מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה

PDF 32,540 תווים המסמך המקורי ↗
פער התיווך הקמעונאי ופער השיווק במחירי הפירות והירקות הכנסת מרכז המחקר והמיד ע המחלקה לפיקוח תקציבי כתיבה: איתמר מילרד, כלכלן ,אישור: עמי צדיק מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת כ"ו בחשוון תש "ה ע 91 בנובמבר4192 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים95919 :'טל 1 8 9 4 2 8 9 4 5 - 92 :פקס 1 8 9 1 5 9 6 - 92 www.knesset.gov.il/mmm עמוד 4 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע מסמך זה נכתב ל בקשת ח ברת הכנסת זבולון כ לפה , והוא עוסק ב פער התיווך הקמעונאי ו ב פער השיווק בענף .הפירות והירקות ב מסמך מובאים נתונים ה על הוצא ו ת של משקי הבית על פירות וירקות בישראל ,ובאירופה על עליית מחירי הפירות והירקות בישראל ואירופה ועל פער התיווך הקמעונאי ופער השיווק בישראל, בארה"ב ובמדינות האיח .וד האירופי 5. השינוי במחירי פירות וירקות בישראל ובמדינות ב אירופה בשנת4192 יה יתה ההוצאה של משקי בית בישראל לע צריכ ת מזון כ- 71.8 מיליארד ש"ח כ , ו- 5..6 מיליארד ש"ח מתוכם הוצאו על פירות וירקות טריים. 1 בטבלה9 להלן מוצגות הוצאות משקי בית על פירות וירקות טריים בכלל ה תצרוכת לפי חמישוני הכנסה2 בשנת4199 . טבלה5 – הוצאות משקי בית על פירות וירקות בכלל ה ,תצרוכת לפי חמישוני הכנסה2955 (ש"ח) 3 סעיף ממוצע 1 2 3 4 5 הוצאה לע תצרוכת 13,967 8,484 11,175 13,025 16,290 20,863 הוצאה לע מזון 2,251 1,886 2,023 2,083 2,428 2,836 מזון בכלל ההוצאה לע תצרוכת 16.1% 22.2% 18.1% 16.0% 14.9% 13.6% הוצאה על פירות וירקות 211 251 217 271 227 211 פירות וירקות בכלל ההוצאה 2.9% 4.2% 3.3% 3.0% 2.7% 2.4% הוצאה לע פירות וירקות טריים4 256.1 229.9 228.3 243.9 270.8 307.4 פירות וירקות טריים בכלל ההוצאה 9.7% 4.8% 4.1% 9.1% 9.8% 9.5% מהטבלה עולה כי חלק ההוצאה של משקי בית על מזון בכלל ההוצאה לע תצרוכת ג וד ל יותר ככל שהכנסת משק ה .בית נמוכה יותר החמישון הראשון מוציא22.2% מהוצאותיו על מוצרי מזון , ואילו החמישון העליון מוציא 56.1% מהוצאותיו על .מוצרי מזון ההוצאה של משקי בית בחמישון התחתון על פירות וירקות היא כ- 8.2% מ כלל ,ההוצאה שלהם ואילו בחמישון העליון ההוצאה על פירות וירקות היא2.8% .מההוצאה בלבד מהאמור לעיל עולה כי עלייה במחירי המזון בכלל, ובמחירי הפירות והירקות בפרט, א הי בעלת השפעה רבה יותר על משקי בית בשני חמישוני ההכנסה הנמוכים , שכן ההוצאה שלה ם על מזון ועל פירות וירקות ג הוב ה.יחסית בתרשים9 להלן ,מוצגים השינויים במדד המחירים לצרכן ב מדד מחירי המזון (כולל פירות וירקות) ו ב מדד הפירות והירקות , בממוצע שנתי מ- 4115 עד אוקטובר 4192 . 1 ,הלמ"ס רבעון לסטטיסטיקה של מקרו-כלכלה, אוקטובר-דצמבר 4192 ,הוצאה לצריכה פרטית על מזון, משקאות וטבק לפי סוג , :תאריך כניסה47 בספטמבר4192 . 2 חמישון הכנסה: קבוצות שבכל אחת מהן41% ממשקי הבית המסודרות לפי גובה ההכנסה נטו לנפש סטנדרטית, ממשק הב ית שהכנסתו היא הנמוכה ביותר ועד משק הבית שהכנסתו היא הגבוהה ביותר. החמישון התחתון (חמישון9 ) הוא קבוצה של41% .)ממשקי הבית שהכנסתם נטו לנפש סטנדרטית היא הנמוכה ביותר (מבוסס על הגדרה מתוך מילון המונחים של הלמ"ס 3 ,הלמ"ס סקר הוצאות משקי בית, שנת4199 , לוח9.9 – הוצאה חודשית לתצרוכת (מוצרים בודדים) בחמישונים של משקי בית לפי הכנסה נטו לנפש סטנדרטית :, תאריך כניסה47 בספטמבר4192 . 4 פירות וירקות כוללים גם מוצרים לא טריים, כגון מוצרים קפו .אים ללא תפוחי אדמה ובטטות. עמוד 2 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים5 – ,מדד המחירים לצרכן מחירי המזון , ,ירקות ופירות, פירות טריים וירקות טריים ,ממוצעים שנתיים 2991 עד אוקטובר2958 מהנתונים עולה כי מ שנת4115 עד אוקטובר4192 מדד המחירים הכללי עלה ב שיעור מצטבר של44.4% , מדד מחירי המזון עלה ב- 28.2% , מדד הפירות והירקות– ב- 22.9% , מדד הפירות הטריים– ב- 12.7% ומדד הירקות הטריים– ב- 21.2% . כלומר, מדד הפירות והירקות עלה מעבר למדד המחירים הכללי אך בשיעור דומה למדד .)מחירי המזון (כולל פירות וירקות עוד עולה מהתרשים כי מחירי הפירות והירקות מתאפיינים בתנודתיות רבה יותר משאר המדדים ,בין ה שאר בשל ההשפעה של עונות השנה ו ה.אקלים בתרשים4 ,להלן מוצגים השינויים במדד המחירים לצרכן ב מדד הפירות והירקות ו ב מדד התשומות של הגידולים הצמחיים5 בממוצע שנתי מ של שנת4115 עד אוקטובר4192 . תרשים2 – ,מדד המחירים לצרכן מדד הירקות ו ה פירות ומדד תשומות הגידולים החקלאיים , 2991 עד אוקטובר2958 6 5 מדד התשומות של הגידולים הצמחיים כולל בין השאר את מחיריה ם ,של זרעים, פקעות ושתילים, דשנים וזבלים, חומרי הדברה מים, דלק, שמנים וחשמל, חומרי אריזה ואריזות, חומרי בנייה למבנים חקלאיים וכיסויים פלסטיים, עלות עבודה שכירה, הובלה שכ .ורה, מסים ואגרות 6 ,הלמ"ס מאגר המחירים ומדדי המחירים של ישראל :, תאריך כניסה91 בנובמבר4192 . עמוד 2 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע מהנתונים בתרשים עולה כי שיעור העלייה במחירי התשומות החקלאיות בגידולי ם צמחיים משנת4115 עד אוקטובר4192 היה כ- 21.2% , ואילו מדד המחירים של הירקות והפירות עלה ב- 22.9% . כלומר, מחירי הפירות והירקות עלו בשיעור גדול יותר, אך לא ניכר, מ מחירי התשומות של ה גידולים הצמחיים. בטבלה4 .להלן מוצג משקל מדד מחירי הפירות ומדד מחירי הירקות בישראל ובמדינות אירופה טבלה2 – המשקל של פירות וירקות במדד בישראל וב מדינות אירופה )(לפי מדד המחירים לצרכן7 משקל פירות וירקות משקל ירקות משקל פירות מדינה 2.77% 1.56% 1.21% 97 מדינות גוש האירו 2.82% 9.12% 1.18% 47 מדינות האיחוד האירופי 2.92% 1.88% 1.04% ישראל מהנתונים עולה כי המשקל ה של פירות בישראל במדד נמוך ממשקל ם במדד באירופה, ואילו משקל הירקות בישראל במדד גבוה ממשקל ם .באירופה סך המשקל במדד של פירות וירקות בישראל בוה ג עט מ מהמשקל במדד .באירופה ב טבלה2 להלן מוצג השינוי הנומינלי והריאלי במדד מחירי הפירות והירקות בישראל ובמדינות .האיחוד האירופי טבלה6 – שינוי נומינלי ושינוי ריאלי במחירי הפירות ו הירקות ( ממוצע2991 – ממוצע2956 ) 8 שינוי ריאלי שינוי נומינלי מדינה 58.3% 129.3% הונגריה 39.7% 71.7% סלובקיה 30.7% 56.9% מלטה 27.9% 58.2% סלובניה 27.0% 52.4% קפריסין 22.2% 49.0% צ'כיה 18.9% 49.9% בריטניה 17.2% 42.6% ישראל 13.9% 42.8% קרואטיה 8.5% 30.6% פינלנד 8.0% 35.6% פולין 7.6% 25.1% הולנד 7.1% 53.7% אסטוניה 6.8% 28.3% ה איחוד ה( אירופי47 ) 7 ,הלמ"ס ירחון לסטטיסטיקה של מחירים , לוח9.8 – משקלות קבוצות הצריכה הראשיות והמשניות ,; אירופהEurostat , rices P onsumer C ndices of I Harmonized , תא :ריך כניסה21 בספטמבר4192 . ייתכנו הבדלים בקבוצת הפירות ובקבוצת .הירקות בין ישראל למדינות האיחוד האירופי בשל שיטות סיווג שונות 8 :הלמ"ס, מדד המחירים לצרכן, תאריך כניסה21 בספטמבר4192 ,; אירופהEurostat , onsumer C ndices of I Harmonized rices P :, תאריך כניסה21 בספטמבר4192 . ייתכנו הבדלים בקבוצת הפירות ובקבוצת הירקות בין ישראל למדינות האיחוד .האירופי בשל שיטות סיווג שונות עמוד 5 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע שינוי ריאלי שינוי נומינלי מדינה 6.7% 24.8% דנמרק 5.8% 25.7% אוסטריה 5.8% 26.5% בלגיה 4.7% 21.8% פורטוגל 4.1% 19.6% צרפת 3.6% 25.4% ספרד 2.6% 56.6% רומניה 2.4% 20.2% ( מדינות האירו97 ) 2.0% 42.6% ליטא 0.3% 47.5% לטביה -0.2% 15.1% גרמניה -1.3% 12.4% דיה בש -1.7% 17.0% איטליה -4.5% 17.2% לוקסמבורג -5.3% -2.0% שווי יץ -6.0% 2.6% אירלנד -6.0% 8.8% נורבגיה -7.0% 13.1% יוון -12.6% 26.8% בולגריה בטבלה עולה כי מדד מחירי הפירות והירקות בישראל עלה מ- 4115 עד4192 בשיעור נומינלי של24.1% , לעומת עלייה של41.4% ב- 97 מדינות גוש האירו ועלייה של47.2% ב- 47 מדינות האיחוד האירופי, ובשיעור ריאלי של 98.4% , לעומת עלייה של4.2% ב- 97 מדינות גוש האירו ועלייה של1.7% ב- 47 .מדינות האיחוד האירופי כלומר מדד מחיר הפירות והירקות עלה בשיעור גבוה יותר לעומת ה מדד הממוצע .במדינות אירופה בטבלה2 להלן מובאת ה השווא ה של .מוצרי המזון השונים במונחי כוח קנייה ב השוואה לפי מדד שווי כוח ( קנייהPPP ) 9 מ ובאות בחשבון רמות המחירים בכל מדינה הה ו א שוו ה נעשית לפי ערך הקנייה הממשי . נציין כי יש כמה השגות על ה שימוש בנתוני ה- PPP , אך הם עשויים לשמש.מדד להשוואה10 טבלה 8 – ( מדדי מחירי מזון בישראל לעומת המדינות המפותחות2955 ), במונחי כוח קנייה11 9 PPP (Purchasing Price Parity) – שער חליפין מתוקנן לכוח קנייה. השער מתקנן את שער החליפין לערך הקנייה בפועל של המטבעות השונים לפי רמות המחירים של מדגם מוצרים בכל מדינה. שערי החליפין נבנים בשיתוף פעולה של ה- OECD והאיחוד האירופי ומבוססים על השוואה של מחירי יותר מ- 2,111 .מוצרים ושירותים 10 ל הרחבה על השגות על השימוש בנתוני ה- PPP ,ראה: מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתוח עליית מחירי מוצרי המזון ובחינת הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ג- 4192 ,, כתיבה: איתמר מילרד1 בינואר4192 . עמוד 1 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע תת-ענף OECD = 100 EU = 100 משקאות קלים 156 168 חלב, גבינות וביצים 151 159 שמנים 140 146 משקאות אלכוהוליים 133 154 מזון אחר 128 144 לחם ודגנים 126 131 דגים 125 139 בשר 121 107 ירקות ופירות 85 92 כלל ה מזון ו ה משקאות 119 125 מהנתונים עולה כי מדד מחירי המזון בישראל בת קנון כוח הקנייה גבוה בשיעור של כ- 91% ממדד זה במדינות ה- OECD, בשיעור של כ- 45% ממדד זה במדינות האיחוד האירופי ובשיעור של97% מ המדד ב מדינות גוש .האירו עם זאת, בישראל המחירים בקטגורית הפירות והירקות נמוכים מהמחירים במדינות ה- OECD ב- 51% , ו נמוכים מהמחירים ב מדינות האיחוד האירופי ב- 4% . 2. פערי התיווך הקמעונאי ופער השיווק בשוק הפירות והירקות בתרשים2 להלן מוצגת שרשרת השיווק של התוצרת החקלאית. תרשים6 – שרשרת השיווק של פירות וירקות טריים12 לפי דוח של ה- OECD ,על המדיניות החקלאית בישראל13 יש בישראל כ- 411 ,סיטונאים של פירות וירקות כ מחציתם באחד משלושת השווקים הסיטונאיים העיק ריים (צריפין, חיפה וירושלים). כ- 921 חקלאים גדולים או קואופרטיבים חקלאיים בעלי רי שיונו ת סיטונאיים משווקים את התוצרת של .הם ושל חקלאים אחרים רשתות השיווק הגדולות (שופרסל, הריבוע הכחול ורשתות אחרות ) קונות ישירות מהיצרנים באמצעות חברות- בת סיטונאיות. קמעונאים אחרים קונים מסיטונאים או ישירות.מהיצרנים הל מ"ס מפרסמת את המחירים לצרכן , כלומר המחיר ש .בו הצרכן קונה מהקמעונאי ,משרד החקלאות מפרסם את המחירים הסיטונאיים קרי 11 OECD, 2011 PPP Benchmark results, accessed: October 19, 2014. 12 בחלק מהשוק יש גם גורמים המתווכים בין החקלאי לסיטונאי, ולעתים החקלאי מוכר את תוצרתו ישירות לצרכן ("שווקי איכרים"). כמו .כן, אין בתרשים גורמים נוספים בשרשרת כגון בתי אריזה ובתי קירור 13 סקירת ה- OECD ,על המדיניות החקלאית של ישראל4191 . פער התיווך הקמעונאי פער השיווק חקלאי סיטונאי קמעונאי צרכן מחיר חקלאי מחיר סיטונאי מחיר לצרכן עמוד 8 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע המחיר ש בו הקמעונאי קונה מהסיטונאי, וכן את פער ה ,תיווך הקמעונאי שהוא ה הפרש בין הערך לצרכן14 ל ערך הסיטונאי15 חלקי ה.ערך הסיטונאי16 פער ה תיווך הקמעונאי הוא הפער בין המחיר לצרכן ל מחיר ה.סיטונאי ,לפי מועצת הצמחים אפשר להעריך את משקל הסיטונאים ב מחיר הסיטונאי ב- 41% עד 21% , 17 כלומר ,משקל החק אי ל ב מחיר הסיטונאי הוא 81% עד71% . על- פי אומדן הז וח שב מחיר החקלאי ו פער השיווק. כ פי שמוצג בציור לעיל , פער השיווק הוא העלויות שמתווספות למחיר בין החקלאי ל צרכן; הוא מחושב כהפרש בין הערך לצרכן ל ערך ל חקלאי חלקי ה ערך ל.חקלאי פער השיווק ופער התיווך הקמעונאי תלוי ים ,בגורמים רבים והם עשויים להשתנות לאורך זמן ו לפי סוג הפרי והירק. להלן חלק מהגורמים שעשויים להשפיע על פער השיווק ו על :פער התיווך  עלויות הובלה – המרחק בין השדה ל שוק היעד אינו קבוע . ,למשל עלויות ההובלה של גידולים חקלאי י ם מהדרום גבוהות .מעלויות ההובלה של גידולים מהמרכז  עלויות אחסון ,אריזה וקירור – עלויות אלו עשויות להשתנות מ .גידול לגידול ,כמו כן כש פעולות אלו או חלקן נעשות אצל הקמעונאי , פער השיווק גדול יותר מאשר כש החקלאי או הסיטונאי הוא אשר נושא ב עלותן. 18  פחת – גידולים נבדלים זה מזה ב משך חיי המדף שלהם , גם אצל החקלאי וגם לאו רך שרשרת השיווק. בלאי גבוה יותר עשוי ליצור פער תיווך ופער שיווק גבוה ים .יותר  החלקת המחיר לצרכן – בשווקים קמעונאים נהוג לבצע החלקה מסוימת של מחיר י הפרי והירק לאורך השנה במטרה להימנע מתנודתיות מחירים גבוה ה .מדי כלומר, כאשר מחיר י הפרי או הירק אצל החקלאי או הסיטונאי נמוכים, הקמעונאים אינם מעביר ים את כל החיסכון לצרכן, וכאשר הם גבו הים הקמעונאי ם סופג ים חלק מהתייקרות. על כן פער התיווך ופער השיווק עשויים להשתנות בתקופות שונות.  פער במונחים שקלי םי לעומת פער כאחוז ממחיר הח קלאי – ב שרשרת השיווק יש עלויות קבועות שאינן תלויות בסוג ה( גידול קירור למשל) . כך, ייתכן שבגידול חקלאי שמחירו נמוך יחסית, פער השיווק באחוזים יהיה גבוה מ זה של .גידול שמחירו גבוה יחסית, גם ללא קשר לרווח של החקלאי בתרשים2 להלן מוצג פער התיווך של פירות וירקות בישראל בין השנים4111 ו- 4192 . תרשים6 – פער התיווך הקמעונאי, ( ירקות ופירות2991 - 2956 ) 19 14 ערך לצרכן– .מכפלת המחיר לצרכן במשקל הסעיף במדד המחירים לצרכן 15 ערך סיטונאי– .מכפלת המחיר הסיטונאי במשקל הסעיף במדד המחירים לצרכן 16 משרד ה ,חקלאות ופיתוח הכפר, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה מחירים ומדדים בחקלאות– רבעון רביעי4192 , מאי4192 . 17 ,אברהם ארליך, מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים, שיחת טלפון1 בנובמבר4192 . 18 בהקשר זה אפשר לציין כי הגבלת המחיר לצרכן כמכפלה של המחיר לחקלאי עשויה להביא להקטנת ההיצע של פירות מקוררים (כמו תפוחי עץ), שכן ייתכן שעלויות הקירור הגבוהות ייקרו את המוצר לצרכן ויביא.ו לחריגה ממגבלת המחיר 19 ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, דוא"ל2 בנובמבר4192 (מקורות למחירים: הלמ"ס– מחיר לצרכן; משרד החקלאות– .)מחיר סיטונאי 62.20% 68.90% 72.50% 63.3% 58.8% 64.1% 48.4% 53.1% 54.20% 50.40% 43.80% 42.6% 45.5% 43.3% 38.0% 38.0% 30% 35% 40% 45% 50% 55% 60% 65% 70% 75% 2991 299. 2994 2999 2959 2955 2952 2956 ירקות פירות עמוד 7 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע מהנתונים בתרשים עולה כי פער התיווך הקמעונאי ב ענף ה ירקות בשנת4192 היה52.9% , ואילו בפירות הוא היה27.1% . פער התיווך הקמעונאי בירקות עלה בין השנים4111 ו- 4117 וירד בין השנים4111 ו- 4194 (למעט 4199 ). סך פער התיווך הקמעונאי בתחום הירקות פחת מ- 4111 עד4192 ב- 1.9 נקודות האחוז. פער התיווך הקמעונאי בפירות פחת בין השנים4111 ו- 4192 , למעט עלייה חד-פעמית בשנת4191 . סך פער התיווך הקמעונאי בתחום הפירות פחת מ- 4111 עד4192 ב- 91.4 .נקודות האחוז בטבלה5 ,להלן מוצגים נתונים על המשקל במדד מחיר החקלאי, המחיר הס יטונאי, המחיר לצרכן, פער השיווק ו פער התיווך הקמעונאי ב .ירקות נבחרים טבלה1 – המשקל במדד, מחיר החקלאי, המחיר הסיטונאי, המחיר לצרכן ופערי השיווק והתיווך הקמעונאי, ירקות נבחרים( 2956 ) 20 המוצר משקל במדד מחיר הפער בשקלים הפער באחוזים חקלאי סיטונאי צרכן הפער הקמעונאי פער השיווק הפער הקמעונאי פער השיווק עגבני י ת שרי 2.15 4.63 6.17 10.88 4.71 6.25 76% 135% עגבני י ה רגילה 2.87 3.83 5.13 1.3 2.26 34% 79% תפוח אדמה 2.01 2.99 3.99 4.96 0.97 1.97 24% 66% מלפפון 1.44 2.99 3.98 5.36 1.38 2.38 35% 80% פלפל ירוק 1.11 3.57 4.76 7.91 3.15 4.34 66% 122% בצל יבש 0.96 2.62 3.49 4.48 0.99 1.86 28% 71% קישוא 0.5 3.61 4.81 7.38 2.57 3.77 53% 105% גזר 0.44 1.96 2.61 4.56 1.95 2.60 75% 133% ירקות אחרים 4.43 2.20 2.93 5.37 2.44 3.17 83% 144% סך הכול 4 ממוצע 13.04 2.74 3.65 5.56 1.90 2.82 52% 103% בטבלה עולה כי הפער הקמעונאי הממוצע בענף הירקות הוא כ- 9.1 ש"ח ופ ער השיווק הממוצע הוא כ- 4.74 .ש"ח בחלק מהירקות פער השיווק גבוה במיוחד, למשל ב( עגבניות שרי1.45 ש"ח) ו ב( פלפל ירוק2.22 ש"ח) ובחלקם הוא נמוך, כמו ב( תפוח אדמה9.18 ש .)"ח הפער הקמעונאי הממוצע הוא54% , ופער השיווק הוא912% . פער השיווק ה גדול ביותר הוא ב( עגבניות שרי925% ,)ב( גזר922%ב ) ו( פלפל ירוק944% )ה , ו קטן ביותר הוא ב תפוח ( אדמה11%ב ) ו( בצל יבש89% ). בטבלה1 להלן מוצגים נתונים על המשקל במדד, מחיר החקלאי, המחיר הסיטונאי, המחיר לצרכן, פער השיווק ופער התיווך הקמעונאי ב .פירות נבחרים 20 ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, דוא"ל2 ,בנובמבר4192 . המחיר לחקלאי הוא85% מהמחיר לסיטונאי. לצורך חישוב סל הירקות הוערך משקל עגבניות השרי בכלל צריכת העגבניות הישירה ב- 91% . עמוד 1 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה1 – המשקל במדד, מחיר החקלאי, המחיר הסיטונאי, המחיר לצרכן ופערי השיווק והתיווך הקמעונאי, ( פירות נבחרים2956 ) 21 המוצר משקל מחיר הפער בשקלים הפער באחוזים חקלאי סיטונאי צרכן הפער הקמעונאי פער השיווק הפער הקמעונאי פער השיווק ( תפוח י גרנ-סמי ת) 1.24 4.28 5.70 8.63 2.93 4.36 51% 102% )תפוח (דלישס זהוב4.88 6.51 8.71 2.20 3.83 34% 78% בננה 0.85 2.69 3.58 6.20 2.62 3.52 73% 131% ענבים ירוקים 0.7 7.24 9.65 11.90 2.25 4.66 23% 64% אבטיח 0.51 1.99 2.65 3.44 0.79 1.45 30% 73% אפרסק לבן 0.5 6.27 8.36 11.21 2.85 4.94 34% 79% תפוז 0.39 2.72 3.62 5.22 1.60 2.51 44% 92% אשכולית 0.72 2.33 3.11 5.50 2.39 3.17 77% 136% לימון 4.10 5.47 7.57 2.10 3.47 38% 85% קלמ נ טינה 3.59 4.79 6.51 1.72 2.92 36% 81% אבוקדו 0.36 5.39 7.18 10.08 2.90 4.70 40% 87% אגס(ספדונה) 0.32 5.80 7.73 10.09 2.36 4.29 31% 74% מלון(גליה) 0.26 3.14 4.19 6.14 1.95 3.00 47% 95% שזיף סגול 0.22 6.65 8.86 11.32 2.46 4.68 28% 70% פירות אחרים 0.96 5.85 7.80 10.81 3.01 4.96 39% 85% סך הכול 4ממוצע 7.03 4.64 6.18 8.54 2.36 3.90 38% 84% בטבלה עולה כי הפער הקמעונאי הממוצע בענף הפירות הוא כ- 4.21 ש"ח ופער השיווק הממוצע הוא כ- 2.11 .ש"ח פערי השיווק ג דולים יחסית ב אפרסק לבן ( 2.11 ש"ח) בו אבוקדו( 2.81 )ש"ח ו קטנים ב אבטיח ( 9.25 .)ש"ח פער התיווך הקמעונאי באחוזים הוא27% ופער השיווק הוא72%. פער השיווק באחוזים ה גדול ביותר הוא ב( אשכוליות921%ב ) ו( בננה929% ), והנמוך ביותר הוא ב( ענבים12%ב ) ו( שזיף81% .) עולה כי בדרך כלל פער התיווך הקמעונאי ופער השיווק בפירות ג דולים יותר מאשר בירקות. 6. פער השיווק– השוואה בין-לאומית 21 משרד החקלאות, החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החק ,לאות ופיתוח הכפר, דוא"ל2 בנובמבר4192 . המחיר לחקלאי הוא85% מהמחיר לסיטונאי. לצורך חישוב סל הירקות הנחנו כי משקל תפוחי הגרני- סמית בכלל צריכת התפוחים לצריכה ישירה הוא51% . עמוד 91 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע פער השיווק בישראל הושווה ל פער השיווק בארה "ב ובמדינות האיחוד האירופי שנמצאו עליהן .נתונים הנתונים שמצ א נו על ארה"ב ו על איחוד האירופי אינם מאפשרים השוואה של פער התיווך הקמעונאי, ועל כן התמקדנו בפער השיווק. כאמור, ב פער השיווק נכללות כל העלויות שמתווספות בין החקלאי ל צרכן, וחישובו הוא ה הפרש בין הערך לצרכן ל ערך ה חקלאי חלקי .ערך החקלאי ה השוואה ן בי ה- לאומית של פערי השיווק ב פירות בו ירקות היא מורכבת, בין השאר מסיבות אלו:  פירות וירקות אינם מוצרים הומוגניים, ,כלומר יש בשו קו ים כמה 'רמות של פירות וירקות (סוג א', סוג ב ,)וכדומה ואין א מות מידה קבועות לסיווגם. המחיר עשוי.להיות תלוי באיכות הפרי והירק  ב מחיר לחקלאי בארה"ב ובאירופה נכללת גם סחורה לתעשייה. בדרך כלל איכותה נמוכה משל זו ש מופני ת לשוק הקמעונאי ישירות, ועל כן המחירים הממוצעים לחקלאים עשויים.להיות נמוכים יותר  המחיר לחקלאי בישראל הוא אומדן מחושב שלא כמו ב ארה"ב ו ב מדינות האיחוד, .ולכן עשוי להיות מוטה  עלויות הובלה– בארה"ב ובאירופה הפירות והירקות מובלים למרחקים גדולים הרבה יותר מאשר .בישראל ה דבר עשוי להביא להגדלת עלויות ההובלה ומכאן– להגדלת .פער השיווק  עלויות אחסון, אריזה וקירור עש ויות להיות שונות במידה ניכרת בכל מדינה.  הרכב עלויות הייצור עשוי להיות שונה בכל מדינה.  שרשרת השיווק ,עשויה להיות שונה בכל מדינה ו הדבר משפיע על פערי ה.שיווק  חסמי הי יבוא ו ה הגנה מפני מחירי היצף שונים ב ישראל וב מדינות האיחוד האירופי וארה"ב, ו עשויים להביא .לפערי שיווק שונים  ב מדינות האיחוד נהו ג ,מסחר חופשי יחסית בגבולות האיחוד והוא עשוי לאפשר להן לייבא פירות וירקות ממדינות אחרות באיחוד.ובכך להשפיע על פער השיווק לעומת זאת, ישראל כמעט אינה סוחרת עם שכנותיה ומרוחקת יחסית ממדינות סחר אפשריות (כמו מדינות.)אירופה  כאמור, לאקלים יש השפעה על מחירי הירקות והפירות, והבדלי ה אקלים בין ישראל ל שא ר המדינות עשויים .להשפיע על מחירי הפירות והירקות מ סיבות אלו ואחרות יש ל ראות ב נתונים אינדיקטורים בלבד, ולא נתונים השוואתיי ם .מלאים יש לציין כי בשנת4118 ערכה חברת"אפלייד אקונומיקס " מחקר בנושא על בסיס נתוני 4115-4112 ב- 99 מדינות מפותחות. נמצא כי פערי ה תיווך ב פירות וירקות בישראל דומ ים בדרך כלל לאלה ש ב.מדינות שנסקרו22 6.5 . ארה"ב משרד החקלאות האמריקני( USDA ) אוסף .נתונים על פער התיווך בארה"ב שלא כמו ב ישראל, הנתונים הם על ה חלק של החקלאי במחיר הקמעונאי של הפירות והירקות, ולא על ה יחס שבין המחיר.ים עם זאת , אפשר לחלץ .את פער השיווק מנתונים אלו23 כמו כן , החלק של החקלאי מתוקן ברוב הנתונים על- ידי הורדת הפחת של שרשרת השיווק, כלומר, החלק של החקלאי הוא חלקו של מחיר החקלאי ב מחיר הקמעונא י בניכוי פחת של שרשרת השיווק , ועל כן פער השיווק המתוקן נמוך מפער השיווק הרגיל . לכל פרי וירק נבחרו רמ ו ת פחת המאפיינות את סוג ו .מחירים של פירות וירקות ספציפיי ם התקבלו באמצעות ממוצע פשוט של מחירי 22 ,ד"ר זיו חגאי, קלמן גייר ושלומי פריזט מרווחי השיווק והתמורה לחקלאים באספת ירקות ו פירות וטריים בישראל , " אפלייד אקונומיקס" בעבור מועצת הצמחים, אוקטובר4111 . 23 ( :הנוסחה לחישוב פער השיווק מתוך חלק החקלאי9 .פחות חלק החקלאי) חלקי חלק החקלאי עמוד 99 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,קמעונאים ומחירי חקלאים. סל הירקות וסל הפירות מחושב בצורה שונה ו עונתיות מובאת בחשבון בחישוב. 24 בטבלה 8 להלן מוצגת התפתחות פער השיווק המתוקן– חלק החקלאי– בארה"ב בשנים4194-4115 . טבלה. – ( חלק החקלאים במחיר הקמעונאי, פירות וירקות טריים2991 - 2952 ) 25 שנה ירקות טריים פירות טריים חלק החקלאי פער שיווק מתוקן חלק החקלאי פער שיווק מתוקן 2005 25.2% 296.5% 28.0% 257.6% 2006 25.6% 291.0% 30.0% 233.3% 2007 23.8% 320.6% 29.7% 236.2% 2008 26.0% 284.6% 27.0% 270.4% 2009 25.0% 300.0% 28.0% 257.1% 2010 27.0% 270.4% 29.0% 244.8% 2011 25.0% 300.0% 33.0% 203.0% 2012 23.0% 334.8% ב טבלה עולה כי פער השיווק המתוקן של ירקות טריים בארה"ב הוא 222.7% , ושל פירות טריים הוא412% .אי- אפשר לזהות מגמה ברורה בשינויים ב פער. בירקות, הפער עובר את רף ה- 211% בשנים4118 , 4111 ו- 4194 , ו נמוך מרף זה בשנים4115 , 4111,4117 ו- 4191 . בטבלה7 להלן מוצג ,המחיר לצרכן ,מחיר החקלאי פער השיווק וחלק החקלאי ב גידולים חקלא י.ים נבחרים טבלה4 – חלק החקלאים במחיר הקמעונאי, פירות ( 2955 ) וירקות טריים( 2952 ) 26 מוצר ( מחיר סנט לק"ג) פער השיווק חלק החקלאי חקלאי צרכן בסנט לק"ג באחוזים רגיל מתוקן אשכוליות 6.80 46.27 39.46 580% 15% 15% תפוחי אדמה 4.54 29.94 25.40 560% 15% 16% לימונים 11.79 71.21 59.42 504% 17% 17% ברוקולי 13.61 72.57 58.97 433% 19% 20% חסה 7.71 39.01 31.30 406% 20% 21% עגבניות 15.88 66.22 50.35 317% 24% 27% תפוחי עץ 14.51 61.23 46.72 322% 24% 25% ענבים 24.49 108.41 83.91 343% 23% 25% תפוזים 6.80 47.63 40.82 600% 14% 15% אפרסקים 17.69 74.39 56.70 321% 24% 25% אגסים 12.70 63.96 51.26 404% 20% 21% בטבלה עולה כי פער השיווק באחוזים על מוצרים נבחרים נע בין249% )(אפרסקים ל- 111% .)(תפוזים פער השיווק נע בין45.2 סנט לקילו (תפוחי אדמה) ל- 72.19 .)סנט לקילו (ענבים 24 Hayden Stewart, United States Department of Agriculture, November 4, 2014. 25 United States Department of Agriculture, Economics Research Service, Price Spreads from Farm to Consumer – Different Products, 4 November, 2014. עיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת 26 .שם עמוד 94 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע 6.2 . ה איחוד האירופי הנתונים על-פער השיווק במדינות האיחוד האירופי נאספו משני בסיסי נתונים של ה- Eurostat (לשכת .)הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי( מסד נתונים הראשון הוא מחירי חקלאות מוחלטיםAbsolute agriculture prices ). 27 ב נתונים אלו נכלל המחיר( של השלב הראשון בשרשרת השיווק .)מחיר היצרן לסוחר מוצג המחיר הקרוב ביותר האפשרי לזה שהחקלאי מקבל בפועל. מסד הנתונים השני הוא ( פירוט מחירים ממוצעיםDetailed average prices ), 28 ה כולל את מחיר ם של עשרות מוצרי ם ב מדינות האיחוד האירופי, ו בין השאר את ה מחירי ם לצרכן של .תפוחי עץ, גזר, תפוחי אדמה ועגבניות בטבלאות שלהלן ,מוצגים מחיר החקלאי ה מחיר ל צרכן ופער השיווק ב מוצרים אל ו. החישוב מבוסס על נתונים משני ה מאגרים ה אל ה. בטבלה1 .להלן מחיר החקלאי, מחיר הצרכן ופער השיווק של תפוחי עץ בחלק ממדינות האיחוד האירופי טבלה9 – מחיר החקלאי, הצרכן ופער השיווק באיחוד האירופי, תפוחי עץ , אירו לק"ג ( 2956 ) 29 מדינה מחיר חקלאי מחיר צרכן פער השיווק באירו פער השיווק ב- % לטביה 0.23 1.08 0.85 367% מלטה 0.43 1.92 1.49 349% ליט א 0.34 1.44 1.10 328% קרואטיה 0.32 1.26 0.94 291% סלובקיה 0.36 1.34 0.98 270% איטליה 0.57 2.07 1.50 265% צ'כיה 0.38 1.33 0.95 254% בולגריה 0.27 0.93 0.66 249% פולין 0.20 0.70 0.50 248% הולנד 0.74 2.00 1.26 170% בלגיה 0.61 1.62 1.01 164% בריטניה 0.93 2.30 1.37 148% סלובניה 0.58 1.42 0.84 147% קפריסין 0.85 1.79 0.94 110% רומניה 0.63 0.99 0.36 57% פינלנד 1.66 2.37 0.71 42% ממוצע 9.1. 5.18 9.9. 5.9% בטבלה עולה כי במדינות האיחוד האירופי המחיר הממוצע לצרכן של קילוגרם תפוחים הוא9.52 אירו, ומחיר החקלאי הוא 1.58 אירו. פער השיווק הממוצע של תפוחים הוא כ- 981% . עוד עולה כי פער השיווק שונה בכל :מדינה הפער גבוה בערכי אירו( באיטליה9.51 אירו) ו ב( מלטה9.21 ( אירו) ונמוך ברומניה1.21 אירו) ובפולין 27 Eurostat, Absolute agricultural prices – metadata, accessed: November 9, 2014. 28 Eurostat, Detailed average prices – metadata, accessed: November 9, 2014. 29 Eurostat, selling prices of crop products, accessed: November 9, 2014; Eurostat, Detailed average prices – 2013, accessed: November 9, 2014. .עיבוד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. ללא לוקסמבורג, שבה לחקלאות חלק קטן יחסית בכלכלה המקומית עמוד 92 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע ( 1.51 )אירו; הפער באחוזים גבוה ( בלטביה218% ,) ( במלטה221% ( ) ובליטה247% ( ) ונמוך בפינלנד24% ) ו( ברומניה58% ). בטבלה91 ש להלן מחיר החקלאי, מחיר הצרכן ופער השיווק של גזר .בחלק ממדינות האיחוד האירופי ט בלה59 – מחיר החקלאי, הצרכן ופער השיווק באיחוד האירופי, גזר , אירו לק"ג ( 2956 ) 30 מדינה מחיר חקלאי מחיר צרכן פער השיווק באירו פער השיווק ב- % הולנד 0.15 1.03 0.88 580% פולין 0.09 0.52 0.43 465% קרואטיה 0.24 1.07 0.83 343% לטביה 0.13 0.57 0.44 332% צ'כיה 0.20 0.72 0.52 256% מלטה 0.38 1.18 0.80 212% פינלנד 0.72 2.14 1.42 198% סלובניה 0.44 1.24 0.80 183% ליטא 0.23 0.55 0.32 143% קפריסין 0.45 1.09 0.64 142% בולגריה 0.27 0.61 0.34 129% בריטניה 0.47 1.02 0.55 115% סלובקיה 0.40 0.79 0.39 100% בלגיה 0.57 0.97 0.40 70% רומניה 0.52 0.54 0.02 4% ממוצע 0.35 0.94 0.59 167% בטבלה עולה כי במדינות האיחוד האירופי המחיר הממוצע לצרכן של גזר הוא1.12 אירו, ומחיר החקלאי הוא 1.25 אירו. פער השיווק הממוצע של גזר הוא כ- 918% . עוד עולה כי יש הבדלים גדולים בין המדינות בפער השיווק: ( הפער גבוה בערכי אירו בפינלנד9.24 אירו) ו ב( הולנד1.77 )אירו , ואילו ברומניה פער השיווק קטן ( 1.14 .) פער השיווק באחוזים נע בין2% (ב )רומניה ל- 571% (ב.)הולנד בטבלה99 .להלן מחיר החקלאי, מחיר הצרכן ופער השיווק של עגבניות בחלק ממדינות האיחוד האירופי ט בלה55 – מחיר החקלאי, הצרכן ופער השיווק באיחוד האירופי, עגבנייה , אירו לק"ג ( 2956 ) 31 מדינה מחיר חקלאי מחיר צרכן פער השיווק באירו פער השיווק ב- % הולנד 0.54 1.91 1.37 252% 30 .שם 31 .שם נלקח מחיר החקלאי של עגבניות בחממות. עמוד 92 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע מדינה מחיר חקלאי מחיר צרכן פער השיווק באירו פער השיווק ב- % בלגיה 0.60 1.93 1.33 221% קרואטיה 0.71 1.81 1.10 154% קפריסין 0.60 1.29 0.69 114% ליטא 0.69 1.40 0.71 103% בולגריה 0.53 1.02 0.49 92% סלובניה 0.94 1.81 0.87 92% לטביה 1.01 1.73 0.72 71% פינלנד 1.77 2.10 0.33 19% רומניה 1.07 1.24 0.17 15% ממוצע 0.85 1.62 0.73 92% בטבלה עולה כי במדינות האיחוד האירופי המחיר הממוצע לצרכן של עגבנייה הוא9.14 אירו, ומחיר החקלאי הוא 1.75 אירו. פער השיווק הממוצע של גזר הוא כ- 14% . עוד עולה כי פער השיווק:שונה בכל מדינה הפער ג דול ( בערכי אירו בהולנד9.28 ( אירו) ובבלגיה9.22 )אירו; פער השיווק באחוזים נע בין95% (ברומניה) ל- 454% (ב הולנד). בטבלה94 .להלן מחיר החקלאי, מחיר הצרכן ופער השיווק של תפוח אדמה בחלק ממדינות האיחוד האירופי טבלה52 – מחיר החקלאי, הצרכן ופער השיווק באיחוד האירופי, תפוח אדמה , אירו לק"ג ( 2956 ) 32 מדינה מחיר חקלאי מחיר צרכן פער השיווק באירו פער השיווק ב- % בלגיה 0.15 1.26 1.11 752% הולנד 0.20 1.03 0.83 425% בריטניה 0.25 1.15 0.90 361% פינלנד 0.24 1.04 0.80 337% קרואטיה 0.22 0.70 0.48 212% צ'כיה 0.22 0.65 0.43 191% סלובקיה 0.26 0.69 0.43 165% קפריסין 0.29 0.76 0.47 164% לטביה 0.16 0.40 0.24 153% סלובניה 0.33 0.82 0.49 151% בולגריה 0.24 0.58 0.34 143% ליטא 0.17 0.41 0.24 138% איטליה 0.47 1.11 0.64 135% פולין 0.15 0.33 0.18 115% מלטה 0.36 0.74 0.38 103% 32 .שם עמוד 95 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע מדינה מחיר חקלאי מחיר צרכן פער השיווק באירו פער השיווק ב- % רומניה 0.40 0.49 0.09 22% ממוצע 9.21 0.76 0.50 195% בטבלה עולה כי במדינות האיחוד האירופי המחיר הממוצע לצרכן לש תפוחי אדמה הוא1.81 אירו לקילו, ומחיר החקלאי הוא 1.41 אירו. פער השיווק הממוצע של תפוח אדמה הוא כ- 915% . עוד עולה כי פער השיווק שונה :בכל מדינה הפער בערכי אירו ג דול( בפינלנד9.99 )אירו ובבריטניה( 1.11 )אירו, ו מנגד הוא קטן ב( רומניה1.11 .) פער השיווק באחוזים נע בין 44% )(ברומניה ל- 854% (ב בלגיה) . 6.6 . השוואה בטבלה92 להלן מוצגת השוואת פער השיווק בערכים אבסולוטיי ם )(שקל ,בישראל, ארה"ב, הולנד, בלגיה איטליה, פינלנד וממוצע מדינות האיחוד האירופי ש נמצאו עליהן .נתונים הנתונים ב ישראל ו ב מדינות האיחוד האירופי הם לשנת4192 , והנתונים בארה"ב הם חלקם לשנת4199 וחלקם לשנת4194 . טבל ה 56 – פער השיו וק בישראל ומדינות נבח רות ("ח ש )לק"ג ואחוזים מוצר הרכב ישראל ארה"ב הולנד בלגיה איטליה פינלנד ממוצע איחוד אירופי33 סל ירקות פער באחוזים 103% 335% תפוחי אדמה מחיר חקלאי 2.99 0.17 1.41 0.71 2.27 1.14 1.23 מחיר צרכן 4.96 1.15 1.03 6.04 5.32 4.99 3.65 פער בשקלים 1.97 0.98 1.72 5.33 3.06 3.85 4.29 פער באחוזים 66% 560% 821% 752% 135% 337% 195% עגבניות מחיר חקלאי 2.87 0.61 2.60 2.89 8.47 4.07 מחיר צרכן 5.13 2.55 9.16 9.26 10.07 7.79 פער בשקלים 2.26 1.94 6.56 6.37 1.60 3.72 פער באחוזים 79% 317% 252% 221% 19% 92% גזר מחיר חקלאי 1.96 0.73 2.73 3.44 1.68 מחיר צרכן 4.56 4.94 4.65 10.26 4.49 פער בשקלים 2.60 4.21 1.92 6.82 2.81 פער באחוזים 133% 580% 70% 198% 167% סל פירות פער באחוזים 84% 203% תפוחי עץ מחיר חקלאי 4.58 0.56 3.55 2.95 2.72 7.98 2.73 מחיר צרכן 8.67 2.36 9.59 7.77 9.93 11.37 7.36 פער בשקלים 4.09 1.80 6.04 4.82 7.21 3.39 4.64 פער באחוזים 89% 322% 170% 164% 265% 42% 170% 33 .מדינות שנמצאו עליהן נתונים עמוד 91 מתוך 91 הכנסת מרכז המחקר והמידע מוצר הרכב ישראל ארה"ב הולנד בלגיה איטליה פינלנד ממוצע איחוד אירופי33 ענבים מחיר חקלאי 7.24 0.94 מחיר צרכן 11.90 4.18 פער בשקלים 4.66 3.24 פער באחוזים 64% 343% תפוזים מחיר חקלאי 2.72 0.26 מחיר צרכן 5.22 1.84 פער בשקלים 2.51 1.57 פער באחוזים 92% 600% בטבלה עולה כי בישראל בדרך כלל פער השיווק באחוזים מהמחיר לחקלאי נמוך מ שהוא ארה"ב, אך לעומת האיחוד האירופי המגמה מעורבת . עוד עולה כי פער השיווק של תפוחי אדמה בישראל בערכים שקליים הוא 9.18 ש"ח – גבוה מ שהוא ב( ארה"ב1.17 ש"ח), אך נמוך מ שהוא ב הולנד, בלגיה, איטליה, פינלנד וממוצע מדינות האיחוד . בישראל פער השיווק של עגבניות הוא 4.41 ש"ח– גבוה מ שהוא ב ארה"ב ומפינלנד אך נמוך מ שהוא ב.הולנד, בלגיה וממוצע מדינות האיחוד הפער ב תפוחי עץ בישראל נע בין2.72 ש"ח ל- 2.21 ש"ח – גבוה מ שהוא ב ארה"ב, דומה לפינלנד ונמוך מ שהוא ב .בלגיה, איטליה והולנד פער השיווק באחוזים ש ל סל ירקות בישראל הוא 912% , ואילו בארה"ב225% ; ופער השיווק ש ל סל פירות הוא 72% , ואילו בארה"ב412% . פער השיווק ש ל ( תפוחי אדמה בישראל11% ) נמוך מכל המדינות שבהשוואה ונמוך מ( ממוצע האיחוד האירופי915% ). פער השיווק ב( עגבניות בישראל81%) נמוך במ( ארה"ב298% ( ), הולנד454% ( ) ובלגיה952% ) וממוצע מדינות ( האיחוד האירופי שנסקרו14% )אך גבוה מ ב פינלנד ( 91% .) פער השיווק ב תפוחי עץ בישראל הוא87%-914% , ו הוא ה נמוך ב( כל המדינות שבהשוואה למעט פינלנד24% .) ,לסיכום מה אומדנים שנאספו והוצגו במסמך עולה כי פער השיווק בישראל נמוך בדרך כלל לעומת ה מדינות שנסקרו.