה לצורך מיון המועמדים הזרים. בהתאמה 26 בקשות של הלשכו ת הפרטיות להזמנת עובדים זרים מהמאגר שיוקם על ידי שירות התעסוקה של .המדינה הזרה יועברו באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה 3.2.3 . קשר מול גורמים במדינת המוצא : לאחר הברקת אישור הבקשה על ידי מנהל השירות ברשות האוכלוסין וההגירה אל קונסוליית ישראל במדינת מוצאו של העובד המו זמן מ חו"ל, תוגש בנציגות זו בקשה לאשרת עבודה על ידי העובד הזר. העובד יזומן ל ראיון אצל הקונסול, ובמידה ועבר את הריאיון בהצלחה ועמד בתנאים, יהיה זכאי לאשרת כניסה ורישיון עבודה. במסגרת ההסכם הבילטרלי שצוין לעיל, יבוצעו הראיונות עם המועמדים על ידי גורם מטעם רשו ת האוכלוסין וההגירה בחו"ל, או בהסדר אחר שיקבע על ידי רשות האוכלוסין וההגירה מול לשכת .התעסוקה המקומית 2.3 . פעילות הלשכות הפרטיות מטרתו של נוהל לשכות פרטיות הינה הגדרת ,מטרות הלשכה, תחומי פעילותה וחובותיה כלפי המעסיקים ,העובדים הזרים ורשויות השלטון. בנוסף מגדיר הנוהל נושאים נוספים כגון תנאים לחברות המעוניינות להיכנס לענף, אופן חלוקת מכסות, מקורות ההכנסה של ה.לשכה ועוד להלן תמצות :של עקרונות נוהל זה 3.3.1 . משטר תאגידי לשכת תיווך פרטית תפעל כ- SPC אשר מטרתה היחידה הינה הבאה, תיווך בין מטופלים סיעודיים שקיבלו היתר העסקה ועובדים זרים בעלי רישיון עבודה, כולל הבאת עובד המתאים למטופל )וטיפול שוטף בצרכי המעסיק והעובד. יודגש, כי התפקיד של הלשכה הינו לתווך בין מעסיק (מטופל .אחד לעובד זר אחד, כאשר גם המעסיק וגם העובד חייבים להיות רשומים בלשכה על לשכת תיווך נאסר להעסיק עוב דים זרים או ישראלים במתן טיפול סיעודי– הנוהל מחייב ,הפרדה מהותית בין לשכת תיווך וחברה המעניקה שירותים בתוקף חוק הסיעוד (הפרדה פיזית .)כוח אדם, הנהלת חשבונות11 ה לשכה רשאית לרשום עד4,000 ע ובדים ו- 4,000 מעסיקים בו זמנית ,. כמו כן בהתאם לתקנות ,שירות התעסוקה על יה להמציא לרשות האוכלוסין וההגירה מדי שנה ערבות בנקאית לפי מספר העובדים הרשומים בלשכה בשנה הנתונה בסכומים הבאים12 : 3.3.1.1 . עד 200 עובדים- 450 ,3 16 .₪ 3.3.1.2 . עד400 עובדים- 900 , 26 3 .₪ 3.3.1.3 . מ- 401 עובדים- 833 , 44 5 .₪ 3.3.2 . מקורות ההכנסה ( על פי התקנות, מקורות ההכנסה של לשכת תיווך ,קרי בהיותהSPC , מקורות הכנסה היחידים :שלה) הינם כדלקמן 3.3.2.1 . תשלום חד־פעמי מהמעסיק בגין השמת עובד זר בסכום של2,000 ₪ .כולל מע״מ13 3.3.2.2 . תשלום חודשי מהמעסיק בגין שירותים שוטפים עד לסכום של70 ₪ .כולל מע״מ 11 זאת על אף שבפועל , יוכל להתקיים מצב בו לשכת תיווך תהא חברה אחות/ .חברה קשורה (בעלי עניין משותפים) של חברת סיעוד 12 בהתאם לחוזר ראש מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים מיום 5.1.20 בנושא עדכון סכומי אגרות ,פיקדון ,ערובה ,ניכוי בעד מגורים הולמים, הוצאות נלוות וזיכוי בעד ביטוח רפואי - לשנת 2020 : https://www.gov.il/he/departments/policies/tariff_changes_foreign_workers_2020 13 יצוין, במידה ותקופת עבודתו של עובד זר שהושם אצל מטופל נ משכה פחות משנה והלשכה לא השימה עובד זר חלופי לשביעות רצון המטופל (לא כתוצאה מפטירה ולא כתוצאה ממעבר לבית אבות), תשיב הלשכה למטופל החזר יחסי בהתאם למספר החודשים שנותרו עד לתום12 חודשים מתאריך ההשמה. 27 3.3.2.3 . סכום חד פעמי מירבי בגובה כ- 3,744 ₪ כולל מע"מ, וזאת בניכוי התשלום ששילם העובד הזר ללשכה אחרת, בין בארץ ובין בחו"ל (בפועל אין מידע ולא ניתן לאכוף ניכוי מעין זה , אך ניתן להניח כי הלשכה הזרה, שאינה עמותה, אינה מבצעת את עבודתה בחינם). 14 כפי שיוסבר להלן ,החל מ חודש אפריל2018, מתקיימות הלשכות לל.א מקור הכנסה זה יודגש כי בפועל, מאחר שכאמור לא ניתן לפקח על גובה התשלומים הנגבים מהעובדים הזרים על "ידי הלשכות הפרטיות או הלשכות הפרטיות הזרות, הורה בג צ למדינה בתיק קו לעובד להתקשר בהסכמים בילטרליים על מנת למנוע את גבייתם של דמי תיווך מופרזים מאת העובדים הזרים .לסיעוד המובאים לישראל 3.3.3 . מכסות עובדים 3.3.3.1 . טווח המכסה השנתית של עובדים זרים חדשים שכל לשכה רשאית להביא משתנה מתקופה לתקופה בהתאם להחלטת רשות ההגירה, ונע בין10% - 16% מסך העובדים הזרים .שהיו רשומים בלשכה בסוף השנה הקודמת 3.3.3.2 . הקצאת המכסות ללשכות נקבעת לפי מספר פרמטרים המביאים בחשבון את גודל הלשכה (כך שלשכות קטנות יוכלו לגדול ולהתפתח15 ) ופרמטרים נוספים הנמדדים ביחס לשאר הלשכות בענף, ביניהם משך זמן העסקה ממוצע של עו בד, היקף השמות בפריפריה .'וכו 3.3.3.3 . המכסה השנתית לכל לשכה מחולקת ל-2 )(לפי חציונים, ואם לא ניצלה הלשכה את המכסה החציונית היא"תוחזר" לרשות האוכלוסין וההגירה. 3.3.3.4 . יעד ה השמה של ה לשכה יעמוד על95% - 97% ,השמה לפחות.ללשכות בגדלים שונים16 3.3.4 . שירותים הניתנים ע"י הלשכה לעובד ולמעסיק במסגרת ,הוראות נוהל לשכות פרטיות מוטל ים ( על הלשכה תפקידים שונים מהם נגזרות ה עלויות ה שונות , כפי שיפורט בהמשך המסמך), ביניהם: 3.3.4.1 . תיווך עובדים – הלשכה תתאים את העובד הזר תוך עמידה על יכולותיו והתאמתו .לצרכי המעסיק17 3.3.4.2 . הכשרת העובדים לתפקידם– ,ההכשרה נעשית בארץ המוצא על ידי גורם מוסמך כאשר באחריות הלשכה לוודא שהעובד עבר את ההכשרה. כמו כן, באחריות הלשכה לוודא שהעובד קיבל הדרכה בנוגע לזכויותיו ובנוגע.לצרכי המטופל18 3.3.4.3 . איתור מעסיקים עבור העובד – במקרה בו הופסקה עבודתו של העוב ד או במקרה .והעובד מעוניין לעבוד אצל מעסיק אחר הרשום באותה לשכה 3.3.4.4 . הצגת חוזה העסקה שהוכן בידי עו"ד (במסגרת ההסכם הבילטראלי יקבע חוזה .)העסקה ייעודית שהוראותיו אושרו על ידי הרשויות 3.3.4.5 . מתן סיוע למעסיק בהסדרת תשלו מי .הביטוח הרפואי והביטוח הלאומי עבור העובד 14 לפי הלשכות, העובד הזר משלם כ- 20% מדמי התיווך ללשכה בחו"ל ואת השאר ללשכה בארץ. כאמור לעיל , לא ניתן לדעת כמה בפועל משלם העובד ללשכה בחו"ל. יצוין כי נשמעות טענות לפיהן .העובד משלם ללשכה בחו"ל סכומים מעבר לתשלום זה 15 כחלק מהמלצות "הוועדה לבחינת סוגיית העובדי:ם הזרים בענף הסיעוד הבאה, תיווך וטיפול" (ו עדת שושני , 2014 ) להפחתת הריכוזיות בענף. 16 ב .)כל חודש מפורסמת טבלה עם אחוזי ההשמה של הלשכות (לשכה שלא עומדת באחוז ההשמה לא רשאית להביא עובדים מחו"ל בפועל, ממוצע שיעור ההשמה עומד על כ- 98% (לא קיים שוני ב ין לשכות בג .)דלים שונים טענת הלשכות הקטנות הינה שמגבלת שיעור ההשמה פוגע ת בהן באופן מיוחד, מאחר שאין להן גמישות (לדוגמא – בלשכה של100 עובדים, כל עובד שמפסיק לעבוד יכול להוריד .)את שיעור ההשמה מתחת לרף 17 יצוין, כי כיוון שהצלחה בהשמה מהווה קריטריון חשוב בקביעת המכסות, לטענת הלשכות הן טורחות רבות על נושא זה– לרבות .מספר ראיונות עם עובדים פוטנציאליים בכדי לבחון התאמה למעסיק רשום 18 .נושא ההכשרה אינו כלול בתמחיר פעילות הלשכה מכיוון שהוא מבוצע בעיקר בחו"ל 28 3.3.4.6 . מתן סיוע בכל הנוגע להיתרים ו ל .אשרות 3.3.4.7 . מתן.סיוע במקרה של חולי או פטירה של העובד19 3.3.4.8 . וידוא ודיווח לרשות האוכלוסין וההגירה .כי המעסיק עמד בכל חובותיו מול העובד 3.3.4.9 . ביקורי עובד סוציאלי– התקנות מחייבות כי הלשכה תפעיל עובדים סוציאליים ל צורך ביקור ראשוני אצל המעסיק הפוטנציאלי לפני ההשמה, ביקור בתוך חודש השמה ראשון וכן שני ביקורים שוטפים בשנה – וזאת כדי לבחון את תנאי ההעסקה של העובד, היקלטותו .בארץ והתאמתו לצרכי המעסיק20 יצוין, כי ככל שמדובר ב מטופל המקבל שירותי סיעוד לפי חוק הביטוח הלאומי, קיימת אפשרות שביקור אחד בשנה מתוך שני הביקורים השוטפים יערך ע"י רכז שטח של הלשכה הפרטית (אשר בטבלאות להלן יוגדר מטעמי נוחות )"כ"עובד בכיר. 3.3.4.10 . דיווח על ממצאים חריגים – טיפול בתלונות ש התקבלו מ העובד או מ המטופל. הלשכה תפעל לבדיקת התלונה באמצעות עובד סוציאלי ובמקרים מת אימים תגיע לביקור בבית .המטופל 3.3.5 . יצוין כי בפועל, חלק ניכר מחובות הלשכה כלפי העובד,, כפי שצוינו לעיל כרוכות בפעילות שוטפת .במהלך שהייתו בארץ,על אף האמור, כפי שהוסבר קודם לכן כיום התשלום שנגבה מהעובד הינו תשלום חד פעמי שנגבה במועד השמתו– מצב שיוצר מוטיבציה כלכלית בעייתית, שכן אינו מייצר .מחויבות מצד הלשכה להמשיך את הטיפול השוטף בעובד 2.4 . כללי :תהליכי הטיפול של לשכת התיווך בעובדים הזרים, נחלקים לשני שלבים עיקריים  .טיפול בהבאה והשמה של עובד חדש  .טיפול שוטף בכלל העובדים שרשומים בלשכה במסגרת שלבי פעילות זו, נדרשות הלשכות לבצע מגוון תהליכי עבודה, חלקם מפורטים בנהלים וחלקם אינם מפורט ים בנהלים אך מתחייב ים .מאופי הפעילות בפרק זה, יפורטו תהליכי העבודה העיקריים כפי שעלו מהסיורים ומהסקרים שבוצעו במסגרת הבדיקה . 2.5 . תיאור תהליכי הטיפול בעובדים הזרים ובמעסיקים 2.5.1 . תהליך ההבאה וההשמה של העובד להלן תרשים המתאר את:שלבי הטיפול השונים לצורך הבאה של עובד זר לישראל 2.5.2 . פירוט של שלבי התהליך והפעולות המבוצעות בכל שלב: 19 מדובר על סיוע לעובד מול הגורמים הרפואיים וחברות הביטוח. אם נפטר העובד אחראית הלשכה לדווח לשגרירות ולסייע בסידור שאחרי המוות (סעיף6.3.8 .)לנוהל לשכות 20 .לאחרונה שונו ההוראות והן מאפשרות ביצוע הביקורים גם ע"י רכז שטח בלשכה ביקור ראשוני של הרכז בבית המעסיק ביקור עו" ס להתאמת הצרכים המקצועיים איתור עובדים פוטנציאליים למעסיק חתימה על מסמכי העסקה והכנת מסמכי העובד הבאת העובד משדה התעופה , הדרכה וליויי לבית המעסיק ביקור עובד סוציאלי לבחינת הקליטה( חודש העסקה ראשון) 29 21 לפי הנוהל אין צורך שקודם יגיע רכ ז לבית מטופל ואח"כ עו"ס. לעיתים קורה גם שהמשפחה מגיעה למשרדי הלשכה ורק אח"כ .עו"ס מגיע לבית. יודגש כי בניתוח שבצענו התייחסנו לשיטת הפעולה הנפוצה 22 יצוין כי בד"כ יש ללשכה בישראל קשרים עם לשכה זרה שלה יש מאגר עובדים ממנו ניתן להציע מס' מצומצם של עובדים פוטנ ציאליים. לפיכך מספר הראיונות המבוצעים עם העובדים נע בין1-5 . בתחשיב הונח בממוצע3 ראיונות. 23 פרטי עובד, דרכון, אישור הכשרה 24 זכותון, זהות המטופל, אומדן זכויות, אזור גיאוגרפי, חוזה העסקה וכו.' 25 בחלק מהמקרים העובדים מגיעים ללינת ביניים לפני הגעתם לבית המעסי ק. מכיוון שלינת ביניים אינה חלק מהנהלים, לא תומחר .סעיף זה במסגרת התמחיר. כמו כן, לפי מידע אשר התקבל מהלשכות מדובר בעלות שולית גורם מבצע פירוט הפעולה נוהל עם ראשונית שיחה מעסיק פוטנציאלי עובד בכיר שיווק ביקור ראשוני של הרכז בבית המעסיק עובד בכיר שיווק עבודה משרדית לקבלת היתר העסקה אדמיניסטרציה סיוע למעסיק בבקשה להיתר- סריקת ,מסמכים, צילום ת.ז, מילוי טפסים שליחה למשרד הפנים באופן מקוון. ביקור עו"ס להתאמת הצרכים המקצועיים 21 עובד סוציאלי ביקור טרום השמה על מנת לאבחן את צרכי המטופל, סוג השירות והתנאים המוצעים לעובד עובד ובחירת איתור מתאים עובד בכיר איתור של עובד זר באמצעות פניה ללשכה בחו"ל וקיום ראיונות סקייפ עם עובדים פוטנציאליים22 לשכות נוהל פרטיות הכשרת עובדים אחר הכשרה לסיעוד בארץ המוצא (על הלשכה לוודא שעבר הכשרה ויש בידי העובד )תעודה רשמית העסקת נוהל עובד זר/נוהל לשכות פרטיות עבודה מול נציגות חו"ל אדמיניסטרציה קשר טלפוני, מיילים, קבלת מסכמי עובד מחו"ל23, הכנת ושליחת מסמכים לחו"ל24 לשכות נוהל פרטיות הכנת מסמכים להשמה (תיק עובד- )מעסיק אדמיניסטרציה ,חוזה העסקה, פרטי מזמין והעובד רישיון, היתר, צילום דרכון ות.ז, צרכי המטופל, קו"ח עובד העסקת נוהל עובד זר הכנה ושליחת מסמכים למת"ש )(מקוון אדמיניסטרציה ,צילום דרכון, סטטוס עובד, רישיון עובד 'היתר העסקה, רישיונות הלשכה וכו העסקת נוהל עובד זר הכנה ושליחת מסמכים למשרד הפנים )(מקוון עובד בכיר ,היתר, בקשה לאשרה, שאלון עובד חתום דו"ח עו"ס וכו העסקת נוהל עובד זר 25 העובדים הבאת מהשדה למשרד עובד בכיר/ נהג מונית העסקת נוהל עובד זר קליטת העובד עובד בכיר ,הדרכה על חוקי עבודה, צרכי המעסיק וידוא פתיחת חשבון בבנק הדואר, וידוא ביטוח רפואי, חתימה על טפסים לשכות נוהל פרטיות לבית העובד ליווי המעסיק עובד בכיר כולל הדרכה ראשונית לעובד לגבי משימותיו לשכות נוהל פרטיות ביקור ראשוני לבחינת הקליטה עובד סוציאלי מילוי+ ביקור בחודש העסקה הראשון דו"ח עובד סוציאלי לשכות נוהל פרטיות פעולה גורם מבצע פירוט הפעולה ביקורים שוטפים / סוציאלי עובד עובד בכיר1 מילוי דו"ח ע"י עובד סוציאלי+ביקור פעמיים בשנה סיוע בקשר לאשרות אדמיניסטרציה סיוע בהכנת המסמכים ובהגשה לרשות (מקוון), הדבקת הרישיון בדרכון העובד ומתן הדרכה לעובד בנוגע להארכת דרכון . סיוע בקשר להיתרים אדמיניסטרציה סיוע בהכנת המסמכים ובהגשה לרשות )(מקוון הסדרת חופשת מולדת אדמיניסטרציה סיוע במילוי טופס בקשה לאשרת כניסה, מכתב הצהרה, רישיון בתוקף לשנה איתור מחליף לחופשה עובד בכיר חיפוש מחליף מתאים לתקופת החופשה וליווי לבית המעסיק במידת הצורך 30 2.5.3 . טיפול שוטף בעובד: להלן פירוט השירותים העיקריים הניתנים לעובד אשר התבססו על נוהל ,לשכות פרטיות:הסיורים בלשכות השונות, והנתונים שהתקבלו במסגרת השאלון 2.6 . תהליכי הטיפול– זמני תקן והסתברות להצלחה :בטבלה שלהלן מפורטים שלבי התהליך לעיל, כולל  בטור רגולציה– .האם התהליך מחויב לביצוע ע"פ הנהלים השונים של רשות ההגירה  בטור נדרש לתמחור– לגבי פעולות שאינן נדרשות ע"פ הנוהל– האם ניתן להניח שיש לתמחרן לתמחור .כחלק מהטיפול במעסיק/בעובד  שעות נטו לפעולה– .משך ביצוע הפעולה  מספר פעולות להשגת השמה/ מספר פעולות לשנה– מס' המופעים של התהליך בהשמה/ שנה מוכפל בהסתברות ההצלחה של התהליך  חלק העובד– הערכה סובייקטיבית לגבי החלק היחסי של הפעילות המיועד לטיפול בעובד עצמו (ללא .)חלק המעסיק :לגבי הטבלה יש להעיר את ההערות הבאות  הניתוח מבוסס על ממוצע של זמני הטיפול בכל שלב לגבי הלשכות שמסרו נתונים תוך התאמה למשך .זמן הטיפול היעיל בכל שלב  הנתונים המוצגים בטבלה מתייחסים הן לזמן לפעולה והן למספר המופעים בהם מבוצעת הפעולה בהשמה/בשנה וההסתברות להצלחה26 . 2.6.1 . להלן:ניתוח זמני תקן בשלב טרום ההשמה 26 לדוגמא: בסעיף איתור העובד – ( משך הזמן המוצג בטבלה0.75 ,שעות נטו) מתייחס לזמן הלוקח לראיין עובד ולעבור על מסמכיו אך מכיוון שבפועל נדרשים כ-3 ,ראיונות על מנת לאתר עובד מתאים ב- 5% ,מהמקרים הפעולה לא מבשילה וב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת ויש לחזור על התהליך – זמן הטיפול ברוטו לסעיף הינו כ- 2.8 'שעות (זמן טיפול ברוטו=זמן טיפול נטו * מס .)מופעים * הסתברות הצלחה בהסדרת סיוע ביטוחים ותשלומים אדמיניסטרציה סיוע למעסיק בהסדרת תשלומים עבור העובד- ביטוח הרפואי ,וביטוח הלאומי .וסיוע במתן מידע למטופל באופן ביצוע סכומים לפיקדון סיוע לעובד במקרה חולי או פטירה עובד בכיר סיוע לעובד מול הגורמים הרפואיים וחברות הביטוח במקרה של מחלה. אם .נפטר העובד הלשכה מדווחת לשגרירות ומסייעת בסידור שאחרי המוות ליווי+ טיפול בבעיות שוטף אדמיניסטרציה מענה טלפוני לפניות של המעסיק / העובד בעיקר בנושאים אדמיניסטרטיביים שונים טיפול בבעיות חריגות עובד סוציאלי ממצאים חריגים- אלימות, הטרדות, הפרה, בדיקת התלונה מול עו"ס וביקור בית במקרה הצורך איתור מעסיק חדש עבור העובד עובד בכיר במקרה בו העובד מעוניין לעבור למעסיק אחר או במקרה בו הופסקה עבודתו .)של העובד (איתור מעסיק, הבאה לבית המעסיק ושונות איתור עובדים עבור המעסיק עובד בכיר 1 במקרה בו העובד מעוניין לעבור למעסיק אחר הרשום בלשכה או במקרה בו .)הופסקה עבודתו של העובד (איתור עובד, הבאה לבית המעסיק ושונות הסדרת תנאי סיום עבודה/שנת עבודה אדמיניסטרציה סיוע למעסיק ב הסדרת זכויות סוציאליות, וביצוע גמר חשבון 31 טרום השמה פעולה גורם מבצע פירוט הפעולה חלק עובד חלק מעסיק שיעור הפעולות שלא מבשילות שיעור המקרים בהם יש לחזור על התהליך מספר פעולות להשגת השמה אופן החישוב שעות לפעולה סה"כ שעות שנתיות לפעולה (שעות לפעולה*מס )פר פעולות שעות להעמ סה על העובד שעות להעמס ה על המעסיק נוהל סעיף שיחה ראשונית עם המעסיק עובד בכיר שיווק 0% 100% 30% 5% 1.50 70% מהשיחות מבשילות לביקור (בכ- 5% מהמקרים המעסיק לא מממש את ההיתר ויש לחזור )על התהליך 0.25 0.376 - 0.376 ביקור ראשוני של הרכז בבית המעסיק עובד בכיר שיווק 0% 100% 70% 5% 3.51 30% מהמקרים הפגישה מולידה התקשרות (בכ- 5% מהמקרים המעסיק לא מממש את ההיתר )ויש לחזור על התהליך 2.50 8.772 - 8.772 עבודה משרדית לקבלת היתר העסקה אדמניס טרציה הלשכה רשאית לסייע למעסיק בבקשה להיתר- סריקות ,מסמכים,צילום ת.ז ,מילוי טפסים שליחה למשרד הפנים 0% 100% 10% 5% 1.17 לכ- 10% מהמעסיקים הפוטנציאליים אין את כל האישורים הנדרשים (בכ- 5% מהמקרים המעסיק לא מממש את ההיתר )ויש לחזור על התהליך 1.00 1.170 - 1.170 נוהל העסקת עובד זר/נוהל לשכות פרטיות 6.3.6/ .ג4 בי קור עו"ס להתאמת הצרכים המקצועיי ם עובד סוציאל י ביקור טרום השמה על מנת לאבחן את צרכי המטופל, סוג השירות והתנאים המוצעים לעובד 0% 100% 5% 0% 1.05 בכ- 5% מהמקרים העו"ס מגיע למסקנה כי לעובד לא יהיו תנאים מינימליים 3.00 3.158 - 3.158 נוהל לשכות פרטיות 6.3.10 איתור +העובד ראיונות עבודה עובד בכיר הכשרה לסיעוד בארץ המוצא (על הלשכה לוודא שעבר הכשרה ויש בידי העובד תעודה )רשמית 30% 70% 5% 15% 3.72 3 ראיונות לעובד (ב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת )ויש לחזור על התהליך 0.75 2.786 0.836 1.950 נוהל העסקת עובד זר/נוהל לשכות פרטיות 6.7.12 /6.3.1 / .ג5 32 עבודה מול נציגות חו"ל אדמניס טרציה ,קשר טלפוני מיילים, קבלת מסכמי עובד מחו "ל ,(פרטי עובד, דרכון ,)אישור הכשרה הכנת מסמך ושליחותו לחו"ל- זכותון, זהות המטופל, אומדן זכויות, אזור גיאוג ר פי, חוזה העסקה וכו 70% 30% 5% 15% 1.24 משרד הפנים דוחה כ- 5% מהבקשות (ב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת )ויש לחזור על התהליך 0.50 0.619 0.433 0.186 נוהל העסקת עובד זר ה הכנת מסמכ ים להשמה (תיק עובד- )מעסיק אדמניס טרציה חוזה העסקה, פרטי ,מזמין והעובד רשיון, היתר, צ ילום דרכון ות.ז, צרכי המטופל, ק ו" ,ח עובד 50% 50% 5% 15% 1.24 משרד הפנים דוחה כ- 5% מהבקשות (ב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת )ויש לחזור על התהליך 1.50 1.858 0.929 0.929 נוהל העסקת עובד זר .ה1 .,ה 2 הכנה ושלי חת מסמכים למת"ש אדמניס טרציה ,צילום דרכון סטטוס עובד, רישיון ,עובד, היתר העסקה רישיונות הלשכה וכו' (שליחה באופן )מקוון 50% 50% 5% 15% 1.24 משרד הפנים דוחה כ- 5% מהבקשות (ב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת )ויש לחזור על התהליך 0.25 0.310 0.155 0.155 נוהל העסקת עובד זר .ה1 הכנה ושליחת מסמכים למשרד הפנים עובד בכיר היתר, בקשה לאשרה, שאלון עובד חתום, דו"ח ע"וס וכו' (שליחה באופן )מקוון 50% 50% 5% 15% 1.24 משרד הפנים דוחה כ- 5% מהבקשות (ב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת )ויש לחזור על התהליך 0.25 0.303 0.152 0.152 נוהל העסקת עובד זר .ה2 הבאת העוב דים מהשדה למשרד עובד בכיר קיימת אפשרות להביא את העובד ע"י נהג מונית 100 % 0% 0% 15% 0.59 בין1-3 עובדים (ב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת )ויש לחזור על התהליך 2.50 1.471 1.471 - נו הל לשכות פרטיות 6.7.13 קליטת העובד עובד בכיר הדרכה על חוקי עבודה, צרכי המעסיק, וידוא פתיחת חשבון בבנק הדואר, וידוא ביטוח רפואי, חתימה על טפסים 70% 30% 0% 15% 1.18 ב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת 1.50 1.765 1.235 0.529 נוהל לשכות פרטיות 6.3.2, 6.2.17 ליווי העובד עובד בכיר 50% 50% 0% 15% 1.18 ב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת 2.50 2.941 1.471 1.471 נוהל לשכות פרטיות 6.7.13 33 לבית המעסיק ביקור ראש וני לבחינת הקליטה עובד סוציאל י ביקור בחודש העסקה מילוי דו"ח+הראשון עובד סוציאלי 50% 50% 0% 15% 1.18 ב- 15% מהמקרים נדרשת השמה חוזרת 3.00 3.529 1.765 1.765 נוהל לשכות פרטיות 6.3.11 2.6.2 . להלן ניתוח :זמני התקן בשלב הטיפול השוטף טיפול שוטף פעולה גורם מבצע פירוט הפעולה חלק עובד חלק מעסיק מספר פעולות להשגת השמה אופן החישוב שעות לפעולה סה"כ שעות שנתיות לפעולה (שעות לפעולה*מספר )פעולות שעות להעמסה על העובד שעות להעמסה על המעסיק נוהל סעיף ביקורים שוטפים עובד סוציאלי מילוי דו"ח עובד+ביקור סוציאלי 50% 50% 2.00 ע"פ הנוהל מחויבים ל- 2 .ביקורים לשנה משך הביקור ואפשרויות יצירת סבב ביקורים מושפעים מגודל הלשכה 2.50 5.000 2.500 2.500 נוהל לשכות פרטיות 6.3.12 סיוע בקשר להיתרים אדמניס טרציה סיוע בהכנת המסמכים ובהגשה לרשות באופן מקוון 100% 0% 0.25 אחת לארבע שנים- משך זמן היתר ממוצע 0.50 0.125 0.125 - נוהל לשכות פרטיות/נו הל העסקת עובד זר ,ו6.3.7 סיוע בקשר לאשרות אדמניס טרציה סיוע בהכנת המסמכים ובהגשה לרשות באופן מקוון (הלשכה אינה מחוייבת להגיש )את הבקשה 0% 100% 1.00 אחת לשנה 0.50 0.500 - 0.500 נוהל לשכות פרטיות 6.3.6 הסדרת חופשת מולדת אדמניס טרציה לסייע לעובד הר לקבל אינטר ,ויזה מרשות ההגירה (הדרכה מילוי טופס בקשה לאשרת כניסה, מכתב הצהרה, רישיון )בתוקף לשנה 100% 0% 0.50 עובד יוצא לחופשה פעם בשנתיים 1.50 0.750 0.750 - נוהל לשכות פרטיות 6.3.7 34 איתור מחליף לחופשה עובד בכיר חיפוש מחליף מתאים לתקופת החופשה וליווי לבית המעסיק במידת הצורך 0% 100% 0.25 עובד יוצא לחופשה פעם בשנתיים (מעורבות הלשכה ב- 50% מהמקרים, וגם )אז נמוכה 2.00 0.500 - 0.500 סיוע בהסדרת ביטוחים ותשלומים אדמניס טרציה סיוע למעסיק בהסדרת תשלומים עבור העובד- ביטוח הרפואי ,וביטוח הלאומי וסיוע במתן מידע למטופל באופן .ביצוע סכומים לפיקדון 0% 100% 1.00 1.00 1.000 - 1.000 נוהל לשכות פרטיות 6.3.9 סיוע לעובד במקרה חולי או פטירה עובד בכיר סיוע לעובד מול הגורמים הרפואיים וחברות הביטוח במקרה של מחלה. אם נפטר העובד אחראית הלשכה לדווח לשגרירות ולסייע בסידור .שאחרי המוות 100% 0% 0.02 2% מהמקרים 2.50 0.050 0.050 - נוהל לשכות פרטיות 6.3.8 טיפול בבעיות ליווי+שונות שוטף אדמניס טרציה 50% 50% 2.50 מדובר על טלפונים ומתן מידע2-3 פעמים בשנה 0.25 0.625 0.313 0.313 נוהל לשכות פרטיות 6.3.12 .3 טיפול בבעיות חריגות עובד סוציאלי ממצאים חריגים- ,אלימות הטרדות, הפרה, בדיקת התלונה מול עו"ס וביקור בית במקרה הצורך 50% 50% 0.01 הערכה- יתכן והמספר גבוה/נמוך יותר 2.50 0.025 0.013 0.013 נוהל לשכות פרט יות 6.3.16 איתור מעסיק חדש עבור העובד עובד בכיר במקרה בו העובד מעוניין לעבור למעסיק אחר הרשום בלשכה או במקרה בו הופסקה עבודתו של העובד כתוצאה 'ממריבות, פטירת המעסיק וכו (איתור עובד, הבאה לבית המעסיק ושונות). אין חובה כלפי המעסיק 100% 0% 0.31 בממוצע עובד מחליף מעסיק כל3.8 שנים (נתוני רשות ההגירה). ב- 85% מהמקרים העובד החדש מתאים למעסיק 3.00 0.918 0.918 - נוהל לשכות פרטיות 6.3.3 איתור עובדים עבור המעסיק עובד בכיר 0% 100% 0.15 הלשכה עוסקת במציאת עובד המתאים לצרכיו בעיקר בשנה .הראשונה 3.00 0.459 - 0.459 הסדרת תנאי סיום עבודה/שנת עבודה אדמניס טרציה ,הסדרת זכויות סוציאליות גמר חשבון 100% 0% 0.31 0.75 0.229 0.229 - נוהל לשכות פרטיות 6.3.9 35 2.6.3 . הממצאים העיקריים העולים מטבלאות אלו הינם כי שעות הטיפול הישירות בעובד ובמעסיק הן :כדלקמן חלק עובד חלק מעסיק סה"כ חלק יחסי מסך השעות27 טרום השמה שעות טיפול 8.45 20.61 29.06 שיעור מסך השעות הישירות 29% 71% 100% 29% טיפול שוטף שעות טיפול 4.90 5.28 10.18 שיעור מסך השעות הישירות 48% 52% 100% 71% :מניתוח זה עולים הממצאים הבאים  חלק העובד בשלב טרום ההשמה הינו כ- 29% ובשלב הטיפול השוטף כ- 48% . בהתאם למפתח השקלול, הלשכה משקיעה בסה"כ כ- 29% מהשעות הישירות מדי שנה בשלב טרום ההשמה ו כ- 71% בשלב הטיפול.השוטף לשם הנוחות, שיעורים אלו עוגלו לטובת השימוש במסגרת התמחיר .המובא להלן  יובהר, כי חלק המעסיק בשלב טרום ההשמה גבוה משמעותית מחלק העובד, מכיוון שעיקר .)התשומות בשלב זה מושקעות בגיוס המעסיק (הוצאות שיווק  חשוב להדגיש שוב, כי קיימת בעייתיות בייחוס שעות ישירות לעובד הזר או למעסיק כאשר .הפעילות מיועדת לשניהם יחד 2.7 . היקף הטיפול בעובד לאור התהליכים שפורטו לעיל להלן, הפונקציות העיקריות המרכיבות את המבנה הארגוני של הלשכות :הפרטיות הינן כדלקמן תיאור התפקיד הערות מטה מנכ"ל / מנהל סניף ניהול לשכה, שיווק, איתור העובדים דרג ניהול זוטר קיים בלשכות עם מספר עובדים גדול– שבד"כ פעילותם מתפרסת על שני סניפים ויותר עובד אדמיניסטרציה טיפול במסמכים- ,הכנת תיק עובד עבודות רישיונות, היתרים, משרדיות לעיתים מדובר על מס' עובדים .בחלקיות משרה תפעול עובד בכיר טיפול בפניות ממעסיקים, ביקור ,ראשוני, סיוע למעסיק בקבלת היתר הבאת העובדים , שיווק עובד סוציאלי ביקורים וכתיבת דוחות 27 פעילות טרום ההשמה מתייחסת רק לעובדים/מעסיקים חדשים, והטיפול השוטף מתייחס לכלל העובדים/מעסיקים הרשומים .)בלשכה (בתוספת טיפול בזרם העובדים הנכנסים, בניכוי עובדים שעזבו את הלשכה 36 בהתאם לניתוח שבוצע בשלב הקודם, סך השעות הישירות שמשקיע כל סוג עובד בשלבי הטיפול השונים :הינו כדלקמן שעות ישירות לעובד בשלב הטרום השמה עובד סוציאלי 1.76 עובד בכיר/מנכ"ל 5.16 אדמיניסטרציה 1.52 סה"כ 8.45 שעות ישירות שנתיות לעובד בשלב הטיפול השוטף עובד סוציאלי 2.51 עובד בכיר /מנכ"ל 0.97 אדמיניסטרציה 1.42 סה"כ 4.90 ,לתפיסתנו בנוסף ל:שעות ישירות אלו יש לבצע העמסה של שעות מוכרות נוספות, משתי סיבות עיקריות  מעבר לשעות הישירות בביצוע הפעילות, בחלק ניכר מהפעולות נדרש ביצוע פעילותback-office נלוות (כגון, תיוק, אחזור מידע, מחשוב וכו') אשר היקפן מסך הפעילות משתנה בין הפונקציות .השונות בלשכה  ,בנוסף יש לקחת בחשבון, כי מעבר לשעות הישירות המוקדשות לפעילות מול העובדים/ מעסיקים במהלך יום עבודה יוצא ה עובד ל הפסקות )'שונות (אוכל, שירותים וכו , וכן לעתים מתרחשים כמובן )"מצבי היעדרות מהעבודה. לפיכך, קיים פער בין שעות העבודה הישירות ("היעילות לביצוע העבודה לבין שעות התקן למשרה, כתלות ,באופי העבודה ובסוג העובד. לפי הממצאים שיעור זה משתנה בהתאם לגודל המשרד– ככל שהמשרד גדול יותר וקיימת בו חלוקת עבודה יעילה יו .תר שיעור הפעילות השעות "המבוזבזות" פוחת שיעור ההעמסה של השעות המוכרות משתנה לפי גודל הלשכה- בניתוח שערכנו נמצא כי בלשכות גדולות :קיימת גם יעילות תהליכית גבוהה יותר  שיעור ניצולת – מניתוח הנתונים זיהינו ששיעור השעות היעילות מסך שעות ההעסקה של העובד .גדולה יותר ככל שמספר העובדים בלשכה גדול יותר  זמני תקן לפעולה – בניתוח נמצא כי זמני התקן לפעילויות השונות בתהליך הטיפול בעובד וב מעסיק נמוכים יותר ככל שהלשכה גדלה , למשל בפעולות : הבאת העוב דים משדה התעופה (הבאת מספר עובדים בו זמנית), ליווי העובדים לבית המעסיק (אפשרות ליצירת "סבב"), משך .זמני הביקורים (אפשרות ליצירת "סבב") ועוד  מאגר עובדים – ניהול מאגר עובדים גדול ומגוון מגדיל את סיכויי הצלחת ההשמה, חוסך זמן באיתור העובד המתאים ומאפשר גמישות ביחס לשינויים רגולטוריים (כגון שינוי אופן הקצאת .)המכסות משנתי לרבעוני  ניהול ממוחשב – ניהול המידע באמצעות תוכנות מחשב מתקדמות המאפשרות מעקב שוטף אחר העובדים הרשומים בלשכה, סיוע בפתרון בעיות בזמן אמת, תיעוד המידע, הפקת דוחות לממונה והפקת דוחות סטטיסטיים על .פעילות הלשכה המשמעות של האמור לעיל, הינה כי יש לקחת בחשבון שיעורי העמסה של שעות מוכרות בהתאם למפתח :שלהלן 37 גודל לשכה 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000+ שיעור שעות נטו מסך השעות המוכרות)"("מקדם יעילות 70.0% 72.5% 75.0% 77.5% 80.0% 1.2 . בהתאם למפתחות אלו מספר השעות המוכרות המושקעות בעובד משתנה לפי גודל הלשכה כמתואר :)בטבלה להלן (ללא שעות מנכ"ל שעות מוכרות שנתיות בכלל העובדים בכל לשכה גודל לשכה 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000 + מספר שעות טרום השמה 588 1,483 3,441 6,302 10,160 מספר שעות שוטפות 1,424 3,594 8,339 15,273 24,623 סה"כ שעות נטו 2,012 5,077 11,781 21,576 34,783 מקדם יעילות 70.0% 72.5% 75.0% 77.5% 80.0% סה"כ שעות 2,874 7,003 15,708 27,840 43,479 2.8 . מבנה ארגוני נורמטיבי ותקני כ"א בהתבסס על הניתוח התהליכי (ראה סעיף 2.3) ו על הניתוח בסעיף2.4 , נבנה מבנה ארגוני נורמטיבי של לשכות תיווך לפי מס' העובדים הרשום בהן– בהתייחס לטיפול הכולל הן בעובדים הזרים והן במעסיקים. הניתוח להלן, אומת גם מול הנתונים לגבי הלשכות שלגביהן היו בידנו נתונים מלאים ונתונים חלקיים .שקיבלנו מהלשכות האחרות על סמך ניתוח השעות המוכרות לעיל, ועל שקלול החלק היחסי של כל בעל תפקיד מתוך כלל השעות המוכרות המושקעות במסגרת הליך הטיפול, הוסק כי התפלגות ה תקנים28 המעוגלת ללשכות בגדלים שונים ה הינ :כדלקמן גודל לשכה 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000+ מנכ"ל 1.00 1.00 1.00 1.00 1.00 אדמיניסטרציה 0.50 1.00 2.50 4.50 7.00 עובד בכיר 0.50 1.50 3.00 5.50 8.50 עובד סוציאלי 0.60 1.40 3.00 5.40 8.40 מנהל סניף - - 1.00 2.00 3.00 סה"כ עובדים 2.60 4.90 10.50 18.40 27.90 :לגבי ניתוח זה חשוב להדגיש את ההערות הבאות  ניתוח המשרות התבסס על השעות הישירות המוקדשות לפעילות מול העובדים/ מעסיקים , בתוספת מקדם יעילות ובתוספת שעותback-office .נלוות  הונח שהיקף משרה מינימלי במרבית התקנים (מלבד עובדים סוציאליים) יעמוד על רבע .תקן  לגבי העובדות הסוציאליות, אשר היקף המשרה שלהן משתנה באופן מלא בהתאם לטיפול בפועל בעובדים/מעסקים, וללשכה אפשרות לשכור את שירותיהן בהיקפי משרה גמישים יותר – הונח היקף משרה מינימלי בשיעור של10% . 28 לפי1,890 שעות למשרה בשנה 38 3. מודל תמחירי 3.1 . הנחות יסוד לאור מאפייני הפעילות בענף כפי שפורטו לעיל וחישוב מספר התקנים הנדרש בלשכות בגדלים שונים כפי שתואר לעיל ,נבנה מודל עלויות ל לשכ ו ת ה תיווך, המתבסס על:מס' הנחות יסוד מתודולוגיות 3.1.1 . עלויות שכר עבודה בחישוב עלויות:שכר העבודה הונחו מספר הנחות יסוד כדלקמן 3.1.1.1 . המבנה הארגוני של הלשכות לפי סדרי גודל יהיה בהתאם לממצאי הניתוח לעיל . 3.1.1.2 . שכר העבודה (עלות מעסיק) של הפונקציות הארגוניות השונות נקבע אחיד לכל :הלשכות כדלקמן טווח עובדים רשומים 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000+ מנכ"ל 14,000 16,000 18,000 20,000 22,000 אדמיניסטרציה 8,000 8,000 8,000 8,000 8,000 עובד בכיר 8,500 9,000 9,500 10,000 11,000 עובד סוציאלי 7,500 7,500 7,500 7,500 7,500 מנהל סניף 12,500 12,500 12,500 12,500 12,500  יודגש כי, מניתוח נתוני הסקר נמצא כי השכר ברוטו של העובדים לפי סוגים היה שונה מהותית בין החברות השונות– כך למשל, שכר המנכ"ל ברוטו נע בין14,000 ₪ בחברה קטנה לכ- 30,000 ₪ בחברה גדולה. אי לכך, החלטנו לקבוע רמת שכר שונה למנכ"ל בהתבסס על ממוצע הסקר מחד ועל נתונים מחברות בעלי מאפיינים דומים שהיו ב י יד נו מעבודות קודמות מאידך .  מכיוון שרק בלשכות הגדולות קיימת פונקציה נוספת (מנהל סניף), הוחלט לקבוע רמת שכר .זהה לפונקציה זו 3.1.2 . אחזקת רכב לעלות השכר, יש להוסיף עלות אחזקת רכב. גם כאן, נמצאה שונות רבה הן בהקצאת תקני הרכב לפי + לשכה והן בעלות האחזקה (ליסינג:דלק) לרכב. אי לכך, נקבעו ההחלטות הבאות  תקני רכב – לכל לשכה הוקצה רכב למנכ"ל ולכל עובד בכיר . בנוסף, בלשכות הגדלות הוקצה בין1-2 .)רכבי משרד (בהתאם לגודל השלכה  עלות הרכב – עלות הרכב חושבה לפי2,500 ₪ + לחודש ליסינג1,000 ₪ לחודש דלק (כ- 2,500 ק"מ בחודש לרכ ב), בהתאם לנתונים שנאספו על יד י נו בעבודות .קודמות 39 3.1.3 . תקורה כאמור, ניתוח מרכיב התקורה מתוך ממצאי הסקר העלה כי קיימת שונות גבוהה בין הלשכות בהיקפי הוצאות התקורה– באופן שקשה ליחסו למחוללי עלות מקובלים. אי לכך, לגבי התקורה :הוחלט לבנות מודל נורמטיבי, המייחס כל מרכיב תקורה למחולל עלות כמפורט בטבלה להלן כפי שניתן .לראות, בתחשיב זה כללנו אך ורק מרכיבי הוצאה שלהערכתנו חיוניים לניהול הלשכה כמו כן, נכללו בתחשיב אך ורק עלויות תפעול הלשכה , ללא התחשבות בעלויות חד פעמיות, עלויות .מימון וכיו"ב :על בסיס מודל זה, העלויות שנלקחו בחשבון הינן כדלקמן מרכיב הוצאה עלות ליח' מידה אחזקה+ ארנונה+ שכ"ד 85 ₪ למ"ר לחודש )'משרדיות (חשמל, מים, כיבודים וכו 150 ₪ לעובד לחודש )פחת מבנה (שיפורים במושכר 1,500 ₪ למ"ר (מפוחת לפי15 ) שנים פחת מחשוב 3,500 ₪ לעמדה (מפוחת לפי3 )שנים פחת ריהוט 1,000 ₪ לעמדה (מפוחת לפי10 )שנים ) אחזקה+ מחשוב (רישיונות 250 ₪ לעמדה לחודש תקשורת ניידת 100 ₪ לעובד לחודש אינטרנט+ תקשורת נייחת 1,200 ₪ לחודש יעוץ מקצועי שנתי נע בין10,000 ₪ל- 50,000 ₪לפי גודל הלשכה שונות 5% מסך ההוצאות העקיפות יודגש כי מרבית העלויות לעיל מתבססות על עבודות קודמות שבוצעו עבור.זרוע העבודה 3.1.4 . רווח הלשכה להוצאות הלשכה נוסף רווח נורמטיבי, בשיעור של7% , אשר התבסס על הנחיות מס הכנסה לייבוא עובדים זרים (לפי הנחיות אלה שיעור הרווח הנורמטיבי הינו כ- 6% .) שיעור הרווח שנלקח :גבוה מהנחיות מס הכנסה משתי סיבות עיקריות  ההנחיות מתייחסות לחלק הבאת העובד בלבד (קרי, שלב טרום ההשמה), ואינן כוללות .את חלק הפעילות השוטפת מרכיב הוצאה מחולל עלות מהשדה עובדים הסעות למשרד/למעסיק נלקח כחלק מתמחור שכר העובדים הבכירים והקצאת הרכבים אחזקה+ ארנונה+ שכ"ד מ"ר משרד (לפי פרוגרמה נורמטיבית– ראה נספח )'א )'משרדיות (חשמל, מים, כיבודים וכו מס' העובדים )פחת מבנה (שיפורים במושכר מ"ר משרד (לפי פרוגרמה נורמטיבית– ראה נספח )'א פחת מחשוב )'מס' עמדות (ראה נספח א פחת ריהוט מס' העובדים מחשוב )'מס' עמדות (ראה נספח א תקשורת ניידת מס' העובדים תקשורת אינטרנט+ נייחת )הוצ' קבועה נורמטיבית (לפי אחיעוז יעוץ מקצועי הוצאה קבועה נורמטיבית (גדלה לפי גודל לשכה- לפי )אחיעוז עמלת ערבות לפי גובה הערבות שנדרשת להעמיד הלשכה לפי חישוב של עמלת ערבות בגובה0.75% .לשנה שונות מסך ההוצאות העקיפות% 40  בנוסף, הנחיות מס הכנסה אינן מבדילות בין הליך הבאת העובד בענף הסיעוד הדורש .)התאמה פרטנית לעומת ההליך בענפים אחרים (חקלאות ובניין בהתאם לאמור לעיל, הוחלט לקב וע שיעור הכולל תוספת של פרמיית סיכון בגין פעולות הלשכה המחויבות ע"פ הנהלים, אשר כוללות הן את שלב הטיפול השוטף והן את שלב טרום ההשמה והתאמה להליך הבאת העובד בענף הסיעוד. 3.2 . מבנה עלויות של לשכות התיווך בהתבסס על ההנחות לעיל, להלן פירוט דוח ההוצאות המוכרות (בש"ח לשנה) של לשכות בגדלים :שונים גודל לשכה 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000+ הוצאות שכר הוצאות שכר 321,000 576,000 1,218,000 2,118,000 3,264,000 אחזקת רכב 63,000 105,000 210,000 357,000 483,000 סה"כ הוצאות שכר 384,000 681,000 1,428,000 2,475,000 3,747,000 הוצאות עקיפות שכ"ד/ארנונה/אחזקה 86,394 106,386 167,076 247,758 343,434 משרדיות 4,680 8,820 18,900 33,120 50,220 פחת 12,270 15,500 26,510 40,760 59,000 מחשוב 9,000 12,000 24,000 39,000 60,000 תקשורת 16,200 17,400 19,200 22,200 25,800 מקצועיות 10,000 15,000 25,000 40,000 50,000 עמלת ערבות 1,231 2,463 4,105 4,105 4,105 שונות 6,989 8,878 14,240 21,347 29,628 סה"כ הוצאות עקיפות 146,764 186,447 299,030 448,290 622,187 הוצאות סה"כ (בתוספת רווח7% ) 567,900 928,200 1,847,900 3,127,900 4,675,000 :לגבי ניתוח זה חשוב להדגיש את ההערות הבאות  ( עיקר הוצאות הלשכה מורכבות משכר עבודה ואחזקת רכב72% - 86% .)מסך ההוצאה  60% - 55% מההוצאות העקיפות .של הלשכות הנן הוצאות שכ"ד/ארנונה/אחזקה  .שיעור ההוצאה העקיפה קטן בשיעור משמעותי ככל שהלשכה גדולה יותר 3.3 . הסקת גובה דמי התיווך שיושתו על העובד הזר על מנת להסיק אילו מתוך כלל העלויות שפורטו לעיל מוצדק יהיה להשית על העובד בגין השירותים שהוא מקבל מהלשכה הפרטית, סווגו הפעולות השונות שמבצעת הלשכה לארבע:קטגוריות, בשני שלבים  שלב א – הפרדה בין הוצאות הלשכה בשלב טרום ה השמה להוצאות הלשכה בשלב הטיפול השוט ף. ,כאמור בסעיף קודם, בתחילה נסקרו הפעולות שמבצעת הלשכה בפילוח לשתי הקטגוריות הנ"ל .ובהמשך שוקללו שעות העבודה שמקדישה הלשכה לביצוע אותן פעולות בכל אחד מבין שני השלבים :)במסגרת ניתוח זה נמצא כי מפתחות ההתפלגות הינם כדלקמן (מעוגל 41 התפלגות פעולות הלשכה לפי ביצוע בשלב ההשמה/שוטף 'שלב א אחוז מ תוך כלל הוצאות הלשכה טרום השמה 30% טיפול שוטף 70% כאמור לעיל, עצם ההבחנה בין השלבים במהלך הבדיקה נדרשת לאור העובדה שהפעולות המבוצעות בשלב טרום ההשמה מתייחסות )"לעובדים חדשים שמביאה הלשכה ("זרם , ואלו מבוצעות באופן חד ,פעמי ואילו הפעולות המבוצעות בשלב הטיפול השוטף מתייחסות לכלל העובדים בהם מטפלת הלשכה – .)"כולל עובדים השוהים בארץ מספר שנים ("מלאי  שלב ב – הפרדה בין הוצאות הלשכה בגין טיפול בעובדים לבין הוצאותיה בגין.טיפול במעסיקים לצורך ביצוע הבחנה זו, סווגה כל פעולה המבוצעת על ידי הלשכה הפרטית לפי הנהנה העיקרי ממנה – העובד הזר או המעסיק )(או שניהם . יודגש כי חלוקה זו הינה סובייקטיבית ,במידה רבה שכן בפועל כל פעולה המבוצעת עבור העובד משפיעה על העסקתו ע"י המעסיק ולהיפך , וכן מאחר שקיי ם קושי להגדיר במדויק "כמה אחוזים" מפעולה מסוימת בוצעו עבור העובד, וכמה עבור המעסיק. ,לאור הקושי שתואר לעיל חלק ניכר מהפעולות סווגו כמבוצעות50% - 50% עבור המעסיק ועבור העובד; חלקן סווגו כמבוצעות30% עבור העובד ו- 70% עבור המעסיק ולהיפך; וחלקן סווגו כמבוצעות100% עבור המעסיק ו- 0% עבור העובד או להיפך. :)במסגרת ניתוח זה נמצא כי מפתחות ההתפלגות הינם כדלקמן (מעוגל להלן ריכוז תוצאות התמחיר האומד את הוצאות הלשכה הפרטית בגין ה .טיפול בעובד ה תמחיר מציג את סך הוצאות יהן של לשכות בגדלים שונים (כעולה מהטבלאות )לעיל , החלק היחסי מתוך ההוצאות שניתן לומר כי מושקע לטובת העובד, ומכאן, אומדן לסכום הכולל שמוציאה לשכה ברובד מסוים על הטיפול בכלל עובדיה– :קרי, הסכום שמוצדק שיושת על אותם עובדים התפלגות פעולות הלשכה לפי שלב הביצוע (השמה/שוטף) והגורם עבורו מבוצעת הפעולה )(עובד/מעסיק 'שלב א 'שלב ב אחוז מ תוך כלל הוצאות הלשכה אחוז הפעילות המבוצעת עבור העובד מתוך כלל הפעילות בשלב הרלוונטי אחוז הפעילות המבוצעת עבור המעסיק מתוך כלל הפעילות בשלב הרלוונטי טרום השמה 30% 30% 70% טיפול שוטף 70% 50% 50% אומדן להוצאות הלשכה הפרטית בגין הטיפול בעובד הזר רובד הלשכה פרמטר0-200 201-500 501-1,000 1,001- 2,000 2,000+ הוצאות לשכה מוכרות בתוספת רווח 567,900 928,200 1,847,900 3,127,900 4,675,000 טרום השמה (אחוז השמה טרום שלב )מההוצאה 30% 170,370 278,460 554,370 938,370 1,402,500 מתוכו: חלק עובד ים 30% 51,111 83,538 166,311 281,511 420,750 טיפול שוטף (אחוז שוטף טיפול שלב )מההוצאה 70% 397,530 649,740 1,293,530 2,189,530 3,272,500 מתוכו: חלק עובד ים 50% 198,765 324,870 646,765 1,094,765 1,636,250 סה"כ עלויות שמשקיעה הלשכה הפרטית בגין טיפול בעובד הזר 249,876 408,408 813,076 1,376,276 2,057,000 42 כאמור לעיל, הסכום המופיע בטבלה לעיל הינו הסכום שמוצדק שתשית לשכה על הטיפול ב כלל העובדים המטופלים אצלה– קרי, על מנת לבחון מהו הסכום שמוצדק שיושת על כל עובד בנפרד, יש לחלק את הסכום ,הכולל במספר העובדים בהם מטפלת כל לשכה. לצורך חישוב זה הונחו מספר הנחות מבוססות נתונים לגבי מספרי העובדים בלשכות מגדלים שונים, מספר העובדים החדשים המגיעים מדי שנה ללשכות בגדלים שונים :וקצב יציאתם מהארץ, כאמור להלן להלן פירוט תמחיר עלו יו ת השירותים שמקבל עובד זר מלשכת תיווך פרטית בשלב טרום ההשמה ובשלב הטיפול ,השוטף, בהתבסס על חלוקת סה"כ הוצאות הלשכה בגין טיפול בעובדים במספרי העובדים המטופלים בכל שלב כאמור לעיל: הוצאות הלשכה הפרטית בגין ה עובד ה זר, בשלב טרום ההשמה ובטיפול השוטף מספר העובדים הרשומים בלשכה 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000+ הוצאות בגין עובד חדש – חד פעמי– בגין הטיפול בשלב טרום ההשמה 2,527 1,637 1,404 1,298 1,203 הוצאות בגין עובד קיים – שנתי – בגין הטיפול השוטף מדי שנה 1,421 920 790 730 677 חשוב להדגיש כי על גבי ניתוח זה יהיה נכון לכלול מע"מ, שכן פעילות הלשכה חייבת במע"מ, אשר ממילא מועבר לרשויות המס. תוספת המע"מ מוצגת בגוף המסמך.בהתאם לחלופות השונות להשתת הסכום שחושב )חישוב מספר העובדים הזרים המטופלים ע"י הלשכה בכל אחד מהשלבים (השמה/שוטף רובד הלשכה 0-200 201-500 501-1,000 1,001-2,000 2,000+ הערות טיפול שוטף מספר עובדים רשומים (מלאי) 135 340 790 1,446 2,331 ,ממוצעי נתונים בפועל בלשכות שנבדקו בהתאם לגודלן בתוספת טיפול בעובדים חדשים 10 26 59 108 175 מבוסס על מספר העובדים הרשומים ברובד*שיעור כניסת עובדים חדשים של 15% * )בשנה (לפי נהלי רשות ההגירה שיעור של50% (הנועד לבטא את העובדה שחלק מהעובדים החדשים )נכנסים במהלך השנה, ולא בתחילתה בניכוי עובדים שעזבו -5 -13 -30 -54 -87 מבוסס על מספר העובדים החדשים * בשורה לעיל50% - – שיעור העובדים היוצאים ביחס לנכנסים, בשנה, לפי נתוני רשות ההגירה לשנת2016 סה"כ עובדים לטיפול שוטף 140 353 819 1,500 2,419 סכימת השורות לעיל השמ ה סה"כ עובדים לטיפול בשלב טרום ההשמה 20 51 118 217 350 מבוסס על שיעור כניסת עובדים חדשים של15%, לפי נהלי רשות ההגירה 43 4. פרוגרמה נורמטיבית ללשכות תיווך לפי גודל 4.1 . שטח לשכה תחשיב השטח הנדרש ללשכה התבסס על ניתוחים נורמטיביים של השטח הנדרש לעובד בתוספת שטחים :ציבוריים כדלקמן שטח- מ"ר אחוז הקצאה 0-200 201-500 501- 1,000 1,001- 2,000 2,000+ מנכ"ל 15.0 100% 15 15 15 15 15 אדמיניסטרציה 10.0 100% 5 10 25 45 70 עובד בכיר 10.0 50% 3 8 15 28 43 עובד סוציאלי 10.0 50% 3 7 16 27 43 מנהל סניף 12.0 100% - - 12 24 36 לובי המתנה 15 100% 15 15 15 15 15 שירותים 10 100% 10 10 10 10 10 מטבחון 10 100% 10 10 10 10 10 מקדם ברוטו 40% 24 30 47 69 96 סה"כ שטח לשכה 85 104 165 243 337 4.2 . מחשוב :מספר המחשבים הוקצה בין הפונקציות השונות כדלקמן הקצאה 0-200 201-500 501-1,000 1,001- 2,000 2,000+ מנכ"ל 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 אדמיניסטרציה 1.0 0.5 1.0 2.5 4.5 7.0 עובד בכיר 0.5 0.3 0.8 1.5 2.8 4.3 עובד סוציאלי 0.5 0.3 0.7 1.6 2.7 4.3 מנהל סניף 1.0 - - 1.0 2.0 3.0 סה"כ 3.0 4.0 8.0 13.0 20.0 4.3 . רכבים :מספר הרכבים הוקצה בין הפונקציות השונות כדלקמן הקצאה 0-200 201-500 501-1,000 1,001- 2,000 2,000+ מנכ"ל 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 1.0 אדמיניסטרציה 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 עובד בכיר 1.0 0.5 1.5 3.0 5.5 8.5 עובד סוציאלי 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 מנהל סניף 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 רכב משרד 1.0 2.0 2.0 סה"כ 1.5 2.5 5.0 8.5 11.5