חומר רקע
1
5
באפריל
2022
'ד בניסן
"התשפ
ב
לכבוד : ועדת החוקה, חוק המשפט של הכנסת
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה–
( תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי
תיקון"), התשפ
ב-
2
202
[
תקנות1
-
7]
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018
.מסדיר את מכלול דיני חדלות פירעון של תאגידים ושל יחידים
החוק מ
סמיך את שר המשפטים,, בין לבדו ובין בכפוף לאישור ועדת החוקה
להתקין תקנות הדרושות לביצוע
החוק בנושאים שונים .
בספטמבר2019
הותקנו
על ידי השר תקנות ראשונות לפי החוק (תקנות חדלות פירעון
,ושיקום כלכלי התשע"ט-
2019
)(תיקון
), ובהן נ קבעו ההסדרים ההכרחיים לכניסת החוק
לתוקף.
תיקון מהותי
ראשון לתקנות (תיקון1
)
תוקן על ידי שר המשפטים ביום31.12.2020
,ומרביתו
נכנס לתוקף, למעט חלק ו'1,
'שכניסתו נקבעה ליום תחילתו של התיקון שעל שולחן הוועדה. תיקון מס2
לתקנות, שעניינו התאמות לתקנות
סדר הדין האזרחי החדשות תוקן על ידי שר המשפטים ביום5.4.21
.
ב
נוסח ה
תקנות
היום תשעה
חלקים שנכנסו לתוקף, וכאמור, חלק נוסף (חלק ו'1
:) שטרם נכנס לתוקף
:'חלק א;פרשנות ופרסום
;חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד
;חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
;חלק ד': הנשייה
חלק ד1
;': מעמד הנושים וזכויותיהם
;חלק ה': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
חלק ו': אחריות נוש
א משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פיר;עון
'חלק ו1: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים;
חלק ז': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד
)(הוראת שעה ;
.חלק ח': הוראות שונות
על שולחן ועדת החוקה טיוטת
תקנות חדלות פירעון נוספות. בתקנות אלו מוצע
לקבוע הסדרים בנושאים נוספים
הנחוצים להפעלת החוק, ובהם
הוראות ביחס ל
הגשת בקשה להסדר חוב;
הוראות לעניין אישור תכנית לשיקום
כלכלי והסדר
י חוב בידי אסיפות הסוג; סדרי העבודה של אסיפת הנושים; אופן ניהול הבירור בידי הנאמן;
סדרי
הדין ב קביעת שכר הנאמן מקופת הנשייה
בהליכי חדלות פירעון של יחידים; והוראות בעניין נכסי קופת
.הנשייה
על מנת שבידי הוועדה תהיה התמונה המלאה להסדר התקנות הקיים ולהסדר המוצע, כולל
מסמך זה ,
בנוסף
לתיקונים המוצעים
בתיקון ,זה גם
חלק ים של חלק
ו1', ש
תוקן על ידי השר ו
טרם נכנס לתוקף.
כדי להקל על
ההבחנה בין השניים מופיע
ה"תיקון המוצע ב"עקוב אחר שינויים .
עוד נציין כי קובץ דומה של תקנות סדרי דין
הועברו לאישור הוועדה לפני כשנה וחצי .
הנוסח שלהלן הוא נוסח
מעודכן שהוגש מחדש, ועל כן השינויים שנערכו בו מאז הנוסח הקודם אינם מופיעים בו . תיקונים נוספים
המוצעים
לנוסח החדש כעת מופיעים ב
תכלת
. תיקונים מוסכמים עם משרד ה משפטים
מסומנים ירוק .בצהוב –
תיקונים חדשים שנוספו למסמך–
לפי הצעה מחודשת של משרד המשפטים או מאחר שנשמטו בטעות בנוסח
.הקודם
2
תקנה1
המוצעת– תיקון הפתיח
][נוסח משולב:
תיקון הפתיח
1.בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-
2019
1 (להלן –
התקנות
,)העיקריות במקום הפתיח
:יבוא
בתוקף סמכותי לפי סעיפים8
,)(ג12
,
13
,)(א14
,)(ב21
,)(ב24
,)(ב26
,)(א82
,)(ג104
,)(ב106
,)(א108
,)(ה111
,
113
,)(ב117
)(א,
128
,)(א152
,)(ד
153
,)(ו155
,
210
(דה,)) עד (ו
227
,
239
,)(ב240
,)(ג241
,
256
,
262
,)(ה
263
,)(ה
286
,)(ד
321
)(ב ,
326
)(ג
338
,)(ד356
ו-
357
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018
,
ולעניין
תקנות59
ג עד59
,כ106
ב עד106
,ו109
ב עד109
,ה119
,א134
ב עד134
,י136
י עד136
,יח159ב1
עד159ב3
,
159ח1
,
159ט1
עד159ט2
,
159יד1
,
159יז1
,
159
יט עד159כג ו-
169, באישור ועדת החוקה, חוק ומ שפט של
,הכנסת
:אני מתקין תקנות אלה
תקנה2
המוצעת–
תיקון תקנה1
][נוסח משולב:
תיקון תקנה1
2.ב תקנה1 ל תקנות העיקריות–
(1)
אחרי
:ההגדרה "בלא דיחוי" יבוא
"הי "וועדות חזותית–
תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת
";תמונה וקול בזמן אמת.
(2)
אחרי ההגדרה
"תעודות
התחייבות "יבוא:
ק תקנות
החברות
(כללים
בדבר מינוי כונסי נכסים ,מפרקים ושכרם ")
-
תקנות החברות
(כללים
בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם,)
התשמ
"א-
1981
2;".
חלק א': פרשנות ופרסום
פרק א': הגדרות והוראות שונות
1.
בתקנות אלה–
"
"אתר הנאמנים– מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים בין הממונה לנאמן;
"
"בלא דיחוי–
בתוך פרק זמן שאינו עולה על24
שעות;
""היוועדות חזותית–
";תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת
"
"מנהל מערכת ההוצאה לפועל–
לפי סעיף4
;לחוק ההוצאה לפועל
""מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל–
;מערכת מקוונת של מערכת ההוצאה לפועל
""מערכת הממונט–
;מערכת מקוונת המשמשת את הממונה בניהול הליכי חדלות פירעון
""מערכת מקוונת–
;אתר הנאמנים או מערכת הממונט, לפי העניין
""מרשם חברי תאגיד–
לגבי חברה, מרשם בעלי המניות לפי סעיף127
לחוק החברות, מעודכן ליום הגשת
הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי שותפות–
רשימת השותפים מעודכנת ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים
'ובשותפות מוגבלת ציבורית כמשמעותה בפרק ו1
לפקודת השותפויות– גם מרשם מחזיקי יחידות ההשתתפ ות כמשמעותו
'בסימן ז' בפרק ו1;
""נושה מהותי–
:נושה של תאגיד שמתקיימים בו אחד מאלה
(
1
)
;נושה מובטח
(
2
)
מי שבמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, התאגיד חב לו סכום העולה על75,000
שקלים חדשים או סכום
1
ק"ת
ה
תשע"ט,
'עמ3910
'; התשפ"א, עמ2875
.
2
'ק"ת התשמ"א, עמ646
'; התשס"א, עמ131
.
גדרות
3
העולה על10%
מסך כל חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי;הנמוך מביניהם
(
3
)
נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך של סדרת
( תעודות ההתחייבות כאמור אינה נמוכה מהסכומים המפורטים בפסקה2
;)
""נסח תאגיד–
:אחד מאלה, לפי העניין
(
1
)
תמצית מידע ממוחשב מרשם החברות אם התאגיד;הוא חברה
(
2
)
;תמצית מידע ממוחשב מרשם השותפויות אם התאגיד הוא שותפות
""תעודות התחייבות–
כהגדרתן בסעיף35
;א לחוק ניירות ערך, שהנפיק תאגיד
")"תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים, מפרקים ושכרם-
תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי
נכסים ומפרקים ושכ
רם), התשמ"א-
1981
3;
""תקנות סדר הדין האזרחי– תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-
1984
.
2.
)(א
תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית המשפט לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים
לפי העניין, אלא אם
כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
)(ב
,תקנות ההוצאה לפועל יחולו על הליכים המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל לפי החוק ולפי תקנות אלה
.בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה"
מוצע לתקן את סעיף ההגדרות (שבפרק א' לחלק א') ולהוסיף את ההגדר
ה
"היוועדות חזותית" שתשמש בתקנה
העוסקת בהשתתפות באסיפת הנושים ואת ההגדרה "תקנות החברות" שתשמש בתקנות המסדירות את סדרי
הדין לקביעת .שכר הנאמן בהליכי חדלות פירעון של יחידים
תקנה3
המוצעת–הוספת
תקנות59
ג עד59אכ:
הוספת
תקנות
59
עד ג
59כא
3.
אחרי תקנה59ב
:לתקנות העיקריות, יבוא
תקנה3
המוצעת
ממוקמת בחלק ב' לתקנות שעניינן "הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד "
– בפרט התקנה
מתקנת את פרק ז' לחלק ב' שעניינו
הפעלת התאגיד ושיקומו הכלכלי :. בפרק כיום שני סימנים'סימן א
(תקנות58
-
57
)
שעניינו בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד והדיון בה'וסימן ב
(תקנות59
עד60
)שעניינ
ו
.""הליכים לאחר מתן צו לפתיחת הליכים המורה על הפעלת התאגיד לשם שיקומו הכלכלי
הוספת תקנות59
ג עד59ז
: הבאת התכנית לאישור הנושים, משלוח הודעה ופרטי ההודעה
וכן קביעת כוח
ההצבעה ופניה לבית המשפט לביטול או שינוי ההחלטה
תקנות59
עד59
ב שקודמות לתקנות המוצעות ,עניינן בהגשת ההצעה או ההצעות לתכנית לשיקום כלכלי
ע"י
הנאמן לבית המשפט,
לרבות הגדרת
מידע על נושים בעלי זיקה או קרבה לתאגיד;
הצעה לסיווג נושים; פרסום
הבקשה והמצאתה ואפשרות להגשת התנגדות. לפי סעיף83
לחוק, בית המשפט יורה על הבאת ההצעות לאישור
.הנושים
59ג הבאת התכנית לאישור הנושים
(א)
הורה בית המשפט על הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים לפי סעיף83
לחוק יורה
על
מועד לכינוס אסיפות סוג לאישורה ו
על
אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם
התקיימו נסיבות כאמור בסעי
פים
322
או
83
.(ב) לחוק
3
'ק"ת התשמ"א, עמ646
', התשס"א, עמ131
.
תחולת תקנות סדר הדין
אזרחי ותקנות ההוצאה
פועל
4
(ב)
אם לא חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף210
לחוק, יורה
בית המשפט על המועד להגשת תביעות
.חוב לצורך קביעת כוח ההצבעה
תקנה59ג
המוצעת, מתייחסת לשלב שלאחר הוראת בית המשפט על הבאת ההצעה לאישור נושים ועניינה מועד
ואופן כינוס אסיפות נושים וכינוס אסיפות של חברי התאגיד בנסיבות סעיפים83(ב) ו-
322
לחוק–
כלומר, כאשר
נכסי התאגיד עולים על חובותיו. בהקשר זה יצוין כי לפי תקנה59
)א(ב שעניינה המצאת התכנית על ידי הנאמן
טרם ההתנגדויות לתכנית–
נשלחת הצעת התוכנית לשיקום כלכלי רק
לנושים המהותיים , בעוד שלפי תקנה
59ג(א) המוצעת,
המתייחסת לשלב האישור של התכנית, מובאת ההצעה לאישור
כלל
)הנושים. תקנת משנה (ב
המוצעת עניינה פרסום המועד להגשת תביעות חוב על י די בית המשפט וזאת לצורך קביעת כוח ההצבעה של
.)הנושים (אם מועד זה טרם חלף
59ד. משלוח הודעה
(א)
הנאמן ימציא הודעה על החלטת בית המשפט לכנס אסיפות סוג,
21
ימים לפחות לפני המועד לכינוסן,
לנושה שהגיש תביעת חוב או המנוי בבקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים; חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי
סעיף210
.לחוק, ימציא הנאמן את ההודעה לנושה שהגיש תביעת חוב
(ב)
:הנאמן יצרף להודעה את המסמכים הבאים
(1)
;הצעת התכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה
(2)
העתק
מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג
ועל מועד הדיון באישור התכנית בבית
;המשפט
הוחלט על
מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור
בתקנה זו;
(3)
;נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח
(4)
נוסח כתב הצבעה;
(5)
כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט.
בתקנה59
ד מוצע לקבוע הסדרים ליידוע הנושים באשר להחלטת בית המשפט לכינוס אסיפות הסוג (בנוסף
לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים). מוצע לקבוע כי ככל שלא הסתיים המועד להגשת תבי עות חוב
( תומצא ההחלטה לכל הנושים
לרבות אלו המופיעים בבקשת התאגיד ), אך אם הסתיים המועד להגשת תביעות
החוב תומצא ההחלטה רק למי שהגיש תביעת חוב. לפי ההצעה הנאמן יצרף גם את הצעת התכנית לשיקום כלכלי
וכל המסמכים שצורפו אליה
.וכן מסמכים רלוונטיים נוספים
59ה. פרטי ההודעה
הודעה על אסיפת סוג שימציא הנאמן לפי תקנה59
ד תכלול את הפרטים:הבאים
(1)
;תאריך, שעה ומקום אסיפת הסוג
(2)
;מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפת הסוג
5
(3)
המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך
קביעת
;הזכאות להשתתף בהצבעה
(4)
;הרוב הקבוע בחוק הדרוש לאישור תכנית לשיקום כלכלי
(5)
המען לשליחת כתבי הצבעה , ובכלל זה מען
אלקטרוני.
בתקנה59ה
מוצע לקבוע את פרטי ההודעה שימציא הנאמן לרבות מועד האסיפה, פרטים בדבר זכויות ההצבעה
.ואפשרות לשליחת כתבי הצבעה
59ו. קביעת כוח ההצבעה
(א)
הורה
בית המשפט על מועד להגשת תביעות חוב לשם
קביעת
כוח ההצבעה של הנושים, יגישו הנושים את
'תביעת החוב כאמור בפרק א' לחלק ד,לתקנות אלה
ויחולו עליהן ההוראות לעניין זכות העיון בתביעות החוב
.והוצאות התביעה
(ב)
אם
לנאמן ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע
ב תנאי שאם
תשתנה ההכרעה בעניינה של תביעה זו תיפסל ההצבעה האמורה או ישתנה כוחה בהתאם.
(ג)
הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב
יחליט
הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי
או
יחליט מהו שווי החוב, לפי העני
י ן, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף211
)(ד לחוק
תהיה לפי הערך שבה הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאמדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר
סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה לה צביע
.באסיפות ובדבר כוח הצבעתו
(ד)
החליט הנאמן כי לנושה כוח הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד
הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ-
24
.שעות לפני מועד האסיפה
תקנה59ו עניינה קביעת כוח ההצבעה של נושה באסיפת סוג .ככלל ,כוח ההצבעה של נושה באסיפת סוג הוא
לפי
ערך תביעת החוב שהגיש
, אלא אם יש סיבה ל
סטות מכך
(כגון בשל
חשש שהנושה הגיש תביעה
בסכום העולה על
החוב כלפיו
כדי להגדיל את זכות ההצבעה שלו) .
תקנ
ת משנה
)(א
עניינה הסדרת
ה מועד להגשת תביעות החוב לבית המשפט לצורך קביעת כוח
ההצבעה .
מובהר
כי ל אחר שבית המשפט
מ ורה על
מועד ל הגשת תביעות
ה חוב לשם קביעת כוח ההצבעה, יחולו הכללים הרגילים
( לעניין תביעות חוב, לרבות לעניין הארכת מועד להגשת תביעות החוב ע"י הנאמן סעיף210
.)(ג) לחוק
תקנ
ות משנה
59
(ב ו( ) עד
ד) קביעת זכו
יו
ת ההצבעה על ידי הנאמן:
החוק הסמיך את הנאמן לבחון את תביעת
החוב לצורך קביעת זכות ההצבעה של הנושה, לאשרה או לדחותה (סעיף211
לחוק). בתקנת משנה זו הצעה
להתמודדות גם עם מצבי ספק ובכלל זה מתן מספר חלופות התמודדות לנאמן :מוצע לאפשר
לנאמן לסמן בספק
תביעת חוב שאין וודאיות לגביה ולאפשר
לנושה להצביע על תנאי, כך שאם ההכרעה לגבי תביעתו
תשתנה ,
תימחק ההצבעה או ישתנה כוחה בהתאם .עוד מוצע כי
במקרים של תביעה של חוב מותנה או חוב בלתי קצוב
יוכל הנאמן .לקבוע מהו הסיכוי להתקיימות התנאי או לקצוב את הסכום, לפי העניין ,ואולם אם הנאמן מוצא
ש החוב אינו ניתן לאומדן הוגן או שלא ניתן להכריע בסיכויי התקיימות התנאי, עליו לפנות לבית המשפט בבקשה
.שיכריע בעניין
החריג ל
סמכותו של הנאמן לעניין קביעת כוח ההצבעה של נושה,
הוא
ביחס ל תביעת חוב הנובעת מהליך מינהלי
או פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי, כמצוי
ן בסעיף
211(ד) לחוק.
במקרים אלו, תהיה זכות ההצבעה
6
ה של
נושה לפי הערך שבה הוגשה , אלא בהתאם לקבוע בסעיף211(ד) לעניין הגשה מא
ו חרת והעדר פרטים או
מסמכים תומכים.
59ז. פניה לבית המשפט
(א)
נושה שהגיש תביעת חוב וכן כל מי שרשאי להגיש תביעה כאמור, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל
או לשנות את ההחלטה בעניין כוח ההצבעה; הבקשה תוגש בתוך15
.ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה
(ב)
הגשת בקשה לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום האסיפות, אלא אם כן הורה בית המשפט אח
רת.
(ג)
שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי הוא להורות על קיומה של אסיפה נוספת או ליתן כל צו אחר
.כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין
מוצע להסדיר את האפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את או לשנות את החלטת הנאמן לעניין כוח
ההצבעה. מובהר, שהפניה אינה דוחה א ת האסיפה, אלא אם הורה על כך בית המשפט. בית המשפט רשאי להורות
.על כינוס אסיפה אחרת או לתת כל צו אחר שיראה לנכון
:'סימן ג
תקנ
ה
59ח: זכות הצבעה;
תקנות59
ט עד59
יג-
:הצבעה באמצעות שלוח או בכתב הצבעה
:'סימן ג
הצבעה באסיפות סוג
59ח. זכות הצבעה
באסיפת סוג
רשאים להצביע רק נושים שנקבע
.להם כוח הצבעה
59ט. אופן ההצבעה
.נושה רשאי להשתתף ולהצביע בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה
59י. ייפוי כוח
;ביקש נושה להשתתף ולהצביע באמצעות ייפוי כוח, יערוך ייפוי כוח לשלוח ייפוי כוח כאמור יהיה חתום ויאומת
י ביד
עורך
דין; השלוח יציג לנאמן את ייפוי הכוח סמוך לפני תחילת האסיפה או במועד מוקדם יותר ש
צוין
.בזימון לאסיפה
59יא. כתב הצבעה
ביקש נושה להצביע באמצעות כתב הצבעה, יעשה כן בכתב הצבעה בנוסח שיורה הממונה; הנושה ימסור את
כתב
הצבעתו לנאמן או ישלח אותה אליו למען הרשום בהודעה
כך
שיגיע לנאמן
לא יאוחר מ-
24
שעות לפני מועד
.כינוס האסיפה
לדיון :
בנוסח הקודם שהוגש על ידי השר הוצע כי כתב ההצבעה יישלח עד24
שעות לפני מועד ההצבעה . על פי הנוסח
הנוכחי כתב ההצבעה צריך להגיע למען הרשום עד24
שעות לפני ההצבעה. האם נדרשות לנאמנים קבלת ההצבעה
24
שעות? האם אין בכך כדי להכביד יתר על המידה על הנושים (בשים לב לכך שלעיתים המועדים צפופים גם
.)כך
7
59יב. הצבעה באמצעות מערכת מקוונת
הממונה רשאי ל
אפשר הצבעה ב אמצעות מערכת מקוונת שהעמיד לצורך כך; ההצבעה תתאפשר עד12
שעות
לפני מועד כינוס האסיפה או
עד ב
מועד
מוקדם יותר שיורה הממונה
ובלבד
שלא יעלה על24
שעות לפני כינוס
האסיפה; הועמדה מערכת מקוונת כאמור לשימוש האסיפה, יודיע על כך הנאמן בהודעה לפי תקנ
ה
59
.ד
לדיון :
בהמשך לתקנה59
יא–
האם לא נכון לקבוע פרק זמן אחיד של12
?שעות למכלול התקנות
59יג. הצבעות סותרות
הצביע נושה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של נושה בעצמו או באמצעות
.שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה
תקנות59
ט עד59
יג המוצעות
מ
סדיר
ות
את אופן
ה הצבעה
של נושה באסיפת סוג . על פי המוצע נושה יוכל להצביע
הן בעצמו והן
באמצעות שלוח, מיופה כוח או באמצעות כתב הצבעה
. האפשרויות השונות
שבהן ניתן להצביע
מטרתן להקל על הצבעת
הנושים ולהביא ,בין היתר ,
להשתתפות משמעותית
מצידם .
אמצעי נוסף שמטרתו להקל על ההצבעה, הוא
מתן אפשרות
להצבעה
באמצעות מערכת מקוונת,
ככל שהממונה
.מאפשר זאת יוער, כי נכון להיום
טכנית לא ניתן להצביע באופן מקוון , ועל כן אין נכון להיום חובה לאפשר
.הצבעה מקוונת
על פי המוצע הצבעה באמצעים מקוונים תהיה אפשרית עד12
( שעות לפני האסיפה כאשר הממונה יוכל לשנות
ולקבוע כי הה צבעה באמצעים מקוונים תהיה עד24
.)שעות לפני ההצבעה
עוד מוצע כי
במקרה של מספר הצבעות תיגבר ההצבעה האחרונה, ולעניין זה הצבעה
של הנושה בעצמו או
באמצעות .מיופה כוח תיחשב מאוחרת על הצבעה באמצעות כתב הצבעה
סימן
ד '
–
תקנות59
יד עד59זט – ניהול אסיפ
ת הסוג :
אסיפת הנושים היא אחד המנגנונים העיקריים המשמשים את הנושים הלא מובטחים בהליכי חדלות פירעון
.וחשיבותה ביכולתה לגשר על הפיזור ממנו סובלות חלק מקבוצות נושים
סימן
ד ' המוצע מגדיר את אופן הניהול
.של האסיפה מצידו של הנאמן
סימן
ד ': ניהול
אסיפת הסוג
59יד .יושב ראש האסיפה
הנאמן יהיה יושב ראש אסיפת הסוג.
מוצע
ו קב ל ש ע יו"ר האסיפה הוא הנאמן (ולא, לדוגמא, אחד הנושים). זאת מאחר שהנאמן אמור להיות גורם
.אובייקטיבי בהליך
59טו .פרוטוקול של אסיפות הסוג
(א)
.הנאמן יהיה אחראי לעריכת פרוטוקול הדיון באסיפת הסוג
8
(ב)
פרוטוקול
אסיפת הסוג
יכלול, בין השאר, פירוט בדבר מועד ומקום האסיפה, הנושים המשתתפים
באסיפה בעצמם, באמצעות שלוח מיופה כוח, או באמצעות כתב הצבעה וערך נשייתם; נערכה הצבעה באסיפה
–
;יפורטו בפרוטוקול ההחלטות שעמדו להצבעה ואופן הצבעתו של כל נושה; כן יצויין שמו של עורך הפרוטוקול
הנא.מן יחתום על הפרוטוקול
(ג)
הנאמן ישמור את הפרוטוקול במשרדו ויעמידו לעיון באופן מקוון, כן ימציא עותק לבית המשפט ולממונה
.וישלח העתק מהפרוטוקול לכל המשתתפים או המצביעים באסיפה שביקשו העתק כאמור
מוצע להסדיר את תיעוד האסיפה בפרוטוקול: על פי המוצע, הנאמן יהיה אח ראי לניהול הפרוטוקול. מוצע לקבוע
פרטים שייכללו בפרוטוקול, לרבות הנושאים שעלו להצבעה ואופן ההצבעה של כל אחד מהמשתתפים. כן מוצע
לחייב את הנאמן לשמור על הפרוטוקול במשרדו, להעמידו לעיון מקוון ולשלוח עותק לכל מי שהשתתף או הצביע
.וביקש עותק
59טז .השתתפות באסיפה
השתתפות באסיפ
ת סוג
יכולה להיעשות בדרך של היוועדות חזותית, בשיחת וועידה או בכל אמצעי טכנולוגי
אחר; כן
הממונה רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לכך, לפי סעיף268
.
:לדיון
?האם ומתי יהיה הממונה חייב לאפשר השתתפות בדרך של היוועדות חזותית וכו' באסיפות סוג
סימן ה'
: אישור של
אסיפות
סוג ושל בית המשפט את התכנית לשיקום כלכלי, תקנות59
יז עד59כא:
סימן
:'ה
אישור של אסיפות
סוג
ו
אישור
של בית המשפט את התכנית לשיקום כלכלי
סימן
ה ' המוצע מסדיר את דרישת
המניין החוקי באסיפה ו בהעדרה את קביעתה של אסיפה נדחית וכן את
הבקשה לאישור התכנית הכלכלית לאחר אישורן של אסיפות הסוג של הנושים , אפשרות להתנגדות לבקשה
ופרסום אישורה של תכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט .
59יז. מניין חוקי
)(א
אסיפ
ת
סוג תתקיים בנוכחות הנאמן והמניין החוקי בה יהיה הנאמן וכן–
(1)
אם מספר הנושים בעלי זכות הצבעה עולה על שלושה –
שלושה
נושים
;לפחות
(2)
אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שלושה – כל הנושי
ם .
,ואולם אם
נעדר נושה שלפי כוח ההצבעה שלו אין בעמדתו כדי להשפיע על התוצאה הסופית–
יהיה המניין חוקי
גם בהעדרו;
ואולם ,אם
ישנם
שלושה נושים זכאים כאמור ,וניתן לקיים את
תנאי סעיף85
לחוק בהשתתפות של
שני
נושים
בלבד מתוכם – יהיה המניין חוקי גם בהעדר הנושה הנוסף
)(ב לעניין תקנת משנה)(א, הצבעת נושה בכל אחת מדרכי ההצבעה
לפי תקנות אלה תיחשב לעניין קיום המניין
.החוקי
9
מוצע לקבוע כי לצורך מניין חוקי באסיפת נושים יש צורך בנוכחות הנאמן, שהוא יו"ר האסיפה. בנוסף, מוצע
.לקבוע כי ביחס לנושים יהיה המניין החוקי נגזר ממספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע באותה אסיפה
מוצע לקבוע שאם מספר הנו שים הזכאים גדול משלושה המניין החוקי יהיה לפחות שלושה נושים, אך אם הוא
שלושה או פחות– המניין החוקי יהיה כל הנושים . הכוונה לאזן בין הרצון ליצור גמישות ויכולת הכרעה גם חרף
.העדרות של נושים ובין רצון ליתן ביטוי לנושים, או למרביתם
,בנוסף מוצע לאפשר לקיים אסיפת סוג כאשר
מספר הנושים אינו עולה על שלושה אף אם חסר בה אחד
ה נושים, ככל שלהצבעתו אין אפשרות להשפיע על
התוצאה הסופית. לדוגמא, כאשר שניים משלושת הנושים מבטאים כוח הצבעה של75%
ושניהם מצביעים באופן
זהה והנושה השלישי נעדר .
לדיון :
האם י ש מקום להרחיב את האפשרות שלא לחייב בנוכחות של לפחות שלושה נושים גם במקרה שבישיבה מעל
שלושה נושים
, אם החסרים אינם משקפים כוח הצבעה שיכול להביא לשינוי התוצאה?
תקנה59
יח- אסיפת סוג נדחית
לא התקיים מניין חוקי באסיפה בתום מחצית השעה ממועד תחילת האסיפה, תידחה האסיפה
לשבוע שלאחר
;מכן, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום ורשאי הנאמן להורות על מועד מאוחר יותר לקיום האסיפה הנדחית
הנאמן יודיע על קיומה של אסיפה נדחית למי שזכאי לקבל הודעה על קיום האסיפה כאמור בתקנה59
ד לא
יאוחר מיום לאחר מועד האסיפה המקורית; לא התקיים באסיפה ה
נדחית מניין חוקי כאמור בתקנה
59יז ,
תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא ובלבד שנושה אחד לפחות השתתף הב.
מוצע לקבוע שאם לאחר חצי שעה לא נכח מניין חוקי לקבלת ההחלטות באסיפה–
היא תידחה לשבוע שלאחר
מכן (באותם מקום, יום ושעה) או למועד מאוחר יותר שיקבע הנאמן. על הנאמן להודיע על המועד החדש בתוך
יום מהאסיפה המקורית לנושה שהגיש תביעת חוב או המנוי בבקשת התאגיד לצו , ואם חלף המועד להגשת
תביעות חוב לפי סעיף210
לחוק-
לנושה שהגיש תביעת
חוב.
מובהר כי באסיפה הנדחית ייקבע מנין חוקי בכל
מספר של משתתפים
ובלבד שנושה אחד לפחות השתתף הב.
יצוין כי תקנה זו מחליפה את תקנה74
לתקנות
פשיטת הרגל.
לדיון :
לעמדת משרד המשפטים-
.ככלל נושה שהביע עמדה, כל עוד לא שינה עמדתו, לא נדרש להצביע שוב
האם לא
כדאי
לעגן זאת ?
תק
נות
59
יט עד כא אינן דורשות אישור ועדה
תקנה59
יט–
בקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בבית המשפט
אושרה התכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף85
לחוק, יגיש הנאמן לבית המשפט
בקשה לאישורה בידי בית המשפט לא יאוחר
מ-
14
ימים לאחר כינוס האסיפות; הנאמן רשאי להגיש לבית
המשפט בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה כאמור בסעיף85
לחוק, לשם אישורה לפי סעיף
87
.לחוק
תקנה59יט
עניינה בקשה לבית המשפט לאשר תכנית לשיקום כלכלי, שנתמכה על ידי
כל אסיפות הנושים
וככל
שערך התאגיד עולה על שווי חובותיו, גם על ידי חברי התאגיד
, בהתאם לתנאי
סעיפים83
ו-
85
לחוק. כלומר,
10
קבלת תמיכה של
רוב המצביעים ב
כל
אסיפה
ובלבד ש המצביעים שתמכו בתכנית
ב כל אסיפה מחזיקים יחד ¾
.לפחות מכוח ההצבעה
אפשרות נוספת לאישור תכנית לשיקום כלכלי על י
די בית המשפט , היא לפי סעיף87
.
לפי סעיף זה רשאי בית
המשפט לאשר תכנית לשיקום כלכלית גם אם אין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג
אם שוכנ" ע במידת הצורך על
יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת
ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה,"
וכי מתקיימים תנאים נוספים המנויים
בסעיף :. במסגרת התנאים(1) ש בלא אישור התכנית לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד, והתמורה שהוצעה לכל
;נושה או חבר בתאגיד באסיפה שלא אישרה אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד ש
ההצעה אינה
מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, מבלי שהובטח לכל נושה באסיפה שלא אישרה, תמורה שווה למלוא
סכום העבר שבו הוא נושה; וכן כי לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו
,נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס לפי הנמוך .
להשלמת התמונה יצויין כי סעיף88
מסייג מתן אישור על ידי בית המשפט במקרים בהם התמורה שהוצעה
לנושה שלא תמך בהצעה נמוכה מהתמורה שאותו נושה היה מקבל בפירוק התאגיד.
תקנה59
כ-
:הגשת התנגדות לאישור תכנית לשיקום כלכלי
(א)
בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון הרוצה להתנגד לאישור תכנית לשיקום כלכלי שהוגשה לאישור בית
המשפט לפי סעיפים86
או87
לחוק, יגיש לבית המשפט התנגדות ויפרט את נימוקיה; העובדות המפורטות
בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ב)
ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך14
ימים מהגשת הבקשה לאישור התכנית לשיקום כלכלי בידי בית
המשפט; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת
.ההתנגדות
(ג)
הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך7
ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש
ההתנגדות ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד.הגשתה
(ד)
הורה בית המשפט על דיון בהתנגדות במועד מוקדם
מה
מועד ההגשה
( האמור בתקנת משנה ,)ב) או (ג
תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ-
48
שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ-
24
שעו.ת לפני מועד הדיון
מוצע להסדיר את אופן הגשת ההתנגדות לאישור של תכנית לשיקום כלכלי, וא ת הדיון בה. בין היתר מוצע לקבוע
כי ההתנגדות לתכנית, ש יכול להגישה כל בעל עניין, תוגש תוך14
יום מהגשת הבקשה
ל בית המשפט. ההתנגדות
תהיה מנומקת, העובדות בה יאומתו בתצהיר ובאסמכתאות מתאימות ועותק ממנה ישלח לנאמן ולממונה .
הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך7 ימים וע
ותק ממנה יוגש לממונה ולמגיש ההתנגדות . בית המשפט יכול
לצמצם את המועדים להגשת ההתנגדות
( לכאלו הקצרים מהמועדים הקבועים לתכנית14
ו-7) .ב מקרה זה תוגש
ההתנגדות עד48
שעות לפני מועד הדיון, ו
התגוב ה לה עד24
שעות לפניו.
יוער, כי לפי ההסדר הנוהג כיום
ב
תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-
2002
, ניתן ל הגיש
התנגד ות
לבקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי ב תוך10
ימים או עד5 ימים לפני הדיון , ואין כיום הסדרה של מועד
מצומצם .יותר ,עם זאת בפרקטיקה נהוג גם היום
קיצור המועדים .
לדיון :
האם לא צריך
להנחות
את בית המשפט מתי ניתן
לקצר את המועדים –
טעמים מיוחדים, מקרים דחופים
.'וכו ?מהו הכלל ומתי יותר החריג
11
תקנה59
כא–פרסום ו
המצאה של החלטת בית המשפט:
אישר בית המשפט תכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק מהחלטת בית המשפט והודעה על
".החלטה זו לשם פרסומה בידי הממונה
,על פי המוצע מיד לאחר
אישור התכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט,
ישלח הנאמן הודעה על כך לממונה
.לצורך פרסומה וזה יפרסמה באתר האינטרנט של משרד המשפטים
"סימן ו': הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק.
מוצע להוסיף לפני תקנה60
שכותרתה "הפסקת הפעלת"התאגיד ומעבר לתהליכי פירוק את כותרת
'סימן ו
,שכותרתו זהה ובכך לתחום באופן מסודר את
התקנות שעוסקות ב הליך חדלות פירעון שעניינו שיקום כלכלי
ואת
ה אל שעוסקות ב מעבר מהפעלת התאגיד .להליכי פירוק
תקנה4
המוצעת: הוספת'סימן ה
'לפרק ה
'בחלק ג -
שכר הנאמן[
מקופת
הנשייה]
בהליכי
חדלות פירעון לגבי יחיד
ים:
הוספת סימ
ן
'ה
'לפרק ה' בחלק ג
4.
אחרי תקנה106
:א לתקנות העיקריות, יבוא
סימן ה :'שכר הנאמן מקופת הנשיה בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
ים
.חלק ג' הוא החלק בתקנות שעניינו הליכי חדלות פירעון של יחידים 'סימן ה המוצע שעניינו"
שכר הנאמן מקופת
הנשייה בהליכי חדלות פירעון "לגבי יחידים ,'חותם את פרק ה שעניינו .תפקיד הנאמן וסמכויותיו
הסימן עוסק
ב
פרוצדורה ל
קביעת שכר הנאמן ,
וכן
ב הליך לאישור
תשלום מקדמה
. על פי דברי ההסבר לתקנות
מטרתו
ו להוסיף על
ההסדר הקבוע היום ב תקנות14-7
לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים
מפרקים ושכרם), תשמ"א-
1981
, אשר כוללות
שלושה מסלולים ל
קביעת שכר :הראשון , לפי תקנה7
,
באחוזים
מתקבולי ההכנסה שהתקבלו במזומן בתקופה שבעדה נקבע השכר ,
וזאת ;פעם בשלושה חודשים
השני , באחוזים
מתקבולי המימוש (תקנה8
;)והשלישי , באחוזים מסך הנשייה שחילק הנאמן בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה
( כסף. שכר נוסף נפסק לנאמן בסכום קבוע266
ש"ח) עבור כל תביעת שכר של עובד שהוגשה לו לפי סעיף189
לחוק הביטוח הלאומי .
106
ב.הגדרות
לסימן ה'
:בסימן זה
"
נאמן –
מי שמונה
לפי סעיף
125
לחוק;
"שכר
"בסיס–
סכום של4,500
שקלים חדשים, בצירוף
;מס ערך מוסף
סכום זה יכלול
הכולל החזר הוצאות לשנה
ראשונה.
ד
מקדמ "ת שכר–
מקדמה המשולמת על חשבון השכר הסופי
מנכסי קופת הנשייה לאחר שנוכו מהם אגרות ;
סכום
המקדמה יהיה ,ב
סכום של
3,000
שקלים חדשים
בצירוף
מס ערך מוסף או
ב סכום שנצבר בנכסי קופת הנשייה
,עד מועד תשלום המקדמה, בניכוי אגרות
כאמור ,
לפי
הנמוך מביניהם.
12
106
.ג תשלום מקדמת שכר
עם הגשת דוח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן, יורה הממונה
כי תשולם לנאמן ,מקופת הנשייה,
מקדמת שכר
לבקשת.הנאמן או מיוזמתו
בתקנות106ב ו106
ג מוצע לקבוע את הפרוצדורה
ל תשלום מקדמת שכר
ל נאמן בהליכי חדלות פירעון של יחידים
וכן לקבוע לו שכר בסיסי. ככלל, השכר לא יפחת מהשכר הבסיסי וייקבע בהתאם לתקנות7-14
לתקנות החברות
)(כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם ,
אלא שבפועל הן השכר הבסיסי והן מקדמת השכר מותנים
בקיומם של כספים בקופת הנשייה .
בתקנה
106
'ב
."המוצעת שתי הגדרות: "שכר בסיס" ו"מקדמת שכר
:""שכר הבסיס מוצע לעגן את
ההסדר הקיים כיום בפרקטיקה של קביעת שכר בסיס המהווה מעין תשלום
בסיסי לנאמן לכל תקופת הטיפול ב
תיק
. זאת
מאחר ששכר הנאמן מחושב ביחס לנכסי הקופה
והחלוקה לנושים
( ומאחר שבתיקי יחידים רבים השכר המוצע לפי תקנות החברות לא בהכרח מניב הכנסה ראויה לנאמן ודוק-
,"בניגוד ל"שכר מינימום"שכר הבסיס"
)של הנאמן אינו מובטח והוא תלוי בקיומו של סכום זה בקופת הנשייה.
כיום שכר הבסיס נקבע על ידי בית המשפט
על פי המלצת הממונה
וזאת בהעדר הסדרה מספקת בחוק או
בתקנות.
קביעת שכר
הבסי
ס
היא כלי שמטרתו להיטיב עם הנאמנים, שכן בכל מקרה ייקבע השכר הגבוה מבין שכר
הבסיס או השכר שיחושב לפי התקנות. "שכר הבסיס" כולל גם את ההוצאות לשנה ה ראשונה, כגון משלוח
הודעות לנושים ו
הוצאות המצאה
, כך שבפועל הוא ככל הנראה נמוך מ-
3,000
₪
. הסכום לא כולל הוצאות לשנים
הבאות
)(וגם לא אגרות–
המשולמות בנפרד למשך5 שנים נוספות (
2,500
₪
) .
ההנחה היא שעיקר ההוצאות הן
.בשנה הראשונה קביעת שכר הבסיס כסכום הכולל גם את ההוצאות יש בו כדי לתמרץ צמצומן של הוצאות לא
.נדרשות
""מקדמת שכר : מתוך שכר הבסיס האמור מוצע לאפשר גם מקדמת שכר של עד3,000
₪
, על חשבון השכר
,הסופי. ואולם, לפי הנוסח המוצע, שכר זה מותנה בכך שסכום זה נצבר בקופת הנשיה
לא
חר שנ וכו ממנה
ה .אגרות
על פי המוצע, מקדמת השכר תשולם לנאמן לאחר הגשת דוח ממצאי הבדיקה. על פי הנוהג כיום משולמת
,המקדמה לבקשת הנאמן ומוצע להותיר נוהג זה, הגם שעל פי נוסח הסעיף, יכול הממונה להורות על התשלום
.גם מיוזמתו. על פי המוצע, הסכום ישולם מקופת הנשייה
לדיון :
(1)
להבנתנו כא" שר אין נכסים בקופת הנשייה (תיקים המכונים תיקי0
)"
בתיקים המנוהלים אצל רשם ההוצאה
לפועל
לא משולם שכר לנאמן
,(להבדיל, בתיקים המתנהלים אצל הממונה, נציגי הממונה הם שמטפלים בתיקים
)ומקבלים על כך שכר שעתי ?
"כמה תיקים כאלו יש בשנה? מה אחוז תיקי ה0
?" מסך התיקים בהוצאה לפועל
(2)
האם יש מקום להשתמש בסמכות שר האוצר לקבוע, בהתאם לסעיף128
(ב) לחוק, כי השכר הבסיסי בתיקי אפס
:ישולם מאוצר המדינה
"שכר הנאמן
128
.
)(א
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר.הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם
(ב)
.השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה"
(3)
כיצד
יכולה להיות מובטחת איכות הנאמנים ואיכות העבודה שתבוצע על ידם במודל תשלום על בסיס סבסוד
?צולב
?תשלום בחלק מהתיקים "על חשבון" תיקי האפס
13
(4)
מה היחס בין מקדמת השכר בסך3,000
השקלים ובין
ה
אגרות המנוכות רעיונית מקופת הנשייה ? כיצד התניית
תשלום המקדמה בהפחתה רעיונית של האגרות (ולמעשה מתן עדיפות לאגרות) מתכתב עם סעיף233
()(א1
) לחוק
שממנו עולה
דווקא
כוונה ברו רה שהתשלומים לנאמן(כולל אגרות ששילם) יהיו ראשונים ?
האם הכוונה העולה
?מהסעיף היא תעדוף האגרות על חשבון הנאמן
"שוויון
232
.
החובות בכל דרגה בסדר הפירעון
ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה
.לפי סכומיהם ובלי כל העדפה
הוצאות הליכי חדלות הפירעון
233
.
)(א
:הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן
(
1
)
;כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן
(
2
)
ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים כמשמעותה בסעיף263
;
(
3
)
לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר– הוצאות סבי;רות להלוויית היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו
(
4
)
.כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון
)(ב
.הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם
)(ג
אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ייפרעו הוצאות אלה מהנכסים
.שעליהם חל שעבוד צף"
תקנה106
ד–
קביעת שכר
סופי והוצאות:
(א)
נאמן המבקש ששכרו יחושב
לפי
תקנה 8
לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים
)ושכרם יגיש בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו ;אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, י
ורה
הממונה
כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס אלא אם כן
מצא שהנאמן לא ביצע את תפקידו כנדרש.
(ב)
על אף האמור ב תקנת)משנה (א , עלתה בקשת
ה שכר של הנאמן על סכום של350,000
,שקלים חדשים
יגישה הנאמן לבית המשפט ובית המשפט יחליט על שכרו.
(ג)
בעד השנה השנייה
ואילך
למינויו של הנאמן
הממונה
יורה כי
ו יש לם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד
הוצאות הליך
בסך של500
שקלים חדשים לב
שנה, ובסכום כולל שלא יעלה על
2,500
שקלים חדשים בצירוף מס
.ערך מוסף
106
.ה
בקשה לבית המשפט בקשת נאמן לקביעת שכרו על ידי בית המשפט
(א)
נאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ששכרו יחושב לפי תקנות7
,
8א ,
11
, או13
עד14
לתקנות החברות
.)(כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם
(ב)
בית המשפט רשאי להורות לנאמן לצרף לבקשתו דוח כספי של הנאמן מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה
.חשבון
תקנה106ד ו-
106
:ה עניינן קביעת שכרו הסופי של הנאמן
תקנה106
ד עניינה קביעת השכר על ידי
הממונה ,. בפרט
תקנ
ות משנה
106ד)(א
)ו(ב-
עניינה
בבקשת
שכר
טרחה
של נאמן
בהתאם ל תקנה8
( לתקנות החברות)כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם
או לפי
שכר הבסיס, הגבוה מביניהם .בקשה זו מוגשת לממונה
)או לרשם ההוצאה לפועל (בהליכים הרלוונטיים
(אלא
אם הבקשה עלתה על סכום של350,000
₪
) .
מובהר כי הממונה
מונחה להורות על תשלום בג ובה של לפחות שכר
הבסיס, ו
להימנע מל
הורות על ת
םו של שכר
הבסיס אם מצא
ש
הנאמן לא ביצע את תפקידו כנדרש .
שכר הטרחה ,המוצע לפי תקנה8,
נקבע באחוזים מתקבולי
ה
מימוש , בניכוי מזומנים שהיו בידי
היחיד
ש או
עמד
ו
לזכות
ו
.ביום תחילת עבודתו של הנאמן ובניכוי כספים שהועברו לנאמן מכונס נכסים או מפרק
בתקנה מדרג
של
14
שכר: לגבי66,932
השקלים הראשונים שמומשו –
שכר של20%
; לגבי663,919
השקלים הבאים-
10%
; לגבי
3,319,597
השקלים הבאים–
5%
ולגבי כל שקל חדש נוסף–
1%
.
תקנ
ת משנה
106
(ד ג)
עניינה החזר הוצאות מקופת הנשייה לפי הוראת
הממונה. בפרט מוצע לקבוע ש הממונה
יורה כי
ו יש ,לם לנאמן בעד הוצאות ההליך500
ש"ח לשנה ולא יותר מ-
2,500
ש"ח בצירוף מס ערך מוסף .
יצוין
כי ככל שהוצאות הנאמן עולות על הסכום הנ"ל הוא יוכל לפנות לבית המשפט במסגרת בקשה לקביעת שכר לפי
תקנה106
.ה
תקנה106ה
עניינה בקביעת שכר
הטרחה
של הנאמן על ידי בית המשפט-
לפי תקנות7
,
8
א או13
עד14
לתקנות
( החברות
כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ו)שכרם
ובמקרה של קביעת השכר לפי תקנה8
בסכום העולה
על350,000
ש"ח .
אלו ההוראות לפיהן יקבע בית המשפט את שכר הנאמן :
-
תקנה7 לתקנות החברות –
נאמן יכול לקבל שכר ניהול באחוזים מתקבולי ההכנסה שהתקבלו במזומן בתקופה
שבעדה נקבע השכר
(ובלבד שקביעת השכר לא תהיה יותר מפעם בשלושה חודשים). השכר נקבע לפי מדרגות
עבור תקבולי ההכנסה שהתקבלו– החל מ-
5%
עבור464,745
השקלים הראשונים ;
4%
עבור962,685
ה
שקלים
הבאים; ועד למדרגה של0.2%
ביחס לסכום של מעל30
מיליון ש"ח. התקנה כוללת הסדר לפיו בית המשפ ט יכול
לשלם לנאמן שכר נ
יהול מיוחד שישולם מן הרווח שהופק בתקופה שבעדה הוא ישולם .
-
תקנה8א לתקנות החברות -
קובעת כי בעל תפקיד רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל
לכל הנושים בכסף או בשווה כסף
ובלבד שאם קיבל שכר לפי תקנה7
או8 – יקוזז שכרו לפי תק נות אלו משכר
החלוקה לפי תקנה זו. שכר הטרחה עולה באופן הדרגתי בהתאם לעליה באחוז תביעות החוב המשולמות: כך
לדוגמא, חלוקה של עד9%
מערך תביעות החוב תזכה את הנאמן בלא יותר מ-
2%
מסך הנשייה שחילק; חלוקה
של עד19%
מערך התביעות–
ב2-3%
מסך הנשייה; חלוקה של70-79%
מ
תביעות החוב תזכה ב-
10-11%
;
וחלוקה של80%
ומעלה תזכה אותו ב11-12%. בית המשפט רשאי להגדיל את התשלום לנאמן עד ל-
15%
מסך
,הנשייה
בנסיבות
( המנויות בתקנה
מאמץ מיוחד, הצלחה מוכחת בביצוע התפקיד,
משך זמן קצר במיוחד לסיום
ה
תפקיד).
-
תקנה13
לתקנות החברות עניינה
בנימוקים להגדלת או הפחתת השכר
.שבית המשפט רשאי לשקול
-
תקנה14
עניינה כללים.לקביעת שכר ביניים
:לדיון
1.
מה אחוז התיקים בהם נקבע שכר של למעלה מ-
350,000
?ש"ח
תקנה106
ו–
:המשיבים לבקשה
(א)
נושה רשאי להגיש תגובה לבקשת הנאמן לשכר טרחה לפי תקנות106ד ו-
106ה
לממונה או לבית המשפט
לפי העניין, בתוך14
.ימים מיום הגשת הבקשה
(ב)
המשיבים בבקשה לשכר טרחה לפי
תקנה
תקנות
106
)ד(ב
ו-
106ה
,יהיו הממונה, ועדת הנושים, אם מונתה
והנושים המובטחים.
תקנה106
.ו עניינה תגובות וקביעת משיבים לבקשות השכר
לפי תקנת משנה
106
ו(א) נושה רשאי להגיש תגובה לבקשת שכר שהוגשה לנאמן לפי106ד ולבית המשפט לפי
106
ה בתוך14
ימים. מובהר כי אין לנושה אפשרות
להגיב
על מקדמת שכר לפי106
.ג
זאת, ככל הנראה, מאחר
ש
מדובר בסכום ק ,טן ומינימלי .שלא נכון לקיים הליך לגביו
תקנה106ו(ב) עניינה קביע
ה
כי משיבים לבקשת שכר טרחה
על ידי בית המשפט, לפי תקנ ות106ד(ב) ו-
106
ה
יהיו הממונה, ועדת הנושים והנושים המובטחים.
.זאת בהתאם לשיקול הדעת הרחב של בית המשפט
15
תקנה5
המוצעת: הוספת'פרק ו1
'לחלק ג –
סמכות בירור [של יחיד] בידי הנאמן(
תקנות
109
ב עד109ה)
'הוספת פרק ו1
'לחלק ג
5.
אחרי תקנה109א
:לתקנות העיקריות, יבוא
'פרק ו1
'לחלק ג עוסק בסמכויות הבירור של מצבו הכלכלי של יחיד בידי .נאמן
בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד
על ידי הנאמן מתחילה מיד
עם מינויו ,
לרבות באמצעות מפגש. היחיד הוא מקור המידע העיקרי ולרוב היחיד
לגבי הנסיבות שהובילו אותו לחדלות הפירעון
ולכן ישנה חשיבות רבה במתן אפשרות לנאמן לקבל גישה למידע
באמצעות היחיד–
.הן בדרישת פרטים והן במפגש בלתי אמצעי ,עם זאת
הבי רור עלול לפגוע בזכויות היחיד
.והדבר בולט במיוחד מאחר שהנאמן הוא גורם פרטי האיזון בא לידי ביטוי, בין היתר, בתקנות העוסקות
בפרוצדורה של הבירור והזימון,
,לרבות נוסח הודעה אחיד כמו גם בזכויות היחיד , לרבות יידוע של היחיד ביחס
.לזכויותיו וחובותיו
'"פרק ו1
:סמכות בירור בידי הנאמן
109
.ב הגדרות לפרק ו'1
:בפרק זה
"הודע "ת זימון–
כמשמעותה בסעיף152
.לחוק
ב תקנה109ב מוצע להגדיר את הודעת הזימון , תוך הפניה לסעיף152
לחוק . הודעת הזימון תיערך לפי טופס7
א
שבתוספת :לתקנות המוצעות
טופס7
א–
הודעת זימון
לבירור
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-
2019
טופס7א
(
תקנה109ב)
הודעת זימון לבירור
_______________:אל
,הואיל וביום ____________ ניתן בעניינך צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
התשע"ח-
2018
(להלן–
החוק), והחתום מטה מונה לנאמן בעניינך כאמור בכתב המינוי המצורף בזאת, אתה
,_______ מוזמן לבירור לשם בדיקת מצבך הכלכלי. הבירור יתקיים ביום ____________ בשעה במשרד
שברחוב ב .______________________
16
,במהלך הבירור, אתה זכאי לייצוג על ידי עורך דין כאמור בסעיף152(ב) לחוק;
כמו כן, במהלך הבירור אינך
חייב למסור מידע אם יש בו משום מסירת ראיה או הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שאתה
מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה, וזאת לפי סעיף47
לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-
1971
.
4
עליך להתייצב ביום ובשע :ה שנקבעו לעיל, ולהביא עמך את המסמכים המפורטים להלן
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
_________________________________________________
____________________________
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
___
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
_________
אם לא תיענה
להזמנה זו ללא הצדק חוקי, רשאי החתום מטה לפנות לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום
כלכלי לפי החוק בבקשה לדחיית הגשת דוח ממצאי הבדיקה לגביך, כאמור בסעיף153
לחוק; דחייה כאמור
תביא לעיכוב מתן הצו לשיקום כלכלי בעניינך, ובהתאמה, לדחיית מועד ההפטר ולכן להמשך תח ולת ההגבלות
החלות עליך (דוגמת איסור החזקת דרכון ישראלי, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מיוחד, הגבלת שימוש
בכרטיסי חיוב, והגבלת הקמה של
ה תאגיד חדש או השתתפות בו); כמו כן, הדבר עלול להאריך את תקופת
.התשלומים ואף להביא לביטול הצו לפתיחת הליכים שניתן בעניינך
אם אינך יכול להתייצב במועד הקבוע לעיל אנא פנה לחתום מטה באמצעי התקשורת המפורט להלן בבקשה
.לשנות את מועד הבירור
________________ ______________
(תאריך) (חתימת הנאמן
__________________ __________
__________
)(טלפון) (כתובת דואר אלקטרוני) (כתובת
109
.ג
אופן ה
זימון לבירור, מקומו וניהולו:
(א)
הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי במקום ובשעה שנקבעו בהודעת הזימון; הודעת
הזימון תיערך לפי טופס7א שבתוספת.
(ב)
ניתן
לקיים בירור בהיוועדות חזותית בהסכמת היחיד ובלבד שהוא מיוצג או לבקשת היחיד בהסכמת
הממונה.
(ג)
יחיד שהוזמן לבירור בפני הנאמן יתייצב בפניו כפי שיידרש ; נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ככל
האפשר, אולם הנאמן רשאי לחזור ולזמן את היחיד אם ראה צורך
מיוחד
בכך, ועל
היחיד החייב
להתייצב כאמור
בהודעת הזימון; זומן
יחיד למועד נוסף–
.יודיע על כך לממונה
4
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש18
', עמ421
.
17
(ד)
הנאמן ימציא את הודעת הזימון ליחיד14
ימים לפחות לפני הבירור , אלא אם כן הסכים
היחיד לקיצור
התקופה או שהחליט הממונה כי יש הכרח בקיצורה ;ההודעה
תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה אלא אם
כן הסכים היחיד להמצאה בדרך אחרת ,ובלבד שיהיה להמצאה תיעוד.
(ה)
סבר הנאמן כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו
נדרש
דרוש,
יגיש בקשה מנומקת לממונה
שלא לערוך בירור ליחיד והממונה יכריע בבקשה .
(ו)
הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עמו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ו
ב תוצאות של היעדר
שיתוף פעולה בבירור , וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור לפי תקנה109ד.
תקנה109
ג עניינה
ה
זימון לבירור ,
וכן
בהסדרת זכויות ו
חובות של היחיד עם הזמנתו לבירור :
109
)ג(א–
הודעת הזימון תיערך לפי טופס7
א המוצע בתוספת לתקנות ותציין את
מקום ושעת הזימון .
לדיון :
(1)
האם האמור בסעיף מקיים את הוראת סעיף152
(ד) לחוק המחייב את השר לקבוע, בין היתר, הוראות לעניין
מועדי הבירור
ומקומו ?
(2)
האם די בהוראה לפיה ככלל הבירור יתקיים ביום אחד, כדי ל ?קיים את דרישת הסעיף האם לא נכון להבהיר
ש המקום והמועד חייבים להיות נגישים באופן סביר ליחיד המתנייד
בתחבורה ציבורית?
סמכות בירור בידי הנאמן
152
.
)(א
הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות
שבשלהן הבירור אינו דרוש; הממונה רשאי לערוך את הבירור בעצמו, או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו, אם סבר כי מתקיימות
.נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת
)(ב בהודעת הזימון יצוינו מועד הבירור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכ ויותיו
לפי סעיף47
לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-
1971
.
)(ג
בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד
את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי סעיף281
הנוגעות לה.ליך חדלות הפירעון לגבי היחיד
)(ד
השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי
.הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן תיעודו
)(ה הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין ה.שאר באמצעות בדיקות תקופתיות
)(ו
סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף281
, רשאי הוא לפנות לבית המשפט
.בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף
)(ז היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור ל פי סעיף274
.
109
)ג(ב–
.היוועדות חזותית מותרת בהסכמת היחיד, ובלבד שהוא מיוצג
לדיון –
,האם לא נכון לאפשר גם למי שאינו מיוצג לקיים את המפגש בהיוועדות חזותית לדוגמא בהסכמת
?הממונה
109
(ג ג) –
מוצע לקבוע את חובת היחיד להתייצב בפני הנאמן
כפי שיידרש
, לרבות אם הוזמן יותר מפעם אחת .
לצד זאת מוצע להבהיר כי במידת האפשר נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ו כן להגביל את שיקול דעתו
כך שיוכל לזמן לבירור נוסף אם ראה
צורך
מיוחד
בכך .
לדיון –
האם הזמנה ליותר מיום בירור לא מחייבת לכל הפחות הודעה לממונה, בשים לב לכך שאין מגבלה כלשהי
?על מספר ימי הבירור
109
(ג ד) –
תקנת משנה זו עניינה
המועד והאופן
בו תומצא הודעת הזימון ליחיד. על פי המוצע ההודעה תומצא
ליחיד בדואר רשום עם אישור מסירה14
ימים לפחות .קודם לבירור מוסכם כי
היחיד יוכל ל הסכים להמצאה
בדרך אחרת וכן יוכל להזמין למועד מקוצר.
לדיון – האם אין מקום להבהיר במפורש שההמצאה חייבת להיות בכתב, על מנת שלא תהינה אי-
.הבנות
האם
הכוונה היא שההמצאה תגיע ליחיד עד14
?ימים לפני הבירור, כפי שנעשה, לדוגמא ביחס להצבעות
18
109
(ג ה )
– על פי המוצע, ככל ש הנאמן
יהיה סבור ש מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור
אינו נדרש ,
הוא
יו
כל לה
גיש בקשה מנומקת לממונה ,כדי שזה יפטור אותו מעריכת
ו .
109ג(ו )
–
תקנת משנה זו עוסקת כבר בסיטואציה של הבירור: "הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עמו בכל
".הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ותוצאות של היעדר שיתוף פעולה בבירור
לדיון –
לב ליבו של ההליך–
הבירור–
)מעורבב עם ההסדר הנוגע להזמנה לבירור. כך לדוגמא, תקנת משנה (ו
,שעניינה זכויותיו וחובותיו של החייב והבהרת זכויותיו, במסגרת הליך הבירור
מקבל
ת
מענה רק כתקנת משנה
אחרונה בסעיף ארוך שעוסק בעיקר בהזמנה לבירור. האם אין מקום להפריד את תוכן התקנה לתקנה נפרדת
שכותרת
ה "הבירור" שתשקף ותד.גיש באופן ברור יותר את לב ההליך
:לדוגמא
109ג1. הבירור
הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עמו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ותוצאות של היעדר שיתוף פעולה
בבירור , וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור לפי תקנה109ד.
ניתן
לקיים בירור בהיוועדות חזותית בהסכמת היחיד ובלבד שהוא מיוצג או לבקשת היחיד בהסכמת הממונה.
נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ככל האפשר, אולם הנאמן רשאי לחזור ולזמן את היחיד אם ראה צורך
מיוחד בכך, ועל היחיד להתייצב כאמור בהודעת הזימון; זומן
יחיד למועד נוסף–
.יודיע על כך לממונה
לכל הפחות ניתן להצמיד את תקנת משנה (ו) לתקנה109
ד שעניינה תיעוד הבירור והיא רלוונטית יותר מבחינת
.הנושא והמועדים לתקנת המשנה האמורה
תקנה109
ד–
תיעוד הבירור/ הבירור ותיעודו
(א)
הנאמן יתעד את הבירור בפרוטוקול שישקף
את כל הנאמר והמתרחש בבירור והנוגע לו ;היה
היחיד לא
מיוצג– י
תועד הבירור בתיעוד מוקלט.
(ב)
;בסיום הבירור, יקרא היחיד את הפרוטוקול או שהנאמן יקרא אותו באוזניו
הנאמן והיחיד יחתמו על
הפרוטוקול; סירב היחיד לחתום על הפרוטוקול– תירשם סיבת סירובו.
(ג)
עותק מהפרוטוקול
בכתב יימסר ליחיד
לפי סעיף152(ג) לחוק
וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי
העניין.
(ד)
תיעד הנאמן את הבירור בתיעוד
מוקלט ), יתעד את הבירור בפרוטוקול כאמור בתקנת משנה (א
ו
בנוסף
יערוך תמליל של התיעוד
המוקלט או יעביר עותק של ההקלטה ליחיד.
(ה)
תמליל הבירור
יימסר ליחיד וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי העניין, עד30
ימים לאחר הבירור.
(ו)
,הפרוטוקול
ההקלטה וה ,תמליל, אם ישנם.יישמרו במשרדי הנאמן
על פי המוצע בתקנה זו., על הנאמן לתעד את מהלך הבירור בפרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור
תיעוד הליך הבירור הו .א היבט חשוב בשמירת זכויותיו של היחיד מובהר כי
על הנאמן ליידע את היחיד על תיעודו
(תקנה
109
(ג ו
) סיפא).
מוצע לקבוע ש
פרוטוקול הדיון יחת
ם
על ידי הנאמן והיחיד (לאחר שהיחיד יקרא את הפרוטוקול או שזה יוקרא
לו.)
בסוף הדיון ימסר ליחיד הפרוטוקול, אלא אם חלות הוראות החוק לעניין דחיית מועד המסירה של
הפרוטוקול, כגון חשש לשימוש ב
ו
.לצורך תיאום עדויות וכיוצא באלו .עותק יימסר לממונה
19
,על פי המוצע
ה נאמן רשאי לתעד את הבירור
גם בתיעוד קולי . במקרה שעשה כן, על הנאמן לדאוג לתמלול של
הבירור
ולמסירתו ליחיד ולממונה בתוך30
יום .
לדיון:
1.
האם אין חשש שדרישת התמלול במקרה של תיעוד
מוקלט תיצור תמריץ שלילי שלא ל
הקליט ?ה
אם ניתן לאפשר
לנאמן
?)להעביר קובץ קול במקום התמליל (כך יישמר גם "טון" החקירה ולא רק המלל
2.
האם ישנן נסיבות שבהן נכון יותר לחייב
את הנאמן ב
תיעוד קולי ?
תקנה109
ה– תחולת ההוראות על בירור בידי הממונה
פרק זה יחול בשינויים המחוייבים גם על בירור שעורך הממונה בעצמו לפי סעיף152
".(א) לחוק
.מוצע לקבוע כי סמכות הבירור לפי פרק זה תהיה גם בידי הממונה, בשינויים המחוייבים
תקנה6
המוצעת–
הוספת תקנה119
א
הוספת
תקנה
119
א
6.אחרי תקנה
119
לתקנות העיקריות ,יבוא:
119א .קביעת שכר טרחה בידי רשם ההוצאה לפועל
על קביעת
שכר לנאמן יחולו הוראות סימ
ן
ה' לפרק
ה' בשינויים המחוייבים ; בקשות שיש להגיש לבית המשפט
לפי
סימן זה
".יוגשו לרשם ההוצאה לפועל
מוצע לקבוע כי ההוראות המוצעות שיחולו על קביעת שכר הנאמן, יחולו גם בהליכי חדל ות פירעון שמתנהלים
בהוצאה לפועל, תוך קביעה שבקשות שצריכות להיות מוגשות לבית המשפט (כגון אישור שכר לפי סעיפים
מסוימים וכן אישור שכר העולה על350,000
₪
)
–
יהיה באישור רשם ההוצאה לפועל ולא על ידי בית המשפט–
לעניין זה ראו תקנה110
:
"
110
.
)(א
עם מתן צו ,לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד
המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי תקנות אלה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי
צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפר.ק זה
)(ב הסמכויות הנתונות לממונה
לפי תקנות אלה לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת
הליכים שנתן הממונה
יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך
לפי
פרק י"ב לחלק ג' לחוק, המתנהלים אצל רשם ההוצאה
לפועל, למעט הסמכויות הקבועות בפרקים ב', ג', ו-
ה' לתקנות
".אלה
לדיון –
בין נוסח התקנות הנוכחי ובין נו
ס "ח התקנות המוצע כעת התבקשה הוספת הביטוי "בשינויים המחויבים–
אלו
?שינוים מחויבים נוספו
20
תקנה7
:המוצעת 'חלק ד-
'הוספת סימן ו' לפרק א' והוספת פרק א1
הוספת סימ
ן ו '
'לפרק א' לחלק ד
'והוספת פרק א1
'לחלק ד
7.
אחרי תקנה134א
:לתקנות העיקריות, יבוא
בתקנה7
המוצעת2
:תיקונים
'הוספת סימן ו' לפרק א' לחלק ד
'הוספת פרק א1
'לחלק ד
לאחר תיקונו המוצע יכלול 'חלק ד לתקנות–
""הנשייה–
:שלושה פרקים
:פרק א', שכותרתו "תביעות חוב" כולל חמישה סימנים
סימן א :'הגשת תביעת חוב
סימן ב :'תביעת חוב של נושה מובטח
סימן ג :'טיפול הנאמן בתביעות חוב
סימן ד :'הוראות מיוחדות לתביעות חוב של עובדים
וסימן ה :'הודעה על זכות קיזוז
סימן ו' המוצע:
אומדן שווי
'פרק א1
,
המוצע" שכותרתו
מימוש נכסי קופת הנשייה " כולל
שני
:סימנים
סימן א :'בקשה למימוש בטוחה
סימן ב :'מימוש הבטוחה
ו'פרק ב ,חלוקת נכסי קופת הנשייה
בפרק שתי תקנות שעניינן .פרסום הודעה על חלוקות ואופן ביצוע חלוקות
הוספת 'סימן ו– אומדן שווי
ב 'סימן ו
המוצע
:שלוש תקנות
תיקון אומדן שווי, תוצאות התיקון
והגשת אומדן שווי ראשון לאחר הגשת תביעת
.החוב להבדיל מהגשת אומדן יחד עם תביעת החוב
'"סימן ו– אומדן שווי
134
.ב תיקון אומדן שווי לבקשת נושה מובטח
(א)
נושה מובטח רשאי, בהסכמת הנאמן או ל פי
הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל ,לפי העניין,
לתקן
אומדן שווי של נכס משועבד שהגיש
לפי סעיף210
(ד) לחוק אם הוכיח שאומדן השווי יסודו בטעות שבתום לב או
ששוויו של הנכס השתנה מאז עריכת אומדן השווי;
ובלבד שתיקון כאמור ייעשה טרם
ש הגיש הנושה או הנאמן
.הודעה על כוונה לממש את הנכס
(ב)
תוקן אומדן שווי
,לפי תקנה זו
יודיע על כך הנאמן
לחייב;
21
(ג)
,תוקן אומדן השווי לפי תקנה זו יתקן
הנושה המובטח את תביעת החוב
שבה נכלל אומדן השווי
.בהתאם
סעיף210
לחוק קובע כי תביעת חוב של נושה מובטח תכלול גם פירוט של הנכס המשועבד ו את .אומדן שוויו
הגשת תביעות
חוב
][חוק חדלות פירעון
210
.
)(א
נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; הנאמן
.רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הכרעה בה
)(ב
על אף האמור בסעיף קטן (א), נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי
הנובע מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תוגש תביעת החוב בתוך45
ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה
.הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר
)(ג
הנאמן רשאי להא ריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה
.להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה
)(ד
,לעניין נכס המשועבד בשעבוד קבוע
תכלול תביעת חוב של נושה גם פירוט של הנכס
המשועבד לטובתו ואומדן שוויו
;ככל האפשר
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך
.והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו
)(ה
מתביעת חוב של עובד יופחת הסכום שקיבל כגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; השר רשאי לקבוע הוראות
.לעניין זה, ובכלל זה הוראות לעניין דרך הגשת תביעת חוב של עובד ולעניין חובת דיווח של הנאמן למוסד לביטוח לאומי
)(ו השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפר שי
.הצמדה, והמסמכים שיש לצרף אליה
לאומדן
ה
שווי משמעות רבה ל קביעת
זהות מ
ממש הבטוחה: כ
אשר החוב גדול מערך הבטוחה הנושה מממש,
אך
אם החוב קטן
מהשווי הנאמן הוא שמממש .מכאן גם חשיבות היציבות של אומדן השווי
וההימנעות
ממניפולציות בקשר אליו
, ו בפרט .לאחר ההכרעה בדבר זהות המממש
ב תקנה134
ב ה
מוצע
ת
מוצע
לה סדיר את התנאים בהם
ניתן ל שנות את אומדן השווי של נכס-
אם נעשתה טעות
בתום לב או אם היה שינוי בשוויו של הנכס מאז עריכת אומדן השווי. ו
בלבד ש תיקון האומדן צריך להתבצע–
בהסכמת הנאמן או לפי הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל– טרם הוגשה בקשה למימוש הנכס .זאת
בין
אם ה
הודעה על כוונה לממש את הנכס המשועבד היא יוזמה של
הנאמן ובין
אם
היא
של ה
נושה.
מוצע כי לאחר תיקון אומדן השווי תתוקן בהתאם תביעת החוב ,ובפרט יותאם חלק החוב שאינו מובטח
ושהנושה המובטח תובע מקופת הנשייה הכוללת.
."תשומת הלב כי תקנה זו רלוונטית הן ליחיד והן לתאגיד ולכן נוקטת בלשון "חייב
לדיון :
)האם לא נדרש שהנאמן יודיע על תיקון אומדן השווי לנושים (ולמצער לנושים המהותיים , כפי שהיה
בנוסח התקנות הקודם?
134ג .תוצאות תיקון אומדן השווי
(א)
תוקנה תביעת חוב לפי תקנה134ב ל אחר שהנושה המובטח השתתף בחלוקה כמשמעותה בסעיף238
,לחוק יחזיר הנושה לנאמן
את ה סכום העודף או
ישלם הנאמן לנושה את ההפרש
, לפי העניין .
(ב)
אין
בתקנה זו בתיקון אומדן השווי
כדי לעכב או למנוע חלוקה שההודעה עליה פורסמה לפני תאריך
תיקון תביעת החוב האמור.
)תקנת משנה (א -
תיקון אומדן השווי מביא
בעקבותיו תיקון של תביעת החוב של הנושה המובטח.
,על כן אם
ערך תביעת החוב המתוקנת נמו
ך
יותר בעקבות תיקון אומדן השווי צריך הנושה המובטח להשיב לנאמן את
שקיבל ביתר. לעומת זאת אם קודם לתיקון בוצעה חלוקה שהנושה המובטח היה זכאי לחלק ממנה
ו האומדן
החדש של הבטוחה
נמוך יותר–
.על הנאמן להשלים לנושה את חלקו
22
)תקנת משנה (ב
מתייחסת לסיטואציה בה תיקון האומדן יביא למצב בו הנושה המובטח יהיה זכאי להגדלת
תביעת החוב שלו, אך שחלוקה עתידית לנושים הלא מובטחים, שכבר פורסמה (אך טרם בוצעה) עלולה לסכן או
לעכב את החזר החוב לנושה המובטח או את חלקו. במצב זה
, כך מוצע, לאור עקרון הוודאות והרצ ון לעודד
.אומדנים נכונים ומעודכנים ככל הניתן, לא תיפגע החלוקה העתידית
נושה מובטח
][חוק חדלות פירעון
243
.
)(א
.נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח
)(ב ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד
לטובתו, בכפוף להוראות סימן
.זה ולסדר הפירעון
)(ג
החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפירעונו, למעט ריבית פיגורים כהגדרתה בסעיף235
שנוספה
.ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים
(ד)
פחת סכום החוב המובטח מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד, יהיה ההפרש חלק מנכסי קופתה נשייה העומדים
.לפירעון יתרת החובות
)(ה
נותרה, לאחר פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, יתרת חוב לנושה, יהיה דינה כדין חובות החייב שאינם
.חובות מובטחים
134ד. הגשת אומדן שווי לראשונה
נושה מובטח רשאי להגיש אומדן שווי של נכס משועבד אחרי הגשת תביעת החוב בהתאם לסעיף210
(ד) לחוק
אם הוכיח להנחת דעתו של הנאמן שלא ניתן היה באופן סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב.
ככלל, כאמור, אומדן השווי צריך להיות מוגש יחד עם הגשת תביעת החוב. עם זאת, על פי המוצע, נושה מובטח
יוכל להגיש אומדן של שווי הנכס המשועבד אחרי הגשת תביעת החוב אם הוכיח לנאמן כי לא ניתן היה באופן
.סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב
יוער, כי ככל שלא הו
גש כלל אומדן,
המשמעות היא כי יחולו הוראות סעיף248
()(א3
,) לחוק
ו
בית המשפט י
ו כל
.לקבוע בעצמו את האומדן
'פרק א1: מימוש נכסי קופת הנשייה
פרק מוצע זה עניינו
ב
מימוש נכסי קופת הנשייה ., ומטעם זה רלוונטי הן ליחידים והן לתאגידים הפרק כולל
הוראות לעניין בקשת הנושה
למימוש נכס משועבד; אופן הדיון בבקשה וסדרי הדין הנוגעים אליה וכן הוראות
הנוג
ע .ות למימוש הנכס המשועבד, בידי הנאמן ובידי הנושה המובטח
הוראות החוק
העיקריות הנוגעות למימוש נכסי קופת הנשייה -
הן
לנכס משועבד ו הן לנכס בעל תניית שימור
בעלות -
קבועות בסעיפים245
עד252
לחוק
ובהן הגבלות על מימוש נכס משועבד או גיבוש שעבוד צף כשעסקי
החייב )(תאגיד או יחיד
מופעלים ; הסמכת הנאמן לפדות נכס שחל עליו
שעבוד צף;
מתן זכות
ל
נאמן לפדות
נכס
משועבד; קביעת זהות המממש כתלות בשווי הבטוחה ביחס ל
חוב; ו הגבלה על העברת חזקה בנכס הכפוף לשימור
בעלות
כשעסקי החייב מופעלים.
'פרק א1: מימוש נכסי קופת הנשייה
סימן א': בקשה למימוש
בטוחה
134ה.
בקשת נושה למימוש
נכס משועבד
, לגיבוש שעבוד צף או לקבלת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות
23
(א)
בקשת נושה מובטח לממש נכס משועבד בשעבוד קבוע או לגיבוש שעבוד צף לפי סעיף245
)(ב לחוק , או
בקשת נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לקבלת חזקה בנכס לפי סעיף252
)(ב
(להלן בסימן זה–
בקשה
)למימוש בטוחה
תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה לנאמן; העובדות המפורטות בבקשה
.ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר
(ב)
המבקש,ימציא העתק מהבקשה לנאמן, לממונה ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד
גם
ליחיד .
134
.ו
תגובה ותשובה
לבקשה
למימוש בטוחה
הנאמן
המנויים בתקנה
134
)ה(ב
רשאים להגיש יגיש
לבית המשפט את
תשובתו תגובתם
לבקשה למימוש
בטוחה
;בצירוף אסמכתאות מתאימות
הנאמן ימציא
העתק
מהתשובה מהתגובה יומצא
,למבקש
לנאמן ,
.לממונה ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד, גם ליחיד
על
.פי המוצע, בקשה כאמור בכותרת תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה
התגובה
לבקשה תוגש
ככלל
על ידי הנאמן א,ך גם היחיד יכול להגישה והכרעת
,בית המשפט תינתן בהקדם האפשרי בשים לב, בין היתר
.לסוג הבטוחה
.כמו כן הממונה גם הוא צד להליך ורשאי להגיש תגובה
134ז. המצאת
החלטת בית המשפט והתנגדויות
(א)
החלטת בית המשפט בבקשה למימוש בטוחה תינתן בהקדם האפשרי תוך שימת לב לסוג הבטוחה ולשאר
נסיבות העני
ין.
(ב)
)(א ה מבקש
הבקשה למימוש בטוחה יגיש בלא דיחוי את ההחלטה החלטת בית המשפט
המאשרת בקשה
,למימוש בטוחה לנאמן
ו
לממונה ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד, גם ליחיד.
(ג)
)(ב
מי שנפגע מהחלטת בית המשפט המאשרת בקשה למימוש בטוחה, למעט מי שהיה רשאי להגיש
תשובתו
תגובתו
לפי תקנה134ו , רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה בתוך שבוע מיום המצאת
.ההחלטה
מוצע לקבוע
ש
אם אושרה בקשה למימוש בטוחה על ידי בית המשפט היא תומצא לנאמן ולממונה ו כן
ליחיד,
אם
.הבקשה הוגשה בהליך של חייב שהוא יחיד
עוד
מוצע להבהיר כי מי שנפגע מההחלט ה המאשרת את מימוש הבטוחה רשאי לפנות בתוך שבוע מהמצאת
הבקשה
ב
בקשה לביטולה , למעט אם היה זכאי להגיש תשובה לבקשה לפי תקנה134ו.
סימן
ב ': מימוש
ה
בטוחה
סימן ב' עניינו מימוש בטוחה ובו הסדר הנוגע למימוש בטוחה בידי הנאמן (תקנה134
ח) כאשר ערך הבטוחה
עולה על החוב ומימוש בידי נושה
מובטח (תקנה134
.ח) כאשר החוב עולה על ערך הבטוחה
134ח. מימוש בידי נושה מובטח
24
(א)
מומש הנכס בידי נושה מובטח ל
פי
סעיף248
,לחוק יודיע הנושה המובטח לנאמן ולממונה
ואם הוגשה
הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד, גם ליחיד,
בדבר המימוש בתוך5
.ימים ממועד המימוש
(ב)
ההודעה תכלול פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד
לפי
סעיף250
,לחוק וכן ,פירוט הוצאות המימוש
,וההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד
לפי העניין; להודעה יצורפו המסמכים
.והראיות התומכים בה והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר
(ג)
נותר ל
זכות ה
נושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את הודעת הנושה כתביעת חוב מתוקנת ב של
.יתרת החוב
(ד)
נותרה תמורה ממימוש הנכס מעבר לסכום החוב המובטח יעביר הנושה המובטח את הסכומים לנאמן
בתוך5
ימים.ממועד המימוש
134
)ט(א - לפי המוצע ,
נושה מובטח שמימש נכס לפי סעיף248
)(א או (ב) לחוק, צריך להודיע
,על המימוש
בתוך
5
,ימים
לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב יחיד
, ליחיד .
134ט)(ב - על ההודעה לכלול את פירוט התמורה וההוצאות שהוצאו לצורך המימוש ו את ההפרש שנותר לאחר
מימוש הנכס או את סכום החוב שנותר, לפי העניין, כמפורט בסעיף250
.
זקיפת התמורה תהיה :לפי הסדר הבא
הוצאות לשמירת
הערך
, השבח
ה ומימוש הבטוחה , קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית
לפני
מועד הצו והפרשי
הצמדה וריבית
לאחר
.מועד הצו
134
)ט(ג -
מוצע
להבהיר ש אם נותר
לנושה חוב לאחר מימוש הנכס, יראו את הודעת
ו
כתביעת חוב מתוקנת בגובה
.יתרת החוב
134
)ט(ד -
מוצע לחייב את הנושה המובטח להעביר בתוך5 ימים ממועד המימוש
סכומים שנותרו לאחר הפחתת
.החוב
134ט. מימוש בידי הנאמן
(א)
מי
מש ה נאמן נכס
לפי
סעיף248
,לחוק
יודיע הנאמן
לבית המשפט ולממונה
או לרשם ההוצאה לפועל ,לפי
העניין, ו לנושה המובטח בדבר מימוש
הבטוחה .
(ב)
ההודעה תכלול פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד ל
פי
סעיף250
לחוק ו
כן ההפרש
שנותר לאחר
.מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין
(ג)
נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד יהיה הנושה זכאי לתבוע את יתרת החוב כחוב שאינו
.חוב מובטח
על פי המוצע, לאחר מימוש
הנכס על ידי הנאמן לפי סעיף248
, יודיע הנאמן לבית המשפט ולממונה או לרשם
ההוצאה לפועל ולנושה המובטח בדבר מימוש הבטוחה. ההודעה תכלול את פירוט התמורה מהמימוש וההפרש
.שנותר לאחר המימוש או החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח
עוד מוצע לקבוע כי ככל שיוותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשו עבד יהיה הנושה זכאי לתבוע את
.יתרת החוב כחוב שאינו מובטח