חומר רקע
ג ' באדר
ב' תש"פ ב
6 במרס
2022
לכבוד
ח"כ מיכל שיר סגמן- י"ו
ר הו
ו
עדה לזכויות הי לד
:הנדון יישום חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות-
התייחסות
המועצה לשלום הילד
רקע:
מדינת ישראל הכירה בכך שהקשיים הייחו
דיים אותם חווים ילדים נפגע י עבירה במהלך
מעורבותם ב
הל
יכים פליליים מבסס ים את הצורך להעניק להם שירות
ייחודי ומ
ותאם , אשר ייתר
את הצורך במעבר בין גורמי החקירה והטיפול הראשוני
, המ מוקמים במקומות שונ ים
והמשתייכים למערכות שונות
. על רקע ה כרה זו חוקקה
מדינת יש
ר אל את חוק
ה סיוע לקטינים
נפגעי ע
בי"רות מין או אלימות, תשס ח-
2008
, אשר תכליתו העיקרית היא א יחוד כלל הגורמים
הרל
וונטיים תחת קורת גג אח ת, הן על מנת להפחית"טראומה משנית"
אצל ילדים נפגעי עבירה
והן כדי לייעל את ההליכים המשפטיים בזכות מודל עבודה משותף בין גורמי החקיר
ה ו .הטיפול
מרכז ההגנה כול ל מרכיבים החיו ניים לתפקודו ואשר מייחדים אותו כמודל אפ קטיבי בעבודה עם
ילדים נפגעי עביר:ה מבנה מותאם פיזית לצרכי ילדים ובני נוע ר; צוות רב מקצועי הכולל את כל
הגורמים ה
חיוניים לחקירה
, איסו
ף ראיות וטיפול ראשוני בקטין הנפגע ; התערבות קצרת טווח
הניתנת לנפגע ובני מ שפחתו (שאינם הפוג עים) כחלק מהכנה לקראת הפניה להמשך טיפול
בקהילה; קשר עם הקהילה, לרבות עידוד אוכ
לוסיות סגורות ,, שממעטות להגיע לתחנת המשטרה
לפנו
ת למרכז הנמצא בתוך הקהילה; דיונים ו
ישיבות של
צוות
ר ב מקצועי בנקודות זמן שונות כדי
לה
בטיח קבלת החלטות הוליסטיות ומו
תאמות ל
צרכי הילד ו משפ
חתו ומע 'קב אחר המקרים (ר
ארגוב אלמוג
"מרכזי הגנה לי לדים
וע נו"ר ,, התעללות והזנחה של ילדים בישראל (דבורה הורוביץ
יורם בו יהודה ומאיר)חובב (
2007
,)
999-1000
) .
לקראת הדיון
שיתקיים ב יום7.3.22
ב
וועד ל ה זכויות הילד בנושא
יישום חוק
סיו
ע לקטי נים
נפ
געי עביר
ות מין או אלימות , תשס"ח-
2008
"(להלן: "החוק ,)
מצ"ב התייחסות המועצה
לשלום הילד
, המ
בוססת, בין היתר, על ליווים של כ-
500
ילדים נפגעי עבירה מדי שנה
ועל
ממשקי העב
ודה השוטפים עם מרכזי ההגנה:
1.
ת
קנים מקצועיים שאינם
מאוישים
ב מרכזי ההגנה -
החלטת
הממשל
ה מי ום25.8.11
(החלטת ממשלה3678) בנושא "הקמת מרכזי סיוע והגנה לקטינים נ פגעי עבירות מין
ואלימות
" קב עה באופן חד משמעי כי כל המשרדים ה
ו רל ונטיים י קצו תקנים קבועים
לתפעול שמונת מרכזי ההגנה
הפרושים רב
חבי הארץ .
אף על פי ,כן
עד
ליום
זה טרם
יושמה ההחלטה במ :לואה
א. אי איוש ת קנים ייעודיים של
חוקרי ילדים - על אף ה
קבוע בהחלטת הממשלה וח
ר ף
הצפת הנושא על ידי המועצה במשך שנים בדיונים שהתקיימו בו ו עדות הכנסת השונות
ובניגוד להמלצות דו "ח מבקר המדינה69ב העוסק בטיפול המדינה בעב ריינות מ
י ן כלפי
קטינים(
:להלן דוח מבקר המדינה), נ וכ
ן ליום כתי
בת שורות אלה , ובחלוף למעלה מ-
10
שנים מיום החלטת הממשלה
, ככל הי
ד וע לנו
ב
חמישה מתוך שמונת מ רכזי ההגנה עדיי ן
לא מא ויישים
תקנים ייעודיים קבועים לחוקרי ילדי
ם . על פי הנהוג היום בחלק ממרכזי
ההגנה, חוקר הילדים מוזמן למרכז לאחר שמג
יעה פנייה של משפחה. המש מעות היא
ש חוקר הילדים אינו יושב במרכז ההגנה דרך קבע ואינו
מהווה
חלק מצוות המר כז באופן
.רשמי
ב .
,על פי הידוע לנו
בחלק מ מרכזי ההגנה
ל
א מאוייש
כיום
ה
תקן
של עובד סוציאלי לחוק
נוער .
אנו סבורים כי היעדר תק
ינה ואיוש כ מפורט חוטא
ת
לרציונל העומד
בבסיס הקמת
ם .
ש דג יו ו ,
אף אם חוקרי הילדים עה או ובדים
ה סוציאליים
מגיעים למר כז כאשר הם
נדרשים לכך, מאחר
ש הם
אינם חלק קבוע מצוות החשיבה ושי תוף הפ
עולה
, ה רי שנגרע
חלק משמעותי מהצלחת המוד .ל
על מנת שהשירות
, שהושקעה באופן יישומו ח שיבה מעמיקה, י יתן את המענה המיטבי
לקטינ
ים נפגעי עבי
רה ועל מנת ש צוות מרכז ההגנה יוכל לתפקד באופ ן ה
טוב ביותר ,
יש
לפעול לאלתר לתקינה ואיוש מלא של תפקידי
חוקר
י ה
ילדים וה עובדים הסוציאליים
לחוק נוער בכל אחד ממרכז י ההגנה בהם
התפקידים אינם מאויישים .
2.
ביצוע חקירות ילדים
מ
חוץ למרכ
זי ההגנה ללא
הצדקה -
בהתאם
לרציונל הע ומד ברקע
הק ל מת מרכזי ההגנה- ראיי ה
הוליסטית של צרכי הק
טין וטוב ,תו הקלה על ה ליכי
חקירה , מניעת"קורב נות מ
שנית"
ומתן מענה רב מקצועי תחת קורת גג אחת, אנחנו
ובס רים כי ברירת המחדל צריכה להיות קיום חקירות ילדים במרכזי ההגנה. על פי דוח
מבקר המדינה
, המתבסס על נתוני משרד ה
רו ,וחה רובן המוחלט של
חקירות ה ילדים
מתב .צעות כיום מחוץ למרכזים
על
פי המדיניות ה
נוהגת היום ,כפי שעולה מ
השטח, ב רוב המקרים בהם החשוד בביצוע
העבירה הוא קרוב משפחה, הילדים לא נחקרים במרכזי ההגנה אלא מחוצה לו (במסגרות
לימוד או במסגרת חיצונית אחרת).
ברור
שבנסיבות מ סוימות ישנו הכרח לקיים את
החקירה מחוץ למרכז ההגנה. עם זאת, הפרק טיק ה הנוהגת
היום
למעשה מחריגה ק בוצה
גדולה של ילדים
, אשר לא בי
חס לכולם מתקיימת ההצדקה לכך. כ תוצאה מכך, נמנעת
מאותם ילדים קבלת שירות מותאם, מיטבי ורב מקצועי, כפ י שמרכז ההגנה
יכול להצי.ע
א
נו סבורים
, לפ
יכך, שיש לפעול ל
שינוי התפיס ה ול
הסדר ת נו הל
המצמצ ם את ההחרגה
האמורה
, וזאת ב שיתוף הגורמים המקצועיים המעורבים בהל יך (משטרה, חקירות
,ילדים, רווחה .)'פרקליטות וכו
3.
הפנית קטינים נפגעי עבירה על ידי המשטרה למרכז י ההגנה-
ממקרים רבים המגיעים
למרכז ה לי ווי לי
לדים נפגעי עבירה שמפעילה המועצה
עולה כי על אף העובדה שמרכזי
ההגנה הוקמו
במטרה לתת מענה לקטינים
(עד גיל18
,) וחרף הנחיות המשטרה בנושא
ח קירות רבות של קטינים מעל גיל14
נ
ערכות בתחנות המ שטרה ולא מופנות לטיפול
במרכזי ההגנה, ה גם שלא מתקיימות בהכרח נסיבות ה .מצדיקות זאת
אנו ס בורים כי על
המשטרה לר
ענן
נהלים ולחדד הנחיות בכל הקשור למפגש המשטרה עם קטינים נפגעי
עבירה והפנייתם למרכזי ההגנה וכן לנהל מעקב תכוף
אחר יישו
מם
, במט רה לאפשר
לילדים לקבל מענה הוליסטי כנדרש במצבם ולהקל על התמוד
דותם .
4.
הנגשת שירותי מרכז ההגנה לאו
כלוסי
יה -
על מנת ש מרכזי ההגנה
ימ לאו את ייעודם
באופן מלא יש לה
עלות את ה
מודעות לקיו מם של המר
כזים בקר
ב האו כלוס
י ,יה בכלל
.ובקרב אוכלוסיות ייחודיות בפרט ממפגשנו עם ילדים ומשפחות
בש
טח אנו נ חש פים
למקרים רבי
ם בהם פונים קטינים נפגעי ע
בירה לתחנות המשטרה, בהיעדר מודע ות
לקיומ
ם של מרכזי ההגנה .כ מש ,ך
אנו סבורים כי על משרד הרוו חה
לצאת ב
מסע הסבר
ה
רחב -
מותאם
שפתית ותרבותית
, אשר ינגי ש לא
וכלוסי י ה את קיומם של המרכזים ודרכי
.הפניה אליהם
,בנוסף עולה כי במרכזים מסוימים לא קיים מענה זמין של
ג
ורמי מקצוע דו ברי השפה
הערב ,ית
דבר המו
ביל לא אחת לחזרת ה נפגע מהתלונה
א ו
להיעדר שיתוף
פעולה עם
ה.הליך
לא ייתכן כי
שירות הנו
עד להגן על
קטינים ואשר ניתן על ידי המדינה
לצורך כך,
לא יהיה מונגש ומתוא ם .לכלל הילדים הבאים בשעריו
על מנת להנגיש את שירותי
מרכזי
ההגנה לאוכלוסי יה ה ,ערבית
יש
הכ
רח לפעול להע
מ דת
גורמי מקצוע
זמינים דוברי השפה
הערבית ב
מרכזים השונים .
5.
הסדרת בדיקות אקוטיות לקטינים נפגעי עבירה במרכזי ההגנה -
לאור המאפיינים
הייחודיים של
מרכזי ההגנה כפי שפורטו
ותרומתם להפחתת "קור "בנות משנית ,
ובהלימה עם המלצות הועדה לטיפול אקוטי בנפגעי תקיפה מינית במער כת הבריאות
:(להלן "ועדת שולט "), אנו סבורים שמרכזי ההג
נה
הם הכתובת המיטבית והמתאימה
ביותר למתן טיפול אקוטי לקטינים
שנפגעו
מינית. כיום, קטינים הנאלצים לעבור בדיקות
רפואיות כחלק מ
הליך הגשת התלונה
נדרשים להגיע לחדרים האקוטיים בבתי החולים
אשר אינם מותאמים למאפי ,יניהם הייחודים ולצרכיהם. בנסיבות אלה נאלצים הילדים
להתנייד ולקבל שירותים במקומות שונים ולא א
ח ת גם חקירותיהם מתבצעות לבסוף
מחוץ למרכזי ההגנה. אנו סבורים
כי יש להקצות משאבים אשר יאפשרו ביצוע בדיקות
פורנזיות במרכזי ההגנה
באופן מותאם ומונגש לקטינים , ע
ל יד י רו
פאי
ם
שעברו הכשרות
ייעודיות ונמנים על
הצוות הרב -
מקצועי
במרכז.
6.
שעות פתיחת המרכזים- לאורך
השנים פועלים מרכזי ההגנה בין השעות8:00
-
16:00
.
אנו סבורים כי על ש
י ער הם
של מרכז
י ההגנה ,
ה
נותנ ים מענה במ
צבים אקוטיים
ואשר
נסיבות ההפנייה אליהם אינ ן"מתוזמנות"
,
להיות פ
תו חים
ב רוב שעות היום , וזאת
במטרה להוות כתובת זמינ
ה ומרכזית לילדים נפגעי עבירה . יוער, כי ביום6.5.18
הופ ץ
מסמך מנחה מטעם משרד הרווחה בו נקבע כי יומיים בשבוע יופע לו המרכזים עד השעה
18:00
, אולם נכון ליום ז ,ה
למיט
ב ידיעתנו
, אף הרח בה ח .לקית זו טרם יושמה
מרכזי
ההגנה מהווים מודל ייחודי ח שוב ומקצועי המסייע באופן דרמטי בהפחתת "טראומה
משנית" בקרב ילדים ובני נוער נפ געי עבירות מין ואלימות. יישום מלא של החוק המסדיר את
פ
עילות
ם של מר
כזים אלה הינו, לפיכך , לא רק מחויב על
פי ח וק, אלא חיוני להליך השיקום של
הילדים הב
אים בשערי
ו.
,בברכה
ליה ק קו , עו"ד
"לירון אשל, עו
ד
"ועו ס
מנהלת מרכ
ז הליווי לילדים נפגעי עבירה
ה יועצת
ה
משפטית
המועצה לשלום הילד
המ עו צה לשלום הילד
הע"תק: עו
ד
ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד