חומר רקע

1 22.2.22 ,כ"א באדר התשפ"ב באמצעות דוא"ל אפליה והדרה כלפי להט"ב בהליכי פריון ובכינון הורות מוגש לוועדת חוק, חוקה ומשפט מט עם קואליציית ארגוני הקהילה הגאה 1 :רקע .בעשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית בנגישות של להט"ב להליכי פריון ולהורות התקדמות זו התרחשה בהדר גה , בעיקר בזכות הכרעות שקיבל בית המשפט העליון בעתירות שהוגשו מטעם פרטים וארגונים מהקהילה הגאה. דוגמא בולטת היא כינון צו ההורות הפסיקתי- ההליך המ שפ טי שמאפשר כיום ל להט"ב שאינם ההורים ה ביולוגיים להירשם כהורים במשותף ע ם ההורה הביולוגי, בן או בת הזוג . הליך זה התפתח במסגרת הליך משפטי, ובהמשך ע.וגן בהנחיות רשמיות של היועץ המשפטי לממשלה2 דוגמא בולטת נוספת היא ההכרעה שהתקבלה לאחרונה בדבר ביטול האפליה בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (ה מוכר כחוק הפונדקאות), והרחבת הזכאות הקבועה בחוק גם לגברים יחידנ י ים, בני זוג מאותו מין ואנשים על .הקשת הטרנסית3 לצד זאת, עד יין קיימת אפליה ממסדית וחסמים משפטיים ה מונעים לחלוטין- ולעיתים מכבידים- על נגישות של להט"ב להליכי פריון ו ל כינון הורות. בה תבסס על תכנית העבודה של ארגוני הקהילה "( הגאה מפת דרכים לזכויות להט"ב"), נבקש למפות ב מסמך זה את שבע הזירות הרלבנטיות. לאחרונה פורסם מחקר השוואתי מקיף וראשון מסוגו של מכון ברוקדייל בנושא הסדרת תאים משפחתיים להט" .ביים במספר מדינות דמוקרטיות4 מחקר זה הוזמן ומומן על ידי משרד הרווחה ויש לקוות ש ע יי שה בו שימוש ע" י משרדי הממשלה לגיבוש מדיניות .בנושא זה :תוכן עניינים 1 . בי טול האפליה בחוק האימוץ 2 . ביטול האפליה ברישום הורות 3 . ביטול תנאים מכבידים בצו הורות פסיקתי 4 . ביטול האיסור על תרומת ביציות בין בנות זוג 5 . הכרה במשפחות רב-הוריות 6 . "ביטול נטל בירוקרטי עודף ב"נוהל פונדקאות חו"ל 7 . הסדרת ת רומת זרע עבור בנות זוג בבנק הזר ע 1 רשימת.הארגונים מצורפת כנספח 2 למידע על צו הורות פסיקתי באתר משרד המשפטים: - order - https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/parenting outline 3 להלן הנ והל החדש של משרד הבריאות שמסדיר את ביטול האפליה בחוק הפונדקאות: 2021/he/files_circulars_mk_mk07_2021.pdf - https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk07 4 למחקר של מכון ברו קדייל ראו כאן: - single - and - lgbt - for - options - https://brookdale.jdc.org.il/publication/parenting nts pare / 2 1 . ביטול האפליה בחוק האימוץ סעיף3 :בחוק האימוץ נוקט בשפה מפלה כלפי בני ובנות זוג מאותו המין” אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד;" הררי מילים נכתבו על האפליה המקוממת באימוץ שהציתה מחאה ציבורית ביולי2017 . לאפליה זו ביטוי ממשי בשטח: השירות למען הילד במשרד הרווחה מוסר בכל שנה עשרות ילדים לאימוץ בישראל לבני זוג הטרוסקסואליים, בזמן שזוגות מאותו מין המבקשים לאמץ ילד נדחקים לסוף”רשימת ההמתנה “ כך שאפשרות האימוץ חסומה בפניהם כמעט הרמטית. בשנת2017 הוציאה ההסתדרות הרפואית נייר עמדה בנושא זה, הנשען על חוות דעת מקצועית של מספר איגודים רפואיים ובהם איגוד הפסיכיאטריה בישראל, האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר והחברה לרפואת להט“ב. בנייר זה נקבע שהורים להט“ ב כשירים לאמץ ילדים בדיוק כמו הורים הטרוסקסואלים ויש לשים קץ לאפליה על בס.יס נטייה מינית הקיימת בנושא זה מספר ניסיונות לשינוי חק יקה באמצעות הצעות חוק פרטיות נדחו במליאת הכנסת. באוגוסט2019 פרסם משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק ממשלתית שבין היתר מבטלת את האפליה בחוק האימוץ, אך מכיוון שההצעה פורסמה בתקופת ממשלת מעבר בין בחירות, היא לא הובאה לדיון ולהצבעה בכנסת. ב- 20.11.3 התקיים בוועדה לענ ייני ביקורת המדינה דיון נוקב בסוגיית האפליה באימוץ. בדיון זה הבטיחו כל הגורמים הרלבנטיים ממשרדי הרווחה והמשפטים שתזכיר חוק מתוקן יופץ לאישור השרים”בשבועות הקרובים .“ זמן .קצר לאחר מכן הכנסת פוזרה והסוגיה לא קודמה ,תקופה קצרה לאחר הקמת הממשלה הנוכחית ו לאחר שבמשך מ ספר חודשים הסוגיה לא קודמה בממשלה או בכנסת, הוגשה בעניין זה עתירה לבג"ץ ע"י כמה מארגוני הקהילה ושני זוגות המעוניינים בא ימ וץ לד י. 5 בהודעת שרי הרווחה והמשפטים (הממונים על חוק האימוץ), שניתנה ב- 18.11.21 , השרים ביקשו פרק זמן נוסף ללימוד הסוגי ה. בית המשפט קבע שהש רים ימסרו תשובה עד ליום16.3.22 . דרישת ארגוני הקהילה הגאה: אם קיימת היתכנות פוליטית, שרי המשפטים והרווחה יקדמו הליך חק יקה שמבטל את האפליה בחוק האימוץ; בהיעדר היתכ נות פוליטית, השרים יציגו את עמד ת משרדי הרווחה והמשפטים ויאפשרו לבג"ץ .לקבל הכרעה, בדומה למה שנעשה בבג"ץ הפונדקאות 2 . ביטול האפליה ברישום הורות בנות ובני זוג הטרוסקסואלים (נשואים או ידועים בציבור) המבקשים להירשם כהורים לילדם המשותף עושים זאת בקלות ובפשטות, על סמך הודעתם המשותפת בבית החולים מיד לאחר הלידה. לעומת זאת, בנות ובנ י זוג מאותו מין נדרשים לעתור לב."ית משפט עבור "צו הורות פסיקתי מדובר בהליך מסורבל ומיותר הכופה על ההורים הטריים הוצאה כלכלית של אלפי ש"ח (שכירת עורך דין ותשלום אגרות לבית משפט) ועמידה בקריטריונים שרירותיים ובלתי רלוונטיים (למשל, עליהם להוכיח שהיו 5 בג"ץ21/5158 .שי גורטלר ואח' נ' שר הרווחה, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה 3 בזוגיות ב משך פרק זמן העולה על9 )חודשים– וכל זאת רק כדי להירשם כהורי הילד. ההליך המשפטי עשוי להימשך חודשים ארוכים שבמהלכם הרשויות מכירות רק בהורה בעל הזיקה הגנטית לילד, בזמן שההורה השני נטול זכויות וחובות כלפי הילד כאילו הוא זר לו לחלוטין. מדובר במצב בלתי נסבל הפו ,גע בעקרון טובת הילד למשל אם חלילה מיד לאחר הלידה מתרחשת פרידה או טרגדיה משפחתית המשליכות על האחריות ההורית .כלפי הרך הנולד חשוב לזכור שאבות בקשר הטרוסקסואלי נרשמים כהורים לילדים שנולדים לבנות זוגם מבלי להידרש לבדיקת .רקמות,בנוסף נשים הנזקקות לתרומת ביצית כדי לה ביא ילדים לעולם נרשמות כאמהות באופן זהה לאמהות .בעלות זיקה גנטית, כלומר על בסיס הצהרה בבית החולים בסמוך ללידה אך דווקא אל הורים להט"ב שאינם .ההורים בעלי הזיקה הגנטית, מופנית הדרישה "להוכיח" את זכותם להירשם כהורים באמצעות הליך משפטי דרישת ארגוני הקהילה הגאה: תיקון חוק מרשם האוכלוסין באופן שיאפשר רישום הורה שהוא בן או בת זוג של ההורה הביולוגי- /באותם תנאים שבו נרשמים הורים שהם בני זוג הטרוסקסואלים (למשל ברוח הצעת חוק פ712/23 ) ; י לח ו.לופין אימוץ פרשנות משפטית מקלה שתאפשר זאת 3 . ביטול תנאים מכבידים בצו הורות פסיקתי צו ההורות הפסיקתי הוא כלי משפטי שעוצב כבריר ת מחדל בשל היעדר חקיקה מסודרת המאפשרת רישום של הורה להט“ ב שהוא בן או בת זוג של ההורה הביולוגי. צו ההורות הפסיקתי אומץ לראשונה בפסיקת בית המשפט העליון, ובהמשך גובשו במסגרתו קריטריונים על ידי היועץ המשפטי לממשלה. לפיכך, הקריטריונים שיצק היועץ המשפטי לממשלה כ תנאי לקבלת צו פסיקתי יוצרים מעין”מסלול “רישום ייחודי הרלבנטי לזוגות להט“ ב (בין שמדובר בזוגות נשים המביאות לעולם ילד באמצעות תרומת זרע אנונימית, ובין שמדובר בזוג גברים המביאים ילד לעולם באמצעות פונדקאות בחו“ .)ל כפי שהוסבר בסעיף הקודם, פרקטיקת צווי ההורות ה פסיקתיים מכבידה על הורים להט“ ב ומייצרת קשיים שאינם קיימים בהליך רישום ההורות הפשוט והנוח של בני זוג הטרוסקסואליים. בשנת2018 הוקם על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ, צוות בין- משרדי במטרה לבחון מחדש את הסדרי צו ההורות הפסיקתי. על אף שבנושא ים מסוימים הצוות המליץ על”הקלות “ נקודתיות, לצערנו מרבית הטענות המהותיות של ארגוני הקהילה הגאה- שגובו גם בחוות דעות שהוגשו לוועדה על ידי מומחים- נדחו על ידי הצוות ללא .הנמקה מבוססת המלצות הצוות הממשלתי אומצו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ומשתקפות היטב בעמד ת פרקליטות המדינה בהליכים משפטיים לקבלת צווי הורות (ככלל, המדינה תמיד מצטרפת כצד להליך המשפטי וביכולתה להערים קשיים על ההורים ואף לסכל את קבלת צו הורות). בשנים האחרונות, בעקבות עתירות עקרוניות ובזכות מעורבות כמה משרי הממשלה הקודמת, אישר היועץ המשפטי לממשלה ל האריך במספר חודשים את פרק הזמן להסדרת צו ההורות בקרב בנות זוג מאותו המין מכפי שהיה נהוג. בנוסף, לאחרונה פרסמו משרדי 4 .המשפטים והרווחה באופן רשמי ומסודר את התנאים לקבלת צו הורות פסיקתי ואת הטפסים הנלווים להליך פרסום זה עשוי להביא לצמצום התלות של הורים טריים בעורכי דין לצורך הסדרת רישומם . מדובר בשתי הקלות מבורכות אך בלתי מספקות. כאמור, עמדת ארגוני הקהילה היא שרישום הורות להט“בית שאינה נובעת מקשר גנטי אלא מבוססת על הע י קרון המשפטי המכונה"זיקה לזיק ה", צריך להתבצע באופן פשוט וזהה לרישום הורות של בני זוג הטרוסקסואליים. כאשר זו תהיה עמדת המדינה לא יהיה עוד צורך בצווי הורות פסיקתיים. יחד עם זאת, עד שהנושא יוסדר בחקיקה- וכל זמן שרישום אחד ההורים תלוי בצווי הורות פסיקתיים- יש להקל על .הורים גאים עד כמה שניתן באמצעות ביטול/שינוי של קריטריונים מכבידים ובלתי רלוונטיים :דרישת ארגוני הקהילה הגאה משרדי הממשלה הרלוונטיים (משרד המשפטים ומשרד הרווחה ) יפעלו להקלה משמעותית ופישוט :ההליכים לצו הורות פסיקתי, ובפרט בסוגיות הבאות א. ביטול הקריטריון השרירותי בדבר הוכחת פרק זמן של9 חודשי זוגיות של ההורים כתנאי לקבלת צו .הורות פסיקתי ב. התרת האפשרות לנהל הליך משפטי בנושא צו הורות לפני הלידה, כ ך שתתאפשר החלטה שיפוטית .עקרונית בדבר קבלת הצו באופן מותנה אשר ייכנס לתוקף ביום הלידה ג. החלת צו ההורות באופן רטרואקטיבי עד ליום הלידה, ברישום עד שנה ממועד הלידה ( בדומה לכללים החלים על זוגות הטרוסקסואלים). ד. החלת ההליך גם במקרה שאחד מבני/בנות הזוג אינו אזרח .ישראלי ה. )ויתור על הדרישה שההורים יופיעו בבית משפט (אלא במקרים חריגים. 4 . ביטול האיסור על תרומת ביציות בין בנות זוג בנות זוג המעוניינות להביא ביחד ילד לעולם נתקלות לעיתים בקשיים בהליכי הפריון. כאשר לאחת מבנות הזוג יש בעיה רפואית להתעבר, בת זוגה רשאית לפי חוק תרומת ביציות, התש“ע- 2010 ,לתרום לה ביצית, על מנת שתישא ברחמה את ילדם המשותף. אך החוק אינו מתיר סיטואציה”הפוכה ,“ כלומר החוק מונע מאישה שסובלת מבעיה רפואית לתרום ביצית לבת זוגה שאינה סובלת מבעיה רפואית. צורך זה עשוי להתעורר כאשר לאחת מבנות הזוג יש ביציו ת אך היא אינה יכולה להיכנס להיריון מסיבות רפואיות, ולכן מחליטות בנות הזוג .במשותף בת הזוג הנתרמת תופרה מהביצית של בת הזוג התורמת מקרים כאלה הגיעו בעבר לבתי המשפט, עד שנפסק בבג“ צ12/5771 כי חוק תרומת ביציות אינו מכסה את המצב הייחודי הזה. גם חוק הפונדקאות אי נו מסגרת מתאימה להסדרת הסוגיה. בשל כך, עקב המחסום המשפטי, בנות זוג המעוניינות לממש את הזכות להורות באופן הזה, נאלצות ליסוע לחו“ ל על מנת לבצע את השתלת העובר המופרה ברחמה של בת הזוג הנתרמת. המשמעות מבחינת בנות הזוג במקרה כזה, מעבר לתחושת האפליה, האטימות והעל בון, היא גם נשיאה בהוצאות כלכליות כבדות הכרוכות בביצוע הליכי פריון יקרים בחו“ .ל שאינם מכוסים בסל שירותי הבריאות 5 :דרישת ארגוני הקהילה הגאה תיקון סעיף11 בחוק תרומת ביציות על מנת לאפשר תרומת ביציות בין בנות זוג בהתאם לנוסח ים שהוגשו /בעבר (כגון פ186/22 ) ; ולחלופין אימוץ פרשנות משפטית מקלה המאפשרת.זאת 5 . הכרה במשפחות רב-הוריות :בנוסף למשפחות גאות שבהן שתי אמהות או שני אבות, קיימות משפחות גאות שבהן שלושה או ארבעה הורים .למשל בני זוג מהקהילה הגאה שמביאים לעולם ילד יחד עם שותפה, או בנות זוג שמביאות ילד יחד עם שותף לעיתים גם מדובר בשני בני זוג שמביאים לעולם י לדים ביחד עם שתי בנות זוג. במציאות כזאת הילד נולד אמנם לתוך שני משקי בית נפרדים, אך מדובר בתא משפחתי אחד שיש בו שלושה/ארבעה הורים שמגדלים את הילד ביחד ואינם מייחסים חשיבות לשאלה למי מהם קשר גנטי לילד. התופעה הזאת זכתה לכינוי”רב-הורות( “ multi- parenting) וה יא צומחת לא רק בא רץ, אלא גם בקהילות הגאות בחו“ .ל קיימות סיבות מגוונות לבחירה של א.נשים מהקהילה הגאה להביא לעולם ילדים באופן זה. חלקן יכולות להיות אישיות (למשל רצון להעניק לילדים מעטפת של שלושה או ארבעה הורים מטפלים ותומכים), וחלקן יכולות להיות מערכתיות (למ של חוסר הנגישות של להט“ ב להליכי אימוץ ופונדקאות עקב האפליה בחוק). במספר מדינות בעולם (כגון מדינת קליפורניה בארה“ ב, פרובינציית אונטריו בקנדה) תאים משפחתיים אלה זכו להסדרה בחקיקה במהלך העשור האחרון. בישראל, לעומת זאת, הרשויות מסרבות בתוקף להכיר בהורה שאינו ה הורה הביולוגי בתוך תא משפחתי כזה. שאלה זו אף התגלגלה לבתי המשפט עד שבית המשפט המחוזי קיבל את העמדה המתנגדת של המדינה בעניין עמ“ ש23848-05-19 . חלופה חלקית לרישום ההורה הנוסף היא הגדרתו כאפוטרופוס של הילד. סעד האפוטרופסות הוא חלקי ובלתי מספק משום שהורות משפט ית- בניגוד לאפוטרופסות- היא קשיחה, בלתי ניתנת לביטול ונושאת בחובה אגד של זכויות וחובות רבות ביחס לילד ולהורים האחרים (זכות למשמורת, קצבת שארים, ירושה, מזונות, וכן זכויות שנועדו לשמור על הקשר ההורי עם הילד במצב של פרידת ההורים). סעד האפוטרופסות החלקי כבר אושר בבית המשפט לענייני משפחה (תמ“ ש1540-12-18) אך בערעור מטעם המדינה, פסק הדין בוטל על ידי ביהמ“ ש המחוזי (עמ“ ש52453-02-20) .על הכרעה זו הוגשה בקשת רשות ערע ור שנדחתה על ידי ביהמ“ .ש העליון בזמן שהסוגיה מתגלגלת בין בתי המשפט ונתקלת בחומה בצורה של התנגדות המ דינה, הורים וילדיהם במשפחות רב- הוריות ממשיכים להיות חשופים לסיכונים משפטיים משמעותיים במהלך חייהם. על מדינת ישראל לפעול להכרה שוויונית בתאים המשפחתיים הללו, וזאת בהתבסס על הניסיון החשוב שהצטבר במדינות אחרות שסללו את הדרך בנושא זה. בתאריך21.3.15 פנינו בכתב למשרד הרווחה בדרישה לקיים בנושא זה דיון מקצועי ומקיף ובמסגרתו לקחת בחשבון שיקולים חברתיים ומשפטיים מגוונים שתומכים בהכרה במשפחות רב- .הוריות. הובטח לנו שדיון כזה יתקיים אך הדבר טרם קרה 6 :דרישת ארגוני הקהילה הגאה קידום חקיקה, בהתייעצות עם ארגוני הקהילה /הגאה, על מנת לאפשר הכרה פורמלית בהורה שלישי רביעי, וזאת על סמך הניסיון המצטבר בקליפורניה ובקנדה שאימצו חקיקה התומכת במשפחות רב- :הוריות, ובדגש על העקרונות הבאים א. ההכרה תינתן לבן או בת הזוג של ההורה בעל הקשר הגנטי לילד, בהתבסס על הסכם משפטי כתוב ומשותף .המבטא הסכמה של כל הצדדים ב. מעמדו המשפטי של ההורה הנוסף, וכן חובותיו וזכויותיו כלפי הילד, יהיו זהים לאלה של ההורים .האחרים ג. .הכרה בהורה הנוסף תתאפשר בסמוך ללידה או לאחריה ד. .הליך הרישום יהיה פשוט ככל הניתן 6 . ביטול נטל בירוקרטי עודף ב"נוהל פונדקאות ח"ו"ל בכל שנה טסים מאות אזרחים ואזרחיות למדינות שונות על מנת לממש את חלום ההורות באמצעות הליך פונדקאות מורכב ויקר. חלקם עושים זאת בשל האפליה שהייתה קיימת עד ממש לאחרונה כנגד גברים מקהילת הל הט“ ב, וחלקם נאלצים לעשות זאת בשל חסמים שונים במימוש הליך הפונד קאות בארץ. הורים מיועדים שבוחרים בנתיב הזה חשופים לקשיים אובייקטיביים האופייניים לפונדקאות חו“ ל: התקשרות עם אם נושאת בארץ זרה, טיסות לחו“ ל לצורך ביצוע ההליך ולאחר מכן סביב מועד הלידה, התמודדות עם חוקים ונהלים מקומיים בסביבה זרה, וכל זאת בזמן שהם רחוקים מהמ עטפת המשפחתית וה קהילתית, ומנותקים ממקור .פרנסתם אך יש סוג אחר של קשיים הנערמים על גבי הקשיים האובייקטיביים- אלה הקשיים שמדינת ישראל מעמידה בפני ההורים המיועדים בנקודות זמן שונות לאורך התהליך. למרות שפונדקאות-חו“ ל משמשת כאפיק משמעותי עבור מאות ישראלים וישר אליות בכל שנה, מדינת ישראל טרם השכילה להפנים זאת ולגבש מערך פעולה אפקטיבי, רגיש ושקוף מול מי שבוחר באפיק זה. ישנן דרכים רבות להקל על ההורים המיועדים- בהוכחת ההורות הגנטית, בניתוק הזיקה מהאם הנושאת, בהסדרת מעמד הילוד ומעמדם ההורי כלפיו ובשיפוי הוצאות רפואי ות. בתאריך19.7.16 פסק בית המשפט לעניינים מנהליים בת“ א שעל משרד הפנים ורשות האוכלוסין לפרסם נוהל מסודר בקשר לפונדקאות חו“ ל, וזאת עד לחודש ינואר2020 .על אף שהמדינה החלה לגבש את הנוהל, מאז ה יא ביקשה מבית המשפט מס פר הארכות . משרד המשפטים מוביל את גיבוש הנוהל מול משרדי הממשלה ואף פרסם ב- 20.2.20 קול קורא לקבלת הערות מן הציבור בעניין זה. הערות ארגוני הקהילה הועברו .למשרד המשפטים ויוצגו כאן בתמצית דרישת :ארגוני הקהילה הגאה א. ביטול הדרישה לבדיקת רקמות גנטית כתנאי לאזרוח הילד; מתן אזרחות ישראלית באופן אוטומטי ,לילדים שנולדו להורים ישראלים בהליכי פונדקאות בחו"ל מכוח כללי המשפט הבינלאומי בהתאם לדין המקומי במדינת המוצא, וכן מכוח סעיף4 בחוק האזרחות הישראלי ש :בו נקבע כי 7 ( :"אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה1 ) מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו ;אזרחים ישראליים( 2 )- מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים. " ב. התרת כניסת הילד לארץ על בסיס אזרחותו הישראלית ולחלופין על סמך מסמכים המוכיח ים .שהתבצע הליך פונדקאות תקין בהתאם לדין המקומי ג. מתן זכויות סוציאליות מלאות לילד שנולד בפונדקאות חו"ל מרגע לידתו, גם אם מסיבה כלשהי .מדינת ישראל לא הנפיקה לו אזרחות ישראלית ד. ניתוק זיקה מהאם הנושאת בהתאם לדין המקומי במדינת המוצא ה. איחוד שני ההליכים המ שפטיים שכל אחד מההורים נדרש לעבור בנפרד- צו אבהות וצו הורות פסיקתי- לכדי הליך מאוחד ומשותף לשני ההורים, באופן שיזרז וייעל את הדיון בבקשות וכן .יפחית מהנטל הכספי המוטל על ההורים בתשלום אגרות בית משפט והסתייעות בייעוץ משפטי ו. פרסום הנוהל באופן שקוף וידידו.תי, תוך הנגשת טפסים נוחים למבקשים 7 . הסדרת תרומת זרע עבור בנות זוג בבנק הזרע .פעילות בנקי הזרע מוסדרת כיום בנוהל פנימי ומיושן של משרד הבריאות6 נוהל זה מעגן אפליה כלפי בנות זוג מאותו המין לעומת בני זוג הטרוסקסואלים; במקרה של בני זוג הטרוסקסואלים הנדרשים לתרומת זרע משום שלגבר יש בעיות פריון, הנוהל מאפשר לאב המיועד לחתום על הצהרה משפטית הקובעת שלמרות היעדר הזיקה הגנטית לילד שיוולד לבת זוגו מזרע התורם האנונימי– הוא ייחשב כאביו לכל דבר ועניין. זאת בניגוד לסיטואציה זהה של בנות זוג מאותו המין, שעל פי נוהל איננ .ה מאפשרת הכרה בהורות של בת הזוג :דרישת ארגוני הקהילה הגאה ב/נוהל חוק להסדרת בנקי הזרע יאומץ מינוח שונה מהמינוח המפלה בנוהל שמסדיר כיום את פעילות בנקי הזרע: יש להטמיע א ת המינוח "נתרמת ובן או בת זוגה". 6 ראו כאן לנוהל משרד הבריאות: https://www.health.gov.il/hozer/mk20_2007.pdf קואליציית ארגוני הקהילה הגאה בישראל לצרכי הציבור הלהט"בי 18 קואליציית ארגוני הקהילה הגאה מונה ארגונים הפועלים במשותף לקידום מדיניות ציבורית המבטיחה שוויון זכויות ומענה הולם ארגון הנוער הגאה בישראל, פועל במאות קבוצות, מוקדים ומועדונים- איגי - רשויות מקומיות מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום. באיגי כ45 -בכ מתנדבות ומתנדבים. איגי 400 ומעל23 עד גיל12 חניכות וחניכים מגיל4000 . והוא ארגון נוער מוכר על ידי משרד החינוך2001 נוסד בשנת פועל להטמעת וחיזוק השילוב בין הקהילה הגאה - מועדון ספורט גאה ת"א ועולם הספורט תוך העצמת פעיליו, התמקצעותם ויצירת מרקם קהילתי ביניהם וקידום עולם הספורט למכיל, שוויוני ונגיש יותר לקהילה הגאה. ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל. מטרת הארגון לקדם - חושן סובלנות בנושאים של נטייה מינית וזהות מגדר, למגר את הלהט"בפוביה בחברה הישראלית ולהכשיר אנשי ונשות מקצוע לעבודה עם הקהילה הגאה. חושן פעולות באוכלוסיות מגוונות תלמידים, מורים, גננות,אוניברסיטאות, אנשי ונשות טיפול ורפואה, כוחות הביטחון, חברות עסקיות ובכל מקום בו רוצים לקדם את הפתיחות איש.100,000-כלפי הקהילה הגאה. לוקחים חלק בפעילות חוש"ן כ HIV/AIDS ארגון בריאות מינית העוסק במיגור- הוועד למלחמה באיידס . הארגון 1985 מאזHIV ומחלות מין נוספות ותמיכה באנשים ונשים החיים עם מציע סדנאות הסברה, בדיקות אנונימיות ומהירות וכן טיפולים פרטניים וקבוצות.תמיכה לקהילה החיובית. עמותת מעברים לקשת הטרנסית מחזקת אנשים על הקשת באמצעות - מעברים ידע ומשאבים. העמותה פועלת על מנת להנגיש ידע לאנשים על הקשת הטרנסית, חבריהן ומשפחותיהן, ואנשי מקצוע; לפתח פעילות ומענה מקומיים; ולקדם מדיניות ציבורית מיטיבה לקשת ולמגוון מגדרי. ארגון חינוך והסברה הפועל למען קבלתם של להט"בים בחברה הדתית. - שב"ל הארגון מקיים מפגשי הסברה וסדנאות במוסדות חינוך (ישיבות, אולפנות, מדרשות ומכינות) וקהילות דתיות. הארגון שותף בקואליצית ארגוני 'הקהילה הדתית הגאה'. הארגון שמקדם גיוון והכללה לקהילה הגאה בשוק - LGBTech התעסוקה בישראל. הייעוד שלנו הוא להבטיח שלמעסיקים בכל התעשיות בישראל, יש ידע מקצועי מספק על הצרכים התעסוקתיים הייחודיים של להט"ב, ואת האמצעים למלא צרכים אלו. הבית לקהילה הגאה בת"א ומסגרת גג לפעילות ארצית, מוביל - המרכז הגאה תהליכי בינוי קהילה ומענה לצרכי קבוצות רבות לא מאוגדות. במרכז קבוצות חברתיות וטיפוליות, הצגות, הופעות, מסיבות ותערוכות, פרויקט המפיג בדידות למבוגרים, מנטורינג ומרכז תעסוקה לטרנס, מרפאה לרפואת להט”ב ועוד. במטרה לענות על הצורך של אבות גאים 2013 העמותה נוסדה בשנת- אבות גאים בישראל, למימוש זכותם להורות, באופן שוויוני להורים אחרים בישראל. העמותה פועלת למימוש זכות ההורות לאבות גאים בכל הדרכים המקובלות: בפונדקאות, באימוץ ובהורות משותפת; כיחידים וכזוגות, ובכל דרך בה יבחרו להפוך להורים. 03-6102142 [email protected] IGYIsrael 053-6298158 052-6533060 [email protected] hoshen.il 052-6533060 [email protected] 1975 מייצגת את הקהילה הגאה בישראל משנת- האגודה למען הלהט"ב כדי לקדם את מעמדה החברתי והמשפטי עד לשוויון זכויות מלא. האגודה מספקת לחברי/ות הקהילה מענים שונים וסיוע ברמת הפרט, ובנוסף מתפקדת כפלטפורמה מתכללת לארגונים וקבוצות העוסקות בקידום הקהילה הגאה בישראל. בית הקהילות לגאווה וסבלנות הוא מרכז עירוני לקהילות - בית הקהילות הגאות בחיפה והצפון. הבית משמש כמרחב בטוח ומזמין. מטרתנו היא ליצור קהילה גאה משגשגת ומשמעותית,באמצעות פיתוח תרבות גאה, בינוי קהילה חזקה ומענה מגוון העונה על הצרכים הייחודיים של קהילת גאה. עמותה המספקת תמיכה רגשית וחברתית להורים ובני משפחה - תהל״ה של להט"ב. לתהל"ה קבוצות תמיכה למשפחות בכל הארץ, כמו כן קבוצות ייחודיות למגזר הדתי וקבוצות להורים של טרנסג'נדרים. הורה בקפה, מפגש עם צעירים המשתתפים בקבוצות איגי. כמו כן תהל"ה פועלת בהסברה ע"י סיפור אישי בכל רחבי הארץ. ארגון הנשים היחיד בארץ המשמש - ארגון נשים לטב"קיות דתיות- בת קול בית וקהילה לנשים, הפועל למען קול נשי גאה הן בקהילה הגאה והן בחברה הדתית. שותפה בקואליציית ארגוני הקהילה הדתית הגאה. ארגון לשינוי חברתי המפעיל - הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות מרכז קהילתי, טיפולי וחינוכי רב תחומי, במטרה להפוך את ירושלים לעיר שבה לכל אדם יהיה החופש להיות הוא עצמו ולחיות את חייו ולבנות חברת מופת ישראלית ליברלית ופלורליסטית, בה שוויון זכויות מלא לקהילה הגאה. בית חם לקהילת הלהט"ב בבאר שבע - הבית הגאה בבאר שבע ובדרום ובדרום,וארגון הגג לארגוני הקהילה הגאה בדרום. מתקיימות בו פעילויות חברתיות, תרבותיות וקהילתיות. הבית פועל באופן אקטיביסטי במסגרת מאבק הקהילה הגאה בישראל לשוויון זכויות וכן מייצג את הקהילה הגאה הדרומית. ארגון גברים מקהילת הלהט"ב, בני החברה הדתית, חרדית - חברותא ומסורתית, הפועלים לבניית ולהעצמת קהילה דתית גאה ולשילוב להט"ב בחברה הדתית. 03-6205590 [email protected] TheAGUDA 050-6449419 [email protected] batkolorg 09-8855822 www.tehila.org.il תהל"הTehila 052-8787457 [email protected] jerusalemopenhouse1 04-665-7668 [email protected]בית הקהילות לגאווה וסובלנות בחיפה 052-5456088 050-3583868 proudHouseBS proudHouseBS 052-4776707 [email protected] Maavarim 058-5464004 [email protected] חינוך לסובלנות בציבור הדתי- שבל054-3388023 [email protected] [email protected] 03-6102142 [email protected] TLV LGBTQ Center 052-3259665 [email protected] עמותת אבות גאים הבית הפתוח בירושלים اﻟﺒﯿﺖ اﻟﻤﻔﺘﻮح اﻟﻘﺪس JERUSALEM OPEN HOUSE [email protected] [email protected] IsraelAIDStaskforce tlvsport LGBTech ומהווה בית2011- פרויקט גילה להעצמה טרנסית הוקם ב- פרויקט גילה לחלומות, עזרה הדדית, שינוי מדיניות והנגשה של שירותים, משאבים והזדמנויות לקהילה הטרנסית. הפרויקט מציע הכשרות לצוותים מקצועיים, ליווי לא.נשים על הקשת הטרנסית, עזרה משפטית, וכן הפרויקט מעורב בתהליכי שינוי מדיניות תוך דגש על הצרכים והרצונות של טרנס מהפריפריה לאומית.- גיאוגרפית- כלכלית-החברתית 054-3485934 [email protected]פרויקט גילה להעצמה טרנסית עמותת אותות מפעילה רשת של מענים- מסגרות הלהט"ב של אותות חוץ ביתיים לנוער ולצעירים בסיכון. לעמותה קורות גג, שלטרים ומסגרות לנוער וצעירים להט"ב: בית דרור (קורת גג לנוער להט"ב), הגג הורוד (שלטר לצעירים להט"ב), אבני דרך (הוסטל ארוך טווח לצעירים להט"ב) ודירות לטרנסג'נדרים/ות. המסגרות מספקות דיור, מערכת תמיכה, טיפול ומסגרות לימודים ותעסוקה. 03-5164621 [email protected]אותות