חומר רקע
10
עקרונות מנחים לקליטת
עלייה במלחמת
רוסיה-אוקראינה
ד ''ר
רוית תלמי-כהן1
, ד"ר
סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין2
,פרופ' קארין אמית3
המכון להגירה ושילוב חברתי
[email protected]
1 ד"ר רוית תלמי-כהן
.היא חברת סגל בכיר וחוקרת בכירה במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין
ד"ר תלמי-
כהן, אנתרופולוגית יישומית, חוקרת הגירה, עוסקת בהיבטים אנתרופולוגים של עלייה וקליטה, פליטות
וגיוון תרבותי. בעשרים השנים האחרונות ד"ר תלמי-כהן מעורבת בייעוץ, בליווי תוכניו ת, תכנון מדיניות ובמחקרים
העוסקים בקליטת עולים, בעיקר מאתיופיה ומבקשי מקלט מיבשת אפריקה. ספרה "ממתינים בדרכם-
המסע
של זרע ביתא ישראל", שפורסם בשנת2020
זכה בפרס גולדברג.
[email protected]
2
ד''ר סבטלנה
צ'אצ'אשווילי-בולוטין
היא חברת סגל בכיר וחוקרת בכירה במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז
האקדמי רופין. מחקריה עוסקים ב
אי-שוויון ו
הגירה
במגוון תחומים: בחינוך, בשוק
ה
עבודה בבריאות ועוד . היא
פרסמה מעל30
מאמרים בכתבי העת המובילים בתחום .ד''ר צ'אצ'אשווילי-
בולוטין הקימה וניהלה במשך חמש
( שנים2011
-
2015
) את המחלקה למידע, מחקר והערכה במנהל החינוך בעיריית אשדוד. בשנת2015
הייתה
חברת ה
ו
ועדה המקצועית של משרד החינוך בתחום קליטת תלמידים עולים .
מזה
כשלושה עשורים
היא מעורבת
בייעוץ.למקבלי החלטות בכירים בתחום החינוך בישראל מש
נת
2021
משמשת
ד''ר צ'אצ'אשווילי-
בולוטין כעורכת
."משנה בכתב העת "הגירה
[email protected]
.
3 פרופ' קארין אמית
היא
קא ד נית הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים ומרצה בתכנית להגירה ושילוב חברתי. היא
חוקרת במכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין ועומדת בראש קהילת ההגירה והדמוגרפיה באגודה
הסוציולוגית הישראלית. קארין שותפה למיזמים בינלאומיים בנושא הגירה ושילוב של מהגרים ופליטים: היא
חב רה בוועדה המארגנת של פרויקט המטרופוליס הבינלאומי העוסק בהגירה ומדיניות. במסגרת עבודתה במכון
להגירה ושילוב חברתי מבצעת מחקרים אקדמיים ויישומיים רבים העוסקים בהשתלבות כלכלית וחברתית של
מהגרים בישראל ומובילה את "מדד רופין". תחומי המחקר שלה: תהליך קבלת ההחלטה להגר, שילוב חברתי
וכלכלי של מהגרים, רווחה
סובייקטיבי
ת
,והגירה, זהות והגירה, עמדות כלפי מהגרים, רשתות חברתיות ומנהיגות
שילוב מהגרים במקומות עבודה בדגש על היבטים תרבותיים וארגוניים. בשנים האחרונות מתמחה בשילוב
מהגרים מיומנים (משכילים) בישראל: מבריה"מ, צפון א.מריקה וצרפת
[email protected]
.
13
ב
מרץ
2022
1
הקדמה
מלחמת
רוסיה-אוקראינה אשר החלה ב-
24.2.22
הובילה לגל פליטים חסר תקדים
מ .אוקראינה
בשלושת השבועות הראשונים של המלחמה
נמלטו
כ-
2.6
מיליון פליטים4
מאוקראינה ,. במקביל
תהליכי
ם
פנימיים המתרחשים ברוסיה
ובמדינות פוסט-סובייטיות5
נוספות לצד המשך מצב
הלחימה והסנקציות המוטלות מצידו של העולם המערבי על רוסיה,
צפויים אף הם להאיץ תהליכי הגירת אוכלוסייה
ועלייה לישראל
מרוסיה וממדינות פוסט-
סובייטיות .נוספות
בכדי לסייע
,לפליטים מאוקראינה מדינות המערב נערכות לקליטת ם
בתחומן תוך הבנה שמדובר באירוע חירום .האיחוד האירופאי
פרסם בתחילת מרץ2022
דירקטיבה לפיה הפליטים מאוקראינה זכאים להגנה קבוצתית זמנית באירופה שתאפשר להם
,לקבל אישור שהייה, גישה לבריאות
ל חינוך ולתעסוקה באופן מהיר תוך הפחתת חסמים
בירוקרטיים6
.
בין מדינות
האיחוד
שפתחו את שעריהן בפני הפליטים,ניתן למנות את פולין
,רומניה
,גרמניה צ.'כיה ואוסטריה
גם ישראל מתמודדת עם גל פוטנציאלי של מהגרים ועולים
.כתוצאה מהמשבר
במסמך זה
נתמקד
באתגר בפניו ניצבת ישראל בקליטת העולים (זכאי
חוק השבות) מאוקראינה, רוסיה ומדינות פוסט-
,סובייטיות נוספות ולהציע עשרה עקרונות
מנחים
לקליטת עלייה.מיטבית בעת הנוכחית
לאורך שנות קיום המדינה הגיעו לישראל עולים רבים מתוקף חוק השבות7
, חלקם בגלי עלייה
.גדולים מקום המדינה עלו לישראל כ-
3.3
8
מיליון עולים ,
44.6%
מתוכם עלו משנת1990
ואי
לך. עולים בעלי מאפיינים תרבותיים-כלכליים-
חברתיים מגוונים מגיעים לישראל באופן
שוטף
מ ,מדינות שנבדלות זו מזו, בין השאר, ברקע ההיסטורי
ב
צורת המשטר, וב
מצב
ן הכלכלי
,והדתי. העלייה לישראל מקורה בשלל מניעים בהם מניעים אידיאולוגיים, דתיים, כלכליים
חברתיים, בריאותיים, פוליטיים ואף ביטחוניים. למרות ההגעה הרציפה של העולים בתקופות
של רגיעה יחסית, יש בולטות לגלי עלייה שמקורם בהתרחשויות משבריות בארצות המוצא
המאיצות את תהליך ק.בלת החלטה לעלות9
גל העלייה הגדול האחרון לישראל התרחש
4
לפי נתוני
UNHCR
הנכונים עד ל-
13
: במרץ
https://data2.unhcr.org/en/situations/ukraine/location?secret=unhcrrestricted
5
ברית המועצות לשעבר הוקמה בשנת1922
וכללה בתוכה16
רפובליקות. ב־1991
התחוללה התמוטטות
המשטר הקומוניסטי, שהביאה להתפרקות ברית המועצות למספר מדינות עצמאיות, כולן בעלות כלכלה
קפי טליסטית ורובן בעלות משטר המוצהר כדמוקרטי או כדמוקרטי למחצה. מרבית העולים שעלו לישראל עזבו
את ברית המוצעות לשעבר אך כיום מדינות אלו מוגדרות כפוסט-סובי
י.טיות
6
https://ec.europa.eu/commission/presscorner/detail/en/ip_22_1469
7
( חוק השבות, בגרסתו המעודכנת1970
), קובע כי זכאים לעלות לישראל מועמדים שמוצאם יהודי (עד דרגת
נכד ליהודי) ובני זוגם, תוך החרגת יהודים שהמירו את דתם מרצון ומספר סייגים הנוגעים לשמירה על בטחון
הציבור. בהתאם ל
חוק האזרחות
( הישראלי1952) תעודת עולה מזכה מי
י
דית ב
אזרחות ישראלית.
8 לקט נתונים לרגל יום המהגר הבין-
,לאומי2021
, נתוני הלמ''ס2021
.
9 DellaPergola S. (2020). Diaspora vs. Homeland: Development, Unemployment and Ethnic
Migration to Israel, 1991-2019. Jewish Population Studies, 31.
2
בתחילת שנות ה-
90
עם התפרקותו של הגוש הסובייטי ומספר חסר תקדים של כחצי מילון
עולים הגיע ממדינות מגוש זה לישראל עד לשנת1995
. על פי נתוני משרד העלייה והקליטה
גם בשנים האחרונות
מרבית העולים לישראל מגיעים מ.רוסיה ומאוקראינה10
כיום מספרם של
העולים ממדינות פוסט-סובייטיות בישראל הוא כמיליון בני-
.אדם
.למדינת ישראל כמדינת הגירה ניסיון עשיר ורב שנים בקליטת עולים
מדיניות הקליטה
"הישראלית עברה תהפוכות ותמורות ממסלול של קליטה מוסדית למסלול של "קליטה ישירה,
המופעל באמצעות "סל קליטה" ו מאפשר
עצמאות יחסית עבור מרבית העולים,
לצד המשך
הפנייה של עולים מאתיופיה בעיקר למרכזי קליטה. מדיניות הקליטה מתעדכנת מעת לעת
בהתאם לנסיבות ולהתפתחויות,
ואמונים עליה גורמים ממשלתיים, הסוכנות היהודית, רשויות
.מקומיות ולא מעט עמותות מדיניות זו והשלכותיה על תהליכי קליטה והשתלבות של עולים
מקבוצות מוצא שונות, זכו לאורך השנים
למחקר אקדמי ויישומי רב.
בימים אלו מדינת ישראל
נערכת לקליטת חירום של עולים ממדינות פוסט-סובייטיות
בתנאי אי
וודאות באשר להיקף העלייה ו
קצב ההגעה .מסמך ראשוני
זה, מדגיש עקרונות מרכזיים
בקליטת עלייה המותא
מי .ם לעת הנוכחית המסמך מבוסס על הספרות המחקרית
הענפה
בארץ ובעולם
והניסיון המעשי הרב ב
תחום ה
הגיר
ה וקליטת עלייה.
10
:עקרונות מנחים לקליטת עלייה בעת הנוכחית
1
.
זכאי העלייה
לישראל מכוח חוק השבות ממדינות פוסט-
סובייטיות ,(אוקראינה, רוסיה
א בל )רוס ועוד מגיעים
בעקבות ההשלכות הישירות והעקיפות של מלחמת רוסיה-
אוקראינה. העולים מאוקראינה המגיעים לישראל,
חוו על בשרם את המלחמה ונאלצו
לעזוב את ארצם בעקבותיה,
מכאן שהם
מוגדרים כפליטים11
על פי הגדרות
בינלאומיות . לצד זאת, בישראל הם
מוכרים כעולים ולכן נגדירם במסמך זה כ"עולים-
."פליטים
סיבות העלייה ודרכי ההגעה לישראל מהמדינות הפוסט-סובייטיות השונות
הן
מגוונות
ומחייבות התייחסות מותאמת ושונה בין אם
מדובר על
עולים או על
עולים-
.פליטים
הקולטים הפועלים בשדה הקליטה נדרשים להכיר את מורכבות ההגד רות
והמשמעות שלהם ולפעול בהתאמה.
2
.
עולים-פליטים (אשר מרביתם
הגיעו)מאוקראינה חוו טלטלה משמעותית
הכוללת
מלחמה, עזיבת בית, אובדן
, פ יצול
בין בני משפחה
.ועוד
בישראל, הם
ממשיכים לחוות
את המלחמה
ו
נושאים
עימם
מטענים רגשיים
, פיזיים ו.כלכלים עם
הגעתם לישראל יש
לספק מענה חירום מקיף ומקצועי הנובע מעצם היותם פליטי מלחמה.
10
נתוני עלייה לשנת2021
משרד העלייה והקליטה.
11
1469
_
22
https://ec.europa.eu/commission/presscorner/detail/en/ip_
3
3
.
בקרב העולים-פליטים י ש להתייחס לעובדה
ש
גברים
בגילאי60-18
בעלי אזרחות
אוקראינית שהגיעו מאוקראינה היו מחויבים בגיוס חובה בזמן מלחמת רוסיה-
אוקראינה. סוגיה זו עלולה ליצור מתחים נוספים בתהליך הקליטה הן בקרב המשפחות
שבהן
הגבר נשאר באוקראינה והן בקרב אלו ש
בהן עלו גם הגברים
עם
המשפחה.
נוסף
לע כך, סוגיה זו עשויה ליצור מתיחות בתוך קבוצת העולים-
פליטים. מכאן, חשוב
שהעוסקים
בקליטת עלייה ייקחו בחשבון מורכבות זו בעת הטיפול בעולים-
פליטים
מאוקראינה.
4
.
תפיסת קליטת
ה
עלייה
–
עקרונות קליטת העלייה בישראל מתבססים על תפיסת
לאומיות. בעת הנוכחית נדרש
ים
דפוסי חשיבה ופעולה המאתגרים תפיסה זו ומשלבים
ראייה טראנס-לאומית .התפיסה הטראנס-לאומית ה כיר מ
בכך שתהליך קליטה
,מיטבי מאפשר קיומם של מרחבים חברתיים, זהותיים ,תרבותיים, שפתיים
'תעסוקתיים וכו
אשר
אינם מתבססים על מקום אחד וזהות אחת .
ברמת המדיניות יש
להכיר בקיומם של פערים בין תפיסות של קליטת עלייה לבין תפיסותיהם של העולים
המבטאות מציאות טראנס-לאומי
ת
. יש להכשיר
את גורמי המקצוע בדרגים השונים
להיכרות עם מציאות טראנס .לאומים והביטויים שלה בתהליכי הקליטה
5
.
זהות
דתית
–
יש לזכור
שבמדינות הפוסט-סובייטיו
ת
זהות דתית אינה מרכזית בחיי
היום יום. לעומת זאת, בהיותם זכאי עלייה,
זהותם הדתית (כיהודי
ים ) מקבלת
.משמעות מרכזית ב
תהליך הקליטה הנוכחי,
" העולים צפויים לעבור
מסע" בסוגי
ו ת
הקשורות לזהות
ם
,הדתית כגון: מרכזיות הדת במדינת ישראל, מעבר בין דתות שונות
תפיסת הזהות הדתית ומורכבות הדת במשפחה . כחלק מתהליך הקליטה חשוב
,לחשוף ולהנגיש מידע לעולים בכל הנוגע למשמעות הדת והיהדות במדינת ישראל
לרבות מידע אופרטיבי שיכול לסייע בבחירה של מסגרות.חינוך, מקום מגורים ועוד
6
.
על אף העובדה שהעולים הגיעו לארץ חדשה, אין הם מתחילים כ""דף ריק. ב
מסגרת
תהליך קליטת העלייה
, יש להתייחס ל
הון האנושי, החברתי והתרבותי של העולים
כמשאב
ים שעשוי
ים לתרום להשתלבותם המיטבית בישראל בתחומים השונים
ובעיקר
בתחום המקצועי . ייתכן
שעולים-פליטים אשר הגיעו מאוקראינה יהיו ח סרי מסמכים
.רלוונטיים,לאור כך בדומה להחלטת האיחוד האירופי12
יש להקל על חסמים
בירוקרטים בתהליך הצגת התעודות הרלוונטיות והמרת הכישורים ,. לצד זה חשוב
מאוד שהעוסקים בקליטת עלייה יזהו אלו משאבים קיימים אצל העולים וכיצד ניתן
לסייע להם
להמיר
ול ממש אותם
בישראל.
12
1469
_
22
ion/presscorner/detail/en/ip_
https://ec.europa.eu/commiss
4
7
.
העלייה כוללת קבוצות
בעלות מאפיינים שונים
:כגון ,ארץ מוצא, גיל, הרכב משפחתי
.זיקה לישראל, השתייכות דתית ועוד
יש לייצר
מדיניות מודולרית
המודעת
.לפרמטרים אלו
8
.
כיום מספרם של
הישראלים ממדינות פוסט-סובייטיות בישראל , דור ראשון, דור1.5
,ודור שני
הוא מעל למיליון בני-אדם .
מכאן, שקיימת בישראל רשת מקצועית וחברתית
רחבה שיכולה ליצור גשר תרבותי ולשוני מיטבי
שב
ו ניתן להסתייע ב תהליכי .הקליטה
,במקביל
יש לקחת בחשבון קיומם של מתחים גלויים וסמויים
בין הוותיקים לעולים ובין
עולים שהגיעו מארצות שונות
ממדינות פוסט-סובייטיות .
יש להכיר במתחים בין עולים
ממדינות שונות ולנסות ולמזער אותם כבר בשלביהם הראשונים
על ידי הדרכה
מותאמת לצוות
ים המקצועיים.
9
.
למדינת ישראל יש ניסיון רב בקליטת עליה מבר
ית המועצות לשעבר
. עם זאת,
יש
.לזכור כי לכל גל עלייה יש מאפיינים שונים
אין
להניח מראש
הנחות יסוד
על מאפייני
העלייה אלא צריך ,להמשיך ללמוד
לחקור ולהכיר
את העולים
בגל זה
. לצד זאת,
חשוב לראות
בעולים בגל הנוכחי שותפים פעילים , בעלי ידע וניסיון חיים ולערב אותם
בתהליכי
הקליטה וקבלת ההחלטות ,. מכאן
בש תהליכי הקליטה יש ליצור
מרחבי
פעולה והשפעה משותפים הן של העוסקים בקליטת עלייה והן של
העולים והעולים-
.פליטים עצמם
10
.
.למדינת ישראל ניסיון עשיר בקליטת עלייה, בהיקפים גדולים ומארצות מוצא שונות
אירוע חירום גלובלי זה יכול להוות הזדמנות
ל
שיתופי פעולה נ בי
לאומיים של
העוסקים
בקליטת עלייה בישראל
ו
עמיתיהם בעולם. צו השעה מחייב את מדינת ישראל ל שתף
בניסיונה הרב בתחום קליטת העלייה ו
ללמוד מ
ני
סיונ
ה של אירופה בתחום קליט ת
.הפליטים בעשור האחרון