חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية
حقوق المواطن في اسرائيل
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נחלת בנימין75
תל אביב6515417
شارع نحالت بينيامين
٥٧
تل ابيب
75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv
טלפון
هاتف :
03-5608185
Phone:
פקס فاكس :
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il
[email protected]
21
במרץ2022
לכבוד
ח"כ גלעד קריב
יו"ר ועדת
ה
חוקה, חוק ומשפט
הכנסת
,שלום רב
:הנדון ,טיוטת תקנות למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם
ה
תשפ"ב-
2022
לקראת הדיון הקבוע
ליום
23.3.22
, אנו מתכבדים להגיש לכם
עמדתנו לגבי
.טיוטת התקנות שבנדון
יי אמר מיד, כי
האגודה לזכויות הא
זר ח מתנגדת
לאישור התקנות האמורות ,בהיות
ן חלק מ חקיקה פסולה
ינ בעי ,נו שפוגעת
בחופש הביטוי
, המחאה וההתארגנות של אזרחי ותושבי מדינת ישראל, ה מבקשים
.למחות על מה שנתפס בעיניהם כעוול חברתי או פוליטי זה או אחר
רקע- חוק החרם ופגיעתו בחופש הביטוי והמחאה
חרם הוא ,כלי לגיטימי חוקי
ולא אלים של
,פעילות פוליטית או חברתית לשינוי
מחאה
וביקורת. אף אם
בעיני חלקים בציבור יוזמות חרם כאלו ואחרות הן מקוממות או מכעיסות, הרי שלמרות זאת אין חולק
על היות כלי זה
מקובל ונהוג
בעולם הנאור
כולו, ו כן
גם בישר
אל , והשימוש בו נעשה מעת לעת מכל קצות
הקשת הפוליטית.
"על אף שבג
ץ לא פסל את החוק, אנו סבורים שמדובר בחקיקה פוגענית, ה
מטילה סנקציות
על שימוש
בכלי מחאה לגיטימי ונפוץ של קיום יוזמות חרם, ובכך פוגע
ת בחופש הביטוי, המחאה וההתארגנות.
ה חקיקה אף
מפלה,
שכן
היא אוסרת על י וזמות חרם מסוימות בלבד אותן
היא מגבילה , כדוגמת יוזמות
שעניינן
ה כיבוש.)(חרם על קניית מוצרים מהשטחים או חרם אקדמי בשל הכיבוש סלקטיביות זו
משמעה
הטלת
הגבל
תו על
ביטוי מסוים בלבד-
ביטוי
שהרו ב ה
פוליטי
.מסתייג ממנו ,כלומר החוק מגביל קידום
עמדות ו
פעילות של קבוצות פוליטי
ו
ת מסוימות בלבד
, המצויות במיעוט, ו משמש דרך בלתי לגיטימית
.להשתקת יריבים פוליטיים
החוק עוקף
את ההתמודדות עם ביקורת חברתית או פוליטית לגיטימית וחוקית על המדינה ועם
ההשלכות שלה, ע"י פגיעה קשה ומסוכנת,, לדעתנו
בעקרונות וזכויות יסוד של השיטה הדמוקרטית. יש
לזכור שביקורת עשויה להיות לא נעימה ואף מזיקה כלכלית או פוליטית, אבל הדמוקרטיה מחייבת שלא
להשתיק
.אותה אלא להתמודד עימה בדרכים לגיטימיות לחוק
גם .אפקט מצנן נרחב, הפוגע בדמוקרטיה
ידוע לכל, כי הבסיס לדמוקרטיה פעילה ותוססת הוא קיו ם של מגוון עמדות, חופש ביטוי ומחאה, אפשרות
.לבקר את רשויות השלטון, חופש התארגנות, חופש מצפון ודעה
בחוק נעשית דה לגיטימציה לע מדות
מסוימות ולדרכי פעולה (חוקיות) מסוימות, שאינן נושאות חן בעיני הר
ו ב הפוליטי. רדיפה פוליטית זאת
.גוררת בהכרח שיתוק וצינון של פעילות פוליטית, חברתית וביקורתית בישראל
גם אם החוק
חל רק על סוגי חרמות מסוימים, הרי שבפועל הוא יוצר דה לגיטימציה לשימ וש בחרם ככלי
מחאה לגיטימי, וזה כולל חרמות מכל הסוגים, כולל חרם צרכנים. בישראל משתמשים אזרחים ותושבים
בכלי זה
על מנת להביע מחאה על מגוון
נושאים חברתיים ופוליטיים ולמגוון מטרות . במהלך השנים
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
האחרונות היינו
עדים לשלל קריאות לחרם
. להלן כמה דוגמאות אקראיות: קר
יאות
לחרם על מוצרי
צריכה מסוימים בשל יוקר המחייה ;
קריאות לביטול מינויים של עיתונים; קריאה להחרמת בנק המזרחי
(סגירת חשבונות) בשל מה שנתפס על יד
ם כשחיתות מוסרית בבנק
)(פערי שכר ;קריאות של חרדים
במשך
;שנים להחרמת רשתות שיווק שפועלות בשבת קריאות להחרמת נופשים
בטורקיה
(מחאה פוליטית נגד
)!מדינה אחרת ;
יוזמות לפגיעה בתרומות למוסדות אקדמיים או להחרמת מרצים באוניברסיטאות
;בישראל, שעמדותיהם נתפסו כ"לא ציוניות" מספיק בעיני המבקשים להחרימם
ו .עוד, ועוד
פעולות אלה
הן לכאורה
בלתי לגיטימי
ות
בהתאם לרוח
החוק
(וככל
שנעשית
הפרדה בין סוגי חרמות וייטען שחרמות
כנ"ל
הם לגיטימיים, הרי שהדבר מוכיח שהחוק נועד להשתיק יריבים פוליטיים ועמדות פוליטיות
מסוימות בלבד .)
חרם כלכלי או אקדמי, מקומם ככל שיהיה, ה
י
נו כלי לגיטימי, חוקי ובלתי-
אלים במאבקים פוליטיים
וחברתיים. בשנים האחרונות אנחנו
עדים ליוזמות החרמה שונות בישראל ובחו"ל
במגוון תחומים
.ונושאים
גם אם מדובר ביוזמות שנויות במחלוקת או מקוממות , הרי שהן חלק מהשיח הציבורי בישראל
ובעולם, וככאלו זה פסול ש
מדינה דמוקרט ית
ת.אסור עליהן בחוק
התמודדות עם ביקורת, גם אם איננה
נעימה ואפילו א .ם יש לה השלכות כלכליות ואחרות, צריכה להיעשות במסגרת כללי המשחק הדמוקרטי
בשולי הדברים
יובהר,
בקשר לטענות החוזרות כאילו
החקיקה ה
זו דומה לחקיקה קיימת בארה"ב ,
כי אין
דמיון של ממש בין החוק האמריקאי
לחוק בישראל . ראשית, מטרתו של החוק האמריקאי המטפל בנושא
זה (שנח
קק בשנות ה-
70
על רקע החרם הערבי) היתה למנוע לחצים על חברות אמריקאיות שיחייבו אותן
לשת"פ עם מדיניות של מדינות זרות הנוגדת את מדיניות החוץ האמריקאית. החוק האמריקאי אינו אוסר
על אזרחים ו/או חברות אמריקאיות ליזום, להשתתף ו/או לסייע בקיומו של חרם נוכח מדיניות
א
מריקאי
ת בכל התחומים. ואכן כלי החרם הוא מאד פופולאר
י
ככלי מחאה ושינוי חברתי ופוליטי
בארה"ב , והוא אף מוגן במסגרת ההגנה על
חופש הביטוי בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית .
,בהתאם
החוק האמריקאי אינו מעניק זכות לתביעה פרטית נגד מי שמעורב בחרם, אלא רק
אפשרות לממשל
הפדראלי לבדוק ולטפל בכך במקרים שימצא לנכון, וזאת כדי למנוע שימוש לרעה בחקיקה ופגיעה בחופש
.המחאה והביטוי
תקנות חוק החרם לשלילת הטבות כלכליות
התקנות המוצעות
מ הוות נדבך בעייתי נוסף לחוק החרם
הפוגעני
לכשעצמו. החוק מבקש לשלול הטבות
כספיות ממי שקוראים או משתתפים בחרם, וזאת על בסיס עמדותיהם הפוליטיות . הדבר מהווה העמקה
של הפגיעה בחופש הביטוי,
המחאה וההתארגנות, והרחבתה גם לפגיעה בחופש העיסוק, בפרנסה ובעצם
הקיום והפעולה של גופים שונים. דברים אלו משליכים כמו בן גם על עובדים במשק. וכל זאת אך ורק על
רקע עמדות פוליטיות של המבקשים למחות ו
ל
פעול בכלי פוליטי לגיטימי., חוקי ונפוץ
אנו קוראים לכם
שלא לאשר את התקנות האמורות.
ב,כבוד רב ובברכה
דבי גילד-חיו, עו"ד
דן יקיר, עו"ד
מקדמת
מדיניות וחקיקה
היועץ המשפטי
052-8282444