מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים וארבע כ"ז באדר א התשפ"ב מושב שני 28 בפברואר 2022 בנושא: קריסת הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד והצורך במתן מענה תקציבי מיידי לפעילותן של חברי הכנסת: מופדי מרעי וטטיאנה מזרסקי ביום כ"ט בשבט התשפ"ב, 31 בינואר 2022, החליטו יושב-ראש הכנסת והסגנים להעביר את הצעותיהם של חברי הכנסת מופדי מרעי וטטיאנה מזרסקי בנושא: פריסת הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד והצורך במתן מענה תקציבי מיידי לפעילותן, לדיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה. ביום כ"ז באדר א התשפ"ב, 28 בפברואר 2022, התקיים דיון בנושא בוועדה בראשות חה"כ מופיד מרעי, ממלא מקום יושבת-ראש הוועדה. בדיון השתתפו: נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, נציגי משרד המשפטים, נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, נציגי עמותות "אחיעוז" ו"קו לעובד" ומוזמנים נוספים. הוועדה נדרשה לקיים דיון בשל מצבם הכלכלי של הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד, המתריעות בפני קריסה כלכלית והנזק שעלול להיגרם למטופלים הסיעודיים בשל כך. הלשכות הפרטיות, שמכוח החוק הן הנושאות בתפקיד איתור וגיוס עובד זר למטפל ולמטופל בהליך ההשתלבות וההשמה וליווי המטופל והעובד במהלך התקופה שבה סועד העובד הזר את המטופל הסיעודי, פועלות בגירעון כלכלי משמעותי. בפני הוועדה הוצג כי עמותת "אחיעוז" – עמותה לתיווך עובדים זרים בסיעוד, נמצאת בפני סכנת סגירה ממשית. ממלא מקום יושבת ראש הוועדה, חה"כ מופיד מרעי, מיוזמי הדיון אמר כי עמותת "אחיעוז" מאגדת כ-55% מכלל הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד, ומעניקה שירות לכ-75% מכלל המטופלים הסיעודיים שקיבלו היתר להעסקת עובד זר בישראל. העמותה דואגת לזכויות העובד ופועלת להתאים את המטפל למטופל, להכינו בארץ המוצא ולהכשירו לטיפול. מר יריב שוריאן, יו"ר עמותת "אחיעוז", אמר כי יש 57,000 מטופלים סיעודיים הפזורים מדן ועד אילת. מדובר במטופלים מכל המגזרים, על כל המורכבויות הנלוות. כ-45,000 מטופלים מקבלים טיפול מהלשכות המאוגדות תחת עמותת "אחיעוז". מר שוריאן אמר לוועדה כי ביום 1 באפריל 2018 פקע תוקפן של תקנות שירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשר לתיווך עבודה( התשס"ו-2006, שאפשרו ללשכות לגבות דמי תיווך מהעובדים הזרים בענף, וכארבע שנים נמצאת העמותה בדין ובדברים בעניין התקציב. בית המשפט חייב בניית בדיקה כלכלית, ובדיקה זו נערכה על ידי חברת "עדליא" בשיתוף פעולה עם העמותה, אך המסקנות עסקו בעיקר בנושא תשלום העובד הזר ללשכות, ולא על תקצוב הלשכות. מר שוריאן סיפר לוועדה כי בתקופת משבר הקורונה, העבודה בלשכות נעשתה בכוח אדם מצומצם, ובהיקף העסקה בשעות ארוכות ואף לא שגרתיות. תחזוקת המטפלים והמטופלים בתקופה זו הייתה קשה, שכן המטפלים לא יצאו מבית המטופל במשך תקופות ארוכות, בשל הסגרים, וצוות העובדים, המורכב בעיקר מעובדים סוציאליים, נדרש לתת מענה למצבי לחץ שנוצרו בתקופה זו. לדבריו, אם יקרסו הלשכות, העלות למדינה בעבור חודש אשפוז עם קוד במוסד סיעודי תהיה 490 מיליון ש"ח, בעוד החלופה להמשך קיום הלשכות היא כ-20 מיליון ש"ח, הנדרשים לתקצוב הלשכות. גב' מאיה מילר משי, יועצת לממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, דיווחה לוועדה כי בבדיקה הכלכלית שנערכה על ידי חברת "עדליא", נבחנה לעומק הפעילות של הלשכות. הם בדקו אילו פעולות נעשות למען העובד, משלב השמת העובד הזר ועד שלב הטיפול השוטף, אך לא נבדקו צד ההכנסות של הלשכות או האיזון התקציבי שלהן. המסקנה שאליה הגיעו הייתה כי הסכומים המומלצים לגבייה מהעובד, בהתאם לפעולות המבוצעות על ידי הלשכות, הם סכום חד-פעמי של 1,723 ש"ח, וסכום חודשי של 81 ש"ח. גב' מילר הסבירה לוועדה כי עד סיום הוראת השעה בשנת 2018, ניתן היה לגבות מהעובד סכום חד פעמי בגובה 3,600 ש"ח. עוד דיווחה כי התקנות המאפשרות את גביית הסכומים האמורים יונחו בקרוב על שולחן הוועדה, וכי המשרד נמצא בשיח קרוב עם עמותת "אחיעוז" וארגון "קו לעובד" ואף הוטמעו בתקנות הערות שהוצגו על ידי הגופים. עו"ד לינא סאלם ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ציינה כי נציגי זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה עמלו על התקנות במשך תקופה ארוכה, וכי מדובר בסוגיה לא פשוטה בתחום זכויות קניין. במהלך העבודה התקבל מספר רב של תגובות והוטמעו הערות. עוד ציינה כי התקנות נמצאות בשלב סופי של שיח בין המשרדים, שיסתיים בתוך כשבועיים, לאחר קבלת עמדת שרת הפנים. עו"ד מיטל רוסו, מנהלת תחום סיעוד ב"קו לעובד", ציינה כי לפני ארבע שנים התקיים דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שבו הוחלט שלא לאשר גבייה מהעובדים הזרים, בשל תשלומים גבוהים ששולמו על ידי העובדים במדינת המוצא, הנחשבים גביית דמי תיווך בלתי חוקיים. העובדים הזרים משלמים אלפי דולרים כדי להיכנס לישראל, ונאלצים לפרוס את התשלום בעבור החוב לאורך חודשים ארוכים. עוד הוסיפה כי גם בית המשפט העליון לא הסכים לתשלום דמי תיווך חוקיים, כאשר תופעת דמי התיווך הלא חוקיים ממשיכה להתקיים, ויש עתירה תלויה ועומדת בבית המשפט העליון מזה כ-12 שנים. עו"ד רוסו אמרה כי רשות האוכלוסין מקיימת מגעים להסכמים בילטרליים למניעת תופעת דמי התיווך הלא-חוקיים, והוסיפה כי עמדת "קו לעובד" היא כי גביית דמי תיווך חוקיים לגיטימית, אך יכולה להיעשות אך ורק כלפי עובדים שנכנסים תחת הסכמים בילטראליים. הגב' איילה אלהרר, מנכ"לית לשכה פרטית המאוגדת בעמותת "אחיעוז", ציינה כי המצב לא פשוט בעבור הלשכות. לדבריה, בתקופת הקורונה התקבלו שיחות מילדים שביקשו מהלשכה אף לדאוג למזון להוריהם הסגורים בבתים, וגם העובדים הזרים נזקקו לסיוע נוסף בתקופה מורכבת זו. עוד אמרה כי לעניין הגבייה הבלתי-חוקית של דמי התיווך בארצות המוצא, מדובר בבעיה נקודתית שהייתה קיימת בעבר, והפתרון של הסכמים בילטראליים מייצר ביקורת מטעם המדינה על נושא הגבייה. הגב' אלהרר הוסיפה עוד כי העובדים הסוציאליים בלשכות אף שואלים את העובדים הזרים המגיעים ארצה אם הם נמצאים בקשיים כלכליים. עו"ד שריי גבאי, מרשות האוכלוסין וההגירה, ציינה כי רשות האוכלוסין וההגירה עובדת בשיתוף פעולה עם הלשכות וקשובה לקשיים. עו"ד גבאי סיפרה לוועדה כי הוקם צוות על ידי שרת הפנים לבחינת שיטת ההעסקה בענף הסיעוד ומעבר לשיטת התאגידים; בחינה המתקיימת בראייה תקציבית רחבה, ותוך הבהרת שרת הפנים כי אין להעלות תשלום למטופלים הסיעודיים. עוד עדכנה כי הצוות יגיש את מסקנותיו עד סוף חודש מרץ, וכי הוא נמצא בשלבים סופיים של קבלת עמדות מכל המשרדים. עו"ד גבאי הוסיפה כי נושא השתלבות הלשכות הפרטיות עודנו נמצא בבחינה. היא ציינה עוד כי לעניין גביית דמי התיווך הבלתי-חוקיים קיים קושי אכיפתי, מרבית הכספים מועברים באמצעות מנגנון בחו"ל, לפעמים תוך שיתוף פעולה של לשכות זרות עם לשכות בארץ, והדרך היעילה למניעת התופעה היא באמצעות ההסכם הבילטרלי. עו"ד גבאי מסרה לוועדה כי כיום כ- 50% מהעובדים הזרים נכנסים תחת הסכמים בילטרליים. להלן סיכום הישיבה והחלטות הוועדה: הוועדה קוראת למשרד הכלכלה והתעשייה להניח את התקנות על שולחן הוועדה בהקדם. הוועדה מבקשת מהמשרד לעדכן עוד לפני הפגרה בעניין סטטוס התקנת התקנות, ולבחון אם אפשר לקדם סיוע תקציבי ללשכות הפרטיות עד לאישור התקנות. הוועדה קוראת לרשות האוכלוסין לקדם הסכמים בילטרליים למניעת תופעת דמי התיווך הלא חוקיים. רשות האוכלוסין תעדכן את הוועדה בהחלטות הצוות שהוקם על ידי שרת הפנים. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: ‏‏ו' באדר ב התשפ"ב ‏9 במרץ 2022