חומר רקע

P.O. Box 8921 Haifa 31090 Israel Tel: (972)-4-950-1610 Fax: (972)-4-950-3140 حـــيــفا31090 ، ص.ب8921 هــاتــف9501610 - 04 فاكس9503140 - 04 חיפה31090 ., ת.ד8921 טלפון04-9501610 פקס04-9503140 Email: [email protected] http://www.adalah.org 24.02.2022 לכבוד ח"כ רם בן ברק יו"ר ועדת החוץ והביטחון :באמצעות הפקס6408535 - 02 :באמצעות הדוא"ל [email protected] ,שלום רב :הנדון פנייתנו בעניין הצע ו ת חוק האזרחות והכניסה לישראל הריני לפנות אליכם בבקשה לפעול למניעת קידומ ן של הצעות חוק האזרחות והכניסה לישראל( הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"א– 2021 , הצעת חוק האזרחות והכניסה )לישראל (הוראת שעה", התשפ ב – 2021 , ,)הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה התשפ"ב– 2022 , והצעת)חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה", התשפ ב– 2022 ) , וזאת מהנימ:וקים שלהלן 1. ביום02.08.2021 ,), הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה התשפ"א– 2021 :(להלן "הצעת החוק הראשו"נה ). את הצעת החוק יזם ח"כ צבי האוזר, ומספרה /פ24/1994 . 2. ביום11.10.2021 ), הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה התשפ"ב– 2021 :(להלן""הצעת החוק השנייה ). את הצעת החוק יזמו ח"כ שמחה רוטמן, בצלאל סמוטריץ', שלמה קרע/י ואח', ומספרה פ24/2276 . 3. ביום10.01.2022 ,)הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה התשפ"ב– 2022 " :(להלן הצעת החוק השלישית "). את הצעת החוק יזם ח"כ אבי דיכטר, ומספרה /פ24/2997 . 4. ביום07.02.2022 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק האזרחות ( והכניסה לישראל ,)הוראת שעה התשפ"ב– 2022 :(להלן""הצעת החוק הרביעית ). את הצעת החוק יזמה הממשלה, ומספרה 1509 . 2 5. הצעות החוק זה ות במתכונת ן ל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג– 2003 :(להלן"חוק האזרחות או החוק") אשר מאז כניסתו לתוקף באוגוסט2003, ה וארך באופן רציף עד יום ל 6 ביולי2021 . ,עם זאת נוסף בהצעת החוק השנייה סעיף12 ,הקובע מכסה לאישור בקשות לפיה "שר הפנים יביא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולאישור הכנסת, מכסה מרבית למספר הבקשות שיאושרו בשנה על פי סעיפים3 ו-5 ; המכסה יכול שתקבע כי לא תאושר ולו בקשה אחת, ל רבות לפי סעיף5; עד לקביעת מכסה כאמור , תעמוד המכסה השנתית לאישור בקשות לפי סעיפים3 ו-5 על מספר הבקשות שאושרו בשנת2017 ,". בנוסף ולפי סעיף13 )(ב ,להצעה ."החוק יעמוד בתוקף עד לתחילת תוקפו של חוק יסוד: ההגירה והכניסה לישראל ,על כן במידה ות אושר על יד,י הכנסת ת הווה הצעת ,החוק, הלכה למעשה ה הארכה ה- 22 ב מספר. ו כך, חוק שנחקק בתור הוראת שעה לתקופה זמנית קצובה, נ.הפך כבר מזה שנים רבות לחוק קבוע 6. הצע ו ת החוק, בדומה ל חוק האזרחות, אוסר ות על איחוד משפחות של האזרחים הערבים עם בני זוגם או משפחתם מדרגה ראשונה כאשר אחד מהם ת ושב הגדה המערבית או רצועת עזה או תושב .)של מדינה שהוגדרה כמדינת אויב (לבנון, סוריה, עירק ואירן החוק נחקק לתקופה קצובה , ,כביכול בשנת2003 והשפיע באופן מיידי על אלפי משפחות שהיו בהליכי איחוד משפחות לפני אישורו וכן מנע מ אלפי זוגות ומשפחות חדש ות חיים משותפים ת חת אותה קורת גג בישראל. 7. ,בדומה לחוק הצע ות החוק הינן גזעני תו ואין לה ן אח ורע באף מדינה בעולם שכן אין מדינה שאוסרת על איחוד משפחות של אזרחיה על רקע שיוך אתני ואין מדינה שמטילה איסור של איחוד משפ ח ות על אזרחיה עם בני עמם. 8. הצע ו ת החוק רואות בכל פלסטיני וכל ער בי באשר הוא בתור אויב המהווה סיכון בטחוני רק בשל שיוכו הלאומי, .וללא ביצוע בחינה פרטנית באשר לכל בקשה לאיחוד משפחות בנפרד גם כאן יש שימוש בדוקטרינת נתיני אויב שהיתה השריד האחרון ש ל מלחמת העולם השנייה שאלפים אם לא מיליונים שנשללו זכויותיהם אך ורק בהיותם שיי כים למדינה שהוגדרה כמדינת אויב והיהודים היו הפרדיגמה לשימוש זה. לכל הדעות, דוקטרינה זו היא אסורה היום לפי עקרונות המשפט .הבינלאומי 9. ברור לכל, שהצע ו ת החוק פוגע ות אנושות בפלסטינים אזרחי מדינת ישראל ש הם הרוב המכריע מקרב מגישי בקשות לאיחוד משפחות עם פלסטינים תושבי השטחים ומדינות ערב. בכך פוגע החוק בזכויות החוקתיות של אזרחים בישראל לשוויון ולחיי משפחה ומשעה את שלטון החוק כלפיהם, .רק בגלל עצם בחירתם לאהובי לבם השייכים לקבוצה שהחוק רואה בה כאויב ,כל זאת בניגוד למשפט הבינלאומי ו בניגוד להחלטות רבות שיצאו מטעם וועדו ת האו"ם השונות שקראו למדינת ישראל לבטל את החוק עוד מאז אישורו בשנת2003 . כבר בפעם הראשונה בה הונח החוק על שולחן הכנסת ועדת האו"ם לזכויות אדם הביעה את הסתייגותה מה 'חוק, ראו ס21 להחלטת הועדה מתאריך21.8.2003 : 3 "The Committee is concerned about Israel’s temporary suspension order of May 2002, enacted into law as the Nationality and Entry into Israel Law (Temporary Order) on 31 July 2003, which suspends, for a renewable one-year period, the possibility of family reunification, subject to limited and subjective exceptions, especially in the cases of marriages between an Israeli citizen and a person residing in the West Bank or in Gaza. The Committee notes with concern that the suspension order of May 2002 has already adversely affected thousands of families and marriages." הביקורת הבינלאומית על ה חוק.נמשכה לאורך כל השנים כך שגם אחרי אישור הארכת החוק האחרון מועצת האו"ם לזכויות אדם הביעה דאגה והסתייגות .בעניין ראו סעיף14 להחלטת 'מועצת האו"ם לזכויות אדם מס43/32 מיוני2020 : "Also expresses concern at the Citizenship and Entry into Israel Law adopted by the Knesset, which suspends the possibility, with certain rare exceptions, of family reunification between Israeli citizens and persons residing in the Occupied Palestinian Territory, including East Jerusalem, thus adversely affecting the lives of many families." 10 . בנוסף, לא נסתרת מן העין תכליתו הדמוגרפית של החוק . תכלית זו היא גזענית כדברי 'השופטת א פרוקצ'יה בבג"ץ7052/03 עדאלה נגד שר הפנים (פסק דין מיום14.5.20026 ) (להלן: פסק הדין :)הראשון "בבחינת אמינותו של השיקול הבטחוני, אין להתעלם גם מכך כי בנקודות זמן שונות במה לך הליכי החקיקה של החוק ותיקונו הועלה ונדון הנושא הדמוגרפי ברקע האיסור הגורף על כניסת בני זוג פלסטיניים מהאיזור לישראל. אמנם, המדינה .בהציגה את החוק הצביעה על השיקול הבטחוני כשיקול יחידי עם זאת, מדיוני הכנסת עולה כי הנושא הדמוגרפי ריחף על פני הליכי החקיקה כל העת, והיווה נושא מרכזי בדיונים בועדת הפנים של הכנסת ובמליאה. היו מבין חברי הכנסת מסיעות שונות שסברו כי ההיבט הדמוגרפי הוא הצידוק העיקרי להסדר החקיקתי שאומץ." 4 11 . סעיף12 בהצע ת החוק השנייה – שמוצע לראשונה– מבליט ומאשרר את הממד הדמוגרפי והתכלית הפסולה אותה מקדם החוק. לפי הסעיף, על שר הפנים להביא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה ולאישור הכנסת מכסה מרבית למספר הבקשות שיאושרו בשנה על פי סעיפים3 ו-5 . מכסה זו, על פי הסעיף, יכולה לעמוד על0 .בקשות בשנה נוסח הסעיף מדגיש את תכלית ה הדמוגרפית של הצעת החוק ומטרתו לשמר רוב יהודי ולמנוע את איחודן של משפחות, שרובן .ככולן הן משפחות פלסטיניות 12 . כידוע, חוקתיותו של חוק האזרחות הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון פעמיים. הראשונה במסגרת עתירה ש הוגשה לאחר אישור החוק לראשונה בשנת2003 ( " :להלן פסק הדין הראשון" .) השניה, בבג"ץ466/07 חה"כ זהבה גלאון נגד היועץ המשפט לממשלה (פסק דין מיום 12.1.2012 ) :(להלן"פסק הדין השני" )במסגרת עתירה אשר הוגשה לאחר תיקון והארכת החוק בשנת2007 . ,אמנם בשני המקרים נדחו העתירות, אך יחד עם זאת נקבע באופן תקדימי בפסק הדין הראשון וברוב של8 נגד3 שופטים כי חוק זה פוגע בזכות החוקתית לשוויון של האזרחים הערבים בישראל וכן בזכות החוקתית לחיי משפחה ,. ולמרות דחיית העתירות זמניותו של חוק האזרחות השליכה על עמדות כלל השופטים כולל שופטי הרוב אשר אישרו את חוקתיות החוק למרות הפגיעה הקשה בזכויות החוקתיות שהוא גורם, רק בשל הי.ותו חוק זמני ולתקופה קצובה 13 . ,כך למשל ,בפסק הדין הראשון קבע המשנה לנשיא :חשין אשר הוביל את דעת הרוב כדלקמן "נוסיף וניתן דעתנו כי חוק האזרחות והכניסה לישראל חוקק ,במתכונת של הוראת שעה שתוקפה נקבע לשנה, וכי ניתן להאריכו מעת לעת, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם. זמניות זו של החוק נודעת לה חשיבות. הלכה פסוקה היא מלפנינו כי "לא הרי ,חוק 'קבוע' כהרי חוק 'זמני' בבחינת חוקתיות החוק" ... יתר על כן זמניות זו תחייב את הממשלה ואת הכנסת לשקול בתדירות גבוהה את הוראות החוק ואת תוצאות הפעלתן, ולהוסיף ולאזן מעת לעת בי ן זכויות שנ( "פגעו לבין הביטחון של המדינה ראו סעיף118 לפסק דינו של המשנה לנשיא )(כתוארו אז בדימוס חשין). 14 . באותו פסק דין גם השופט ריבלין התיר את הפגיעה בעקרון השוויון ובזכות החוקתית לחיי משפחה בהתבסס על הפגיעה המוגבלת בזמן וקבע כי במידה והוראת השעה תחוק ק שוב, ראוי להקל את הפגיעה בזכויות החוקתיות (ראו פסקאות1 ו- 6 לפסה"ד של השופט ריבלין ופסקה17 .) 5 15 . קביעה דומה נקבעה ע"י השופט לוי בפסק הדין הראשון אשר קבע כי החוק מפלה על רקע לאום וכי הוא פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה. אולם בסופו של דבר ובהתבסס על חקיקתו ש ל החוק כהוראת שעה זמנית האמורה היתה לפוג תוך תשעה חודשים מיום מתן פסה"ד, הצטרף השופט לוי לדעת ה רוב ש קבע ה , כי חוק האזרחות הינו חוקתי וזאת על מנת ליתן למדינה שהות ואפשרות .לתקן את החוק ולהקל את הפגיעות שנוצרו על ידו 16 . בפסק הדין השני, ולאחר מספר הארכות של חוק , חלק משופטי ההר כב אף הביעו את עמדתם כי ההארכות החוזרות של החוק יכולות להוות אינדיקציה לשימוש בהוראת שעה על מנת להסדיר עניינים עקרוניים שלא ראוי כי אלה יוסדרו בהוראת שעה. דבר שבאופן ברור משליך על שאלת המידתיות. כך למשל ,קבעה השופטת ארבל כי: "גם אם ניתן לס בור כי, לכאורה, עצם השימוש בהוראת שעה עשוי להוות אינדיקציה למידתיות ההסדר משום זמניותו, הרי שמצב הדברים כפי שפורט– שבו הוראת השעה מוארכת פעם אחר פעם– מעורר את החשש כי לפנינו דוגמה נוספת לשימוש ,באמצעי של הוראת שעה, על הגמישות היחסית הנלווית לו לצורך הסדר ת סוגיות מורכבות ורגישות . זאת, תוך 'דילוג' על משוכת הדיון הציבורי בנושאים הנתונים במחלוקת ציבורית חריפה ותוך 'התחמקות' מהנפקויות הנודעות לקיומה של "...חקיקה פוגענית שכזו לאורך זמן עלי ספר החוקים שלנו (פסקה27 .)לפסק דינה של השופטת ארבל בפסק הדין השני 17 . כן ר או את פסק ד ינה של הנשיאה ביניש )(כתוארה אז:בהקשר לזמניותו של החוק " הוראת השעה הוארכה שוב ושוב ושוב. גם אם ייתכן שבכל אחת מהארכות אלה עמד אותו צורך ביטחוני, עדיין נשאלת השאלה אם דרך הסדק הצר שדרכו נכנסות הוראות שעה לא ביקש המחוקק להכניס עניינים שמוטב להם שיישקלו בכובד ראש וכי ייבחן הצורך להכניסם דרך הדלת הראשית– על כל המשתמע מכך "... ( פסקה9 לפסק דינה של ביניש ב פסק הדין .)השני ראו גם קביעת השופט לוי בפסק הדין השני פסקאות4 3- 32 . 6 18 . הנה כי כן, למרות ההערות הנוקבות של שופטי בג"ץ, בין אלו שהיו בעמדת רוב ובין אלה שבעמדת המיעוט, מאז ועד היום ממשיכה הכנסת , זאת השנה ה- 18 ,להעניק ת וקף ל חוק בתור חוק זמני .באופן שנהפך לחוק קבוע נדגיש, כי בעבר מספר חברי כנסת אישרו את הצווים להארכת חוק האזרחות רק בשל היותו זמני והביעו את עמדתם כי אילו הובא הנושא בתו ר הצעת חוק קבועה הי ו נמנעים מלהצביע בעד החוק בשל מורכבות ופוגעניות החוק. 19 . ,ברם הצע ו ת החוק שבנדון מוכיח ות פעם נוספת כי לא מדובר בחוק זמני .כך למשל, במעמד הארכת תוקף הוראת השעה בשנת2007 ציין ח"כ משה גפני בדיון בפני ועדת הפ נים והגנת הסביבה ביום20.3.2007: "אני מתנגד לרעיון של ,הצעת חוק קבועה מכיוון שהחוק הזה הוא חוק לא ראוי א סור שהוא יהיה באופן קבוע, הוא חייב להיות בהוראת שעה... אני לא מקבל את הרעיון, אבל אני מקבל את הורא ".ת השעה ח"כ גפני המשיך: "אסור שהוא יהיה באופן קבוע, הוא חייב להיות בהוראת שעה... אני לא מסכים שזה יהיה חוק ".קבוע. זה כתם על ספר החוקים של מדינת ישראל ( 'פרוטוקול ישיבה מס135 של ועדת הפנים והגנת הסביב ה מיום20.3.2007 , בעמודים3 2- 22 .) .דברים דומים צויינו על ידי חבר כנסת שי חרמש באותה ישיבה 20 . למותר לציין כי "זמניות החוק" ותיוגו כהוראת שעה, נעשה משום שהוא לא היה עובר את המשוכה החוקתית בתור חוק רגיל. במילים אחרות, חוק רגיל מסוג זה הינו אסור גם לפי הפסיקה של בית המשפט העליון ותיוגו כעת כהוראת שעה לאחר קרוב לשני עשורים, עושה אותו הלכה .למעשה כחוק רגיל שצריך להכריז על ביטולו לאור כל האמור לעיל, הנכם מתבקשים בזאת לפע ול לאי קידומ ן של הצע ות חוק האזרחות והכניסה לישראל. ,בכבוד רב ____________ עדי מנסור, עו"ד -- :העתק :ח"כ מיקי לוי, יו"ר הכנסת, בפקס6496193 - 02 :, במייל [email protected]