חומר רקע

1 16 נ ,ובמבר2021 לכבוד ה צוות לבדיקה ולגיבוש המלצות בעניין פערי התיווך לצרכן בנושא תוצרת חקלאית משרד י הכלכלה ,ה חקלאות ו האוצר שלום רב , :הנדון גיבוש המלצות בעניין פערי התיווך לצרכן בנושא תוצרת חקלאית התייחסות ל פנייה לקבל את עמדות הציבור להלן נציג את הממצאים העיקריים שלדעתנו מצביעים על בעי ה חמורה של פערי תיווך בענפי הפירות ,והירקות הטריים בישראל בעיה שעל הממשלה לגבש כלפיה מדיניות ,עדכנית שיוצאת מ גבולות ק ופס ת צעדי המדיניות הרגילים .בהם נעשה שימוש בשנים האחרונות 1. רקע- הריכוזיות בשרשרת הערך האתגר המרכזי של החקלאים, בישראל ובעולם כולו, הוא חוסר הסימטריה בגודל , המתבטא בחוסר איזון בין החקלאים לצינורות השיווק ומביא לאי- יציבות בקרב העוסקים בענף ולפערי תיווך משמעותיים , שבהם נושא הציבור הישראלי בכללותו. אספקת המזון בשוק הישראלי, כמו במרבית המדינות בעולם, מאופיינת בחוסר איזון: בתווך שבין היצרנים הרבים (כ- 18,000 חקלאים בישראל) לצרכנים הרבים (כ- 9,000,000 אזרחים), עומד מספר קטן של מתווכים: רשתות שיווק, משווקים סיטונאיים של פירות וירקות (כ- 200 בלבד), ותעשיות עיבוד של מוצרי הבשר והחלב )(משחטות ומחלבות. מצב זה מחליש את כוח העמידה של החקלאים מול גורמי העיבוד והשיווק. הדבר בולט במיוחד במוצרים החקלאיים הטריים (פירות וירקות, ביצים וחלב), שבהם, בגלל חיי מדף קצרים מאוד, לחקלאי כמעט שאין כוח מיקו ח (הברירה שלו היא למכור "בכל מחיר" או להשליך את המוצר לפח). כך, החקלאים נאלצים להסתפק במחירים נמוכים (שלעיתים אף אינם מכסים את עלויות הגידול), וחלקם אף נאלצים לצאת מהענף. במצב זה התחרותיות .בענף קטנה, וגורמי העיבוד והשיווק מגדילים את כוחם על חשבון החקלאים ,מספרם של החקלאים בארץ שעודנו גבוה ביחס לריכוזיות הרבה של גורמי השיווק, הוא למעשה המנוף והתקווה לשינוי המצב הריכוזי 2 הנוכחי בענף המזון. ככל שייחלש כוחם של החקלאים ומספרם יקטן, אנו עלולים להגיע למצב שבו הריכוזיות תאפיין גם את חוליית ייצור המזון, מצב שממנו יה .יה קשה לחזור אל שוק תחרותי והוגן 2. פערי התיווך– תמונת מצב נ תוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים, שחלקם של החקלאים במחיר לצרכן קטן מ זה של ה חוליות הבא ות בשרשר ת הערך. בשנת2019 חלקם של החקלאים במחירי ה ירקות עמד על כ- 40% בממוצע ובפירות על כ- 30% . איור2 : ( המחיר הממוצע לחקלאי מתוך המחיר לצרכן2019,2020 ) 1 נתונים אלה אינם מעידים, כמובן, ע ל פער תיווך חריג , אלא מצביעים על הצורך בטיפול בכל המקטעים .בשרשרת הערך באיור3 ניתן לראות את הה תפתחות של נתח רשתות השיווק .בענפי הפירות והירקות כבר למעלה משני עשורים קיימת מגמה ברורה בשוק :זה בעוד שנתח השוק של המכולו ת , השווקים וחנויות הפירות והירקות העצמאיות קטן או נותר קבוע , נתח השוק של ר שתות השיווק נמצא במגמת עלייה מתמדת ובשנים האחרונות חצה את רף ה - 50% . 1 מקור :הנתונים למ "ס, עיבוד: התאחדות חקלאי ישראל 3 איור3 : ירקות ופירות טריים– הוצאות משקי הבית לפי סוג חנות , 1997 - 2018 2 מצב בו מספר מצומצם של רשתות שיווק אחראיות לנתח שוק כה משמעותי של מכירת מוצרי מזון בסיסיים מחייב תשומת לב מיוחדת , גיבוש, עיצוב ו יישום מדיניות מתאימה למניעת שימוש לרעה בכ ו ח השוק שלהן . בנוסף ל ,עלייה בנתח השוק של רשתות השיווק אנו עדים גם לעלייה מתמדת בממוצע שיעורי הרווח הגולמיים והתפעוליים של קמעונאי המזון הגדולים - אלה שנסחרים בבורסה : איור 4 :ממוצע שיעורי רווח גולמי ורווח תפעולי בקרב קמעונאי המזון שנסחרים בבורסה 2012 - 2019 3 עדות נוספת למגמת העלייה בשיעורי רווחי הרשתות הקמעוניות ניתן למצוא בדוח שהוכן עבור ועדת המחירים ה משותפת למ שרד החקלאות ומשרד האוצר . הנתונים שנאספו באופן מיוחד עבור בדיקה זו , כפי שניתן לראות ב טבלה1 , מ צביעים על שיעורי רווח תפעולי חריגים על פירות וירקות : בעוד ש הרווח התפעולי 2 ענף החקלאות בישראל– תמונת מצב כלכלית לשנת2019 ,משרד החקלאות ופיתוח הכפר , 2020 3 הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון, דוח ביקורת שנתי 71 ,ג מבקר המדינה , 2021 4 ש ל הקמעונאי ות הגדולות על כלל פעילותן עמד בשנת2017 על3.4% , עמדו שיעורי הרווח ה תפעול י ע ל פירות וירקות על7% (יותר מ פי שניים ), כשעל פירות בלבד עמד הרווח התפעולי על13.9% . הדו"ח גם מצביע על מגמת עלייה בנתונים אלה לאורך שלוש השנים שנבדקו . טבלה 1 :רווחיות הרשתות הקמעונאיות– רווח גולמי ורווח תפעולי בפעילות שיווק הירקות, הפירות , הפירות והירקות וכלל הפעילות4 כפי שניתן לראות בטבלה2 , הרווחיות חריגה עוד יותר היכן שהקמעונאים מפעילים גם מרכז לוגיסטי :)(מרלו"ג בשנת2017 שיעור הרווח התפעולי עמד על16% ,בפירות4% בירקות , ועל פירות וירקות יחד עמד על9% . 4 דוח לבחינת הרווחיות בשרשרת שיווק ירקות ופירות טריים בשנת 2017 , אברמזון ,יורם ושות' רואי חשבון2019 5 טבלה2 : תמחיר קמעונאים המפעילים מרלו"ג לשנת2017 – מחירים, עלויות ורווחיות לק"ג 5 ב מחקר ש ער נ ך באוניברסיטה העברית על סמך נתוני סטורנקסט לשנים 2014-2011 נאמד המרקאפ/פער האוליגופוליסטי באמצעות שיטות אקונומטריות מקובלות 6 . המחקר נערך עבור שוק הפירות והממצאים מצביעים על שיעורי רווח שולי גבוהים , בסדרי גודל דומים לרווח התפעולי שחושב ע ל ידי אברמזון יורם ושות' עבור ועדת המחירים: איור 5 : שיעור הרווח התפעולי על פירות וירקות– ,קמעונאים עם סיטונאים ייעודיים קמעונאים עם מרלו "ג וקמעונאים בבדיקה אקונומטרית , 2011 - 2014 7 5 שם 6 מדובר על מדד לרנר :ההפרש בין המחיר לעלות השולית כאחוז מן העלות השולית. סטי י ה ניכרת מ- 0 מעידה על מימוש .של כוח שוק 7 מורג יאירוב, פער התיווך הקמעונאי בשוק הפירות בישראל, המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות, מזון ,וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים2017 6 באותה עבודה גם נבחן ה פוטנציאל של שינוי בשוק המזון במידה ויהפוך לתחרותי .יותר ,הבדיקה העלתה ש קיים פוטנציאל להפחתת מחירי הפירות ב כ- 14.5% באמצעות הגברת התחרות בין .הקמעונאים כלומר , מבנה השוק אינו אופטימלי ו פער י התיווך גדול ים ממה שה ם צרי כים להיות במצב של תחרות אמיתית. במחקר נוסף המתקיים בימים אלה ע"י אותם חוקרים נמצא , כי ירידת מחירים בשיעור דומה תוכל להתקבל באמצעות ביטול מוחלט של ההגנה המכסית על פירות , שתגרור אחריה פגיעה משמעותית בבטחון המזון של ישראל . ,ולבסוף נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על בסיס מפקד החקלאות2017 מ צביעים על פערי תיווך חריגים מאד על פירות וירקות , שעמדו על154% בסה"כ, ומגיעים לעתים עד ל- 295% . איור 6 : פער התיווך במחירי הפירות והירקות, 2018 - 2017 8 3. השפעת הריכוזיות על פערי התיווך והמחיר לצרכן ב ענף המזון הישראלי ישנן דוגמאות נוספות , שממחישות כיצד מבנה השוק הריכוזי מונע את גלגולה של ירידת מחירים עבור החקלאים להגיע אל ה .צרכנים הסופיים ךכ למשל, בענף הפטם , בו נערכו שינויי חקיקה בשנת2015 , אשר אסרו על המשך תיאום כמויות ייצור בין המגדלים ובמקביל הנגישו באמצעות אתר אינטרנט ממשלתי ייעודי את המח י רים למגדל . התוצאה של מהלך זה הביאה לפגיעה ביצרנים ובצרכנים: העלייה בכמויות המיוצרות גרמה לירידת מחירים ל חקלאים (מחיר סיטוני) , שלא שורשרה על .ידי הקמעונאים לצרכנים הסופיים ונותבה להגדלת המרווח הקמעונאי ,כך בשנים2020-2014 המחיר הסיטוני ירד ב- 24%, המחיר לצרכן ירד ב- 6% ואילו המרווח הקמעונאי גדל ב- 54% : 8 פער התיווך ב מחירי הפירות והירקות– מפקד החקלאות2017 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , 2021 7 איור 7 : מחיר עוף שלם לצרכן ולסיטונאי ואחוז הפער הקמעונאי ,ממוצע שנתי9 4. השפעת הריכוזיות על פערי התיווך והמחיר ליצרן הריכוזיות ב חוליות העיבוד והשיווק מאפשר , כפי שהראינו , ניצול כוח שוק אוליגופול י סטי שגורם בסופו של דבר להתי י קרות המוצרים והגדלת פער התיווך מעל הנורמלי. אולם ההשפעה על הגדלת פער התיווך מתרחשת גם דרך ערוץ נוסף : מחירים ליצרנים הנמוכים מאלה שהיו מתקבלים בשוק תחרותי. ניצול כוח שוק מול היצרנים מכונה בעגה הכלכלית התנהגות מונופסוניסטית . להלן ממצאים מטרידים ביותר המוצגים בדוח ועדת המחירים : 9 על כרעי תרנגולת - מהם האתגרים של ענף הפטם בישראל ?וכיצד ניתן להתמודד איתם , ,שלומית ארבל מכון יסודות , טרם פורסם 8 טבלה3 :השוואת מחירי הרכישה מהמגדלים לפי דיווחי החברות למחירים לפי סקר מחירים ב שווקים הסיטוניים (נתונים לשנת2017 ) 10 בטבלה 3 ניתן לראות , כי מחירי הרכישה של ירקות ופירות ע"י סיטונאים גדולים ורשתות שיווק בעלות מרלו "ג נמוכים ב- 19% - 34% ו- 38% - 57% ,, בהתאמה מהמחירים המשולמים לחקלאים בשוק ה סיטוני . השוק ה סיטוני מכיל עשרות סיטונאים וכתוצאה מכך ,ע ל פי ה ,טבלה התחרות בו גדולה בהשוואה לשוק של יס טונאות ש מחוץ לשוק ה סיטוני , .והבדלי המחירים עצומים זוהי תרומה עצומה להגדלת פער התיוו ך הכולל בחקלאות, להקטנת רווחי החקלאים ל צמצום הכמויות המיוצרות ונסחרות לו רווחה .הכלכלית גם .בענפי הפירות והירקות המצב דומה במקביל לעלייה חדה שהתרחשה במחירי הפירות והירקות ניתן לזהות מגמה מקבילה של עליי ה חדה במשקל המכירות של החברות הגדולות בענף השיווק ה סיטוני וכן במשקלן ברווח המצרפי :של הענף 10 דוח לבחינת הרווחיות בשרשרת שיווק ירקות ופירות טריים בשנת 2017 , אברמזון ,יורם ושות' רואי חשבון2019 9 איור8 : חמש החברות הגדולות בענף השיווק הסיטוני של תוצרת חקלאית , משקלן היחסי ברווח המצרפי ובסך המכירות בענף 11 5. המלצות בדיקה מעמיקה של הנתונים ב מספר שיטות: הנתונים אותם הצגנו מצביעים על חשש ממשי לקיומם של פערי תיווך חריגים בענפי הפירות והירקות בישראל , פערים שפוגעים בחקלאים ובצרכנים כאחד , ו עלולים לפגוע באופן משמעותי ב בטחון המזון הלאומי בישראל 12. על מנת לבחון נתונים אלה באופן יסודי, אנו חושבים ש על הצוות הממשל תי לקבל לידיו את נתוני הקמעונאים לשנים2021-2018 , כפי שנעשה על ידי ועדת המחירים עבור השנים2015-2017 , ולהקים מספר צוותי עבודה מקצועיים ,ובלתי תלויים שיבחנו וינתחו את הנתונים ,בשיטות מחקר שונות. למשל צוות אחד יבחן את הנתונים באותו אופן שנעשה עבור ועדת המחירים , צוות שני יבחן את הנתונים בשיטות אקונומטריות לפי חזית המחקר הכלכלי, צוות שלישי יבחן את הנתונים בהתאם למתודולוגיה של רשות התחרות וכן הלאה. הניתוחים השונים יוגשו לצוות הממשלתי ., שיבחן את הממצאים בנוסף, אנו חושבים כי על הצוות הממשלתי לה ורות על איסוף שגרתי וקבוע של הנתונים מהחוליות השונות בשרשרת הערך, ע ל מנת שהבדיקה .תיערך באופן שוטף עידוד, קידום וחיזוק התארגנויות חקלאים : התארגנויות חקלאים שומרות על התחרותיות בענף המזון מעצם העובדה שהן מספקות רשת ביטחון, המונעת יציאה של חקלאים מהענף, שומרות על מספר גדול של יחידות ייצור ומונעות ריכוזיות 13. אי הנכונות לאפשר לחקלאים להיות גורם שווה- משקל בשרשרת הייצור תורמת להיפלטות חקלאים מהעיסוק החקלאי (לצד גורמים נוספים). בהמשך, וכפועל יוצא, בעלי 11 ניתוח הריכוזיות והרווחיות בענף המזון בעשור האחרון ,משרד האוצר , 2016 12 בטחון מזון לאומי בישראל - מהם העקרונות ושיקולי היסוד למדיניות אסטרטגית ומה תפקידה של החקלאות ?הישראלית, ,מכון יסודות2020 13 יחד ,לטובת כולם - ?כיצד התארגנויות חקלאים פועלות לטובת הצרכנים ,, מכון יסודות2020 10 הון נכנסים לייצור החקלאי וגורמים להגברת הריכוזיות גם במקטע זה של השרשרת (לצד הריכוזיות במקטע הסיטונאות והקמעונא ות). מנקודת מבטו של הציבור, אין משיגים כך חיזוק של התחרותיות, אלא להפך. יתר על כן, החקלאים יכולים להתארגן בהיבטים מוגדרים של פעילותם, כאשר בהיבטים אחרים הם שומרים על עצמאות ותחרותיות - לטובת ה צ רכן ולחיזוק הענף .וליכולתו לשגשג אנו חושבים כי על הצוות הממשלתי לקדם תוכניות לעידוד התארגנויות של חקלאים, כפי שנעשה במדינות רבות , וזאת במטרה להבטיח כי .ענף המזון בישראל יפעל ביעילות ויבטיח את השגת תועלותיו הלאומיות הרבות שוק סיטוני : אנו סבורים שאחת הפעולות הנדרשות היא הרחבת השוק הסיטוני מבחינת לוגיסטיקה או פעולה דחופה למציאת חלופות מקוונות . אנו מ עוניינים להופיע בפני הצוות ולהציג .בעל פה את עמדתנו המובאת במסמך זה .נשמח לעמוד לרשותכם ולהרחיב ככל שיתבקש איש ,'קשר: ברוך גורביץ[email protected] , 7750055 - 054 . בכבוד רב , פרופ' ישראל פינקלשטיין עמית בן-צור 'ברוך גורביץ מנהל מכון יסודו ת מנהל מחקר ומדיניות מכון יסודות מנהל המרכז למחקר בכלכלה ,חקלאית האוניברסיטה העברית