חומר רקע
1
'י"ט באדר ב התשפ"ב
22
במרס
2022
אל
: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
,תקנות למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם
תש ה
פ"ב-
2022
חוק החרם– רקע
ההסדרים בחוק
החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-
2011
(להלן– החוק או חוק החרם ,)
מאפשר הגשת תביעה אזרחית-
נזיקית והטלת
סנקציות
מנהליות על מי שקורא ל"חרם על מדינת
,"ישראל
"קרי: קורא ל הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם
אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי
לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית "
(
סעיף1
לחוק)
, וכן מאפשר הטלת סנקציות
מנהליות על מי שמתחייב להשתתף בחרם כאמור.
:החוק כולל שני מרכיבים עיקריים
עוולה נזיקית : לפי החוק, מי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם, "ועל פי תוכנה של
הקריאה
והנסיבות שבהן פורסמה יש אפשרות סבירה שהקריאה תביא להטלת חרם, והמפרסם
,"מודע לאפשרות כאמור
מבצע עוולה נזיקית(
סעיף2(א) לחוק). העוולה כוללת שלושה מרכיבים :
(1
)מרכיב התנהגותי –
פרסום קריאה פומבית
ל הטלת ;חרם
(2
)
מרכיב
הסתברותי – אפשרות סבירה שהקריאה
;תביא להטלת החרם
(3
)יסוד נפשי –
.המפרסם מודע לאפשרות שהקריאה תביא להטלת חרם
סעיף2
)(ג לחוק –
שנפסל על ידי בית המשפט העליון בפרשת
אבנרי
)(ראו להלן–
קבע כי אם
המפרסם קריאה כאמור עשה כן בזדון, בית
המשפט רשאי לחייבו ב"פיצויים לדוגמא" שאינם
תלויים בנזק(המכונים גם פיצויים עונשיים).
סנקציות מנהליות :החוק קובע,
כי ניתן להטיל על מי שמפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת
חרם או
,מתחייב להשתתף בחרם כאמור את הסנקציות
ה מנהליות
הבאות:
הגבלת השתתפות במכרזים –
החוק מסמיך את שר האוצר לקבוע הוראות לעניין הגבלת
השתתפותו של הקורא לחרם כאמור או המתחייב להשתתף בו, במכרזי המדינה על-
פי חוק
חובת המכרזים, התשנ"ב-
1992
(סעיף3
)לחוק.
מניעת הטבות –
החוק מסמיך את שר האוצר למנוע
את ה הטבות הבאות ממי שקורא
לחרם כאמור או מתחייב להשתתף בו:
"הכרה כ"מוסד ציבורי לפי סעיף46
לפקודת מס
הכנסה; קבלת כספים מהמועצה להסדרים ההימורים בספורט;
"הכרה כ"מוסד ציבור
לעניין קבלת תמיכה לפי סעיף3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-
1985
;
קבלת ערבות
לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח-
1958
;
וקבלת הטבות לפי חוק עידוד השקעות
הון, התשי"ט-
1959
או לפי חוק לעידוד מחקר ופי
תוח בתעשייה, התשמ"ד-
1984
(סעיף4
.)לחוק
2
על-
פי החוק, הגבלת ההשתתפות במכרז (סעיף3 לחוק) ומניעת הטבות המוענקות על-
ידי המדינה
(סעיף4
לחוק), תיעשה על בסיס הוראות (לעניין מכרזים) או תקנות (לעניין שלילת הטבות) שייקבעו
על ידי שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה
, חוק ומשפט של הכנסת ,. ואולם
מובהר בסעיף4(ב) לחוק, כי גם אם לא הותקנו
תקנות לעניין מניעת הטבות, אין בכך כדי לפגוע
בסמכות הקיימת לשר בעניין זה.
פסק הדין בעניין אבנרי
נגד
ה חוק הוגשו מספר עתירות לבית המשפט העליון. בפסק הדין שניתן
ב בג"ץ5239/11
אורי אבנרי
נ' הכנסת (
15.4.2015
)
(להלן–
פרשת
אבנרי) ,
בהרכב מורחב של9 שופטים,
דחה בית המשפט את
,העתירה כנגד מרבית מרכיבי החוק
ואולם, פסל את סעיף2
)(ג
לחוק שאיפשר הטלת פיצויים
עונשיים על מי שביצע עוולה של קריאה לחרם וקבע מספר כללים מנחים באשר לפרשנות החוק:
באשר
לעוולה האזרחית
(סעיף2
)לחוק–
נפסק(
ברוב של5
שופטים מול4)
כי אין מקום לקבל את
העתירות ביחס לעוולה הנזיקית
ה"רגילה", ועל כן יש להותיר את סעיפים2(א) ו-2(ב)
.על מכונם
גם שופטי הרוב, שדחו את העתירה נגד חוקתיותה של העוולה הנזיקית,
הדגישו כי למרות אופייה
הפוגעני של הקריאה לחרם, מדובר בהתבטאות החוסה תחת הזכות לחופש הביטוי הפוליטי .
בשל
,הפגיעה בחופש הביטוי ו ,למרות שתכלית החוק ראויה קבעה דעת הרוב כי העוולה הנזיקית
שבסעיף2(א) ו-
)(ב עומדת במבחני המידתיות רק בתנאי
שיחולו עליה ה כללים הרגילים של דיני
הנזיקין
.המחייבים הוכחת הנזק שנגרם לתובע והקשר הסיבתי שבין המעשה ובין הנזק
,בהמשך לכך נפסק(על דעת כל השופטים)
כי יש לבטל את סעיף2(ג)
לחוק שקבע את ההסדר של
פיצויים עונשיים(פיצויים לדוגמה)
כי הוא
אינו צולח
את מבחני המידתיות. זאת בעיקר מן הטעם
שהוא יוצר "אפקט מצנן" רב מדי לדעה פוליטית מסוג מסוים ועל כן
הוא פוגע באופן לא מידתי
.בחופש הביטוי הפוליטי
באשר
לסנקציות המינהליות (סעיפים 3 ו-4 לחוק) –
הייתה הסכמה של כל השופטים כי יש לדחות
את העתירות ביחס לסנקציות המינהליות, זאת,
בעיקר נוכח שיקול הדעת הנרחב שיש למדינה
בבואה לקבוע למי היא מבקשת להעניק הטבות כספיות , ובשל הצורך לבחון את יישום הוראות
החוק ואת הפעלת הסמכות על ידי שר האוצר, בהתאם לתשתית עובדתית קונקרטית, במקרה
.המתאים
התקנות המוצעות
מכוח סמכותו לפי סעיפים3 ו-4 לחוק , הניח שר האוצר על שולחנה של ועדת החוקה טיוטת תקנות
למניעת פגיעה ,במדינת ישראל באמצעות חרם
תש ה
פ"ב-
2022
,ש
מטרתן להסדיר הליך מינהלי
של
הגבלת השתתפות במכרז (לפי סעיף3
)לחוק או מניעת הטבות (לפי סעיף4
)(א) לחוק (להלן בהתאמה
–
הגבלת השתתפות ומניעת הטבות), ממי שנמצא כי פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על
מדינת ישראל, או מי שהתחייב להשתתף בחרם כאמור. מטרת התקנות המוצעות היא לקבוע הליך
מינהלי סדור הכולל בחינה מקיפה, יידוע מנומק ומתן זכות טיעון לגורם המחרים לכאורה (להלן–
הקורא לחרם), וכן מתן מסגרת להבניית שיקול הדעת של הגורמים המינהליים בבואם לבחון
הגבלת השתתפות או מניעת הטבות.
3
נוסף על ההערות הפרטניות שיוצגו להלן לטיוטת התקנות, מוצע לוועדה כי
בחינת ההליך המנהלי
המוצע בתקנות לצורך יישום הוראות החוק, תיעשה בשים לב לכך שלמרות אופיין הפוגעני של
הקריאות לחרם, מדובר ב התבטאויות החוסות תחת חופש הביטוי, ועל כן נדרשת בחינה זהירה
.של הגבלות המוטלות עליהן
,להלן התייחסות לטיוטת התקנות
בנוסח המעודכן שהוגש על ידי הממשלה.
תקנה1 – הגדרות
בתקנות אלה-
""הטבה– אחת מההטבות המנויות
בסעיף4
()(א1
( ) עד5
;) לחוק
""הוועדה" או "הוועדה המייעצת–
הוועדה המייעצת שמונתה לפי תקנה2;
""מכרז–
כהגדרתו בסעיף3
;לחוק
""השר–
.שר האוצר
.מוצע לקבוע הגדרות שונות שישמשו בהמשך התקנות
תקנה2 – ועדה מייעצת
)(א תוקם שר האוצר יקים ועדה מייעצת לעניין:תקנות אלה ואלה חבריה
(
1
,) עובד בדרגת סגן בכיר לראש אגף ומעלה במשרד האוצר שימנה שר האוצר
והוא יהיה
;היושב ראש
(
2
;) משפטן שהוא עובד המדינה שימנה היועץ המשפטי לממשלה
(
3
.) עובד משרד החוץ שימנה שר החוץ
(ב) המניין החוקי לישיבות הוועדה הוא שני חברים, ובלבד שנ וכחים בישיבה יושב ראש הוועדה
()וחבר הוועדה כאמור בתקנת משנה (א2
.)
,(ג) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה
.ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף
(ד) שר האוצר יפרסם ברשומות הודעה בדבר הרכב הוועדה.המייעצת
מוצע להקים ועדה מייעצת לשר (להלן–
הוועדה או הוועדה המייעצת) שתפקידה יהיה לייעץ לשר
אם יש מקום להגביל השתתפות במכרז של מי שקרא באופן פומבי
ל הטלת חרם או התחייב
להשתתף בחרם כאמור
, או למנוע ממנו הטבות .
על פי המוצע הוועדה תמנה שלושה חברים שהם: משפטן
שהוא עובד המדינה שימנה היועץ המשפטי
לממשלה, עובד משרד החוץ שימנה שר החוץ , ועובד בדרגת סגן בכיר לראש אגף ומעלה במשרד
האוצר
שימונה על ידי שר האוצר ו .יהיה יושב ראש הוועדה המייעצת ,בדברי ההסבר לתקנות נטען
כי ההרכב המוצע של הוועדה נועד להבטיח כי היא תורכב מגורמים מתאימים בעלי רקע מגוון, אשר
.יוכלו לבחון יחד באופן מיטבי את ההיבטים השונים הנוגעים להליך מניעת הזכאות
נקודות לדיון
רמת הבכירות של המשפטן ושל עובד משרד החוץ
()(סעיף קטן (א2) ו-(3
))
–
תקנה2
(א) אינה
כוללת התייחסות לרמת בכירותו של המשפטן או של עובד משרד החוץ החברים בוועדה, וזאת
4
בשונה מההתייחסות שקיימת באותה תקנה לרמת בכירותו של עובד משרד האוצר. מה פשר פער
?זה מדוע
לאפשר למנות כחבר בוועדה כל משפטן עובד המדינה / עובד משרד החוץ, גם אם מדוב ר
?בעובד זוטר ולא מנוסה וללא קשר לרמת בכירותו
תקנה3 – בירור קריאה לחרם בידי הוועדה המייעצת
)(א נודע לשר כי קיים חשש ממשי שאדם או תאגיד פרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם
על מדינת ישראל או שהתחייב להשתתף בחרם כאמור (להלן יחד– ה ,)קורא לחרם
והוא מבקש
ל
בחון את הצורך ל
הפעיל את סמכותו לפי החוק, רשאי
הוא לבקש כי יפנה השר אל הוועדה
המייעצת
ש תבחן אם יש מקום להגביל את השתתפותו במכרז של הקורא לחרם או למנוע ממנו
אחת או יותר מן ההטבות (להלן בהתאמה–
הגבלת השתתפות ומניעת הטבות); לעניין זה, קריאה
שפורסמה על ידי
נושא משרה
,בתאגיד במסגרת תפקידו לא יראו אותה כקריאה שפורסמה על ידו
אישית אלא
יראו אותה כקריאה של התאגיד אם בנסיבות העניין הקריאה משקפ
ת
את עמדתו של
התאגיד;
"לעניין תקנת משנה זו, "נושא משרה– כהגדרתו ב
חוק החברות, התשנ"ט-
1999
.
(ב) היה לוועדה יסוד סביר להניח כ י בכוונתה להמליץ לשר על הגבלת השתתפות או מניעת
הטבות, תמסור הוועדה לקורא לחרם הודעה על כוונה להמליץ על הגבלת השתתפות או מניעת
הטבות (להלן–
.)הודעה על כוונה להמליץ
)(ג קורא לחרם שנמסרה לו הודעה על כוונה להמליץ, רשאי לטעון את טענותיו לפני הוועדה, בכתב
או בעל-
פה, כפי שתורה הוועדה, לעניין הכוונה להגביל את השתתפותו במכרז או למנוע ממנו
אחת או יותר מן ההטבות ולעניין מידת ההגבלה או המניעה ומשכה, בתוך חודש מהמועד שפנתה
אליו הווע
דה בכתב
שנמסרה לו ההודעה ; הוועדה המייעצת רשאית, לבקשת הקורא לחרם, להאריך
.את התקופה האמורה בתקופה שלא תעלה על חודשיים
)(ד
הוועדה תעביר לשר את המלצתה המנומקת,
,בצירוף המידע ששימש כבסיס להמלצתה
,)לרבות הטענות שעלו על ידי הקורא לחרם בהתאם לתקנת משנה (ג
לא יאוח ר מתום45
ימים
מתום התקופות האמורות בתקנת משנה (ג), לפי העניין, ואולם רשאית היא להאריך את התקופה
.האמורה, מנימוקים שיירשמו, אם הדבר דרוש לה לשם גיבוש המלצתה
)(ה( המלצה כאמור בתקנת משנה
אד )
,לעניין הגבלת השתתפות או מניעת הטבות מקורא לחרם
תכלול, בין השאר, את
:הפרטים האלה
(
1
)
פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את הקריאה לחרם או את ההתחייבות
,להשתתפות בחרם ומשמשת כבסיס להמלצה, לרבות הטענות שעלו על ידי הקורא לחרם
.)לפי תקנת משנה (ג
(
2) האם יש להגביל את השתתפותו של הקורא לחרם במכרז
או למנוע מקורא לחרם
הטבות ומשך זמן הגבלת השתתפותו במכרז או משך זמן מניעת ההטבות;
(
2
;) האם יש למנוע מקורא לחרם הטבה או הטבות
(
3
)משך זמן הגבלת השתתפותו במכרז או משך זמן מניעת ההטבות
השיקולים שהנחו
( את הוועדה בקביעת האמור בפסקה2
).
(ו) בגיבוש המלצתה לעניין הגבלת השתתפות או מניעת הטבות, תשקול הוועדה המייעצת, בין
היתר, את השיקולים המנויים בתקנה5
7.
מוצע לקבוע כי אם היה לשר חשש ממשי שאדם או תאגיד פרסמו ביודעין קריאה פומבית להטלת
חרם על מדינת ישראל או שהתחייבו להשתתף בחרם כאמור ,
הוא יהיה רשאי לבקש שהוועדה
המייעצת תבחן
ה אם יש מקום להגביל השתתפות במכרזים
או למנוע הטבות מהקורא לחרם,
ותגיש
לו את המלצותיה לעניין זה. לעניין זה מוצע לקבוע כי קריאה שפורסמה ע"
,י נושא משרה בתאגיד
יראו אותה כקריאה של התאגיד אם בנסיבות העניין היא משקפת את עמדת התאגיד.
5
,לפי המוצע אם היה לוועדה המייעצת יסוד סביר להניח כי בכוונתה להמליץ לשר על הגבלת
השתתפות או מניעת הטבות, תמסור על כך הודעה לקורא לחרם
ותאפשר לו
להשמיע את טענותיו
בפניה
, בכתב או בעל פה, לפי שיקול דעתה
, בתוך חודש מהמועד שפנתה אליו . על הוועדה יהיה
להעביר לשר את המלצתה המנומקת, לא יאוח ר מתום45
ימים מתום המועד האחרון להגשת עמדת
הקורא לחרם לוועדה. ואולם,
הוועדה תהא רשאית להאריך את התקופה האמורה, מנימוקים
.שיירשמו, אם הדבר דרוש לה לשם גיבוש המלצתה
ההמלצה תהיה מנומקת ותכלול את המידע
ששימש את הבסיס להמלצה, פרטים לעניין הגבלת ההשתתפות ומניעת
הטבות עליה ממליצה
הוועדה, ומשך הזמן שהיא ממליצה לנקוט בה והשיקולים שהנחו את הוועדה.
עוד מוצע לקבוע, כי ,בבואה לגבש את המלצותיה, תידרש הוועדה המייעצת לשקול ,בין השאר את
ה שיקולים המנויים בתקנה5
.לעניין אמות המידה למניעת הזכאות
נקודות לדיון
(1
)
""חשש ממשי
))(תקנת משנה (א–
האם "חשש ממשי" הוא המבחן המתאים לקיומה של
תשתית מינהלית
מוצדקת לפעולת השר
("חשש ממשי" הוא מבחן צופה פני עתיד
ש בוחן את
סבירות
ה
התרחשות של משהו מסוים
, בעוד שבקריאה פומבית לחרם מדובר בפעולה שכבר נעשתה
והמבט הוא צופה פני עבר)
?
מדוע ביחס
לפעולת ה שר המבחן המוצע הוא "חשש ממשי" (תקנת
משנה (א)) בעוד שלגבי פעולת הוועדה המייעצת ?))המבחן הוא "יסוד סביר להניח" (תקנת משנה (ב
(2
)
""אדם או תאגיד
))(תקנת משנה (א–
סעיפים3 ו-4
לחוק, שמכוחם מתבקש אישורה של
הוועדה ל"תקנות המוצעות, מתייחסים ל מי שפרסם ביודעין קריאה פומבית להטלת חרם על
.מדינת ישראל או. .מי שהתחייב
"להשתתף בחרם כאמור
(קרי: כל גורם שהוא) ולא ל"אדם או
תאגיד" בלבד .
?מדוע שלא להיצמד ללשון החוק בעניין זה
(3
)
סמכויות השר ופעילות הוועדה ))(תקנת משנה (א–
,לפי המוצע אם השר מבקש לבחון את
הצורך להפעיל את סמכותו לפי החוק, הוא
מחויב
לפנות אל הוועדה המייעצות כדי שזו תבחן אם
.יש מקום להגביל השתתפות או למנוע הטבות מקורא לחרם נוכח העובדה שלפי ההסדר המוצע
השר מחויב לפנות לוועדה המייעצת בטרם יקבל החלטה (תקנה3
(א) המוצעת) ואינו רשאי לסטות
מהחלטתה אלא בהתקיים נימוקים מיוחדים (תקנה4
()(ד4
,)) המוצעת מוצע לוועדה לבחון האם
אין ב הסדר המינהלי המוצע משום התפרקות של השר משיקול הדעת
שהוענק לו על ידי המחוקק?
(4
)
תפקידה וסמכויותיה
של הוועדה המייעצת
))(תקנת משנה (א–
מלשון התקנה המוצעת ("אם
יש מקום להגביל...") ומתוכן ההמלצות שהוועדה המייעצת אמורה למסור לשר לפי תקנת משנה
(ה) (האם יש להגביל השתתפות או למנוע הטבה ומשך זמן ההגבלה / מניעה), עולה כי תפקיד
הוועדה הוא לא רק לערוך בירור
בדבר התשתית העובדתית הנוגעת ל
נסיבות ו
ל
הקש ר של הקריאה
הפומבית לחרם ,
אלא גם לגבש עבור השר המלצות בדבר ההגבלות המינהליות המתאימות עבור
כל מקרה ומקרה, בהתאם לנסיבותיו. מוצע
לוועדה לבחון מהם הכלים שיש בידי הוועדה לברר
את נכונות המידע שהתקבל אצל השר בדבר עצם הקריאה לחרם , ולאסוף את המידע הרלוונטי
בדבר מכרזים והטבות שרלוונטיים לקורא לחרם
לצורך גיבוש המלצה בעניינו.
(5
)תוכנה של ה
הודעה על כוונה להמליץ על הגבלת השתתפות / מניעת הטבות
))(תקנת משנה (ב
–
תקנה4
המוצעת מחייבת שר שהחליט שבכוונתו להגביל השתתפות או למנוע הטבות מקורא
6
לחרם, למסור לו הודעה על כוונתו, שתכלול את הפרטים הבאים ;: פירוט התשתית העובדתית
הצעדים שבכוונתו לנקוט נגד הקורא לחרם
ומשך ה
זמן שיינקטו ; השיקולים שהנחו אותו; וזכותו
.של הקורא לחרם לטעון בפניו את טענותיו מוצע לוועדה לשקול קביעת מתכונת דומה של הודעה
גם ביחס להודעה
שמוסרת
הוועדה המייעצת
לקור א לחרם
על כוונה להמליץ , וזאת כדי שהקורא
לחרם ידע מהי התשתית העובדתית עליה מבוססת הכוונה להמליץ להטיל עליו הגבלות מינהליות
ומהן ההגבלות המינהליות שצפויות להינקט נגדו, כדי שיוכל לכלכל את צעדיו ולהבין האם וכיצד
(6
)
קשר ענייני בין הקריאה לחרם לבין ההגבלות?המינהליות
))(תקנת משנה (ו–
מעבר לשיקולים
המנויים בתקנה7
, לא ברור האם בגיבוש המלצותיה לשר צריכה הוועדה לשקול קיומו של קשר
ענייני בין תוכן הקריאה לחרם לבין סוג המכרזים שהקורא לחרם יהיה מנוע מלהשתתף בהם או
סוגי ההטבות שיימנעו ממנו, או
שדי ב קריאה לחרם על ישראל כדי להצדיק מניעה גורפת של
?השתתפות במכרזים וכל הטבה המנויה בחוק
תקנה4 – הודעה על כוונת מניעה
החלטת השר לעניין הגבלת השתתפות או מניעת הטבות
)(א העבירה הוועדה המייעצת לשר את המלצתה כאמור בתקנה3(ד), והחליט השר , לאחר שבחן
את המלצות,הוועדה
כי בכוונתו ,להגביל השתתפות או למנוע הטבות מהקורא לחרם ימסור לו
השר
יודיע על כך, בכתב, לקורא לחרם ויפרט את נימוקי החלטתו.
הודעה על כוונתו (להלן–
הודעה
.)על כוונת מניעה
(ב ) השר יחליט, לאחר שבחן את המלצת הוועדה המייעצת–
(
1
;) אם להגביל את השתתפותו של הקורא לחרם במכרז
(
2
;) אם למנוע מהקורא לחרם הטבה ואיזו הטבה למנוע ממנו
(
3
) לגבי משך הזמן שבו יוגבל הקורא לחרם מהשתתפות במכרז או יימנעו ממנו
.הטבות
(ג( ) מבלי לגרוע מהוראות תקנת משנה
ב ), לעניין מניעת ההטבות–
(
1
) לפי סעיף4
()(א1
( ) עד5
) לחוק–
יחליט השר גם לאחר התייעצות עם שר
;המשפטים
(
2
) לפי סעיף4
()(א2
) לחוק–
יחליט השר גם לאחר שקיבל את הסכמת שר התרבות
;והספורט
(
3
) לפי סעיף4
()(א3
) לחוק–
יחליט השר גם לאחר שקיבל את הסכמת השר שקבעה
הממשלה כממונה על אותו ס( עיף תקציב שלפיו ניתנת התמיכה, כאמור בפסקה2
)
להגדרה "ממונה על סעיף תקציב" שבחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-
1985
;
(
4
) לפי סעיף4
()(א5
) לחוק–
יחליט השר גם לאחר שקיבל את הסכמת שר הכלכלה
.והתעשייה
(דב )בהודעה על כוונת מניעה יציין
החלטת השר תכלול , בין השאר, את הפרטים:אלה
(
1
)פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה
את הקריאה לחרם או את ההתחייבות
להשתתפות בחרם שבשלה
החליט
בכוונת
השר להגביל את ההשתתפות או למנוע את
;ההטבות מהקורא לחרם
(
2
)אם בכוונת
החלטת השר להגביל את השתתפותו של הקורא לחרם במכרז ; האם בכוונת
השר
או למנוע מהקורא לחרם הטבה ואיזו הטבה
החליט
בכוונתו למנוע ממנו,
וכן משך
הזמן ש
החליט
בכוונת
השר להגביל את הקורא לחרם מהשתתפות במכרז או למנוע ממנו
;הטבה
7
(
3
( ) השיקולים שהנחו אותו בקביעת האמור בפסקה2
;)
(
4
)אם החליט באופן שונה מהמלצת הוועדה המייעצת –
יפרט נימוקים מיוחדים בדבר
.החלטתו לסטות מהמלצת הוועדה המייעצת לעניין זה זכותו של הקורא לחרם לטעון את
טענותיו בכתב בפניו, בהתאם להוראות תקנה5.
מוצע לקבוע כי אם החליט השר
ש ,בכוונתו להגביל השתתפות או למנוע הטבות מהקורא לחרם
ימסור השר לקורא לחרם הודעה
מנומ
קת בכתב על החלטתו . ההודעה תכלול
את ה תשתית עובדתית
;המבססת את הקריאה לחרם או את ההתחייבות להשתתפות בחרם את פירוט הגבלת ההשתתפות
או מניעת ההטבות שקבע
לעניין הקורא לחרם;
את השיקולים ;שהנחו אותו ואם החליט באופן
שונה מהמלצות הוועדה המייעצת– פירוט נימוקיו לכך.
החלט,ת השר לעניין הגבלת השתתפות במכרזים או מניעת הטבות מקורא לחרם
תתקבל לאחר
שהשר בחן את המלצת הוועדה המייעצת ולאחר ששקל את טענות שנטענו בפניו על ידי הקורא
,לחרם. עבור מניעת הטבות, על השר להתייעץ עם שר המשפטים, ולעניין מניעת הטבות מסוימות
לאחר שקיבל גם את .הסכמת השר האמון על אותה הטבה מסוימת
נקודות לדיון
נימוקים מיוחדים לסטייה מהחלטת הוועדה()(תקנת משנה (ד4
))
–
מעבר לשאלה המהותית
שהועלתה לעיל
אודות היחס שבין החלטת הוועדה
לבין סמכויות השר ושיקול הדעת שלו, השאלה
היא האם אין מקום לומר את הדברים באופן ישיר במסגרת ההוראה המתייחסת לקבלת ההחלטה
על ידי השר (למשל: "השר יחליט, לאחר שבחן את המלצת הוועדה המייעצת... אם יש נימוקים
מיוחדים שמצדיקים לסטות מהמלצות הוועדה..."), ולא באופן עקיף במסגרת החובה המוטלת על
השר לנמק את
החלטתו?
תקנה7 5 – אמות מידה להגבלת השתתפות או מניעת הטבות
בהחלטתו לפי תקנות4 ו-
6
תקנה4
:, ישקול השר, בין השאר, את השיקולים האלה
(
1
)
;מידת הפומביות של הקריאה לחרם
(
2
)
;עוצמת הקריאה לחרם
(
3
)
;נסיבות פרסום הקריאה לחרם
(
4
)
משך הזמן שבו פורסמה הקריאה לחרם וכן;מידת ההישנות של הקריאה לחרם
(
5
)
;הסרת הקריאה לחרם או חזרה מהקריאה, בידי הקורא לחרם
(
6
)
;משך הזמן שחלף מאז שפורסמה הקריאה לחרם
(
7
)
;האם נגרם נזק או קיים חשש ממשי לנזק מהקריאה לחרם למי שכנגדו הופנתה הקריאה
(
8
) הפגיעה שתיגרם לקורא לחרם כתוצאה מהגבלת השתתפותו
;במכרז או ממניעת ההטבה
(
9
)
אם עלולה להיגרם פגיעה באינטרס הציבורי כתוצאה מהגבלת השתתפותו במכרז או ממניעת
.הטבה של הקורא לחרם
מתוך מטרה להבנות את שיקול הדעת המינהלי שיופעל בעת בחינ
ה
,של קריאה או השתתפות בחרם
מוצע לקבוע את רשימת אמות המידה המופיעה בתקנה7
כרשימה פתוחה שיש להתחשב ברכיביה
בהליך. מוצע שרשימת אמות המידה תעמוד בבסיס המלצות הוועדה המייעצת ובבסיס החלטות
8
.השר בבואו להחליט בעניין מניעת הגבלת השתתפות או מניעת הטבות
תקנה6
8 – פרסום באתר האינטרנט
החליט השר על מניעת זכאות כאמור בתקנה4
6, תפורסם החלטת
השר באתר האינטרנט של
.משרד האוצר, יחד עם המלצת הוועדה בעניין זה
מוצע לקבוע כי החלטת השר למניעת זכאות תתפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, יחד עם
.המלצת הוועדה בעניין זה
תקנה7
9 – תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום שבו פורסם לראשונה ברשומות מינויים של כל חברי הוועדה
.המייעצת
מוצע לקבוע כי תחילתן של התקנות יהיה ביום הפרסום ברשומות אודות מינוי חברי הוועדה
.המייעצת
נקודות לדיון
מועד הכניסה לתוקף–
מדוע להכפיף את תחילת התקנות לפרסום ברשומות אודות מינוי חברי
הוועדה ו לא לקבוע–
כפי שנעשה בדברי חקיקה רבים–
פרק זמן של מספר חודשים למועד
התחילה,
כדי לאפשר תקופת היערכות להקמת המערך המינהלי הנדרש להפעלת התקנות ובכלל
?זה הקמת הוועדה ומינוי את חבריה