חומר רקע
21.3.22
נקודות חשובות לועדת הפנים – הכנה לדיון ביום 23.3.22 – בעקבות העתירה לבג"צ
לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה (24.2.22), ועקב החשש מפני הצפת המדינה בפליטים זרים מאוקראינה, שרת הפנים קבעה מתווה (10.3.22) שנועד לכאורה לתת מענה להצפה: האחד, קביעת מכסה לכניסת אזרחי אוקראינה לישראל. השני, התניית הכניסה בקבלת אישור מראש לאחר מילוי בקשה דיגיטלית.
במסגרת עתירה לבג"צ, שהגיש משרדי בתמיכת שגרירות אוקראינה, טענו שהיות והמתווה אסר קטגורית על כניסתם של אזרחי אוקראינה ואף דרש מהם לקבל אישור מקדים להגעתם, הרי שמדובר בהפרת הוראות צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), שהקנה לאזרחי אוקראינה זכות להיכנס לישראל ללא אשרה מראש. שינוי הצו חייב את שרת הפנים להיוועצות עם ועדת הפנים של הכנסת – שלא בוצעה, ועל כן נטען בבג"צ שהחלטת השרה נעשתה שלא בסמכות.
בין לבין, שרת הפנים שינתה המתווה ביום 13.3.22 והחריגה מהמכסה אזרחים אוקראינים בעלי קרבה משפחתית לאזרחי ישראל, אם כי הצורך בקבלת אישור מראש נותר בעינו וכך גם איסור הכניסה מעבר למכסה לכל אזרח אוקראיני אחר.
מעבר לחוסר הסמכות, טענו גם לחוסר סבירות וחוסר מידתיות בהחלטה, בכך שבשעה שמדינות אירופה פותחות שעריהן וגבולותיהן לפליטי מלחמה, דווקא ישראל, שעד כה היו גבולותיה פתוחים לאזרחי אוקראינה – נועלת שעריה. הצגנו נתונים לפיהם בחמש השנים שקדמו למשבר הקורונה (2015-2019), ביקרו בישראל כ-665,000 תיירים מאוקראינה, ממוצע של כ-11,000 תיירים בכל חודש, בעוד שמתחילת המלחמה – משך כ-3 שבועות – הגיעו לישראל כ-7000 תיירים בלבד, קרי פחות מהממוצע הרב שנתי! לפיכך, אין כל עדות ל"הצפה" ולכן אין בסיס לסגירת הגבולות.
(https://www.gov.il/he/Departments/General/visitors-and-tourists-entries)
המדינה טענה שהיות ומדובר בעת מלחמה ולא בזמן שגרה, הרי שהמגיעים מאוקראינה אינם "תיירים" ועל כן הצו לא חל עליהם ולשרת הפנים סמכות להגביל כניסתם ללא היוועצות.
מנגד, אנו טענו שלשון הצו אינה מבחינה בין עתות שלום למלחמה, שהמילה "תייר" כלל אינה מופיעה בצו אלא מדובר על "מבקר", ביטוי שבהחלט תקף לאלו שנמלטו מאוקראינה ובאו ארצה לבקר את משפחותיהם או חבריהם, ושממילא אזרחי אוקראינה אינם מקבלים בישראל מעמד כפליטים, אינם נדרשים להגיש בקשות מקלט, ואינם מקבלים כל הגנה זמנית או זכויות מעבר לרישיון ישיבה כתיירים.
עוד ציינו בדיון בבג"צ, שהאיחוד האירופי החליט (4.3.22) להעניק לאזרחי אוקראינה תושבות זמנית לשנה עם זכויות סוציאליות נרחבות כגון לימודים, עבודה, דיור, ביטוח בריאות וכד', כך שברור שאלו שיבחרו להעדיף לטוס לישראל, יעשו כן רק כדי לזכות בתמיכה הרגשית של משפחותיהם. עוד נטען, שהיות מרבית הפליטים הם נשים וילדים (שכן אבות המשפחה נותרו להילחם באוקראינה), כבר נרשמו עדויות לניסיונות ניצול, חטיפה, סחר וזנות מצד גורמים עבריינים גם באירופה, כך שראוי לאפשר לכל מי שיש לו בסיס תמיכה בישראל – לבקר כאן.
ביחס לטענת שרת הפנים שיש להעדיף קליטתם של זכאי שבות, ציינו שאין קשר בין שתי קטגוריות אלה, שכן זכאי שבות נקלטים בישראל כאזרחים מלאים, עלייתם מבורכת ואינה מוגבלת, ויש לתקצב קליטתם בארץ, בעוד שאזרחי אוקראינה הזרים יימצאו כאן לתקופה קצרה שבסופה יידרשו לצאת מהארץ ושהייתם כאן אינה כרוכה בהקצאת משאבים.
אשר לחשש הערטילאי שהציג משרד הפנים, כאילו אותם אזרחים אוקראינים ישתקעו בישראל שלא כדין ולא ייצאו מהארץ בתום המלחמה, הדגמנו בנתונים, שבתום שנת 2020 נותרו בישראל רק כ-7,200 אזרחים אוקראינים ללא אשרות, מתוך 665,000 שנכנסו לישראל, קרי - 99% מהתיירים האוקראינים יצאו מהארץ.
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/zarim_2021.pdf (עמ' 26).
במצב הנוכחי, הנסיבות תומכות עוד יותר בעזיבתם של הפליטים בתום המלחמה, בשל כך שמדובר במי שלא התכוון מראש להגיע ארצה, אלא ברח מארצו לאחר שהותיר שם חיים שלמים, עבודה, לימודים, חברה, משפחה וכד', ובוודאי שיהיה ברצונם לשוב ולהתאחד עם אבות המשפחה, כמו גם לשקם את חייהם בארצם. לכל היותר, יוכלו אזרחי אוקראינה לשוב לאירופה ולזכות שם בתנאים טובים בהרבה מאשר בישראל.
אשר לצורך בקבלת אישור כניסה מראש באמצעות בקשה דיגיטלית כשהמבקר עודו בחו"ל, אנו טענו שהטעם היחיד לכך הוא מניעת ביקורת שיפוטית על סירובי הכניסה, שכן קיים קושי טכני ניכר לייצג אדם שנמצא בחו"ל למול בתי הדין לעררים בישראל. משרד הפנים ציין כי העילה המרכזית לסירוב כניסה גם היום כמו בעבר, הוא עבר הגירתי שלילי, והנתונים מלמדים כי אחוז סירובי הכניסה בשנה שלפני משבר הקורונה עמד על כ-4%, וזה גם היה שיעור סירובי הכניסה מאז תחילת המלחמה. על כן, אין הצדקה לשנות המצב הקודם, שמאפשר בדיקה פרטנית ע"י בקר הגבול בכניסה לארץ. משמעות האישור המקדים היא, ש-96% מהמבקרים משלמים כעת מחיר מיותר וכניסתם לישראל מתעכבת ולעתים נמנעת ללא הצדקה אמיתית וראויה:
בנוסף עולה שמאז כניסת הטופס לשימוש בימים האחרונים, התברר כי אחוז סירובי הכניסה עלה באופן ניכר בשל תקלות טכניות שונות.
מכל אלה, ברור שאין כל הצדקה או עילה לבטל את הפטור מאשרות לאזרחי אוקראינה, הן בהיבט המוסרי בשעה קשה זו, הן משום שמדובר בהסכם בין המדינות, כחלק ממערכת יחסים טובה וידידותית, שאין כל טעם או הגיון לחבל בה, והן משום שיהיה בכך להזיק גם לאזרחי ישראל המבקשים לארח את מכריהם וגם לבקר באוקראינה בעתיד בפטור מאשרות (אומן בחגים).
אמנם וועדת הפנים כלל לא נתבקשה לכנס ישיבה לצורך היוועצות בשינוי צו הכניסה לישראל, אך ראוי כבר עתה שכב' הועדה תודיע במפורש בתום הדיון, כי שרת הפנים לא ביקשה לקיים היוועצות זו, וגם ככל שהיתה מבקשת זאת, אזי לאור הנתונים ועדת הפנים היתה מתנגדת לביטול הצו ביחס לאוקראינה.
בכבוד רב,
תומר ורשה, עו"ד