חומר רקע

1 כ"ג בניסן התשפ"ב 24 באפריל2022 אל : חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת : הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך הכנה- תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין) (תיקון), התשפ"א– 2021 : כללי הפרק החמישי לחלק השישי ל חוק החברות, התשנ"ט– 1999 (להלן– חוק החברות), קובע מנגנוני אישור מיוחדים לעסקאות של חברה עם בעלי עניין בהן )(למשל, בעל השליטה בחברה או נושאי משרה בכירים בה , על מנת לנטרל את ניגוד העניינים המובנה המתקיים.בעסקאות מסוג זה בכלל זה נקבע בסעיף275 לחוק כי עסקה חריגה של חברה ציבורית עם ב ,על השליטה בה או אם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי "טעונה אישור "משולש – ועדת הביקורת והדירקטוריון של התאגיד, וכן אישור האסיפה הכללית עם .דרישות רוב מיוחדות לצד זאת, סעיף284 לחוק מסמיך את שר המשפטים , בהתייעצות עם הרשות לניירות ערך ובאישור ועדת החוקה, לקבוע כי הוראות הפרק האמור לא יחולו על סוגים שונים של עסקאות. בהתאם לסעיף284 ,האמור בשנת2000 הותקנו תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס– 2000 (להלן– התקנות העיקריות) ,הפוטרות סוגים שונים של עסקאות מדרישות הפרק האמור . תקנות אלה תוקנו מספר פעמים .לאורך השנים מאז ,בכלל זה תקנה2 ל תקנות העיקריות פוטרת חברה ציבורית שבשליטת המדינה ממנגנון האישורים שחל לפי סעיף275 על עסקאות חריגות עם בעל שליטה:  כשמדובר בעסקה שנועדה לשם הכנת החברה הציבורית להפרטה או "לשם ביצוע "החלטת הפרטה של החברה הציבורית)(כמשמעות מושג זה בחוק החברות הממשלתיות וזאת בהתאם להחלטת הפרטה של ועדת השרים לענייני הפרטה;  " כשהממשלה קבעה שההתקשרות של החברה הציבורית בעסקה נדרשת לה לצורך שמירה על ביטחון ,המדינה יחסי החוץ שלה או עניין חיוני אחר של המדינה ;"  כש העסקה היא בין שתי חברות ציבוריות שבשליטת הממשלה , ובלבד שאין מדובר בעסקה בין חברת .אם לחברת בת או בין שתי חברות אחיות התיקון המונח על שולחן הוועדה מבקש לעדכן את ההסדר החל על חברות ציבוריות בשליטת המדינה ובכלל זה להרחיב את ההקלות הנכללות בתקנות, ו להחיל את חלק ן גם על חברות פרטיות שהן חברות אג"ח בשליטת המדינה , ,וזאת כדי לקדם את ההפרטה של מספר חברות ממשלתיות בהתאם להחלטות הממשלה לרבות התעש י.יה האווירית, דואר ישראל, והחברה לשירותי איכות הסביבה ביסוד הקלות אלה עומדת ההכרה בכך ש במצבים מסוימים יש לתת מענה למאפיינים ייחודיים של התקשרויות בין המדינה ובין חברה שהיא בעלת שליטה בה וזאת ,, בין היתר על רקע "ה"כובעים השונים שבהם המדינה פועלת , ובכלל זה העובדה שבנסיבות מסוימות חברה ציבורית שבשליטת המדינה מספקת למדינה ולציבור .שירות חיוני שאין גורם אחר אשר יכול לספקה יצוין כי ההסדר הנכלל בתקנות העיקריות ובתיקון להן חל על כלל החברות הציבוריות בשליטת המדינה – הן על חברות ממשלתיות (=חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית) והן על חברות אחרות "שהמדינה היא "בעלת שליטה בהן:, קרי יכולה לכוון את פעילותן, לרבות 2 אם היא מחזיקה בעשרים וחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית אם אין אדם אחר המחזיק בלמעלה מחמישים אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה . מסמך הכנה זה זהה למסמך ההכנה שהופץ ביום23.3.2022 לקראת הדיון הקודם בוועדה, למעט שני תיקוני נוסח, ה מוסכמים עם הממשלה, .שסומנו בצהוב התיקון המוצע– נוסח משולב במסגרת התקנות מוצע למחוק את התקנות הקיימות החלות על חברות ציבוריות שבשליטת הממשלה ובמקומן להוסיף תקנות חדשות עם הקלות מעודכנות– תקנה2 ב ותקנה2 .ג עסקה חריגה של חברה ציבורית שבשליטת הממשלה בין בנק לבין המדינה 2. הוראות סעיף275 לחוק לא יחולו על התקשרות בעסקה חריגה– (1 ) ;בין בנק לבין המדינה, במישרין או באמצעות חברת נכסים, ושענינה שיתוף פעולה בפסקה זו – ""בנק", "חברת נכסים – ,)כהגדרתם בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה התשנ"ד- 1993 ; ""שיתוף פעולה– כמשמעותו בסעיף33 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד- 1993 ; (2) בין חברה ציבורית שבשליטת הממשלה לבין המדינה או תאגיד שהוקם בחוק אם מתקיים האמור :בפסקת משנה (א) או (ב) להלן )(א ניתנה החלטת הפרטה ביחס לחברה הציבורית, וועדת השרים קבעה כי לשם הכנת החברה להפרטה או לשם ביצוע החלטת הועדה כאמור יש צורך שהחברה תתקשר בעסקה; קביעת הועדה כאמור תתקבל לפי הצעת רשות החברות הממשלתיות שתוגש לועדת השרים עם חוות דעת רשות החברות הממשלתיות כי ההתקשרות נחוצה כאמור; בפסקת משנה זו, "הפרטה", "החלטת הפרטה" ו"ועדת "השרים– כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 ; )(ב הממשלה קבעה כי ההתקשרות בעסקה נדרשת לה לצורך שמירה על ביטחון ,המדינה יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר של המדינה; (3) בין חברה ציבורית שבשליטת הממשלה לבין חברה אחרת בשליטת הממשלה (להלן– החברה האחרת), ובלבד שהחברה האחרת אינה שולטת בחברה הציבורית ושאין חברה כלשהי השולטת .בחברה הציבורית ובחברה האחרת מדובר בתיקון נוסחי בלבד– לאור עיגון שני החריגים המעוגנים כיום בתקנה2(2 ) ובתקנה2(3) בתקנות נפרדות– .כמפורט להלן חלק ראשון – פטור חלקי מהאישור המשולש (תקנה2 )ב החדשה עסקה חריגה של חברה ציבורית שבשליטת המדינה 2ב . עסקה חריגה כאמור בסעיף270 (4 ) לחוק של חברה ציבורית שבשליטת המדינה, לא תהיה טעונה את אישור האסיפה הכללית של החברה כאמור בסעיף275 לחוק, אם מתקיים בה אחד מהתנאים שלהלן וועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה אישרו את התקיימותו: תקנה2 ב עוסקת במתן פטור חלקי מדרישת"האישור המשולש " המעוגן בסעיף275 ,לחוק החברות והוא חל על קטגוריות מסוימות (כמפורט להלן) של עסקאות חריגות של ה חברה ציבורית .שבשליטת המדינה בהתקיים התנאים שיפורטו להלן– העסקה תהיה פטורה מאישור האסיפה הכללית (ברוב המיוחד שנקבע בסעיף275 לחוק), אבל תהיה מותנית בקבלת אישור של ועדת הביקורת של התאגיד (שבה חברים כל )הדירקטורים החיצוניים ויש בה רוב של דירקטורים בלתי תלויים וכן של הדירקטוריון . ,מטבע הדברים על הדירקטורים חלה חובת הזהירות וחובת האמון ביחס לכל החלטה.להתקשר בעסקאות האמורות 3 " עסקה חריגה לפי חוק החברות היא ,עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה עסקה שאינה בתנאי שוק או עסקה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה." לדיון : האם אין מקום לחייב את החברות בשליטת המדינה, שעליהן חלה התקנה, לתת גילוי מפורט באשר לכל עסקה שהתקבלה לגביה הקלה וזאת בדרך של תיקון תקנה37א(5) (ב) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים), התש"ל- 1970 ? יצוין כי לפי תקנה37א(5 ))(א ,בנוסחה הקיים חברות שאינן בשליטת המדינה , אשר לפי התקנות העיקריות מחויבות לאשר עסקאות עם בעלי עניין ב דירקטוריון ו בו ,ועדת הביקורת נדרשות בדיווח על תמצית נימוקי הדירקטוריון וועדת הביקורת לאישור העסקה או ההתקשרות (הוראה דומה אינה חלה על חברות שבשליטת המדינה כי כאמור העסקאות עם בעלי עניין בחברות אלה פטורות כיום.)מאישור דירקטוריון וועדת ביקורת1 (1 )הממשלה החליטה כי ההתקשרות בעסקה או בסוג עסקאות שהעסקה נמנית עליו נד רשת לה לצורך שמירה "על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או ענין חיוני אחר של המדינה; לעניין זה, "סוג עסקאות– עסקאות שמתקיימים בהן מאפיינים ואמות מידה שעליהן החליטה הממשלה; החלטה כאמור לגבי סוג עסקאות מסוים תעמוד בתוקפה לתקופה של עד3 ;שנים ההקלה הראשונה פוטרת את החברה מאישור האסיפה הכללית ב מצבים שבהם הממשלה החליטה כי ההתקשרות של החברת בעסקה או סוג העסקאות שהעסקה נמנית עליה נדרשת לה "לצורך שמירה על ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או עניין חיוני אחר של המדינה". החלטה למתן הקלה ביחס לסוג עסקאות מסוים תעמוד בתוק פה לתקופה של עד3 .שנים כאמור , הקלה זו מעוגנת כבר כיום בתקנה2(2) לתקנות העיקריות , ואולם מוצע עתה להרחיבה גם על "סוג עסקאות" שהממשלה החליטה עליהן מראש בלא צורך באישור פרטני לכל עסקה . מן הצד השני, ההתקשרות בעסקה תחייב אישור של הדירקטוריון ושל ועדת הביקורת ש ל החברה- .אישורים שאינם נדרשים כיום נקודות לדיון:  באילו ?מקרים נעשה שימוש בחריג זה בשנים שמאז התקנת התקנות  האם ידוע כבר מהן אמות המידה שהממשלה מתכוונת לאשר לעניין "סוג העסקאות" שי י נתן בהן ?פטור מאישור אסיפה כללית  לאיזה שימוש נועדה התיבה המאפשרת פטור בשל""עניין חיוני אחר של המדינה ? האם אין מדובר ?בתיבה רחבה ועמומה מדי (2 ) היא עסקה בין החברה לבין תאגיד אחר שבשליטת המדינה, או לבין תאגיד אחר שהמדינה היא בעלת עניין בו ושהעניין האישי של המדינה בעסקה בין החברה לבינו נובע מעצם היות המדינה בעלת עניין בו (להלן– התאגיד האחר), והכל בלבד שהתאגיד האחר אינו שולט בחברה ושאין תאגיד כלשהו השולט בחברה ובתאגיד ;האחר ההקלה השנייה פוטרת את החברה מאישור אסיפה כללית ב מצבים שבהם ה עסקה שבה מדובר היא בין חברה ציבורית שבשליטת המדינה לבין תאגיד אחר שבשליטת המדינה , או לבין תאגיד אחר שהמדינה היא בעלת עניין בו ושהעניין האישי של המדינה בעסקה בין החברה לבינו נובע מעצם היות המדינה בעלת 1 לפי תקנה37א(5 ))(א , חברה שאינה בשליטת המדינה, מחויבת לדווח על עסקת בעלי עניין שאושרה בדירקטוריון ובוועדת הביקורת ושקיבלה פטור מאישור האסיפה כללית, " ;"ובדיווח לכלול את "עיקרי העסקה תמצית נימוקי הדירקטוריון וועדת .הביקורת לאישור העסקה או ההתקשרות" וכן זכותם של בעלי המניות להתנגד למתן הקלה תקנה37 (א5 )(ב) קובעת כי חברה שבשליטת המדינה מחויבת לדווח בדיווח מיידי על "עיקרי ההתקשרות"; "אם ניתן להתקשרות פטור כאמור בתקנת משנה2(2 )(א) לתקנות ההקלות– עיקרי חוות דעת רשות החברות ועיקרי החלטת ועדת השרים לעניני הפרטה" ו"אם ניתן להתקשרות פטור כאמור בתקנת משנה2(2 )(ב) לתקנות ההקלות– ".החלופה שלפיה ניתן הפטור 4 עניין בו, והכל בלבד שהתאגיד האחר אינו שולט בחברה )(קרי, מדובר בעסקה בין חברת אם לחברת בת ושאין תאגיד כלשהו השולט בחברה ובתאגיד האחר. כאמ ור , הקלה זו קיימת כיום בתקנה2(3 ) לתקנות העיקריות לגבי עסקה של חברה ציבורית שבשליטת המדינה עם חברה אחרת שבשליטת המדינה ,. כעת מוצע שההקלה תחול גם על עסקה של חברה ציבורית כאמור עם תאגיד אחר שהמדינה היא"בעלת עניין" בו אף אם אינה בעלת שליטה בו . (לפי חוק החברות, "בעל עניין" הוא מי שמחזיק ב- 5% או יותר ממניות החברה או מזכויות ההצבעה בה, מי .)שיש לו סמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנכ"ל וכן מי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנכ"ל ההרחבה נועדה לאפשר, בין היתר, מתן הקלה לגבי עסקאות של חברה ציבורית שבשליטת המדינה עם תאגידים שהוקמו בחוק )(תאגידים סטטוטוריים .ושבהם המדינה אינה בעלת שליטה אך היא בעלת עניין (3 ) בית המשפט אישר לפי סעיף36 ג(ב) לחוק ניירות ערך לפטור את החברה מגילוי פרט הנוגע לעסקה, וללא פרט זה משקיע סביר לא יוכל לקבל החלטה על אופן הצבעתו על אישור;העסקה באסיפה הכללית של החברה ההקלה השלישית היא הקלה חדשה המעניקה פטור מאישור אסיפה כללית במצבים שבהם בית המשפט אישר לפי סעיף36ג(ב) לחוק ניירות ערך , התשכ"ח– 1968 , לפטור את החברה מגילוי פרט הנוגע לעסקה וללא פרט זה משקיע סביר לא יוכל לקבל החלטה על אופן הצבעתו על אישור העסקה באסיפה הכללית של החברה . ההיגיון בתיקון הוא שללא חובת גילוי הפרטים לבעלי המניות , הם ממילא אינם יכולים לקבל .החלטה מושכלת ביחס לעסקה העומדת על הפרק סעיף36 ג(ב) לחוק ניירות ערך:קובע לגבי דיווחים מיידיים של החברה כי "בית המשפט רשאי לפטור תאגיד מגילוי פרט בדו"ח לפי פרק זה אם ראה שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 19 ()(א2), בשינויים המחוייבים ; היועץ המשפטי לממשלה יהיה המשיב בבקשה לפי סעיף קטן זה." סעיף19 ()(א2 ) לאותו חוק קובע כי הרשות לניירות ערך רשאית לפטור את המציע מהכללתו של פרט בתש קיף " אם גילויו עלול לפגוע בבטחון המדינה או בכלכלתה או בחקירה שמנהלת משטרת ישראל או הרשות , ושר י הב ,טחון או שר האוצר או שר המשטרה או יושב ראש הרשות, לפי הענין, או מי שאחד מהם הסמיכו לכך .אישר בתעודה בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור" נקודות לדיון:  מהי מתכונת ההליך לפי סעיף36 ?)ג(ב  האם היו מקרים בעבר שבהם בית המשפט נתן אישורים לפי סעיף36 ג(ב) לחוק ניירות ערך ביחס לפרטים מרכזיים בעסקה אשר בלעדיהם משקיע סביר לא יכול לקבל החלטה על אופן הצבעתו ביחס ?לעסקה (4 ) העסקה אינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה, היא במהלך העסקים הרגיל של החברה, וועדת הביקורת אישרה, לפי אמות מידה שעליהן החליטה מראש, כי העסקה היא :לטובת החברה, ומתקיים לגביה אחד מאלה (א) ניתן פטור מחובת מכרז לגבי העסקה לפי תקנה3(4 ( ) או29 ,) לתקנות חובת המכרזים התשנ"ג- 1993 (להלן בפסקה זו– ;)תקנות חובת המכרזים )(ב ניתן פטור מחובת מכרז לגבי העסקה לפי תקנה3(2 ( ,) 6 ( ,) 8 ( ) או11 ) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג- 1993 )(ג העסקה היא "הסכם מסגרת" כמשמעותו בתקנה3ד לתקנות חובת המכרזים או שניתן פט ור מחובת מכרז לגבי העסקה לפי תקנה3(5 .) לתקנות חובת המכרזים 5 ההקלה הרביעית,, אשר גם היא חדשה מעניקה לחברה פטור מאישור האסיפה הכללית בע סקה שאינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות ,החברה רכושה או התחייבויותיה , שהיא במהלך העסקים הרגיל ,של החברה ש וועדת הביקורת אישרה, לפי אמות מידה שעליהן החליטה מראש , כי העסקה היא לטובת ,החברה ושניתן פטור ממכרז לגבי התקשרות בה ,כ מפורט להלן: )(א פטור ממכרז לפי תקנות חובת המכרזים , התשנ"ג– 1993 :  תקנה3(4) – עסקת המשך – התקשרות המשך בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או מיטיבים עם המזמין ;  תקנה3( 29 ) – ספק יחיד – התקשרות עם מי שלפי זכויות מכוח דין או בהתאם למצב הדברים בפועל הוא היחיד המסוגל לבצע את נושא ההתקשרות. )(ב פטור ממכרז לפי תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) ,התשנ"ג- 1993 :  תקנה 3(2) – ספק יחיד – עסקה שנעשית עם הספק היחיד בישראל או עם בעל היכולת הטכנולוגית או המדעית או התשתית היחיד .בישראל  תקנה3(6) – עסקת המשך – עסקה נוספת ,המהווה המשך לעסקה ראשונה ,הנערכת בתוך שלוש שנים ממועד העסקה הראשונה;  תקנה3(8) – עסקת המשך במסגרת פרויקט אחד – עסקאות המשך בין אותם צדדים במסגרת פרויקט אחד עד לסיום הפרויקט;  תקנה3( 11 ) – עסקת רכיבים או אחזקה עם היצרן המקורי שהוא המורשה היחיד – עסקה לרכישת או אחזקת רכיבים למכלולים קיימים ברשות משרד הביטחון , .עם יצרן כאמור )(ג פטור ממכרז ככל שמדובר ב הסכם מסגרת בין משרד ממשלתי לחברה ממשלתית , כמשמעותו בתקנה 3ד לתקנות חובת המכרזים , או שניתן פטור ממכרז לפי תקנה 3(5 ) לתקנות חובת המכרזים, אשר בתורו מעניק פטור ממכרז ביחס להסכם מסגרת כמשמעו בתקנה3 .ד לעיל יצוין כי מכיוון שהפטור נוגע רק לעסקאות חריגות "המוגדרות כאמור בחוק החברות כ עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של החברה, עסקה שאינה בתנאי שוק או עסקה העשויה להשפיע באופן מהותי ,על רווחיות החברה רכושה או התחייבויותיה" , ומכיוון שההקלה הזאת חלה רק במצבים שבהם העסקה אינה משפיעה באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה, והיא במהלך העסקים הרגיל ,של החברה הרי שנובע מכך ש ההקלה נועדה רק :לחלופה השלישית שהגדרת "עסקה חריגה", כלומר מצבים שבהם העסקה היא חריגה משום שאינה בתנאי שוק, או למצער, קשה להוכיח שהיא בתנאי שוק. נקודות לדיון:  מהי ההצדקה להקלה זו דווקא ביחס לחברות שבשליטת הממשלה? יכולים להיות מצבים רבים שבהם העסקה שבה מתקשרת חברה עם בעל השליטה בה היא בעלת מאפיינים ייחודיים ולכן קשה להוכיח שהיא בתנאי שוק. כיצד מתמודדות "חברות "רגילות ?עם קושי זה  האם לא ניתן לומר שדווקא בעסקאות מסוג זה ניגוד העניינים בין המדינה ובין החברה שבשליטתה מועצם? לכאורה, דווקא במצב שבו החברה היא ספק יחיד של המדינה, היא מצויה בעמדת כוח במסגרת ה משא ומתן עם המדינה . אם כך, מדוע שלא לאפשר לחברה למצות את כוחה במשא ומתן ולהשיא את רווחי בעלי המניות, בהתאם לתכליתה, וזאת דווקא באמצעות נטרול השפעתה של המדינה על הדירקטוריון, ומתן כוח לבעלי המניות מקרב הציבור באסיפה הכללית לעמוד על ?מקסום תנאי ההתקשרות עבור החברה 6  גם אם ,יש הצדקה למתן ההקלה האמורה האם אין מקום לפחות לקבוע שאמות המידה המו זכרות בתקנה ושלפיה ן ייקבע האם העסקה היא לטובת החברה, יאושרו מראש גם באסיפה הכללית ולא רק בוועדת הביקורת ?כמוצע בטיוטת התקנות  האם אין מקום לקבוע כי אמות המידה האמורות יפורסמו לציבור ?  הערת נוסח : מדוע יש צורך להתייחס במסגרת ההקלה הן להסכם מסגרת בין משרד ממשלתי לחברה ממשלתית, כמשמעותו בתקנה3ד לתקנות חובת המכרזים, והן לפטור ממכרז לפי תקנה3(5 ) לתקנות האמורות העוסק ב?אותן עסקאות ממש חלק שני – פטור מלא מהאישור המשולש (תקנה2 )ג החדשה 2 .ג עסקה חריגה כאמור בסעיפים270 (4 ( ) או4א) לחוק של חברה שבשליטת המדינה, לא תהיה טעונה את אישורם של ועדת הביקורת והדירקטוריון כאמור בסעיף275 לחוק, ובעסקה חריגה כאמור בסעיף270 (4 ) לחוק – גם את אישור האסיפה הכללית כאמור בסעיף275 ( לחוק, אם מתקיים האמור בפסקאות1 ( ) או2 :) שלהלן תקנה2ג עוסקת ב הסדר פטור מלא מדרישת"האישור המשולש " המעוגן בסעיף275 ,לחוק החברות והוא חל על קטגוריות מסוימות (כמפורט להלן) של עסקאות חריגות של חברה ציבורית שבשליטת המדינה (שחל עליה סעיף270 (4 ) לחוק החברות), וכן חברה פרטית שהיא חברת אג"ח בשליטת המדינה (שחל עליה סעיף 270 (4א) לחוק החברות). בהתקיים התנאים שיפו רטו להלן– העסקה תהיה פטורה מאישור כלל האורגנים של התאגיד– .ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית (1 ) ניתנה החלטת הפרטה לגבי החברה, וועדת השרים החליטה כי לשם הכנת החברה להפרטה או לשם ביצוע החלטת הוועדה כאמור, יש צורך שהחברה תתקשר בעסקה; החלטת הוועדה כאמור תתקבל לפי הצעת רשות החברות הממשלתיות, שתוגש לוועדת השרים עם חוות דעת רשות החברות הממשלתיות לפיה ההתקש רות "נחוצה כאמור; בפסקה זו, "הפרטה", "החלטת הפרטה" ו"ועדת השרים– כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 ; ההקלה הראשונה בתקנה2 ג המוצעת מותירה על כנה את ה הקלה ה קיימת כיום בתקנה2(2 ) לתקנות ,העיקריות ועניינה פטור מדרישת האישור "המשולש" המעוגן בסעיף275 לחוק החברות ביחס ל עסקה שיש "צורך שהחברה תתקשר בה לשם הכנת החברה ל"הפרטה" או לשם ביצוע "החלטת הפרטה שניתנה לגבי החברה . זאת רק לאחר קבלת החלטה בעניין של ועדת השרים לענייני הפרטה אשר התקבלה לפי הצעת רשות .החברות הממשלתיות וביחד עם חוות דעת של הרשות המסבירה מדוע ההתקשרות נחוצה (2 ) היא עסקה שהיקפה זניח שנעשתה במהלך העסקים הרגיל של החברה, ומתקיימים לגבי ההתקשרות בה תנאים א:לה )(א היא עסקה לרכישת, חכירת או מכירת טובין, שירותים, או לביצוע עבודה, המשמשים או שנועדו לשמש ללחימה, למניעת לחימה ופעילות עוינת, לתמיכה בלחימה, לאימונים צבאיים, להתגוננות מפני לחימה או ,פעילות עוינת, וכן עסקה לרכישה, חכירה או מכירה כאמור של חומרים ,חלקים, חלקי חילוף, ציוד עזר אבזרים ואמצעים לפיתוח, לייצור, לבדיקה, להחזקה או לתיקון של ציוד כאמור, או לטיפול בו בכל דרך אחרת או ציוד המשמש למטרות דומות בתחום הביטחוני, והכל גם אם הוא משמש או נועד לשמש לצרכים שאינם ביטחוניים, ובלבד שהשימוש העיקרי בו הוא לצ;רכים ביטחוניים נוסח חלופי לפסקת משנה:)(א )(א היא עסקה לרכישת, חכירת או מכירת טובין, שירותים, או לביצוע עבודה, המשמשים או שנועדו לשמש :למטרות הבאות 7 (1 ) לחימה, מניעת לחימה ופעילות עוינת, תמיכה בלחימה, אימונים צבאיים, התגוננות מפני לחימה או פעילות ;עוינת (2 ) פיתוח, ייצור, בדיקה, החזקה, תיקון או טיפול בכל דרך אחרת בציוד המשמש למטרות המנויות בפסקה (1 ;) (3 ( ) מטרות דומות לאלה המנויות בפסקאות1) ו-(2 ;) בתחום הביטחוני והכל גם אם העסקה נוגעת לטובין, שירותים או ביצוע עבודה שמשמשים או נועדו לשמש לצרכים שאינם ביטחו.ניים, ובלבד שהשימוש העיקרי בהם הוא לצרכים ביטחוניים ( ב) ועדת הביקורת החליטה מראש, ואחת לשנה על אמות מידה מדידות לכך שהעסקה היא לטובת החברה, וכן ;על ההיקף השנתי המרבי של עסקאות שניתן לאשר מכוח פסקה זו )(ג נושא משרה שמינתה לעניין זה ועדת הביקורת (להלן בפסק ה זו– נושא המשרה המאשר) אישר כי העסקה ;עומדת באמות המידה והתנאים שעליהם החליטה ועדת הביקורת לצורך אישור עסקאות מכוח פסקה זו )(ד ועדת הביקורת תבחן אחת לשנה את עמידתן של העסקאות שאישר נושא המשרה המאשר בשנה שחלפה בתנאי פסקה זו ובאמות המידה והתנאים שעליהם.החליטה ההקלה השנייה בתקנה2 ג המוצעת נוגעת למתן פטור מ ה אישור"ה משולש" בכל הנוגע לעסקה שהיקפה זניח ,לרכישת, חכירת או מכירת טובין או שירותים או לביצוע עבודה בקשר לתחומים ביטחוניים המפורטים בתקנה המוצעת, אשר נעשתה במהלך העסקים הרגיל של החברה . הצורך בהסדר נובע מריבוי העסקאות הזניחות שמתבצעות על ידי חברות ביטחוניות שבשל מאפייני השוק לא ניתן לבסס לגביהן תנאי שוק וליהנות מפטור אישור האסיפה הכללית לפי תקנה1(5 ) לתקנות העיקריות., וכך להימנע מעומס וסרבול אישור העסקאות הללו, עד כדי סיכולן בסופו של דבר2 כפועל יוצא מכך, הליך אישורן של עסקאות כאמור מהווה חסם משמעותי בפני הנפקתן של החברות הממשלתיות הביטחוניות. ,עם זאת לצד מתן הפטור האמור , מוצע לקבוע מספר מנגנו ני בקרה על עסקאות אלו: 1) ועדת הביקורת תחליט מראש ואחת לשנה על אמות מידה מדידות לכך שהעסקה היא לטובת החברה (תקנה2 (ג2 )))(ב; 2) נושא משרה בחברה שוועדת הביקורת תמנה לעניין זה יאשר כי העסקה עומדת באמות המידה ובתנאים האמורים (תקנה2 (ג2 ;)))(ג 3) ועדת הביקורת תידרש להחליט מראש על ההיקף השנתי המרבי של עסקאות שניתן לאשר מכוח הקלה זו (תקנה2 (ג2 )))(ב; 4) ועדת הביקורת תידרש לבחון אחת לשנה את עמידתן של העסקאות שאישר נושא המשרה המאשר בשנה שחלפה בתנאי ההקלה ובאמות המידה והתנאים שעליהם החליטה ((תקנה2 (ג2 .)))(ד נקודות לדיון:  גם אם הבאת כל עסקה לאישור האסיפה הכללית עלול להיות מסורבל בשל ריבויין, האם לא ניתן להביא את אמות המידה המדידות לכך שהעסקה היא לטובת החברה וכן את ההיקף השנתי המירבי של עסקאות מכוח הקלה זו גם לאישור האסיפה הכללית, ולא רק לאישור ועדת הביקורת ? 2 לפי סעיף1(5) לתקנות העיקרי ות" , עסקה חריגה של חברה ציבורית כאמור בסעיף270 (4 ) לחוק לא תהא טעונה את אישור האסיפה הכללית אם נתקיים בה אחד מאלה וועדת הביקורת והדירקטוריון במי מהמתקשרים שהוא חברה ציבו רית אישרו את ... :התקיימותו היא עסקה בין חברות הנמצאות בשליטת אותו בעל שליטה, בינן לבין עצמן, או בין החברה הציבורית לבין בעל ,השליטה בה, או בין החברה הציבורית לבין אדם אחר, שלבעל שליטה יש בה ענין אישי וההתקשרות היא בתנאי שוק ובמהלך העסקים הרגיל וכי אינה פוגעת בטובת החברה." 8 האם לא יהיה בכך כדי לתת פתרון מאוזן יותר שיש בו, מצד אחד, כדי להפחית מן הסרבול שבהבאת כל עסקה לאישור האסיפה הכלל ית, ומצד שני, להעניק לאסיפה הכללית "קול" בסוגיה זו אחת .לשנה  האם אין מקום לקבוע כי אמות המידה לכך שהעסקה היא לטובת החברה וכן ההיקף המירבי של ?העסקאות מכוח הקלה זו יפורסמו לציבור  הערת נוסח :מוצע נוסח חלופי ל פסקת משנה2 )(א המחדד את תחולת הפטור. הנוסח המעודכן .מוסכם עם הממשלה