חומר רקע

3 ,אפריל2022 ב' ניסן, תשפ"ב הצעת ארגון "פעמונים" לגיבוש טיוטת תקנות לעניין אופן חישוב דמי המחיה של יחיד לפי חוק חדלות פירעון ראשיתו של דבר ארגון פעמונים חרט על דגלו מאז הקמתו לפני למעלה מעשרים שנה, את האחריות האישית של אדם על מצבו ואת החובה המוטלת על המשפחה לעשות כל שביכולתה על מנת להימנע ממשבר כלכלי וכדי להיחלץ ממשבר .כזה במידה ונקלעה אליו, תוך גיוס כל הגורמים שעשויים לסייע להצלחתה כארגון מומחה, בעל ניסיון רב שנים בליווי עשרות אלפי משפחות בתהליכי שיקום כלכלי של משפחות ויחידים ,בהליכי חדלות פירעון אנו מברכים את משרד המשפטים על גיבוש טיוטת תקנות לחישוב דמי מחיה לפי חוק חדל"פ, בדגש על הכלי לחישוב דמי המחיה של היחיד ושמחים לשתף בתפיסותינו הערכי ות (העולות בקנה .אחד עם רוח החוק) ובידע המקצועי הרב שנצבר בארגון, הן ברמה התיאורטית והן ברמה המעשית אנו מציעים להעמיד לרשות המשרד את יכולותינו לבחון נוסחאות ומחשבונים שפותחו לצורך חישוב דמי מחיה של היחיד, אל מול מסד נתוני אמת של אלפי משפחות אשר עברו תהליכ י שיקום כלכלי בפעמונים לאורך השנים, חלקן .אף התמודדו עם הליכי חדלות פירעון להבנתנו, חובה לתקף את ההצעה לחישוב דמי מחיה על מצע של נתוני .אמת אנו מאמינים שמאגר הנתונים העצום שברשותנו, עשוי לשפוך אור על מצבן הכלכלי של משפחות במשבר ובתהליך הבראה כלכלי ולסייע ב שיפור המודלים הקיימים לחישוב דמי מחיה של היחיד, כחלק מנוסחת חישוב .סכום ההחזר החודשי עקרונות העומדים בבסיס תפיסתנו המקצועית והערכית אנו מאמינים כי משפחה המצויה בהליכי חדלות פירעון מחויבת לקחת אחריות על מצבה ולעשות כל מה שניתן כדי לפרוע את חובה, ע"פ יכולותיה. יחד עם זאת, מוטלת על המערכת הכלכלית והמשפטית חובה ערכית ומעשית .לסייע בשיקום החייב ובני משפחתו, כך שיוכלו לצאת בזקיפות קומה מהתהליך ולהימנע מחזרה למעגל החובות הקפדה על דמי מחיה מינימליים המותאמים לצרכי המשפחה, שמהם לא ניתן לחרוג, חיונית בכדי שלא לגזור על המשפחה המשך התב ו ססות בחובות וכדי לצמצם ככל האפשר את השפעתה של הקריסה הכלכלית על הדור .הצעיר :לפיכך, המענה שלנו מבוסס על העקרונות הבאים 1 . אדם בחוב תמיד יהא אחראי לחובו אל מול הנושים, אך במציאות האשראי הצרכני שהתפתחה בעשור ,האחרון לא נכון, תמיד, ל השית את האשמה על האדם בחוב , בוודאי לא רק עליו. גם לגופי האשראי .למיניהם, ישנה אחריות מסוימת על כך, עובדה שקיבלה ביטוי גם ברוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2 . הזכות לחיים בכבוד , אשר מעוגנת באמנת האו"ם עליה חתומה גם ישרא,ל ,כוללת רכיבים של מזון, לבוש ,דיור חינוך וקידום מתמיד ועולה בקנה אחד, מוסרית ופרקטית, עם האחריות של האדם הח יי ב כלפי נושיו ועם האחריות שלנו, כחברה, לאפשר את שיקומו הכלכלי של האדם ולמנוע ככל האפשר את חזרתו למעגל .החובות 3 . דמי מחיה ראויים הינם לעולם סובייקטיביים ,וממילא, דיפרנציאליים ומשתנים ממקרה למקרה. עם זאת יש הכרח בהגדרת טווח מוגדר של דמי מחיה סבירים, עקב השונות הרבה בין חייב לחייב. מכאן, הסדרת .שיטת חישוב מוסכמת וצפויה מראש הינה מחויבת המציאות 4 . גמישות ושיקול דעת ט וב שיעמדו לרשות המחליטים, אך לצ דם יש לאפשר ודאות וציפיות, הן לאדם בחוב והן לנושיו וזאת גם כדי שיוכלו לשכלל את צעדיהם, לחזק את האמון במערכת ובתהליך ולעודד הסדרים ריאליים כאלו, שמחד, ניתן יהיה לאכוף אותן ומאידך, לא ידרדרו את החייבים למעגלי חובות נוספים. רמת המחיה נדרשת, אם כן, להימצא בטו וח מוגדר וברור אשר יאפשר שיקול דעת לממונה ולביהמ"ש, לצד .אפשרות סבירה להערכת הסיכויים והסיכונים לחייב ולנושיו 5 . ,דמי מחיה יעניקו לאדם בחוב ולמשפחתו את בסיס המחיה הראוי וככלל נכון כי יוגדרו ברף הנמוך של טווח ההגדרה הסובייקטיבי. וזאת כדי להגדיל את התשלום לקופ ת הנשיה, לשקף ערכים של צניעות וכדי לנצל את הליך חדלות הפירעון כהזדמנות להנחלת הרגלים של התנהלות כלכלית נבונה. לצד זאת, ראוי .להטמיע בהליך גם תמריצים חיוביים לעידוד השתתפות בתהליכי שיקום כלכלי בדקנו את שיטת החישוב אשר בטיוטת התקנות אל מול בחינה רנדומלית ש ל30 משקי בית שונים שקיבלו סיוע מארגון פעמונים בשנת2021 ו אשר חיות מתקציב מותאם למצב הכנסותיהן, הוצאותיהן והחזרי החוב ות שלהן . .הבדיקה כללה משקי בית מאזורים שונים בארץ, ממגוון רמות הכנסה ומספר הרכבים משפחתיים מצאנו כי ברוב המקרים מעניק המחשבון את בסיס המחיה המאפשר למשפחה להתקיים באופן ראוי ומכובד , תוך .עמידה בצו תשלומים שבהפרש בין דמי המחיה להכנסותיהן נוכח אלו, אנו מוצאים כי שיטת החישוב החדשה הנה בסיס איתן אשר יאפשר ל מקבלי ההחלטות להכריע באופן מאוזן בין צרכי המחיה של החייבים לבין הרצון לממש את החובות ל .נושים השונים ,לצד זאת 1 . מצאנו כי המחשבון מוטה כלפי מטה בשיעור ממוצע של כ- % 20 , במקרים ב הם ההכנסה למשק בית היתה גבוהה מ- 15,000 ₪ .לכן אנו ממליצים להעלות את 'שיעור המכפלה לצורך חי שוב הסכום הבסיסי' עבור ( פריט6 ) בטבלה שבטיוטת התקנות (פריט6 הוא "כל סכום.)"נוסף 2 . ,אנו סבורים כי לא על המחשבון לבדו תינתן הפסיקה ויש לבחון כל מקרה לגופו דרך הסיפור שמאחוריו צרכיו ה י יחודיים והשפעותיהן על דמי המחיה הבסיסיים וגם זאת על ידי מתן פיתוח "סרגל" אשר ידע ,לשקלל משמעויות שונות כגון צורך במזון מותאם, צורך בטיפול רפואי מותאם ,הוצאות לתשלום מזונות .צורך בדירה מותאמת וכן הלאה התאמת דמי מחיה בכבוד לנסיבות אישיות עמדתנו כי מודל חישוב דמי מחיה של היחיד צריך להותיר מקום לשיקול דעת ולגמישות לנוכח נסיבות חיים מורכבות ושונות . העבודה עם החייבים צריכה להעשות תוך התייחסות ל תפיסה של עבודה מודעת עוני. לפי תפיסה זו, יש להתייחס לשלושת מעגלי המחסור : ,מחסור בהון חומרי, מחסור בהזדמנויות ומחסור בהון סימבולי מידת הכבוד והכוח החברתי שיש לאדם או לקבוצה בקהילה ובחברה שבה הם חי .ים תפיסה זו מציעה עבודה עם כמה עקרונות והמרכזית שבהם היא להתייצב לצד המשפחה , בחוסר שיפוטיות ממקום אשר לוקח בחשבון את יחסי הכוחות ו עם כבוד לידע ולמומחיות של המשפחה לגבי חייה, מטרותיה .ורצונותיה בתכנית ורואה את המשפחה כשותפה מלאה בתהליך, מאתרת את החוזקות שלה ומעצימה אותן מציאות החיים של אנשים ודרכי ההתמודדות שלהם היא אינד ,יבידואלית ותלויה באזור מגוריהם, תרבותם, דתם אופן תפיסת החיים שלהם ושל עצמם. תחת הגדרת נסיבות אישיות נכנסים מצבי חיים מגוונים. אחת הדוגמאות המובהקות ביותר היא אזור המגורים של האדם. למיקום הגיאוגרפי בו מתגורר ה פרט ומשפחתו ישנה השפעה ניכרת על הרגלי הצריכה שלו, פוטנציאל תעסוקתי, פיתוח ההון האנושי, מימוש הזכויות שלו וגיוס משאבים .קהילתיים כאמור מודל חישוב דמי המחיה, אינו עושה הבחנה בין אדם המתגורר באזור פריפריאלי, המרוחק מסופרמרקטים ובשל כך מרבית קניותיו נעשות במכולות השכונתיות ולכן גם ההוצאות החודשיות שלו ע ל סל .המזון הינן גבוהות יותר, לבין אדם המתגורר במרכז הארץ ומקורב למרכזי קניות המוזילות את סל הקניות שלו דמי מחיה של היחיד מתבססות על כושר ההשתכרות של האדם ולכן יש לשים לב אילו אופציות תעסוקתיות נמצאות באזור מגוריו ומהי המשכורת הממוצעת באזור. אל לנו להשוות בין אדם המתגורר באזור מרכז הארץ הרווי במקומות תעסוקה ותחבורה ציבורית לבין אדם המתגורר באילת או קרית שמונה בהם קיימים מחסור .בתעסוקה איכותית ומגוונת תחת הבחנה זו, צריך להתייחס גם להון ה סימבולי של האדם בחובות והיכולת שלו להגדילה אותה, כלומר אלו מיומנויות האד ם רכש במהלך שנות חייו, מהי הרלוונטיות שלהם בשוק התעסוקה המודרני ומהן יכולותיו לרכוש .מיומנויות חדשות .מצבים אלו משקפים מציאות מורכבת ומוכיחים את החשיבות הרבה להפעיל שיקול דעת בכל מקרה ומקרה לסיכום אנו מברכים את המשרד על התחייבותו לקבוע תקנות מחייבות לאופן חישוב דמי המחיה לפי חוק חדלות פירעון ושמחים להעמיד לרשותו את הידע והמידע הרב שיש ברשותנו בנושא. במענה זה, בחרנו לתאר את עמדתנו בקצרה ו .נשמח להציג בהמשך מענה נרחב יותר, המגובה בחומר פנימי, מחקרי, אקדמי ומשפטי נודה על הזמנתנו לכל דיון נוסף שיתקיים בענ.יין שותפים בכתיבת המסמך אלעזר פינקוביץ- מנהל תחום ידע, יעקב טברסקי- אחראי תחום ניהול נתונים, אסיה לויפרמן קוגן- רכזת תכנית שיקום חייבים בהליכי חדלות פרעון , יובל אזולאי- ,חוקר ביחידת המחקר של פעמונים מיכל הראל- מנהלת תכניות ו שרון לוין-מנהלת הסברה