חומר רקע
- בלמ"ס -
לשכת הייעוץ המשפטי
טל':
073-3657300
פקס:
02-5418008
ירושלים,
ה' חשוון תשפ"ב
11 אוקטובר 2021
כתובתנו באינטרנט: www.mops.gov.il
:חמ 45ו הסדרת הביטחון
לכבוד: עמר בר-לב
השר לביטחון הפנים
הנדון: החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998 ותיקון התוספות הקבועות בחוק
מכובדי,
1. החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק") קובע כי הנחיות לנקיטת פעולות אבטחה בגופים המנויים בתוספות השונות לחוק, יינתנו על ידי "קצין מוסמך" (היינו נציגי גופי הביטחון השונים שהוסמכו בחוק), בהתאם לשיוכו של כל אחד מהגופים לאחת מהתוספות שבחוק.
2. שמו של החוק מעיד כי הוא מסדיר את ההנחיות לפעולת אבטחה בגופים "ציבוריים", אך במרוצת השנים נמנו בתוספות השונות של החוק גם גופים שאינם ציבוריים באופן מובהק כגון חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים, ואף חברות פרטיות מתחומי התקשורת, האנרגיה, התשתיות וכו'.
3. ישנם מספר גופים המנויים בכמה מהתוספות לחוק במקביל, ולכן פעולות האבטחה לגביהן נקבעות בחלוקת אחריות בין הקצינים המוסמכים כמפורט להלן (לפי סעיף 1 לחוק):
• פעולות לאבטחה פיזית נקבעות על ידי השב"כ לגופים המנויים בתוספת הראשונה ועל ידי המשטרה לגופים המנויים בתוספות השנייה והשלישית.
• פעולות להתאמה ביטחונית ואבטחת מידע נקבעות על ידי השב"כ לגופים המנויים בתוספת הראשונה והשנייה, למעט פעולות לאבטחת מידע לגופים המנויים גם בתופסת השנייה וגם בתוספת החמישית.
• פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות נקבעות על ידי השב"כ לגופים המנויים בתוספת הרביעית ועל ידי מערך הסייבר הלאומי לגופים המנויים בתוספת החמישית (לרבות גופים המנויים גם בתוספת השנייה וגם בחמישית).
• פעולות לאבטחה ימית נקבעות על ידי צה"ל (חיל הים) לגופים המנויים בתוספת השישית.
4. בנוסף, סעיף 21 לחוק קובע כי ראש הממשלה רשאי להורות, בהסכמת שר הביטחון, שהקצין המוסמך להנחיית משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות יהיה הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן: "מלמ"ב"). נכון להיום המלמ"ב הוא הגוף המנחה את משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות בכל פעולות האבטחה הרלוונטיות להם.
5. להשלמת התמונה בעניין זה אוסיף כי סעיף 21א לחוק קובע שראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן: "המוסד"), או מי שהוא הסמיך לכך, ישמש קצין מוסמך שינחה את המוסד בכל פעולות האבטחה. סעיף 21ב לחוק קובע הסדר דומה למערך הסייבר הלאומי. סעיף 22 לחוק מחיל את הוראות החוק על משרד מבקר המדינה, בשינויים מסוימים, באמצעות תיקון עקיף לחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], תשי"ח-1958.
6. עוד קובע החוק הוראות שונות בדבר חובה למנות ממונה ביטחון והסמכויות שיינתנו לו, תנאים לאישור ממונה ביטחון וההכשרה הנדרשת ממנו, הליכי ערר על פסילת מועמדות לממונה ביטחון והליך עיון חוזר וערר על הנחיות מקצועיות, מינוי מאבטחים בגופים ציבוריים וסמכויותיהם והוראות שונות בדבר תחולת או אי-תחולת החוק על גופים מסוימים והוראה הקובעת שהחוק יחול גם באזור.
7. סעיפים 1 ו 17 לחוק קובעים כי השר לביטחון הפנים הוא השר הממונה על ביצוע החוק, והסמכות לתקן את החוק, לרבות את התוספות הקבועות בו, נתונה לשר לביטחון הפנים, בכפוף להוראות סעיף 18 לחוק, כפי שאפרט להלן.
8. לפי סעיף 18 לחוק, תיקון התוספות לחוק (היינו הוספת גוף מסוים לתוספת מסוימת או גריעת גוף מסוים מתוספת מסוימת) טעון היוועצות עם "השר הממונה" כהגדרתו בסעיף 10 לחוק – "השר הממונה על גוף ציבורי או שר הממונה על ביצוע חוק המסדיר את פעולותיו של גוף ציבורי, לפי העניין". בנוסף, תיקון התוספות לחוק טעון אישור של ראש הממשלה (למעט תיקון התוספת השלישית) ותיקון התוספת השישית טעון גם אישור שר הביטחון, נוסף על ההיוועצות עם השר הממונה ואישור ראש הממשלה. לאחר קבלת אישור ההיוועצות ואישור ראש הממשלה ושר הביטחון (ככל שנדרשים), נדרש אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת1. תיקון התוספות לחוק ייעשה בדרך של צו בחתימת השר.
9. כפי שציינתי בסעיף 2 לעיל, כיום מנויים בחוק גם גופים שאינם ציבוריים באופן מובהק. במקרים אלה, "השר הממונה" לעניין חובת ההיוועצות הוא השר הממונה על ביצוע החוק המסדיר פעילות גופים אלה. במקרים בהם גוף מסוים שיש כוונה להכניסו לחוק איננו פועל מכוח חוק מסוים, השר הממונה לעניין חובת ההיוועצות הוא ראש הממשלה.
10. התהליך להוספת גוף מסוים לאחת התוספות או גריעתו מתחיל, על פי רוב, לאחר פניית גוף מסוים להיכלל בחוק או להיגרע ממנו (הפנייה יכולה להיות לקצין המוסמך או לשר לביטחון הפנים), או בפנייה לשר לביטחון הפנים של קצין מוסמך הסבור כי יש
מקום למנות גוף מסוים בחוק ולהנחותו. פניית הקצין המוסמך תיעשה, בדרך כלל, לאחר שדן בנושא עם הגוף הרלוונטי המיועד להיכלל בחוק או להיגרע ממנו.
11. בעניין זה, אציין כי במערך הסייבר הלאומי פועלת ועדת היגוי להגנה על מערכות ממוחשבות חיוניות בראשות ראש מערך הסייבר הלאומי (להלן: "ועדת ההיגוי"). ועדת ההיגוי מפקחת על הנחיות מערך הסייבר לגופים השונים ופעילות הגופים המונחים על ידי המערך בהגנה על המערכות הממוחשבות החיוניות המצויות בהם. עוד קובעת ועדת ההיגוי באם לכלול גוף מסוים בחוק או לגרוע גוף מסוים מהחוק, בהתאם לתבחיני נזק שונים שקבעה. פרוטוקולים של דיוני ועדת ההיגוי הכוללים את החלטות ועדת ההיגוי, מועברים למשרד לביטחון הפנים על מנת לקיים את הליכי ההיוועצות והאישורים הנדרשים למימוש החלטות ועדת ההיגוי.
12. נכון להיום, ישנם מספר גופים שהתהליך להכללתם בחוק כמעט והושלם, לרבות הליך היוועצות וקבלת אישור ראש הממשלה, אך פיזור הכנסת ה 23 בטרם עת, והפסקת דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בטרם הספיקה לדון ולאשר את התיקונים הנדרשים, מנע את אישור תיקון התוספות בכנסת.
13. לאור זאת, ומשהוקמה ממשלה חדשה ומונו שרים חדשים למשרדי הממשלה הרלוונטיים, הנחה הייעוץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, על דעת מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, לקיים את הליך ההיוועצות מחדש עם השרים החדשים שמונו למשרדים השונים. לאחר ההיוועצות המחודשת יש לפנות, מחדש, לאישור ראש הממשלה (למעט במקרה של תיקון התוספת השלישית) ולאחר מכן לועדת ביטחון הפנים או לועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת (בהתאם להחלטת הכנסת באשר לזהות הועדה שתקבל את הסמכויות הנוגעות לחוק).
14. להלן פירוט בדבר הגופים שההליך בעניינם החל אך טרם הושלם כאמור, ויש לפתוח בהליך היוועצות מחודש בעניינם. בנוסף, אפרט גם בעניין מערך האבטחה של הרכבת הקלה בירושלים שהליכי ההיוועצות והאישור בעניינו טרם החלו.
15. אציין כבר כעת כי ביום 20.12.2020 ניתן אישור ראש הממשלה דאז לכל התיקונים המבוקשים, למעט התיקון בעניין מערך האבטחה של הרכבת הקלה בירושלים שמובא כעת לראשונה בפני השר, כאמור לעיל.
תיקונים לתוספת השנייה לחוק:
הוספת הרשות לניירות ערך:
16. הרשות לניירות ערך הינה רשות סטטוטורית שהוקמה על פי חוק ניירות ערך, תשכ"ח – 1968 ותפקידה הוא שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך (להלן: "הרשות").
17. מבדיקה שערך השב"כ עולה שחלק מעובדי הרשות עלולים להיחשף למידע ביטחוני מסווג או לעשות שימוש במערכות ממוחשבות מסווגות של גופים מסוימים, ונדרשים לרמת סיווג גבוהה לצורך מילוי תפקידם.
18. נכון להיום, ממונה הביטחון במשרד האוצר (שהוא מונחה מכוח החוק על ידי השב"כ) מנחה את הרשות בכל הנוגע לאבטחת המידע וסיווג המערכות, ואף מבצע עבור הרשות את בדיקות ההתאמה הביטחוניות של העובדים במשרות הדורשות סיווג.
19. דא עקא, שרמות הסיווג שיכול לאשר ממונה הביטחון במשרד האוצר הן מוגבלות, ועובדי הרשות נדרשים לעתים לרמת סיווג גבוהה ביותר ולכן סבור השב"כ כי יש צורך לכלול את הרשות באופן נפרד בתוספת השנייה לחוק כך שתונחה ישירות על ידי השב"כ הן באבטחת מידע והגנה על המערכות הממוחשבות של הרשות והן בביצוע התאמה ביטחונית של העובדים הנדרשים לסיווג.
20. משכך, פנה ראש המחלקה המשפטית למערך הסייבר של השב"כ ליועמ"ש המשרד לביטחון פנים (דאז) בבקשה לפעול להכללת הרשות בתוספת השנייה לחוק.
21. לאור העובדה שהכללת גוף מסוים בתוספת השנייה לחוק מסמיכה את משטרת ישראל להנחות את אותו הגוף בפעולות לאבטחה פיזית, הועברה הבקשה להתייחסות משטרת ישראל.
22. לאחר בחינת הצורך שבהנחיית הרשות וסקירת צרכי האבטחה שלה, המליץ ראש חטיבת האבטחה דאז במשטרת ישראל לקבל את בקשת השב"כ ולכלול את הרשות בתוספת השנייה לחוק. אציין, שבקשת השב"כ נעשתה בתמיכתו של מנכ"ל הרשות, לאחר שהבין את כלל המשמעויות הנגזרות מהכללת הרשות בתוספת השנייה לחוק.
23. לאור זאת, ביום 24.8.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז לשר האוצר דאז לקבלת אישור היוועצות כשר הממונה על הרשות. ביום 11.10.2020 ניתן אישור שר האוצר דאז לקיומה של חובת ההיוועצות, וביום 20.12.2020 ניתן אישור ראש הממשלה דאז לתיקון המבוקש, כאמור לעיל.
24. ביום 21.12.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דאז בבקשה לאשר את התיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 23 בטרם עת לא התכנסה הועדה לדון בבקשה ולאשרה.
25. משכך, נדרש לקיים את הליכי ההיוועצות והאישור מחדש. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשר האוצר לקיום חובת ההיוועצות כנדרש.
תיקון שם חברת פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ ("פי גלילות"):
26. חברת פי גלילות עוסקת בהפעלת מסופים לאחסנת וניפוק דלקים ומנויה בפרט 17 בתוספת השנייה לחוק.
27. בעבר החברה הייתה בבעלות המדינה ולפני מספר שנים עברה הליך הפרטה. החברה מפעילה מספר אתרים ברחבי הארץ.
28. באישור ההיוועצות מיום 20.10.2020 ששלח שר האנרגיה דאז בהתייחס לתיקונים לתוספת החמישית שיוזכרו להלן, הוסיף שר האנרגיה דאז בקשה לתקן את שם החברה לשם "דלק פי גלילות – שותפות מוגבלת" וזאת לאור הפרטתה ושינוי הבעלות שעברה, כאמור.
29. אציין כי ראש הממשלה דאז נתן אישורו לעניין זה במכתבו מיום 20.12.2020.
30. גם בעניין זה יש לקיים מחדש את חובת ההיוועצות ואישור ראש הממשלה, כאמור.
תיקונים לתוספת השלישית לחוק:
הוספת שירות התעסוקה:
31. ביום 21.12.2020 פנה שר הכלכלה והתעשייה דאז, כשר הממונה על שירות התעסוקה, לשר לביטחון הפנים דאז בבקשה להוסיף את שירות התעסוקה לתוספת השלישית לחוק. עוד ציין שר הכלכלה והתעשייה דאז כי ניתן לראות בפנייתו אישור לקיום חובת ההיוועצות הנדרשת לפי סעיף 18 לחוק. לבקשתו של שר הכלכלה והתעשייה דאז צורף מכתבו של מנכ"ל שירות התעסוקה המפרט את הצורך שבהוספת שירות התעסוקה לתוספת השלישית לחוק. שני המכתבים מצ"ב למכתבי זה.
32. אציין, כי עוד בשנת 2018 פנה שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים דאז, שכיהן כשר הממונה בשעתו על שירות התעסוקה, בבקשה דומה, אולם המהלך לא קודם לאור התפזרות הכנסת ה 20 בטרם עת בסוף שנת 2018.
33. ביום 23.12.2020 אישר ראש חטיבת האבטחה במשטרת ישראל דאז את בקשת שר הכלכלה והתעשייה דאז ונתן הסכמתו להוספת שירות התעסוקה לתוספת השלישית לחוק (אישור רח"ט אבטחה דאז מצ"ב).
34. ביום 28.12.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בבקשה לאשר את התיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 23 בטרם עת לא התכנסה הועדה לדון בבקשה ולאשרה.
35. כעת, לאור הקמת הממשלה ה 36, יש לקיים את הליך ההיוועצות בעניין מחדש. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשרת הכלכלה והתעשייה לקיום חובת ההיוועצות.
הוספת יחידת הביטחון של הרכבת הקלה בירושלים:
36. הרכבת הקלה בירושלים מופעלת כיום על ידי חברת "כפיר" במסגרת זיכיון שניתן לה מאת שר התחבורה בהתאם לסמכותו לפי פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל"ב-1972. אולם, מערך האבטחה של הרכבת הקלה מופעל על ידי עיריית ירושלים באמצעות יחידת ביטחון ייעודית. עיריית ירושלים, ככל עירייה בארץ, פועלת מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש] וכפופה לשר הפנים כשר הממונה על פקודת העיריות בפרט ועל השלטון המקומי בכלל.
37. ביום 29.7.2020 פנה ראש העיר ירושלים לשר לביטחון הפנים דאז בבקשה להוסיף את מערך האבטחה של הרכבת הקלה בירושלים לתוספת השלישית לחוק.
38. בפנייתו הסביר ראש עיריית ירושלים את הצורך בהסדרת ההנחייה המקצועית של משטרת ישראל למערך האבטחה של הרכבת הקלה, לאור המורכבות הביטחונית הכרוכה באבטחת הרכבת וציבור הנוסעים, ובמתן הסמכויות הקבועות בחוק לממונה הביטחון של מערך האבטחה ולמאבטחי הרכבת הקלה.
39. במרוצת השנה האחרונה פנו גורמי העירייה הרלוונטיים מספר פעמים בבקשה לקדם את העניין.
40. הגורם המקצועי במשטרת ישראל (מדור רכבות/חטיבת האבטחה) תומך בבקשה.
41. לאור האמור לעיל, אמליץ לשר לקבל את בקשת עיריית ירושלים, ולהוסיף לתוספת השלישית לחוק את עיריית ירושלים לעניין יחידת הביטחון של הרכבת הקלה בלבד.
42. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשרת הפנים לקיום חובת ההיוועצות.
תיקונים לתוספת החמישית לחוק:
הוספת חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (חנ"י):
43. חנ"י הינה חברה ממשלתית הפועלת משנת 2005 ומפוקחת ע"י רשות הספנות והנמלים (רספ"ן) במשרד התחבורה. תפקידה של חנ"י, בין היתר, הוא הקמת ושכלול נמלי הים המסחריים בחיפה, אשדוד ואילת, והקמת הנמלים החדשים (הפרטיים) בחיפה ואשדוד וניהול המקרקעין בתחום הנמלים.
44. לחנ"י תשתית ממוחשבת מרכזית המאפשרת קיום הליכי סחר אלקטרוני בין כלל השותפים למסחר הימי: נמלים, מכס, סוכני אנייה ומכס, משלחים בינלאומיים, יבואנים, יצואנים ועוד. השבתת המערכת או שיבוש הנתונים שבה יפגעו משמעותית ביכולת של חנ"י להפעיל את המסחר הימי וייווצר מצב בו לא תתאפשר הוצאה וכניסה של סחורות לארץ ומהארץ בדרך הים.
45. לאור זאת, החליטה ועדת ההיגוי ביום 8.11.2018 לפעול להוספת חנ"י לתוספת החמישית לחוק. ההחלטה נתמכה ע"י חנ"י, אגף החירום במשרד התחבורה, רספ"ן ורשות המסים.
46. ביום 5.12.2018 פנה השר לביטחון הפנים דאז לקבלת אישור היוועצות משר התחבורה דאז כשר הממונה על חנ"י. ביום 3.2.2019 ניתן האישור לקיום חובת ההיוועצות מאת שר התחבורה דאז, וביום 10.3.2019 ניתן אישור ראש הממשלה דאז.
47. ביום 17.3.2019 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דאז לקבלת אישור הועדה לתיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 20 בטרם עת לא כונסה הוועדה והנושא לא הובא לאישור ועדת ההסכמות.
48. לאחר הקמת הממשלה ה 35, ביום 24.8.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז לקבלת אישור היוועצות מחדש משרת התחבורה דאז. ביום 17.9.2020 ניתן אישור קיום חובת ההיוועצות מאת שרת התחבורה דאז, וביום 20.12.2020 ניתן אישור ראש הממשלה.
49. ביום 21.12.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דאז בבקשה לאשר את התיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 23 בטרם עת לא התכנסה הועדה לדון בבקשה ולאשרה.
50. משכך, נדרש לקיים את הליכי ההיוועצות והאישור מחדש. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשרת התחבורה לקיום חובת ההיוועצות כנדרש.
הוספת חברת קו מוצרי דלק בע"מ (קמ"ד):
51. חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (תש"ן) הינה חברת התשתית הלאומית של משק האנרגיה בישראל, בבעלות מלאה של המדינה וממלאת תפקיד מרכזי בתחום הפריקה, אחסון, הולכה וניפוק. החברה הינה גוף המנוי בתוספת החמישית לחוק.
52. חברת קמ"ד הינה חברה בת של תש"ן ובבעלותה המלאה, היינו חברת בת ממשלתית, האחראית על הקמה ותפעול של מערכות להובלת תזקיק נפט. עמדת גורמי המקצוע במערך הסייבר הלאומי היא שפגיעה במערכות הממוחשבות של קמ"ד תהווה פגיעה בשירות קריטי למשק הישראלי, פגיעה בגופים רבים הקשורים למערכות של קמ"ד ונזק כספי עצום למדינת ישראל.
53. לאור זאת החליטה ועדת ההיגוי ביום 8.11.2018 לפעול להוספת קמ"ד לתוספת החמישית לחוק. יצוין, כי הבקשה להוסיף את קמ"ד לתוספת החמישית לחוק הינה יוזמת תש"ן וקמ"ד בעצמן, לאור הצורך להשוות את רמת ההגנה בסייבר של קמ"ד לזו של תש"ן, ובהסכמת הגורמים הרלוונטיים במשרד האנרגיה.
54. ביום 5.12.2018 פנה השר לביטחון הפנים דאז לקבלת אישור היוועצות משר האנרגיה דאז כשר הממונה על קמ"ד. ביום 24.12.2018 ניתן האישור לקיום חובת ההיוועצות מאת שר האנרגיה דאז, וביום 10.3.2019 ניתן אישורו של ראש הממשלה דאז.
55. ביום 17.3.2019 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דאז לקבלת אישור הועדה לתיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 20 בטרם עת לא כונסה הוועדה והנושא לא הובא לאישור ועדת ההסכמות.
56. לאחר הקמת הממשלה ה 35, ביום 24.8.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז לקבלת אישור היוועצות מחדש משר האנרגיה דאז. ביום 20.10.2020 ניתן אישור קיום חובת ההיוועצות מאת שר האנרגיה דאז, וביום 20.12.2020 ניתן אישור ראש הממשלה דאז.
57. ביום 21.12.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דאז בבקשה לאשר את התיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 23 בטרם עת לא התכנסה הועדה לדון בבקשה ולאשרה.
58. משכך, נדרש לקיים את הליכי ההיוועצות והאישור מחדש. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשרת האנרגיה לקיום חובת ההיוועצות כנדרש.
הוספת חברת אנרג'יאן ישראל ("אנרג'יאן"):
59. חברת אנרג'יאן היא חברה פרטית בבעלות ישראלית-בריטית וחברת בת של חברה ציבורית הרשומה באנגליה. אנרג'יאן עוסקת בפיתוח שדות גז טבעי, ומחזיקה ב 100% מהזכויות במאגרי "כריש" ו"תנין" המצויים במים הכלכליים של ישראל, כ 90 ק"מ מערבית לחיפה. אנרג'יאן פועלת מכוח רישיון שניתן לה מאת משרד האנרגיה לפי חוק הנפט, התשי"ב-1952.
60. פיתוח שדות הגז מתבצע באמצעות אסדה צפה שממוקמת בסמיכות לשדה "כריש" (האסדה צפויה להגיע מסינגפור לישראל לקראת סוף 2020). באסדה מתבצע כל הטיפול בגז לפני הזרמתו למערכת ההולכה הארצית של מדינת ישראל. באסדה מערכת מרכזית לשאיבת הגז המפותחת בנורבגיה. פגיעה בזמינות המערכת או באמינות הנתונים שבה ע"י מתקפת סייבר עלולה לגרום לשיבוש בעבודת השאיבה עד כדי הפסקה מוחלטת ואף לפיצוץ באסדה על כל הנזקים הנגזרים מכך, לרבות הפגיעה בשירות חיוני לציבור.
61. האסדה נמצאת ברשימת 10 המתקנים הרגישים במשק האזרחי של רח"ל, ולאור היותה מתקן בסדר גודל של בתי הזיקוק, הרי שמדובר בתרחישי נזק גדולים במיוחד במידה ויתממש אחד האיומים על האסדה.
62. לאור זאת, החליטה ועדת ההיגוי ביום 24.9.2019 לפעול להוספת אנרג'יאן לתוספת החמישית לחוק. ההחלטה נתמכה ע"י הנהלת אנרג'יאן וממונה הביטחון והגנת הסייבר שלה, המל"ל, וכן ע"י הגורמים הרלוונטיים במשרד האנרגיה.
63. ביום 24.8.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז לשר האנרגיה דאז לקבלת אישור היוועצות כשר הממונה על אנרג'יאן. ביום 20.10.2020 ניתן אישור שר האנרגיה דאז לקיומה של חובת ההיוועצות, וביום 20.12.2020 ניתן אישור ראש הממשלה דאז לתיקון המבוקש, כאמור לעיל.
64. ביום 21.12.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בבקשה לאשר את התיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 23 בטרם עת לא התכנסה הועדה לדון בבקשה ולאשרה.
65. משכך, נדרש לקיים את הליכי ההיוועצות והאישור מחדש. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשרת האנרגיה לקיום חובת ההיוועצות כנדרש.
הוספת המרכז למיפוי ישראל ("מפ"י"):
66. מפ"י הינה יחידת סמך ממשלתית הכפופה למשרד הבינוי והשיכון. בהתאם להחלטת ממשלה 1074 מיום 31.1.2016 הוקם במפ"י מאגר מידע בתחום התשתיות הלאומיות. המאגר כולל את כלל המידע הקיים בתחום התשתיות הלאומית החיוניות – תקשורת, כבישים, ביוב, מים, חשמל, גז, נפט ועוד. המידע המצוי במאגר כולל גם מידע רגיש בעל ערך גבוה. חלק מהמידע פומבי ומונגש לכלל הציבור וחלקו לא.
67. לאור העובדה שהמאגר כולל מידע בדבר תשתיות לאומיות של המדינה, לרבות תשתיות קריטיות, הוא מהווה נכס בעל ערך גבוה למדינת ישראל ובהתאם גם לאויביה. כמו כן, בהתאם לעמדת רשות החירום הלאומית (רח"ל), המידע המצוי במאגר חיוני לשעת חירום.
68. לאור זאת, החליטה ועדת ההיגוי ביום 24.9.2019 לפעול להוספת מפ"י לתוספת החמישית לחוק. ההחלטה נתמכה ע"י מנכ"ל מפ"י וממונה הביטחון שלה, מנהל אגף הביטחון במשרד הבינוי והשיכון ומנהל היחידה להגנת הסייבר בממשלה.
69. ביום 24.8.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז לשר הבינוי והשיכון דאז לקבלת אישורו לקיום חובת ההיוועצות כשר הממונה על מפ"י. ביום 4.11.2020 ניתן אישור שר הבינוי והשיכון דאז לקיומה של חובת ההיוועצות, וביום 20.12.2020 ניתן אישור ראש הממשלה דאז לתיקון המבוקש, כאמור לעיל.
70. ביום 21.12.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דאז בבקשה לאשר את התיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 23 בטרם עת לא התכנסה הועדה לדון בבקשה ולאשרה.
71. משכך, נדרש לקיים את הליכי ההיוועצות והאישור מחדש. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשר הבינוי והשיכון לקיום חובת ההיוועצות כנדרש.
הוספת חברת שירותי בנק אוטומטיים וחברת מרכז סליקה בנקאי ("שב"א" ו"מס"ב" בהתאמה):
72. שב"א ומס"ב הן חברות פרטיות, המספקות שירותים טכנולוגיים במערך התשלומים והסליקה בישראל, ועיקר עיסוקן במגזר הפיננסי. החברות פועלות תחת רגולציה של בנק ישראל, רשות התחרות ורשות ניירות ערך. החברות נדונו בועדת ההיגוי כגוף אחד
כיוון שהן חולקות תשתיות משותפות ומשאבים משותפים שונים ומעניקות שירותים שונים אחת לשנייה. לחברות מנכ"ל משותף, הנהלה ועובדי מטה משותפים, וכן שירותי תחזוקה ומשרדים משותפים.
73. שב"א ומס"ב מנהלות ומתפעלות 3 מערכות מרכזיות המוגדרות חיוניות במערכת הבנקאית: מערכת מכשירי בנק אוטומטיים ATM (כספומטים) ומערכת ארצית יחידה בישראל לביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי – שתיהן של חברת שב"א, ומערכת סליקת תנועות בין-בנקאיות לזיכויים, חיובים והעברת תשלומים של חברת מס"ב. במערכת של חברת מס"ב משתמשים כ 30,000 ארגונים בהם תאגידים בנקאיים, הדואר, חב' כרטיסי אשראי, משרדי ממשלה ומוסדות ציבור.
74. מערכות אלה מוגדרות כחיוניות ביותר גם ע"י רח"ל ובנק ישראל, ומהוות מערכות יחידות מסוגן במגזר הפיננסי בישראל, הנמצא כיום במוקד של תקיפות סייבר. פגיעה במערכות של החברות תביא לשיתוק הפעילות באלפי מערכות וגופים המשתמשים בשירותיהן, ולפגיעה במערכות בנקאיות נוספות הקשורות או מתממשקות למערכות של שב"א ומס"ב. בנוסף, הנזק הכספי למדינה מהשבתה של החברות גם לפרק זמן של שבוע בלבד עלול להגיע למאות מיליוני שקלים.
75. לאור זאת, החליטה ועדת ההיגוי ביום 24.9.2019 לפעול להוספת שב"א ומס"ב לתוספת החמישית לחוק. ההחלטה נתמכה ע"י הגורמים הרלוונטיים בבנק ישראל.
76. ביום 24.8.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז לשר האוצר דאז לקבלת אישור היוועצות כשר הממונה על שב"א ומס"ב. ביום 11.10.2020 ניתן אישור שר האוצר לקיומה של חובת ההיוועצות, וביום 20.12.2020 ניתן אישור ראש הממשלה דאז לתיקון המבוקש, כאמור לעיל.
77. ביום 21.12.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בבקשה לאשר את התיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 23 בטרם עת לא התכנסה הועדה לדון בבקשה ולאשרה.
78. משכך, נדרש לקיים את הליכי ההיוועצות והאישור מחדש. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשר האוצר לקיום חובת ההיוועצות כנדרש.
גריעת חברת חיפה כימיקלים:
79. חברת חיפה כימיקלים נוסדה ע"י ממשלת ישראל, באמצעות החברות הממשלתיות בתי הזיקוק ומחצבי ישראל, בשנת 1966. החל מסוף שנות ה 90 נמצאת החברה בבעלות פרטית. לחברה אתר בעיר חיפה הכולל מיכל אמוניה ומפעל לייצור דשנים ואתר במישור רותם בנגב הקולט אמוניה. כמו כן, באתר זה מוקם מפעל חדש לייצור אמוניה במקום המפעל בחיפה.
80. החברה אושרה כגוף מונחה לפי התוספת החמישית לחוק בשנת 2008 עקב האיום של פגיעת סייבר במיכל האמוניה בחיפה, פגיעה שלפי תרחישי הנזק עלולה הייתה להוביל לפגיעה משמעותית בנפש באוכלוסיית חיפה. כיום החברה מנויה בפרט 17 לתוספת החמישית לחוק.
81. באוקטובר 2013 החליטה הממשלה להעביר את מיכל האמוניה לנגב ובספטמבר 2017 הושלם ריקון המיכל בחיפה. משכך, סבורה ועדת ההיגוי, הוסר הנזק שעלול היה להיגרם מפגיעה במפעל בחיפה.
82. באשר למיכל שבנגב, לפי עמדות גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, האתר הדרומי אינו קרוב למקומות ישוב ואוכלוסייה והיקף האחסון שלו קטן משמעותית מהאתר בחיפה. כמו כן, מיכלי האמוניה באתר הדרומי מוטמנים ונערכו פעולות הצלה למקרה של פגיעה בהם.
83. גם נציג החברה שהשתתף בדיון הסכים שתרחישי הנזק שיוחסו למפעל בחיפה הוסרו, למרות רצון החברה להמשיך ולקבל הנחיות ממערך הסייבר הלאומי.
84. לאור זאת, החליטה ועדת ההיגוי ביום 6.5.2019 לפעול לגריעת חיפה כימיקלים מהתוספת החמישית לחוק, כך שתקבל הנחיות בתחום אבטחת הסייבר באמצעות יחידת הסייבר של המשרד להגנת הסביבה. ההחלטה נתמכה ע"י הגורם המקצועי להגנת הסייבר במשרד להגנת הסביבה וע"י ראש רח"ל.
85. ביום 24.8.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז לשרה להגנת הסביבה דאז לקבלת אישורה לקיום חובת ההיוועצות כשרה הממונה על חברת חיפה כימיקלים. ביום 24.11.2020 ניתן אישור השרה להגנת הסביבה דאז לקיומה של חובת ההיוועצות, וביום 20.12.2020 ניתן אישור ראש הממשלה דאז לתיקון המבוקש, כאמור לעיל.
86. ביום 21.12.2020 פנה השר לביטחון הפנים דאז ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דאז בבקשה לאשר את התיקון המבוקש, אולם לאור פיזור הכנסת ה 23 בטרם עת לא התכנסה הועדה לדון בבקשה ולאשרה.
87. משכך, נדרש לקיים את הליכי ההיוועצות והאישור מחדש. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשרה להגנת הסביבה לקיום חובת ההיוועצות כנדרש.
גריעת משרד התחבורה:
88. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נוסף לתוספת החמישית לחוק בשנת 2017 (פריט 23), בגין המרכז המבצעי לאירועי תעופה (ממל"ת) באגף ביטחון, חירום וסייבר של המשרד. תפקיד הממל"ת, בתמצית, ליתן אישורי כניסה לכלל הטיסות המבקשות להגיע לישראל או לחצות במרחב האווירי שלה, טיפול באירועים ביטחוניים תעופתיים ומתן שירותים שונים ותמונת מצב בזמן אמת לגורמי הביטחון השונים.
89. בממל"ת פועלת מערכת ממוחשבת שהוגדרה כ"חיונית" המרכזת נתונים שונים שמאפשרים את הפעילויות המפורטות לעיל.
90. הליך הוספת משרד התחבורה לתוספת החמישית לווה בהמלצת השב"כ להגדיר את ממל"ת כתשתית ממוחשבת קריטית(תמ"ק) לאור הערכת התממשות תרחישי נזק שונים במידה והתשתית תיפגע.
91. בחלוף שנתיים בהן הנחה מערך הסייבר הלאומי את הממל"ת, הגיעו גורמי המקצוע במערך הסייבר למסקנה כי תרחישי הנזק לפיהם מוגדות תשתיות ממוחשבות כ"קריטיות" אינן מתקיימים בממל"ת והמליצו לועדת ההיגוי לגרוע את משרד התחבורה מהתוספת החמישית לחוק.
92. לבקשת מנהלת תחום הסייבר במשרד התחבורה, בשנת 2020 ביצע אגף תמ"ק במערך הסייבר הלאומי בדיקה מעמיקה בעניין והגיע לכלל מסקנה כי תרחישי הנזק אינם מתקיימים באופן המצדיק את הגדרת התשתית הממוחשבת כ"קריטית".
93. לאור זאת, החליטה ועדת ההיגוי ביום 1.2.2021 לפעול לגריעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מהתוספת החמישית לחוק.
94. מצ"ב למכתבי זה נוסח פנייה לשרת התחבורה לקיום חובת ההיוועצות כנדרש.
95. בסיכום כל האמור לעיל, וככל שהשר יאשר להתחיל בהליכי ההיוועצות הנדרשים כאמור, אודה לחתימת השר על מכתבי הפנייה המצ"ב למכתבי זה והעברתם לשרים הרלוונטיים. לאחר קבלת אישורי השרים לקיום חובת ההיוועצות, תוכן לשר פנייה לקבלת אישור ראש הממשלה לתיקונים המבוקשים. כמו כן, מצ"ב טיוטת צו לתיקון החוק כאמור.
בברכה,
רועי הראל, עו"ד
מנהל מחלקה בכיר
העתקים:
מר תומר לוטן – מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים
מר אריאל סיזל, עו"ד – היועץ המשפטי (בפועל)
גב' יעל-גורן חזקיה – ראש מטה השר לביטחון הפנים
גב' נגה ספרא – יועצת השר לביטחון הפנים לענייני כנסת וממשלה
תנ"צ אלי כזרי – המזכיר הביטחוני, המשרד לביטחון הפנים