חומר רקע
15.3.2022
לכבוד
כב' יו"ר ו עדת הכלכלה
חה"כ מיכאל ביטון
,מכובדי
:הנדון
פניה דחופה -
תקנות חוק שירותי תשלום –
"ביטול ההגנות הצרכניות ב"תווי תשלום
•
.הותרת הצרכנים ללא כל הגנה אם הם שילמו בתווי תשלום ולא קיבלו מוצר
•
הותרת הצרכנים ללא כל הגנה אם בוצע שימוש .בתו ללא הרשאה בעיסקת אינטרנט או בטלפון
1.
הננו פונים לכבודו בנוגע לשלילה מהצרכן הישראלי המשתמש "בתווי תשלום" את ההגנות שהוענקו לו
בחוק שירותי תשלום .
נוסח התקנות החדש שהפיץ משרד המשפטים, יפקיר את הצרכן בין היתר
במקרים בהם המוצר לא סופק לו ובמקרים בהם בית העסק חייב את הצרכן בסכום גבוה מזה שאישר
הצרכן .הצרכנים זוכים להגנה במקרים כאלה לפי החוק .
אך לפי
ה
תקנות
ההגנה תישאר רק ביחס
לכרטיסי אשראי ואפליקציות
, והתקנות ישללו את ההגנה ב עת
שימו"ש ב"תווי תשלום . הבעיה חמורה
במיוחד בקרב אוכלוסיות מחולשות אשר שימוש בתווי תשלום הוא לחם חוקם, המאפשר להם קיום
.שוטף תו קניה,
שכיום הוא גם בדרך כלל
י דיג
טלי,
אינו שונה מכרטיס ואין סיבה כי הצרכן לא יזכה
להגנה אם הוא משתמש בתו , אם לא קיבל מוצר או
שחוייב בסכום גבוה מידי .
2.
בישראל התפתחה תעשיה שמגלגלת
מיליארדי שקלים לשנה
במה שעדיין מכונה (בטעות) "תווי
."תשלום
לא מדובר "ב"מזומן וגם לא
בתווי נייר כמו פעם ו אפילו לא בכרטיסי פלסטיק (שהם חלק
)קטן בלבד מהתעשיה הזו;
"מרבית התעשיה היא "תווים דיגיטליים
המונפקים על ידי גופים עצומים
ורבי כח בשוק הקמעונאי
.והעיסקי הצרכן מקבל מספר מזהה ארוך שמייצג את הכסף שהפקיד בידי
.המנפיק, ואת המספר הזה הוא מוסר בחנות או באתר האינטרנט כדי לשלם
3.
אנו לא מדברים על רשת שיווק המנפיקה תווים לשימוש ברשת עצמה אלא על שחקני ענק המנפיקים
תווים שמיועדים לשימוש כאמצעי
תשלום כללי במשק.
הצרכן קונה "תו" ואיתו הוא משלם לאחר מכן
לפי בחירתו
במאות רשתות וחנ
ו
יות בישראל ועל שירותים שונים (הסעדה, תיירות, קוסמטיקה וכיו"ב) .
4.
.מדובר באמצעי תשלום מסוכן מאוד לצרכנים מיליארדי שקלים מופקדים בידי המנפיקים הבודדים
ששולטים בתעש
י יה. אין אמצעי הגנה על הצרכן מפני מרמה בתווים האלה. הצרכן לא מקבל דיווח על
הרכישות שביצע ומתקשה לעקוב בכלל ובפרט לוודא שחוייב בסכום הנכון. צרכנים מאבדים את
.)המספרים של התווים או שוכחים שלא ניצלו את מלא כספם (הם הרי לא מקבלים דוחות
5.
התקנות המוצעות כאן ממשיכ ות
מגמה של משרד המשפטים להפשיט
את הצרכן שמשלם
בכרטיס
נטען או ב"תו"
.מההגנות הצרכניות בניגוד
,)'לכל אמצעי תשלום אחר (מזומן, כרטיס אשראי, שיק וכו
צרכן שמשלם בכרטיס נטען או ב""תוו אינו זכאי להחזיר טובין ולבטל עסקה
לפי תקנות ביטול עסקה
שהתקין משר
ד
המשפטים. הוא
יכול לבטל אם
שילם במזומן , בכרטיס אשראי, בשיק או בכל אמצעי
,תשלום אחר
אך
עצם התשלום בכרטיס נטען או "בתו" שולל ממנו
לחלוטין את זכות הביטול.
1 שוב :
1
סעיף6(ג) ל תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א-
2010
"(
,נעשתה עסקה ושולמה התמורה בידי הצרכן בתווי קנייה
שובר מתנה או כרטיס מגנטי נטען, לא תחול זכות הביטול על עסקה זו )".
זאת למרות שלא
מדובר ב ""תו
שקנה או קיבל הצרכן מרשת חנויות
ספציפית לתשלום באותה רשת ,
אלא בכרטיס או
""תו
ש
מאפשר לצרכן לשלם במאות עסקים לפי בחירתו .
6.
נקדים ונאמר עוד: גם אם כל "תו" ייצג סכום שיוגבל ל-
1,000
או1,500
,)ש"ח (סכום גבוה כשלעצמו
הדבר חסר רלבנטיות כמעט למידת ההגנה הנדרשת על הצרכנים. כאשר לדוגמה צרכן משלם6,000
ש"ח ב"תווים" שקלים עבור טלוויזיה שהוא רוכש באתר אינטרנט –
אין זה משנה אם שילם באמצעות
הקלדת מספר של "תו" בודד שמייצג6,000
ש"ח או בהקלדת מספרים של ארבע "תווים" שכל אחד
מהם מייצג1,500
.ש"ח
7.
לגופן של התקנות ה
מוצעות כעת , אנו סבורים שאסור לבטל את הזכויות שניתנו לצרכנים במצב של
כשל תמורה (בית העסק לא סיפק בפועל את המוצר) או של חדלות פרעון של בית העסק (סעיפים17
ו-
18
.)לחוק
כאשר צרכן רוכש לדוגמה מכשיר חשמלי באתר אינטרנט באמצעות כרטיס אשראי או
אפליקציה, הצרכן מוגן במקרים של
כשל תמורה או חדלות פרעון; אפילו אם המנפיק כבר גבה את
הכסף מהצרכן, הוא יחזיר לצרכן את כספו
ככל שהכסף עדיין לא הועבר לבית העסק . אין כל סיבה
"שהצרכנים לא יזכו לאותה הגנה בדיוק כאשר הם רוכשים באתר אינטרנט באמצעות "תו –
קרי, כל
עוד המנפיק של "התו" לא העביר את הכסף לבית העסק, הצרכן צריך להיות מוגן במקרה של כשל
תמורה או חדלות פרעון. הדבר נכון בין אם סכום העסקה הוא1,000
ש"ח, או1,500
ש"ח, או כאמור
.אפילו יותר
מנפיקי תווי התשלום לא משלמים לבתי העסק מיידית אלא בחלוף
חודש-חודשים ויותר
(מאוחר
יותר מהתשלום שבתי
העסק היו מקבלים בכרטיסי אשראי ,)ולכן אין כל סיבה שהחוק,
שמקנה
לצרכן זכות לבטל את העסקה אם לא קיבל תמורה( או אם בית העסק פושט את הרגל כל עוד לא
הועברה התמורה
לבית העסק,)
לא יחול גם בתווי תשלום. לא ברור מדוע התקנות הנוכחיות פוטרות
את ת
ו
וי התשלום מהגנה חשובה
.זו ומפקירות את ציבור הצרכנים
8.
אין גם כל מקום
לבטל ,, כפי שמוצע את בתקנות
את ההגנה שניתנה לצרכנים בסעיף29
בחוק
בנסיבות
)"בהן צרכן טוען שכלל לא שילם בבית העסק או שחוייב בסכום גבוה מידי ("עסקה במסמך חסר .
סעיף זה בחוק מטפל במצב בו נותן שירות התשלום גובה מהצרכן כסף ב גין תשלום כלשהו, אך הצרכן
מצדו טוען שהוא בכלל לא ביצע עסקה כזו או ש
הוא מודה ש שילם–
אבל בסכום נמוך מזה שנגבה ממנו
בפועל . העקרון שנקבע בחוק ,פשוט וחשוב: ספק שירות תשלום, שמתיימר לקחת את כספו של הצרכן
צריך להיות מסוגל להוכיח שהצרכן אכן ביצע את העסקה (באמצעות מסמך בחתימת הצרכן או
"באמצעי טכני אמין אחר). אין כל סיבה שהכלל הזה לא יחול ב"תווים כי הרי
מי שמחזיק סכומי עתק
של ציבור הצרכנים צריך לדאוג לבטיחות כספם של הצרכנים. אם הצרכן מגלה להפתעתו שנותרו לו
"ב"תו500
שקלים במקום1,500
שקלים –
אזי מנהל שירות התווים צריך להיות מסוגל להוכיח
שהצרכן אכן ביצע את העסקה,
ואם לא הוכיח עליו לזכות את הצרכן בדיוק כפי שמחוייב לבצע מנפיק
כרטיס אשראי.
אסור לשלול הגנה זו ממחזיקי תווים שהם מטבע הדברים אוכלוסיות מוחלשות יותר
.של הציבור
9.
גם בעניין זה, דין אחד צריך להיות לכרטיסי
אשראי, לאפליקציות ול"תווים". אם סבור משרד
המשפטים שהצרכנים לא זכאים להגנה כזו כאשר מדובר בסכום "נמוך" של1,000
או1,500
ש"ח, אזי
אין מקום להגנה זו גם באמצעי תשלום אחרים כאשר העסקה היא בסכומים כאלה. אנו סבורים
שהצרכנים בהחלט זקוקים להגנה זו ושהחוק קובע בצד ,ק: מי שמתיימר לחייב את הצרכן בגין עסקה
צריך להיות מסוגל להוכיח היטב שהצרכן אכן ביצע את העסקה ומה היה סכומה. ואין זה משנה כלל
."אם הצרכן מחוייב באמצעות גביה מחשבון בנק או באמצעות הורדת היתרה שעומדת לרשותו ב"תו
10
. הטענה כי תווי תשלום "אינם שמיים" וזהות המחזיק
בהם אינה ידועה
היא טענת סרק בעניין זה . לא
מדובר בתו נייר אלא במערכת תשלום ממוחשבת ואפילו שמית עם פירטי הרוכש; בעת הנפקת התו
מציין הלקוח את פרטיו האישים, ואם הוא מנפיק את התו כמתנה עבור אדם אחר מצין הלקוח ככלל
את שם האדם עבורו הוא מנפיק. גם אם מותר לרוכש להעביר אותם לצרכן אחר, אין זה משנה לעניין
ההגנות הצרכניות בהן עוסק מכתבנו זה
(בוודאי במקרה בו
בפועל
)השימוש לא היה אנונימי.
כך או
,אחרת
לא ייתכן שמי שמנפיקים "תווי ם" במיליארדים יוכלו להתעלם ממצב בו הצרכן טוען שחוייב
בטעות.ביתר
11
.
:עוד נוסיף כי לא ברור לנו מדוע מוצע לפטור את מנפיקי "התווים" מהסעיפים הבאים בחוק
a.
סעיף4
שמחייב מנפיקים להבטיח גישה ללקוחות לחוזה שירותים התשלום (החוזים צריכים
.)להיות לכל הפחות נגישים ללקוחות באתר אינטרנט
b.
סעיף9
שקובע כי נותן.שירותי תשלום יבצע פעולת תשלום רק אם אכן ניתנה לו הוראה
c.
סעיף13
.שקובע כי המנפיק צריך להחזיק תיעוד ברור של המועדים של ביצוע הוראת התשלום
d.
סעיף28
.אשר מגן על הצרכן אם מתברר שבית עסק הגדיל את סכום החיוב ללא הרשאה
12
. נסכם: אין מקום כי התקנות יפטרו את תעשיית "הת :ווים" מהסעיפים הבאים בחוק4
,
9
,
13
,
17-18
ו-
28-29
.
)(בנספח למכתב זה מצורפים התיקונים הנדרשים לתקנות
13
.
לא יעלה על הדעת לפגוע בצרכן הישראלי ולשלול ממנו הגנות שהוענקו לו ,בחוק ביחס לעסקאות דומות
בסכומים דומים, שמבוצעות באפליקציה או בכרטיס חיוב. ומצדו השני המטבע, אין מקום לתת
לתעשיית "התווים" יתרונות לא מוצדקים על פני אמצעי תשלום אחרים. תוצאתן של התקנות תהיה
עידוד וקידום דווקא של אמצעי תשלום שמלכתחילה מסוכנים לצרכנים ואשר התקנות יגבירו את
הסכנה הגלומה בהם .
"הת ועלת" למי שמנפיקים "תווים" כאלה במיליארדי ש"ח מידי שנה ברורה, אך
מה היא התועלת למשק מפטורים שכאלה ? ומהי התועלת לצרכנים כאשר מעודדים התפתחות תעשייה
?שבה זכויותיהם נפגעות וחסרות
הפגיעה תהייה בעיקרה באוכלוסיות מוחלשות הזקוקות לתווים
.לקיום יומיומי ודווקא אוכלוסיות אלו זקוקות להגנה צרכנית
14
. על מנת לא להפקיר את הצרכנים בישראל המשלמים בתוי
ים או בכרטיס נטען , נודה לכבודו להוסיף
לסעיפים לגביהם לא ניתן פטור אמצעי תשלום אלה מהחובות שבחוק שירותי תשלום, את הסעיפים
.)הרצ"ב (המסומנים בצהוב
כמו כן יש לקבוע שזכויות "ביטול עסקה" יחולו במלואן גם על המשלמים
.באמצעי תשלום כאלה
,בכבוד רב
גמא ניהול וסליקה בע"מ