חומר רקע
1
כ"ט באדר א' התשפ"ב
2 במרס
2022
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות
התקציב2021
ו-
2022), התשפ"א-
2021
–
פרק ב': דיוור דיגיטלי
'מסמך הכנה מפורט מס4: תחולת הצעת החוק על תאגידים ותיקונים שונים
תיקונים לחוק החברות
סעיף5(1) –
תיקון סעיף1
"שעניינו "הגדרות
ב
חוק
זה–
. . . . .
"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי– חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018
;
"חוק
"ניירות ערך– ק חו
,ניירות ערך
"ח כשת-
1968
;
"חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים "
–
חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים ,
התשע"ח–
2018
;
. . . . .
"מען "
–
(
1
) לגב
י
יחיד תושב ישראל– נ מע
ו כפי שהוא רשום במרשם האוכל
סין ו ,
ואם מסר מען אחר
– ע המ;ן שמסר
(
2
) לגב
י
יחיד שאינו תושב ישראל– ן מע
מגוריו, ואם מסר מען אחר– ע המ ן;שמסר
(
3
) לגב
י
חברה הרשומה בישראל– ן מע מש;רדה הרשום
(
4
) לגב
י
חברה הרשומה מחוץ לישראל– ן מע
משרדה מחוץ לישראל, ואם מסרה מען בישראל
– ע המ;ן שמסרה
(
5
) לגב י
תאג
י ד אחר שיש לו מען רשום על פי דין– נ מע;ו הרשום
"מען דיגיטלי "
– כל אחד מהפרטים המנויים בתוספת הרביעית;
"
"מענק פרישה–
מענק, תשלום, גמול, פיצוי או כל הטבה אחרת הניתנים לנושא משרה בזיקה
;לסיום תפקידו בחברה
. . . . .
מוצע לתקן את חוק החברות ולהוסיף בו הסדרים שעניינם חובת קיום מען דיגיטלי בידי חברה
"ומסירת פרטיו לרשם החברות לשם רישומו במרשם החברות. לשם כך, מוצע להגדיר "מען דיגיטלי
.ככולל כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד כמו כן, מוצע להסמיך את שר המשפטים לשנות את
הפר
ם טי המהווים מען דיגיטלי לצורך ההסדר המוצע
סעיף5(2
)
–
תיקון סעיף8
"שעניינו "בקשה לרישום
)(א ה
מבק
ש
לרשום חברה יגיש לרשם בקשה בדרך של תקשורת אלקטרונית לפי טופס שקבע השר
:ולה יצורפו
(
1
) עות
ק
;של התקנון
(
2
)
הצה
ר
ה של הדירקטורים הראשונים על נ
כו
נותם לכהן ר כדי קטורים, כפי שקבע
2
.השר
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א ,)רשאי הרשם ,אם התקיימו נסיבות שמצדיקות זאת ,לאפשר
הגשת בקשה כאמור באותו סעיף קטן שלא בדרך של תקשורת אלקטרונית.
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי כהשלמה לחובות המוצעות לעניין קיום מען דיגיטלי ומסירתו
לרשם
החברות, וכחלק מהמגמה הכללית של רשות התאגידים להגברת המקוונות של שירותיה, הקלת
נטל ביורוקרטי ושיפור השירות, מוצע כי בקשה לרישום חברה תוגש לרשם באופן מקוון, כמו גם
דיווחים ומסמכים אחרים שיש להגיש לרשם לפי חוק. ואולם, הרשם יהיה רשאי לאפשר רישום
והגשת מסמכים.ודיווחים גם שלא באופן מקוון, מטעמים מיוחדים
נקודות לדיון
רישום מקוון: תמונת מצב –
מה המצב כיום לגבי האפשרות לרישום חברה באופן מקוון? האם זה
אפשרי כיום? אם כן–
מה אחוז מהחברות בוחרות להגיש בקשה מקוונת ומדוע יש חברות שבוחרות
?להגיש את הבקשה באופן לא מקוון
סעיף5(3
)
–
תיקון סעיף38
"שעניינו "ניהול מרשמים וקבלת מסמכים
(א) הרש
ם ינהל רישום לגבי כל חברה ויקבל מסמכים ודיווחים לרישום א
ו ל תיוק בתיקי החברה, הכל
.כפי שקבע השר
(
)ב
השר
רשאי להורות כי מסירת המסמכים והדיווחים, הרישום או התיוק בתיקי החברה ייעשו בדרך
של תקשורת אלקטרונית בלבד (להלן- ו תי)ק או דיווח אלקטרוני ,ואולם ,רשאי הרשם ,
אם התקיימו
נסיבות שמצדיקות זאת ,לאפשר מסירת מסמך או דיווח שלא באופן מקוון.
(
)רש ה ג ם ינהל מרשם חברות שבו ירשום כל חברה וייתן
לה מ
ספר זהות, ורשאי ה
םשר ליתן
מספור
.שונה לסוגים של חברות, כפי שיקבע השר
בהמשך לאמור לעיל, מוצע כי מסירת דיווחים ומסמכים אחרים שיש להגיש לרשם לפי חוק תהיה
מקוונת, אך הרשם יהיה רשאי לאפשר והגשת מסמכים ודיווחים גם שלא באופן מקוון, מטעמים
.מיוחדים
נקודות לדיון
רישום מקוון: תמונת מצב –
האם השר עשה שימוש בסמכות הקיימת לו כיום והורה על מסירת
מסמכים, דיווחים וכו' בדרך של תקשורת אלקטרונית בלבד? אם כן–
האם התגלו בעיות או קשיים
?בניהול הדברים בדרך אלקטרונית בלבד
סעיף5(4
)
–
תיקון סעיף43
"שעניינו "עיון
)(א
המרשמים שמנהל הרשם בלשכת הרישום יהיו פתוחים לעיון הציבור וכל אדם רשאי לעיין בהם
ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם, בין באמצעות הרשם ובין באמצעות אחרים שהרשם
.הסמיך אותם לכך, הכל כפי שקבע השר
)(ב
,)על אף ההוראות לפי סעיף קטן (א מען דיגיטלי פרטי מענה הדיגיטלי
של חברה יהי
ה
פתוח
( לעיונו של גוף כאמור בפסקה2
) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף1
לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים
ציבוריים (להלן– גוף ציבורי), בלבד ; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין כתובת הדואר אלקטרוני
של חברה לתועלת הציבור.
בשונה מפרטים אחרים הנכללים במרשם החברות הפתוח ים לעיון הציבור, מוצע כי פרטי המען
הדיגיטלי של חברה יהיו פתוחים לעיון גופים ציבוריים בלבד, זאת משום שלפי המוצע אפשרות הדיוור
3
הדיגיטלי תינתן, בשלב זה, רק לגופים אלה. מכלל זה מוצע להחריג כתובת דואר אלקטרוני של חברה
לתועלת הציבור, אשר תעמוד לעיון הציבור, בדומ.ה לכתובת של עמותה
נקודות לדיון
מי יכול לראות את המען הדיגיטלי של חברה –
לא ברור מדוע כל הפרטים והמסמכים שנמצאים
במרשם שמנהל הרשם–
ובכלל זה פרטים אודות מענה הרשום של החברה–
,פתוחים לציבור הרחב
ודווקא המען הדיגיטלי של החברה לא יהיה חשוף בפני הציבור הרחב אלא רק בפני הגופים
הציבוריים? בדברי ההסבר נטען שזה בגלל שהאפשרות לדיוור דיגיטלי תינתן בשלב זה רק לגופים
הציבוריים. ואולם, תשובה זו אינה מספקת , שכן לא ברור מדוע שכלל הציבור לא יוכל לדעת את פרטי
)ההתקשרות עם החברה (כפי שהוא יכול לדעת את מענה הרשום של החברה ג ם אם הוא אינו רשאי
לעשות שימוש בהסדר של דיוור דיגיטלי ?
מדוע רק לגבי עמותות וחברות לתועלת הציבור מוצע לאפשר
לכלל הציבור לראות את הדואר האלקטרוני שלהן
(למרות שהאפשרות לדיוור דיגיטלי תהיה נתונה
)בשלב זה רק לגופים הציבוריים?, ולא לגבי חברות רגילות
סעיף5(5
)
–
תיקון סעיף44
"שעניינו "תקנות
:השר רשאי לקבוע את אלה
(
1
) סדרי רישום ותיוק וכן אופן הגשת מסמכים ודיווחים לרישום ולתיוק כאמור , הכל לרבות בתיוק או
בדיווח אלקטרוני;
(
2
)
;אופן ניהול המרשמים בלשכת הרישום ועיון הציבור בהם
(
3
)
טפסים שחובה להשתמש בהם לענין חוק זה
והפרטים שיש לכלול בהם , לרבות אופן העברת
המידע בדיווח אלקטרוני;
(
4
)
;אופן ביצוע חובות הרשם על פי חוק זה
(
5
)
,פרטים שחובה על חברה או חברת חוץ למסור לרשם בנוגע לכל בעל מניה, או בעל זכות אחרת
;וכן בנוגע לנושה או לנושא משרה בה
(
6
)
,סכומי אגרת רישום, אגרה שנתית וכן אגרות ותשלומים אחרים שהשר קבע שיש לשלמם בשל
פעולות ושירותים שנותן הרשם לפי חוק זה, וכי אגרות ותשלומים אחרים לפי פסקה זו, שלא שולמו
,במועד, ייווספו עליהם, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה
התשכ"א-
1961, עד לתשלומם; ורשאי השר לק בוע סכומי אגרות ותשלומים שונים לחברות שונות
.)לפי אמות מידה שקבע. על גביית אגרות ותשלומים אחרים לפי פסקה זו תחול פקודת המסים (גביה
בהמשך לתיקון המוצע לעיל ולפיו בקשה לרישום חברה תוגש לרשם באופן מקוון, כמו גם דיווחים
,ומסמכים אחרים שיש להגיש לרשם לפי חוק מוצע לערוך תיקון התאמה בסעיף המסמיך את השר
.לקבוע תקנות בעניין הגשת מסמכים וטפסים
סעיף5(6
)
– תיקון כותרת פרק ראשון בחלק רביעי
פרק ראשון: משרד רשום ומען דיגיטלי
מוצע
ל
תקן את כותרת הפרק הראשון בחלק הרביעי.
4
סעיף5(7
)
–
הוספת סעיף123
"א שעניינו "המען הדיגיטלי
123א. המען הדיגיטלי
(א) מיום שנרשמה חברה ,חובה שיהיה לה מען דיגיטלי, אחד מכל סוג.
(ב) הודעה על מען דיגיטלי של חברה
,)כאמור בסעיף קטן (א
תימסר לרשם עם הבקשה לרישום
החברה ;הודעה על שינוי במען דיגיטלי
כאמור
תימסר לרשם בתוך ארבעה עשר ימים לאחר השינוי.
(ג) הרשם ירשום את המען הדיגיטלי שעליו הודיעה החברה לפי הוראות סעיף קטן (ב ,)לאחר שהודיע
לה כאמור בסעיף 3ב(א()
1
)ו-(
3
)לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים , ולאחר שווידא מול
החברה שהמען הדיגיטלי תקין ושהוא משמש כמען ל שם
קבלת מסרים מטעמה.
.(ד) השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית
,מוצע לקבוע כי חברה תקיים מען דיגיטלי (כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד) מיום שנרשמה
ותמסור לרשם את פרטי המען כאמור (אחד מכל סוג), עם הגשת הבקשה לריש ומה. לפני רישום פרטים
אלה יידע הרשם את החברה, בהתאם להוראות חוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים, על השימוש
שייעשה במען הדיגיטלי ככתובת לדיוור דיגיטלי מאת גופים ציבוריים והתוצאות המשפטיות
שעשויות להיות לכך, וכן יוודא כי המען הדיגיטלי שמסרה החברה תקין באופן ש ניתן למסור
.באמצעותו מסרים לחברה
עוד מוצע לקבוע כי חברה תידרש לדווח לרשם על כל שינוי במען הדיגיטלי
שלה, בתוך14
.ימים מיום השינוי, וזאת בדומה לקבוע לגבי שינוי מען פיזי
סעיף5(8
)
–
תיקון סעיף140
"שעניינו "דיווח של חברה שאינה תאגיד מדווח
חברה שאינה תאגיד מדווח תשלח לרשם החברות דין וחשבון שנתי, כאמור בסעיף141
, וכן תדווח
:לרשם כמפורט בחוק זה ובענינים שלהלן
(
1
)
שינויים בתקנון כאמור בסעיף21
לרבות החלטה על שינוי שם כאמור בסעיף31
, והגדלת ההון
הרשום או הקטנתו כאמור בסעיפים286
ו-
287
;
(
2
) שינוי במען המשרד הרשו ם כאמור בסעיף123
;
(
2א) שינוי במען הדיגיטלי כאמור בסעיף
123א;
(
3
)
הודעה לפי סעיף159
;, שלחברה אין רואה חשבון מבקר
(
4
)
מינויים לדירקטוריון ושינויים בהרכבו, כאמור בסעיף223
;
(
5
)
הקצאת מניות כאמור בסעיף292
;
(
6
)
העברת מניות כאמור בסעיף299, ארבעה עשר ימים
;ממועד ההעברה
(
7
)
מיזוג כאמור בסעיף317
;
(
8
)
שינוי בסוג החברה, כאמור בסעיף343
;
(
9
)
;)(נמחקה
(
10
)
.'מתן צו פירוק לגביה או קבלת החלטה על פירוק מרצון לפי חלק שמיני א
מוצע להוסיף לעניינים שעליהם מדווחת חברה שאינה תאגיד מדווח לרשם החברה, בדומה לשינוי מען
.פיזי, גם דיווח על שינוי במען הדיגיטלי
סעיף5(9
)
–
תיקון סעיף145
"שעניינו "דיווח חברה שהיא תאגיד מדווח לרשם
בלי לגרוע מהוראות כל דין, חברה שהיא תאגיד מדווח תדווח לרשם לפי חוק זה, לגבי הענינים
:המפורטים להלן בלבד
(
1
)
החלטה על שינוי שם כאמור בסעיף31
;
5
(
2
)
שינוי במען המשרד הרשום כאמור בסעיף123
;
(
2א) שינוי במען הדיגיטלי כאמור בסעיף
123א;
(
3
)
מיזוג כאמור בסעיף317
;
(
4
)שינוי בסוג החברה, כאמור בסעיף343
;
(
5
)
.'מתן צו פירוק לגביה או קבלת החלטה על פירוק מרצון לפי חלק שמיני א
מוצע להוסיף לעניינים שעליהם מדווחת חברה שהיא תאגיד מדווח לרשם החברה, בדומה לשינוי מען
.פיזי, גם דיווח על שינוי במען הדיגיטלי
סעיף5(
10
)
–
תיקון סעיף346
" שעניינו
חובת רישום של חברת חוץ"
)(א
,חברת חוץ לא תקיים בישראל מקום עסקים, ובכלל זה משרד להעברת מניות או לרישום מניות
אלא אם כן נרשמה כחב רת חוץ לפי הוראות סעיף זה ושילמה את אגרות הרישום והפרסום שקבע
.השר לפי סעיף זה
)(ב
:הבקשה לרישום תוגש לרשם בתוך חודש לאחר הקמת מקום העסקים ויצורפו לה מסמכים אלה
(
1
)
עותק ותרגום עברי, מאושרים בדרך שקבע השר, של המסמכים שעל פיהם התאגדה
החברה או שלפיהם היא פועלת, כנדרש לפי דיני המדינה שבה התאגדה, לרבות תקנונה, אם
;קיים
(
2
)
;רשימת הדירקטורים של החברה
(
3
) השם, ו המען והמען הדיגיטלי של אדם היושב בישראל המורשה לקבל בעבור החברה
כתבי בי-
;דין והודעות שיש להמציא לחברה
(
4
) העתק מאושר בדרך שקבע
השר של כתב הרשאה המייפה את כוחו של אדם היושב
.כרגיל בישראל לפעול בשם החברה בישראל
)(ג חל שינוי במסמך או בדירקטורים או בשמו,
או במענו או במען הדיגיטלי של אחד מן המנויים
( בפסקאות3) ו-(
4
) בסעיף קטן (ב), תודיע על כך החברה לרשם בתוך ארבעה עשר ימים ממועד
.השינוי
(ג1
)
()הרשם ירשום את המען הדיגיטלי שצורף לבקשה לרישום לפי סעיף קטן (ב3
) או שעליו הודיעה
חברת חוץ לפי סעיף קטן (ג), לאחר שהודיע לה כאמור בסעיף3
()ב(א1) ו-(
3
) לחוק תקשורת
דיגיטלית עם גופים ציבוריים
, ולאחר שווידא מול חברת החוץ שהמען הדיגיטלי תקין ושהו א משמש
כמען לקבלת מסרים מטעמה.
)(ד
השר רשאי לקבוע מסמכים נוספים שחברת חוץ חייבת לצרף לבקשה לרישום וחייבת להודיע
.לרשם על שינויים בהם
מוצעות התאמות בסעיף346
לחוק החברות, לצורך החלת ההסדר המוצע לעניין קיום ורישום מען
דיגיטלי על חברת חוץ, המקיים מקום עסקים בישראל ונדרשת להירשם לפי סעיף346
.לחוק החברות
סעיף5(
11
)
– הוספת התוספת הרביעית
תוספת רביעית
(
1
)
כתובת דואר אלקטרוני;
(
2
)
מספר טלפון נייד.
.מוצע לקבוע כי פרטי המען הדיגיטלי של חברה יהיו כתובת דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד
6
תיקונים לחוק העמותות
סעיף6(1
)
–
תיקון סעיף2
"שעניינו "בקשה לרישום עמותה
(
א) בקשה לרישום עמותה תוגש בידי המייסדים לרשם העמותות (להלן–
)הרשם באופן מקוון
ויצויינו
בה שם העמותה, מטרותיה, מענה בישראל
, מענה הדיגיטלי
, אחד מכל סוג ,, שמות המייסדים
מעניהם ומספרי זהותם; לבקשה יצורף תצ ,היר חתום בידי כל המייסדים על נכונותם לייסד עמותה
.כאמור בבקשה, ולכהן בה כחברי ועד
(ב) לאחר הגשת הבקשה, וכל עוד לא נרשמה העמותה, יכיר הרשם בכל בקשה לשינוי או לתיקון
פרט כאמור בסעיף קטן (א), אם חתומים עליה רוב המייסדים החתומים על הבקשה המקורית; ובלבד
שהוכח להנחת דעתו, כי הודעה על ההחלטה להגיש בקשה לשינוי או לתיקון, נשלחה לכל המייסדים
בדואר רשום14
ימים לפחות לפני מועד הגשתה ;בקשה לשינוי או לתיקון כאמור בסעיף קטן זה ,
תוגש באופן מקוון.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א )ו-(ב ,)רשאי הרשם ,
אם התקיימו נסיבות,שמצדיקות זאת
לאפשר הגשת בקשה לפי אותם סעיפים קטנים שלא באופן מקוון.
(ד) בחוק זה" ,מען דיגיטלי "
– כהגדרתו בחוק החברות ,התשנ"ט–
1999
.
בדומה לתיקונים המוצעים לחוק החברות, מוצע לתקן גם את חוק העמותות ולקבוע בו הסדרים
לעניין רישום המען הדיגיטלי של עמותה בידי
רשם העמותות , ולעניין הגשה מקוונות של בקשת
רישום, מסמכים ודיווחים.
סעיף6(2
)
–
הוספת סעיף8
"ב שעניינו "מען ודרכי המצאה
פרק א'1
:מען ,מען דיגיטלי ודרכי המצאה
8
.ב
מען ודרכי המצאה
(א) מיום שנרשמה עמותה ,עליה לקיים מען בישראל שאליו ניתן להפנות כל הודעה לעמותה.
(ב) הודעה על שינוי במען תימסר לרשם בתוך ארבעה עשר ימים לאחר השינוי והוא ירשום את
השינוי.
(ג) המצאת הודעה או מסמך לעמותה תהיה בהנחה במענה של העמותה כפי שהוא רשום אצל
הרשם בשעת המסירה ,או במשלוח אליו בדואר.
(ד) המצאת הודעה או מסמך מהרשם לעמותה ,יכול שתהיה גם בהנחה במקום ששוכנע הרשם
ששם מנהלת העמותה בפועל את פעילותה.
מוצע לקבוע כי עמותה תהיה חייבת לקיים מען בישראל שאליו ניתן יהיה להמציא הודעות או
מסמכים. עמותה תידרש לדווח לרשם על כל שינוי במען שלה, בתוך14
.ימים מיום השינוי
נקודות לדיון
המצב הקיים והתיקון המוצע–
הוראה דומה קיימת כיום בחוק החברות לגבי חברות אך לא לגבי
עמותות. מדוע עד היום לא היתה הוראה
לגבי עמותות
?וכיצד הדברים התנהלו בפועל
סעיף6(2
)
–
הוספת סעיף8
"ג שעניינו "המען הדיגיטלי
8
.ג
המען הדיגיטלי
(א) מיום שנרשמה עמותה ,
חובה שיהיה לה
מען דיגיטלי
, אחד מכל סוג.
(ב) הודעה על שינוי במען דיגיטלי
כאמור בסעיף2
)(א
של העמותה תימסר לרשם בתוך ארבעה עשר
ימים לאחר השינוי והוא ירשום את השינוי.
(ג) הרשם ירשום את המען הדיגיטלי של העמותה שצוין בבקשתה לרישום כאמור בסעיף 2
(א )או
7
בהודעה על שינוי כאמור בסעיף קטן (ב ,)לאחר שהודיע לה כאמור בסעיף 3ב(א()
1
)ו-(
3
)לחוק
תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים ,התשע"ח–
2018
,ולאחר שווידא מול העמותה שהמען
הדיגיטלי תקין ושהוא משמש כמען לקבלת מסרים מטעמה.
,מוצע לקבוע כי עמותה תקיים מען דיגיטלי מיום שנרשמה ותמסור לרשם את פרטי המען כאמור
,(אחד מכל סוג), עם הגשת הבקשה לרישומה. לפני רישום פרטים אלה יידע הרשם את העמותה
בהתאם להוראות חוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים, על השימוש שייעשה במען הדיגיטלי ככתובת
לדיוור דיגיטלי מאת גופים ציבוריים והתוצאות המשפטיות שעשוי ות להיות לכך, וכן יוודא כי המען
הדיגיטלי שמסרה העמותה תקין באופן שניתן למסור באמצעותו מסרים לחברה. עוד מוצע לקבוע כי
עמותה תידרש לדווח לרשם על כל שינוי במען הדיגיטלי שלה, בתוך14
ימים מיום השינוי, וזאת
.בדומה לקבוע לגבי שינוי מען פיזי
סעיף6(2
)
–
הוספת סעיף8
"ד שעניינו "שמירת מסמכים במען של העמותה
8
.ד
שמירת מסמכים במען של העמותה
(א) עמותה תשמור במענה את המסמכים האלה:
(
1
) תקנון העמותה;
(
2
) המסמכים המנויים בסעיף
39
(א.)
(ב) עמותה רשאית לשמור את המסמכים האמורים בסעיף קטן (א )באמצעים אלקטרוניים ,ובלבד
שלזכאים לעיין בהם תהיה אפשרות לקבל העתקים מן המסמכים.
מוצע לחייב עמותה לשמור במענה את תקנון העמותה וכן את כל המסמכים שחייבים להיות פתוחים
לעיון בפני כל חבר עמותה לפי סעיף39
(א) לחוק העמותות. שמירת המסמכים יכולה להיות באמצעים
אלקטרוניים, ובלבד שמי.שזכאי לעיין בהם יוכל לקבל עותקים מהמסמכים
נקודות לדיון
המצב הקיים והתיקון המוצע–
הוראה דומה קיימת כיום בחוק החברות לגבי חברות אך לא לגבי
?עמותות. מדוע עד היום לא היתה הוראה דומה וכיצד הדברים התנהלו בפועל
סעיף6(3
)
–
מחיקת סעיף14
"שעניינו "שינוי מען
שינוי מען
14
.. הודעה על כל שינוי במען משרדה של העמותה תימסר לרשם והוא ירשום את השינוי
נוכח הוספת סעיף8
ב הקובע הסדר מקיף לעניין מען של עמותה, ובכלל זה הוראה לעניין חובת הודעה
לרשם על שינוי מען עמותה–
מוצע למחוק את סעיף14
הקיים לחוק העמותות שמטיל על עמותה
.חובת עידכון על שינוי מענה
סעיף6(4
)
–
תיקון סעיף38
"שעניינו "הגשת מסמכים לרשם
(א) עמותה חייבת להגיש לרשם את המסמכים המקוריים הבאים או העתקיהם המאושרים כדין
באופן מקוון את המסמכים או הדיווחים שלהלן:, חתומים בידי שניים מחברי הועד
8
(
1
) הודעה על שינוי מענה או מענה הדיגיטלי של העמותה, על בחירת חבר או מינוי חבר
של הועד, של ועדת הבקורת או של הגוף המבקר, או על פקיעת כהונתם ועל מינוי רואה
;חשבון
(
2) פרוטוקול החלטת האס יפה הכללית לשנות את תקנונה, שמה ומטרותיה לפי סעיף11
,
;או החלטת האסיפה הכללית או הועד בדבר הרשאים לחתום בשם העמותה
(
3
) פרוטוקול החלטת האסיפה הכללית לאשר את הדו"ח הכספי אשר הובא בפניה–
בצירוף הדו"ח הכספי והמלצת ועדת הבקורת או הגוף המבקר, ואם נתמנה רואה חשב ון
;תצורף חוות דעתו על הדו"ח הכספי
(
4
;) הודעה על הגשת תובענה כנגד העמותה או כנגד חבר הועד בתוקף תפקידו כחבר הועד
;בהודעה יצויינו שמות הצדדים, בית המשפט שאליו הוגשה התובענה, העילה ומספר ההליך
(
5
) פרוטוקול בדבר החלטת האסיפה הכללית על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק לפי סעיף
43
;)(א
(
6
) הדו"ח הכספי כאמור בסעיף36
;)(ד
(
6
א) הדוח המילולי כאמור בסעיף37
;א
(
7
.) מסמכים אחרים ששר הפנים קבע בתקנות
(א1
)
,הרשם רשאי
אם התקיימו נסיבות שמצדיקות זאת , לאפשר הגשת דיווחים ומסמכים לפי סעיף
.קטן (א), שלא באופן מקוון
כהשלמה לחובות המוצעות לעניין קיום מען דיגיטלי ומסירתו לרשם העמותות, וכחלק מהמגמה
,הכללית של רשות התאגידים להגברת המקוונות של שירותיה, הקלת נטל ביורוקרטי ושיפור השירות
מוצע כי בקשה לרישום עמותה תוגש לרשם ב אופן מקוון, כמו גם דיווחים ומסמכים אחרים שיש
להגיש לרשם לפי חוק. ואולם, הרשם יהיה רשאי לאפשר רישום והגשת מסמכים ודיווחים גם שלא
.באופן מקוון, מטעמים מיוחדים
סעיף6(5
)
–
תיקון סעיף38
"ב שעניינו "הגשה באופן מקוון
(א) הרשם רשאי לקבוע כי בקשות ומסמכים שיש להגיש לרשם לפי סעיפים2
,
10
ו-
38
, יכול שיוגשו
.באופן מקוון, בלי להגיש את המסמך המקורי או את העתקו המאושר כדין
(ב) הרשם רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון
של בקשות ומסמכים שיש להגיש לרשם לפי
חוק זה:, בעניינים אלה
(
1) הליכי הזיהוי של מגישי הבקשה או המסמ ך; כללים לפי פסקה זו ייקבעו באישור שר
;המשפטים
(
2
;) אופן ההגשה
(
3
.) מבנה הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה
(ג) על אף האמור בסעיף2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-
2001
, יראו בקשות ומסמכים
שהוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע הרשם לפי
.סעיף זה, כאילו נחתמו
בהמשך לאמור לעיל, מוצע להסמיך את רשם העמותות לקבוע כללים לגבי הגשה מקוונת של בקשות
.ומסמכים שיש להגיש לרשם
נקודות לדיון
הגשת מסמכים לרשם
: תמונת מצב
))(סעיף קטן (א–
?כיצד הדברים עובדים היום האם הרשם עשה
שימוש בסמכות הקיימת לו כיום והורה על מסירת
בקשות ו מסמכים
באופן מקוון ? אם כן–
האם
התגלו בעיות או קשיים בניהול הדברים
באופן מקוון ?
9
סעיף6(6
)
–
תיקון סעיף39
"שעניינו "עיון ופרסום
)(א
פנקס החברים ופנקס חברי הועד, הפרוטוקולים של האסיפות הכלליות והדו"חות הכספיים
.שהובאו לפני האסיפה הכללית, יהיו פתוחים בכל עת סבירה לעיון של כל חברי העמותה
)(ב
:המסמכים המפורטים להלן יהיו פתוחים במשרד הרשם לעיון של כל דורש, לפי בקשה
(
1
) מסמכים שהוגשו לרשם לפי סעיפים2
,
10
או38
, ולעניין מסמך כאמור הכולל מען
ד יגיטלי של עמותה– למעט מספר טלפון נייד;
(
2
) ממצאי פיקוח של הרשם או של מפקח לפי סעיף39
ב, דין וחשבון סופי של בודק חיצוני
לפי סעיף39
ג, דין וחשבון סופי של חקירה לפי סעיף40
או בקשת פירוק שהוגשה בידי
הרשם לפי סעיף50
;), והכול בכפוף להוראות סעיף קטן (ה
(
3
)
כל מסמך אחר שבידי הרשם הנוגע לעמותה, ובכלל זה מסמך שהכין הרשם או מי
מטעמו לגביה והתכתבויות של הרשם עם העמותה או בנוגע אליה, בכפוף להוראות סעיפים
קטנים (ד) ו-
.)(ה
(ג) הרשם רשאי לפרסם באינטרנט, בעצמו או באמצעות אחר, את המסמכים המפורטים בסעיף קטן
()(ב1) או
את הפרטים הכלולים בהם, כולם או חלקם, בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים לפי
סעיף קטן (ו), ובלבד שלא יפורסמו שמות תורמים לעמותה; צורפה לדוח הכספי הודעה כאמור
בסעיף36
(ב), יפרסם הרשם באינטרנט פירוט של כל התשלומים ששילמה העמותה או שהתחייבה
,לשלם כאמור באותה הודעה
.בלא פירוט שמותיהם של מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה
. . . . .
מוצע לקבוע כי כתובת הדואר האלקטרוני של עמותה–
בדומה לחברה לתועלת הציבור–
שנמסר
לרשם–
תהיה פתוחה לעיון הציבור. מנגד, מספר הטלפון הנייד של עמותה יהיה גלוי לגופים ציבוריים
בלבד. בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי הסיבה לכך היא שאפשרות הדיוור הדיגיטלי תוקנה בשלב
.זה רק לגופים ציבוריים
נקודות לדיון
מי יכול לראות את המען הדיגיטלי של
עמותה
))(סעיף קטן (ב–
בשונה מההסדר המוצע לגבי חברה
שם רק גופים ציבוריים יכולים לראות את המען הדיגיטלי של חברה, לפי המוצע לגבי עמותה כולם
.)יוכלו לראות את הדוא"ל שלה (בדומה למה שמוצע לקבוע בחוק החברות לגבי חברה לתועלת הציבור
?מה פשר הפער הזה
תיקונים לפקודת האגודות השיתופיות
סעיף7(1
)
–
הוספת סעיף18
"א שעניינו "המען הדיגיטלי
18א. המ
ען הדיגיטלי
,(א) מיום שנרשמה אגודה חובה שיהיה לה
מען דיגיטלי
, אחד מכל סוג.
)(ב הודעה על מען דיגיטלי של אגודה
)כאמור בסיף קטן (א
תימסר לרשם עם הבקשה לרישום
.האגודה; הודעה על שינוי במען הדיגיטלי תימסר לרשם בתוך ארבעה עשר ימים לאחר השינוי
)(ג
הרשם ירשום את המען הדיגיטלי שעליו הודיעה האגודה לפי הוראות סעיף קטן (ב), לאחר
שהודיע לה כאמור בסעיף3
()ב(א1) ו-(
3) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע"ח–
2018
,ולאחר שווידא מול האגודה שהמען הדיגיטלי תקין ושהוא משמש כמען ל שם
קבלת מסרים
מטעמה.
)(ד מענה הדיגיטלי של
.אגודה יהיה פתוח לעיונו של גוף ציבורי, בלבד
)(ה
בסעיף זה–
1
0
""גוף ציבורי–
( גוף כאמור בפסקה2
) להגדרה "גוף ציבורי שבסעיף1
לחוק תקשורת דיגיטלית עם
;גופים ציבוריים
""מען דיגיטלי–
.כל אחד מהפרטים המנויים בתוספת
מוצע לתקן את פקודת האגודות השיתופיות ולהוסיף בה הסדרים לגבי רישום
ן מע ה
הדיגיטלי של
אגודה שיתופית בידי רשם האגודות השיתופיות, בדומה להסדר המוצע לעניין חברות, ובכלל זה עיגון
חובת קיומו של מען דיגיטלי של אגודה שיתופית ומסירת מען דיגיטלי לרשם האגודות השיתופיות .
,לפי המוצע
חובות הקיום ומסירת מען דיגיטלי תחול לגבי כל פרטי המען הדיגיטלי–
כתובת דואר
אלקטרוני ו מספר טלפון נייד. אגודה שיתופית תהיה חייבת למסור לרשם הודעה על שינוי במען
הדיגיטלי בתוך14
ימים לאחר השינוי.
רשם האגודות השיתופיות
ירשום את מענה הדיגיטלי של א גודה שיתופית במרשם רק לאחר שיידע
אותה על השימוש שייעשה במענה הדיגיטלי ככתובת לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים והתוצאות
,המשפטיות שעשויות להיות לכך לפי סעיף3ב המוצע לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים.
סעיף7(2
)
–
הוספת סעיף66
שעניינו "שינוי התוספת" והתוספת
66. שינוי התוספת
שר הכלכלה והתעשייה,, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת רשאי ,בצו ,לשנות את
התוספת.
תוספת
(
1
) כתובת דואר אלקטרוני;
(
2
) מספר טלפון נייד.
מוצע להסמיך את שר הכלכלה והתעשייה לשנות את התוספת.הכוללת את פרטי המען הדיגיטלי
)תיקונים לפקודת המסים (גבייה
סעיף8 –
תיקון סעיף12ב1
"שעניינו "מסמכים אלקטרוניים והמצאתם
)(א
בסעיף זה–
""חתימה אלקטרונית מאושרת", "מסר אלקטרוני", "תעודה אלקטרונית מאושרת–
כהגדרתם בחוק
חתימה אלקטרונית, התשס"א-
2001
;
"מנגנון "הזדהות–
מנגנון המזהה את המתקשר אל מערכת המחשב, בודק את הרשאת הגישה שלו
;למידע ומתעד גישה כאמור
""מסמך אלקטרוני–
מסר אלקטרוני חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, הניתן לשמירה
אלקטרונית, לאחזור ולהפקה כפלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-
1995
;
""השרים–
שר האוצר.ושר המשפטים
)(ב
הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יכול שייערכו כמסמך
.אלקטרוני
)(ג
על אף האמור בסעיף12
ב, ניתן להמציא בדרך אלקטרונית–
(
1
)
מסמך אלקטרוני שהוא צו עיקול לפי סעיף7
)ג(א
או צו מסירה של נכס שעוקל
לפי הסעיף
האמור
, ובלבד
;שהנמען הסכים לכך באופן מפורש
(
2
)
מסמכים אלקטרוניים אחרים, ובלבד שהנמען הסכים באופן מפורש שמסמכים
1
1
אלקטרוניים מסוג מסוים יומצאו לו בדרך זו, והכל בהתאם להוראות שקבעו השרים, באישור
ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; בתקנות כאמור ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניי ן זיהוי
פקיד הגבייה והנמען, דרך מתן הסכמת הנמען, אילו מסמכים אפשר לערוך כמסמך אלקטרוני
.ואילו מסמכים אפשר להמציא בדרך אלקטרונית
)(ד (
1
)
הומצא מסמך אלקטרוני בדרך אלקטרונית יראו אותו כאילו הומצא לנמען ביום שבו נמסר
למערכת המידע של הנמען, ולכל המאוחר בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסמך
;בדרך אלקטרונית
(
2
)
השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע הוראות לעניין
.חזקות קבלה ומסירה של מסמכים אלקטרוניים מסוגים מסוימים
)(ה צד שלישי שהומצא לו צו עיקול בדרך אלקטרונית, ומתקיימים בו התנאים שנקבעו
לפי סעיף זה
יהיה זכאי לתשלום; שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את
ההסדרים לתשלום, מועדיו ודרכיו, את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה
התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכאות הם–
(
1
) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפ;רק זמן שקבע
(
2
)
.הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות
)(ו
מערכות המחשב המשמשות להנפקת מסמכים אלקטרוניים ולהמצאתם לפי סעיף זה יתבססו
על מערכות תוכנה וחומרה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או
גרימת נזק למחשב ולחומר מחשב ומאפשרות גישה אליהן רק באמצעות מנגנון הזדהות; הממונה
על הגבייה ימנה ממונה אבטחת מידע שיהיה אחראי על הכנת נהלים לאבטחת המידע ולהבטחת
.קיומם
)(ז
השרים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להתקין תקנות לעניין ביצוע סעיף
.זה
)(ח (
1
)
הוראות סעיף זה לא יחולו על גבייה של חובות בידי רשויות מקומיות, למעט חובות
;ארנונה ומים, אגרות והיטלים, כל עוד לא קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לעניין זה
נקבעו הנחיות כאמור, הן יחייבו גם גופים שאינם המדינה, המוסמכים לגבות על פי פקודה
.זו
(
2
)
הוראות
ף סעי זה לא יחולו לעניין המצאת מסר אלקטרוני בידי גוף כאמור בפסקה (
2
)
להגדרה "גוף ציבורי "שבסעיף 1
לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים ,התשע"ח–
2018
,אשר מוסמך לגבות מס לפי פקודה זו ,לנמען שהוא סרבן ,ויחולו לעניין המצאת מסר
כאמור הוראות פרקים ג 'ו־ד 'לאותו חוק.
סעיף12ב1
)לפקודת המסים (גבייה קובע הוראות לעניין מסמכים אלקטרוניים והמצאתם. מוצע
לתקן את
הפקודה האמורה, באופן שיאפשר לגו פים ציבוריים הגובים לפי הפקודה האמורה לשלוח
מסרים דיגיטליים
.לפי חוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים כתיקונו המוצע בפרק זה
,כך מוצע לתקן
את סעיף12ב1
(ח) לפקודה ולקבוע כי הוראות סעיף12ב1
לא יחולו על שליחה של מסר אלקטרוני
לנמען שהוא סרבן ,
בידי גוף ציבורי. גופים אלה, המבקשים לשלוח מסרים אלקטרוניים, יעשו כן
בהתאם להוראות פרקים ג' ו 'ד
לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים.
,נוסף על כך
ל ,פי דברי ההסבר להצעת החוק
מוצע לתקן את סעיף
12ב1
)(ג , כך שכל גוף העונה על
הדרישות הקבועות באותו סעיף, יוכל להמציא עיקול בדרך אלקטרונית ולא רק תאגידים בנקאיים.
נקודות לדיון
(1
)
:פער בין דברי ההסבר לנוסח התיקון המוצע ממציא הצו
וא נמען הצו
()(סעיף קטן (ג1
))
–
בדברי
ההסבר נטען כי התיקון המוצע קובע
ש כל גוף העונה על הדרישות הקבועות בסעיף קטן (ג) יוכל
להמציא עיקול בדרך אלקטרונית ולא רק תאגידים בנקאיים .
יש פער בין תוכן
התיקון המוצע
לדברי
ההסבר . סעיף7
)ג(א לפקודה
קובע הוראות לעניין מצב שבו
צו העיקול מופנה כלפי נכסי
הסרבן
1
2
הנמצאים בידי צד ג' שהוא
תאגיד בנקאי,
ולא לעניין מצב שבו
הבנק הוא זה שמוציא את צו העיקול
כפי שנטען בדברי ההסבר. משכך, המשמעות של מחיקת ההפנייה היא
שניתן יהיה להמציא בדרך
אלקטרונית כל צו עיקול או צו מסירה של נכס שעוקל, אם הנמען שכלפיו מופנה הצו (=צד ג' שמחזיק
)בנכס
הסכים לכך באופן מפורש, ולא רק צו עיקול שמופנה כלפי תאגידים בנקאיים .
לשון אחר: בעוד
ש מדברי ההסבר עולה כי מטרת התיקון היא להרחיב את רשימת הגופים
שיכולים להמציא
צווי
עיקול אלקטרוניים ,למעשה, נ וסח התיקון המוצע מרחיב את רשימת הנמענים האפשריים לקבלת
צו עיקול אלקטרוני.
(2
") המצאת "מסר אלקטרוני" או המצאה "בדרך אלקטרונית
()(סעיף קטן (ח2
)) –
התיקון המוצע
" מדבר על
המצאת מסר אלקטרוני ", בעוד עיקר ההוראות שבסעיף12ב1 עוסקים ב"
המצאה בדרך
אלקטרונית"
. כדי להימנע מאי הבנות נראה כי יש לדבר על "המצאה בדרך אלקטרונית" במקום על
.""המצאת מסר אלקטרוני
(3) הסכמה מפורשת מול הימנעות מסירוב
()(סעיף קטן (ח2
))
–
פקודת המסים (גבייה) היא פקודה
מנדטורית שרבות נכתב על הקשיים שהיא מעוררת ועל הכוח העודף שהיא מעניקה לרשוי ות
,שמוסמכות לעשות בה שימוש לצורך גביית מסים. ועם זאת בכל הנוגע להמצאת מסמכים בדרך
אלקטרונית הפקודה יצרה הסדר מאוזן שיש בו הגנות שונות, ובראשם הדרישה לקבלת הסכמה
מפורשת מהנמען לצורך המצאה בדרך אלקטרונית של מסמכים לפי הפקודה .
התיקון המוצע עוקף
את ההסדר שבפק
ודה והאיזונים שנקבעו בו ומחיל את הוראות פרקים ג' ו-
ד' לחוק תקשורת דיגיטלית
עם גופים ציבוריים. משמעות השוני בין ההסדרים היא ש בעוד שלפי הפקודה–
האפשרות להמציא
בדרך אלקטרונית טעונה את הסכמתו המפורשת של הנמען (קרי: מנגנון שלin
-
opt
); לפי חוק
תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים– די בכך ש
הנמען לא סירב
בפני פקיד הרישום לקבל מסרים
כאמור מגופים ציבוריים (קרי: מנגנון שלopt-put
.)
תיקון זה מעורר
קושי:
ראשית , הוא
מדלל את ההגנה המוקנת כיום לנמען
, ללא שברור מהי ההצדקה לכך , במיוחד שעה
שמדובר בפקודת המסים (גבייה) שגם ככה מעניקה כוח עודף ובעייתי לרשויות
הגובות.
שנית , התיקון יוצר הבחנה לא מוסברת בהסדרים החלים על סוגים שונים של רשויות שרשאיות
לעשות שימוש בפקודה
: בעוד ש על
רשויות המוגדרות כ"גוף ציבורי"
לפי חוק תקשורת דיגיטלית עם
גופים ציבוריים–
יחול
ו
ההוראות שבחוק האמור, שלפיהן די בכך שהנמען לא סירב לקבל מסרים
כאמור, על רשויות שאינן מוגדרות כ"גוף ציבורי"
כאמור )(למשל, מגן דוד אדום–
יחולו הוראות
הפקודה, שלפיהן נדרשת הסכמה מפורשת של הנמען. מהי ההצדקה לי צירת הבחנה בין סוגים שונים
של רשויות
)שכולן פועלות לפי פקודת המסים (גבייה?
(4) ההשלכות הנלוות של החלת ההסדר שבחוק במקום זה שבפקודה
()(סעיף קטן (ח2
))
–
הפקודה
קובעת הסדרים נלווים לאפשרות להמציא מסמכים בדרך אלקטרונית, ולא ברור מהן ההשלכות של
)החלת ההסדר שבחוק במקום ההסדר שבפקודה לעניין ההסדרים הנלווים. כך, למשל, סעיף קטן (ד
קובע הוראות לעניין חזקת המצאה ומסמיך את השרים לקבוע הוראות נוספות בעניין זה. האם
ה וראות סעיף12ב1
(ד) לעניין חזקות ההמצאה לא יחולו אלא יחולו הוראות סעיף3ח ל חוק תקשורת
דיגיטלית עם גופים ציבוריים לעניין חזקת מסירה ? אם כן–
גם כאן הדבר עלול להוביל לעיוות שלפיו
יחולו הסדרים שונים לעניין חזקת המצאה על גופים שמוסמכים לגבות לפי פקודת המסים(גבייה) ,
בהתאם לשאלה האם הם מוגדרים כ"גוף ציבורי"
לפי החוק האמור ,או לא וללא הבדל אמיתי.ביניהם
1
3
(5) התיקון המוצע וההסדר שנקבע לעניין תשלום לצד שלישי
()(סעיף קטן (ח2
))
–
החלת הוראות
חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים לעניין מסרים לפי פקודת המסים (גבייה), תחול, לפי לשון
התיקון המוצע, רק לגבי המצאת מסרים ל"נמען שהוא "סרבן . מכאן עולה, לכאורה, כי לעניין המצאת
המסר
לצד שלישי
, ובכלל זה לעניין זכאותו לקבלת תשלום עבור טיפול בצ ווי עיקול, יחולו הוראות
סעיף12ב1
.לפקודה שבהתקיים תנאים מסוימים מקנות לצד השלישי את הזכאות לקבלת תשלום
מוצע
לחדד נקודה זו
.)ולהבהיר שאין בתיקון המוצע כדי לפגוע בהוראות סעיף קטן (ה
תיקונים לחוק ההוצאה לפועל
סעיף9(1
)
–
תיקון סעיף1
"שעניינו "הגדרות
בחוק זה–
""בית משפט–
;לרבות בית דין דתי
. . . . .
""קיבוץ– אגודה שיתופית שסווגה על-
ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות
;השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי
""המצאה מלאה–
:כל אחת מאלה
(
1
) המצאה באחת הדרכים המפורטות
בפרק ל"ב, סימנים א', ב' וג' לתקנות סדר הדין, למעט
המצאה בדרכים המפורטות בתקנות475
(
4) ו-(
5
,)
480
,
482, ו-
489
בתקנות161
(
3
)ו-
(
4
()א )ו-(ב()
1
,)
163
ו־165
(א )לתקנות סדר הדין;
(
2
)
המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף21
()(א1
;)
(
3
)
המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א )לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים
ציבוריים ,התשע"ח–
2018
(להלן – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים;)
. . . . .
""תקנות סדר הדין–
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-
1984
תקנות
סדר הדין האזרחי ,
התשע"ט–
2018
;
. . . . .
"מוצע להוסיף להגדרה "המצאה מלאה
שבסעיף1 לחוק ההוצאה לפועל
חלופה נוספת של המצאה
לפי חוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים, וזאת כדי לאפשר
לבצע בהליכי הוצאה לפועל המצאה
מלאה באמצעות משלוח מסר אלקטרוני. על פי המוצע, משלוח המסר כאמור
ייחשב להמצאה מלאה
רק אם התמלאו כל התנאים
הקבועים בסעיף3
ז לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים, שבהם רואים
מסר שנשלח באופן דיגיטלי כאמור כשקול למסר שנשלח בדואר
.רשום עם אישור מסירה
יצוין, כי
בעוד שלפי
תקנות סדר הדין האזרחי
)(=סד"א
החדשות, לא ניתן
לשלוח כתב טענות ראשון
בדואר אלקטרוני, הרי שבעקבות הוספת פרט (3
)
,להגדרה "המצאה מלאה", כמוצע לעיל
ועל אף
האמור בתקנות
סד"א החדשות
, יהיה ניתן לשלוח
,את האזהרה או כל הודעה אחרת שיש לשלוח
באופן דיגיטלי בהתאם להוראות חוק פנייה דיגיטלית לגופים
.ציבוריים
תקנות
סד"א החדשות החליפ
ו את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-
1984
(תקנות סדר הדין
האזרחי הישנות
, ונכנסו
לתוקף
ב-1
בינואר2021
.מאחר שפסקה (1
)
להגדרה "המצאה מלאה" כוללת
הפניה להוראות מתק נות סד"א
הישנות, מוצע לתקן את אותה הפניה
בהתאם לנוסחן החדש של
.התקנות
כמו כן מוצע לתקן בהתאם את
ההגדרה "תקנות סדר
הדין" שבסעיף1
.לחוק ההוצאה לפועל
1
4
נקודות לדיון
(1
)
"הנחת מסמך במקום הנראה לעין בסמוך לדלת הבית כ המצאה "מלאה לפי תקנה161
(4
())(ב1
)
לתקנות
סד"א החדשות –
בדברי ההסבר נטען שמדובר בתיקוני התאמה בלבד נוכח כניסתן לתוקף
של תקנות סד"א החדשות, אך בחינת מספרי התקנות אליהן מפנה התיקון המוצע מלמדת שיש כאן
שינוי מהותי שלא ברור מדוע נעשה.
לפי ההגדרה
הקיימת,
המצאה לפי תקנה489
לתקנות סד"א
הישנות ."לא נחשבת "המצאה מלאה
מדובר ב תקנה
ש קובעת כי אם אדם מסרב לקבל את הכתב מידי
שליח בי-
,דין
השליח
יכול להדביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו
.רגיל האדם לגור או לעסוק ,מנגד לפי ,התיקון המוצע המצאה לפי תקנה161
(4
())(ב1
)
לתקנות סד"א
,"החדשות תיחשב ל"המצאה מלאה
ומדובר בתקנה שקובעת הסדר דומה בעיקרו לזה שבתקנה489
לתקנות סד"א הישנות, ולפיו
יראו מסמך כמסמך שהומצא כדין אם הוא הונח במקום נר
א ה לעין
בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען במקרה שבו הנמען סירב לקבל את המסמך או סירב לאשר את
.קבלתו בכתב מהי ההצדקה
לשנות את המצב הקיים ולהחשיב הנחת מסמך במקום נראה לעין בסמוך
לדלת הבית או העסק של הנמען ל""המצאה מלאה
"בעוד שכיום זה לא נחשב ל"המצאה מלאה?
(2
) הפנייה לתקנה165(א) לתקנות סד"א החדשות –
ההפנייה לתקנה165
(א) איננה ברורה שכן
התקנה האמורה לא עוסקת בדרך או באופן מסוים של ,המצאה, אלא בקביעה שאישור משלוח בפקס
אישור משלוח בדואר והודעת אימות המסירה יישמרו בידי השולח והעתקם יוגש לביהמ"ש לפי
.הצואך או לפי החלטת ביהמ"ש
(3) המצאה מלאה בדרך אלקטרוני ת לגבי הפעלת הליכים
בעלי פוטנציאל פגיעה גבוה בחייב –
חוק
ההוצאה לפועל דורש המצאה מלא ה כתנאי להפעלת הליכים בעלי פוגעניות גבוהה יותר ,כלפי החייב
ובכלל זה מסירת מידע על החייב, הטלת הגבלות, רישום במרשם החייבים המשתמטים והליכי הבאה
או מאסר. לעניין זה, ההגדרה הקיימת של "המצאה מלאה" כוללת רק המצאות לפי סימנים א', ב' ו-
ג' בפרק ל"ב לתקנות סד"א הישנות, ואינה כוללת המצאה בפקס או באמצעי אלקטרוני (לפי סימנים
'ג1
ו-
'ג2
)באותו הפרק , מתוך הבנה
שמדובר במסרים ש ,יש חשיבות מוגברת לכך שיגיעו לנמען
.והמצאה בפקס או בדואר אלקטרוני אינן נותנות מענה לכך ואולם ,
לפי המוצע, המצאה למען דיגיטלי
בהתקיים התנאים שבסעיף3
ז לחוק
תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים –
תיחשב ל"המצאה
מלאה" לעניין ההליכים
בעלי הפ
ו געניות הגבוהה .שבחוק ההוצאה לפועל מוצע לוועדה לשקול האם
נוכח
החשיבות המוגברת שבהגעת המסר ל נמען, והפגיעה הגדולה שעלולה להיגרם לחייב כתוצאה
מאי-
,הגעת המסר ליעדו אין מקום להותיר את הדרישה להמצאה מלאה שאינה כוללת המצאה
דיגיטלית?
(4) השלכות אחרות של תיקון ההפניה לתקנות סד"א החדשות – מעבר לתיקוני ההפנייה
הנדרשים
לגבי תקנות סד"א "הנוגעות להמצאה, החלפת תוכן המונח "תקנת סדר הדין
כך שי תייחס לתקנות
סד"א החדשות יוצרת השלכות צדדיות שדורשות התאמה. כך, סעיפים81א(ג) ו-
81א1
()(ד2
) לחוק
ההוצאה לפועל מתייחסים להתנגדות שמוגשת על ידי חייב שרואים אותה "כבקשת רשות להתגונן
בדיון מקוצר / בסדר דין מקוצר
לפי תקנות סדר הדין ,". ואולם
תקנות סד"א החדשות אינ ן כוללת
הליך של סדר דין מקוצר / דיון מקוצר, ועל כן ההפנייה להליכים אלה שגויה . אמנם, תקנה20
לתקנות
סד"א החדשות נותנת מענה משפטי בכך שהיא קובעת הוראות כיצד יש להתייחס למקרים שבהם
נקבעה בחוק ההוצאה לפועל התייחסות לבקשת רשות להתגונן,
עם זאת, ברמה הניסוחית יש למחוק
."מהסעיפים האמורים את ההתייחסות ל"הליך של סדר דין מקוצר בתקנות סדר הדין
1
5
סעיף9(2
)
–
תיקון סעיף7
"שעניינו "המצאת אזהרה ופסק דין
)(א
משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר
פסק-
הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף69
א או בצו לפי
סעיף69
(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף7
א, והכל בתוך תקופה של50
ימים מיום
המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל
לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-
20
ימים אלא
מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי
דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-
10
ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק
,הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה
"העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו-
לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של
.צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת
. . . . .
)(ב (
1
)
המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין
או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית
עם גו
פים ציבוריים ,; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם
;יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל
(
2
)
( על אף הוראות פסקה1
), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר
תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור
מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה
אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח
המקרקעין או יקבע אותה עלי.הם ויערוך דין וחשבון על פעולתו
)(ג
על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף7ב(א2
)
ו-(א3
'), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו1
לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור
'בפרק ו2, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר
'לפי פרק ז2
, אלא אם כן התייצב החייב בפני
.רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה
(ג1
)
הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה
.בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת
)(ד
סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום
על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר
.או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה
. . . . .
מוצע לתקן את סעיף 7
()(ב1
)לחוק ההוצאה לפועל ולקבוע שניתן להמציא
אזהרה לחייב בהתאם לדרך
הקבועה בת
קנות סדר הדין האזרחי החדשות
או בדרך שמתקיים לגביה האמור בסעיפים3
ו או3
ז
לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים , קרי: מקרים
שבהם רואים מסר
שנשלח באופן דיגיטלי כאמור
כשקול למסר שנשלח בדואר
רשום (סעיף3
ו) או בדואר רשום
עם אישור מסירה
(סעיף3ז.
נקודות לדיון
המצאת אזהרה לעומת המצאת כתב בי-
דין ראשון–
מדוע לפי תקנות סד"א החדשות לא ניתן לשלוח
,כתב טענות ראשון בדואר אלקטרוני אך
לפי התיקון המוצע ניתן יהיה לשלוח אזהרה לחייב
באופן
דיגיטלי
? מה פשר הפער בין
ההסדרים? ככל שהתפיסה היא שהאקט המשפטי של שליחת המסמך
הראשון שפותח את ההליך צריך להיות בעותק
פיזי
,ולא אלקטרוני
בשל החשיבות המיוחדת שיש
,להמצאת המסמך הפיזי לנמען
כי אז לא ברור מה ההבדל בין כתב טענות ראשון בבימ"ש לבין אזהרה
בהוצאה לפועל (שפותחת
א ת ההליך בהוצאה לפועל ובכך מקבילה במהותה לכתב הטענות הראשון
?)בהליך בבימ"ש
1
6
סעיף9(3
)
–
תיקון סעיף81א1
"שעניינו "תביעה על סכום קצוב
)(א
:תביעה שהיא אחת מאלה
(
1
)
תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה
;בכתב
(
2
)
תביעה הבאה מכוח,חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק
,ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה
ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על75,000
שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם
עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בס עיף זה-
.)תביעה על סכום קצוב
)(ב (
1
)
;)(נמחקה
(
2
)
הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול
בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט6
(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע
המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר.המשפטים
(ב1
)
המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם
אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה
–
ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג
על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות
סדר הדין ויחולו לעניין זה הוראות תקנות
489
ו-
490
לתקנות סדר הדין
161
(
4
)ו-
165
(א )לתקנות
האמורות.
(ב2
)
סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה
.לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה
.מוצע לתקן את ההפניות לתקנות סד"א הישנות ולהתאימן לתקנות סד"א החדשות
נקודות לדיון
הפנייה לתקנת165(א) לתקנות סד"א החדשות –
נוכח העובדה שתקנה165
(א) לתקנות סד"א
החדשות קובעת הוראה כללית להמצאה ולפיה אישורי המסירה יישמרו בידי השולח והעתקם יוגש
?לביהמ"ש לפי הצורך, לא ברור האם ההפנייה כאן נחוצה / מדויקת
סעיף9(4
)
– תיקון התוספת הראשונה
תוספת ראשונה
(סעיף6
))(ד
פרטים שניתן לקבל מהמרשם
1.
.שם פרטי ושם משפחה
2.
.מספר זיהוי
3.
.שמות הורים
4.
.נתון פטירה ותאריך פטירה אם ישנו
5.
.תאריך לידה
6.
מען דיגיטלי כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין ,התשכ"ה–
1965
.
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי
כדי שמערכת ההוצאה לפועל תוכל לשלוח הודעות
באופן
דיגיטלי כמוצע לעיל, היא נדרשת לקבל את המען
הדיגיטלי של החייב. מאחר שהפרטים שמערכת
ההוצאה לפועל רשאית לקבל מרשות ההגירה והאוכלוסין קבועים
בתוספת הראשונה לחוק ההוצאה
לפועל, מוצע להוסיף לרשימת הפרטים שבתוספת האמורה מען דיגיטלי
.כהגדרתו בחוק המרשם
1
7
נקודות לדיון
מסירת מידע נרחבת שעוקפת את ההסדרים הקיימים–
סעיף6
()(ד1
)
לחוק ההוצאה לפועל קובע כי
.שר הפנים נדרש למסור לבקשת לשכת ההוצאה לפועל את פרטי הזיהוי שמופיעים בתוספת הראשונה
לפי התיקון ,המוצע שר הפנים יידרש למסור גם את המען הדיגיטלי, קרי: כתובת דוא"ל ומספר טלפון
.נייד התיקון המוצע
מתעלם מהוראות סעיף7ב(א1
)א לחוק
ההוצאה לפועל
, הקובע
ות
הסדר לעניין
קבלת מספרי טלפון (כחלק מ הסדר רחב יותר לגבי הסמכות של מערכת ההוצאה לפועל לקבל מידע
מגורמים שונים ,). במסגרת ההסדר הקיים מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל
רשאים לצוות על
גופים בעלי רישיון בתחום התקשורת
למסור להם את
מספרי הטלפון הנייד או הנייח
של החייב
, בכפוף למגבלות הבאות :
איסור על מסירת מספרי טלפון של חייב שביקש מבעלי הרישיון
בתחום התקשורת להשאירם חסויים ;
איסור על מסירת המידע ;לזוכה הגדרת השימוש
ה מותר
( במספרים לשם יצירת
קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו)
; וכן
קביעה מפורשת לפיה
יידוע טלפוני על הלי
כ
י הוצאה לפועל לא ייחשב להמצא
ת אזהרה
.לפי החוק
ההתעלמות ,מההסדר הקיים שלא ברור מהי ההצדקה לה, יוצרת
חוסר בהירות. כך, למשל :
א.
האם ניתן להמציא אזהרה
באמצעות מספר טלפון נייד : לכאורה ניתן לומר שאין סתירה בין
הסעיפים, שכן סעיף7ב(א1
א) שקובע שיידוע טלפוני אינו נחשב להמצאה הוא יידוע באמצעות
שיחה אנושית
, לעומת התיקון ש לסעיף7
הקובע כי שליחת
מסר אלקטרוני
באמצעות הטלפון
הנייד תיחשב להמצאה. ואולם, ספק אם יש היג יון בהבחנה זו: אם שליחת מסרון לטלפון
הנייד נחשבת להמצאה לחייב, מה ההיגיון שיידוע החייב באמצעות שיחה אנושית איתו
(שרמת הוודאות בה לגבי העובדה שהחייב קיבל את המידע גבוהה יותר) לא תיחשב
להמצאה? ככל שכוונת התיקון המוצע היא להתגבר על הוראות סעיף7ב(א1
א), כי אז יש
לכתוב את הדברים באופן מפורש או לתקן את סעיף7ב(א1
.)א
ב.
מגבלות על השימוש במספר הטלפון הנייד : האם המגבלות החלות לפי סעיף7ב(א1
)א על
מספר הטלפון הנייד של החייב יחולו גם לעניין מספר הטלפון הנייד של החייב שהתקבל
,מהמרשם? כך ,למשל האם ההוראה האוסרת על
מערכת ההו צאה לפועל להעביר את מספר
הטלפון הנייד של החייב שקיבלה לפי סעיף7ב(א1
)א לזוכה תחול גם על מספר הטלפון הנייד
שקיבלה משר הפנים לפי התיקון המוצע ?
ג.
העברת מען דיגיטלי של מי שסירב לקבל מידע מגופים ציבוריים : האם המען הדיגיטלי של
אדם שהודיע לפקיד הרישום כי הוא מסרב לקבל מסרים מגופים ציבוריים למענו הדיגיטלי
יועבר למערכת ההוצאה לפועל תוך ציון סירובו האמור, או שבמקרה כזה המען הדיגיטלי של
?המסרב לא יועבר למערכת ההוצאה לפועל
נוכח המחשבה הרבה שהושקעה על ידי המחוקק בהסדר הקיים בסעיף7ב(א1
,א) לחוק ההוצאה לפועל
בכל הנוגע לקבל ת מידע ולאפשרויות השימוש במידע שהתקבל, מוצע לשקול מחדש את התיקונים
.המוצעים בכל הנוגע למידע של המען הדיגיטלי, ולמצער, ליצור התאמה בין ההסדרים
תיקונים לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
סעיף10
–
תיקון סעיף5
"שעניינו "דרישת תשלום
)(א
ל א יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב ובה יצויין
המועד שבו על החייב לשלם את החוב; לא שילם החייב את החוב, תישלח לו דרישה נוספת שתומצא
1
8
בדרך הקבועה בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-
1984
(בסעיף זה–
דרישת תשלום
)נוספת בפרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשע"ט–
2018
,או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים
הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים ,התשע"ח–
2018
(בסעיף
זה – דרישת תשלום נוספת).
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי
קיבל את הדרישה לתשלום החוב או את דרישת התשלום הנוספת, יראו אותו כמי שהומצאה לו
דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית
החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמע ות פנייתו
.כאמור בסעיף קטן זה
(ג) מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה של דרישת תשלום נוספת לחייב, רשאי הוא לפנות
לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור
בסימן ד' בפרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-
1984
בסעיף
164
לתקנות סדר הדין
האזרחי ,התשע"ט–
2018
; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות
.הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה
)(ד (
1
)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא
לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיט ת הליכים לגביית חוב בטרם
שתישלח לחייב דרישת תשלום או דרישת תשלום נוספת (בסעיף זה–
אישור לנקיטת הליכים
:)בטרם משלוח דרישת תשלום
)(א
;קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום
;(ב)קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ
(
2
)
( לבקשה כאמור בפסקה1
) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות
;בבקשה
(
3
) הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה
.שנסיבות העניין מצדיקות זאת
מוצע לקבוע בסעיף5(א) לחוק המרכז לגביית
,קנסות, אגרות והוצאות
התשנ"ה-
1995
, כי
המצאה של
דרישת תשלום יכולה להיעשות גם בשליחת מסר למען הד
יגיטלי שמתקיים לגביה האמור בסעי פים
3ו או 3ז לחוק פנייה דיגיטלית לגופים ציבוריים, כלומר המצאה ששקולה
למשלוח בדואר רשום (סעיף
3
ו) או בדואר רשום
עם אישור מסירה
(סעיף3
)ז
. משלוח מסר
כאמור ייחשב להמצאה מלאה רק אם
התמלאו כל התנאים
.הקבועים באותו סעיף לקיומה של שקילות
,יצוין כי בעוד שלפי תקסד"א החדשות לא ניתן לשלוח
כתב טענות ראשון בדואר אלקטרוני, הרי
שבעקבות התיקון
המוצע לעיל בסעיף5(א) לחוק המרכז, ועל אף האמור
בתקנות האמורות, יהיה ניתן
לבצע ה
מצאה מלאה של
דרישת התשלום בהתאם לסעיף3
.ז האמור
כמו כן, בשל כניסתן לתוקף של תק נות
סד"א החדשות ב-1
בינואר2021
, מוצע
לעדכן את ההפניות
לתקנות אלה בסעיף5
.לחוק המרכז
נקודות לדיון
המצאת
דרישת תשלום לעומת המצאת כתב בי-
דין ראשון–
מדוע לפי תקנות סד"א החדשות לא ניתן
,לשלוח כתב טענות ראשון בדואר אלקטרוני אך לפי התיקון המוצע ניתן יהיה לשלוח
דרישת תשלום
לחייב באופן דיגיטלי ? מה פשר הפער בין ההסדרים? ככל שהתפיסה היא שהאקט המשפטי של שליחת
המסמך הראשון שפותח את ההליך צריך להיות בעותק פיזי ולא אלקטרוני, בשל החשיבות המיוחדת
שיש להמצאת המסמך הפיזי לנמען, כי אז לא ברור מה ההבדל בין כתב טענות ראשון בבימ"ש לבין
דרישת תשלום מהמרכז לגב
יית קנסות?