מסקנות ועדה
ה כ נ ס ת
מסקנות
ועדת הפנים והגנת הסביבה
בעקבות החלטה על דיון מהיר
הכנסת העשרים וארבע
מושב שני
ו' באדר ב' התשפ"ב
9 במרס 2022
בנושא: הצעות לדיון מהיר בנושא: "המאמצים למיגור תופעת הסחר בבני אדם בישראל"
של חברי הכנסת: מוסי רז, אמילי חיה מואטי וענבר בזק
ביום ד' באדר ב' התשפ"ב (7 במרס 2022) התכנסה הוועדה לדיון ולהסקת מסקנות.
בישיבה השתתפו נציגי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מטה המאבק בסחר בנשים, עמותת קו לעובד ומוזמנים נוספים.
את הדיון ניהל ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז
חברי הכנסת המציעים אמרו כי מדינת ישראל אינה עומדת בסטנדרטים המינימליים למיגור הסחר בבני אדם על-פי דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני אדם מיולי 2021. לדבריהם, נשים רבות נכנסות לישראל דרך מעברי הגבול, פעמים רבות בכסות של אשרת תייר, ומנוצלות בתעשיית המין. רובן לא מאותרות במעברי הגבול, ומשכך הן שקופות למערכות המדינה ואף אינן מגיעות לידיעתם וטיפולם של ארגוני הסיוע. בשל מחסור בנתונים מדויקים, לא ידוע כמה מתוכן נמצאות בסיכון. כמו כן סיפרו לוועדה כי במהלך תקופת הקורונה, נסגרו גבולות המדינה לכניסת מבקרים זרים, והתופעה הצטמצמה באופן זמני. עם זאת, רשתות הסחר התאימו את עצמן למציאות החדשה ויש צורך חיוני בהיערכות מחודשת לאור פתיחת הגבולות.
יגאל דוכן, מנהל מינהל ביקורת גבולות ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, אמר כי הרשות משקיעה מאמצים רבים במעברי הגבול, על מנת למנוע כניסת נשים המגיעות לעסוק בזנות. הרשות מכשירה את בקרי הגבול כדי שידעו לזהות מקרים של סחר בבני אדם. בשנת 2017 נתפסו 231 נשים במעברי הגבול , ובשנת 2019 נתפסו 456. מדובר בעלייה של יותר מ-200% במקרי הזיהוי. בנוסף, ביקש להסביר לוועדה כי חל שינוי מהותי בהתנהלות רשתות הסחר בשנים האחרונות. כמו כן הסביר לוועדה כי אדם שלא אושרה כניסתו בשל החשד לפעילות עבריינית, נרשם במערכות הרשות כ"מסורב" ולא רשאי להיכנס לארץ במשך 5 שנים. במידה ויבקש להיכנס לארץ בחלוף תקופה זו, עליו להגיש בקשה מיוחדת שתבחן לאור מקרה העבר.
עו"ד נועה רודמן, ממטה המאבק בסחר בנשים ובזנות , הדגישה בפני הוועדה כי לא מדובר רק בסחר בנשים המגיעות לארץ לעסוק בזנות, אלא בסחר בעובדים על כל סוגיו. למעלה משלוש שנים לאחר קבלת החלטת ממשלה 4463 בעניין תכנית לאומית למאבק בסחר בבני אדם, עדיין לא קיימת תכנית מגובשת. חסרון תכנית פעולה מעודכנת ומקיפה למאבק בתופעות הללו פוגע ביכולתה של המדינה לקדם מניעה, לאתר קורבנות, לבצע פעולות אכיפה בצורה אפקטיבית, וכן פוגע בטיב המענים הניתנים לקורבנות. יש לפעול לסיום גיבוש ואישור התכנית באופן שיאפשר להכניסה לתקציב לשנת 2023. בנוסף היא המליצה לשלב מתורגמנים בעבודת בקרי הגבול, דבר שייסע בידם לתקשר עם החשודים, וכן לאמץ את פרקטיקות הנהוגות בעולם של איסוף מידע מקדים על נוסעים, על מנת להקל על בקרי הגבול להתמקד בתופעות חשודות. עוד המליצה על גיוס ושיתוף פעולה עם קורבנות הסחר, באופן זהיר ומבלי לסכן אותם, לשם איתור רשתות הסחר.
שרית פרץ, ראש חוליית סחר בבני אדם במשטרת ישראל, דיווחה לוועדה כי משטרת ישראל הציבה את המלחמה בסחר בבני אדם ואת איתור מחוללי הפשיעה, כאחד מיעדיה. כמו כן הוסיפה כי אחד הקשיים המשמעותיים העומדים בפני גורמי האכיפה כיום, הוא חוסר שיתוף פעולה של הנשים שנתפסות כחשודות. בעבר, אשה שהובאה לארץ בהונאה ותרמית והוכרחה לעסוק בזנות, היתה רואה את ארגוני הסיוע שהגיעו לטפל בה כמושיעים.. כיום, שיתוף הפעולה נמוך מאוד, בשל ירידה באמון הנשים בממסד. לדבריה, המענה השיקומי פחות מותאם לתופעות ולסוג האנשים כיום. לדבריה תכנית הסיוע החדשה של משרד הרווחה, עשויה לשמר את אותן נשים בארץ ולסייע בתהליכי החקירה.
עו"ד אלעד כהנא, עמותת קו לעובד ציין כי אחד האתגרים במלחמה בסחר בבני אדם, הוא סוגיית מהגרי העבודה. מהגרי העבודה אינם נתפסים בתודעה הציבורית כדבר שלילי בשונה מהנשים המגיעות לעסוק בזנות. לדבריו, כאשר התשתית הרגולטורית היא בעייתית, היכולת לנקוט בצעדי אכיפה אפקטיביים היא מוגבלת מאוד.
עו"ד דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, אמרה כי בממשלה קיים מערך גדול לטיפול בנושא הסחר בבני אדם בשיתוף ארגוני החברה האזרחית. לדבריה, היעדר התקציב למדינה בשנת 2019, לא איפשר תקצובה של החלטת הממשלה 4463 שאישרה את התוכנית הלאומית לסחר בבני אדם. התכנית מפורטת על כל רבדי המניעה, האכיפה, והתאמת המענים לדפוסי הסחר החדשים המתפתחים אשר מושפעים גם ממגמות גלובליות. בשנתיים האחרונות, הקימה ועדת המנכ"לים שהוקמה לטיפול בנושא הסחר, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים ובשיתוף עם 11 מנכ"לי משרדי ממשלה, צוותי משנה. כל צוות טיפל במטרה מרכזית מתוך התכנית הלאומית וגיבש דרכים והמלצות לטיוב המודלים הקיימים מזה 15 שנים. בתאריך ה- 28 בפברואר 2022, התכנסה ועדת המנכ"לים ואישרה את המלצות הצוותים המהוות את הבסיס לתכנית היישום. כעת כל משרד שההמלצות נמצאות בתחום אחריותו, מתעדף את ההמלצות שבמתווה התכנית, בתקציב לשנים 2023-2024. בהתאם לכך תקודם החלטת ממשלה חדשה שתעגן את תכנית היישום. מדובר בהמלצות מהפכניות בכל אחד מהתחומים בתחום הטיפול בתופעה.
בתום הדיון החליטה הוועדה כי:
הוועדה מברכת על עבודת צוותי המשנה, שהוקמו לשם גיבוש תכנית יישום להחלטת ממשלה 4463 לטיפול בתופעת הסחר בבני אדם.
הוועדה קוראת לרשות האוכלוסין וההגירה ולמשטרת ישראל, לבחון את הנוהל הנהוג בביקורת גבולות ולטייב אותו בכדי לזהות את הקורבנות, לצד הכשרות ייעודיות לעובדי בקרת הגבולות וכן שילוב מתורגמנים נוספים לשם תחקור הקורבנות.
הוועדה סבורה כי על רשות האוכלוסין לשקול הארכת מתן אשרות שהייה למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם, לתקופת מתן העדות, ואף להעניק אשרות מיוחדות לשנת שיקום במידת הצורך.
הוועדה תקיים דיון מעקב, על מנת לבחון את התקדמות ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד המשפטים בנוגע לסוגיית תקצוב יישום התכנית הלאומית לסחר בבני אדם, לקראת תקציב 2023-2024.
המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום:
ו' באדר ב', תשפ"ב
9 מרץ 2022