הודעה לעיתונות
28.2.22
*דוברות הכנסת* (ועדת הפנים והגנת הסביבה)
*סקירת שרת הפנים אילת שקד בפני ועדת הפנים* :
*שרת הפנים אילת שקד* :
*סיימנו את השנה עם 108 אלף יחידות דיור, מתוך זה 34 אלף יחידות דיור לחברה הערבית. השאיפה שלנו זה לתכנן 125 אלף יחידות דיור בכל שנה*
יו"ר הוועדה ח"כ *ווליד טאהא* :
*לתכנון יש השלכות דרמטיות על החברה על כל חלקיה. מצב התכנון בחברה הערבית מעיד על בעיה. העדר ייצוג החברה הערבית במנהלת התכנון ובוועדת המחוזיות בוודאי תורם לבעיה ולא לפתרונה. מתכננים לנו. מישהו החליט שהוא יודע מה טוב לנו*
מענקי האיזון, בסך 3.3 מיליארד ₪ בשנה, ממומשים רק ב-83%, כך דיווחה היום שרת הפנים אילת שקד לוועדת הפנים, בבואה לסקר בפני הוועדה את פעילות משרדה. השרה דיווחה לוועדה על שלושת תחומי הפעילות העיקריים של משרדה: השלטון המקומי, התכנון והבנייה ורשות האוכלוסים וההגירה. על הנעשה לפיתוח וקידום השלטון המקומי דיווח לוועדה מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש:
מסתבר שלעומת המודל של כספי האיזון שהיה המשרד צריך לשלם לרשויות מקומיות, רק 83% אכן משולמים. על מנת להקטין את הפער, ולאפשר לכל הרשויות המקומיות שרשאיות לקבל מענקי איזון, לקבל את מלוא המענק, מינתה השרה שקד צוות לבחינת החסמים המונעים את מימוש המענקים, בראשות ד"ר מיכאל שראל, ובשיתוף אגף התקציבים. הצוות יבחן את הקירטריונים לקבלת המענק, וישקול שינוי הבדיקה של הכנסה מינימלית, שכן כיום, רשות מקומית שיורקדת מסוציואקונומי 7 ל-6, המענק שלה יורד בסכום משמעותי מדי, והחשש הכי גדול של גזברי רשויות מקומיות הוא מעלייה בסולם הסוציואקונומי. לפעמים, אמר המנכ"ל הירש, לידת 3 תינוקות עלולה לגרוע מתקציב הרשות 10 מיליון.
שרת הפנים אילת שקד: בכוונתנו להגדיל את היצע יחידות הדיור. כשנכנסתי למשרד נאמר לי שיהיו 70 אלף יחידות דיור השנה וסיימנו את השנה עם 108 אלף יחידות דיור, מתוך זה 34 אלף יחידות דיור לחברה הערבית. השאיפה שלנו זה לתכנן 125 אלף יחידות דיור בכל שנה מעתה והלאה. רק אתמול אישרנו יחידות בכפר קרע, קריית גת ואשדוד. דגש גדול אנו שמים על התחדשות עירונית.
אני מאד אוהבת טבע ודואגת לשמירת ערכי טבע. הכרזנו בחודשים האחרונים על כמה שמורות, בשטח של 81,630 דונם. צריך לאזן בין בניה רוויה לשמירה על ערכי טבע. בכובעי כמי שאחראי על תשתיות אנו נתקלים בתופעת ה'נימב"י', כשראשי עיריות לא רוצים תשתיות לידם. לתחנת כוח מתנגדים בראש העין ובכפר קאסם. חדרה לא רוצה שדה תעופה. לכל זה צריך למצוא פתרונות".
דלית זילבר מנכ"לית מינהל התכנון: "ב-2021 אושרו 108,000 יחידות דיור, מתוכן 34,000 בחברה הערבית ו-31,000 בהתחדשות עירונית. אנו מדינה שמכפילה את עצמה, אין לנו לאן להתרחב, רק להתכנס ולהתחדש. העלאת הצפיפות דורשת גם הערכות של התחבורה הציבורית -–קידום מסופי אוטובוסים, קווי מטרו, הכפלת מסילת החוף, תשתיות אנרגיה ומים, עירוב שימושים נכון. המטרה היא חאפשר ליותר אוכלוסיות להיות קרובים לתעסוקה, חינוך ותרבות. כל המחוזות קיבלו מסמכים להתחדשות עירונית".
יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא: "לתכנון יש השלכות דרמטיות על החברה על כל חלקיה. מצב התכנון בחברה הערבית מעיד על בעיה. העדר ייצוג החברה הערבית במנהלת התכנון ובוועדת המחוזיות בוודאי תורם לבעיה ולא לפתרונה. מתכננים לנו. מישהו החליט שהוא יודע מה טוב לנו. אנחנו לא חלק בוועדות המחוזיות ששם מתקבלות החלטות. אם צריך ב-2022 לדבר על בעיית תכנון ביישובים ערביים, זה אומר דרשני, זה אומר שיש כאן מדיניות. זה לא הזמן לומר מי אשם, אלא מתי את יכולה לומר שהתכנון הכוללני ביישובים ערביים יסתיים?"
דלית זילבר: "יש 30 תוכניות שמתקדמות". היו"ר ווליד טאהא: "מה זה מתקדמות? מה זה אומר מבחינת זמנים?" דלית זילבר: "יש תהליך סטטוטורי – ועדה מקומית, ועדה מחוזית, התנגדויות, עד תוקף. יש 30 בתהליך. בשנת 2021 אושרו בסך הכל בכלך המדינה 9 תוכניות כוללניות, מתוכן 5 בחברה הערבית. מאז 2017 אושרו 21 תוכניות כוללניות במגזר. זו מנה נכבדת של תכנון. בשביל לאשר צריך מנהיגות שתדע לקבל החלטות ופשרות".
ח"כ יעקב אשר: ,בכל הסקירה במקצועית לא שמעתי התייחסות לחרדים". דלית זילבר: "בשנתיים האחרונות בנינו 14 אלף יחידות דיור לחרדים". ח"כ אשר: "לתכנן שכונה חרדית צריך בצורה מסויימת. יש אפי מיוחד. אתם לא מוצאים לנכון להתמודד עם החוסר הזה. לגבי ייצוג בוועדות תכנוניות – מבחינה מקצועית, המבט על ציבור חרדי הוא שונה. יש שוני בצרכים"
דלית זילבר: "יש נציגות חרדית במנהל התכנון". ח"כ אשר: "אני לא מדבר על תפקידם סופר מקצועיים, אלא בוועדות שבהן מתקבלות החלטות. הרי בעיית הדיור של הציבור החרדי היא חלק מהסטטיסטיקה, ועד שלא תפתרו את זה, לא תשיגו את היעדים שלכם. אז בניתם בשנתיים האחרנות. אבל כמה יש עכשיו במחסנית? בדקתי. המחסנית ריקה".
תומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה דיבר על מצוקת העובדים הזרים הסביר למה לא מאריכים את אישור השב=הייה של עובדים זרים ותיקים: "בבסיס עובד זר בא לעבוד כאן 36 חודשים, ואם הוא נשאר עם אותו מטופל, אז עד 120 שלו. עובדות שהוארכה להן השהות מסיבה הומניטרית משתקעות פה, הן על משפחותיהן. זה 'אוי מיוצרי ואוי לי מיצרי' כי האינטרס של המשפחות צועק, ואת אינטרס המדינה אנו צועקים כי אין מי שיצעק אותו".
רבקה קנריק, דוברת הוועדה