חומר רקע

מאפייני עבודתם של קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) בישראל סקר ארצי קוברסקי וצ'סלב קונסטנטינוב דליה בן רבי-רות ברוך אשלים ומומן בסיועה-המחקר הוזמן על ידי ג'וינט ישראל 20-815-דמ מאפייני עבודתם של קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) בישראל סקר ארצי קוברסקי וצ'סלב קונסטנטינוב דליה בן רבי-רות ברוך אשלים ומומן בסיועה-המחקר הוזמן על ידי ג'וינט ישראל עריכת לשון: רויטל אביב מתוק תרגום לאנגלית (תקציר): אוולין איבל טולדנו-עיצוב גרפי: ענת פרקו ברוקדייל-ג'וינט-מכון מאיירס מרכז אנגלברג לילדים ולנוער 9103702 ירושלים3886 ת"ד 02-6557400 :טלפון [email protected] | brookdale.jdc.org.il 2020 ירושלים | ניסן תש"ף | אפריל עוד פרסומים של המכון בנושא קציני הביקור הסדיר (הקב"סים) בישראל — ניתוח מידע מעשר שנות עבודה .)2018( .קוברסקי, ר., קונסטנטינוב, ו., בן רבי, ד-ברוך 18-766- דמ.)2015-2005( עם תלמידים נושרים ונושרים סמויים 17-748- דמ.ילדים ובני נוער בסיכון בישראל .)2017( .'לאל, ר-סבו הנשירה הסמויה בישראל: בחינה מחודשת של ניתוק בקרב תלמידי .)2014( .קוברסקי, ר., נבות, מ., קונסטנטינוב, ו-בן רבי, ד., ברוך 14-686-בתי הספר. דמ מיפוי דרכי הפעולה של בתי הספר היסודיים וחטיבות .)2014( .קוברסקי, ר., קונסטנטינוב, ו., רותם, ר., נבות מ-בן רבי, ד., ברוך 14-658- דמ.)2012 הביניים לקידום התלמידים המתקשים: מחקר חוזר (תשע"ב .מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער: איתור ומיפוי במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון .)2011( .לאל, ר., חסין, ט-סבו 11-589-דמ 10-561- דמ.בני נוער עולים בישראל — תמונת מצב עדכנית .)2010( .סטרבצ'ינסקי, פ., עמיאל, ש., לוי, ד., קונסטנטינוב, ו-כאהן 01-381- דמ.הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער .)2001( .פרנקוביץ, ש., ריינפלד, ת-נבות, מ., אלנבורגן-כהן brookdale.jdc.org.il :את הפרסומים אפשר להוריד ללא תשלום מאתר המכון i תקציר רקע אחד האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך בישראל הוא התמודדות עם קשיי ההסתגלות של תלמידים בבית הספר, קשיים העלולים להוביל לנשירת תלמידים ממערכת החינוך (נשירה גלויה או סמויה). קציני הביקור הסדיר (קב”סים) הם דמויות מפתח במערך סיוע שמטרתו למנוע מתלמידים אלה לנשור. קב”ס הוא עובד רשות מקומית ששר החינוך הסמיכו לעניין זה, ותפקידו להבטיח את החלת חוק לימוד חובה ואת התמדת התלמידים במוסדות החינוך. בשנים האחרונות עושה משרד החינוך יחד עם .אשלים מאמצים לקדם את הפיתוח המקצועי של הקב”ס ולבסס את הפרקטיקה המקצועית שלו-ג’וינט מטרות מטרת המחקר הזה הייתה ללמוד על סוגיות מרכזיות המאפיינות את עולם העבודה של הקב"סים, לבחון את תפיסותיהם וצורכיהם מנקודת מבטם, ולספק לקובעי המדיניות כלים להבנת התפקיד כדי להמשיך ולקדם את פיתוחו המקצועי. מחקר זה הוא מחקר – "), והוא חלק ממהלך "כלילה2018 ,קוברסקי, קונסטנטינוב ובן רבי-נט (ברוך-המשך לניתוח המידע המנהלי מתוך קובצי הקב"ס יוזמה מקיפה של המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה, אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, בשותפות עם תחום אשלים, לביסוס הפרקטיקה האפקטיבית של קציני ביקור סדיר בישראל ולפיתוח תורת-אתגרי מערכת החינוך בג'וינט ישראל .1התערבות סדורה המביאה למניעת נשירה ולניעות (מוביליות) בתפקוד תלמידים במצבי נשירה שיטה קב”סים שהיו בתפקיד636 לכל הקב”סים בישראל, וענו עליו2018 יוני-מחקר זה כלל סקר ארצי שהועבר בין החודשים מארס ; היענות). בשאלון המחקר היו שבעה פרקים, על פי שאלות המחקר: מאפיינים אישיים של הקב”ס ושל משרתו94%( בתקופה זו הרקע המקצועי של הקב”ס ומיומנותו בעבודה; הבעיות המרכזיות המאפיינות את התלמידים הנמצאים בטיפול קב”ס; הפעולות המרכזיות של הקב”ס; השותפים השונים לעבודת הקב”ס ומאפייני שיתופי הפעולה של עבודתם; עמדות הקב”סים בנוגע .לתפקידם; שביעות רצון הקב”סים ממגוון היבטים בעבודתם ובאקדמיה. פיתוח הפרקטיקהin service מהלך "כלילה" עוסק בפיתוח הפרקטיקה האפקטיבית וההתמקצעות של הקב"סים ביישובים, בהכשרה1 Mor, 2003; Mor & Bar( )Psycho-Social Educational Approach( PSEA חברתית-נעשה על בסיס עקרונות פרקטיקת ההכללה החינוכית הפסיכו מערכתית, הממוקדת בילד המופנה לטיפול הקב"ס, ומודלים להתערבות מערכתית הכוללת בנייה-), על פיתוח מודלים להתערבות פרטניתShalom, 2007 ותחזוקה שוטפת של מערכת הקשרים של הקב"ס עם אנשי מקצוע וגופים בבית הספר, במשרד החינוך, ברשות המקומית ובקהילה. להמשגה והבנייה : בדפוס). קצין ביקור סדיר2020( .מערכתי והמודל המערכתי של הפרקטיקה של קצין ביקור סדיר ראו במאמר: מור, פ-ראשונית של המודל הפרטני .פרקטיקה מקצועית מגויסת למניעת נשירה. מניתוק לשילוב, הוצאת משרד החינוך, מנהל חברה ונוער, ירושלים ii , ומשתנים דווחו תוך שימוש בסטטיסטיקה תיאורית. לאחר סיום ניתוח הפריטים נבנו מדדיםSPSS השאלון נותח באמצעות תוכנת מסכמים על פי תוצאות ניתוח גורמים ובדיקת מהימנות פנימית של השאלות (אלפא של קרונבך). כדי ללמוד על מתאמים בין ), המבטא את המרחק של התצפית מן הממוצע במונחים של סטיותZ המשתנים השונים בוצע תקנון כל המשתנים התלויים (ציון תקן. מדדים אלו תוקננו ושימשו בסיס לניתוח רגרסיה ליניארית מרובת משתנים במטרה לזהות אילו מן המשתנים הבלתי תלויים מנבאים תחומים מרכזיים בעבודת הקב”סים, ולאפיין אינדיקטורים מרכזיים המרכיבים את עבודת הקב”ס ויכולים להצביע על עבודה מיטבית. לצורך ניתוח הרגרסיה אופיינו שישה אינדיקטורים למגוון רחב של משתנים תלויים: זהות מקצועית, שביעות רצון כללית של הקב”ס מעבודתו, שביעות רצון הקב”ס ממידת ההשפעה שיש לו, שיעור ממוצע של מידת ביצוע הפעולות, הערכת .הקב”ס את מיומנותו הכללית בביצוע תפקידו, הערכת הקב”ס את מידת שיתוף הפעולה שיש לו עם בתי הספר ממצאים ,טיפוליים- יש השכלה אקדמית בעיקר בתחומי לימוד חינוכיים98%- מן הקב”סים הן נשים, וכמעט לכולם השכלה אקדמית (ל75% ) תלמידים (נושרים סמויים ונושרים גלויים107 יש תעודת הוראה וותק של כעשור כמורים). כל קב”ס מטפל בעניינם של97%-ול )67%( בממוצע במהלך שנת לימודים, הלומדים בעיקר בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות. רוב התלמידים שבטיפול הקב”סים .מתאפיינים בקשיים בתפקוד, כמו קשיים לימודיים או רגשיים )1( :הקב”ס עובד עם ארבעה גורמים: עם התלמיד, עם הוריו, עם בית הספר ועם גורמים ביישוב, ופועל בשלושה מעגלי פעולה ) תכלול של פעולות הנוגעות לתלמיד, ויישום עבודה מערכתית המשקפת את תפקיד2( ;טיפולי-פעולות שיש להן אופי חינוכי ) תמיכה רגשית בתלמידים ובהוריהם, איתור (בעיקר אקטיבי) של תלמידים ופעולות לאכיפת החוק מול3( ;הקב”ס כמרכז ידע מן37%-הורי התלמידים. צוות בית הספר הוא השותף המרכזי והעיקרי של הקב”ס בעבודתו, אך הוא אינו השותף היחיד, ו הקב”סים מדווחים על שיתופי פעולה הכוללים חשיבה ועבודה משותפת עם לפחות שישה גורמים שונים ביישוב, דבר המשקף .את מורכבות עבודתם ), מן17%( ), מן האפשרויות לקידום מקצועי5%( נמצא כי אחוז נמוך מן הקב”סים הביעו שביעות רצון רבה מן השכר שלהם ), בעוד שביעות הרצון מיחסי העבודה38%( ) ומן המעמד המקצועי שלהם32%( ההזדמנויות להתפתחות אישית ומקצועית ,)77%( הביעו שביעות רצון רבה), וכן גם תחושתם כי עבודתם משפיעה על התלמיד92%-76%( והתמיכה המקצועית גבוהה יותר .)47%( ) ועל היישוב59%( על בית הספר כדי לאפיין את דפוסי הפעולה של הקב”סים ואת תפיסותיהם זוהו שישה אינדיקטורים מרכזיים שהיוו בסיס לניתוחי רגרסיה רב משתניים: התייחסות חיובית לזהות מקצועית, שביעות רצון גבוהה של הקב”ס מן ההשפעה שיש לו, שביעות רצון כללית גבוהה של הקב”ס מעבודתו, הערכה גבוהה של הקב”ס כי המיומנויות שיש לו מספיקות לביצוע פעולות הקב”סות, שיעור ממוצע גבוה של פעולות שהקב”סים מבצעים, והערכה כי שיתופי הפעולה שלו עם בתי הספר טובים. נמצא כי ניתן להצביע על ארבעה משתנים מרכזיים המתואמים באופן מובהק עם משתנים אלו ויכולים בכך לייצג עבודה מיטבית יותר: עלייה באחוזי המשרה, יותר שנות ותק בקב”סות, יותר שנות ותק בהוראה לפני הקב”סות, ויותר השתתפות בהכשרות לפיתוח מקצועי לקב”סים חדשים או iii ותיקים. לצד המשתנים המסייעים בקידום עבודה מיטבית, נמצאו שני משתנים מעכבים: מדד טיפוח גבוה יותר של בית הספר ושיעור גבוה יותר של תלמידים עם בעיות. ניכר כי הקב”סים חשים כי יש להם קושי לבצע חלקים מעבודתם כאשר היא נעשית בבתי ספר חלשים יותר או עם שיעור גבוה של תלמידים שיש להם בעיות רבות, ושיש להם פחות כלים לעבודה עם בתי ספר .ותלמידים שצריכים יותר את עזרתם סיכום תפקיד הקב”ס הוא תפקיד מורכב, הנוגע למרחבי פעולה שונים ומכיל מאפייני עבודה מגוונים, שעל כולם יש לתת את הדעת כאשר מבנים את הפרקטיקה של עבודתו. מחקר זה אפשר בפעם הראשונה לבחון לעומק את רכיביו של תפקיד הקב”ס, את השותפים לעבודתו ומאפייני השותפות, ואת הערכתו ותפיסותיו בנוגע לגורמים המרכיבים את מכלול עבודתו ואת שביעות רצונו ממנה. הסקר מאפשר ללמוד על מאפייניהם של הקב”סים ועל עבודתם, תוך התייחסות להיבטים הנחשבים לחלק מעבודת קב”ס מיטבית, וזיהוי הרכיבים המתואמים להם, אשר עליהם ניתן לשים דגש בפיתוח התפקיד. מן הסקר עולה כי הזירה הבית ספרית היא מוקד העבודה העיקרי של הקב”ס ואנשי צוות בית הספר הם השותפים המרכזיים שלו. הרכיב המרכזי בעבודת הקב”ס הוא טיפולי, המתמקד בתלמיד שהופנה לטיפולו, וכלי עבודתו העיקרי הוא השיח והיכולת ליצור בריתות ושיתופי-הרכיב החינוכי פעולה. עוד עולה מן הסקר כי יש להבין יותר לעומק את הקשיים העולים כאשר הקב”סים עובדים בבתי ספר חלשים יותר או עם אוכלוסיית תלמידים מרובת בעיות, ולחזק אותם בעבודתם כך שיוכלו לתת לתלמידים ולבתי הספר מענה מתאים גם במקרים אלו, באמצעות הכשרה ייעודית לכך או באמצעות ליווי ותמיכה שוטפים במהלך העבודה. כאשר בוחנים את מגוון ההיבטים של הזהות המקצועית של הקב”סים ואת מעמדם המקצועי ניכר כי על אף תחושת השליחות הגבוהה שעליה הם מדווחים ושביעות רצונם הגבוהה מעבודתם באופן כללי, ישנם תחומים, בעיקר הנוגעים למעמד וליוקרה של המקצוע, שבהם שביעות הרצון נמוכה יותר, ויש להתמקד בעיקר בהם כדי לשפר את מעמד הקב”סות בעיני הקב”סים עצמם. עם זאת, יש לזכור כי סקר זה התמקד אך ורק במידע שהתקבל מן הקב”סים עצמם. היבט משלים לסקר, הכולל את תפיסותיהם של יתר בעלי התפקידים שאיתם עובדים .)הקב”סים, יובא במחקר המשך אשר ביצועו החל בשנת הלימודים הנוכחית (תש”ף iv תמצית מנהלים . מבוא1 בית הספר ממלא תפקיד חשוב בחייהם של בני הנוער, ועבור רובם זוהי המסגרת העיקרית שבה הם רוכשים כישורי לימוד ומקיימים יחסים חברתיים עם בני גילם. עזיבת בית הספר לפני תום הלימודים (נשירה) היא בעיה חברתית מורכבת שיש לה ,כלכליות ניכרות, הן על התלמידים שנשרו והן על כלל החברה. השלכות אלו עשויות להתבטא, בין היתר-השלכות חברתיות .בהכנסה נמוכה בעתיד, בקשיים בתעסוקה, בבעיות בריאות ובהערכה עצמית נמוכה , המתייחסים לאחוזי2בעבר, עזיבה מוחלטת של בית הספר הייתה מוקד הדאגה העיקרי של קובעי המדיניות. נתוני משרד החינוך )הנשירה בכל קבוצת גיל במעבר בין שנת לימודים אחת לשנייה או במהלך שנת לימודים מסוימת (ולא בשיעורי נשירה מצטברים .2019 בשנת1.27%-, ועד ל90- בשנות ה4.94%- ל80- נשירה בשנות ה20%-: מ90-מראים מגמת ירידה ניכרת שהחלה משנות ה ,. על פי מדידה זו17 הלמידה המצטברים עבור שנתון גיל בהגיעו לגיל-שיטה אחרת למדידת נשירה מתבססת על שיעורי אי ,המאתרת את מי שהיו רשומים כתלמידי כיתה י’ בשנה מסוימת ולא הופיעו כתלמידי י”ב בשנים שלאחר מכן (ינאי, פוקס ובלס , כאשר עיקר הצמצום2017 בשנתון7.6%-, והם הצטמצמו ל2003 בשנתון9.9% ), נמצא כי שיעורי הנשירה בישראל היו2019 .)2017 בשנת8%-, ל2003 בשנת15.4%-בנשירה הגלויה חל באוכלוסייה הערבית (מ הבחין חוזר מנכ”ל של1994 בעשורים האחרונים הופנתה תשומת הלב גם לתלמידים המוגדרים בתור “נושרים סמויים”. כבר בשנת , בין “נשירה גלויה” המתארת מצב של ניתוק פיזי של הנער או הנערה ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם (כלומר3משרד החינוך תלמידים שאינם רשומים במערכת החינוך), לבין “נשירה סמויה”, המתארת מצב של היעדרות תכופה ממערכת החינוך או של ). הבחנה זו התחדדה אף יותר עם פרסומו של חוזר2014 ,נוכחות פסיבית בכיתה מבלי לחוות תהליך של למידה משמעותית (וינינגר .2017 שפורסם בשנת4”מנכ”ל “מנשירה סמויה לביקור סדיר הכלתם של תלמידים בסיכון וההתמודדות עם קשיי ההסתגלות של תלמידים בבית הספר, היכולים להוביל לעזיבה מוחלטת של המסגרת, הם מן האתגרים המרכזיים של מערכת החינוך. קצין ביקור סדיר (קב”ס), הפועל מתוקף חוק לימוד חובה, אוגדן משרד הפנים, חוזרי מנכ”ל וחוק זכויות התלמיד למימוש מדיניות משרד החינוך לאחזקת תלמידים, התמדתם בלימודים ומיצוי יכולותיהם עד לסיום כיתה י”ב, פועל כאשר ישנה בעיה של ביקור סדיר של תלמיד במערכת החינוך (מגיל גן ועד לכיתה י”ב), ותפקידו לאכוף את החוק מול הורי התלמיד. במשך השנים התרחב תפקיד הקב”ס וכיום הוא מוגדר, לצד בקרה ואכיפה של חוק לימוד חובה, גם מסמך פנימי של משרד החינוך2 1994 משרד החינוך, חוזר המנכ”ל הכללי, חוזר מיוחד ז’ (התשנ”ה), מניעת נשירה הגברת כוח ההתמדה וההצלחה של התלמידים בבית הספר, דצמבר3 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/ 2017 משרד החינוך, חוזר המנכ”ל הכללי (התשע”ז), מביקור סדיר למניעת נשירה, מארס4 Mankal/EtsMedorim/2/2-3/HoraotKeva/K-2017-7-1-2-3-9.htm v טיפולי, ועיקרו הנחיה וסיוע בגיבוש תוכניות להכלה ולמניעת נשירה וכנותן מענה לתלמידים הנמצאים במצבים-כתפקיד חינוכי קציני730- מערך של כ2019 של נשירה גלויה או סמויה. המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה במשרד החינוך מפעילה נכון לשנת רשויות חינוך. הקב”סים אמונים על אוכלוסיית תלמידים גדולה הנמצאת בסיכון לנשירה מבית הספר256-ביקור סדיר הפועלים ב . עבודתם מחייבת מיומנויות גבוהות5)(נשירה סמויה) ועל אוכלוסיית התלמידים שכבר נמצאת במצב של נשירה (נשירה גלויה .במגוון תחומים והיכרות רחבה עם המענים הטיפוליים והחינוכיים הקיימים והתאמתם לכל ילד וילד .6נט-) ניתוח מידע מנהלי מקובץ הקב”ס2018 ,קוברסקי, קונסטנטינוב ובן רבי- ביצעו חוקרים במכון ברוקדייל (ברוך2017 בשנת מניתוח המידע עלה כי תפקידו של הקב”ס מורכב ומאתגר, והוא כולל עבודה עם תלמידים מקבוצות אוכלוסייה בעלות רקע חברתי, כלכלי ותרבותי שונה; עבודה עם תלמידים עם קשיי למידה והסתגלות בתוך בתי הספר, בצד עבודה עם תלמידים שכבר ;נשרו; עבודה עם מגוון גורמים — תלמידים, בתי ספר, הורים ושירותים בקהילה; הבניית מערך עבודה יעיל עם בתי ספר שונים ורבים דגש על עבודה מערכתית ויצירת חיבורים וקשרים בין מנגנונים או מערכות שונות בבתי הספר וברשות המסייעים לתלמידים, תוך מן התלמידים4%-3%-מתן תמיכה וליווי בעבודתם לקידום התלמידים. על פי נתונים אלו נמצא כי בכל שנה מטפלים הקב”סים בכ המופיעים בקובץ התלמידים של משרד החינוך, ובבחינת שנתון גיל שלם, נמצא שהקב”סים יצרו קשר לאורך השנים עם כחמישית . מתלמידי השנתון) נמשך הטיפול יותר מפגישה אחת16.5%- מן התלמידים שאיתם הם יצרו קשר (כ77% מתלמידי השנתון. עם מתלמידי השנתון) נמשך הקשר שנתיים ומעלה. האחוז המשמעותי של התלמידים שהם נמצאים5.5%-עם חלק מן התלמידים (כ בקשר עימם לאורך שנות לימודיהם, ומשך הזמן הממושך שבו הם נמצאים בקשר עם חלק ניכר מן התלמידים — ממקמים את .הקב”סים בתור דמויות מרכזיות במערך הסיוע לתלמידים במצבי סיכון נט, ובדוח זה יוצג ניתוח של סקר ארצי שהועבר לכלל-המחקר הנוכחי מהווה המשך לניתוח המידע המנהלי מקובץ הקב”ס הקב”סים בישראל. הניתוח נעשה כחלק מתהליך הבניה של פרופסיית הקב”סים, תהליך המשותף לאגף א’ לחינוך ילדים ונוער אשלים, לאור צורך שעלה בהתמקצעות הקב”ס בתפקידו עקב הקושי להשיג את היעד של-בסיכון במשרד החינוך ולג’וינט ישראל .מניעת נשירה סמויה . מערך המחקר2 מטרתו של הסקר הייתה לאפיין את הקב”סים ולתאר את עבודתם, כבסיס ללמידה בתהליך ביסוס הפרקטיקה המקצועית של הקב”סים. הסקר אסף מידע בנוגע למאפיינים האישיים ולרקע המקצועי וההכשרתי של הקב”סים, למאפייניהם של התלמידים . הילדים ובני הנוער המטופלים על ידי הקב”סים יקראו בדוח זה “תלמידים” גם כאשר הם אינם נמצאים במסגרת כלשהי5 נט היא מערכת ממוחשבת של משרד החינוך המאפשרת ניהול ידע ומעקב אחר התלמיד במהלך העבודה השוטפת של הקב”ס. כל קב”ס- מערכת הקב”ס6 -נדרש לתעד מידע על אודות כל תלמיד וההתערבות בעניינו בכל פעם שמתבצעת פעולה כלשהי. המחקר כלל ניתוח של המידע המופיע בקובץ הקב”ס . כמו כן נעשה במחקר שימוש בקבצים מנהליים נוספים של משרד החינוך (קובץ תלמידים וקובצי מיצ”ב ובגרות), שצורפו2015-2005 נט בין השנים נט ואפשרו לקבל תמונה מקיפה על מאפייני התלמידים המטופלים בידי קב”סים ועל בתי הספר שבהם הם לומדים (תוך השוואתם לכלל-לקובץ הקב”ס .אוכלוסיית התלמידים) וגם לעקוב אחר המשך דרכם במערכת החינוך vi שהקב”סים מטפלים בעניינם, לפעולות המרכזיות שבהן עוסקים הקב”סים והשותפים השונים שאיתם הם פועלים, לעמדותיהם ולתפיסותיהם בנוגע להיבטים שונים בעבודתם ולמקצוע הקב”סות וכן למידת שביעות הרצון שלהם מעבודתם ככלל ומתחומים :מסוימים בפרט. שאלות המחקר היו 1 . ?מהם המאפיינים האישיים של הקב”סים 2 . ?מהם הרקע, המיומנות והידע המקצועי (לימודים והכשרות) המאפיינים את הקב”סים 3 . ?מהן הבעיות המרכזיות המאפיינות את התלמידים שבעניינם מטפלים הקב”סים 4 . ?אילו פעולות מרכזיות מבצעים הקב”סים במסגרת עבודתם 5 . ?מי הם השותפים לעבודת הקב”ס ומה מאפיין את שיתופי הפעולה של הקב”סים עם גורמים אלו 6 . ?מהן עמדותיהם של הקב”סים בנוגע לתפקידם ולמקצוע הקב”סות 7 . ?מה מידת שביעות רצונם של הקב”סים מהיבטים שונים בעבודתם 8 . ?מהם המאפיינים המרכזיים (אישיים ומקצועיים) המתואמים עם מאפיינים של עבודה מיטבית של קב”סים בקרב כל הקב”סים שהיו בתפקיד בתקופה זו. לאחר דיונים עם2018 יוני-המחקר כלל סקר ארצי שהועבר בין החודשים מארס קב”סים ועם צוות המחלקה לביקור סדיר על תוכן השאלות המופיעות בסקר ועל הנושאים שמועלים בו, מוחשבו השאלונים קב”סים. לאחר מכן הם הועברו באופן מקוון לכלל הקב”סים בישראל על פי רשימת כתובות24 טסט בקרב-והועברו בתחילה כפרי דואר אלקטרוני שהונפקה על ידי המחלקה לביקור סדיר ועודכנה על ידי המפקחים בכל מחוז. במהלך חודשי הסקר תוזכרו הקב”סים הן על ידי צוות המחקר והן על ידי מפקחי המחוזות והם התבקשו לסיים את מילוי השאלון. העברת השאלון הסתיימה . היענות94%-, עם הגעה ל2018 ביוני , ומשתנים דווחו תוך שימוש בסטטיסטיקה תיאורית. לאחר סיום ניתוח הפריטים נבנו מדדיםSPSS השאלון נותח באמצעות תוכנת מסכמים על פי תוצאות ניתוח גורמים ובדיקת מהימנות פנימית של השאלות (אלפא של קרונבך). כדי ללמוד על מתאמים בין ), המבטא את המרחק של התצפית מן הממוצע במונחים של סטיותZ (ציון7המשתנים השונים בוצע תקנון כל המשתנים התלויים 8תקן. מדדים אלו תוקננו ושימשו בסיס לניתוח רגרסיה ליניארית מרובת משתנים במטרה לזהות אילו מן המשתנים הבלתי תלויים מנבאים תחומים מרכזיים בעבודת הקב”סים, ולאפיין אינדיקטורים מרכזיים המרכיבים את עבודת הקב”ס ויכולים להצביע על עבודה מיטבית. לצורך ניתוח הרגרסיה אופיינו שישה אינדיקטורים למגוון רחב של משתנים תלויים: זהות מקצועית, שביעות רצון המשתנים התלויים: תפיסת הקב”ס את המקצוע שלו, שביעות הרצון של הקב”ס מן ההשפעה שיש לו, המידה שבה הוא מבצע פעולות שונות הקשורות7 לתפקיד, שביעות רצון כללית מעבודת הקב”ס, הערכת הקב”ס את המיומנות שיש לו לביצוע התפקיד והערכת הקב”ס את שיתופי הפעולה שיש לו עם .בתי הספר המשתנים הבלתי תלויים: מגדר, ותק בקב”סות, ותק בהוראה לפני הקב”סות, השכלה, הכשרה מקצועית, היקף משרה, מאפייני משרה, שיעור ממוצע של8 .תלמידים עם בעיות, מספר תלמידים בטיפול, מדד טיפוח של בית הספר vii כללית של הקב”ס מעבודתו, שביעות רצון הקב”ס ממידת ההשפעה שיש לו, שיעור ממוצע של מידת ביצוע הפעולות, הערכת .הקב”ס את מיומנותו הכללית בביצוע תפקידו, הערכת הקב”ס את מידת שיתוף הפעולה שיש לו עם בתי הספר . ממצאים3 ). אוכלוסיית10 שנים (סטיית תקן47 ), וגילם הממוצע הוא75%( רוב הקב”סים הן נשים:המאפיינים האישיים של הקב”ס ומשרתו ). הוותק הממוצע של הקב”סים97%( ) השכלה אקדמית ותעודת הוראה98%( הקב”סים היא אוכלוסייה משכילה, וכמעט לכולם שנים ויותר. רוב הקב”סים עובדים בתפקידם במשרה מלאה10 מהם עובדים במקצוע40% במקצוע הקב”סות הוא כעשור, כאשר .) מן העובדים במשרה מלאה ממלאים גם תפקיד נוסף33%( ), ואילו שליש67%( ניתן לחלק את הידע המקצועי:ידע מקצועי של הקב”סים ותפיסותיהם בנוגע למיומנות המקצועית שרכשו במגוון תחומים 68%( טיפולי-שרוכשים הקב”סים לשני תחומים מרכזיים — ידע נלמד וידע נצבר. ידע נלמד כולל השכלה אקדמית במקצוע חינוכי מן הקב”סים), ופיתוח45%( מן הקב”סים) וותיקים35%( מן הקב”סים), הכשרות ופיתוח מקצועי המיועדים לקב”סים חדשים מן הקב”סים), רובם לימודי תעודה. ידע נצבר כולל ניסיון מקצועי בהוראה לפני כניסתו לתפקיד68%( מקצועי כלימודים משלימים ), וניסיון מקצועי הנרכש במהלך העבודה כקב”ס. ידע נצבר במקצוע53%( ) ו/או בחינוך בלתי פורמלי עם נערים בסיכון78%( קב”ס מביא איתו מגוון מיומנויות הנרכשות באופן בלתי פורמלי כחלק מתהליך הלמידה בתוך התפקיד, בנייה ארוכת טווח של קשרי עבודה עם גורמים מרכזיים, וחשיפה ארוכה יותר למגוון של מקרים והתרחשויות היכולים להרחיב את מנעד העשייה ואת הביטחון בביצוע התפקיד. הן הידע הנלמד והן הידע הנצבר מספקים לקב”סים מיומנויות מקצועיות המאפשרות להם למלא את תפקידם נוספים50%- מן הקב”סים ציינו כי לתפיסתם יש להם מיומנות מספיקה לביצוע התפקיד במידה רבה מאוד ו42% .באופן מיטבי .ציינו זאת במידה רבה, תשובות המעידות על תפיסה של תחושת מיומנות גבוהה מאפייני התלמידים הנמצאים בטיפול קב”ס ומאפייני בתי הספר שבהם הם רשומים. כל קב”ס מטפל בממוצע בעניינם של תלמידי חטיבות ביניים וחטיבות עליונות במהלך שנת לימודים. מדד הטיפוח הממוצע של כלל בתי הספר שבהם רשומים107 כלכלית בינונית-), כלומר, מדד טיפוח המעיד על בתי ספר ברמה חברתית1.9 (סטיית תקן5.6 התלמידים שבטיפול הקב”סים הוא .) מתאפיינים בבעיות בתפקוד התלמיד כמו קשיים לימודיים או קשיים רגשיים67%( הנוטה לחלשה. כשני שליש מן התלמידים .) דיווחו כי לתפיסתם המענים הקיימים אינם נותנים מענה מספק לצורכי התלמידים שבטיפולם75%( מרבית הקב”סים עבודת הקב”ס מורכבת ממגוון רחב של פעולות שלהן מאפיינים שונים. ניתן לחלק את פעולות.הפעולות המרכזיות של הקב”ס הקב”סים לפי הגורם שאיתו הקב”ס עובד: התלמיד, ההורים, צוות בית הספר וגורמי טיפול ביישוב. כלל הפעולות שבנוגע להן היגדים. עבור כל פעולה המופיעה בהיגדים אלו התבקש הקב”ס27 נשאלו הקב”סים לפי הגורם שמולו מתבצעת הפעולה כללו , באיזו מידה הוא מבצע פעולה זו במסגרת תפקידו כקב”ס. ניתוח גורמים בתוך כל גורם פעולה10 עד0-לציין, על פני סולם מ היגדים. על כל אחד מארבעת הגורמים האלו דווח כי הוא21 הביא להוצאת שישה היגדים מחוץ לניתוח, והניתוח הסופי כלל ). ניתוח זה מצא כי אומנם הפעולות בוצעו בממוצע1.4-1.2 בממוצע, עם סטיית תקן של8.8-8.6( בוצע בממוצע במידה רבה מאוד במידה רבה אך בתוך כל גורם הייתה שונות גבוהה בין הפעולות שהרכיבו אותו. לכן, הוחלט לבחון את פעולות הקב”ס לפי אופי viii הפעולה, וזאת על פי ניתוח גורמים שנעשה על כלל ההיגדים ושמאפשר לזהות דפוסי פעולה טיפוסיים, ולא רק תחומים מובחנים בהתאם לגורם שמולו מתבצעת הפעולה. ניתוח זה זיהה שבעה גורמי פעולה. שני הגורמים המרכזיים, המהווים ככל הנראה את ליבת עבודת הקב”סים ואת מעגל הפעולות הראשון, מתייחסים לעבודה עם ההורים ולליווי התלמיד וביצוע שיחות עם התלמיד -עצמו ועם צוות בית הספר להיכרות עם מצבו. הפעולות המרכיבות את שני הגורמים האלו שייכות במידה רבה לתפיסה חינוכית טיפולית, הפועלת ברמה האישית והנשענת על שיח (שיחות אישיות, גישור, שיחות עם צוות בית הספר), וזאת במטרה ללמוד על מצב התלמיד, לתמוך בו ולסייע להוריו. מעגל פעולות שני שם דגש על יישום עבודה מערכתית המשקפת את תפקיד הקב”ס כמנהל ומתכלל את אירוע הנשירה הסמויה והגלויה, כמרכז ידע (ולכן יכול גם להפנות למענים מתאימים) וכשותף בתהליך הטיפול ,בתלמיד. במעגל השלישי נמצאים שלושה גורמים המתבצעים במידה פחותה באופן ניכר: תמיכה רגשית בתלמידים ובהוריהם .איתור (בעיקר אקטיבי) של תלמידים ופעולות לאכיפת החוק מול הורי התלמידים השותפים לעבודת הקב”סים ומאפייני שיתופי הפעולה עימם. ניתוח של אחוז הקב”סים המדווחים על שיתופי פעולה ברמה מן הקב”סים משתפים פעולה ברמה גבוהה כזו עם לפחות שישה גורמים37% גבוהה הכוללת חשיבה ועבודה משותפת מצא כי )71%( שונים, דבר המשקף את מורכבות עבודתם. ניכר כי השותפים המרכזיים של הקב”סים בעבודתם הם צוותי בתי הספר ) או43%( שבהם לומדים התלמידים שנמצאים בטיפולם, שאיתם מעריכים הקב”סים כי מתקיימים שיתופי פעולה ברמה טובה .)45%( טובה מאוד הקב”סים נשאלו על תפיסותיהם בנוגע למגוון התחומים.עמדותיהם של הקב”סים בנוגע לתפקידם ולמקצוע הקב”סות המרכיבים זהות מקצועית: תחושת מסוגלות המתייחסת לתחושת הקב”ס כי ביכולתו לבצע טוב את מקצוע הקב”סות (ממוצע ); תחושת אוטונומיה של הקב”ס המתייחסת לאוטונומיה שהקב”ס חש שיש לו בתוך מרחב העבודה10-0 , בסולם של9.2 תשובות ); תפקיד ממוקצע, המתייחס8.6 ); תפיסת הקב”ס כי יש לו ידע וכישורים ייחודיים לתפקיד (ממוצע8.7 שלו (ממוצע תשובות ); ביטחון בבחירת מקצוע המתייחסת לביטחון שיש לקב”ס כי0.86 לתפיסת הקב”ס כי קב”סות היא תפקיד שיש למקצע (ממוצע .)6.9 ); ופיתוח מקצועי, המתייחס להתעדכנות בספרות מקצועית (ממוצע7.3 בחר מקצוע מתאים (ממוצע כדי לחדד את ההבנה בנוגע לתחומים השונים שבהם חשו.מידת שביעות רצונם של הקב”סים מהיבטים שונים בעבודתם הקב”סים שביעות רצון מעבודתם, הוצגו בפני הקב”סים היגדים העוסקים במגוון נושאים מעולם העבודה שלהם. נמצא כי היגדים בין ההיגדים השונים), בעוד שביעות38%-5%( העוסקים בתנאי עבודה ושכר זכו לאחוזים נמוכים במיוחד של שביעות רצון רבה הביעו שביעות רצון רבה בין ההיגדים השונים), וכן גם92%-76%( הרצון מיחסי העבודה והתמיכה המקצועית היו גבוהים ביותר .)47%( ) ועל היישוב59%( ), על בית הספר77%( תחושת הקב”סים כי עבודתם משפיעה על התלמיד אינדיקטורים ומתאמים בין משתנים. כדי לאפיין דפוסי פעולה ותפיסות של הקב”סים זוהו שישה אינדיקטורים מרכזיים שהיוו בסיס לניתוחי רגרסיה מורכבים: התייחסות חיובית לזהות מקצועית, שביעות רצון גבוהה של הקב”ס מן ההשפעה שיש לו, שביעות רצון כללית גבוהה של הקב”ס מעבודתו כקב”ס, הערכה גבוהה של הקב”ס כי המיומנויות שיש לו מספיקות לביצוע פעולות הקב”סות, שיעור ממוצע גבוה של פעולות שהקב”סים מבצעים והערכה כי שיתופי הפעולה שלו עם בתי הספר טובים. נמצא כי ix ) עם משתנים אלו ויכולים בכך לייצג גםp<0.05 אוp<0.01( ניתן להצביע על ארבעה משתנים מרכזיים המתואמים באופן מובהק עלייה בעבודה מיטבית: עלייה באחוזי המשרה, עלייה בשנות ותק בקב”סות, עלייה בשנות ותק בהוראה לפני הקב”סות והשתתפות בהכשרות ופיתוח מקצועי לקב”סים חדשים או ותיקים שניתנו במהלך עבודתם כקב”סים. לצד המשתנים המסייעים בקידום עבודה מיטבית, נמצאו שני משתנים מעכבים: עלייה במדד הטיפוח של בית הספר ועלייה בשיעור הממוצע של תלמידים עם בעיות. ניכר כי הקב”סים חשים שיש להם קושי לבצע חלקים מעבודתם כאשר היא נעשית בבתי ספר חלשים יותר או עם שיעור גבוה של .תלמידים שיש להם בעיות רבות, ושיש להם פחות כלים לעבודה עם בתי ספר ותלמידים שצריכים יותר את עזרתם תפקיד הקב”ס הוא תפקיד מורכב, הנוגע למרחבי פעולה שונים ומכיל מאפייני עבודה מגוונים, שעל כולם יש לתת את,לסיכום הדעת כאשר מבנים את הפרקטיקה של עבודתו. מחקר זה אפשר בפעם הראשונה לבחון באופן מושכל את רכיביו של תפקיד הקב”ס, את השותפים לעבודתו ומאפייני השותפות, ולהעריך את תפיסות הקב”ס בנוגע למגוון גורמים המרכיבים את מכלול עבודתו ואת שביעות רצונו ממנה. הסקר מאפשר ללמוד על מאפייניהם של הקב”סים ועל עבודתם, תוך התייחסות להיבטים הנחשבים לחלק מעבודת קב”ס מיטבית, וזיהוי הרכיבים המתואמים להם, אשר עליהם ניתן לשים דגש בפיתוח התפקיד. מן הסקר עולה כי הזירה הבית ספרית היא המוקד העיקרי של עבודת הקב”ס, כאשר אנשי צוות בתי הספר הם השותפים המרכזיים טיפולי, המתמקד בתלמיד שהופנה לטיפולו, וכלי עבודתו העיקרי הוא-שלו. הרכיב המרכזי בעבודת הקב”ס הוא הרכיב החינוכי השיח והיכולת ליצור בריתות ושיתופי פעולה. עוד עולה מן הסקר כי יש צורך להבין יותר לעומק את הקשיים העולים כאשר הקב”סים עובדים בבתי ספר חלשים יותר או עם אוכלוסיית תלמידים מרובת בעיות, ולחזק את הקב”סים בעבודתם כך שיוכלו לתת לתלמידים ולבתי הספר מענה מתאים גם במקרים אלו, באמצעות הכשרה ייעודית לכך או ליווי ותמיכה שוטפים במהלך העבודה. כאשר בוחנים את מגוון ההיבטים של הזהות המקצועית של הקב”סים ואת מעמדם המקצועי ניכר כי על אף תחושת השליחות הגבוהה שעליה מדווחים הקב”סים ושביעות רצונם הגבוהה מעבודתם באופן כללי, ישנם תחומים, בעיקר הנוגעים למעמד וליוקרת המקצוע, בהם שביעות רצונם מן המקצוע נמוכה יותר, ויש להתמקד בעיקר בגורמים אלו כדי לשפר את מעמד הקב”סות בעיני הקב”סים עצמם. עם זאת יש לזכור כי סקר זה התמקד אך ורק במידע שהתקבל מן הקב”סים. היבט משלים לסקר, הכולל את תפיסותיהם של יתר בעלי התפקידים שאיתם עובדים הקב”סים, יובא במחקר המשך אשר ביצועו החל בשנת .)הלימודים הנוכחית (תש”ף x דברי תודה ברצוננו להודות לכל צוות המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה, המפקחים והקב”סים על הערותיהם המועילות ועל הליווי בתהליך ,כתיבת הסקר, העברתו וניתוחו. תודה רבה למטה המחלקה לביקור סדיר, ובעיקר לרפי בטיט, מנהל המחלקה, ולאורנה קורנבויים מנחה ארצית במחלקה, על הליווי והעבודה המשותפת. תודה רבה למפקחים המחוזיים של הביקור הסדיר שללא עזרתם הסקר לא היה יכול לצאת לפועל, ותודה לכל הקב”סים שטרחו ומילאו את הסקר ושיתפו אותנו בתובנותיהם ובניסיונם. תודה לד"ר פלורה אשלים בתקופת המחקר-אשלים, לד”ר רמי סולימני, מנכ"ל ג'וינט ישראל-מור, ראש תחום אתגרי מערכת החינוך, ג'וינט ישראל .אשלים, על היוזמה למחקר ועל שיתוף הפעולה-וליואב בוקעי, מ"מ מנכ"ל ג'וינט ישראל ברוקדייל: לשמואל באר וד”ר דימטרי רומנוב על ההערות והליווי המתודולוגי, ולד”ר יואה-ג’וינט-אנו מודים לחברינו במכון מאיירס .גלעד על הקריאה וההערות הבונות-שורק וד”ר לייה מורן תוכן עניינים דברי פתיחה1 . מבוא1 2 נשירה גלויה ונשירה סמויה מבית הספר1.1 3 ) קציני ביקור סדיר (קב”סים1.2 5 . מערך המחקר2 8 מטרות המחקר ושאלות המחקר2.1 8 שיטת המחקר2.2 9 . ממצאים3 12 המאפיינים האישיים של הקב”ס ומשרתו3.1 12 הידע המקצועי של הקב”סים ותחושת המיומנות המקצועית שלהם בתפקידם3.2 14 מאפייני התלמידים הנמצאים בטיפול קב”ס ומאפייני בתי הספר שבהם הם רשומים3.3 20 הפעולות המרכזיות בעבודת הקב”ס3.4 27 השותפים לעבודת הקב”סים ומאפייני שיתופי הפעולה עימם3.5 35 עמדות הקב”סים בנוגע לתפקידם ולמקצוע הקב”סות3.6 37 מידת שביעות רצונם של הקב”סים מהיבטים שונים בעבודתם3.7 42 . סוגיות מרכזיות, כיווני פעולה, המלצות וסיכום4 46 מקורות53 נספחים58 : ניתוח רגרסיה ליניארית מרובת משתנים1 נספח58 : שאלון לקציני ביקור סדיר: מאפיינים, תפקידים ואתגרים2 נספח64 : טעינות ניתוחי הגורמים3 נספח83 רשימת לוחות : תיאור אוכלוסיית המחקר1 לוח12 : סיכום של ניתוח רגרסיה ליניארית מרובת משתנים: מתאמים בין מאפייני קב”סים ומשרתם ובין2 לוח אינדיקטורים מרכזיים בעבודתם (משתנים תלויים), ציוני תקן14 : מאפייני הידע המקצועי הנלמד של הקב”סים3 לוח15 : הידע המקצועי הנצבר של הקב”סים4 לוח17 : ניתוח רגרסיה ליניארית מרובת משתנים: מתאמים בין מאפייני הרקע המקצועי של הקב”סים ובין5 לוח אינדיקטורים מרכזיים (משתנים תלויים), ציוני תקן18 : דיווח הקב”סים על מאפייני התלמידים המטופלים על ידם ובתי הספר שבהם הם רשומים6 לוח21 : הבעיות המרכזיות המאפיינות את התלמידים7 לוח22 : עבודה עם הורי התלמידים: ממוצע, סטיית תקן וחציון8 לוח30 : ליווי התלמיד והיכרות עם מצבו: ממוצע, סטיית תקן וחציון9 לוח30 : עבודת תכלול: ממוצע, סטיית תקן וחציון10 לוח31 : הפניה לגורמים ייעודיים: ממוצע, סטיית תקן וחציון11 לוח31 : תמיכה רגשית: ממוצע, סטיית תקן וחציון12 לוח32 : פעולות לאיתור ולזיהוי תלמידים הזקוקים להתערבות קב”ס: ממוצע, סטיית תקן וחציון13 לוח32 : עבודה כוללת עם צוות בית הספר: ממוצע, סטיית תקן וחציון14 לוח33 : פעולות לאכיפת החוק: ממוצע, סטיית תקן וחציון15 לוח34 : תחושת מסוגלות של הקב”ס: ממוצע, סטיית תקן וחציון16 לוח39 : תחושת האוטונומיה של הקב”ס: ממוצע, סטיית תקן וחציון17 לוח39 : ידע וכישורים ייחודים לתפקיד: ממוצע, סטיית תקן וחציון18 לוח40 : תפקיד ממוקצע: ממוצע, סטיית תקן וחציון19 לוח40 : ביטחון בבחירת מקצוע: ממוצע, סטיית תקן וחציון20 לוח41 : היכרות עם ידע ייחודי למקצוע: ממוצע, סטיית תקן וחציון21 לוח41 רשימת לוחות בנספחים א: גורמים המשפיעים על אינדיקטורים עיקריים של הקב”סים, לפי מודל רגרסיה לינארית — ציוני תקן1 לוח60 ב: גורמים המשפיעים על האינדיקטור המסכם של הקב”סים, לפי מודל רגרסיה לינארית — ציוני תקן1 לוח62 א: ביצוע פעולות על ידי הקב”סים לפי אופי הפעולות, חלוקה לגורמים לפי טעינות ההיגדים3 לוח83 ב: שונות ואחוז השונות המוסברים על ידי שמונת הגורמים לפי אופי הפעולות3 לוח87 ג: עמדות הקב”סים בנוגע לתפקידם ולמקצוע הקב”סות, חלוקה לגורמים לפי טעינות ההיגדים3 לוח89 ד: שונות ואחוז השונות המוסברים על ידי ששת הגורמים לפי תפיסת התפקיד3 לוח91 ה: אינדיקטור מסכם לעבודת קב”ס מיטבית, חלוקה לגורמים לפי טעינות ההיגדים3 לוח93 רשימת תרשימים : היקף הממוצע של תלמידים בטיפול קב”סים שיש להם בעיה הקשורה לתפקודם, לפי הערכת1 תרשים 10- ל0 הקב”סים, בסולם בין23 : היקף הממוצע של התלמידים בטיפול קב”סים שיש להם בעיה הקשורה לתפקוד ולמאפיינים של2 תרשים 10- ל0 משפחותיהם, לפי הערכת הקב”סים, בסולם בין24 : היקף הממוצע של התלמידים בטיפול קב”סים שיש להם בעיה הקשורה לטיפול בית הספר, לפי3 תרשים 10- ל0 הערכת הקב”סים, בסולם בין25 : תפיסת הקב”סים את המידה שבה המענים הקיימים ברשות (ביישוב ובבית הספר) נותנים מענה4 תרשים מספק לצורכי התלמידים שנמצאים בטיפולם26 : המידה שבה הקב”סים מבצעים מגוון פעולות הנוגעות לעבודתם, מדד מסכם לכל תחום לפי ממוצע5 תרשים בין הקב”סים, לפי הגורם שעימו מתבצעת הפעולה28 : המידה שבה מבצעים הקב”סים מגוון פעולות הנוגעות לעבודתם, מדד מסכם לכל גורם, ממוצע בין6 תרשים הקב”סים, לפי אופי הפעולה29 : הערכת שיתופי הפעולה של הקב”סים עם גורמים שונים ביישוב וברשות7 תרשים36 ,: המידה שבה הסכימו הקב”סים עם עמדות הנוגעות למקצוע הקב”ס — מדד מסכם לכל תחום8 תרשים ממוצע בין הקב”סים38 : שביעות רצון הקב”סים ממגוון היבטים הנוגעים לתנאי עבודה ושכר9 תרשים43 : שביעות רצון הקב”סים ממגוון היבטים הנוגעים ליחסי עבודה ותמיכה מקצועית10 תרשים44 : שביעות רצון הקב”סים ממידת ההשפעה שהם חשים שיש להם במעגלי עבודה השונים11 תרשים44 : באיזו מידה תופסים הקב”סים את ההערכה המקצועית שחשים כלפיהם שותפיהם12 תרשים45 : מעגלי הפעולה של הקב”סים13 תרשים47 רשימת תרשימים בנספחים screen plot – א: ניתוח נקודת השבר של הגורמים המציגים את אופי הפעולות של הקב”ס3 תרשים88 screen plot – ב: ניתוח נקודת השבר של הגורמים המציגים את תפיסת התפקיד של הקב”ס3 תרשים92 screen plot – ג: ניתוח נקודת השבר של הגורמים המציגים אינדיקטור מסכם לעבודת קב”ס מיטבית3 תרשים94