חומר רקע
_______________________________________________________________________
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
עו"ד נועה רודמן[email protected]
| אור אבו[email protected]
22.03.2022
נייר עמדה –
מדיניות הממשלה בסוגיית הפליטים מאוקראינה
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, פועל משנת2003
והוא הגוף המוביל בישראל בקידום מדיניות ציבורית
להתמודדות עם תופעת הזנות והסחר בבני אדם למטרות ניצול בזנות במטרה למגרן. המטה הוביל את המאבק
החברתי למען חקיקת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה), תשע"ט-
2019
, ולצידו החלטת ממשלה בהיקף90
מיליון ש"ח למען שיקום אנשים במעגל הזנות. בנוסף, מרכז המטה את הקואליציה למאבק בזנות, הכוללת
ארגונים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית העוסקים בסיוע, שיקום .וטיפול לאוכלוסיות בזנות
כמו כן, המטה
עובד בש
יתוף פעולה
עם היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, עם חוליית הסחר
במשטרת ישראל, עם נציג מחלקת המדינה האמריקאית האמון על מעקב אחר מצב הסחר בבני אדם בישראל
.ועם ארגונים המספקים מעני סיוע ושיקום לקורבנות סחר בבני אדם בישראל
בעקבות פרוץ
המלחמה באוקראינה מיל יוני בני אדם, רובם המכריע נשים וילדים, נאלצו לברוח ממדינתן והפכו
.לפליטות מלבד ההתמודדות עם אובדן ביטחון בסיסי, חשיפה לאירועים טראומטיים והתפרקות מערכות
,התמיכה הנלוות למצבי פליטות נשים ונערות הנמצאות במצבי פליטות חשופות במיוחד לסיכון ליפול קרבן
לסחר בבני .אדם ולניצול מיני1
אנו עומדות בקשר עם פעילות בארגוני נשים באוקראינה וברחבי אירופה
המדווחות על מקרים של ניסיונות חטיפה במעברי הגבול ובמחנות הפליטים באמצעות רשתות סחר וכן
מתריעות על תופעות של שידול נשים אוקראיניות לכניסה לזנות ברחבי אירופה על רקע המצוקה הקש ה שנקלעו
אליה. על מנת לצמצם את הסיכון להתגברות תופעות הסחר בבני אדם והניצול במצבים הללו יש לפעול לצמצום
הפגיעות של אותן נשים באמצעות
קליטתן למרחבים בהם יש לה ן
,גורמי תמיכה מתן נגישות לשירותים חיוניים
לקיום בכבוד ו הגברת המודעות
שלהן ושל הציבור ככלל לסיכונים
.הללו
לקראת הישיבה, נבקש להציג עמדתנו בעניין הנדון באמצעות שלושה נושאים מרכזיים כמפורט להלן-
1.
מדיניות כניסה לישראל לאזרחי אוקראינה:
המתווה הנוכחי לכניסת אזרחים אוקראינים לישראל אשר
נכנס לתוקף בתאריך13.3.22
מאפשר לאזרחים ישראליים בלבד
להזמין את קרוביהם
ולתת התחייבות
ל.נכונותם לדאוג ליציאתם מהארץ לאחר התקופה שתיקבע
מדיניות זו משמעה שלא תתאפשר כניסתן של
נשים אוקראיניות וילדיהן, הנמלטות מאזורי הלחימה והמבקשות לאפשר להן להיעזר בקרובים שאינם
.אזרחים, אשר יש ביכולתם לתת להן מקום מוגן ושקט עד שתוכלנה לחזור לבתיהן בתום המלחמה היות וגם
תושבים ועובדים זרים השוהים בישראל המהווים רשת תמיכה, לעיתים היחידה במצב הנתון, עבור בנות
משפתחתם הנמלטות מהמלח מה, יש מקום לאפשר גם להם להזמין את קרובותיהם לשהות בישראל. המדיניות
הנוכחית יוצרת מצב שלא יעלה על הדעת שאדם אוקראיני השוהה בישראל כחוק ותורם למשק הישראלי נותר
1 UNODC, Trafficking in persons in the context of armed conflict, UNDOC Research, 2018, found at:
https://www.unodc.org/documents/data-and-analysis/glotip/2018/GloTIP2018_BOOKLET_2_Conflict.pdf
_______________________________________________________________________
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
עו"ד נועה רודמן[email protected]
| אור אבו[email protected]
חסר אונים מול מצוקת בני משפחתו. כאמור, חיבור לרשתות תמיכה אורגניות מהווה מרכיב חשוב בצמצום
הפגיעו .ת ליפול קורבן לסחר בבני אדם
מדינת ישראל התחייבה זה מכבר בחתימתה על אמנות שונות לפעול בשיתוף פעולה בינלאומי למאבק בתופעת
הסחר בבני אדם. בנובמבר2001
חתמה מדינת ישראל על
הפרוטוקול למניעה ולדיכוי סחר בבני אדם ול ענישה
בגינו ,בייחוד
של נשים וילדים), (נספח לאמנת פלרמו נגד פשע מאורגן
)"(להלן "פרוטוקול פלרמו .
2 ב-
2008
אשררה ישראל את חתימתה על הפרוטוקול. מטרת הפרוטוקול היא ליצור שיתוף פעולה בין-
לאומי במניעת
.הסחר בבני אדם, בענישת עבריינים ובסיוע לקרבנות סחר ,כמו כן באפריל2021
הצטרפה מדינת ישראל3
'לאמנת מועצת אירופה מס197
,בדבר פעולה נגד סחר בבני אדם4
ממאי2005
. האמנה מעגנת את שיתוף
הפעולה בין המדינות החברות למניעת סחר בבני אדם וקובעת אמצעים שונים שהמדינות החברות ינקטו בהם
לצורך כך, כגון שיתוף פעולה בין-לאומי בהפעלת ביקורת הגבולות, וקידום מדיניות
שתצמצם את הסיכון של
.נשים ליפול קרבן לסחר
2. מדיניות סירוב כניסה לישראל
והרחקה ז לא
ור המלחמה :
על פי נתוני משרד הפנים, מפרוץ המלחמה
באוקראינה ביום24.2.22
ועד ליום17.3.22
סורבה כניסתם של258
אזרחים אוקראינים לישראל. כפי שעלה
מדבריו של מנכ״ל רשות האוכלוסין וההגירה ב דיון בתאריך15.3.22
בוועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים
ושירותי דת יהודיים , בחלק מן המקרים
סורבה הכניסה
של נשים על רקע החשד כי הובאו
לישראל לשם ניצולן
בזנות
. למיטב הבנתנו נשים אלה הורחקו בחזרה לאזורי סיכון מבלי שנתפסו הגורמים העבריינים הס וחרים
בהן ומשדלים אותן . לעמדתנו, מדיניות כזו
עומדת בסתירה למחויבותה
הבינלאומית
של מדינת ישראל למאבק
בתופעת הסחר בבני אדם ,
.כפי שעוגנה בחתימתה על פרוטוקול פלרמו ואמנת מועצת אירופה שצוינו לעיל
בנוסף, הרחקת אישה שמגיעה לישראל אשר
עומדת בתנאים לאישור כניס
ה
,על פי המתווה הקיים
רק בשל
ה .חשש שתעסוק בזנות, אינה חוקית ואינה תואמת את המתווה הנוכחי לקליטת נשים אוקראיניות בישראל
ככל שמדובר במי שעומדת בכל התנאים, העובדה שיש חשש שתעסוק פה בזנות לא יכולה לשמש כנגדה. מדובר
באישה שזקוקה לעזרה ולסיוע ולא למי שיש לגרשה חז רה לאזור מלחמה. ככל שמתעורר החשש שהאישה
.עלולה להתדרדר למעגל הזנות בישראל, יש לספק לה מנגנוני תמיכה וסיוע שימנעו זאת
הרחקת אישה שזה
עתה נמלט ה
ממצב של מלחמה והחזרתה למקום שממנו הגיעה, כאשר ישנו חשד כי גו רמים עבריינים מאיימים
על בטחונה, לצד סיכוני המלחמה והפ ליטות שפורטו כאן, אינה סבירה ומידתית
ומעמידה את אותה אישה
שנקלעה למצב זה בעל כורחה בסיכון משמעותי לחייה ולביטחונה.
בדומה למצבים בהן מאותרות נשים זרות
,בזירות זנות,ככל שיש חשד שמדובר בקרבן לסחר בנבי אדם
יש מקום להעביר את האישה למקלט לקורבנות
סחר על מנת לאפ .שר לה מרחב בטוח ולבחון בצורה מעמיקה יותר את מצבה וצרכיה
2 Protocol to prevent, suppress and punish trafficking in person, especially women and children, supplementing the
United Nation Convention against transnational organized crime, 2000.
3 https://www.gov.il/he/departments/policies/dec956_2021 :, ראה ב13.4.21 מיום 956 החלטת ממשלה מספר
4 Council of Europe Convention on Action against Trafficking in Human Beings. 2005.
_______________________________________________________________________
המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות
עו"ד נועה רודמן[email protected]
| אור אבו[email protected]
כמו כן,
חשוב להדגיש כי אין לבקרי הגבול כל סמכות לערוך חיפוש במכשיר הטלפון של הנשים המגיעות
לישראל
.ללא צו ובהתבסס על הסכמה שנובעת מחשש וחוסר הבנה והיכרות של הדין המקומי
חיפוש בטלפון
כמו שנעשה במקרה שעליו דווח בכתבה שפורסמה ב"מקום הכי חם בגיהנום" ביום21.3.21
,
5 מהווה
הפרה
בוטה של החוק ושל זכויות אדם בסיסיות
, תוך ניצול מצב של פגיעות וחוסר היכרות עם הדי ן המקומי וכן של
.חשש ממפגש ראשוני עם הראשויות במדינה זרה
3.
צמצום הפגיעות של הפליטות
מאוקראינה הנקלטות בישראל:
על מנת להימנע ממצב בו הפליטות
הנקלטות בישראל חשופות גם
בתוך גבולות מדינת המדינה
לסיכון מוגבר ליפול קורבן לסחר בבני אדם וניצול
מיני יש לאפשר להן נגישות לשירותים חיוניים להתמודדות עם הטראומה שחוו ול תשתית המאפשרת קיום
בכבוד. אין כרגע יכולת להעריך את תקופת השהות של אותן פליטות הנקלטות בישראל המבקשות לשהות כאן
.עד יעבור זעם במדינתן
בהינתן
מצב זה, ישנה חשיבות לאפשר להן להתפרנס בתקופה זו על מנת לשרוד. נדגיש
כי גם אלה הנקלטות בישראל על ידי בני משפחה, יהוו נטל כלכלי על אלה הקולטים אותן ואנו עדות לאורך
.השנים למצבים בהם תלות מסוג זה עשויה להוביל להתדרדרות לזנות מפאת מצוקה ודוחק קשה
אנו ע ובדות
ב שיתוף פעולה עם משרד הרווחה
ה מתכלל את הטיפול בנמלטות מן המלחמה אשר אינן זכאיות שבות ומברכות
על הקמת המוקד המעניק סיוע המוניטרי לאוכלוסייה זו . כמו כן, אנו מברכות על מדיניות משרד הבריאות
אשר תאפשר לאוכלוסייה זו נגישות לשירותי בריאות בסיסיים על בסיס מרפאות ״טר .ם״ נדגיש כי מעבר לכך
יש מקום לפיתוח מענים מותאמים למתן מענה ראשוני לטיפול בטראומה היות והמחקר מראה שאזרחים
החשופים למצבי לחימה ופליטות לוקים בפוסט טראומה באחוזים גבוהים מאד ,
6
זהו שירות חיוני לייצוב
מצבם של פליטות ופליטים אלה .
,בכבוד רב
אור אבו
עו"ד נועה רודמן
עו״ד אוסנת חיטרון
מנהל ת המטה
מנהלת תחום מניעת סחר
מנהלת קשרי ממשל
5 https://www.ha-makom.co.il/post-masha-26-deported/
6 Leon, R.M., Osburn, K.H., Bellairs, T. (2018) Processing War: Similarities and Differences in PTSD Antecedents
and Outcomes between Military and Civilian War Survivors. Occupational Stress and Well-Being in Military
Contexts, 16, 1-22. doi.org/10.1108/S1479-355520180000016001.