מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וארבע מושב שני ‏ ל' באדר א' התשפ"ב 3 במרס 2022 בנושא: הצעה לדיון מהיר בנושא: "חידוד הליך הרישום לזוגות אשר נישאו מרחוק בחו"ל בזמן מגפת הקורונה" של חברי הכנסת: יוראי להב הרצנו, מוסי רז, אבתיסאם מראענה, שרון רופא אופיר ואלון טל ביום ל' בשבט התשפ"ב (1 בפברואר 2022) התכנסה הוועדה לדיון ולהסקת מסקנות. בישיבה השתתפו נציגי רשות האוכלוסין , ההגירה ומעברי הגבול, משרד החוץ, משרד המשפטים, קואליציית ארגוני הלהט"ב, ארגון המשפטנים היהודים בארה"ב, עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, תנועת ישראל חופשית, תנועת דרכנו, לובי המיליון ומוזמנים נוספים. את הדיון ניהל ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יוראי להב הרצנו. חברי הכנסת המציעים, אמרו לוועדה כי התפשטות נגיף הקורונה וקיומן של הגבלות רבות על נסיעות, במיוחד בין מדינות, הציבו מגבלות על היכולת לקיים טקסי נישואין אזרחיים בחו"ל, מאחר והחוק הישראלי אינו מאפשר קיומם בתחומי מדינת ישראל. למול אתגר זה, ישנן מדינות בארה"ב אשר החלו לערוך טקסי נישואין באמצעות תוכנות מחשב של ועידות וידוא מרחוק, כגון "זום". כך, זוג המעוניין להינשא, יכול לתקשר עם גורם מחתן, ולשתף ביום הנישואים שלו גם חברים ומשפחה אשר אינם יכולים להיות עימם פיזית. פעולה זו מסייעת למנוע הידבקות בנגיף הקורונה וגם מספקת וודאות לזוגות אשר אינם יכולים או רוצים לעכב את חתונתם רק לאחר סיום המגפה או להקלה בהנחיות - שני מועדים שאין לגביהם וודאות נכון לתקופה זו. כמו כן, ציינו כי תעודת הנישואין המופקת באמצעות הליך זה, זהה בתוכנה ובמעמדה המשפטי להליך המתבצע במדינה הזרה עצמה. לדבריהם, במהלך השנתיים האחרונות בהן היו הגבלות רבות על היציאה והכניסה לישראל ממדינות זרות, ישראלים רבים בחרו להתחתן דרך מוסדות נישואים של מדינות אחרות, באמצעות תוכנות מהסוג המתואר. למרות החוקיות הברורה של ההליך ושל תעודת הנישואין, המוכרת על ידי מדינות בכל רחבי העולם, סירבה רשות האוכלוסין להכיר בזוגות שנישאו בהליך זה כנשואים. מיכאלה לוין-שמיר, מ"לובי המיליון" אמרה לוועדה כי על פי נתונים שיש בידה, כ- 400,000 ישראלים דוברי רוסית אינם מוכרים כיהודים ברבנות על פי ההלכה היהודית, ולכן אינם יכולים להינשא בישראל. החל מחודש מרץ 2020, עם סגירת השמים עקב המגיפה, צעירים אלה לא יכלו להינשא כלל. זוגות החלו להינשא בצורה מקוונת, במדינות המאפשרות זאת, ובהם מדינת יוטה. עורך הטקס במקרה זה נמצא פיזית ביוטה, אך הזוג יכול להימצא בכל מקום אחר בעולם. למעלה מ-500 זוגות ישראלים נישאו בדרך זו, כאשר לפי חוק מרשם האוכלוסין ולפי בג"צ שלזינגר, יש לרשום את הנישואים אלה, שנערכו בחו"ל, על סמך תעודה ציבורית מאומתת. מתוך הזוגות הללו, ישנם מספר זוגות שנרשמו ברשות האוכלוסין ונחשבים כנשואים. הזוגות מוכרים כנשואים בכל העולם, למעט במדינת ישראל. ענבר לוי-רום מתנועת ישראל חופשית הוסיפה לוועדה, שגם הזוגות הנישאים בחו"ל, צריכים במקרה של גירושין, לנהל את ההליך דרך הרבנות. עלוה קולן מתנועת דרכינו, אמרה כי בעבר הונחו הצעות חוק שביקשו למסד את נושא הנישואים הקונסולריים, לפיהם יוכלו לקיים טקסי נישואים בשטחן של קונסוליות זרות, גם אם לאחד מבני הזוג אין זיקה לאותה מדינה. אפשרות לנישואים מסוג זה קיימת בפני רק מבקשים שהינם חסרי דת. עו"ד אודליה אדרי, מרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, אמרה לוועדה כי הנחת המוצא לפיה לפקיד הרישום אין סמכות כלל, אינה מדוייקת וכי על פי סעיף 19 פרק ג' לחוק מרשם האוכלוסין, רשאי פקיד הרישום לבדוק את התעודות המוצגות בפניו. במקרים בהם ישנה סתירה גלויה לעין, יש לפקיד סמכות לסרב. לפיכך, במקרים של תעודות נישואין, נעשתה בחינה של המקום בו נמצאו בני הזוג בזמן עריכת הטקס. כאשר התברר שתעודת נישואין ניתנה לאחר טקס שנערך בחו"ל, בעוד שבני הזוג שהו בישראל באותה עת וללא מיופה כוח מטעמם במדינה בה נערך הטקס, הרי שמדובר בסתירה גלויה לעין ויש לפקיד סמכות לסרב לאשר את התעודה. ישנם אף מספר פסקי דין בהם בית המשפט קיבל את עמדת רשות האוכלוסין לסרב לרישום על סמך תעודה ציבורית. בנוגע למקרים הספציפים שעלו בדיון, עמדתה המשפטית של המדינה, המגובה על ידי היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש כללי ברירת דין, ולמקום בו אדם נמצא בזמן עריכת הטקס, יש משמעות משפטית. אם נערכה פעולה מנהלית משפטית במדינה מסויימת, על פי כללי אותה מדינה, הפעולה תקפה. במקרה של נישואים באמצעות זום, יש פער בין נוכחות בני הזוג במדינת ישראל, ואז הדין החל עליהם הוא הדין הישראלי. לטענות שעלו כנגד הרשות במהלך הדיון, היא הוסיפה כי ענייני נישואים וגירושים נקבעים בחוק ולא על-פי מדיניות והכל פועל על פי הדין. אם יש רצון בשינוי, צריך לשנות את הדין ולא את המדיניות. עו"ד רחל ספירו ממשרד המשפטים אמרה לוועדה כי במדינת ישראל יש סטטוס קוו בנוגע לרישום פעולות הנישואין והגירושין. יש חוק ויש את ברית הזוגיות. אפשר לשנות את המצב על ידי קידום חקיקה, אולם בשלב זה, לא ניתן לערוך פרשנות ולאפשר דין אחר בהקשר זה. עו"ד סטיב גרינוולד, סגן נשיא ארגון המשפטנים היהודים בארה"ב, אמר לוועדה כי העובדות הן שזום וטכנולוגיות אחרות מוכרות כיום כאמצעים לגיטימיים לנהל הליכים משפטים אזרחיים ופליליים, כולל בבתי המשפט. במשפטים פליליים בהם נדרשת נוכחות, נוכחות בזום נחשבת כנוכחות תקפה. כך גם יחסי מסחר המנוהלים בזום, ללא נוכחות פיזית של האנשים. כמו כן הוסיף כי לדעתו אירוני שישראל, מקום לידתם של שינויים טכנולוגיים רבים, מפנה את גבה לטכנולוגיה זו. לדעתו חשוב שישראל תתקדם, כשאר מדינות העולם, ולא תעמוד על נוכחות פיזית מיותרת על מנת לבצע הליכים מותאמים לשינויים הגלובלים. בתום הדיון החליטה הוועדה כי: הוועדה סבורה כי למרות שהזכות להקמת משפחה הינה זכות בסיסית של כל אדם באשר הוא, מדינת ישראל מונעת מזוגות לממש את הזכות הזו בשל בירוקרטיות חסרות משמעות, בעולם הולך ומשתנה. הוועדה קוראת למדינת ישראל לפעול לצמצום חסמים בירוקרטיים המקשים על קיום הנישואים בחו"ל ו/או רישומם בארץ ולחדד את נהלי הליך הרישום ברשות האוכלוסין וההגירה, של זוגות אשר נישאו מרחוק באמצעות תוכנות כגון "זום" במדינות בחו"ל. יש להרחיב את מספר המדינות בהן יכולים מסורבי חיתון להינשא, על ידי הפקת מסמך "היעדר מניעות" (נולה אוסטה). יש לשקול פתיחת האפשרות ל"נישואים קונסולריים" – נישואים בנציגויות המדינות הזרות בישראל, בהתאם לחוקיהן, בעיקר במקרים בהם קיימת מניעה אישית או לאומית ליציאה מהארץ. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ‏ה' אדר ב תשפ"ב ‏08 מרץ 2022