חומר רקע
28.2.22
עתיד הדיג בישראל-
עמדת
ה
חברה להגנת הטבע
לקראת הדיון בוועדת הכלכלה6.3.22
בשנת2010
פורסם דוח מבקר המדינה בנושא ענף הדיג.
הדוח
הציג כישלון ניהולי של משאב הדגה ,
.שתוצאותיו פגיעה קשה בסביבה הימית, במשאב הדגה, ובענפים הנסמכים עליו ובראשם הדיג
ה דוח הניע שורת מהלכים, ששיאם בשנים2015-2018, בהן בו צעה מהפכה בניהול הדיג בים
התיכון: עוגנה סמכותו של פקיד הדיג להטיל מגבלות על
,הדיג במסגרת רישיונות הדיג השנתיים
אושרו תקנות דיג חדשות שקבעו לראשונה ממשק דיג
בישראל, אוגמו כ-
20
מלש"ח לצורך צמצום
כ
שליש
מצי המכמורת בישראל, והוקמה יחידת אכיפה ימית ייעודית לאכיפת
התקנות , הפועלת
.ברשות הטבע והגנים הרפורמה קודמה ואומצה על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת , בתמיכת
משרדי החקלאות, הסביבה, האוצר ורשות הטבע והגנים .
החברה להגנת הטבע היתה מעורבת
.בקידום מהלכים אלה, למען הגנה על הסביבה הימית ואישוש משאב הדגה אנו מברכים על
.צעדים אלה, וקוראים לשמרם ואף להוסיף עליהם
דיג הוא הפעולה הפוגענית ביותר לסביבה הימית, בגלל פגיעתה הישירה במינים ובבתי הגידול, ובגלל
שכמעט כל שיטות הדיג ()רשתות, חכות, מערכי קרסים אינן סלקטיביות ולוכדות בעלי חיים כמעט ללא
אבחנה . דיג לא מבוקר לאורך שנים מביא לדיג יתר, ואכן הים התיכון זכה לתואר המפוקפק הים במצב
דיג היתר החמור
ביותר בעולם )
FAO, 2020
(
.קיימות עדויות ברורות לדיג יתר בישראל
של מינים
מסחריים1
, מינים רגישים )כמו דקרים( ופגיעה
במינים מוגנים ובבית הגידול של המצע הרך הימי .
.האתגרים המוצבים בפני ענף הדיג שלובים במהותם במצב המערכת האקולוגית מחקרים מהים
התיכון כולו ומישראל מראים באופן מובהק ירידה בשלל ביחס ליח ידת מאמץ דיג של כל סוגי הדיג
המסחריים. פירוש הדבר הוא שהדייגים עובדים יותר קשה ומקבלים פחות תמורה. מגמה זו רק הולכת
ומחמירה לאורך השנים ולכן נצפית גם ירידה מתמדת במספר הדייגים המסחריים הפעילים. הפגיעה
במערכת האקולוגית כתוצאה מדיג יתר באה לידי ביטוי גם בפגי
עה ביונקים ימיים, טורפי ם )אלפי
(כרישים ובטאים מוגנים נפגעים בשנה , צבי ים
)למעלה מ-
2000
צבי ים בשנה בישראל (!ו בדעיכה
.מתמדת של בתי גידול כגון עשב ים ויערות אצות
,בעוד לניהול כושל של הדגה יש נזק כלכלי וסביבתי עצום לרפורמות המאוששות את הדגה יש
תועלות כלכליות וחברתיות משמעותיות. מעבר לעלייה ברווחיות לדייגים,
הצפויה כתוצאה מניהול
נכון של המשאב, צפויה תועלת כלכלית משמעותית לצרכנים כתוצאה מעליה באיכות הדגה הנמכרת
בשוק וכן כתוצאה מפיתוח של עסקים המתפרנסים מתיווך חווית הטבע הים תיכוני לציבור כגון פעילות
.צלילה, שנרקול, ספורט ימי וחינוך
באמצעות רפורמת דיג מיטבית, נ.יתן לעבור ממצב בו כולם מפסידים למצב בו כולם מרוויחים
אולם, יש גם להכיר במציאות–
המערכת השברירית של הים התיכון מצויה בעקה משולבת של
,שינוי אקלים, מינים פולשים, דיג יתר ועקות נוספות. היקף השטחים הזמינים לדיג ילך ויצטמצם
עם התרבות השימושים במרחב הימי )שטחי .(אש, שטחים מוגנים, תשתיות ועוד אחוז הדייגים
המסחריים המתפרנסים בצורה מלאה מדיג,
היה כבר בשנת2017
קטן מ-
30%
מבעלי הרישיונות!
) ולכן, מסמך המדיניות למרחב הימי של מנהל התכנון2020
( המליץ להשבית את דיג המכמורת
בישראל, והכיר בכך שענף הדיג הימי כולו תורם
תרומה מזערית לאספקת הדגה בישראל
)פחות
1
,כך למשל דוח בלמקר2018, שהוכן ע"י חוקרי אוניברסיטת ת"א עבור המדען הראשי של מ. החקלאו.ת
מ-
2%
.(!מהצריכה בלבד
ענף הדיג העתידי צריך להיות מבוסס על דיג נישה,
עם אספקטים
תיירותיים וחווייתיים, לצד דיג חובבים–
.שניהם מבוקרים היטב מבחינה סביבתית
רפורמת הדיג בישראל החלה לה
י ות מיושמת בשנת2017
,באופן חלקי ועד היום לא מומשו במלואם
כל מרכיביה. לכן, למרות סימנים ראשוניים לשיפור במצב הסביבה הימית, נדרשת תכנית פעולה
הנסמכת על.מיטב הידע המחקרי והלקחים מרפורמות דיג ברחבי העולם
במסמך שהכנו לשנים2
2030
-
2020
,מוצעת תכנית פעולה המורכבת משל ושה צירים הכרחיים
:וישימים
הגבלות דיג משמעותיות, קבלת החלטות מבוססות ידע ורשת ביטחון כלכלית לדייגים .
1
.
הגבלות הדיג
כדוגמת צמצום מאמץ הדיג במרחב ובזמן
הן ה
כלים החשובים ביותר
בשיקום
ה דגה ובניהול דיג, על מנת להבטיח את המשך קיומו של משאב הדגה בטווח הארוך. זהו
העיקרון העקבי והמבוסס ביותר מניתוח מקרי ההצלחה והכישלון של שיקום ענפי הדיג
בעולם.
התכנית מציגה את החשיבות
שבצמצום מאמץ דיג המכמורת עד להפסקתו
בהתאם
להמלצת מסמך המדיניות למרחב הימי של מנהל התכנון.
התכנית מדגישה את התלות של הצלחת הרפורמה בהשבתת דיג עונתית ארוכה ורציפה
שהוכחה בעולם כיעילה רק אם מבוצעת כהלכה. השבתת דיג של כל סוגי הדיג בין החודשים
למשך לפחות90
יום בין החודשים אפריל-נ יו י
תגביר הגנה על
אוכלוסיות מיני הדגים
המסחרי ים בישראל ועל מינים מוגנים כגון דגי סחוס וצבי ים. בנוסף, התכנית מפרטת לגבי
ה גבלות דיג מרחביות, הגבלות ציוד דיג להגדלת הסלקטיביות שלו ומכסת שלל לדייגים
,ספורטיביים שבאפשרותן לקדם משמעותית את אישוש הדגה, מניעת התחרות ההדדית בין
קבוצות הדייגים, ומניעת פגיעה ב.מינים רגישים
2
.
רשת ביטחון כלכלית לדייגים :
,החלת מגבלות על פעילות הדיג לצורך אישוש הדגה עלולה
להוביל בטווח הקצר לירידה ברווחיות הדיג. לכן, תכנית הפעולה מציעה לפרוס
רשת ביטחון
כלכלית לדייגים
.עד השלמת השיקום
פיצוי כספי על אובדן הכנסה בעונת הרבייה
יכול לסייע
,לדייגים לצלוח את השלב הראשון של רפורמת הדיג בו הם חווים ירידה בהכנסות. כמו כן
תמיכה ישירה בדייגים מעבר לפיצוי הכספי, כדוגמת סיוע בשיווק והגדלת המחיר עבור
הדגים ,ו הקמת
שוניות מלאכותי
תו שיגדי לו את שלל הדיג באופן נקודתי, יכולה לסייע לדייגים
.להתמודד עם הירידה הזמנית בהכנסות ולשפר את הרווחיות שלהם
3
.
קבלת החלטות מבוססות ידע
תבטיח התאמה של צעדים רגולטיביים לתהליכים ביולוגיים
ואקולוגיים
.המכתיבים את משאב הדגה התכנית מציעה תקצוב סדור של תכנית ניטור כחלק
,מהניטור הלאומי תהליך קבלת החלטות המבוסס על המלצות מועצת דיג, שבה חברים בעלי
עניין שונים כמו משרדי ממשלה, דייגים וארגוני סביבה, ועל פעיל ,ותה של וועדה מדעית מייעצת
.ובה מדענים ובעלי מקצוע מתחומי האקולוגיה הימית ומדעי הדיג
תיקצוב -
) מימוש התכנית מחייב איגום משאבים רב שנתי, הן להשקעות חד פעמיות30
מלש"ח
,להשבתת דיג המכמורת4
מלש"ח לרכש ספינת פיקוח למים עמוקים, וקידום פיילוט מחקרי לשוניות
מלא
כותיות(, והן להשקעה שנתית למשך מספר שנים )כ-
4
מלש"ח בשנה
לפיצוי דייגים חופיים
מסחריים על השבתת דיג עונתית, כ-
1
מלש"ח בשנה לתכנית ניטור, וכ-
0.5
מלש"ח לש נה לתמיכה
.(בשיווק והגדלת רווחיות הדייגים המסחריים החופיים
מימוש התכנית מחייב, בראש ובראשונה, נחישות, עקב
יות ואורך רוח הן מצ ד הרגולטורים, והן
מצד הדייגים. שמירה על עקרונות התוכנית, ללא פשרות או ריכוך של מגבלות הדיג בטרם הושלם
,השיקום.תוביל להתאוששות המערכת האקולוגית בים, לטובת הציבור כולו
2 https://bit.ly/3B3oPRD