חומר רקע

יברסיטת תל אביבªי בן ישראל, תלמידת דוקטורט, הפקולטה למשפטים, אוª* עו"ד ח **יברסיטת תל אביבªדר, המכללה האקדמית תל חי והפקולטה למשפטים, אוªד"ר יהל קורל . 1.3.2022 יירª עבודה ושאªב יות ההשתלמותªתכ ב חקלאות בישראל מוגש לוועדה המיו חדת לעובדים זרים של סתהכ *י בן ישראלעו"ד ח ו דרד"ר יהל קורל** לקראת הדיון הקבוע ליום2.3.2022 ,יוגע לתכייר עמדה קצר ה ה של הוועדהו מתכבדות להעביר לעיוא ות .ההשתלמות בחקלאות בישראל ן המקצועי של הכותבוסיו ייר עמדה זה מבוסס על ו עורכות יחד, במסגרתת, כמו גם על מחקר אותו א קבוצת המחקרTrafflab ו עוסק ביברסיטת תל אביב. מחקרהפועלת בפקולטה למשפטים באו אסדרה של שהותם ועבודתם של .יות ההשתלמות בחקלאותמשתלמים במסגרת תכ השאלה העיקרית עליה מבקש יכרתו להשיב היא מה הסיבות לעלייה המחקר ב מספרם של משתלמים בחקלאות לישראל יםבש ותהאחרו יתן להסביר את , וכיצד ף החקלאות, לצד מהגריהתבססותם כחלק משמעותי של כוח העבודה בע .יםד ועובדים פלסטיהעבודה מתאיל ה מוסדיתªה ברורה, מבחיªו היא יצירת אבחªו מציעות על בסיס מחקרªיות העיקרית אותה אªהמלצת המדי ªו ורמטיבית כאחד, "בין "השתלמות "לבין "הגירת עבודה" וכן בין "סיוע חוץ הªמטעמה של המדי ל בין פעילות כלכלית של גופים פרטיים שמטרתה השאת רווחים והל החדשו הוהג כיום, ושממ. על פי המצב ה יות ההשתה מהותית, תכה מבחיו משיות ההשתלמות בחקלאות אין של תכייקבע בעש למות בחקלאות יות שתכליתן לימודים, וזאת על אף שהן מבוססות על עבודה במשרה מלאה )ולעיתים מעברמוגדרות כתכ ,ד. העובדה שמדובר במהגרי עבודה דה פקטו מחייבתף החקלאות, לצד מהגרי עבודה מתאיללכך( בע יות ההשתלמות כהגירת עבודה ולהחיל עליהן את כלו, להגדיר את תכלטעמ ורמות החלות התחום הגיוסה .וההעסקה של מהגרי עבודה יות ההשתלמות בחקלאות מוגדרותבדומה, תכ– ומשווקות– ה, אולם מדוברכ"סיוע חוץ" מטעמה של המדי ,ת באמצעות המשתלמים עצמםושאת רווחים המתבצעת בידי גופים פרטיים, הממומ בפועל בפעילות המגיעים לישראל תחת חוב כבד .יות ההשתלמותלתכ מעבר להטעיה הגלומה בהגדרה "סיוע חוץ" כלפי ,המשתלמים עצמם טשט שו זה בין סיוע חוץ לבין פעילות מסחרית של גופים פרטיים מובילה ומליהלא ,הות עיקריות: הראשוולתוצאות בלתי רצויות משתי בחי יות אלו למשרד החוץהכפפתן של תכ– יגודב 2 לערוצים אחרים של הגירת עבודה הכפופים בעיקר לרשות האוכלוסין וההגירה ולמשרד העבודה )ולחוקים (ים על יישומם ואכיפתםשמשרדים אלו אמו יה, והש– ורמטיבית החלה על מי שעיסוקה של המסגרת האיו .וע גביית דמי תיווך מופרזיםועדה למהמסחרי הוא בתיווך עבודה, וש רקע: יות ההשתלמוªעל תכ וªת ועל הסיבות לפריחתן על בסיס מחקר ף מורכב בעיקרום אזרחים ישראלים. כוח העבודה בערובם המכריע של עובדי החקלאות בישראל כיום אי ים )כמעובדים פלסטי- 15 אלף( וממהגרי עב ד )כודה מתאיל - 23 א .(לף עובדים ףאי העבודה הקשים בעת החקלאות תועדו בהרחבה בתקשורת בארץ וב ים לא ממשלתיים ובפסיקת בתיעולם, בדוחות של ארגו איקוט בשורה של צעדים לשיפור תה לי חברה אזרחית הובילו את המדיהמשפט. מספר עתירות של ארגו קט עד כה הואד. הצעד המשמעותי ביותר שוגע למהגרי העבודה מתאיל ף, בעיקר ככל שהדברהעבודה בע הגעה להסכם דו- צדדי ישיר ד, שגדבין ישראל לתאיל ע את חלקן של חברות כוח אדם בהליך הגיוס לעבודה ים מהעובדים עבור הסדרת רישיוןגבו לאורך השיכרת בדמי התיווך ש בישראל והוביל, כתוצאה, להפחתה .העבודה בישראל יכרים בתעשיית ההגירה וייםד חולל שיאים היחסי של מהגרי העבודה מתאילשיפור הת ףשסבבה את ע .סיקה תלולה בביקוש להבאת "משתלמים" בחקלאות בישראל ,ויים אלו כוללים, בין היתרהחקלאות. שי יחה בהיקפה, שהקיפה אימתופעה ז-אלו עשרות בו ות האלפיים, תפחהדדות של משתלמים בתחילת ש ות, וזאת בקורלציה ישירה לשורה שלים האחרווהתעצמה תופעת המשתלמים בששי ייםויים מב שהתחוללו בשוק בכלל ו ף החקלאות בפרט, באבע קדמיה ובתפיסת יחסי החוץ של ישראל תייחס , שאליהן ביתר הרחבה להלן. העליה במספרי טים( לחקלאותמשתלמים )סטוד2008 – 2018 :מקור דרקורל) , יהל2019 .( "מיסחור ההגירה– ויה של תעשיית הגיוס והתיווך להגירת עבודה לחקלאותעל צמיחתה שגשוגה ושי "ד לישראלמתאיל . עבודת דוקטורט: או יברסיטת חיפה. עמוד 171 . י הגרף מבוססים על שאילתהתו 550 מיום9.12.15 לשר ין, וכן על פי בקשה לפי חוק חופש המידע, מיוםים מאת ח"כ דב חהפ30.12.18 , לרשות האוכלוסין וההגירה מאת עו"ד מיכל ת ,ג'ר .""קו לעובד 3 ות הטים במוסדות להשכלה גבוהה ממדימשתלמים הם סטוד דרום הגלובלי, הבאים לישראל במסגרת .'סות מעשיתיות ללימודי חקלאות המשלבת 'התיות המוגדרות כתוכתוכ,באופן רשמי תכ יות המשתלמים מציעות הגעה לישראל לתקופות קצר ות של11 חודשים תחת אשרת ס ט.טוד המשתלמים לומדים יום אחד בשבוע ועובדים ביתר הימים. על כך הם מקבלים פ יצוי כספי, שלעיתים הוגדר כ"מלגה" ואשר במקרים רבים מוך משמעותית משכר המי .ימום ,חשבות יות ההשתלמותיות לימודיות, תוכלצד הגדרתן הרשמית כתוכ ות אלויות; סיוע שביטויו בהכשרת אזרחי מדיות עה, לחלק מסיוע החוץ שמושיטה ישראל למדילגבי המדי בשיטות חקלאיות מתקדמ .תי בקהילותיהםות, בפיתוח יזמות בקרבם ובקידום בטחון תזו ה, הצטברות עדויותיות לימודיות וכסיוע חוץ מטעמה של המדייות ההשתלמות כתוכחרף הגדרתן של תוכ עקביות יות אלו מלמדת על כך שבפועל הן משמשות ככסות להעסקתם כמהגרי עבודהמאת משתתפים בתוכ מוך בחקלאות בשכר יצול איובת לרבות , בין היתר, שעות עבודה ארוכות, שלילת זכויות מגן בסיסיות, ת אי יותאותים וכבילה מלאה למעסיקים החקלאים ולתוכ עבודה בלתי בטיחותיים, שיכון במגורים בלתי .ההשתלמות עצמן דמי התיווך שההסכם הדו-צ גבים הלכה למעשה כ"שכר ד אסר על גבייתםדדי עם תאיל יכויים משכר יות ההשתלמות, ומשולמים בידי המשתתפים באמצעותלימוד" עבור ההשתתפות בתוכ העבודה המשולם להם .. באופן הזה המשתלמים אף שקועים בחוב לאורך כל שהותם בישראל מספר לא יות אלומבוטל של משתתפים בתכ– ה "מוגדרות כ"סיוע חוץ– ה ות סחרות כקורבים האחרווכרו בש יבב .אדם יות ההשתלמותו מציעות להבין את עלייתן של תכו עד כה )ושטרם הושלם(, אעל בסיס המחקר שערכ ויים כלכלייםבחקלאות על רקע שלושה רבדים של שי-חברתיים ומשפ יטיים שהתחוללו בישראל בש יםהעשורים האחרו . :פרט אודות שלושה רבדים אלו בקצרה להלן הרובד הראשון הו הויים ביחסי מדיא שי-שוק וברגולצי .ף החקלאותה החולשת על העסקת מהגרי עבודה בע ף החקלאותה הרגולטורי החולש על העסקת מהגרי עבודה בעויים שחלו במבות את השיו בוחבמסגרתו, א ו מף החקלאות. מחקרויים אלו לתצורות חדשות של העסקת עובדים בעבישראל ואת הזיקה בין שי מפה את ד כך שלא ייגבו מהם דמי תיווךוי אופן הגיוס של מהגרי העבודה מתאילה לשיקטה המדי הצעדים בהם וי זהד. שימופרזים בתמורה להסדרת הגעתם לישראל, באמצעות חתימה על הסכם בילטרלי עם תאיל יצולם של עובדים בתהליך ההגירה לישראל ולהפחתת דמי הת הוביל, מחד, להפחתת ,יווך אותם שילמו בעבר ות תכופים לעקוף ולאיין את המערך הרגולטורי החדשיסיואך גם ל– ,כגון דרך שימוש, בהיקפים מתרחבים .טים להבאת משתלמים המועסקים בחקלאות בחלק הארי של שהותם בישראלבאשרות סטוד ממשתלמים גבים דמי תיווך גבוהים, תוך שההתייחסות לדמי תיווך אס אלו ורים אלו היא כ"שכר לימוד". באופן זו מא וין .המערך הרגולטורי האוסר על גביית דמי תיווך מופרזים מעובדים 4 ויים שהתחוללו ברגולציה ובמימון של ההשכלה הגבוהה בישראלו הוא השיי אותו ממפה מחקרהרובד הש וכחיות ההשתלמות בתצורתן האשר הפכו אותה לכר מתאים לעלייתן של תכ יםי העשורים האחרוית. בש יות חוץההשכלה הגבוהה בישראל עברה תהליכי הפרטה מואצים, שביטויים, בין היתר, בגידול בתוכ - יותיה למימון פרטי. כל אלה התרחשו לצד גלובליזציה של האקדמיה והתרחבות התוכתקציביות ובפ לאומיות כמקור ליוקרה ולכסף עבוד מוסדות ההשכלה הגבוהההבי ויים אלו סללו את הדרך לשותפויות. שי ים היעדר פיקוחמ יהןיות השתלמות בחקלאות, שעם מאפייבין האקדמיה לגופים הפרטיים המפעילים תכ ים ואיכות אקדמיים וזליגה של פרקטיקות מעולם ההעסקה והתיווך לעבודה של מהגרימשמעותי על תכ .יות אקדמיותעבודה לתוכ הרובד השלישי היתן מטעם המדילאומי שויים שחלו בתפישת הסיוע הביו הוא שיאותו ממפה מחקר יכרת בעשורים ה באופן ישיר, סיוע החוץ הישראלי קוצץ במידהיתן מטעם המדירחב ש ובהיקפו. מסיוע ים ועבר הפרטה, במסגרתההאחרו,, כאמור לעיל לאומי ישיר מטעמה שה בין סיוע ביהיטשטשה האבח ל ה לבין פעילות כלכליתהמדי-מסחרית של גו וי שהתחולל בתפישת סיוע החוץ הוא שאפשרפים פרטיים. השי תי שלהן, ולמרות שביסוד הפעלתן, בידייות המשתלמים כסיוע חוץ חרף היעדר תקצוב מדילראות בתוכ .טיתיצבת כעת תכלית מסחרית דומי ,גופים פרטיים יותªהמלצות מדי והל "מ שתלמים זרים בחקלאות" פורסם באפריל2021 , יותורמטיבית הולמת לתכ ומבקש לייצר מסגרת .ההשתלמות והל זה ,ולטעמ ממ וכחיתת הסד במידה רבה את המתכו על בעיותיה, ומתיימר להכשיר את והל מתיר העסקהיות ההשתלמות בחקלאות. כך למשל, הורמטיבי והרגולטורי שמהוות תכהמעקף ה של ,ף החקלאות. בעובדה זו לבדה יש כדי ללמד על כך שמדובר במהגרי עבודהמשתלמים במשרה מלאה בע והל אף מתיר למרכזי ההשתלמות לעסוק בהשמה שלשאמורים להגיע בישראל באמצעות הסכם בילטרלי. ה משתלמים בעבודה– עובדה המלמדת על כך שמדובר בפעולה של תיווך עבודה, שיש להחיל ע ליה את המסגרת .(ם אלא דמי תיווךורמטיבית העוסקת בתיווך עבודה, וכי אין לאפשר גביה של שכר לימוד )שאיה עיר בהקשר זה, כי וארבי2018 ) תקבלה החלטת ממשלה 3431 ( 1 בה הוחלט להעמיד את מכסת המשתלמים על 4,000 איש ,ומאידך וכן להכלילם ב אופן רשמי ב מכסת מהגרי העבודה לחקלאות : עובדה המלמדת מתוכה על .ף החקלאותהמידה בה הם מהווים חלק מכוח העבודה המהגר בע ו סבורות, כי אין להתיר הבאתם שלא4000 משתלמים ומשת ,ת זו, וכי יש, בפשטותה במתכולמות מדי ש טייות השתלמות ובסיוע חוץ אותלבחור: או שמדובר בתכ– שאז אין כל מקום להעסקת המשתלמים כפועלי 1 החלטת ממשלה מספר3431 מיום 11.1.2018 ושא העסקת עובדים לאיות הממשלה בושא ההחלטה: מדי -ישראלים ות יקון .החלטות ממשלה 5 כפיים במשרה מלאה ולגבייה של סכומי עתק מהם, או שמדובר בהגירת עבודה– שאז יש להתייחס אליה ככזו ולהחיל עליה את ההסדרים הרגילים .החלים על העסקה וגיוס של מהגרי עבודה .שמח לעמוד לרשות הוועדה ולהשיב על כל שאלה ,בכבוד רב "עו י בן ישראלד ח ו דרד"ר יהל קורל