הודעה לעיתונות
1.3.22
*דוברות הכנסת* (ועדת הפנים והגנת הסביבה)
*איך קורה שבאזור מוכה מפגעים סביבתיים עומדת לקום מטמנה, רק משום שהקמתה אושר לפני 30 שנה?*
יו"ר ועדת הפנים *ווליד טאהא* :
*אני לא מקבל שאי אפשר לעצור את השיגעון הזה*
"הדיון על הקמת מטמנות צמוד לכפר אעבלין אינו דיון על יישוב אחד, אלא על הדרך שבה מתקבלות החלטות תכנוניות מעל ראשו של ציבור לא מיוצג בוועדת התכנון", אמר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה , ח"כ *ווליד טאהא* , בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים, "תוכנית שאושרה בשנות ה-90, כשכל ערכי הסביבה כלל לא היו בשיח הציבורי, מאיימת היום להפוך את חייהם של תושבי אעבלין לבלתי נסבלים".
שייח מאמון, ראש מועצת אעבלין: "רוצים להקים מטמנה 500 מטר מהכניסה ליישוב. הכתם סומן בתמ"א הארצית בשנות ה-90. העניין אושר לפני 30 שנה. תסקיר ההשפה על הסביבה ניתן ב-1991. ב-93 בתחילה לפעול מטמנה בכתם הצפוני, שיותר רחוק מהיישוב, קילומטר וחצי. יש שם מתקנים למחזור פסולת. מאז שנות ה-90 היישוב התרחב מערבה עד כפיש 781, שמרוחק 450 מטר מהאתר החדש שרוצים להקים".
חיים שנהר, יועץ למועצת אעבלין: "בגבעות התוחמות את עמק נחל אבליים הוקמו חזיריות ורפתות שגורמות מפגעי ריח וקרקע. בעמק תוכננו שתי מטמנות, מהם הוקמה אחת. כן הוקםפ מפעל לשריפת פסולת שמושבת היום, ואתר מחזור לפסולת בניה. בשטח קיים גם אתר לאיסוף גרוטאות ואושרה הקמת מפעל הפרדת פסולת. כל אלה, יחד עם משקי גידול חזירים, בקר, צאן וסוסים, נמצאים במרחקים שבין 600 – 1000 מ' משכונות מגורים קיימות ומתוכננות בעאבלין. שימושי קרקע אלה מקנים לעמק אבליים ממערב לכפר, אופי זנוח ועתיר מפגעים סביבתיים המקרין על סביבתו, ובשל נתוני רוחות צפון מערביות אופייניות, פוגע בעיקר בכפר שממזרח לו. גם אם כל אחד מהמפגעים האלה לחוד יעמוד בתקנים, הצבר מאד מכביד על היישוב".
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "אני רוצה להבין מה קורה שהמשרד להגנת הסביבה שינה דעה? מדוע עד לאחרונה התנגד להקמת המטמנה הנוספת, ותביעה האחרונה בבית המשפט הסיר את התנגדותו? זה המשרד שצריך לאפשר חיים תקינים, שאמון על הגנת הסביבה. איך אתם פתאום מגיעים לבית המשפט עם דעה תומכת ומאפשרים הוספת מפגע על מפגעים שכבר קיימים? איך אתם מסבירים זאת ערכית?"
גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "כל עוד דובר על הטמנה ישירה זה לא תאם את מדיניות המשרד. אבל הוחלט שהפסולת הולכת למיון, ורק חומר שלא ניתן למחזור ילך להטמנה. לזה אנו לא יכולים להתנגד. היום התוכנית הזו לא הייתה מקבלת אישור".
סיגל בלומפלד, סגנית מנהלת מחוז צפון: "22 שנה אנו מטפלים במקבץ המפגעים הזה. אנו משקיעים בחזיריות. חלקן נסגרו חלקן בנו טיפול באוויר. ביוב לא זורם כבר לנחל. אנו מונעים את הרחבת אעבלין צפון. באעבלין דרום רצינו לעזור, אבל זו תוכנית מאושרת. לא נסכים להטמנה, אלא רק של שאריות המיון. כשהיזם פנה לבית המשפט העליון, זה פנה לוועדה מחוזית ושאל איך לגשר, איך לשפר. ההצעה הייתה שיטמינו שם רק את שר=אריות המיון ולא פסולת מעורבת".
רומן טביטמן, משרד הפנים: "אם אושרו שני אתרי מטמנה, כל אחד של 100 דונם, ואתר אחד כבר התפשט ל-200 דונם, אז כנראה שהיה צורך בשני אתרים באותו גודל". יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "לא הבנתי. אם אושר 100 דונם, ועכשיו המטמנה כבר פרוסה על 240 דונם, למה צריך עוד אחת?" רומן טביטמן: "שאלת אם היה צורך. אם זה הגיע לגודל כפול, כנראה היה צורך".
יו"ר הועדה, ח"כ ווליד טאהא: "אני לא מאמין בצדק חלוקתי. זה ססמאות. לעולם לא יהיה צדק חלוקתי בישראל. אבל שיהיה היגיון. לסמן שני כתמים במפה, מעל ראשם של אנשים, כמה אפשר להעמיס על מקום אחד?"
רומן טביטמן: "עמדת הוועדה המחוזית שהיא לא מקדמת את התוכנית. התוכנית אושרה בזמנו, וקבעה תנאם. התנאי העיקרי היה שלא ניתן לפתח את המטמנה בלי דרך גישה. עד כה לא הצליחו להתוות דרך גישה. היזם דרש וזה נדון בוועדה המחוזית, שקבעה לאור עמדת משרד הסביבה, שלא נפתח דרך שמחברת את האתר. אחרי זה הייתה עתירה שנדחתה, וערעור לבית המשפט העליון, שחייב את הוועדה המקומית להתוות את הדרך. האתר מאושר ברמה מתארית ארצית. אם הוועדה מקומית לא תתווה דרך, כשזה יגיע לדיון בוועדה המחוזית נצטרך לשקול. ב-2019 הוועדה קבעה שאין מקום לפתוח דרך".
יו"ר הוועדה, ח"כ ווליד טאהא: "מה לעשות כדי להחזיר את התכנון המאושר , את השיגעון הזה, לאחור?"
גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה: "יכולים להגיש תוכנית אחרת על השטח, לשימושים פחות פוגעים בסביבה".
קישור לתמונות: https://photos.app.goo.gl/h9XwmT2hbfpBQ4S89
רבקה קנריק, דוברת הוועדה