הודעה לעיתונות
1.3.22
*דוברות הכנסת* (ועדת הפנים והגנת הסביבה)
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ *ווליד טאהא* :
*מה נעשה בחצי מיליארד שקל בשנה שהקרן לשמירת הניקיון צוברת כבר שנים?*
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה *גלית כהן*:
*רוב הכסף מיועד להקמת מתקני תשתית למיון ומחזור פסולת, במטרה להקטין את אחוז ההטמנה מ-80 ל-20% עד 2030*
"מה נעשה בחצי מיליארד שקל בשנה שהקרן לשמירת ניקיון צוברת כבר מספר שנים?" פתח יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ *ווליד טאהא* , דיון בנושא מימוש מטרות הקרן לשמירת ניקיון וניצול הכספים. "זו קרן עשירה, שנועדה לסייע במיחזור ובניקיון סביבתי. אז מה נעשה בכסף? כיצד הוא מחולק?"
*אלעד עמיחי,* סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי, המשרד להגנת הסביבה: "אנו מעוניינים לצמצם את ההטמנה למינימום. כיום מיוצרים בישראל 6 מיליון פסולת ביתי בשנה. כל אחד מאיתנו מייצר 1.8 ק"ג. כמות הפסולת גדלה ב2.6% בשנה, כי האוכלוסיה אצלנו גדלה הרבה יותר מבמדינות מערביות. בנוסף הכלכלה שלנו צומחת מה שמביא לגידול בקצב הצריכה.
הטמנת הפסולת גורמת גם ל-10% מפליטת גזי החממה בישראל. אם רוצים להפחית את פליטת גזי החממה, לא ניתן לבצע זאת בלי לצמצמם את ההטמנה. לא נעמוד ביעדים. פח אשפה ביתי מורכב מ-43% שאריות מזון. אנו קונים הרבה אוכל ואוכלים מעט. מה שהותרנו מתפרק ופולט גזי חממה ויוצר מפגע ריח. בנוסף אנו משליכים לפח נייר וקרטון ופלסטיק, חומרים שאם היינו מפרידים, יכולנו למחזר. כיום 80% מהפסולת הביתי מוטמנת ורק 20% ממוחזר".
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "6 מיליון טון זה כולל פסולת בנייה?" גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "לא. פסולת בנייה זה עוד 6 מיליון טון".
אלעד עמיחי: "הכנסות הקרן 530 מיליון ₪ בשנה והן עולות בין 3-5% בשנה. ההוצאות הן כמחצית – 243 מיליון מתוכם 62% פיתוח הקמה וייעול אמצעים חלופיים להטמנת פסולת. כרגע ביתרה 2.85 מיליארד. תקציב האסטרטגיה כשהיעד הוא 2030 – 6.5 מיליארד. עד 2030 אנו רוצים להקים בכסף זה 17 מתקני טיפול בפסולת אורגנית, 16 מתקני מיון נקי, 10 מתקני מיון לפסולת מעורבת ושני מתקני השבה. כספי הקרן מיועדים לתמיכה בהקמת חמישים המתקנים החדשים הללו, ותמיכה בהם עד חמש שנים מהקמתם.
ח"כ אלון טל: "היום בונים בעיקר גורדי שחקים. היכולת למחזר פסולת אורגנית ביתית במגדל קומות לא מעשית". גלית כהן, מנכ"לית: "אנו מדברים על איסוף. על מתקני קומפוסט אזוריים. התוצר ילך לשימוש בחקלאות. אנו לא מצפים שכל בית ייצר קומפוסט".
אלעד עמיחי: "היום לא יעלה על הדעת שיבנו בית ללא מערכת ביוב. סילוק הפסולת היא עדיין בן חורג בהלכי התכנון. אנו נוציא מדריך לוועדת המחוזיות ולמנהל התכנון לתכנון נכון של פנוי אשפה. היום יש בתים שהפסולת יורדת בצינור לחדר אשפה. אם נתכנן שני צינורות, אחד למזון ואחד לכל השאר, נוכל לחסוך הרבה".
ח"כ אלון טל: "המטרה העיקרית של הקרן היא ניקיון. אנו יודעים מה מצב הפסולת ברשות הרבים. זה העדר אסטרטגיה". אלעד עמיחי: "אתמול התקיים כנס ראשון מסוגו – כל בעלי העניין בתחום הניקיון. השרה זנדברג הודיעה שניצור שולחן לנושאי ניקיון, עם המועצות האזורית, קק"ל, החברה להגנת הטבע. יש כוונה להציג סדר יום לאומי".
ניסים חלימה, חברת פינוי פסולת: "תחום השינוע לא מוסד בכלל. למדינה אין מושג מה קורה בחוליה המקשרת. התחום לא מוסדר. כפי ששינוע חומרים מסוכנים מוסדר, כך צריכה המדינה להסדיר שינוע אשפה. כל משאית צריכה להיות רשומה כמורשה להוביל פסולת בניין, ואז שוטר רק צריך לבקש תעודה. אנו מבקשים תקציב כדי לאגד את המשנעים".
גלית, מנכ"לית המשרד: "צריך להבין שכמו ברפורמת בטיפול בשפכים, אם רוצים שהפסולת לא תוטמן, זה יעלה יותר. בתקופת הביניים יש תקציב להקמת מתקני תשתית למיון ומחזור פסולת ולתמיכה בהם עד 5 שנים". היו"ר ווליד טאהא: "יש לכם אומדן עלויות?" אלעד עמיחי: "מתקן מיון עולה 400 מיליון ₪. המשרד תומך במאה מיליון והשאר השקעה פרטית.
אנו רוצים במקביל לקדם רגולציה. אנו עובדים על חקיקה כדי שנוכל לעמוד בזה. חובה עלינו לייצר את המתקנים
ח"כ יוראי להב הרצנו: "רק כשתשלימו את החקיקה, רק אז תקחו את המענקים מהמפעלים הוותיקים. בחמש השנים האחרונות לא בוצע שינוי דרמטי".
רבקה קנריק, דוברת הוועדה