חומר רקע
מדינת ישראל
משרד המשפטים
יעוץ וחקיקה
משפט ציבורי-חוקתי
משפט ציבורי-מנהלי
ט 'אדר ב, תשפ"ב
12
,במארס2022
לכבוד
ח"כ יוליה מלינובסקי
יו"ר הוועדה
ל
מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים
, כנסת ישראל
,.ג.נ
הנדון: בחינת"גבולות הגזרה"
בין סמכויות רשות האוכלוסין ל סמכויות בתי הדין הרבניים בקביעת יהדותו
של אדם לצרכי אוכלוסין
סימוכין: מכתבך מיום12.1.22
1.
ב
דיון,
שנערך בראשותך ביום4.1.22
בוועדת מיזמי תשתית לאומ
יים מיוחדים ושירותי דת יהודיים
של
,הכנסת עלתה
השאלה ,
מהם"גבולות הגזרה"
בין רשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים לבין בתי
הדין הרבניים והרבנות הראשית ב נושא
קביעת יהדותו של אדם לצרכי אוכלוסין , ובראש ובראשונה
לצורך קביעת זכאות לפי
חוק השבות, תש"י-
1950
.
,השאלה עלתה, בין היתר בעקבות סירובה של רשות
האוכלוסין לראות בתעודת נישואין שהוציא רושם נישואין מטעם הרבנות הראשית ""תעודה ציבורית
לענין יהדותה לצורך שבות של ה
כלה ,או ראיה חותכת לזכאותה לשבות. בהמשך לכך נאמר בדיון בוועדה ,
כי
לעמדת
רשות האוכלוסין , לא נתונה
ל
בתי הדין הרבניים הסמכות ל
קבוע מ
יהו יהודי ומי אינו יהודי
לצורך חוק השבות ,זאת לצד הסמכות שהוקנתה להם לקבוע זאת בנסיבות מסוימות לצורך רישום פרטי
הדת והלאום במרשם האוכלוסין
, כאמור ב
סע' 3א לחוק מרשם האוכלוסין
, תשכ"ה-
1965
.
2.
בעקבות זאת ביקשה הוועדה, במכתבך שבסמך, כי
משרד המשפטים ,רשות האוכלוסין, מערך הגיור ,
בתי
הדין הרבניים והרבנות הראשית לישראל יקיימו חשיבה משותפ
ת וימצאו פתרונות ל
נושאים שהועלו
בישיבה" ,בדגש על יישור קו עם קביעת אישור היהדות על ידי בתי הדין הרבניים לצרכי י הר
שום ". עוד
ביקשה הוועדה לקבל עידכון
אודות הפתרונות המוצעים וה
אם נדרשים תיקוני חקיקה או שינויים
ו בנ
הלים כדי לפשט הליכים
, וזאת בתוך חודש.
3.
אנו מתכבדות לעדכנך, כי ביום10.2.22
התקיימה במשרד המשפטים ישיבה בהשתתפות נציגי כל
הגופים
שהשתתפו בדיון בוועדה - משרד המשפטים, רשות האוכלוסין, הרבנות הראשית, בתי הדין הרבניים
ומערך הגיור הממלכתי .בישיבה הסתבר
, כי אין מחלוקת בין רשות האוכלוסין ל בין
בתי הדין
הרבניים
ו שני הגופים האלה
פועלים בהתאם להוראות ה
כנסת ', כפי שנקבעו בסע3
,א לחוק מרשם האוכלוסין
המסדיר את "גבולות הגזרה" בין הרשות לבין
בתי הדין., כפי שיפורט להלן
א. מ עמדם
של בתי הדי
ן הרבניים ב
קביעת יהדות לצרכי
:אוכלוסין
4.
לפי
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-
1953
, סמכותם של
בתי הדין
הרבנים היא
לשפוט בהתאם לדין תורה בעניני
ענ יני נישואין וגירושין של יהודים, ובכלל זה בכל ענין הכרוך בתביעת
2
הגירושין וזאת
.לפי התנאים הקבועים בחוק השיפוט עוד קובע סע' 2 לח,וק זה
כי "נישואין וגירושין של
יהודים בישראל
י יערכו בישראל על פי דין תורה" ולצורך כך,, בהתאם לסמכותם
נדרשים בתי הדין
.הרבניים לא אחת להכריע בדבר יהדותו של אדם לצורך ענייני נישואין ,במהותה קביעת בית הדין בדבר
יהדותו של אדם
אי
נה קביעה לכל דבר ועניין,
אלא רק.קביעה לצורך העניינים שבסמכותו
'יחד עם זאת, קובע סע3
,א לחוק מרשם האוכלוסין ,שהוזכר קודם" כי
ל א יירשם אדם כיהודי לפי לאומו
או דתו אם הודעה לפי חוק זה או רישום אחר שבמרשם או תעודה ציב
ור ,ית מראים כי הוא אינו יהודי
כל עוד לא נסתרו ההודעה, הרישום או התעודה האמורים להנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי
או
כל
עוד לא נקבע אחרת בפסק-
דין הצהרתי של בית דין רבני בתובענה של בעל דין שהוא תושב בענייני נישואין
וגירושין לפי
סעיף1 לחוק שיפוט בתי דין רבניי( ם
נישואין וגירושין), התשי"ג-
1953
,, או של בית משפט
ובלבד שהוא אינו בן דת אח
רת)" (ההדגשה הוספה.
'סע3
א לחוק מרשם האוכלוסין נחקק ע"י הכנסת
בשנת2012
והגדיר במדויק את הנסיבות,
שבהן פסק דין של
בי"ד
רבני ישמש כראיה ליהדו תו של אדם
,לצרכי מרשם האוכלוסין זאת
,בנוסף לנפקותו לעניני נישואין וגירושין כאשר נסיבות אלה
תואמות
את
גדרי סמכותם
של
בתי הדין ,
כפי
שצויינו קודם .
בקובעה באלו נסיבות ישמש פסק דין של
בתי הדין
הרבני
ים להוכחת יהדות לעניני מרשם האוכלוסין ,
נמנעה הכנסת מלקבוע את נפקותו של פסק הדין
ב .עניינים אחרים
בכך
,קבעה הכנסת, למעשה
שפסק דין של בית הדין הרבני בענייני נישואין וגירושין לא
י
שמש
כראיה חותכת
בהליכי אוכלוסין אחרים שאינם מרשם
, כגון קביעת הזכאות לשבות .
5.
הכנסת גידרה את סמכותם של
בתי הדין
הרבניים 'בסע3
א הנ"ל לא רק בהתאם לסמכויותיהם, אלא גם
בהתאם ל שוני המהותי
ש יש בין הגדרת "יהודי" ע"י
בתי הדין לבין הגדרת
ו של מונח זה בחוק השבות ;
'סע4
ב
לחוק השבות מגדיר יהודי כ"מ
י שנולד לאם יהוד
י
יה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת ."
זו
אינ
ה הגדרה הלכתית
והיא
ל כול ת גם את מי שהתגייר בגיור רפורמי או קונסרבטיבי, אך אינה כוללת
יהודי
.שהמיר את דתו ,מנגד
בתי הדין
הרבניים ,דנים לפי דין תורה שלפיו יחשב כיהודי גם מי שהמיר
את דתו1 ,
וכן מי שהתגייר בגיור ,אורתודוכסי אך לא
מי שהתגייר בגיור רפורמי או קונסרבטי.בי
ב. מעמדה של הרבנות הראשית ב קביעת יהדות לצרכי:אוכלוסין
6.
בנוסף ל
הסת מכות על פסקי הדין של
בתי הדין
'הרבניים לפי סע3א לחוק מרשם האוכלו סין, נעזרת רשות
האוכלוסין ברבנות הראשית גם ;בקביעת האותנטיות והכנות של גיורים שנעשו בחו"ל משום שההכרה
,בזכות לשבות היא שער מרכזי לקבלת אזרחות ישראלית הדגיש בית המשפט העליון
את
חשיבות
בדיקתן
של בקשות לקבלת מעמד עולה של מי שהתגיירו בחו"ל. ו כך
קבע:
"
לאור אופיו (הצטרפות לעם היהודי) וחשיבותו (בהעניקו זכות לעלייה למדינת ישראל) של הגיור יש להבטיח
כי הוא נערך באופן המקובל בקהילה יהודית מוכרת, המקיימת גיורים על-
.פי תפיסתה שלה את הליכי הגיור
באומרנו
"קהילה יהודית מוכרת" כוונתנו, ככלל, לקהילה מבוססת ופעילה בעלת זהות יהודית משותפת
וידועה, שלה מסגרות קבועות של ניהול קהילתי, ואשר משתייכת לאחד הזרמים המוכרים באוכלוסיה
היהודית העולמית. עמידה על דרישות אלה תבטיח כי הגיור לא ינוצל לרעה לשם רכישת זכויות כלכלי ות בלא
כל רצון להצטרף לעם היהודי"
:
"צ בג
2597/99
רודריגז-טושביים נ. שר הפנים(, פ"ד נט6
)
721
,
732
ה-
.ו
,וכך בבחינת כנותם של
גיורי חו"ל נע
זרת רשות האוכלוסין, בין היתר, בהיכרותה של ה רבנות הראשית
עם קהילות אורתודוכסיות ברחבי העולם . הסתייעות זו אינה נובעת
מחובה שבדין, אלא מתוך ה
ה
כרה,
כי הידע הרב שיש לרבנות הראשית לגבי אופן עריכת גיורים באותן קהילות הוא רלבנטי לקבלת החלטות
.מבוססות בנושא זה
1 אם כי בתי הדין אינם מאפשרים ל
יהודי שהמיר את דתו
.להינשא ליהודייה כדמו"י
3
:ג. מעמדה של תעודת נישואין בקביעת יהדות לצרכי אוכלוסין
7
.
לפי חוק מרשם האוכלוסין, רישום
או שינוי רישום
" נעשה לפי
תעודה ציבורית" ה
מעידה על השינוי.
להגדרת "תעודה ציבורית" מפנה החוק לפק' הראיות [נוסח חדש], תשל"א-
1971
,שכ 'ההגדרה מצויה בסע
29
לפקודה .
תעודת"נישואין מהווה "תעודה ציבורית
המעידה על הנישואין, ועל בסיסה ניתן לרשום
במרשם האוכלוסין את מי שזכאים לה
י
כלל במירשם (אז
רחים ותושבים) כנשואים .
ברם, וכך הסכימו כל
משתתפי הדיון, תעודת נישואין , אף שהיא
""תעודה ציבורית ,לעניין הנישואין
היא אינה
ראיה חותכת
לצרכי
בדיקת זכאות ל שבות או
רישום כיהודי
.במרשם יחד
עם זאת, רשות האוכלוסין רואה ב תעודת
נישואין שהוציא רושם נישואין מטעם
הרבנות הראשית ,כאח
ת הראיות ל
הוכחת
יהדותו של אדם המבקש
לקבל מעמד מכוח
שבות ולרישומו במרשם האוכלוסין כיהודי .
.ד י פני תם:של בני הזוג שפירו
8.
סוגיה נוספת שנדונה בישיבה בוועדה 'הוא עניינה של גב שפירו, גיורת שהתגיירה בחו"ל וביקשה להכיר
בה כזכאית לשבות מכוח תעודת נישואין שנערכו בישראל. לאחר נישואיה מצאה הרבנות הראשית
קושי
בגיור שעברה, והוחלט שלא להכיר בו. עם זאת נמצא, כי הרב רושם הנישואין פעל בהתאם לנוהלי
ה
רישום
של הרבנות שהיו תקפים במועד הנישואין
ש , ו לפיהם לא היה עליו לפנות למחלקת גירות ואישות ברבנות
הראשית לשם בדיקת ה גיור
שעברה. בעקבות מקרה
זה
תוקנו נוהלי
הרבנות הראשית לעניין הכרה בגיורי
חו"ל
, ולפיהם על הרב רושם הנישואין ל
קיים בירור ב מחלקת גירות ואישות
לגבי תוקפו
של גיור שנערך
בחו"ל
, אך נוהל רישום
נישואין של הרבנות עדיין
לא תוקן. בעקבות הדי ון בוועדה
הוברר הצורך בתיקונו .
,לאחר תיקון זה הצורך של רושם נישואין
ל
פנות ל
מחלקת גירות
ואישות בנוגע לגיור שנערך בחו"ל יובהר
.לכל הגורמים הרלבנטיים
ברם, לתיקון הנוהל
אין
קשר
,להכרה בזכותה של גב' שפירו לשבות; ראשית כפי שצויין קודם, תעודת
הנישואין אינה "תעודה ציבורית" לצורך הכרה בשבות, אלא רק
לצורך רי שום הנישואין של מי שזכאים
י לה
כלל במרשם .לכן גם א
ם לא היה
נמצא פגם
על פניו בתעודת הנישואין , לא ניתן היה להסתמך רק על
תעודה זו
.לצורך קביעת זכאותה של גב' שפירו לשבות
בצד זאת יש לציין ,
כי רשות ציבורית (ובכלל זה גם הרבנות הראשית) אינה יכולה לכבול את שיקול דעתה
ב אמצעות
הנחיות פנימיות ובנהלים : בג"צ327/52
זמיר
.נ
המפקח על התעבורה ,', פ"ד ז358
,
363
ליד
ג .
,וכך רשות שקבעה לעצמה
הנחיות מחוייבת,, ככלל שלא לסטות מאותן הנחיות,
אלא אם כן
ניתן להצדיק סטייה זו בטעמים ראויים וענייניים:
בג"צ10324/07
שורת הדין
.נ לשכת העיתונות
'הממשלתית ואח ,
בפיסקה10
. בעניננו, משנמצא קושי ב
גיור שעברה גב' שפירו
ושהנוהל שלפיו
,פעלו היה טעון תיקון היתה הצדקה
בענינה
שלא לפעול לפי
אותו .נוהל
9.
אף על פי כן, לאחר הדיון בוועדה ו,לאור הנסיבות החליטה רשות האוכלוסין
להציע לגב' שפירו
לעבור הליך גיור מקוצר במערך הגיור הממלכתי,
.ככל שתהיה מעוניינת בכך לחלופין הוצע לה להציג
בפני הרשות פסק דין הצהרתי של
בי
ת דין רבני, ה
קובע כי הי
א יהודייה
לפי
סע' 3
א לחוק מרשם
האוכלוסין, ועל סמך
הגיור ותעודת המרת דת שתוצא בעקבותיו,
או
פסק הדין, לרשום אותה כיהוד
י יה
.בסעיפי הדת והלאום במרשם האוכלוסין
ואולם ,
ביום27.1.22
דחתה
גב' שפירו את ההצעה .
בעקבות
זאת שלחה היועצת המשפטית של
הוועדה מכתב לבן
זוגה של ,גב' שפירו, שבו נאמר כי "אנו סבורים כי
התשובות שק יבלנו מרשות האוכלוסין הינן מספקות וענייניות-
אשר מתאמצים ככל הניתן לפתור את
הנושא בהקדם חרף מורכבותו. ולכן משלב זה, הפתרונות שהציעה הרשות ה
ם לשיקולכם בלבד ."
כל
4
משתתפי הדיון הסכימו
עם היועצת המשפט ית של הוועדה
ו
סברו , כי
הפתרונות שה ציעה רשות האוכלוסין
לגב' שפירו מאזנים כראוי בין משך הטיפול בענ
י ינה והסתמכותה
ע ל תעודת הנישואין שניתנה לה לבין
הפגם
,שנפל בגיור שעברה
בשלו סברה רשות האוכלוסין כי אין מקום להכיר ב
גיור זה
.לצורך שבות
ה. סיכומו של דבר-
10
.
כל משתתפי הדיון הסכימו, כי פסק דין של
בית דין
רבני ישמש כראיה חלוטה ליהדותו של אדם לצרכי
'מרשם האוכלוסין בנסיבות האמורות בסע3א לחוק מרשם האוכלוסין
(דהיינו: כל עוד לא מדובר במי
שהמיר את דתו וכל עוד מדובר בפסק דין שניתן במסגרת תובענה בעניני
נישואין וגירושין של תושב
ישראל) .
לעומת זאת, בנוגע לחוק השבות–
פסק הדין ישמש רק כאחת הראיות ל .בחינת יהדותו של אדם עוד
הוסכם, כי רשות האוכלוסין רשאית להעזר ברבנות הראשית בבחינתם של גיורי חו"ל, וכי תעודת נישואין
של רושם נישואין מטעם הרבנות הראשית
היא אחת
הראיות שאותן מביאה רשות האוכלוסין בחשבון
ש כא
ר היא בוחנת
את יהדותו של אדם
לצורך קביעת זכאות לשבות,
.או רישום במרשם האוכלוסין כיהודי
כן הוסכם, כי הפתרונות שהציעה רשות האוכלוסין לגב' שפירו הם מאוזנים וסבירי ם בנסיבות
הענין.
,בכבוד רב
מוריה כהן(בקשי)
אביטל שטרנברג
ראש אשכול
ילדים, משפחה ורווחה
ראש אשכול משפט מנהלי
:העתק
מר רז נזרי, המשנה ליוע
צ
ת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-
)חוקתי
ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-
)מנהלי
גב' רעות בינג, יועמ"ש
וועדת מיזמי תשתית לאומ יים
מיוחדים ושירותי דת יהודיים ,כנסת ישראל
הרב שמעון יעקובי, יועמ"ש
בתי הדין הרבניים
גב' דסי צנגן רוט, הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין
גב' אורית משמוש, הלשכה המשפטית, הרבנות הראשית לישראל
גב' יסמין אגמון, הלשכה המשפטית, מערך הגיור
מר יגאל עם פז, יעוץ וחקיקה (משפ)ט אזרחי
מר נדב גולני, יעוץ וחקיקה (משפט ציבורי-
)מנהלי