הודעה לעיתונות

1.3.22 *דוברות הכנסת* (הוועדה לביטחון פנים) בדיון בוועדה לבטחון פנים לרגל יום הקהילה הגאה: יו"ר הוועדה *מירב בן ארי* : *אנו רוצים להגיע למצב שלהט"בים ירגישו נוח להתלונן. היום כבר יש להם כתובת, אבל יש הרבה מה לתקן בתחום ההדרכות לשוטרים* ח"כ *איתן גינזבורג* : *3000 איש עברו השנה אירוע מטלטל של אלימות, ואלה רק האנשים שבחרו לדווח* "אני מרגישה פחד. חושבת פעמיים אם לפנות למשטרה כשתוקפים או מטרידים אותי מינית. לא יודעת אם המשטרה תעמוד לצדי, או שהשוטרים שיגיעו יעשו ממני צחוק גם הם", אמרה ג'ורג'ט, טרנסית שהותקפה מינית, וכשקראה למשטרה, השוטרים שהגיעו לעגו לה. ג'ורג'ט חלקה את חששותיה ואת מה שקרה לה עם הוועדה לביטחון פנים, בראשות ח"כ *מירב בן ארי* בדיון על מיגור האלימות כלפי הקהילה הגאה, דיון מיוחד לציון יום הקהילה הגאה. את היום בכנסת יזמו הח"כים *מיכל רוזין, יוראי להב הרצנו ואיתן גינזבורג* . ח"כ איתן גינזבורג: "אני לא זוכר מתי חדר הוועדה היה כל כך עמוס. הכי חשוב במדינה ביטחון אזרחיה. חשוב הביטחון האישי של כל הומו, טרנס, בי או קוויר. אם הם סובלים מאלימות, זה צריך להדאיג כל אזרח. הנתונים שהוצגו על יד מרכז הדיווח של האגודה מזעזעים. 3000 דיווחי שנאה ואלימות דווחו לאגודה ב-2021, 10% יותר מהשנה שקדמה לה. 3000 איש עברו אירוע מטלטל, ואלה רק האנשים שבחרו לדווח. על כל אדם שנפגע ודיווח יש אחד שלא אזר אומץ. אי אפשר לקבל את זה. חברה ששואפת להיות נאורה לא יכולה להסכים עם זה. כל אזרח, סטרייט או הומו צריך להרגיש בטוח ולא להסתיר את זהותו. את הלה"טבופוביה אי אפשר לעצור בגינויים. צריך לפעול במניעה ובאכיפה. צריך לפעול בתחום החינוך. במשטרה חייבים לתייג פשעי שנאה". אלישע אלכסנדר, מנכ"ל "מעברים": "התופעה קיימת לא רק במשטרה. זו תפיסה גם במשרד החינוך, כשניסינו להסביר למה לאפשר לנערות טרנסיות להשתלב במסגרת חינוכית לנערות, אמרו לנו: אולי הן נערים מחופשים, שרוצים להציק לנערות? יש המון חוסר ידע בכל משרדי הממשלה". שי ישעיהו יהודה ברמסון, יו"ר חברותא – הומואים דתיים: "יש עשרות אלפי להט"בים דתיים שמנסים להתמודד עם קונפליקט זהות. מעבר לקונפליקט האישי, יש גם קונפליקט מול הקהילה והרבנים והמוסדות. ב-15 השנים האחרונות המצב השתפר מאד, אבל כל מקרה של פגיעה הוא מקרה של פגיעה בבן אדם. עדיין אנו לא רואים בדו"ח התייחסות למגזרים שמרניים. הרבה אנשים שמתקשרים אלינו לא מעוניינים לספר לאף אחד. יש חשש גדול שתלונה תגרור חשיפה. אותי יעיו מהמוסד. כאן יש למשטרה תפקיד מכריע. חייבים להגביר את ההסברה במשטרה, לגרום לרגישות. בנובמבר חוררו תמיגים של פעילי 'חברותא' ביישוב בשומרון. לא מצאו מי עשה את זה". רחלי צימבר, ראש תחום הלהט"ב במשטרה: "בורות וחוסר ידע זה מקור כל התקלות. גם אני לא הכרתי את הקהילה עד שקיבלתי את התפקיד. נושא סיווג התלונות ופתיחת התיקים על פי פשעי שנאה נבדק מול הפרקליטות. המפכ"ל הקים חטיבת קהילות עם תפיסת שיטור מתאימה לקהילות שונות. שינינו גם את הטפסים בלשכת גיוס להורה 1 והורה 2. יש היום שני שוטרים טרנסים שמשרתים. עשינו את כל ההתאמות. היו שאלות כמו איזה מבחן כושר. חילקנו פנקסי כיס לשוטרים איך להיו טרנס פרנדלי". אלון, מורה ב"מגמה": "אני מורה ונתקל באח=לימות ביום יום. אני מלמד בתיכון מטרו וסט ברעננה. המילה הומו היא הקללה הנפוצה. מטרתנו ליצור מרחב מוגן בבתי ספר. אני הולך עם חולצה 'מורה גאה' כדי שתלמידים להט"בים ירגישו נוח. זה לוקח זמן. אני קורא לכל מי שיש לו נגיעה לבני נוער לסייע ליצור להם מרחב מוגן". עו"ג ערן גלובוס, לשכת עורכי הדין: "בסקר הביטחון האישי של הלמ"ס אין שאלות על להט"ב. אם אנחנו דורשים תוכנית לאומית אפקטיבית, חייבים נתונים. חייבים שיהיה רישום של פשעי שנאה. אנחנו מקבלים תשובות מגוחכות למה אין. פעם בעית מחשוב, פעם הפרקליטות לא הסכימה. רישום פשעי שנאה נכון לא רק ללהט"ב. זה חשוב גם לחרדים, ליוצאי אתיופיה". יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי סיכמה: "יש לנו היום עם מי לדבר מבחינת הקהילה. יעל יועצת השר היא כתובת, ויש בעיות שאני מפנה אליה ובמשטרה יש לנו את רחלי. אי אפשר לכסות את כולם ותמיד יהיה מישהו שיזרוק מילה. זה קורה גם לאזרחים רגילים. בראיה רוחבית מוטמע שינוי במשטרה. מוכנות המפכ"ל לא לחשוש מארגונים קיצוניים, ולכתוב בתוכנית העבודה שלו שיפור השירות ללהט"ב לא פחות חשוב. ברור שיש עוד הרבה לתקן. אנו רוצים להגיע למצב שלהט"בים ירגישו נוח להתלונן. הוועדה תמשיך להתנהל מול הארגונים החברתיים כדי למנוע אלימות. נסייע ונאפשר לאותם שפגעו בהם לקבל את הסיוע שהם זכאים לו". קישור לתמונות: https://photos.app.goo.gl/NFK8uTPoPQn8gdkg8 רבקה קנריק, דוברת הוועדה