חומר רקע
21/03/2022
"י ח
'אדר ב תשפ"ב
בס"ד
אלימות במשפחה בחברה החרדית
:תקציר
לתופעת
האלימות במשפחה בחברה החרדית יש מאפיינים ייחודים הקשורים
לתרבות ולאורח החיים
ה
מתקיים בה.
קיימת במגזר חוסר מודעות,לבעיית האלימות כבעיה חברתית
.ולדרכי המניעה והטיפול בה
,קיים קשר של שתיקה והכחשה סביב הנושא יש מענים דלים המותאמים למגזר דבר המקשה על הנפגעות
והפוגעים לקבל טיפול .יש צורך ב
ה
עלאת מודעות
, בייצור תוכניות מ ניעה המותאמות למגזר
ו בהגברת
המענים תוך התאמה לאוכלוסיית היעד.
רקע ונתונים
אלימות במשפחה מתרחשת במסגרת ה
משפחה ובהקשר של היחסים שבתוכה .אלימות במע רכת יחסים
אינטימית היא בעיה רבת פנים החוצה תרבויות, מגדר, דתות, מצב חברתי-כלכלי ורמת השכ.לה
אלימות
במשפחה
עלולה להתבטא במגוון דרכים . על
פי אמנת איסטנבול
אלימות במשפחה מוגדרת כמעשים של
אלימות פיזית ,אלימות מינית, אלימות כלכלית או התעללות רגשית ה
מתקיימים בתא המשפחתי.
בשנת2018
ההערכה הייתה כי קיימות200,000
נשים מוכות בישראל
, כיוון ש אחוזי האלימות בחברה
החרדית דומים לאחוזים בחברה היהודית הכללית, יש לשער כי מתוכן כ-
20,000
נשים בקירוב משתייכות
לחברה החרדית (
,מבקר המדינה2021
,). לצערינו אין בנמצא נתונים מדוייקים
עקב תת דיווח המאפיין את
המגזר חרדי.
,כיום קיימים
מעט ארגונים אזרחיים
המטפלים באוכלוסייה ייעודית זו ,
ביניהם המרכז
לטיפול באלימות במשפחה של יד שרה, מרכז תהל המפעיל קו חם לנשים דתיות וחרדיות, וארגון בת מלך
.המפעיל מקלטים המיועדים לנשים וילדים חרדים
המענים ה
קיימים לנשים חרדיות הסובלות מאלימות
דלים ביותר כך למשל :
מתוך15
מקלטים לנשים
מוכות 2
בלבד מיועדים למשפחות
דתיות ו
חרדיות. (
מבקר
,המדינה
2021
.)
בנוגע לאלימות מינית בחברה החרדית המצב בעייתי ביותר.
בשנים האחרונות, התגלו מקרים קשים של
אלימות מינית מצד מ
ספר מ נהיגי ציבור-
,רבנים
אשר ניצלו את
נגישותם
ותמימותם של נשים נערות ונערים
,מתוך הקהילה כדי לתקוף אותם מינית ,תופעה איומה שנמשכה שנים באפלת
קשר השתיקה המתקיים
.בחברה החרדית
לאחרונה
קמה מחאה מהשטח בעקבות
פרשיית המ נהלת צביה
רוטנברג אשר נאספו
כלפיה עדויות קשות של פגי עות מיניות שב
יצעה
לכאורה
בת
למידותיה,. באופן מביש
גם
לאחר פ רסום
התחקיר נגדה היא ממשיכה לש
מש כמנהלת סמינר בעיר ירושלים.
יש לציין כי
גם שיעור הפדופיליה
בחברה החרדית
,זהה לשיעור הפדופיליה בחברה הכללית אך אין מענים .המותאמים למגזר
החסמים העיקריים
1
.
העדר מודעות
או מודעות נמוכה לקיומם של ארגונים המטפלים באלימות במשפחה עקב
אי נגישות
.למדיה
2
.טאבו על פניה לעזרה מחוץ לקהילה/פניה ל
רשויות במקרי אלימות
.על סוגיה השונים חל ץ משפחתי
וחברתי המונע מהאישה לפנות לגורמים מחוץ לקה.ילה לחץ זה משלש את עצמו
כאשר מדובר באלימות
מינית ,בחברה קהילתית סגורה כדוגמת החברה החרדית
כ
אשר
הנפגעות והנפגעים חוששים שחשיפת
הפגיעה תפגע
במעמד
ם
ה
חברתי ו יהווה
פגיעה בשמם הטוב של הקורבנות ו
בסיכוייה ם
לשידוך הגון עבור ם
או
עבור ילדיה.ם
,על פי נתוני המשטרה
החברה החרדית כחברה סגורה ממעטת
ב
פנייה לרשויות,
כאשר לעיתים פנייה כזו
"מצטיירת כ"בגידה
עם זאת בשנים אחרונות מסתמן שינוי במגמה, יותר רבנים מפנים את הנפגעים לטיפול
ברשויות ובמשטרה וזאת כנגזרת של שיפור מידת ההכרה והאמון שניתן לרשויות.
3
.יש מחסור חמור במסגרות
לטיפול בפגיעה מינית מטעם המדינה ובמסגרות לטיפול בסטייה מינית
ובעברייני מין, ואין די תוכניות מניעה, אבחון וטיפול בעבור אוכלוסייה
החרדית.
כך, פוגעים
מינית חיים
בקהילה ללא טיפול
,( לאון בן נון2019
.)
4
. המענים הקיימים או שאינם מותאמים למגזר החרדי או
שכמותם אינה מספקת . מתוך111
מרכזים
למניעה טיפול באלימות במשפחה 4 בלבד מיועדים לחברה החרדית
(מבקר המדינה2021
). כמו כן יש
תור
ארוך של המתנה עבור מקלטים לנשים מוכות מהמגזר הדתי והחרדי.
:המלצותינו לוועדה
1.
הנגשת המידע-
.פרסום עלון מידע ייעודי והפצתו בריכוזים החרדיים יש לציין שתנועת נבחרות
מקיימת זו השנה השני
י .ה ברציפות קמפיין להעלאת מודעות בחברה החרדית
2.
מתן הכשרה לרבנים ורבניות, מנהיגי קהילות, רבני ערים וכו,' לזיהוי
דפוסי האלימות השונים
ועידוד
.הפונות לגשת לגורמי מקצוע
3.
קיום
הכשרות לאנשי חינוך בנושא זיהוי ואיתור מקרים של אלימות: פיסית, כלכלית
, מינית
או
נפשית בקרב המשפחה.
קיום הכשרות מקצועיות בתחום
הטיפול בפגיעה מינית
לאנשי המקצוע
פסיכולוגים, עובדים סוציאליים
מתוך החברה החרדית
שגדלו בחברה החרדית , את התרבות ואת
הנורמות של החברה ,
פעילות זו
תביא להעלאת המודעות לנושא,
ותתרום למניעה וטיפול במקרים של
פגיעה מינית.
4.
התאמת המקלטים לנשים מוכות
לאוכלוסיית היעד-
אין די דירות מסתור לנשים חרדיות, ונשים
חרדיות מתקשות להשתלב בדירת מגורים עם נשים השונות מהן באורח חייהן, בנוסף, משפחות
חרדיות מתאפיינות במספר גדול יותר של ילדים למשפחה כך שנדרש מרחב רב יותר ב מקלטים
וב
דירות המ
עבר.
5.
הקמת תוכניות מניעה
בסמינרים -
מוסדות חינוך
לבחורות חרדיות לאיתור וזיהוי נורות אדומות
אצל
בן זוג אלים עוד בשלב הפגישות-
.הדייטים
6.
שילוב תכני מוגנות בבתי הספר לצמצום התקיפה והפגיעה המינית בקרב תלמידות
ותלמידים
להעלאת המודעות בנושא ולשבירת קשר השתיקה, כיום קיימים תוכניות כאלו, אך
הן בעיקר
.במוסדות החינוך לבנות בגילאי בית ספר יסודי
יש צורך ל קיים תוכניות מקבילות גם בתלמודי התורה
,לבנים
ולקיים אותם גם לבני ובנות נוער
.ולא רק בגילאי בית ספר היסודי
7.
הצבת ממונה
אחראי/ת
בכל ישיבה וסמינר על נושא העלאת מודעות לאלימות מינית
אשר יהיה
/תהיה אחראית בדיווח לרשויות הרווחה והחוק בכל מקרה של חשש
פגיעות מיניות בכל ישיבה או
סמינר. יש לציין כי בישיבות אין
יועצים חינוכיים , ופעמים רבות אנשי
ה חינוך נמנעים מפנייה רשויות
.ולגורמים מקצועיים מוסמכים
יב בליוגרפיה
'חדד א' וייט ח ויצו(
2020
.)מדד האלימות השנתי ויצו ישראל.
ליאון בן-נון, א'. קשר השתיקה בעברות והטרדות מיניות בקרב קטינים ונשים במגזר חרדי .
מבקר המדינה (
2021
),
,התמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג דוחות על הביקורת בשלטון המקומי .