חומר רקע

________________________________________________________________________ 1 עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] הכנסת הלשכה משפטית היועצת המשפטית לוועדת החוץ ו הביטחון ירושלים , כ"ז באדר א' התשפ"ב 28 בפברואר2022 לכבוד חברי ועדת החוץ והביטחון ,נכבדיי הנדון ': הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס24), התשפ"א- 2021 בנושא דחיית קיצור השירות לגברים– סקירה משפטית 1. ביום "כ ח באדר א' התשפ"ב (1 במרץ2022 )תדון ועדת החוץ והביטחון ב הצעת חוק שירות ביטחון '(תיקון מס24), התשפ"ב- 2021 .להכנה לקריאה השנייה והשלישית 2. ,במסגרת זו מוגשת לעיונכם סקירה אודות ה ,רקע לקיצור שירות הגברים הדיונים שהתקיימו בוועדה ובוועדות משנה בעניין סוגיית קיצור השירות , ההסדר המוצע בהצעת החוק הנוכחית והתייחסות הצוות .המשפטי להצעת החוק רקע 3. שירות .החובה בצה"ל הונהג כבר מקום המדינה חוק שירות ביטחון שחוקק ב- 1949 קבע כי משך שירות החובה של גברים בגילאים26-18 יעמוד על 24 חודשים . בשנת1952 הוארכה תקופת השירות ל- 30 חודשים ו בשנת 1968 הוארכה תקופת השירות ל- 36 חודשים תחילה בצו והחל מ1995 ועד2014 בחקיקה .ראשית 4. במשך השנים בחנו ,ועדות שונות (ועדת בן בסט ועדת ברודט ו ועדת )לוקר את סוגיית קיצור משך שירות החובה בצה"ל, כולן .המליצו על קיצור משך שירות החובה פירוט השינויים באורך שירות הגברים מקום המדינה ועד היום ו המלצות ועדות ציבוריות בנושא קיצור השירות מצויים בנספחים א' ו-ב' לסקירה זו. הקיצור הראשון והשני 5. בשנת 2014 , במסגרת דיוני ועדת שקד , עת דנה בשילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות הצבאי ובשירות הלאומי- ,אזרחי (להלן - 'תיקון מס19 ) החליטה הוועדה לקצר את משך ה שירות הסדיר של גברים וקבעה כי משך השירות הסדיר י עמוד על32 חודשים וזאת החל מ-1 ביולי 2015 . 6. בשנת 2016 במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017 - 2018 או חוק ההסדרים), אושר קיצור שירות נוסף מ- 32 חודשים ל- 30 .חודשים ________________________________________________________________________ 2 עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 7. במהלך ה דיונים בחוק ההסדרים הוצג כי קיצור השירות יסייע בהתייעלות הצבא וכן הוצגו כל:אלה א. נכון לקבוע את קיצור השירות ל- 30 חודשים כבר בשנת 2016 , למרות כניסתו לתוקף רק בשנת 2020 ., וזאת, על מנת לאפשר לצה"ל להיערך היטב לקיצור השירות ב. קיצור השירות מ- 36 חודשים ל- 32 חודשים יצר פער שהוכל על ידי צה "ל. באותו אופן ,, כך הוצג ידע צה"ל להכיל פער הנובע מקיצור עתידי של השירות (במעבר ל- 30 )חודשים . הפער שייווצר מקיצור י הש רות ל- 30 ,חודשים ו יצ י ר אמנם פער נוסף בכוח האדם הצבאי, אולם פער זה יהיה קטן יותר מאשר הפער שנגרם לאחר הקיצור הראשון ., כך שעל פי הצפוי ניתן יהיה להכילו ג. לקראת שנת 2019 ,טרם כניסתו לתוקף של קיצור השירות ל- 30 חודשים ביולי2020 , תתקיים .עבודת מטה מסודרת בנושא קיצור השירות ד. ייבחן מעבר לארבעה מחזורי גיוס בשל הקיצור הצפוי ל- 30 חודשים – ,לעמדתנו סוגיה זו היא חשובה ועקרונית מכיוון שכיום ישנם שלושה מחזורי גיוס: כל ארבעה חודשים מתגייס מחזור גיוס ובמק ביל משתחרר מחזור גיוס. לדוגמא, מחזור גיוס מרץ2001 , השתחרר במרץ2004 , ובמקומו התגייס מחזור חדש במרץ2004 ( כאשר משך השירות עמד על36 .)חודשים על מנת לא ליצור פער בכח אדם לצה"ל, בין מועד שחרור מחזור אחד לבין גיוס מחזור חדש– כל מחזור גיוס חייב להתגייס במקביל למועד שחרור של מחזור אחר. כדי לאפשר זאת, יש לחלק את ( מספר חודשי השירות הכולל30 )חודשים במספר חודשים קבוע שבין מחזור גיוס א ח.ד למשנהו מכאן- כאשר אורך השירות הסדיר עומד על30 חודשי גיוס – מתמטית שלושה מחזורי גיוס אינם מסת נכרנים )(גיוס ושחרור של מחזורי גיוס כל ארבעה חודשים וכך נוצר פער בין שחרור של מחזור :גיוס לבין גיוסו של מחזור גיוס חדש. לדוגמא מחזור גיוס מרץ2021 ישתחרר בחודש ספטמבר 2023 , בעוד מחזור הגיוס החליפי לו יתגייס רק בחודש נובמבר2023 . עניין זה ,, כך הוצג ניתן לתקן על ידי מעבר לארבעה מחזורי גיוס שנתיים – גיוס ושחרור של מחזורי גיוס כל3 .חודשים 8. בסיום הדיון בחוק ההסדרים בשנת2016 ,החליטה ועדת החוץ והביטחון כי החל מ- 1 ביולי2020 יהיה אורך שירות הסדיר של גברים30 חודשים . הדיונים שהתקיימו בוועדת החוץ והביטחון בנושא קיצור השירות לאחר שנת2016 9. לאורך השנים, לאחר ההחלטה על קיצור השירות בשנת 2016, קיימו הוועדה ו- ועדות המשנה לכח אדם מספר דיונים בנושא סוגית קיצור השירות על מנת לבחון את הערכות הצבא לקראת קיצור השירות המתוכנן ביולי2020 . 10 . בדיון פתוח שיזמה ועדת המשנה לכוח אדם, מיום1 ב נובמבר2020, אשר עסק בסוגי ו ת הקשורות להיערכות לקראת קיצור השיר ות ל- 30 ,חודשים הוצג לוועדה ,כי קיצור השירות פוגע במשימות הצבא מודל ההכשרות אינו בנוי ל- 30 חודשים, וכי בקיצור השירות הקודם, שנכנס לתוקף ב שנת2015 ( קיצור מ- 36 חודשים ל- 32 ,)חודשים רידד צה"ל את מודל ההכשרות למינימום האפשרי כך שהקיצור השני (מ- 32 חודשים ל- 30 חודשים) יפגע באפקטיביות של ההכשר.ה וברמת המוכנות לביצוע המשימות עוד צוין בדיון זה כי מודל ההכשרות בצה"ל אינו בנוי למודל של30 .חודשים ________________________________________________________________________ 3 עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 11 . עוד נמסר בדיון כי תר"ש תנופה מחייבת עלייה בצרכי צה"ל בדגש על שני רבדים– כוח אדם לוחם וכוח אדם טכנולוגי. עוד הוצג כי ישנה עלייה בהיקף הפטורים, בעיקר אלו על רקע נפשי (כ- 12% נכון לשנת 2020 מתוך היקף פוטנציאל הגיוס העומד לרשות צה"ל בשנתון), אשר מצמצם את.היקף המתגייסים ה צעת החוק המונחת על שולחן הוועדה 12 . הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מבקשת לדחות את קיצור שירות החובה ל- 30 חודשים, שנכנס לתוקפו כבר ביולי2020 ל- 1 ביולי2024 . עוד מבקשת הצעת חוק זו לקבוע כי הארכת השירות הצבאי ל- 32 חודשים תחול גם על חיילים שכבר התגייסו החל מ-1 ביולי2020 ואילך. משמעות הדברים היא כי אורך שירותם של חיילים שהתגייסו החל מיולי2020 יוארך ל- 32 .חודשים 13 . בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי במסגרת החלטה של ועדת השרים שהתקבלה במהלך2016 , קודם לתיקון האחרון שקבע כי קיצור שירות הסדיר לגברים שנכנס לתוקפו ב- 1 ביולי2020 , נקבע כי במהלך 2019 צפויים להיבחן השלכות קיצור השירות ל- 30 חודשים, ואם יהיה צורך תפעל הממשלה לשינוי .החלטה זו 14 . בדברי ההסבר נכתב גם כי "מהבחינה שנערכה [בשנת2019 ]עלה כי הקיצור הקודם של השירות ,שכבר מיושם ,הביא לירידה במצבת הלוחמים וכתוצאה מכך במסגרת לוחמות נוצר מחסור בכוח אדם ,דבר שהשפיע על כשירות היחידות לביצוע משימותיהן ועל תרחישי הייחוס .כמו כן נמצא כי ישנו חוסר איזון בהיקף כוח האדם בצה "ל במקצועות מסוימים ובייחוד בתפקידי לחימה ותומכי לחימה ,המערך הטכנולוגי ומקצועות חיוניים נוספים". עמדת הצוות המשפטי 15 . :הצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה מחייבת התייחסות לשלושה היבטים א הארכת השירות מ- 30 חודשים ל- 32 חודשים– .בחינת נתונים ב .הארכת השירות בדיעבד - הארכת השירות למי שהתגייס ל- 30 חודשים (גיוס מ- 1.7.2020 ). .ג מהותה של הוראת השעה– האם אכן מדובר.בדחייה זמנית או העלאת משך שירות קבועה הארכת השירות מ- 30 חודשים ל- 32 חודשים– .בחינת נתונים 16 . ביום13.1.2022 פנה הצוות המשפטי לפרקליטות הצבאית לברור מספר סוגיות הקשורות להצעת חוק זו , שלעמדתנו נחוצות כדי לבסס תשתית עובדתית לחברי הוועדה בבואם לדון בהצעת החוק. רק אתמול ( אחה"צ27.2.2022 .) התקבלה התייחסות אכ"א בחינת הנתונים היא הכרחית שכן הסוגיה העומדת על הפרק מתייחסת ל הרחבת הנטל על האוכלוסייה המשרתת בשירות סדיר בצה"ל, לרבות הארכת משך השירות לנשים המשרתות בתפקידים לפי סעיף16 א לחוק שירות ביטחון וגם אל מול אוכלוסיות להן .הסדרים ייעודיים בחוק שירות ביטחון .מפאת מורכבות הסוגיות והצורך בניתוח הנתונים, נעביר התייחסותנו לדיון הבא הארכת השירות בדיעבד: 17 . בהצעת החוק, מבקשת הממשלה להחיל את החוק גם על מי שהתגייס מ- 1.7.2020 ואילך, ומצוי כיום כבר בעיצומו של השירות הצבאי (ראו סעיף2 להצעת החוק). מי שהתגייס בתקופה זו, נכנס לשירות כאשר החוק קבע משך שירות של30 .חודשים לגברים ________________________________________________________________________ 4 עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 18 . הארכה בדיעבד של שירות החובה של מי שכבר משרת ,בשירות סדיר מעוררת קשיים ניכרים ביותר. .הארכת השירות כשלעצמה מטילה נטל על הפרט והארכתו בדיעבד מעצימה את הנטל האמור 19 . בדיונים שהתקיימו בוועדה עלה כי צה"ל הודיע למתגייסים כי יתכן ששירותם יוארך אף שהדבר לא .אושר בכנסת ואף לא הוגשה הצעת חוק בעניין משך השירות של30 חודשים החל מ1 ביולי2020 נקבע בחקיקה ראשית של הכנסת (עוד בשנת2016 ). ,לעמדתנו ללא שינוי החקיקה הראשית על ידי הכנסת לא ניתן היה למסור הודעות מעין אלה למתגייסים ועתה להסתמך על כך כי יש בהודעה זו כדי לאפשר .את ההארכה בדיעבד מהותה של הוראת הש עה– האם מדובר בדחייה זמנית או העלאת משך שירות קבועה 20 . כאמור, הצעת החוק הממשלתית מבקשת לדחות את קיצור השירות עד לשנת2024 . מה צפוי צה"ל לעשות בתקופה זו, על מנת למנוע את פערי קיצור השירות הצפויים אז כתוצאה מאי סנכרון מחזורי ?הגיוס ללא המעבר לארבעה מחזורים 21 . בתשובת הצבא עלה כי פער כוח האדם התרחב בשל עליית שיאים שהתרחשה לאחרונה, עניין שלא עלה בדיונים קודמים. באם עליית השיאים הינה קבועה, הרי שתוספת כוח האדם לא נועדה רק לכיסוי הבור .של קיצור השירות, אלא לשם עמידה בשיאים החדשים שאין צפי כי ירדו 22 . לעמדתנו , אם למרות,האמור לעיל, תחליט הוועדה על דחיית קיצור השירות עליה ליתן דעתה כבר כעת, לתחזיות הצפויות ולמגמות השינוי המצופות מהצבא לשנת 2024 על מנת לוודא כי אכן מדובר בדחיית קיצור השירות ולא בהארכת ה שירות הסדיר ל32 .חודשים באופן קבוע .אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה ,בברכה הצוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון ________________________________________________________________________ 5 עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 'נספח א– השינויים באורך שירות הגברים– מקום המדינה ועד היום 1949 - 1951 : מעבר משירות סדיר של24 חודשים לשירות סדיר של30 חודשים 23 . כאמור, חוק שירות ביטחון שחוקק ב- 1949 , קבע כי משך השירות יעמוד על24 חודשים. כבר ב- 1952 תוקן החוק, ומשך השירות הוארך ל- 30 .חודשים 1968 - 1994 : שירות סדיר של36 ( חודשים30 חודשים בתוספת של6 חודשים על בצו )של שר הביטחון 24 . ב- 1968 השתמש שר הביטחון בסמכותו לפי החוק דאז ,והאריך בצו את משך השירות הסדיר ל- 36 חודשים על ידי הוספה בצו של6 חודשים נוספים למשך השירות . 25 . ב- 1989 ( הוגשה בנושא עתירה לבג"ץ807/89 רובינשטיין נגד מדינת ישראל). בעתירה נטען כי סוגיית משך השירות הסדיר היא הסדר ראשוני , כלומר הסדר הקובע מדיניות כללית ואמות- ,מידה עקרוניות ,ולכן ראוי שיקבע במסגרת חקיקה ראשית של הכנסת, ומשכך המליץ בית המשפט העליון לממשלה להסדיר את הנושא בחוק של הכנסת ולא במנגנון שהיה קיים עד אז– .באמצעות צווים של שר הביטחון 2014 - 1995 : שירות סדיר של36 ( חודשים30 חודשים ב צירוף תוספת של6 חודשים על בהוראת שעה )מתחדשת 26 . ואכן בשנת1995 , אישרה הכנסת את חוק שירות ביטחון (הוראת שעה), התשנ"ה- 1995 (להלן– הוראת השעה) בו עוגנו ששת החדשים הנוספים הנכללים ב.אורך השירות .ולא באמצעות צו של שר הביטחון בתחילה, תיקון זה נקבע כהוראת שעה לשנת יים, משום שחברי ועדת החוץ והביטחון דאז גרסו שבמהלך השנתיים שלאחר מכן צריכה להתקבל החלטה, בקרב גורמי הצבא, מערכת הביטחון והכנסת, לקצר את תקופת השירות הסדיר בצה"ל . 27 . ,ואולם ,ברבות השנים הוארכה הוראת השעה15 פעמים, ב נימוקים שצרכי הביטחון אינם מאפשרים ( את קיצור השירות למשך המקורי הקבוע בחוק30 .)חודשים בנוסף לכך, נטען כי בשנים האחרונות .קיים צמצום בסדרי בהיקף סדרי הכוחות, עקב ירידה ניכרת במספר המתגייסים ,במרוצת השנים דחקה ועדת החוץ והביטחון בממשלה להסדיר סוגיה זו באחת משתי דרכים: על דרך של עיגון ששת החד.שים כהוראת קבע בחוק שירות ביטחון, או על דרך של קיצור שירות החובה 2020 - 2015 : שירות סדיר של32 חודשים 28 . ,הנה כי כן ביום19 במרץ2014 'חוקקה הכנסת את חוק שירות ביטחון (תיקון מס19) התשע"ד– 2014 , בו נקבעה הוראת קבע, לפיה סעיף15 לחוק שירות ביטחון יתוקן ובמקום משך שירות של30 ,חודשים משך השירות של גברים יעמוד על32 חודשים . הוראה זו לא נכנסה מידית לתוקף, אלא תחילתה נדחתה עד ליום1 ביולי2015 , כאשר עד למועד זה עמדה בתוקפה הוראת השעה המקורית (שהוארכה בהתאם עד ה- 30 ביוני2015 ), לפיה משך השירות עמד על36 חודשים. ש המשמעת של כניסתו לתוקף של התיקון :שנעשה דאז הייתה כפולה במישור של לשון החוק– הוראת הקבע הוארכה מ- 30 חודשים ל- 32 חודשים. כמו כן, במישור המעשי– בוטלה הוראת השעה שקבעה כי משך השירות יעמוד על36 .חודשים ________________________________________________________________________ 6 עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 2020 - :היום שירות סדיר של30 חודשים 29 . התיקון האחרון בסוגיית אורך שירות הגברים נעשה בשנת2016 , במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2017 ו- 2018), התשע"ז- 2016 ("חוק ההסדרים"). סעיפים42 ו- 43 לחוק ההסדרים קבעו כי משך השירות הסדיר לגברים בצה"ל יקוצר, מ- 32 חו דשים ל- 30 חודשים. לפי התיקון המוצע, קיצור השירות יחול על מתגייסים החל מה-1 ביולי 2020 . ________________________________________________________________________ 7 עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 'נספח ב– המלצות ועדות ציבוריות בנושא קיצור השירות 30 . סוגיית קיצור שירות החובה מצוי ה זה שנים על סדר היום הציבורי . ברבות השנים, עסקו מספר ועדות ציבורית :בשאלת משך שירות הסדיר לגברים כפי שיפורט להלן ועדת בן בסט- 2005 : 31 . במחצית שנת2005 מינה שר הביטחון דאז, שאול מופז, את הוועדה לבחינת סוגיית קיצור משך שירות החובה בצה"ל (להלן– ועדת בן- ,)בסט ובשנת2006 הגישה הוועדה את המלצותיה. עמדתה של ועדת בן- בסט הי י תה כי יש לחתור בהתמדה להעמדת שירות החובה לגברים ונשים כאחד על שנתיים ( 24 )חודשים , כאשר קיצור השירות ייושם בהדרגה :באופן הבא 32 . ע מדת ועדת בן בסט י הי תה כי בשלב הראשון יקוצר שירות החובה לכל הגברים ב- 4 חודשים , מ- 36 חודשים ל- 32 חודשים. הקיצור היה אמור לחול על כל המתגייסים החל בחודש יולי 2006 ועל כל החיילים שמועד שחרורם היה צפוי באוגוסט 2007 ו.אילך 33 . ,בשלב השני קבעה ועדת בן-בסט ש שירות החובה יקוצר לכל הגברים בארבעה חדשים נוס ים פ ,מ- 32 חדשים ל- 28 חדשים, כאשר אם תחול הרעה במצב הביט חון תוכל הממשלה לדחות את יישומו של .השלב השני 34 . המנגנון להשגת שתי המטרות- התייעלות וקיצור מתמשך בשירות– בא לידי ביטוי בתחימת משך שירות החובה , כך שהמשך המינימלי של השירות יעמוד על 28 חודשים, ואילו ה משך המְ רבי יעמוד על 32 ח ודשים 35 . ועדת בן-בסט סברה כי משך הש י רות המינימלי נדרש כדי לשמור על מסגרת "צבא העם". כמו- ,כן על מנת לייצר שוויוניות בין החיילים שישרתו28 חודשים לבין החיילים שישרתו 32 חודשים , קבעה הוועדה כי הצבא יתגמל א ת החיילים שישרתו שירות מְ רבי בגמול כספי נוסף "גמול התמדה ", הדומה לשכר של חברו ששוחרר לשו ,ק העבודה האזרחי במשך ארבעת החודשים האחרונים לשירו.ת 36 . בהקשר זה ראוי לציין כי על מנת להבטיח את יישומו של החלק השני בתוכנית ("שלב ב'") קבעה הוועדה כי יש לנקוט ב צעדים שיגדילו את שיעור המתגייסים ,ואת אחוז החיילים בכוח הלוחם :ובינהן הגדלת שיעור הנשים המשרתות בת פקידים ועיסוקים שעד כה יועדו בעיקר לגברי;ם נקיטת אמצעים שיצמצמו את מְ מדי ההשתמטות של נשים וגברים משירות חובה ; הימנעות מהקצאת חיילים בשירות חובה למסגרות שמחוץ לסד"כ הצה"לי ; וכן וטיב ל המסלולים הצבאיים המיוחדים, כדוגמת מסלול לבני הישיבות ו מסלול הנח"ל (החל מ שנת2008 .) 37 . בתחילת שנת2006 החליטה הממשלה (החלטה מס. 4711 ) לאמץ את עקרונות דו"ח ועדת בן בסט, למעט ההמלצה לביטול המסלולים הצבאיים המיוחדים, והטילה על שר הביטחון להכין, בתיאום עם משרד .המשפטים, הצעת חוק ליישום ההמלצות ואולם, בעקבות מלחמת לבנון ולקחי ועדת וינוגרד, החליטה ________________________________________________________________________ 8 עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] ( הממשלה .החלטה מס1948 ( ביום8.7.2007 לדחות את יישום המלצות דו"ח בן- בסט בתשעה חודשים .לפחות. מאז ועד היום נותרה דחייה זו על כנה ועדת ברודט- 2007 38 . בסוף שנת2006 מינה ראש הממשלה ,דאז אהוד אולמרט, סגן ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, עמיר פרץ ושר האוצר דאז, אברהם הירשזון את הוועדה לבחינת תקציב הביטחון בצה"ל (להלן– ועדת ,ברודט) בראשות דוד ברודט ובשנת2007 הגישה הוועדה את המלצותיה. עמדתה של ועדת ברודט בסוגיית קיצור השירות הייתה כי יש להחיל מ- 2008 , חקיקה מתאימה אשר תביא לקיצור שירות דיפרנציאלי של4 .חודשים, לחיילי מנהלה ולחיילים עורפיים בהתאם לצורכי הצבא 39 . עוד המליצה הוועדה כי בכפוף להערכת מצב בשנת 2010 ,לאמץ את ההמלצות הקשורות לקיצור השירות בשנת 2011 ,ב- 4 חודשים לכלל חיילי החובה ולהרחיב במועד זה את מספר החיילים הנהנים מקיצור שירות דיפרנציאלי .הוועדה ציינה כי ב- 2011 יתחילו מחזורי הגיוס ויושלם הפער שנוצר בהכשרות ובאימונים .מנגנוני הפיצוי התקציביים לצבא בגין קיצור השירות הדיפרנציאלי והכללי והפיצוי לחיילים המתמידים בגין הפיצוי הדיפרנציאלי יהיו בהתאם להמלצות ועדת בן בסט. 40 . המלצות הוועדה לגבי הקיצור הן ברוח ועדת בן בסט אך תוך פרישת תקופת היישום לנוכח צורכי כוח האדם של הצבא. ועדת ברודט הדגישה את הצורך העקרוני להציב בפני הצבא עלות אלטרנטיבית גבוהה יותר של שירות חיילי החובה מזו שהוא רואה בפניו, נכון לעת שבו ניתנו המלצו . ת אלו 41 . כמו כן, המליצה הוועדה כי יש לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות המלצות ועדת עברי במודל קיצור השירות– ( ועדת עברי משנת2005 עסקה במודל שירות אזרחי למי שאינם משרתים בשירות ביטחון או פטורים ממנו, ובשלב מאוחר יותר את מי שעוסקים במשימות קליטת עלייה, חי נוך וכיוצ"ב .)כאשר השירות האזרחי יהא לחרדים וערבים ועדת לוקר- 2015 : 42 . במאי2014 ,, מינה ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו את הועדה לבחינת תקציב הביטחון בראשות האלוף במיל' יונתן לוקר (להלן– ,)ועדת לוקר ובשנת2015 הגישה הוועדה את המלצותיה. עמדתה של לוקר בסוגיית קיצור השירות כי מגמת קיצור השירות היא נכונה וצריכה להימשך, תוך שהיא ממליצה לבחון את מלוא המלצת ועדת בן בסט ולא להסתפק במתווה של קיצור השירות. הוועדה אף סברה שיש לקבוע אבני דרך נוספות על בסיס המלצות ועדת בן בסט עד לשנת2020 אז יוחל קיצור השירות לבנים .ולבנות ויעמוד על שירות של שנתיים ועדת לוקר המליצה גם היא להמשיך במתווה קיצור השירות על פי המלצות ועדת בן בסט עד שיתקבע על שירות של24 חודשים לבנים ובנות עד שנת2020 . ________________________________________________________________________ 9 עו"ד מירי פרנקל- // שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון02-6408611 // 050-6233512 // [email protected] 0 5 10 15 20 25 30 35 40שנת 194919511953195519571959196119631965196719691971197319751977197919811983198519871989199119931995199719992001200320052007200920112013201520172019 משך שירות החובה לגברים לאורך השנים קביעה בחוק תוספת בצו 1949 : 24חודשים 1952 : 30 חודשים 1968 : 30 חודשים + 6 חודשים בצו 1995 : 36 חודשים 2015 : 32 חודשים 2020 : 30 חודשים 2006 : ועדת בן- בסט ממליצה לקצר את השירות ל- 24/28 חודשים עד2010 2007 : ועדת ברודט ממליצה לאמץ את מסקנות ועדת בן- בסט אך לפרוס אותן 2015 : ועדת לוקר ממליצה ליישם את מסקנות ועדת בן- בסט עד2020