חומר רקע
פנייה דחופה לחברי ועדת חוץ ובטחון
של הכנסת
1.3.22
!חוק האזרחות פוגע בעיקר בנשים
בשם עמותת איתך
مَعِ ك (מעכי )משפטניות למען צדק חברתי
, אנו מצטרפ
ו ת לקריאה של ארגוני נשים
,מכל חלקי הארץ וממגוון קבוצות
ו
דוחות מכל וכל
את חוק האזרחות ואת הניסיון העומד מאחוריו
- למנוע מנשים וגברים פלסטינים.ות הנשוא
ות/
.ים לאזרחים ישראלים זכויות אדם בסיסיות
הדרישה לביטול חוק האזרחות
)(הוראת השעה
מבוססת על מחויבות ממשל ת ישראל להחלטות
ולאמנות בינלאומיות, ובהן החלטה1325
של מועצת הביטחון של האו"ם והחלט ת האו"ם על
היעדים העולמיים לפיתוח בר קיימא לשנת2030
(ה-
SDGs
.)
הנפגעות העיקריות מ"חוק האזרחות" הן על פי רוב נשים
מה גדה המערבית ועזה שהתחתנו עם
פלסטינים אזרחי ישראל ואשר נמנעת מהן הזכות לקיים חיי זוגיות וחיי משפחה, שהיא זכות יסוד
על פי אמנות זכויות אדם שמדינת ישראל מחוייבת להן. כתוצאה מכך, בני.ות הזוג יכולות לשהות
בישראל רק בכפוף לאישורים זמניים של הצבא, אשר אינם מעניקים להן זכויות כלל .
הדיון הציבורי לגבי חוק האזרחות, אשר
לה ע לדיון בוועדת החוץ ו
ה ביטחון בסמוך ליום הנשים
,הבינלאומי
מתעלם מכך
שמ
דינת ישראל דנה אלפי נשים
החיות בשטחה שנים רבות, לחיות ללא
זכויות אדם בסיסיות וללא ש
י ,רותי רווחה, ביטוח לאומי
ה
זכות ללמוד ועוד . לנשים אלה אין
אפשרות לממש
אפוטרופסות על ילדיהן,
והן חרדות מהאפשרות שהרישיון הזמני המקנה להן זכות
.לשהות בישראל יפוג בכל רגע מסיבה זו אחרת
הפגיעה מתעצמת כאשר מדובר
ב ,נשים שנתונות לאלימות מצד בני הזוג הישראלים. במקרים אלה
לנשים אין אפשרות לעזוב את בן הזוג האלים, משום שמשמעות הדבר תהיה אובדן הזכות לשהייה
.בישראל, ולמעשה הפרדה מילדיהן שנולדו בישראל
מדינת ישראל,
השולטת כבר יותר מחמישים שנה בשטחים שנכבשו בשנת1967, ובאוכלו סייה
,הפלסטינית שחיה בשטחים אלה אינה רשא
ית -
מבחינת המשפט הבינלאומי ומבחינה מוסרית -
להפריד בין אם פלסטינית לבין ילדיה שנולדו בשטח ישראל והם אזרחי ישראל .
"חוק האזרחות
(הוראה השעה)
"
מחזק את הפרקטיקה המקובלת בישראל של אפליה מוסדית ואישית כלפי בני
,העם הפלסטיני
אפליה הנוגדת
.ערכים אנושיים בסיסיים וגם את עקרונות החוק הבינלאומי
חוק האזרחות
)(הוראת השעה
עומד בניגוד למחויבות ממשלות ישראל להחלטה1325
של מועצת
הביטחון של האו"ם ו יעדי האו"ם לשנת2030
.
החלטה1325
של מועצת הביטחון של האו"ם (
2000
)
קובעת כי המדינות החברות באומות
,המאוחדות, לרבות מדינות השרויות בסכסוכים מזוינים מחויבות לכלול נקודת מבט מגדרית בכל
.דיון העוסק בנושאי שלום וביטחון
ההחלטה
מכירה בעובדה כי לנשים ונערות חוויות ומשקעים
ייחודיים במשבר הכולל סכסוך מזוין. המחקרים מלמדים כי בנוסף לקשיים ולחוויות הנוראיות
,אשר מותירים סכסוכים אלימים ולחימה בקרב כלל האוכלוסייה קיימים ממדים נוספים
המשפיעים על נשים ונערות הנתונות במצבים אלה באופן מיוחד ושונה. ההחלטה קוראת בין היתר
להגנה על נשים באזורי סכסוך מפני.ההשלכות של הסכסוך על זכויותיהן
חוק האזרחות עומד
בניגוד למחויבות הממשלה להחלטה1325
.של מועצת הביטחון של האו"ם
י עדי
האו"ם לפיתוח בר קיימא, אג'נדה
2030
–
SDGs
הפגיעה האנושה בזכויותיהן של נשים מנוגדת למחויבות המדינה ליעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא
ולהחלטת הממשלה4631
שהתקבלה ביום14.7.19
-
ליישום יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא
:ובשילובם בהחלטות אסטרטגיות של משרדי הממשלה השונים (להלן
"יעדי האו"ם"
ו/או
"אג'נדה2030"). לפי ההחלטה וכן לפי הדו"ח שהגיש הצוות הבין-
משרדי שמינה ראש הממשלה
ליישום אג'נדה2030
-
ממשלת ישראל מחויבת לפעול למימוש היעדים העולמיים עד לשנת2030
.
בין היעדים אליהם מחויבת ישראל: יעד5
לשוויון מגדרי, יעד10
לצמצום אי השוויון בחברה ויעד
1
למיגור העוני. מצב משברי מתמשך והיעדר מעמד משפטי וזכויות נמנים בין הגורמים להחרפה
בממדי העוני, בפערי ה
שוויון, ברעב ובאלימות נגד נשים.
יצוין כי
אחד העקרונות המ נחים העומדים
,בבסיס יעדי האו"ם
הוא עקרון של "לא להשאיר אף אחד.ת מאחור" וכן חשיבות השילוביות בין
.היעדים
אנו קורא ות
לחברי
וחברות הכנסת להתנגד להצעת החוק, ולהקשיב לקולן של הנשים חסרות
.המעמד שנפגעות
,בכבוד רב
עו"ד נטע לוי
איתך
مَعِ ك (
מעכי )משפטניות למען צדק
חברתי