חומר רקע
1
22
בפברואר ,
2022
לכבוד
לכבוד
מר עמר בר-
לב
מר ניצן הורוביץ
השר לביטחון הפנים
שר הבריאות
בפקס ובמייל
,שלום רב
הנדון: הבטחת תנאי אשפוז
נפשי מיידי לאסירות בבית הסוהר נווה תרצה
הרינו לפנות אליכם בדרישה כי תפעלו להבטחת זכותן של האסירות
המוחזקות
בבית סוהר נווה תרצה
:(להלן
בית הסוהר )
לקבלת טיפול נפשי באמצעות אשפוז פסיכיאטרי מיידי במסגרת שב"ס במתקן מב"ן-
מרכז
בריאות הנפש שבכלא ניצן (
)להלן מב"ן ,באופן שוויוני , כמו
זה הניתן לגברים,. במצב הקיים רק
אסירים גברים הסובלים מבעיות נפשיות מקבלים מענה אשפוזי מיידי לתחלואה נפשית באמצעות
מב "
.ן
,למעשה קיים מחסור חריף בשירות רפואי נפשי אשפוזי מיידי ,
שהוא .זמין ונגיש לאסירות
מ
בדיקתנו ,האסירות ,, הזקוקות לטיפול רפואי נפשי מיידי
אינן
זוכות
אף לא לטיפול נפשי אשפוזי חלקי
בתוך שב"ס ,אלא רק בקהילה ובכפוף למגבלות רציניות , כמפורט להלן. שירות שכזה אינו קיים כלל עבורן
בתוך מתקני בתי הסוהר .
חסר זה בשירות נפשי מיידי
פוגע קשות באסירות המט ופלות, בסיכויי החלמתן
ובשיקומן
, זאת על אף הצורך הרב שלהן בטיפול רפואי זה . מצב זה יוצר קשיים רציניים שכן האסירות
הזקוקות לאשפוז נפשי מוחזקות בבית הסוהר למרות התחלואה עד למציאת פתרון אשפוזי בקהילה, וכאשר
הן יוצאות למרכזים בקהילה–
עולים חסמים
משמעותיים במתן הטיפול המיידי, כגון
נגישות ומיידיות
השירות הרפואי, ניוד האסירות למרחק רב, אבטחה במהלך האשפוז וכן התאמת הטיפול למאפייני
האסירו.ת
הקושי בהעדרו של מענה טיפולי נפשי מיידי לאסירות בתוך שב"ס מוכר למדינה כבר שנים, והוא
אף
עולה שנה אחר שנה בדוחות ,כמפורט להלן .
על פי דוחות אלו, התמודדות האסירות עם תחלואה נפשית
היא מורכבת בהרבה מזו של אסירים גברים, שכן אסירות רבות סובלות מתחלואה כפולה ומשולשת , לעיתים
גם
על רקע פגיעה בהן בעבר.
לפיכך, נראה כי לא קיים
מענה לצור
ך רפ ואי בסיסי ומשמעותי של כלואות רבות
המוכר למערכת ,ו הבעיה
נותרה בעינה ,
ללא כל טיפול ו
ללא שינוי , ותוך פגיעה קשה בכלואות–
בבריאותן
ובזכויותיה
ן לכבוד, לב
ריאות ,לשלמות הגוף ולשוויון .
יש לאפשר לאסירות בבית הסוהר לשמור על בריאותן וכבודן
ולספק להן טיפול נפשי אשפוזי מיידי ונגיש ,
ללא הפליה .כתוצאה מהחסר ב מרכז אשפוזי
נפשי המותאם לאסירות , בית הסוהר נאלץ לטפל בעצמו
באסירות הללו ,באופן שאינו הולם את צרכיהן באמצעות משאבים דלים וללא תקציב
ראוי ומספק.
בלית
ברירה הן נשלחות לקבל טיפול אשפוזי בבית חולים לבריאות הנפש במקום מגוריהן, ובכך
יש כדי ליצור
פגיעה אנושה .במצבן הנפשי של האסירות וכן בבריאותן ובכבודן, כמפורט להלן
2
רקע
1.
אסירות בישראל מוחזקות בעיקר במתקן כליאה אחד– נווה תרצה, זאת בניגוד
לאסירים גברים, המוחזקים
ב בתי סוהר רבים על פי מאפיינים שונים שלהם. כליאתן במתקן כליאה יחיד מבלי למיין אותן למאפייניהן
השונים משפיעה על שלומן הנפשי ועל סיכויי שיקומן. כתוצאה מכך, רמת הביטחון בכלא גבוהה מזו הנדרשת
ביחס למאפייני המאסר של מרביתן1 ומכבידה על מתן שירותים שונים עבורן , כולל מתן טיפול נפשי אשפוזי
מיי .די
2.
אסירות רבות המוחזקות
תי בב
הסוהר נווה תרצה סובלות מבעיות
נפשיות , חלקן קשות ,כ .מפורט להלן
תחלואה זו
מצטרפת למחלות ולקשיים נוספים איתן הן מתמודדות - כמו
,למשל להיותן קורבנות לניצול
מיני
ה ,סובלות מפוסט טראומה
לעיסוקן הקודם בזנות או ל
הת
מכרות לסמים - ו ידועה בכינוי "תחלואה
"כפולה
ו-
""תחלואה משולשת .
מצב זה מעצים את הצורך של האסירות בטיפול נפשי אשפוזי מיידי בתוך
,בתי הסוהר
כפי שקיים עבור ה
גברים
הכלואים פ וכ
י שקיים ב .אוכלוסייה הכללית
3.
על פי נתונים שפורסמו
ב שנת2018
, אסירות סובלות מבעיות נפשיות יותר מאסירים וחלק גדול מהן סובלות
,מנטייה לאובדנות הפרעות אכילה ו התמכרות לסמים ולאלכוהול2
. מרבית האסירות סובלות מהפרעות לחץ
( פוסט טראומטיות מורכבותComplex PTSD
) בשל היותן נפגעות עבירה3
. על פי ד וח הסנגוריה הציבורית
לשנים2017-2018
,, שליש מהאסירות סובלות מבעיות פסיכיאטריות והן מטופלות על ידי צוות בית הסוהר
,שלא היה ערוך לתת להן מענה הולם. כמו כן ,על פי הדוח במועד הביקור29
נשים
הוגדרו כטעונות פיקוח
או השגחה על רקע מצבן הנפשי כאשר
הן מ טופלות כולן ע ל ידי פסיכיאטרית אחת שמגיעה לבית הסוהר פעם
בשבוע4
.
,על פי דוחות אלו מצב קשה זה נובע מהיעדר מקומות אשפוז לנשים כלואות במסגרת המחלקה
.במב"ן
4.
מדוח של הכנסת לשנת2010
עולה כי באותה תקופה
נשים אסירות זכו לטיפול ואבחון לפחות ליומיים -
ש לושה
ב מב"ן, ולשם כך הוקצו במקום2 מיטו ת5
.
יש לציין כי גם אז לא הוקצו
חדרים ייעודיים לנשים ,
וצויין ה נימוק לפיו .חסרו סוהרות לשמור עליהן
5.
למרות
שבפועל לא קיימת אפשרות לא שפוז מייד
י של נשים במב"ן ,ב
אתר מב"ן-שב"ס , המשויך למרכז
,לבריאות הנפש באר יעקב נאמר כי במחלקה הסגורה מצויה יחידת נשים, המונה3
מיטות, בנפרד מאגף
הגברים
, זאת מתוך
35
מיטות במחלקה הסגורה ועוד35
מיטות במחלקה הפתוחה6 .
,כלומר על אף המידע
המפורסם לציבור, נראה כי בפועל מידע זה אינו מעודכן, ואין כיום כלל מיטות לנשים במב"ן, וגם אם קיימות
1 נורית יכימוביץ-
"כהן "היבטים בכליאת נשים בישראל דוח מממ של הכנסת(
12.7.2017
.)
2
הרשות לשיקום האסיר דוח שנתי–
חוברת סיכום לשנת2018
(יולי2019
:) בקישור-
https://sfilev2.f
8%D7%AA%20%D7%A1%D7%
static.com/image/users/180409/ftp/my_files/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A
9%D7%9B%D7%95%D7%9D%20%D7%A9%D7%A0%D7%AA%20%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%9
9
%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf?id=31814458
-
4%202018
3 שם, בע 'מ39
.
4
,דוח הסניגוריה הציבורית תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר2018
-
2017
(מאי2019
'), בעמ49
.
5 אורי טל-
ספירו "תנאי הכליאה של אסירות–
"נתונים, מאפיינים והשוואה לתנאי הכליאה של אסירים דוח מממ של הכנסת
(
25.10.2010
.)
6
:עמוד שב"ס מב"ן באתר מרכז בריאות הנפש באר יעקב בכתובת
https://www.gov.il/he/departments/Units/department_maban
3
מיטות כאלו בהגדרה, הרי הן אינן בשימוש, כפי שעולה מדוחות ציבוריים – של הסנגוריה הציבורית, הר שות
לשיקום האסיר והכנסת
, כאמור לעיל .
6.
על פי דוח הכנסת משנת2017
, מב"ן
הפסיק לתת מענה לבית הסוהר נווה תרצה כבר באותה שנה, ושב"ס
נאלץ להסתייע בשירותים פסיכיאטריים קנויים7
,. כתוצאה מכך
ו כפי שעולה גם מדוח הסנגוריה הציבורית
מיוני2017, קיים חשש כבד כי במקרים מסוימים בשל הצורך באבטחה כבדה ו יקרה בהעברת אסירות אשר
זקוקות לאשפוז פס יכיאטרי לבתי חולים בקהילה–
הן יישארו בבית הסוהר במקום לקבל טיפול אשפוזי
במב"ן8
.כמו כן , העברת האסירה לשירות
בקהילה אורכת זמן רב , במיוחד על רקע הצפיפות בשירותים
הניתנים בקה
ילה והתורים הארוכים בהם , וכן על רקע הפרוצדורה הכרוכה ביציאה מהחומות לצורך קבלת
הטיפול .
7.
עוד עולה מדוח הסניגוריה כי, אגף
ה
הפרדה
)(גם אם אינו מוגדר רשמית כך
משמש להחזקת כלואות על רקע
מצבן הנפשי, וזאת בניגוד לעילות ההפרדה הקבועות בחוק. מצב זה נובע מהיעדר שירותים טיפוליים
אשפוזיים לאסירות על ידי מב"ן. יש לציין שממצאים אלו שבים ועולים לאורך השנים בביקורים רשמיים
מטעם הסניגוריה הציבורית, אך המצב נותר ללא שינ
וי .
9 אמנם ידוע לח"מ כי נעשה ניסיון בעת האחר ונה
לטייב את האגף ותנאיו ואף להגדירו כאגף פיקוח ., אך ברור כי לא ניתן לראות בו פתרון אשפוזי כלשהו
8.
שיעור הנשים הכלואות בישראל
הוא כ -
1.3%
,מכלל הכלואים בישראל כאשר
ישנן כ -
271
כלואות וכ-
20,052
כלואים בשב"ס. למרות
מספרן המצומצם
,של הכלואות בישראל10
עדיין הן אינן זוכות למענה הולם לעומת
הכלואים
הגברים בישראל בקבלת טיפול נפשי אשפוזי
מיידי . על אף היותן מיעוט בבתי הסוהר, התקציב
והמשאבים
ה נדרשים לטיפול נפשי עבורן הם מועטים
ואינם משקפים את חלקם היחסי מ .כלל הכלואים
9.
,יתרה מכך
על אף חלקן היחסי הקטן מכלל ה
כלואים, קשייהן הנפשיים של האסירות חמ
ו
רים יותר .
מחקרים מצביעים על השפעה שלילית חמורה יותר של מאסר על נשים מאשר על גברים, כאשר ניתן לראות
שאסירות סובלות יותר מבעיות נפשיות ושיעור ההתאבדות אצלן גבוה יותר משל האסירים11
. עוד עולה כי
אסירות עם בעיות נפשיות עלולו ת לסבול מהחרפה קשה במצבן בעקבות המאסר, ואילו אסירות ללא בעיות
נפשיות עלולות לפתח כאלו בעקבות המאסר12
. בנוסף לבעיות אלו, רוב האסירות המצויות בבית הסוהר הן
אימהות, וההפרדה ביניהן לבין ילדיהן, מחריפה את בעיותיהן הנפשיות וגורמת להן למתח רב, שכן בדרך
כלל לאסירו
ת יש תמיכה פחותה ממשפחותיהן ביחס לאסירים גברים13
.
10
.
נכון לשנת2018
, מצבת כוח האדם לטיפול פסיכיאטרי בבית הסוהר נווה תרצה עמדה על חצי משרה ואין
טיפול פסיכולוגי לאסירות. בשנים האחרונות מענה של טיפול פסיכיאטרי לאסירות במסגרת בית הסוהר
7 נורית יכימוביץ-
כהן "היבטים בכליאת נשים בישראל", ה"ש1
', בעמ34
8
,שם
ע"מ34
.
9
לעיל ה"ש4
,(דוח הסנגוריה2019
') בעמ15
.
10 נורית יכימוביץ-
כהן "היבטים בכליאת נשים בישראל", ה"ש1
', עמ3.
11
שלי מזרחי סימון "חלופות מאסר והסדרים ייחודיים בבתי הסוהר לאסירות אימהות–
"סקירה משווה
דוח מממ של הכנסת
(יולי2018
', עמ8 .
12
שלי מזרחי סימון "חלופות מאסר והסדרים ייחודיים בבתי הסוהר לאסירות אימהות–
"סקירה משווה ,
'עמ9.
13
'שם, עמ9 .
4
כלל רופא פסיכיאטר( פעמיים בשבוע50%
משרה), בעוד שבשנת2010
רופא פסיכיאטר פעל במסגרת בית
( הסוהר שלושה ימים בשבוע75%
.משרה), ומסגרת הטיפול שניתנה הלכה והצטמצמה14
יש ל ציין כי א לו
הנת
ונים המעודכנים ביותר שנמ
צ
או בעניין זה , ויתכן כי חל שיפור בעניין זה אולם אין אינדיקציה או תיעוד
.לכך
11
.
על פי
נתונים שה איב
שב"ס בשנת2018
בפני הוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות
, סמים וא תגרי הצעירים
בישראל15
,כ-
14%
מהאסירות סובלות מתחלואה כפולה, כ-
20%
בעלות הפרעות נפשיות וכ-
25%
בהשגחה ,
ובס ה"כ
כ-
90%
מהן סו
בלות מבעיה נפשית . למרות
נתונים אל ו אודות תחלואה נפשית גבוהה בקרב
האסיר
ות, ל רשות כל האסירות בישראל עומד רק פסיכיאטר אחד במשרה חלקית, אף שרבות מה
ן
זקוקות
למענה אשפוזי מהיר מעת לעת .
לעניין זה חשובים דבריה של
הגב' שרה פרידמן
, מפקדת נווה תרצה,
:שאמרה
"
לרשות בית הכלא לנשים עומד רק פסיכיאטר אחד, העובד רק בשעות הבוקר, ולכן
.אין מענה זמין לנשים הזקוקות לטיפול בכל שעה אחרת של היממה
14%
מהאסירות
סובלו .ת מתחלואה כפולה20%
בעלות הפרעות נפשיות וכ-
25%
מהאסירות בהשגחה
(יכולה להיות אסירה שנתוניה יחפפו בכמה קטגוריות). אין לנו אפשרות לתת
לאסירות טיפול בתוך בית הסוהר, וכל טיפול כרוך בהוצאת האסירות לבתי חולים
פסיכיאטריים מחוץ לכלא. יש פסיכיאטר שמגיע אלינו פעם בש בוע לכמה שעות, זה
"לא מספיק. היעדר המשאבים משפיע על הטיפול היומיומי שמקבלות האסירות.
16
12
. י
ש לציין, כי הליקויים הקשים בעניין אי אשפוז הנשים בבית הסוהר מתווספים לתנאי מחייה קשים אחרים :
למצב הצפיפות בבית הסוהר, כאשר ממוצע שטח המחייה הוא כ-
3.5
;מ"ר בממוצע לאסירה
לכך ש מבנה
הכלא מיושן מאוד ונבנה בשנת
1968
17
ועוד .
הצטברות הליקויים הללו בתנאי המחייה יוצרת קושי חמור
.עבור אותן אסירות בניהול שגרת חיים בסיסית מינימלית ראויה שכאמור מחריפה את מצבן הנפשי
13
.
דוחות ה סנגוריה הציבורית מתריעים כבר מזה שנים כי יש לפעול באופן מיידי לשינוי המצב ולהקצות מקום
במב"ן לכלואות בעלות רקע פסיכ
י אטרי שמצבן מחייב אשפוז ללא דיחוי. לעומת זאת, שב"ס מודע לבעיה
.זו, אך למרות זאת המצב נותר ללא שינוי ככל הנראה בשל בעיות הקצאת תקציבים ומשאבים
14
.
לדברי סג"ד שרה פרידמן, משרד הבריאות אשר מפעיל את מתקן מב"ן סבור כי התנאים בו אינם מתאימים
לנשים והוא מתנגד למגורים מעורבים של נשים וגברים. לפי דוח הסנגוריה הציבורית, לאור הצורך בהפרדה
בין גברים לנשים במב"ן, אסירות הוחזקו בעבר במב"ן בתא בודד ונמנעו מהן ג ישה לשטחים ציבוריים
והשתתפות בפעילויות. מסיבה זו מב"ן אינו נותן שירות לאסירות בנווה תרצה
כבר כ-
10
שנים, והטיפול
14
שם ה"ש1
', עמ34
.
15
הנתונים הוצגו בדיו ן בוועדה המיוחדת לענייני התמכרויות וסמים שנערך ביום1.1.2018
:
https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Drugs/News/pages/1118%D7%93.aspx
#
16
.שם
17 ד"ר נורית יכימוביץ-כהן ,
""היבטים בכליאת נשים בישראל (
2017
.)
5
הנפשי שניתן לאסירות הוא
מועט מדי ולעיתים מאוחר .מעט הטיפול שניתן בבית
הסוהר
הוא ב
א מצעות
שב"ס
ועם משאבי תקציב
.דלים18
15
.
,יתר על כן, על אף ששב"ס מקצה כוח אדם לאבטחת מב"ן אך
מאחר שאסירות נשלחות לאשפוז פסיכיאטרי
בקה ילה, נדרשת אבטחה כבדה
ב
יותר בהעברתן ובהשגחה עליהן ב מסגרת בתי חולים פסיכיאטריים מחוץ
לשב"ס19
.
16
. מ
דו''ח מבקר המדינה עולה כי,
20
תחום האשפוז במב"ן
יישאר באחריות משרד הבריאות, ואילו השירות
.האמבולטורי הפסיכיאטרי שבתוך מתקני הכליאה במחוזות יועבר לאחריות שב"ס
מימוש השירות
האמבולטורי יאפשר לשב"ס לקבל תוספת תקנים של רופאים פסיכיאטריים ו כן מינוי של ראש תחום בריאות
.הנפש שיוצב במטה הרפואה בשב"ס
יובהר כי, ה שירות האמבולטורי הפסיכיאטרי כולל ייעוץ או התערבות
רפואית אחרת הניתנת למטופל בבית החולים,
בהם המטופל מקבל את הטיפול הרפואי
ו משתחרר מהטיפול
.הרפואי עוד באותו היום וללא אשפוז
יש לציין כי הטיפול האמבולטורי איננו אשפוזי ולכן אין הוא מיטיב
עם האסירות ואינו תורם לשיקומן במקומו של טיפול אשפוזי.
17
.
,יצוין כי מנ הל המרכז הרפואי
סבר
כי הדרך הנכונה למתן מענה טמונה בהפרדת השירות, כך שהאשפוז יהיה
.באחריות מב"ן ואילו השירות האמבולטורי יהא באחריות שב"ס עוד עולה מן הדו''ח כי ,
21
בפועל כיום
האסירות אינן מטופלות ע''י מב''ן בטיפול אשפוזי ולכן בעניין זה
הפרדת השירות אינה מתבצעת בפועל .
טיעון משפטי
18
.
על פי הנתונים שהוצגו לעיל, אסירות אינן מקבלות טיפול פסיכיאטרי אשפוזי במסגרת מב"ן. התנהלות זו
,איננה מבטיחה שמירה על חייהן ובריאותן של האסירות הזקוקות לטיפול נפשי, פוגעת בזכויותיהן לחיים
לבריאות ולטיפול רפואי, כמו גם בזכותן לשוויון, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם החוק, עם זכויותיהן
החוקתיות ובניגוד לתנאי פיסקת ההגבלה, כמפורט.להלן
הזכות לבריאות ושיקום:
19
. זכותו של האסיר לחיים, לבריאות ולשלמות הגוף היא זכות חוקתית מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
:(להלן
חוק היסוד)
. זכויותיו של האסיר לחיים, לבריאות ולקבלת טיפול רפואי וחובתו של
שב"ס
לשמירת
בריאותו ולהענקת טיפול רפואי מוסדרות גם בחוק -
בפקודת בתי הסוהר
)(להלן: הפקודה
ואף מקבלות
ביטוי בחקיקת משנה ש
בפקודות נציבות
.שב"ס, כמפורט להלן
18
'שם, עמ34
.
19
,דוח הסניגוריה הציבורית תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר לשנת2016
(
2017
'), בעמ42
.
20
דוח מבקר המדינה על המשרד לביטחון פנים ,""דו"ח המערך הרפואי לטיפול בכלואים בשירות בתי הסוהר על המשרד לביטחון
פנים ', עמ39
(
2014
.)
21
'שם, עמ41
6
20
.
תיקון מספר42
לפקודה עיגן בחוק את זכות האסיר לשיקום ולתנאי כליאה הולמים, על מנת להבטיח את
בריאותו ושמירת כבודו. סעיף11
)ב(ב-
(ג) לפקודה קובע את החובה לספק לאסיר תנאים הולמים על מנת
להבטיח שבריאותו לא תיפגע
, בזו הלשון :
"
'תנאי כליאה הולמים (תיקון מס42) תשע"ב-
2012
11
ב. (ב) אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו
.ובכבודו
)(ג:אסיר יהיה זכאי, בין השאר, לכל אלה
(1)
,תנאי תברואה הולמים, תנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי טיפול
רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו,
ותנאי השגחה מתאימים לפי
דרישת רופא של שירות בתי הסוהר;
[ההדגשה אינה במקור –
.ס.ש .]
21
.
פקודת נציבות04.44.00
שכותרתה"
:הטיפול הרפואי באסיר" (להלן""הפקודה ,)
מתייחסת לטיפול הרפואי
שיש להעניק לאסיר ולאסירה וקובעת בסעיף1
:שבה כדלקמן
"
1
. כללי
א.
אסיר יהיה זכאי לטיפול הרפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו ותנאי
השגחה מתאימים לפי דרישת רופא של שרות בתי הסוהר.
ב.
השירותים הרפואיים כפי שהוגדרו על ידי משרד הבריאות ישמשו קו מנחה
במסגרת החלטות גורמי מערך הרפואה בשב"ס בדבר מתן טיפול רפואי
.לאסיר
ג.
הטיפול הרפואי יינתן באיכות סבירה ובזמן סביר, והכל בכפוף לשיקול דעת
רפואי ובמסגרת המשאבים ומקורות המימון העומדים לרשות שב"ס ."
22
.
הטיפול הרפואי שניתן לציבור הכללי מהווה קו מנחה עבור שב"ס. לאור עיגון מתן שירותים רפואיים
לאסירים בחוק, הרי ברור כ
י
על משרד הבריאות ושב"ס החובה לדאוג כי אכן יסופקו לאסירים ולאסירות
.שירותים הנדרשים לשמירת בריאותם
23
. אין חולק, כי שירותי הטיפול האשפוזי הנפשי א ינם ניתנים באופן שוויני ובאיכות, זמן ומרחק סבירים
לאסירות, וכי החובה ליתן שירות רפואי על פי חוק מופרת על ידכם. כתוצאה מהפרת חובה זו, הטיפול
האשפוזי הנפשי לאסירות ניתן באופן לא שוויוני ומפלה בין אסירות לאסירים. כל הכלואים–
ובתוכם
האסירות–
זכאיות וזכאים לט יפול רפואי ברמה שווה לזה הניתן לגברים ובאופן
.זמין ואיכותי כאשר
האסירות מבינות כי טיפול חיוני נמנע מהן וכי הוא ניתן רק לאסירים גברים, הרי תחושת ההשפלה, ההפקרה
.ופחיתות הערך שחשות האסירות היא בלתי נמנעת
7
24
.
ההפליה כאן יוצרת מצב של פגיעה בטיפול הנפשי לו זקוקות האסירות, ומעבר לתחושת חוסר הצדק הן גם
משלמות על כך מחיר כב
ד בבריאותן הנפשית, בחוסר יכולת לתפקד ו
באיכות חייהן .
ה הפליה כוללת השלכות
,רחבות על אלימות המתפתחת בכלא בשל העדר טיפול אשפוזי נפשי לאסירות
קושי ב יכולת לתקשר איתן
גם באמצעות סגל בית הסוהר וקשיים נוספים–
אותם האשפוז .נועד למנוע
25
. בשל העדרו של טיפול נפשי אשפו זי ובשל הטיפול הרפואי הנחות ברמתו, נפגעת יכולתן של
ה אסירות להבריא
ולחזור לשגרת חיים תקינה בכלא ולאחר השחרור. כתוצאה מכך, נוצרת פגיעה נוספת בכבודה, בחירותה
ובאוטונומיה של האסירה הנזקקת לאשפוז נפשי, שהיו נתונים לה אלמלא הפגיעה שבהעדר טיפול נפשי
.אשפוזי
26
.
משנקבעה
אמת מידה לטיפול נפשי אשפוזי באסירים,
היא מחייבת אתכם גם כלפי האסירות, ואף ביתר
שאת. זאת מכיוון
ש תחלואתן הנפשית המורכבת של נשים אסירות מעלה צורך ד
חו ף אף יותר מהגברים
בטיפול אשפוזי
, וכתוצאה מכך
.ברורה חיוניותו של הטיפול האשפוזי הנפשי עבורן
27
. אם כן, לפי
חקיקת היסוד, החקיקה הראשית וחקיקת המשנה, קיימת אחריות וחובה על שב"ס לשמור על
בריאות האסירים, ולהבטיח את זכותם של האסירים לחיים ולבריאות בתוך כותלי בית הכלא ,
בדיוק כמו
אלה הקיימים בקהילה ולפי הקו המנחה של משרד הבריאות.
,המדיניות הנוהגת כיום איננה מבטיחה שמ ירה
על חייהן ובריאותן של האסירות הזקוקות לטיפול נפשי, פוגעת בזכויותיהן החוקתיות לחיים, לבריאות
ולטיפול רפואי, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם
חוק היסוד ובניגוד לתנאי פסקת ההגבלה
ולחוק ,
כמפורט
ב
מכתב זה .
28
.
זכויות אלו זכו להתייחסות בפסיקה, ונקבע כי ""זכויות היסוד של האדם שורדות גם בין חומות בית הסוהר
(ע"א4463/94
גולן נ' שב"ס ,
( פ"ד נד4
)
136
,
152
, וראו גם בג"ץ337/84
הוקמה נ' שר הפנים,
( פ"ד לח2
)
826, בג"ץ
365/97
קטלן נ' שירות בתי הסוהר,
( פ"ד לד3
)
72
, רע"ב656/09
יונס נ' שב"ס (
7.10.10
) פסקה
36
.) בתו
ך כלל הזכויות הבסיסיות של האסירים והעצירים נ מנית .הזכות לבריאות, הכלולה בכבוד האדם
ראו: רע"א4905/98
גמזו נ' ישעיהו (
19.3.01
), ע"ע1091/00
שטרית נ' קופ"ח מאוחדת (
21.9.2000
.)
29
.
החובה לשמור על בריאות האסירים והבט חת טיפול רפואי
ש שווה ל פחות לזה הניתן לאוכלוסייה
הכללית
הוכ
רו
לאורך השנים בפסיקה. ראו, למשל, ע"א2808/05
אלתמימי נ' רמ"ח רפואה (
28.10.07
) שם
נקבע כי:
"העותר הינו תושב שטחים. ברם, משהינו נמצא ברשות המדינה–
מחויבת זו ליתן לו
טיפול רפואי כמו זה הניתן לאזרחי המדינה באמצעות הרפואה הציבורית... העותר
זכאי לקבל טיפול רפואי מיטבי שבכוחו של שב"ס ליתן לו גם אם עלות הטיפול הרפואי
"...הינה גבוהה
8
30
.
האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות22
(שנחתמה בשנת66
19
) ו אושרה על ידי
ישראל בשנת1991, מעגנת את זכותו של כל אדם ליהנות מהסטנדרטים הגבוהים ביותר
שניתן להשיג של
בריאות פיזית ונפשית. האמנה קובעת בסעיף12
את החובה להגן על הזכות לבריאות לשם "יצירת תנאים
נאותים אשר יבטיחו לכל שירותי בריאות וטיפול רפואי במקרה של מחלה". סעיף2
קובע, כי על המדינות
החברות באמנה לפעול "עד כדי מירב המקורות העומדים לרשות למען הבטח בשלבים את השימוש המלא
."בזכויות
31
.
( כללי האום1995
)
23
Standard Minimum Rules for the Treatment of Prisoners
,
שעודכנו בשנת2015
בהחלטה נוספת של האו"ם70/175
מיום17.12.15
ונקראים כיום כללי מנדלהRules)
(The Mandela
מדגישים את החובה לספק לכלואים שירותי בריאות שווים לאלה הניתנים בקהילה , כאמור בפסקה26
:לכללים, בזו הלשון
"The provision of health care for prisoners is a state responsibility. Prisoners
should enjoy the same standards of health care that are available in the
community, and should have access to necessary health-care services free of
charge without discrimination on the grounds of their legal status."
32
. יש לציין , כי לשירות בתי הסוהר שליטה מלאה על חייה של כל כלואה, דבר המטיל חובה מוגברת לשמור על
בריאותה. מדיניות שב"ס ש לא מציעה פתרון לשמירה על בריאותן של האסירות
בעניין מתן טיפול נפשי
חיוני
כמו זה הניתן ב"מב
ן גם
לנשים היא
בלתי שוויונית ופוגעת בהן פגיעה קשה.
בעוד
של
כלואים
גברים
ה זקוקים
לטיפול נפשי ,ניתן מענה באמצעות שב"ס
מאסירות כלואות טיפול זה נמנע
בין כתלי הכלא. שב"ס אף מציין
כי הוא כפוף למשרד הבריאות24
כרגולטור ואמור ליישם את המדיניות שלו באופן שוויוני גם בתוך בתי
.הסוהר
33
.
נראה כי שירות בתי הסוהר ומשרד הב ריאות
אינ ם פועל
ים
די הצורך לשם הפחתת הפגיעה בזכויות היסוד
של האסירות, וכי ישנם אמצעים פוגעניים פחות ,אשר באמצעותם ניתן לשמור על מצבן הנפשי של האסירות
.באופן שימנע שלילת זכויות
34
.
יתר על כן, הפגיעה אינה עולה בקנה אחד עם ערכי מדינת ישראל כמדינה
דמוקרטית. בית המשפט העליון
עמד לא אחת על החשיבות של הבטחת זכויות האסירים כחלק מנורמה מוסרית ואנושית של מדינת ישראל
22
כתבי אמנה1037
,אושררה על ידי ישראל בשנת1991
23
http://www.un.org/en/ga/search/view_https://www.un.org/en/ga/search/view_doc.asp?symbol=A/RES/70/175
=A/RES/70/175
doc.asp?symbol
24 ראו דברי דר' לאוניד גפט ראש ענף רפואת אסירים בשב"ס בדיון בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול מיום
28.7.15
:
לא
מה שאני אומר. כאשר הולכים לבצע או לא לבצע פעולה רפואית מסוימת, אנחנו מתבססים על ההנחיות שאנחנו מקבלים
ממשרד הבריאות, אנחנו מתבססי ם על תכנית לאומית קיימת או לא קיימת. נכון להיום אין הנחיות של משרד הבריאות
בתחום. משרד הבריאות לא מבצע סקר בכלל האוכלוסייה וגם בקרב אוכלוסיות הסיכון. בחוץ הוא לא מבצע את הסקר. כל עוד
אין מדיניות של משרד הבריאות גם אנחנו נמנעו ללכת בדרך הזאת. זאת אומרת, יש לנו רגולטור. הנחיות משרד הבריאות
תקפות לגבינ
ו .
9
מהיותה מדינה דמוקרטית. בהתאם לזאת, בעניין עע"א4463/94
גולן נ' שירות בתי הסוהר(, פ"ד נ4
)
136
,
קבע כבוד השופט מצא בעמוד156
:
"פגיעה בכבוד הא .דם של אסיר פוגעת לא רק באסיר, אלא גם בדמותה של החברה
יחס אנושי לאסירים מהווה חלק מנורמה מוסרית -
אנושית שמדינה דמוקרטית מצווה
לקיימה. ומדינה הפוגעת בכבוד אסיריה, מפרה את חובתה, המוטלת עליה כלפי כלל
."אזרחיה ותושביה, לכבד את זכויות היסוד של האדם
35
.
במסגרת ביקורת של לשכת עורכי הדין בכלא נווה תרצה שנערכה בחודש מרץ2020
,
מתואר מצבה של אסירה
ש הוחזקה במועד הביקור
בתא נפרד , אשר לדברי מפקדת בית הסוהר היתה זקוקה ל טיפול פסיכיאטרי.מיידי
בהמשך לכך
, אמרה מפקדת בית הסוהר למבקרות , כי הטיפו
ל
האשפוזי המיידי הוא חסר ויש לתיתו בדומה
למב ."ן הניתן לאסירים הדברים מובאים
ב
דו"ח ועדת מבקרים רשמיים בבתי הסוהר
של לשכת עורכי הדין
לשנת2020
,, שהח"מ היתה שותפה לכתיבתו כדלקמן25
:
"אחת מהאסירות הללו הוחזקה בתא החללית –
תא ללא חלונות, בעל קירות רכים
,ושירותי כריעה בלבד. כשנפתחה דלת התא, האסירה ישבה בפינת התא הרחוקה
מכורבלת כשראשה על ברכיה, מוזנחת, שערה נפוח, מלוכלך ופרוע. בפתח התא
הייתה מונחת צלחת מלאה אוכל שככל הנראה לא נאכל ממנה כמעט דבר. האוכל
מעט נשפך על רצפת התא ועל יו וסביבו פעילות ג'וקים. גם בהינתן שלא ניתן היה
לתקשר עם האסירה לאור מצבה הקשה, הרי שניתן היה לבדוק את מצבה לעיתים
יותר תכופות, להוציא את האוכל מיד לאחר שהאסירה סיימה לאכול, לדאוג
.לאוורור החדר (גם אם מדובר בפתיחת הדלת כל שעתיים לפרק זמן מסוים) ועוד
]...[
לצערנו, כפי שאמרה המפקדת, האסירה זקוקה לטיפול מקצועי על ידי עובדת
סוציאלית ולפסיכיאטר וכי אין בידי הנהלת בית הסוהר את המשאבים והכלים
לספק טיפול מתאים והולם–
זאת בניגוד לחובת שב"ס על פי חוק לדאוג לשיקום
."האסירות ולהבטחת בריאותן הפיסית והנפשית
וכן -
"לדברי המפקדת, היקף טיפול זה אינו מספיק, וחסרים להם כלים ומשאבים
להתמודד עם הקשיים הנפשיים והרגשיים של האסירות, בדומה לזה שניתן
לאסירים במסגרת מב"ן, של טיפולים ואשפוז יומי ותקופתי ארוך טווח לגברים
.בלבד
לטעמנו, מדובר בפגיעה בזכות לבריאות נפשית
ופיסית, וכן בזכות לשוויון
של האסירות ויש לפעול לתיקון מצב זה לאלתר ".
].[ההדגשה אינה במקור ס.ש
25 לשכת עורכי הדין
'דו"ח ביקור רשמי במתקן כליאה נווה תרצה, נספח א2
', עמ5.
הביקורת נערכה ביום22.3.20
.
10
36
.
התנהלות המונעת קבלת טיפול נפשי אשפוזי מיידי
עומד ת גם בניגוד
לסעי ף11
ד לפקודת בתי הסוהר
(שהוס
ף
במסגרת 'תיקון מס42
לפקודת בתי הסוהר
בשנת2012
) ,
בו
מעוגנת
החובה על נציב שב"ס ל
ב חון
דרכים לשיקום האסירות .התיקון הטיל באופן רשמי את החובה לממש את זכות האסיר
ות
לשיקום על
שירות בתי הסוהר, וחייב את השר לביטחון פנים לקבוע תקנות לגבי ההיקף והתנאים למימוש הזכויות.
א ין ספק כי טיפול רפ
ו
אי אשפוזי מיי
ד י מהווה חלק מתהליך שיקומו של האסיר, אשר מחובת שב"ס
.לקיימה
:הזכות לשוויון
37
.
נשים ככלל ואוכלוסיית הכלואות בפרט סובלות מאפליה מגדרית ואי שוויון. הכלואות, אשר משלמות את
,חובן לחברה
אינן זוכות ליחס שוויוני בעניין טיפול נפשי מיידי כמו זה הניתן לכלואים גברים .
במדינת ישראל
הזכות לשוויון היא זכות חוקתית אשר נגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו26
.
זכות
זו
לשוויון כוללת הן
את ה
שוויון בפני החוק
והן את איסור
ה .אפליה
38
.
בעניינינו, אין חקיקה ראשית
המס מיכה להגביל
את זכו
יו ת האסירות לשוויון
ו
לטיפול הולם, אלא להיפך :
החוק מחייב באופן פוזיטיבי מתן טיפול רפואי לאס
ירות ואינו מאפשר את אפלייתן ,. כלומר הפליית
אוכלוסיית הכלואות נעשית באופן לא חוקי, תוך
פגיעה ב
זכויות ש אין
בי די שירות
י בת
הסוהר הסמכות
להגבילן .
39
.
העובדה שנשים אינן יכולות להתאשפז במתקן
מב"ן,
אלא מוצעות להן אלטרנטיבות שלא רלוונטיות למצבן
כאשר עבור האסירים הגברים
אפשרות זו קיימת , פירושה הענקת יחס שונה לאנשים שאין ביניהם שוני
רלבנטי. הענקת יחס שונה לנשים במתן שירותי אשפוז חורג מ עיקרון השוויון שהוא עקרון יסודי במשפט
הישראלי .
40
.
שב"ס הינו
גוף ציבורי-מנהלי אשר מ
ח ו ייב
במסגרת תפקידו לפעול תוך שמירה על עקרונות
מתחום המשפט
המנהלי
,בכלל ו בפרט עיקרון השוויון27
. כגוף שכזה הוא אינו
רשאי להפלות
או לפעול מטעמים של שיקולים
זרים וללא הגינות ועל כן חלה עליו חובה לדאוג גם לאסירות הזקוקות
לשירותי אשפוז פסיכיאטרי מי
י די
ללא הבדל בינן לבי
ן
אסירים גברים28
.
41
. אשר לטענה לפיה אין מקום להפעלת שירותי אשפוז על -
ידי מב"ן לנשים בשל העדר הצדקה כלכלית, הרי
טענה זו אינה יכולה לעמוד, שכן ש
י קולים כלכליים אין בהם כדי להצדיק פגיעה בשוויון. אם קיימים אילוצי
תקציב29
, סדר העדיפות שקובעת הרשות חייב להתבסס על
שי
קולים ענייניים , המתיישבים עם עקרונות
השוויון, הסבירות וההגינות, ולא על שקולים פסולי ם30
.
:בעניין זה נאמר
26
בג"ץ7081/93
( שחר בוצר נ' מועצה מקומית מכבים רעות12.3.96
.)
27
עת"מ21
-
06
-
29092
עמותת מועדון כדורגל בנות נתניה נ' עיריית נתניה (
5.1.22
.)
28
ע"ע
20
-
04
-
32671
עלית בביוף נ' החברה למתנ"סים- מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ (
13.9.2017
)
29 נורית יכימוביץ-
"כהן "היבטים בכליאת נשים בישראל דוח מממ של הכנסת(
12.7.2017
.)
30
בג"ץ1113/99
עדאלה נ' השר לענייני דתות(, פ"ד נד2
)
164
(
18.4.2000
.)
11
"מקום בו מבקשת הרשות לספק צורך ציבורי מסוים, והמשאבים
העומדים לרשותה פחותים מן המשאבים שהיו נחוצים לסיפוקו ש ל אותו
צורך במלואו, מוטל על הרשות לקבוע אמות-
מידה להקצאת משאביה. אך
אמות-
;מידה אלה חייבות להיות שוויוניות ובשום מקרה אין בקיומם של
אילוצים תקציביים כדי להצדיק קביעת אמות-
מידה המפרות את שורת
השוויון ".
31
.].[ההדגשה אינה במקור ס.ש
מן האמור
עולה
, ש גם בהינתן
מגבלות
,תקציב שירות בתי הסוהר עדיין מחויב להמציא טיפול הולם לאותן
.נשים אשר נמצאות במצב נפשי רעוע, ולעשות כל שביכולתו על מנת להבטיח את טיפולן בצורה שוויונית
42
.
הזכות לכבוד האדם, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כוללת בחובה את הזכות לאי הפליה ו הזכות
.לשוויון
בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי בהפליה על רקע קבוצתי-
כמו הפליה מחמת מין-
טמונה
השפלה עמוקה לקורבן ההפליה, ומכאן שהיא עומדת בסתירה לחוק היסוד:
"סגירת
מקצוע או תפקיד בפני אדם מחמת מינו, גזעו או כיוצא באלה, משדרת
מסר כי הקבוצה שעמה הוא נמנה היא נחותה, ובכך נוצרת לבנות הקבוצה ולבניה
,תדמית נמוכה. כך מתהווה מעגל קסמים המנציח את ההפליה. התדמית הנמוכה
שיסודה בשונות הביולוגית או הגזעית, גורמת להפליה, וההפליה מאששת את
הסטריאוטיפים המשפילים בדבר נחיתות המופלה. על-
כן, היסוד המרכזי בהפליה
.מחמת מין, גזע או הפליה דומה הוא השפלת הקורבן
דעתי היא אפוא, כי חוק היסוד מגן מפני פגיעה בעקרון השוויון כאשר הפגיעה
גורמת להשפלה, כלומר לפגיעה בכבוד האדם באשר הוא אדם. וכך הוא כא שר
".אישה מופלית לרעה בשל מינה32
43
. ב
ענייננו, אין כל
צורך להיזקק למשמעות מרחיבה של השוויון–
די בפרשנות הבסיסית לפיה הפליה שיש
עימה השפלה כלולה בזכות לכבוד, שכן עצם ההפרדה בין נשים וגברים משדרת לנשים מסר של נחיתות
וחוסר שוויון .
לא רק ש
הנשים אינן זוכות לאשפוז פסיכיאטרי ,
אלא
כל אסירה נשלחת לתא נפרד,
בעוד
שלגברים יש את היכולת להתאשפז
באופן מיידי ולקבל טי פ ול הולם במצב דברים דומה. הפגיעה בכבוד
וההשפלה העמוקה שחשות נשים שאולצו לשבת בתנאי הפרדה וב ידוד כאשר היו צריכות אשפוז, עולה כחוט
השני
ב דוחות
שפורסמו בעניין זה
. לא זו אף זו,
דחיקת
הנשים אל תאי
ם
בתנאי בידוד והפרדה במקום
לאשפוז מיידי ו
הולם, מ צביעה עליהן כעל אזרחיות מדרגה שניה, ומשדרת מסר לפיו ניתן לדחוק את הנשים
האסירות .לירכתי החברה
31
בג"ץ205/94
נוף נ' מדינת ישראל(, פ"ד נ5
,)
449
,
464
-
463
32
בג"ץ4541/94
מילר נ' שר הבטחון(, פ"ד מט4
)
94
,
130
.
12
44
. גם נימוק של הפרדה בין גברים לנשים לא יכול להתקבל בעניין זה, שכן
הטענה של "נפרד אבל שווה" יש בה
חוסר שוויון טבוע
. כפי ש ,כבר נקבע "הפרדה משדרת עלבון כלפי קבוצת מיעוט המוצאת מן הכלל, מחדדת
את השוני בינה לבין האחרים, ומקבעת תחושות של נחיתות חברתית" (בג"ץ6698/95
קעדאן נ' מינהל
מקרקעי ישראל(, פ"ד נד1
)
258
,
279-280
.)
בישראל קיימות מסגרות
מעורבות ל
ט י
פול נפש י לנשים וגברים
וההפרדה איננה רלבנטית לצורך מ .תן טיפול רפואי
45
.
,מכאן אין ספק שהפגיעה בשוויון עולה כדי פגיעה בכבודן של נשים. כפייה על הנשים
האסירו ת
לקבל טיפול
נקודתי וחלקי על ידי פסיכיאטר בנווה תרצה תחת אשפוז ראוי והולם או להמתין לקבלת טיפול כזה בק ילה ה ,
זאת כאשר מדובר ב מוסד אשר אמון כל כולו על הטיפול
הנפשי של כלל האסירים, עומדת בניגוד ל
זכו ת
החוקתית לשוויו
ן ו
בניגוד לכבודן של האסירות .
46
.
מן האמ
רו עולה ,
כי
התנהלות
שב"ס
ב אי מתן טיפול מיידי באשפוז פסיכיאטרי של אסירות הינה מפלה
ו .עומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בכך גורם שב"ס לפגיעה באוטונומיה של הרצון החופשי
ובשלימות גופן של האסירות שאינן צריכות בידוד
או את הפרד תן אלא מענה
אשפוז
י , בריאותי, טיפולי מהיר.
כמו כן,
.ההסדר הקיים אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו
,לסיכום לאור הפגיעה הבלתי מידתית והבלתי סבירה בזכויות חוקתיות של האסירות
הזקוקות לטיפ ול
,נפשי מיידי יש לפעול בהקדם
לשמ
ירת
בריאותן וכבודן
ולספק להן טיפול נפשי אשפוזי מיידי ונגיש , ללא
הפליה .
,בברכה
ד"ר סיגל שהב, עו"ד
המכתב נכתב בסיוע
הסטודנטים :
,ליהיא סוויסה
סיגל מנשירוב, אלי בן אשר, נועם הדרי,
דנה אלמסי, ניר
מועלם, צליל אלמליח, ניקול מצליח, דור אלפסי ומאי אלבז - תלמידי הקליניקה לזכויות
חשודים, נאשמים
ועצורים
במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
:העתקים
חה"כ מירב בן ארי , יו"ר ועדת ביטחון הפנים של הכנסת