חומר רקע
הוועדה הבין-משרדית לבדיקת רצח נשים בידי בן זוגן
2020
בשנת 2020 נרצחו בישראל, 12 נשים על ידי בני זוגן ועוד 8 נשים על ידי בן משפחה אחר.
נתוני רצח נשים בידי בני זוגן
בין השנים 2004-2020, נרצחו 180 נשים בידי בני זוג:
75 עולות חדשות (42%), מתוכן:
-43 נשים יוצאות חבר העמים (57% מהעולות, 24% מהכללי)
-33 יוצאות אתיופיה (43% מהעולות, 18% מהכללי)
39 ערביות (22%).
62 נשים יהודיות ותיקות (34%)
כ-50% מהנשים היו מוכרות לשירותי הרווחה, וההיכרות, לא תמיד הייתה בתקופה שקדמה לרצח או על רקע אלימות במשפחה.
יש לציין שהוועדה לא קיבלה מנדט ולכן לא דנה במקרים של נשים שנרצחו על ידי בני משפחה שאינם בני זוגן של הנשים, תופעה שהינה שכיחה בקרב משפחות ערביות. מאותה הסיבה הוועדה לא דנה במקרים של נשים זרות שאינן בעלות מעמד חוקי בישראל ובמקרים של גברים שנרצחים על ידי בני זוגם.
במסגרת ההמלצות של הוועדה הבין משרדית למאבק באלימות במשפחה, גובש נהל חדש שיאפשר דיון בכל רצח שמתרחש במשפחה. נוהל זה, אושר על ידי מנכ"ל משרד הרווחה והועבר לעיונם ואישורם של המנכ"לים של המשרדים השותפים לדיוני הוועדה.
ניתוח מקרי הרצח נשים בידי בני זוגן:
להלן יוצגו משתנים שחזרו על עצמם בבדיקות מקרי הרצח או בחלקן, ולהערכתנו מהווים גורמי סיכון קריטיים בבואנו לטפל ולמנוע מקרי קצה ומקרי רצח:
מעורבות של ארגוני פשע- בחלק מהמקרים קיימת מעורבות של ארגוני פשיעה בהוצאה לפעול של מעשי רצח. משפחות שיש להן קשר עם ארוגני פשע או כאלה שפונות לקבלת חסות שלהן במקום לפות למשטרה.
חוסר אימון במערכות- קושי של בני המשפחה נשים וגברים לפנות לקבלת סיוע משירותי הרווחה ו/או המשטרה עקב חוסר אימון ביכולתן של מערכות אלו לסייע להן-ם. .
פרידה, גירושין ואחרי גירושין- בעיקר במקרים של סכסוך מתמשך וקושי להשלים עם הפרידה, מאבקי רכוש ומשמורת והסדרי ראייה הקשורים לילדים המשותפים.
מצב הגבר וערעור מעמדו – העובדה שבמקרים רבים לגבר "אין מה להפסיד" מהווה גורם מסכן, וכן לא קיימים מנגנונים מספיקים לחיוב טיפול בגברים אלימים, וכן אין דגש מספיק במערכות הרווחה השונות על הקשר עם הגבר וסיוע לו.
בריאות הנפש ובריאות כללית- משפחות רבות היו מוכרות למערכת בריאות הנפש בעיקר הגברים, וניכרת בעיה בהעברת מידע בין גורמי הבריאות לרווחה.
קושי לקבלת הסכמה מצד האישה לתוכנית ההגנה המוצעת והכרה בסיכון בו היא מצויה, כגון: חשש להגיש תלונה, חשש לצאת למקלט, הוצאת צו הגנה. לעיתים נושא זה מושפע מההקשר החברתי תרבותי בו הנשים חיות.
קושי בעבודה מערכתית ורוחבית ברמה הבין שירותית, ארגונית והמשרדית ברמת התאום והעברת המידע- מעקב ומעבר בין רשויות ובין מסגרות, העברת מידע, היעדר ניהול ותיאום טיפול, הערכות סיכון משותפות.
נקודת מפנה/ טריגר- משתנה זה ידוע כמשתנה מרכזי בהערכת מסוכנות ובלט ברוב מקרי הרצח: כגון חווית אובדן, פתיחה של הליך פרידה וגירושין, מחלה, אבטלה, שינויים מצד האישה.
קושי בתכלול של גורמי הסיכון והמסוכנות, כולל חוסר מודעות וידע בנושא מסוכנות בקרב גורמים משפטיים.
בעיה של תת דיווח ופניה לעזרה לשירותי הרווחה ושירותים אחרים: בריאות, חינוך, קליטה ועוד.
עלייה מדאיגה במס' הנרצחות בקרב אוכלוסיית הקשישים.
אוכלוסיות מיוחדות / תרבותיות: חוסר בהבנה, רגישות וכשירות תרבותית בקרב העו"סים וגורמי המקצוע במערכות משיקות; פערים בזהות הדתית בין בני הזוג, בעיקר בקרב אוכלוסיית העולים; נשים עם בעיה במעמד חוקי, אשר מחד מתקשות לפנות ולדווח על אלימות כלפיהן ומאידך קיים קושי בטיפול בהן במצבי שגרה; קושי בעבודה עם המנהיגות הדתית והקהילתית ומחסור בעו"סים דוברי שפה.
יודגש, כי ברוב מקרי הרצח שנבדקו, התקיימו מספר משתנים בו זמנית, דבר שהגביר את רמת המסוכנות.