חומר רקע
התנועה למען איכות השלטון בישראל
פברואר2022
,
אדר א תשפ"ב
הצורך בפומביות דיוני
ועדת החקירה הממלכתית
לבחינת תהליכי רכש כלי
השיט והצוללות
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
2
נייר עמדה בנושא הצורך בפומביות דיוני ועדת החקירה
הממלכתית
לבחינת תהליכי
רכש כלי השיט והצוללות
לקראת
ישיבת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
בבקשת הממשלה
לאשר כי
חלק מנושאי ועדת החקירה
לבחינת תהליכי רכש כלי השיט שהתקיימו בין השנים2009-2016
מחייבים את
סודיות
,הדיון
אנו
מתכבדים
להעביר אליכם את חוות דעתה של התנוע" :ה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר, (להלן
התנועה)"
.
ב נייר ה
עמדה נבקש להרחיב על הצורך בפומביות ועדת החקירה הממלכתית
לבחינת תהליכי רכש כלי השיט
" :והצוללות (להלן
ועדת החקירה)"
כדרך המלך, למעט דיונים חריגים המחייבים סודיות
בשל פגיעה
בביטחון המדינה, או ביחסי החו ץ (בהתאם לסעיף18
)לחוק ועדות חקירה:, והכל כפי שיפורט להלן
תקציר מנהלים
1.
ביום23.1.2022
החליטה ממשלת ישראל על הקמת ו עדת חקירה
ממלכתית ל צורך בחינת תהליכי
ה רכש
של" :כלי השיט והצוללות (להלן
הוועדה"
" או
ועדת החקירה"). החלטה אשר
טומנת בחובה חשיבות
עצומה לתיקון הפגיעה בביטחון הלאומי של מדינת
ישראל
, כמו גם לתיקון
לב ליבו של החוסן הערכי של
.מדינת ישראל ,נציין כי חלק עיקרי בעבודת העבודה הוא חיזוק
ה
אמון הציבור י במערכת הביטחון , זאת
יחד עם חתירה לחקר האמת. תוצאות חקירתה של הוועדה ויישום המלצותיה תהיינה תלויות במידה
ניכרת באמון הציבור
י שיינתן לה לדרכי עבודתה ולמסקנותיה .
2.
בקשת הממשלה כי ועדת החוץ והביטחון
של הכנסת
" תאשר את החלטתה כי
דיו י הוועדה יתקיימו
בדלתיים סגורות, אלא אם נוש
אי הדיון אי ם
כוללים ידיעות סודיות או מידע ש קבע לגביו סיווג ביטחו י
בכל רמת סיוו ,"ג
עשויה להתגלות כבעייתית, וזאת ל נוכח תכלי ת הפומביות העומדות ביסוד כל הליך
משפטי בכלל ושל הליך הקמת וועדת חקירה ממלכתית בפרט , ובוודאי נוכח הצורך החיוני
ב רכישת אמון
הציבור בעבודת וועדה
.ספציפית זו
3.
עניין זה מקבל חשיבות יתרה נוכח
העובדה
שסגירת דלתות הוועדה י הווה סטייה מהנורמה המחייבת את
.פומביות דיוני הוועדה
סיווג ביטחוני מעין זה, אשר יוטל על ידי גורם ביטחוני לא י אפשר לציבור לעקוב
אחרי תהליך מתן העדויות
ובהתאם ינתק
את הציבור מן האפשרות
לעקוב אחר פעילות הוו עדה כמו גם
לרכוש אמון לחברי הוועדה, או לגבש את דעתו על דרך הסקת המסקנות הסופיות של הוועדה .
4.
,אם כן התנועה תטען בנייר זה, כי
מנגנון פומביות הוועדה צריך שיהיה מיושם
בהתאם לדרך המלך
שנקבעה ב סעיף18
(א) ל חוק ועדות
חקירה, התשכ"ט -
1968
" :(להלן
חוק ועדות חקירה )"
–
לפיו "ועדת
."חקירה תדון בפומבי
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
3
5.
לעמדת התנועה ,
יש לקבוע כי הוועדה
תתנהל בדלתיים פתוחות ובפומבי ככל הניתן ,
וכי סגירת דלתות
הדיונים הסודיים ואי-פרסום ה
ה
מלצות לציבור יהיו החריג בעבודת
ה
של
הוועדה . חריג
אשר יופעל
בצמצום הנדרש.
הרקע להקמת ועדת החקירה הממלכתית
6.
ל ,הזכיר ב יום23.11.2016
הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת בדיקה מקדימה לצורך בירור טענות
לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות בין חברת טיסנקרופ ו ,בין מדינת ישראל. זאת
בעקבות פרסום
תחקירים בתק
שורת.
1
בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית, שהעלו חשד לפלילים, הורה
פרקליט המדינה דאז ביום27.2.2017
,על מעבר מהליך בדיקה לחקירה משטרתית.
7.
במסגרת החקירה הענפה שנערכה נחקרו מספר חשודים ונגבו מאות הודעות מעשרות מעורבים. בחקירה
עלו חשדות לפיהן בין השנים2009
ועד מחצית2016
,
,קיבלו או דרשו עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים
.לצד גורמים עסקיים ופרטיים, טובות הנאה פסולות מנציג טיסנקרופ, במישרין או באמצעות מתווכים
זאת, תוך הימצאותם בניגודי עניינים מובהקים וחמורים בין תפקידם והאינטרס הציבורי עליהם הופקדו
לבין קידום ענייניה
ם הפרטיים.
8.
בהודעת משטרת ישראל בסיום חקירתה ו לאחר הגשת המלצותיה בתיק3,000
ב יום8.11.2018
, נאמר
:באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי
"
במהלך ניהול החקירה ואיסוף הראיות נתגלו ליקויים בכל הנוגע לסדרי מנהל בקרב
גופים שונים, אל מול גורמים עסקיים ופרטיים, וזאת בכל ה נוגע לרכש ביטחוני
.ואסטרטגי למדינת ישראל ליקויים אלו מחייבים הפקת תובנות ולקחים על ידי
הגורמים המוסמכים לכך , על מנת לשפר ולייעל את הליכי הרכש הביטחוני במדינת
.ישראל ולהגן עליהם מפני אינטרסים זרים והשפעות פסולות במבט צופה פני עתיד
בכוונת המשטרה לפנות לגורמי
ם הרלוונטיים ולהביא בפניהם מסקנות אלה .".
9.
,אם כן חקירת המשטרה העלתה כי קיים חשש כבד שבנושאים שהם בלב הביטחון האסטרטגי של
המדינה הייתה נהוגה במשך זמן רב תרבות קלוקלת, ו התקבלו החלטות ממניעים
זרים, פסולים
וייתכן
ש .אף פליליים
10
.
במשך6
שנים מלווה התנועה למען איכו ת השלטון את הפרשה. כאשר מאז שנת2018
, ובמשך קרוב
,לשנתיים אספה התנועה מידע ,ביצעה תחקירים בכלים העומדים לרשותה ערכה בדיקות, הצליבה
נתונים וגבתה עשרות תצהירים מבכירי
מ
ערכת הביטחון
לדורותיהם (
ובהם
שרי ביטחון, רבי -
,אלופים
"מנהלי הרכש במשרד הביטחון, בכירים במל .)ל ועוד כל אלו שמשו כהכנה לעתירה מורכבת ומרובת
עמודים אשר הוגשה בבג"ץ3921/20
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה
(
22.7.2021
" :) (להלן
עניין התנועה)"
.
11
.
,לאחר דיון ארוך בעתירה, ניתן פסק דין בו נקבע, בין היתר :כי
"התמונה
הלכאורית
המצטיירת בפרשת כלי השיט היא שצה"ל ומשרד הביטחון נדחקו
הצידה, ואת מקומם תפס המל"ל, שפעל
לכאורה
על פי הנחיות ישירות של ראש
הממשלה או שמא תוך מעורבות של גורמים אחרים המעורבים בתיק3000
(פרשת
.)העמלות התמונה הלכאורית היא, שלא נערכה עבודת מטה מסודרת והתקבלו
החלטות שמנוגדות לעמדתם של צה"ל ומשרד הביטחון. בהינתן המשמעות התקציבית
1 "רביב דרוקר: כך מעורב פרקליטו של נתניהו בעסקת הצוללות עם גרמניה
", דה-
,מרקר16.11.2016
.
https://www.themarker.com/news/1.3124129
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
4
האדירה של החלטות אלה על תקציב המדינה ובעיקר על תקציב הביטחון ועל
ההצטיידות של צה"ל לאורך שנים רבות, דומה שכל מי שביטחון ישראל קרוב לליבו
יבקש לבדוק ביסודיות את תהליך קבלת ההחלטות בפרשת כלי השיט, על מנת להפיק
לקחים ומסקנות באופן צופה פני עתיד ."
12
.
יתרה מכך, במסגרת
פסק הדין, מתח
בית המשפט העליון ביקורת על מעמדו והיקף סמכויותיו של המל"ל
אל מול משרד הביטחון וצה"ל, תוך שהוא
מונה גם"שורה של תמיהות " שלא נמצאה להן תשובה ב כלל
ה 'חומר שהוגש לבית המשפט (ס66
לעניין
התנועה:)
-
מי
הגורם שניסח את טיוטת מזכר ההבנות עם גרמניה ואשר הועבר על ידי
המל ?"ל
ומדוע נשלח המסמך לאלוף עמוס גלעד?
-
מי
הוא זה ואיזה הוא שהכניס לטיוטת מזכר ההבנות דרישה לספינות
נצ "ל, על העלות
הכבדה הכרוכה בכך, ומדוע? ואם היה צורך בספינות
נצ ,"ל
הכיצד הוסרה דרישה
זו
חיש מהר
ממסמך ההבנות לנוכח התנגדות צה "ל
ומערכת הביטחון?
-
מדוע
הופעלו לכאורה וכנטען לחצים כה כבדים לביטול המכרז הבינלאומי לספינות
המגן על כל הכרוך בכך, עוד לפני
שתיסנקרופ
התחייבה להוזיל משמעותית את מחירן
ועוד לפני
שתיסנקרופ
?הבהירה מה הדגם המוצע והמפרט הטכני של הספינות
-
מדוע הסתיר ראש
הממשלה ,על פי הנטען ,משר הביטחון ,הרמטכ ,"ל
מפקד חיל
הים ,
אגף המודיעין
וראש המוסד את העובדה שגרמניה קיבלה את הסכמתו למכור
צוללות
למצרים ?את מי עדכן ראש הממשלה ,אם בכלל ,בנוגע להסכמה שנתן
למכירת
הצוללות למצאים ,ומי היה שותף להחלטה זו ?
13
.
את פסק הדין חתם בית המשפט באמירה המהדהדת לפיה "תם ול
א נ שלם. הדיון המשפטי–
תם. הדיון
הציבורי– לא נשל
ם"
,
תוך שהוא מותיר את הזירה לממשלת ישראל, על מנת שתורה על הקמת ועדת
.חקירה בנושא רכש הצוללות וכלי השיט, החלטה אשר עומדת כעת בפני הוועדה לחוץ ובטחון של הכנסת
החלטת הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא
המחייב סודיות
14
. ב יום23.1.2022
החליטה הממשלה ה-
36
'בישיבה מס30
, על הקמת
ועדת חקירה ממלכתית
בהתאם
לסעיף1
לחוק
ועדות חקירה
בע יין עסקאות ו/או הליכי רכש של ספי ות המגן סער6 ,
צוללות AIP
,ספי
ות גד צוללות, הפרטת מספ
ות חיל הים וכן בע
יין הסכמה למכר צוללות ל
צד ג' על ידי גרמ
יה
" :(להלן
החלטת הממשלה )"
.
15
.
בתמצית החלטת הממשלה הוחלט, כי הוועדה תחקור את תהליכי העבודה המקצועיים וכן את תהליכי
קבלת ההחלטות של הדרג המדי
י בכל הקשור לתהליכי רכש כלי שיט ועסקאות .
כמו כן, לפי החלטת
הממשלה הוועדה תמליץ על התהליכים המתאימים לקבלת ההחלטות לקראת רכש אסטרטגי של מערכת
הביטחון ולביצועו, ובכלל זה בתחומי האחריות של צה"ל בהליכי רכש, בזהות הגורמים ה וספים שיש
לערבם בהליכי רכש ובתפקידיהם, במעורבותם של קצי
ים ובכירים אשר כיה ו בעבר במערכת הביטחון
בהליכי רכש אסטרטגי, לרבות מעמדם
של מתווכים בעסקאות רכש של משרד .הביטחון
16
.
בסעיף6
להחלטת הממשלה, נקבע כי
לנו
כח הרגישות הביטחו ני ת
הנו
געת לתהליכי רכש כלי השי,ט
ו בהתאם לסעיף23
לחוק ועדות חקירה
–
הטעון
את אישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת , חלק
.מהנושאים בהם תעסוק הוועדה מחייבים סודיות
17
.
,כך
ו
במידה ו תאשר" :ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
דיו
י הוועדה יתקיימו בדלתיים סגורות, אלא אם
נוש אי הדיון אי
ם כוללים ידיעות סודיות או מידע ש קבע לגביו סיווג ביטחו
י בכל רמת סיווג"
(סעיף
6(3
)) להחלטת הממשלה . וכן, כי אם תאשר ועדת החוץ והביטחון "הוו עדה לא תפרסם את הדין וחשבון
שלה או את הפרוטוקול של דיו יה, כולם או מקצתם, אלא אם הפרסום אי ו כולל ידיעות סודיות או מידע
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
5
ש קבע לגביו סיווג ביטחו י בכל רמת סיווג"
(סעיף6(5
)) להחלטת הממשלה.
18
.
בהמשך לסעיפים אלה נקבע בסעיף7
" החלטת הממשלה כי
לאור קביעת הממשלה באישור וע דת החוץ
והביטחון של
הכנ
סת כי חלק מה
ושאים שבהם תעסוק הוועדה מחייבים סודיו,ת
ייערך תיאום עם אגף
הביטחון במשרד הביטחון בה חיית הממו ה על הביטחון במערכת הביטחון ביחס ליישום הוראות סעיף
זה ב ,ושאים אלה
ונ
ציגיו יעמדו לרשות הוועדה לשם כך."
19
.
,הנה כי כן לע פי החלטת הממשלה,
ועדת החקירה הממלכתית תחקור, בין היתר, גם את "תהליכי
העבודה המקצועיים" במשרד הביטחון. אך לעומת זאת, "י יערך תיאום עם אגף הביטחון במשרד
הביטחון בה
חיית הממו ה על הביטחון במערכת הביטחון " ביחס לסודיות עבודת ועדת החקירה
.הממלכתית כבר
בנקודה זו יצוין כי לנוכח כך שהגורם
הנבדק
הוא גם הגורם
המאשר , עלול להתקיים
בעניין
זה ניגוד עניינים מוסדי.
20
.
,נוכח כך, וכן לנוכח האמור במורד נייר עמדה זה התנועה לאיכות השלטון מתנגדת לסגירת דלתות
הוועדה
באופן גורף –
זולת אותם
מקרים חריגים
בהם עלול להיפגע ביט חון המדינה וה
סודיות מתחייבת ;
ו כן מת
נגדת לאי-פרסום גורף של דין וחשבון ופרוטוקול ו עדת החקירה הממלכתית–
אף פה, זולת אותם
ה מקרים ה .חריגים בהם עלול להיפגע ביטחון המדינה והסודיות מתחייבת
ההכרח ברכישת אמון הציבור בוועדת החקירה הממלכתית
21
. ב 'ספרו של א קלגסבלד
ו
עדות חקירה ממלכתיות
:(נבו הוצאה לאור בע"מ, תשס"א) (להלן"קלגסבלד"),
מתייחס המחבר לעניין פומביות דיוני הוועדה
ומדגיש את ההיבט הציבורי המאפיין את ועדת החקירה
" ,הממלכתית באומרו כי זו נועדה, בין היתר לשכך סערה ציבורית המתאפיינת, במשבר אימון בין
הציבו
ר ובין הממשלה( "קלגסבלד,
'עמ
19
.)
22
. ה
עניין ה ציבורי הוא שו רש הרעיון בהקמת
ועדת החקירה הממלכתית . כך, נקבע בסעיף1
לחוק ועדות
חקירה כי הממשלה רשאית להקים" ועדת חקירה אך ורק בגין עניין שהיא רואה בו עניין בעל חשיבות
ציבורית חיונית אותה שעה הטעון בירור". הבסיס הרעיוני של ועדות חקירה מחובר בטבורו
לעקרון
ההגנה על אמון הציבור ברשויות,
ומשכך
הסוגי
יה
שתידון בוועדת
ה חקירה היא כזו שמטרידה ומסעירה
את הציבור הרחב, ומצויה בדין ובדברים ציבוריים סוערים ונוקבים בין כותרות העיתונים, משדרי
החדשות, שיחות הסלון היו :מיומיות והשיח ברשתות החברתיות (להתייחסויות בפסיקה לגישה זו, ראו
ע"פ2910/94
יפת נ' מדינת ישראל(, נ2
)
353
,
290
(
1996
)
;
)בג"ץ (ירושלים2148/94
גלברט נ' נשיא בית
המשפט העליון ויושב-ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון(, מח3
)
573
', פס7-5
לפסק דינו
של השו( פט חשין1994
).)
23
. הנה,
רק לאחרונה הומחש–
תאוריה למציאות–
הצורך בקיום דיון פומבי לוועדת החקירה הממלכתית
הוא המסקנה הראשונה הברורה והישירה של
ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בהר מירון .
,כזכור מרגע הקמתה של הוועדה התעוררה התנגדות גדולה ,לפעילות הוועדה בעיקר בקרב הציבור
.החרדי2
חלק מחיצי ההתנגדות כוונו נגד הנשיאה בדימוס מרים נאור זכרונה לברכה–
עליה נאמר כי
היא אינה מגיעה מרקע חרדי ולא תוכל לחקור את מלוא היקף הפרשה; נאמר עליה שהיא מגיעה מעולמות
2
" ,ראו אלי ביתאן
המחדל והטיוח: מאחורי התנגדות החכ"ים החרדים לחקירת אסון מירון ,"מקור ראשון ,
29.5.2021
https://www.makorrishon.co.il/news/353903
/ ; ינקי פר " ,בר למה התנגדו החרדים לוועדת חקירה ממלכתית לאסון
מירון ,"גלובס ,
24.5.2021
.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001371925
.
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
6
שונים ; וכי מטרת מינויה היא אך ורק "להעניש " את הגורמים המדיניים מתוך נקמה פוליטית.
24
.
,והנה במהלך דיוניה הפומביים של הוועדה בראשות נאור
התגלה כי לא כך הם פני הדברים. הציבור
החרדי שצפה בדיונים התרשם לטובה וראה כיצד ועדת החקירה הממלכתית
מבקשת לחקור ללא משוא
פנ.ים וללא כחל וסרק את פני הדברים כדי שמקרים כאל לא יישנו
25
. משכך, סגירת דלתות ו עדת החקירה לבחינת תהליכי רכש כלי השיט והצוללות עלולה להביא להעדר אמון
הציבור בוועדת החקירה– בוודאי כאשר חלקים נרחבים בציבור סבורים כי מ
וד ."בר בוועדה "פוליטית
כך, עלולה להיפגע אחת מהתכליות המרכזיות העומדות ביסודה של הקמת הוועדה –
.שיכוך אמון הציבור
והולם לעניין זה הניתוח המשפטי של
קלגסבלד בספרו:
"
אחת ממטרותיה של ועדת חקירה ממלכתית היא
שחקירתה ותוצאותיה ייהנו מאמו
ן
הציבור ויוליכו להשקטת סערה ציבורית המתאפיינת באבד
ן אמו
ן
.ברשות המבצעת
הפומביות מפרה חשש להטיה פוליטית בפעולת הוועדה ותורמת תרומה מכרעת לגיבוש
האמו
ן בפעולתה ובתוצאות פעולתה. לכ
ן , לאינטרס של פומביות יש משקל מיוחד
בפעולת ו
עדות ח
קירה ממלכתיות .מסיבה זו הועד ף
האינטרס של פומביות דיוני
הוועדה ג
ם על אינטרסי ם
חיוניי ם
אחרי
ם כגו ן פגיעה בפרטיות ואפילו סיכון לא ממשי
לחיי ם
ולביטחו ן
אישי."
'(שם, בעמ213
)
26
.
.קצרה היריעה מלהרחיב על החשיבות של אמון הציבור ברשויות חשיבותו של אמון הציבור בשירות
הציבורי ובכך שפעולות רשויות השלטון נעשות לטובת האינטרס הציבורי, על בסיס הליך הוגן וראוי, הוא
מקור הכוח והלגיטימציה של רשות
מנהלית בכל פעולה ציבורית שלה .כך ,, למשל נ
קבע ב ע"פ121/88
מדינת ישראל נ' דרוויש(, פ"ד מה2
)
663
(
1991
),
כי האמון שרוחש הציבור היא תנאי הכרחי לקיומו של
שלטון תקין –
עבודתה של ו עדת החקירה הממלכתית דורשת את
אמון הציבור
.ביתר שאת
27
.
אמון הציבור בא לידי ביטוי במיוחד ביחס לוועדת חקירה ממלכתית, שתכליתה לפתור ולהרגיע סערה
ציבורית, ולהעניק כלים אפקטיביים לטיפול בכשל מערכתי רחב היקף. אנו סבורים ש דווקא ,במקרה דנן
בו ועדת החקירה הממלכתית אשר ,הוקמה לאחר מאבק ציבורי עיקש וארוך שנים
ואשר עוסקת גם ב דרג
המדיני
, יש
חשיבות יתר ב הגנה על ערך
אמון הציבור בפעילות הוועדה והוא
.מקבל משקל עודף ומיוחד
28
.
אשר על כן, האפשרות של סגירת דלתות דיוני ועדת החקירה הממלכתית לבחינת רכש כלי השיט
והצוללות בצורה הרמטית
בפני הציבור והטלת חיסיון על הפרוטוקולים שלה, ובלי בחינת פ תרונות
חלופיים, מהווה הן סתירה חזיתית להוראות החוק והן
פגיעה אנושה באמון הציבור בפעילותה של ועדת
.החקירה, וביכולתה להשיג את תכליותיה החברתיות והדמוקרטיות
הפגיעה בפומביות עבודת ועדת החקירה הממלכתיות היא מוצא אחרון
29
. ח וק ועדות חקירה, לפיו התקבלה החלטת הממשלה להקים ועדת חקירה לחקר פרשת כלי השיט
"והצוללות לאחר שראתה "שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית אותה שעה וטעון בירור
(סעיף1
" לחוק ועדות החקירה), קובע כי ככלל
ועדת החקירה תדון בפומבי"
(סעיף18
(א) לחוק ועדות
חקירה) .
30
.
,בהתאם סעיף18
לחוק ועדות חקירה מדייק וקובע "רשאית היא לקיים דיון, כולו או מקצתו, בדלתיים
סגורות
אם שוכנעה שהדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה , יחסי החוץ של המדינה, על ענין כלכלי
"חיוני של המדינה .
כלומר, נקודת המוצא של
ועדת החקירה צריכה להיות קודם כל
שההתנהלות היא
פומבית – ואילו החריג לכלל הוא ב
עניינים קונקרטיים, בהם ניתן לקיים דיון בדלתיים סגורות ,
לאחר
ששוכנעה הו
ו
עדה כי הדבר דרוש לשם שמירה על אינטרסים חיוניים של המדינה ., כאמור
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
7
31
.
תחולתו הרחבה של עקרון פומביות הדיון על ו עדות חקירה ממלכתיות, מאפשרת להגשים בצורה מלאה
.ואפקטיבית שלוש תכליות מרכזיות שעומדות ביסוד ועדת החקירה עצמה
האחת,
היא שיפור איכות
עבודת הוועדה, תחת עינו המבקרת והבוחנת של הציבור. ההנחה היא כי פרסום עבודת הוועדה מהווה
ערובה לכך שהוועדה מנהלת את דיוניה באופן
.איכותי, רציני ולטובת האינטרס הציבורי
32
. השניה, היא חיזוק אמון הציבור ברשויות. זאת, על בסיס התפיסה כי ו עדה המנהלת את דיוניה
במחשכים והרחק מעינו הבוחנת של הציבור, בבודקה כשל מערכתי רחב היקף, מכוסה בעננה של סודיות
באופן שעשוי להביא את הציבור הרחב לפקפק בהגינ .ות הליך החקירה ותקינותו
33
. השלישית,
היא זכות הציבור לדעת, ולקבל זרימה שוטפת ומהימנה של מידע על פעילותן של רשויות
מנהליות , ובמיוחד על מקרים בהם סטתה הרשות מהנורמה הראויה, וזאת אף כבסיס לחופש הביטוי של
.הפרט
34
. הולמים לעניין זה דבריה של כב' הנשיאה ד' בי
ניש, ב בג"ץ258/07
גלאון נ' וועדת הבדיקה הממשלתית
לבדיקת ארועי המערכה בלבנון(, סב1
)
648
(
2007
)
" :(להלן
עניין גלאון :)"
"
הנחת המוצא היא כי פומביות הדיון תורמת לשיפור איכות ההחלטה הניתנת בסוף
.ההליך
ההנחה היא כי עינו המבקרת של הציבור עשויה "לבטל כל אפשרות של
"שפיטה מתוך משוא פנים ודעה קדומה
]...[
פרסום הדיונים בהליך השיפוטי או
בהליך מעין-
שיפוטי תורם ,לחיזוק אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובגוף הדן
בעניין בפרט.
,באמצעות פומביות הדיון הצדק לא רק נעשה
אלא גם נראה , וכך נמנע
הרושם שהדין נעשה במסתרים ומשיקולים נעלמים ...
העיקרון בדבר פומביות הדיון מבוסס גם על זכות הציבור לדעת וכן על חובת הגילוי
.החלה על רשות ציבורית
זכותו של הציבור לקבל מידע על אופן פעולתן של רשויות
ציבוריות, מאפשרת ביקורת ציבורית על הרשויות-
ביקורת שהיא מאבני היסוד של
המשטר הדמוקרטי.
..לכך יש להוסיף כי מימושה של זכות הציבור לדעת על-
ידי
פרסום אופן פעולתה של הרשות הציבורית ברבים, תורמת לגיבוש סדר היו ם הציבורי
ומסייעת לפרטים בחברה לגבש את עמדותיהם על -
ידי ליבון גלוי של הבעיות והחלפת
דעות ב
אופן חופשי על-בסיס המידע שמתפרס 'ם." (פס6
לפסק דינה של כב' הנשיאה
)ד' ביניש.
35
. אם כן, בית המשפט העליון אף הכיר בפומביות הדיון של ו עדות החקירה הממלכתיות
כעקרון
בעל מעמד
חוקתי רם מעלה , אשר מהווה מגן מוסדי לזכויות חוקתיות, לתקינות פעילותן של הרשויות המנהליות
,ולהגנה על אמון הציבור בהן. משכך כל
פגיעה בעקרון זה מחויבת לעמוד
במבחנים החוקתיים
הנהוגים
במשפטנו
. אם כך, הגבלת פומביות הדיון של ו עדת חקירה ממלכתית נדרשת להיעשות לטובת תכלית
ראויה ברורה, לפגוע באופן מידתי ומינימלי ככל האפשר בזכות הציבור לדעת ובחופש הביטוי, ולקיים
.קשר רציונאלי מוכח להגנה על אינטרסים ציבוריים ראויים ומובחנים
36
.
ודוק. חוק ו
עדות חקירה נמצא במשלב נורמטיבי גבוה יותר מהחלטת
הממשלה בנושא הקמת
ו עדת
החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט והצוללות –
ולכן הוא גובר בענייננו על שאלת הפומביות וקובע כי
.דרך המלך היא דיונים שקופים לציבור ופרסום הדוחות לציבור ככל הניתן
החוק הוא מקור כוחה
וסמכותה של הממשלה להקים את ו עדת החקירה, וככזה הוא אף
.קובע את גדרי מרחב שיקול דעתה
ככל החלטה
מנהלית ,, אף הכרעתה זו של הממשלה נדרשת לעמוד בסטנדרטים של הגינות, סבירות
( מידתיות וחוקיות, ולפגוע במידה שאינה עולה על הנדרש בזכויות ובעקרונות חוקתיים
קלגסבלד ', בעמ
217-216
.)
37
.
אין תחליף, בהקשר זה, לקביעותיה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה בעניין
גלאון , ביחס למעמד החוקתי של
:עקרון פומביות הדיון בוועדות חקירה ממלכתיות
"
הלכה היא, כי במקרה של התנגשות בין עיקרון הפומביות לאינטרסים נוגדים, נשמר
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
8
לעיקרון פומביות הדיון מעמד בכורה של זכות עילאית" [...] נדרשת הוראת חוק
ברורה וחד
]...[ משמעית כדי להגביל או לסייג את כלל פומביות הדיון גם בהתקיים
הוראת חוק כאמור, יש לפרשה בכפוף לעקרונות פסקת ההגבלה, ובמיוחד לאור
.עיקרון המידתיות שבה
,משמעות הדבר היא כי עיקרון הפומביות ישלוט בכיפה
אלא אם החלת הסייג לפומביות עונה למבחני ההגבלה, ובמיוחד
אם מידתו אינה
עולה על הנדרש
]...[
הסייגים לפומביות הדיון מתפרשים, לעולם, על דרך הצמצום ".
'(פס3
)לפסק דינה של כב' השוטפטת א' פרוקצ'יה
38
. אשר על כן, דרך המלך בעבודת ו
עדת החקירה הממלכתית היא פומביות ההליך ופתיחת דלתות הוועדה ,
הסייג הדרוש לסטייה מדרך זו–
הוא האפשרות לפגיעה בביטחון המדינה, או ביחסי החוץ שלה. התכליות
העומדות בבסיס עקרון הפומביות: זכות הציבור לדעת; אמון הציבור; ושיפור איכות עבודת ועדת
החקירה צריכות לעמוד כעמוד ענן לפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בבואה לאשר חיסי ון על חלק
.מדיוני הוועדה ובוודאי שלפני ועדת החקירה
השימוש המבוקש בסעיף23
לחוק ועדות חקירה והאפשרות לניגוד עניינים
מוסדי
39
. ס עיף23
לחוק ועדות החקירה קובע חריג
מיוחד לעקרון הפומביות הנ"ל, כך שבמידה ועולה נושא המחייב
,סודיות רשאית
הממשלה ,לקבוע
באישור ועדת החו
ץ והביטחון, כי עניין החקיר ה או חלק מדיוניה
מחייבים סודיות .
40
. כעת בקשת הממשלה לסטות מדרך המלך של ו עדות החקירה הממלכתיות ולקבוע לפי סעיף23
לחוק
ועדות החקירה
ש
במידה ועולה נושא המחייב סודיו
ת –
שייקבע על ידי גורמים במשרד הביטחון כי חלק
מדיוניה מחייבים סודיות.
41
.
,כזכור
הגורמים המקצועיים במשרד הביטחון הם הגוף המבוקר והנחקר בוועדת החקירה הממלכתית
–
לכן עלול להתקיים
ניגוד עניינים מוסדי, כי גורמים אלה יכולים להשפיע על ההחלטה בדבר סגירת
דלתות הוועדה .
42
. על כן ,ו עדת החוץ והביטחון של הכנסת היא הגורם שתפקידו לפקח על כל המהלך –
החריג לדרך עבודתן
של ו עדות החקירה הממלכתיות ולצמצם את האפשרות של קיום ניגוד עניינים מוסדי בהחלטה האם
.לסגור את דלתות עבודת הוועדה לציבור הרחב
43
.
כלומר, נקודת המוצא העקרונית היא כי הדיון יתנהל באופן הפתוח לעינו הבוחנת של הציבור, ובהתעורר
צורך או אינטרס ביטחוני ובחיסוי המידע, תוגבל פומביות הדיון במשורה, בצמצום ובמידה שאינה עולה
.על הנדרש בלבד, בהיבטים מוגבלים, קונקרטיים ומובחנים ככל האפשר מתוך פעילות הוועדה
44
. מכאן, שלעמדתנו על ועדת החוץ והבי טחון של הכנסת מוטלת כעת
ה
אחריות ליישום עבודתה של ו עדת
החקירה הממלכתית – תפקידה לפקח ולאשר כי רק במקרים ספציפיים וחריגים ייסגרו דלתות ו עדת
.החקירה הממלכתית
45
.
כמו כן, על ועדת החוץ והביטחון מוטלת האחריות לפקח שלא מתקיים ניגוד עניינים מוסדי בהחלטת
משרד.הביטחון כי נושאים מסוימים הם סודיים
השימוש בסעיף23
לחוק ועדות חקירה הוא חריג בנדירותו
46
. ב הקשר של השימוש בסעיף23
לחוק ו
עדות חקירה יש לציין, כי
החל מקום
המדינה ועד היום ,נעשה
שימוש בסעיף
23
לחוק פעם אחת בלבד , וזאת ביחס לוועדת אגרנט שדנה בכשלי ההיערכות למלחמת
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
9
יום הכיפורים בשנת1973
(קלגסבלד ', בעמ216
.)
47
. אם כן, הוסכם על ידי כלל ממשלות העבר שהקימו ו עדות חקירה ממלכתיות, כי עקרון הפומביות"
מושל
בכיפה ". למעשה, בוועדות החקירה הממלכתיות הקודמות שאלת פומביות העדויות נותרה לבחינה
פרטנית על בסיס שיקול דעת הוועד.ות עצמן
וזאת אף בסוגיות ביטחוניות רגישות מובהקות, כגון הוועדה
לחקירת האירועים במחנות הפליטים בביירות ("סברה ושתילה") או הוועדה לבדיקת אירועי המערכה
בלבנון (מלחמת לבנון השני י.)ה
48
.
,לעמדת התנועה
הגבלת פומביות עבודתה של ו
עדת החקירה לעניין כלי ה ,שיט והצוללות צריכה להיעשות
כמוצא אחרון .
בעניין
גלאון התייחסה הנשיאה ביניש ל
שאל ת הגבלת הפומביות של ו עדת חקירה וקבעה
כי יש לבחון כל מקרה קונקרטי לגופו ולעשות "מאמץ" כדי להבחין מראש בין החלקים המאפשרים דיון
:פומבי
"
,נוכח חשיבותו של עקרון פומביות הדיון לא ני תן להסתפק בהערכה כוללנית וגורפת
של הסיכון לביטחון הציבור הנשענת על טיבן הכללי של הסוגיות הנדונות ,. בהקשר זה
נדרשת בדיקה קונקרטית ופרטנית של נסיבות העניין על-
מנת להכריע האם מתקיימת
הצדקה לסטייה מהכלל בדבר פומביות הדיון [...] יש להבחין מראש בין החלק שניתן
לג לותו ואשר יש לשומעו בדלתיים פתוחות, לבין החלק הסודי שרק הוא יישמע בדלתיים
סגורות.
[...] על הוועדה לעשות מאמץ להבחין מראש בין החלקים השונים, ולקיים דיון
".פומבי בחלקי העדות שאין מניעה לגילויים
'(פס8
)לפסק דינה של כב' הנשיאה ד' ביניש
49
.
אף
קלגסבלד
בספרו עמד על כך, בקובעו כי במקרים בהם פומביות הדיון עשויה להביא לפגיעה ממשית
באינטרס ציבורי חיוני, לרבות בעבודת ו עדת החקירה עצמה, יש לעשות כל שבנדרש על מנת לאתר
פתרונות אחרים, פוגעניים פחות בזכות הציבור לדעת ובאמון הציבור, ולהותיר את הדיון בדלתיים
פתוחות . ובלשונו המדויקת של קלגסבלד-
"
גם במקרים כאלה אין הכרח לפגוע בפומביות בדרך הדרסטית של קיום הדיון בדלתיים
סגורות, אלא יש להעדיף פתרונות שיפגעו באינטרס הפומביות פגיעה קטנה ככל
.האפשר
גם במקרים שבהם הפומביות מסכנת אינטרס חיוני-
לרבות הצלחת עבודתה
של ועדת ה חקירה עצמה -
יש להעדיף פתרונות אחרים ולהותיר את קיום הדיון בדלתיים
".סגורות כמוצא אחרון בלבד
'(שם, בעמ214
.)
50
.
,אם כן במהלך השנים ממשלות העבר שהקימו ועדות חקירה ממלכתיות שמרו על עקרון הפומביות ולא
עשו שימוש בסעיף23
לחוק ו
עדות חקירה (למעט פעם אחת יחידה בווע דת אגרנט). על כן, ובהינתן הנתון
הנ"ל, גם במקרה דנן של הקמת ו עדת חקירה ממלכתית לבחינת תהליכי רכש כלי השיט והצוללות יש
לצמצם ככל הניתן את השימוש בסעיף זה הקובע הגבלה כוללנית ורחבה מדי על פומביות הדיון ומכוח
"טעמי סודיות" עמומים. בשל כך הוא שמור למקרים קיצונ
יים במיוחד ועל ו עדת החוץ והביטחון לצמצמו
.ככל הניתן
סיכום
51
. ה ,נה כי כן
נפרשה בפניכם כעת התנגדותה של התנועה לאיכות השלטון ל סגירת דלתות ועדת החקירה
הממלכתית לבחינת רכש כלי השיט והצוללות בהתאם לסעיף23
לחוק ועדות חקירה, וכן לאפשרות של
אי-פרסום הפרוטוקולים שלה . אנו סבורים כי דרך המלך שיש להלך לאורה היא סגירת דלתות הוועדה
רק במקרים חריגים במיוחד, בהם עלולה להתקיים פגי ע ,ה בביטחון המדינה, או ביחסי החוץ שלה. זאת
בהתאם לסעיף18
.לחוק ועדות חקירה וגם במקרים קונקרטיים שייבחנו פרטנית כל מקרה לגופו
52
. השמירה על אמון הציבור בעבודת ו
עדת החקירה הממלכתית היא חובה
.שיש להגן ולשמור מכל משמר
סגירת דלתות ו עדת החקירה ואי פרסום הפרוטוקולים, הגם שבחלקם, עלולה להביא לפגיעה באמון
.הציבור ובכך גם להזנחת יישום המלצותיה בהמשך ולבסוף גם לאיבוד תכליותיה הבסיסיות של הוועדה
Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il
10
53
. אשר על כן, ולאור
,כל האמור לעיל
אנו סבורים כי על ועדת החוץ והביטחון
להתנגד לאישור סעיפים
6(3) ו -
6(5
) להחלטת הממשלה ולקבוע כי על ועדת החקירה בעצמה לקבוע את סוגיית סגירת דלתותיה
בהתאם לסעיף18
בחוק ועדות חקירה–
כלומר, רק במקרים פרטניים הנבדקים לגופם ובהם עלולים
.להיפגע ביטחון המדינה, או יחסי החוץ
54
.
במידה ולא יקבע כן, אנו סבורים כי על ועדת החוץ והביטחון מוטלת האחריות לפקח כי לא מתקיים ניגוד
.עניינים מוסדי בהחלטות גופי הביטחון, המכריזים כי נושאים מסוימים הם סודיים
,בכבוד רב
ד"ר אליעד שרגא ,
עו"ד
יושב ראש התנועה
תומר נאור , עו"ד
ראש האגף המשפטי
הידי נגב , עו"ד
מנהל
מחלקת מדיניות וחקיקה