חומר רקע
טיוטת תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"-
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ 6225-3)
__________________[חתימה]
גדעון סער
שר המשפטים
דברי הסבר
כללי
חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן – החוק) מחליף את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 ויוצר הסדרה חדשה ורחבה לשירותי תשלום שונים. החוק מסדיר היבטים חוזיים וצרכניים שבין נותן שירותי התשלום לבין הלקוח וקובע הוראות צרכניות רבות ומפורטות, במטרה להגן על הלקוח ועל-מנת להעניק לצרכנים הגנה מלאה שתבטיח הגינות ותגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים. הוראות החוק חלות באופן אחיד על כלל אמצעי התשלום, לרבות אמצעי תשלום מתקדמים.
החוק נכתב באופן רחב וניטרלי טכנולוגית, כך שיוכל לכלול מגוון רחב של אמצעי תשלום, לרבות אמצעי תשלום עתידיים שטרם מוכרים לנו כיום. בשל ההגדרות הרחבות בחוק נדרשה גמישות בתחולת החוק ולשם כך נחקק סעיף 48(ב) לחוק הקובע כי שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע פטור מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות, ורשאי הוא להתנות את הפטור כאמור בתנאים שיקבע.
תקנות אלה מבקשות לעשות שימוש בסמכות הנתונה לשר בסעיף 48(ב) לחוק ולפטור אמצעי תשלום שעומד בתנאים מסוימים מתחולת הוראות חוק, וכן לפטור פעולת תשלום מסוימת מהוראת סעיף 14(א) לחוק, המגבילה את האפשרות של נותן שירותי תשלום לנכות עמלה או כל חיוב אחר מהכספים המועברים במסגרת פעולת התשלום, הכל כפי שיפורט להלן.
תקנה 1
סעיף 14(א) לחוק קובע כי נותן שירותי תשלום יעביר את מלוא הכספים שלגביהם ניתנה הוראת תשלום, והוא אינו רשאי לנכות מכספים אלו עמלה או כל חיוב אחר. הוראה זו נועדה להבטיח את קיום עסקת היסוד באופן תקין ולמנוע מצב שבו בעקבות ניכוי עמלה או חיוב המוטב יקבל בסופו של התהליך סכום כסף נמוך יותר ממה שהיה אמור לקבל, דבר העשוי להצמיח לו טענות כלפי המשלם, למשל בדבר הפרת חוזה.
במסגרת ההיערכות של נותני שירותי תשלום לכניסת החוק לתוקף עלה כי יש קושי ביישום הסעיף מקום בו הכספים המועברים הינם במטבע זר או מקום בו הכספים מועברים אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל, באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT (להלן- מערכת SWIFT). זאת, הואיל וביצוען של העברות כספים אלו, המתבצעת באמצעות מערכת SWIFT, כרוכה בהכרח בקבלת שירותים ממתווכים פיננסיים ונותני שירותי קורספונדנציה זרים אשר אינם כפופים לחוק הישראלי ופועלים בדרך של ניכוי עמלה מהסכום המועבר. כמו כן, נותן שירותי התשלום בישראל לא מתקשר בחוזה עם כל המתווכים הפיננסיים ונותני שירותי הקורספונדנציה הפועלים במסגרת פעולת תשלום מסוימת, ואינו יכול לדעת מראש את זהותם, את מספרם, או את סכום העמלה שייגבה על ידי כל אחד מהם, עבור ביצועה של אותה פעולת תשלום. לפיכך, על אף שנותן שירותי התשלום הישראלי לא מנכה בעצמו עמלה או חיוב אחר מהסכום המועבר במסגרת פעולת התשלום, המתווכים הפיננסיים ונותני שירותי הקורספונדנציה הזרים עלולים לנכות את העמלות שהם גובים מהסכום המועבר ועל כן יש צורך לפטור פעולת תשלום כאמור מהוראות הסעיף.
לאור זאת, מוצע לקבוע פטור בתקנות, בהתאם לסמכות שניתנה לשר לפי סעיף 48(ב) לחוק, לפיו האיסור הקבוע בסעיף 14 לחוק, לא יחול מקום בו ביצוע פעולת התשלום כרוכה בקבלת שירותים ממתווכים פיננסיים ונותני שירותי קורספונדנציה כאמור, דהיינו, כאשר מדובר בהעברות כספים אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל, וכאשר מדובר בהעברות כספים במטבע זר, באמצעות מערכת SWIFT.
יצוין כי כדי להתמודד עם החשש לפגיעה בעסקת היסוד כתוצאה מניכוי העמלה או החיוב על ידי נותני השירותים הזרים, המאסדרים יפעלו במקביל לאסדרה משלימה שתסייע למשלם בקבלת החלטות מושכלות לגבי עלות השירות והסכום שיש להעביר בכדי לקיים את עסקת היסוד. לאור האמור, מוצע כי הפטור יחול רק לגבי נותן שירותי תשלום שפעילותו מפוקחת על פי דין.
בתקנת משנה (ב) מוצע לקבוע כי פטור כאמור לא יחול על עמלה או כל חיוב אחר נותן שירותי תשלום גובה בעצמו מהלקוח. כאשר נותן שירותי תשלום גובה באופן ישיר, בעצמו, את הכספים מהלקוח (ואין מדובר בגבייה שנעשית על ידי הבנקים הזרים שמעורבים בשרשרת ביצוע פעולת התשלום) הקושי היישומי אינו מתעורר וניתן להבטיח כי סכום העמלות לא ינוכה מהסכום המועבר (אלא הלקוח יחויב בו בנפרד).
יצוין, כי האיסור שבסעיף 14(א) לחוק שירותי תשלום, אימץ אל הדין הישראלי כלל זהה שנקבע בדירקטיבה האירופאית השנייה לעניין מתן שירותי תשלום (Payment Services Directive, Directive (EU) 2015/2366), הידועה כ- PSD2. בדומה, גם הפטור אותו מוצע לקבוע כעת בתקנות לפי חוק שירותי תשלום כמוסבר לעיל, מתבסס על פטור זהה שנקבע בדירקטיבת ה- PSD2, ולפיו הכלל האמור לא יחול במקרים של העברות כספים אל מחוץ לתחומי האיחוד האירופאי ובמקרים של העברות כספים במטבעות של מדינות שאינן חברות באיחוד האירופאי.
תקנה 2
במסגרת הדיונים שנערכו בוועדת הרפורמות אשר אישרה את הצעת החוק עלתה שאלה בדבר התאמת החוק והוראותיו לאמצעי תשלום מסוימים, מסוג תווי שי וכרטיסי מתנה (Gift Card), זאת לאחר שגופים מהציבור טענו כי אין מקום להחיל את הוראותיו על אמצעי תשלום מעין אלה וכי הכללת אמצעי התשלום האלה תביא לפגיעה בשימוש בהם. לאור אותן טענות, נחקק סעיף 77(ב) לחוק לפיו הוראות החוק יחולו על אמצעי תשלום מסוג זה, רק 18 חודשים מיום התחילה, זאת על-מנת שבמהלך אותה תקופה ייבחנו המאפיינים המיוחדים של אמצעי תשלום אלה וייקבע ההסדר הרצוי ביחס אליהם.
לאחר חקיקת החוק, ביום 31 ביולי 2019, פרסם משרד המשפטים "קול קורא" במטרה לקבל התייחסות מהציבור ביחס לשאלה האם נכון לפטור אמצעי תשלום, כדוגמת תווי שי או תווי מתנה דיגיטליים או אמצעי תשלום שדומים להם, מהוראות החוק או מחלקן לפי סמכות שר המשפטים הקבועה בסעיף 48(ב) לחוק. מן התגובות שהתקבלו עולה כי ככלל אמצעי תשלום אלה נטענים בסכומים נמוכים יחסית, באופן חד-פעמי, וכן כי לא קיים קשר בין המנפיקים אותם לבין לקוחות המשתמשים בהם.
לאור מאפיינים אלו, ובפרט לאור העובדה כי אמצעי תשלום אלה דומים במהותם לכסף "מזומן", ומאחר שהסיכונים הנשקפים למשלם בשל הסכום הצבור הם נמוכים (לרבות החשש משימוש לרעה), עלה כי יש מקום לאפשר את המשך פעילות שוק תווי השי וכרטיסי המתנה הדיגיטליים במתכונת המקובלת כיום, שכן הטלת החובות הקבועות בחוק על אמצעי תשלום אלו תביא להכבדה שלא לצורך ולעלויות שיושתו על ציבור הלקוחות.
משכך ועל-מנת לאפשר את המשך פעילות שוק אמצעי התשלום האמורים וכדי שלא להחמיר את התנאים החלים ביחס לאמצעי תשלום אלו, במקום שאין צורך בהחמרות כאלה, מוצע להחריג את תווי השי ואת כרטיסי המתנה הדיגיטליים מחוק שירותי תשלום ולקבוע הוראות מתאימות שיבטיחו הגנה על הלקוחות בנושאים שזוהו כמהותיים לאמצעי תשלום אלה ומצריכים התייחסות וקביעת כללים לגביהם.
תקנה 2 המוצעת קובעת את התנאים המצטברים להחרגה של אמצעי התשלוםהתנאי הראשון הוא כי אמצעי התשלום מיועד לשימוש בידי מי שאינו מסוים- כלומר, אינו מיועד לשימוש אישי, של אדם ספציפי. גם אדם אחר יכול לעשות בו שימוש. תנאי זה מצדיק את העובדה שנותן שירותי התשלום אינו נדרש לזהות את הלקוח ולכרות איתו חוזה למתן שירותי תשלום כנדרש בחוק. התנאי השני הוא כי הסכום המרבי שניתן לצבור בו הוא ₪ והוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור. מגבלת הסכוםדרישת החד פעמיות נדרשות בכדי להבטיח שההחרגה מתחולת החוק תהיה ביחס לאמצעי תשלום בעל סיכון נמוך (סיכון כמו גניבה, אבדן או שימוש לרעה). כמו כן, מבדיקה שעשינו רוב אמצעי התשלום מסוג תווי שי וכרטיסי מתנה דיגיטליים בפועל ניתנים לצבירה עד לסכום זה, באופן חד פעמי.
תקנה המוצעת קובעת אילו תנאים יחולו על נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שוחרג מהוראות החוק תנאים אלו מבטאים חובות צרכניות בסיסיות, שלטעמנו נכון שיחולו על אמצעי תשלום מסוג זה- גילוי נאות של התנאים המהותיים ושחזור של היתרה הצבורה באמצעי התשלום, ככל שנותרה יתרה צבורה, במקרה של אובדן או גניבה וכן בתנאי שניתן לשחזרה, בהתאם לתנאים הקבועים בתקנות.
אחת ההגנות המשמעותיות בחוק שירותי תשלום נוגעת למקרה של אבדן, גניבה ושימוש לרעה באמצעי התשלום. כיוון שאמצעי תשלום מסוג זה הוא בסכומים נמוכים, חד פעמי, אינו מזוהה- אין הצדקה להעמיס עליו את ההסדר האחריות שקבוע בחוק מנקודת מבט של שיקולי עלות מול שיקולי תועלת. עם זאת, בהתאם להתייחסויות השונות שקיבלנו במסגרת הקול הקורא, עלה שעל אף שאמצעי התשלום מסוג זה לרוב אינו מזוהה (או מזוהה ברמת מהימנות נמוכה), יש נסיבות בהן נותן שירותי התשלום יכול לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום במקרה של אובדן או גניבה- למשל כאשר כרטיס המתנה נרכש באמצעות חבר מועדון או כאשר המשלם מחזיק בידיו את הפרטים המזהים של הכרטיס עצמו.
לפיכך, ובכדי להתחשב במגבלות האינהרנטיות של אמצעי תשלום מסוג זה, מוצע להטיל חובה רכה יותר, הקובעת כי נותן שירותי תשלום יפעל לבקשת מי שנחזה כמי שהחזיק כדין באמצעי התשלום לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או נגנב וזאת למעט מקרים שבהם אין ביכולתו במאמצים סבירים לזהות את אמצעי התשלום לצורך שחזור היתרה. כמו כן, ההגנה חלה רק לגבי אובדן או גניבה, ביחס ליתרה צבורה שטרם מומשה. היא אינה נותנת הגנה מפני שימוש לרעה בסכום צבור שכבר נעשה בו שימוש וזאת לאור מאפיינים אמצעי התשלום והרצון לשמר את היתרונות שיש באמצעי תשלום מסוג זה.
תקנה
תקנת משנה (א)- מוצע כי הפטור יחול החל מיום כניסתו של חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 לתוקף. הקושי בישימות סעיף 14(א) לחוק עלה במסגרת ההיערכות לקראת כניסתו לתוקף אך התקנת תקנות הפטור בנושא לא הושלמה עד לכניסתו לתוקף.
תקנת משנה (ב)- מוצע כי הפטור והתנאים הנלווים לו
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 48(ב) ו- 54(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 48(ב) ו- 54(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 48(ב) ו- 54(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
פטור לעניין פעולות תשלום פטור לעניין פעולות תשלום פעולת תשלום שמתבצעת מחשבון תשלום או לחשבון תשלום שמנוהל אצל נותן שירותי תשלום שמפוקח על פי דין, ושהוראת התשלום לביצועה מועברת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT, פטורה מהוראת סעיף 14(א) לחוק. פעולת תשלום שמתבצעת מחשבון תשלום או לחשבון תשלום שמנוהל אצל נותן שירותי תשלום שמפוקח על פי דין, ושהוראת התשלום לביצועה מועברת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT, פטורה מהוראת סעיף 14(א) לחוק. פעולת תשלום שמתבצעת מחשבון תשלום או לחשבון תשלום שמנוהל אצל נותן שירותי תשלום שמפוקח על פי דין, ושהוראת התשלום לביצועה מועברת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT, פטורה מהוראת סעיף 14(א) לחוק.
תקנת משנה (א) לא תחול על עמלה או כל חיוב אחר נותן שירותי תשלום גובה בעצמו . תקנת משנה (א) לא תחול על עמלה או כל חיוב אחר נותן שירותי תשלום גובה בעצמו . תקנת משנה (א) לא תחול על עמלה או כל חיוב אחר נותן שירותי תשלום גובה בעצמו .
פטור לעניין אמצעי תשלום פטור לעניין אמצעי תשלום אמצעי תשלוםשמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן מהוראות החוק: אמצעי תשלוםשמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן מהוראות החוק: אמצעי תשלוםשמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן מהוראות החוק:
בהתאם לתנאי חוזה הקובע את תנאי השימוש באמצעי התשלום, הוא אינו מיועד לשימוש של משלם מסוים; בהתאם לתנאי חוזה הקובע את תנאי השימוש באמצעי התשלום, הוא אינו מיועד לשימוש של משלם מסוים;
הסכום המרבי שניתן לצבור בו הוא שקלים חדשים, והוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור;
הסכום המרבי שניתן לצבור בו הוא שקלים חדשים, והוא אינו ניתן לטעינה חוזרת של ערך צבור;
חובות נותן שירותי תשלום חובות נותן שירותי תשלום 3. נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנה 2- נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנה 2- נותן שירותי תשלום שמנפיק אמצעי תשלום שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים בתקנה 2-
יגלה למשלם את התנאים המהותיים בנוגע לשימוש באמצעי התשלום ובכלל זה: יגלה למשלם את התנאים המהותיים בנוגע לשימוש באמצעי התשלום ובכלל זה:
זהות המנפיק;
אופן מימוש הסכום הצבור באמצעי התשלום;
רשימת הספקים שמהם ניתן לרכוש נכס או שירות באמצעות אמצעי התשלום;
תוקף אמצעי התשלום;
הוראות לעניין אובדן או גניבת אמצעי התשלום, לרבות לעניין שחזור יתרה צבורה, בהתאם לפסקה (2);
יפעל כדי לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או שנגנב לבקשת מי שנחזה בעיניו כמי שהחזיק כדין באמצעי התשלום, למעט במקרים שבהם אין ביכולתו, במאמצים סבירים, לזהות את אמצעי התשלום של אותו מבקש לצורך שחזור היתרה, ובלבד שקיימת יתרה צבורה באמצעי התשלום במועד שבו פנה המבקש כאמור. יפעל כדי לשחזר את היתרה הצבורה באמצעי התשלום שאבד או שנגנב לבקשת מי שנחזה בעיניו כמי שהחזיק כדין באמצעי התשלום, למעט במקרים שבהם אין ביכולתו, במאמצים סבירים, לזהות את אמצעי התשלום של אותו מבקש לצורך שחזור היתרה, ובלבד שקיימת יתרה צבורה באמצעי התשלום במועד שבו פנה המבקש כאמור.
תחילה תחילה 4. תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתו של החוק (להלן- יום התחילה). תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתו של החוק (להלן- יום התחילה). תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ביום תחילתו של החוק (להלן- יום התחילה).
תחילתן של תקנות 2 ו- 3 תחילתן של תקנות 2 ו- 3 תחילתן של תקנות 2 ו- 3