חומר רקע
השלכות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג-
3002
על נשים פלסטיניות
חסרות מעמד - קריאה לביטול מיידי של החוק
אנו, הארגונים
, אנשי/נשות המקצוע והפעילים/ות החתומים מטה, קוראי/ות
בדרישה מיידית לביטול חוק האזרחות
והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג-
2003
" :, (להלן
הוראת השעה "ו/או "חוק האזרחות "), בשל היותו חוק גזעני ולא
מידתי אשר זורע הרס בחייהן של נשים פלסטיניות ללא מעמד קבע בישראל ומקבע מדיניות ממשלתית של התעמרות
באוכלוסיה הפלסטינית .
בנייר עמדה זה אנו רוצות להאיר את ההשלכות הקשות של החוק על נשים פלסטיניות מהגדה
.המערבית ועזה אשר מתגוררות בישראל, בין מנסיבות של נישואים או מנסיבות הומניטריות
חוק האזרחות הוראת השעה, כביכול הוראת שעה זמנית, אך מחודשת באופן קבוע כבר18
שנה, מונע מפלסטינ ים/ות
תושבי/ות הגדה המערבית ועזה קבלת מעמד קבע בישראל, ג.ם במסגרת נישואים עם אזרח/ תושב ישראלי
,הוראת השעה
אשר מטרתה כביכול למנוע איומים ביטחוניים, בפועל משמשת רק ככלי לצמצום הגירה פלסטינית לתוך ישראל כדי לשמר
.רוב יהודי
/בפועל, פלסטינים/ות אשר מתחתנים
ות עם אזרחים ישראלים אמנם אינם זכאים/ות לקבל תושבות ואזרחות , אך
מורשים/ות, אחרי בחינות קשות ולא מידתיות, לקבל אישור שהייה צבאי הנקרא היתר מת"ק אשר אינו כולל זכויות
" :סוציאליות. כחלק משלל הבדיקות המבוצעות טרם הנפקת היתר המת"ק, (להלן
היתר המת"ק")
, מבוצעות גם בדיקות
.ביטחוניות ואם קיימת מניעה ביטחונית כלשהיא, משרד הפנים אינו מאשר גם הנפקת היתר מת"ק שכן, הטיעון הביטחוני
לקיום החוק אינו רלוונטי ואף יוצר ענישה קולקטיבית בניגוד מובהק לאחד מכללי היסוד של המשפט הבינלאומי, האוסר
על ענישה קולקטיבית באופן מ .וחלט
חוק האזרחות מייצר השלכות קשות במיוחד על נשים פלסטיניות המת
גוררות בישראל בכלל תחומי החיים ו משאיר אותן
ללא כ
ל מעמד חוקי ,. נשים אלה, הן האוכלוסיה הכי מוחלשת ושקופה במדינה הן משוללות זכויות סוציאליות בסיסיות
ותלויות כמעט לחלוטין בג
ברים בחייהן להישרדו
ת כלכלית בסיסית וחשופות לגירוש ,מעצר ולמערכות יחסים אלימ
ות.
העדר זכויות סוציאליות
למשל המקרה של סיוואר (שם בדוי), אישה פלסטינית מחברון, גרושה ואם ל-3 ילדים. סיוואר
לא זכאית לשירותי רווחה
מלאים. המוסד לביטוח לאומי מסרב להעביר את קצבאות הילדים ומזונות הילדים עבור ילדיה האזרחים לחשבון הבנק
.שלה מאחר ואין לה מעמד, והן עוברות לחשבון גיסה. היום היא נאבקת כל חודש לקבל את הכסף מגיסה
נשים כמו סיוואר לא זכאיות לקצבאות מביטו ח לאומי כגון השלמת הכנסה ודמי אבטלה, סיוע משפטי, רישיון נהיגה, חלק
משירותי הרווחה ו מימוש ,אפוטרופסות על ילדיהן. שלילת זכויות שכזו פוגעת ביכולתן לקיים חיים בכבוד, לדאוג לילדיהן
להשתלב בעולם התעסוקה ולצמצם את התלות בבן הזוג- דבר ההופך יציאה ממערכת יחסים אלימה לכמ עט בלתי
אפשרית. בנוסף, על אף שיש אפשרות לרכוש ביטוח רפואי, עלויות הביטוח גבוהות מכפי שידן של הנשים משגת ולמרות
שהיתר המת"ק כולל רישיון עבודה, רוב המעסיקים אינם יודעים שישנה אפשרות להעסיק אישה בעלת היתר שכזה ואלו
שכן פעמים רבות לא מעוניינים לטרוח עם הבירוקר טיה הכרוכה בכך ולכן מסרבים להעסיקן. כך שהשלכות חוק האזרחות
.גוזרות על האישה חיי עוני ותלות בלתי פוסקת בבן זוגה
במקרים בהם בן הזוג הישראלי נפטר או שבני הזוג מתגרשים, האישה נאלצת לעזוב את ישראל גם אם קיימה בה את מרכז
חייה במשך עשורים וגם אם היא אם לילדים ו נכדים ישראלים. כך אלמנות שחיות שנים רבות בישראל נאלצות להעתיק
את מקום מגוריהן, להיאבק בבית משפט על הזכות להמשיך לקיים את חייה
ן
קרוב לילדיהן או לחילופין לחשוש לצאת
.מהבית תוך כדי האבל על בן הזוג שנפטר וההסתגלות לחיים חדשים לבדן
השפעת העדר
ה מעמד במערכות
יחסים אלימות
במקרים לא מעטים, התלות של האישה בבן זוגה למעמד, לזכויות ולרווחה כלכלית, הופכת לפוטנציאל לניצול ולמערכת
יחסים אלימה המאפשרת להשתמש בהעדר המעמד כאיום תמידי. חוק האזרחות יוצר חוסר איזון ביחסי הכוחות בין בני
הזוג שמאפשר לבן זוג אלים לעשות ככל שעול
ה על רוחו כלפי האישה הנפגעת,
כאשר הוא יודע שהאישה אינה יכולה
להתלונן על האלימות המופעלת עליה ואינה יכולה לעזוב אותו כי תאבד את זכויותיה וכי מלכתחילה חיה בעוני לנוכח חוסר
אפשרויות השתלבות בתעסוקה ושלילת זכויות הרווחה והבריאות. האיום בגירוש הוא כמו חרב מעל לר אשה באופן תמידי
ומנוצל לטובת שליטה בה וכפייה על פי רצונו של בן הזוג האלים. (על ניצול נשים מהגרות ע"י בני זוגן, ועל הבעייתיות
הספציפית של נשים מהגרות בניסיונות הסדרת מעמדן כאשר מצויות תחת איום, ראו הדר דנציג-
רוזנברג ונעמי לבנקרון
""אלימות הגירתית
עיוני משפט
לז341
(
2015
.))
כך במקרה של אימאן (שם בדוי), אם לשני ילדים אזרחים, הנמצאת בישראל למעלה מעשור וחווה אלימות קשה מצד
בעלה. בעלה מאיים באופן בלתי פוסק שבמידה ולא תתנהג כרצונו ידאג לגירושה. תחת שליטתו המלאה ומפאת החשש
לאבד כל קשר עם ילדיה, היא נאלצת להמשיך ל .ספוג את האלימות מידיו לאור חוסר האפשרויות העומדות בפניה
קשיים אלה מתגברים על אחת כמה וכמה במקרים בהם הנשים אינן מצליחות לצלוח את הבירוקרטיה של משרד הפנים
לקבלת היתר מת"ק , שחלק ממאפייניה הן יחס עוין וחוסר הנגשה לשונית, אז הן שוהות בישראל שלא כדין, ללא כל מעמד
.חוקי, רישיון עבודה או זכויות רפואיות וסוציאליות, ונתונות באופן מוחלט לחסדי בעליהן
נשים חסרות מעמד ומערכת יחסים פוליגמית
לא ניתן לדבר על השפעת חוק האזרחות על חייהן של הנשים הפלסטיניות בישראל מבלי לציין שחלק ניכר מהנשים
הפלסטיניות חסרות המעמד בישראל נמצאות במערכת יחסים פוליגמית, תופעה נרחבת ומתרחבת במיוחד במגזר הבדואי
הפלסטיני בדרום. בחלק מהמקרים מ
דובר בנישואי קטינות ואף בנישואין אשר דומים ואף עולים כדי סחר בנשים מגוב ה
בהסכם. נשים רבות מניחות שזוהי גזירת גורל, ומאחר שהן מועברות כסחורה בין הגברים במשפחתן לבן הזוג אין להן כל
.יכולת להתנגד
על אף שממשלת ישראל הצהירה בעבר על כוונתה להילחם בתופעת הפוליגמיה המצב היחידי שבו המדינה אוכפת את
האיסור הפלילי על / פוליגמיה
ביגמיה בי שראל הוא כאשר אחד הצדדים הוא פלסטיני תושב הגדה המערבית או עזה מתוך
.שיקולים דמוגרפיים ביטחוניים ולא מתוך דאגה לרווחתן של נשים במערכת יחסים פוליגמית
במקרים אלה, הנשים הפלסטיניות לא רק נופלות כקורבן של מערכת היחסים הפוליגמית ושל החברה הפטריארכלית עם
השלכות
התופעה הקשות לרבות, הנזקים הפסיכו
לוגים הקשים שנגרמים לנשים ו
ה
פגיע ,ה הקשה בכבוד האישה ומעמדה
אלא הן גם נענשות על ידי המדינה תחת כיסוי מיגור תופעת הפוליגמיה ומותירה אותן שנים ללא מעמד. בהינתן העובדה
שמדובר בנשים אשר בודדו ממשפחתן, הן חסרות גם את ההגנה השבטית –
חברתית. מה שמגביר את התלות שלהן בבן הזוג
.וחושף אותן למערכות יחסים אלימה
,למשל
בחלק מהמקרים רשות האוכלוסין שוללת מהנשים הפלסטיניות הנשואות לגברים אזרחים את היתרי השהייה בהן
החזיקו שנים רבות, לפעמים למעלה מעשור, מאחר שבן הזוג שלהן החליט לקחת אישה נוספת.
מדיניות פסולה זו רואה
באישה שותפה לדבר עבירת הפוליגמיה ומסרבת את בקשת .איחוד המשפחות באופן גורף
זאת ללא כל התחש בות בילדים
המשותפים של בני הזוג
ובפגיעה שתיגרם להם כתוצאה משלילת ההיתר וללא שניתנה הדעת לכך שהעבריין הוא בן הזוג
הישראלי ושלא נעשית אכיפה נגדו .
מעמד מטעמים הומניטריים
,חוק האזרחות קובע כי ישנה אפשרות להגיש בקשות למעמד מטעמים הומניטריים שידונו בוועדה הכוללת נציגי שב"כ
צבא, משרד המשפטים ומשרד הפנים. יחד עם זאת נקבע כי רק פלסטינים
/ות
אשר יש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה
השוהה כדין בישראל יכול
ים/ות לפנות לס עד זה. גם מגבלה זו היא דמוגרפית בייעודה בלבד מאחר וקיימים מקרים
הומניטריים שאינם תואמים לקריטריונים לנוכח הטבע המורכב והנסיבות הספציפיות שלהם. חשוב לציין כי דרישה זו
אינה קיימת בתהליך הגשת בקשה למעמד מנסיבות הומניטריות לוועדה לעניינים הומניטריים אשר מקבלת בקשות
מאוכלוסיות שאינן פלסטיניות. כך למעשה, נשים המאוימות בגדה המערבית שאין להן קרובי משפחה בישראל לא יכולות
להגיש בקשה למעמד בישראל ולמעשה האפשרות העומדת בפניהן היא להיכנס לקשר תלות עם בן זוג ישראלי על מנת לקבל
.היתר שהייה חוקי בישראל
,כך במקרה של רולא אישה פלסטינית שנמצאת בחודש חמישי להריונה, אשר נמצאת בסכנה מפני משפחתה בשטחים
ולאור העובדה שאין לה קרובי משפחה בישראל אין לה שום אפשרות לבקש מעמד ולכן
נאלצת לחיות בישראל בעוני ללא
.שום תמיכה ללידה המתקרבת
לסיכום
, חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג-
2003
הוא חוק אשר תכליתו היא גזענית ולכן פסולה
.מלכתחילה
אין לחוק זה מקביל בשום מדינה דמוקרטית. הוא מונע מפרטים מסוימים איחוד משפחות אך ורק על בסיס
זהותם הלאומית בלבד. ההוראה מונעת מאזרחי ישראל הערבים הפלסטינים לקיים קשר עם קרוביהם ומשפחותיהם
מהעם הפלסטיני, ד בר שבפני עצמו מהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי בהינתן העובדה שהמיעוט הפלסטיני
במדינה הינו מיעוט יליד. ההוראה עומדת בניגוד לנהלים המסדירים הגירה ואיחוד משפחות עם אזרחי מדינות העולם
השונות שאינם פלסטינים, אשר יכולים לקבל מעמד ואף אזרחות בישראל בהינתן הליך
.מדורג של מספר שנים
החוק דוחק את הנשים לקצוות השוליים והופך אותן לבלתי נראות תוך כדי שהן נרמסות באופן יומיומי. השלכות החוק
הרות אסון כלפי הנשים וגם כלפי ילדיהן ומונעת מהן כל אפשרות לחיות ברווחה פיזית, נפשית וכלכלית. אנו דורשות
באופן מיידי
לבטל את החוק ולאפשר לנשים לקבל מעמד קבע וזכויות שיאפשרו להן לחיות בכבוד ולהפסיק את
.ההתעמרות הגזענית כלפי האוכלוסייה הפלסטינית
על החתום:
גב' איילה אולייר, רכזת פרויקט נשים ללא מעמד
,אזרחי בישראל עמותת
אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה
,גב' חדרה אלצאנע
מנהלת עמותת סידרה
עו"ד סוהילה גטאס, רכזת מרכז הזכויות לנשים בדואיות, עמותת איתך معك
משפטניות למען צדק חברתי
בשם
החותמות/ים והארגונים
1.
גילה ברקאי, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
101. דועה אלהואשלה ,מ.א נווה מדהר
2.
ד"ר שרי אהרוני
102
.עירית צורים ,עומדים ביחד
3.
עידית ברסלאור, לוחמים לשלום
103
.ערין עוידה עואד ,תנועת נשים דמוקרטיות בישראל
4.
עו"ד עדי לוסטיגמן
104. מיכל רון
5.
אורלי נתן, משמרת נשים בשחור- חיפה
105. אורנה אשכנזי
6.
מרב השרוני, טריבונל–
תביעות צדק לעבירות106
.בלהה גולן זונדרמן
, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
מגדריות
7.
אלה תור
107
.רחל בן שטרית
8.
תלמה בר דין, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
108
.עדנה זרצקי טולידאנו , אשה לאשה מרכז פמיניסטי
חיפה
9.
טל ברגלס, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
109. גליה בלנקו, חיים משותפים
10
. אלקרינאוי ראניה
110. עמית בן חיים
11
. מיכל שוורץ
111. כוכב שחר, לוחמים לשלום
12
. עו"ד רעות שאער
112. דורית רובין
13
. יהב ארז
113. שיר ורטהיים
14
.
ד"ר טלי קריצמן אמיר, אוניברסיטת בוסטון, בית
הספר למשפטים
114. שולה קשת, אחותי למען נשים בישראל
15
. הגר שחטר, משרד עו"ד לוסטיגמן ובלנק
115
,. נאוה זוננשיין בית
הספר לשלום
16
. ד"ר נילי גורין
116
.יובל יונג
17
. הלל ברק
117. גליה אביאני, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
18
. אסנת כהן ליפשיץ
118. נעמה מישר
19
. מוריה שלומות
119. לוי וינר
20
. דביר ורשבסקי
120. יהודית למפרט
21
. מיכל צדיק, מחסום ווטש
121. שרה כרמלי
22
. איילת אילני, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
122. אנה נצר-שי, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
23
. רות פרסר, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
123. עלמה בק, תרבות של סולידריות
24
. עו"ד מרים זלקינד
124. עדנה צימרמן
25
. יעל אגמון, מרקם אזורי
125. טל שגיא
26
. אסמהאן ג'באלי, עמותת זכותינו לחיות
126
.
Limore Peretz Woloshin
, אשה לאשה מרכז
פמיניסטי חיפה
27
. אופיר כהן, רשת שכנות טובה
127
.פתחיה סגיר ,תנועת נשים דמוקרטיות
28
. עו"ד תמי דינס
128. אביבה דקל
29
. חגית בק, מחסום ווטש
129. תלמה דים
30
. חליל אלעמור, אלחקוק
130
.עינת טורק, תרבות של סולידריות
31
. ורד קיסר
131. תמר ירון
32
. עמית רוטברד, הוצאת בבל
132. ליאור צור
33
. מהדי טורי
133
.נאדרה עסוס, כנזי
34
. שרון רוטברד, אקדמיה בצלאל לעיצוב ואמנות
134
.יהודה פורמן
35
. נעצי בנצר
135
.נתנאל הנדרי
36
. זהר אפרון, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
136
.שרה כספע
37
. ציונה שניר, מחסום ווטש
137
.תום קורן
38
. מיטל סטרול
138
.הגר דרור מליניאק
39
. ערן רודולפסון
139. רוני אילת
40
. אלעמור באגס
140
.
Shmuel Ofir
41
. עו"ד מיכל גורן
141. מירב בן זאב
42
. יואב בר
142
.
Maria Ofir
43
.
,נסרין מורקוס תנועת נשים דמוקרטיות בישראל
حركة النساء الديموقراطيات باسرائيل
143. מאיה רומן
44
.
,הדס בן אליהו מרכז ידע נשים ומגדר במכון ון
ליר
144
,. טל מיכאלי
תרבות של סולידריות
45
. הלל טל
145
,. איה הכט
תרבות של סולידריות
46
.
,ג'סיקה נבו
הטריבונל לפגיעות מגדריות
146
.אסמהאן חוש, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
47
.
,פאתנה חנא
תנדי ונשים נגד אלימות
147
.תמנה פרץ
48
. יוסף מקיטון
148
.מאשה שמוליאן
49
. ליאור אלפנט
149
.
Judith Yaniv
50
. דפנה בנאי, מחסום ווטש
150
,. דנה מלמד
תרבות של סולידריות
51
.
( ד"ר זואי גוטצייטPhD
) ,רופאים לזכויות אדם
151
.רות דיבון, פרופיל חדש
52
. אריאלה סלונים
152
.ראואא מריסאת
, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
53
.
יעל
כליף
153. נטע גולן
54
. מיה בירן
154
.קים סלוינסקי
55
. סהר ורדי
155
.הדס חסידים, גבעת חביבה
56
. שיה בונשטיין
156
. אברהים גטאס
57
. בן ציון אשל
157
.דניאל קנטור ,תרבות של סולידריות
58
. דפנה אלכסנדרוביץ
, אקלים אחד
158
.אמנדה עטאונה
59
. יעל פדרמן
159
,. סוזן בל
נשים עושות שלום
60
. סיון שלצר
160
.שימאא חוסרי
, בלד
61
. יעל רונן
161
.וטן מסאלחה
, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
62
. אראלה שדמי, אשה לאשה ואחותי
162
.סלימאן רוחאנא
63
. אורטל אברהם
163. מיכל פריד
64
. סימה ששון, לוחמות החופש
164
.נעה גינזבורג ,תרבות של סולידריות
65
. ליסה ג'יקובסון
165
,. אור בן דוד
פרופיל חדש
66
.
Nina Sebba, מחסום ווטש
166
.נוגה דוברת, שכנים של שלום
67
. רחל חיות, מחסום ווטש
167
.אורנה נאור
68
. זכריה מחאמיד, משרד החינוך
168
.מיה גל עשת
69
. רוני ולך
169
.מאי עבאדי ,תרבות של סולידריות
70
. רימון אליגון דר
170
.גיל אלכסנדר
71
. רות אדמונדס
171
.נאוה טולדנו
, מחסום ווטש
72
. עינת ליכטינגר, עומדים ביחד
172
.
,יעל צורן
מחסום ווטש
73
. אסתר תירוש
173
.נאוה פרץ רבינוביץ
, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
74
. ענת שטראובר, מרחב טאו
174
.מיכל פומרנץ
75
. קלאודיה מנוקיאן
175. נורית מץ
76
. ענת לוין
176
,. שהירה פחר ערוס אלבחר לאישה
77
. דפנה צירולניק יונג
177
.מיא ננאדי ,
מ.א. אלקסום-
המחלקה לשירותים
חברתיים
78
. ורדה חלד
178
.סמדר רגב אגמון
79
. מירה ברנע
179
.נגה אלף כץ
, כולן
80
. אורי צפריר
180
.מרב גרידינגר סלע
81
. יורם גורדון בר
181
.
نسرين اصيلي
ניסרין ח'ורי ,
حركة النساء الديمقراطيات
תנ"די
82
. דובי מורן
182
.מונא עירוק ,מהפך תע"ייר
83
. אבי-רם צורף
183
.סיגל קוק אביבי
84
. דלית שמחאי, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
184
.חיה נח
, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי
85
.
An Bar
185
.עירית אילן
86
. רותי עצמון
186. אמילי אוריאל, מסרבות
87
. אפרת ליכטינגר
187
,. זוהר חד"ש
סטודנטים
88
. ד"ר חליל אלעוקבי
188
.אביגיל קורש
89
. סמדר בקר
189
.ענג בן דרור ,רופאים לזכויות אדם
90
. בלהה שמאי
190. חנה ספרן, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
91
. אביגיל שור
191. דליה זק"ש, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
92
. דפנה בר יוסף
192. לאה אליגל, נשים עושות שלום
193. אורה ענפי
93
. שלי נתיב
194. תכלת סיגל, מסרבות
94
. נורית בדש, לוחמים לשלום, מחסום ווטש
195. חדוה אייל
95
. עמית פיצר, חקירה עכשיו
196. עדה פליאל טרוסמן, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
96
. נטע לוי
197. צמרת הרשקו, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
97
. תמנע אופיר, נשים עושות שלום
198
.סמאח סלאימה , נעם– נשים ערביות במרכז
98
. וגיה סידאוי ,אלמונתדא אלתקדומי
199. ד"ר עדנה גורני
99
.
,דובי מורן
חלונות אפיקים לתקשורת
200
.
Heidi Paredes, אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה
201
.ג'סיקה מונטל, המוקד להגנת הפרט
100
. רלה מזלי