חומר רקע
1
24
באפריל
2022
כ"ג
בניסן
"התשפ
ב
לכבוד : ועדת החוקה, חוק המשפט של הכנסת
מאת
: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה
לדיון השני ב( תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי
תיקון"), התשפ
ב-
2
202
[
תקנות1
-
7]
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018
מסדיר את מכלול דיני חדל .ות פירעון של תאגידים ושל יחידים
החוק מ
סמיך את שר המשפטים,, בין לבדו ובין בכפוף לאישור ועדת החוקה
להתקין תקנות הדרושות לביצוע
החוק בנושאים שונים .
בספטמבר2019
הותקנו
על ידי השר תקנות ראשונות לפי החוק (תקנות חדלות פירעון
ושיקום כלכלי, התשע"ט-
2019
)(תיקון ,)ובהן נ קבעו ההסדרים ההכרחיים לכניסת החוק
לתוקף.
תיקון מהותי
ראשון לתקנות (תיקון1
)
תוקן על ידי שר המשפטים ביום31.12.2020
,ומרביתו
נכנס לתוקף, למעט חלק ו'1,
'שכניסתו נקבעה ליום תחילתו של התיקון שעל שולחן הוועדה. תיקון מס2
לתקנות, שעניינו התאמות לתקנות
סדר הדין האזרחי החדשות תוקן על ידי שר המשפטים ביום5.4.21
.
ב
נוסח ה
תקנות
היום תשעה
חלקים שנכנסו לתוקף, וכאמור, חלק נוסף (חלק ו'1
:) שטרם נכנס לתוקף
;חלק א': פרשנות ופרסום
;חלק ב': הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד
;חלק ג': הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
חלק ד': ה ;נשייה
חלק ד1
;': מעמד הנושים וזכויותיהם
;חלק ה': הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
חלק ו': אחריות נוש
א
;משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא בחדלות פירעון
'חלק ו1: הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים;
חלק ז': ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד
)(הוראת שעה;
.חלק ח': הוראות שונות
על שולחן ועדת החוקה טיוטת
תקנות חדלות פירעון נוספות. בתקנות אלו מוצע
לקבוע הסדרים בנושאים נוספים
הנחוצים להפעלת החוק, ובהם
הוראות ביחס ל
הגשת בקשה להסדר חוב;
הוראות לעניין אישור תכנית לשיקום
כלכלי והסדר
י חוב בידי אסיפות הסוג; סדרי ה
עבודה של אסיפת הנושים; אופן ניהול הבירור בידי הנאמן;
סדרי
הדין ב קביעת שכר הנאמן מקופת הנשייה
בהליכי חדלות פירעון של יחידים;
.והוראות בעניין נכסי קופת הנשייה
ביום5
באפריל2022
הופץ בידי הייעוץ המשפטי מסמך הכנה המתייחס לתקנות7-1
המוצעות, ביום6
באפריל
דנ ה הוועדה בתקנות3-1
וכן קראה את תקנה4
.המוצעות המסמך שלהלן כולל הן את תקנות7-4
(כולל הסברים
נלווים) שטרם הסתיים הדיון בהן והן את תקנות3-1
.עם תיקונים בהתאם להערות הוועדה והצעותיה
נציין כי תיקונים מוסכמים על דעת הייעוץ המשפטי לוועדה ועל דעת
משרד המשפטי ם
מסומנים ירוק.
תיקונים
חדשים שנוספו למסמך–
לאחר הדיון הקודם- לבקשת הוועדה או לפי הצעת משרד המשפטים –
מסומנים
בצהוב.
תיקונים נוספים המוצעים לנוסח החדש כעת או שנותרו מהערות הוועדה
מופיעים ב
תכלת.
2
תקנה1
המוצעת– תיקון הפתיח
][נוסח משולב:
תיקון הפתיח
1.בתק
נות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-
2019
1 (להלן –
התקנות
,)העיקריות במקום הפתיח
:יבוא
בתוקף סמכותי לפי סעיפים8
,)(ג12
,
13
,)(א14
,)(ב21
,)(ב24
,)(ב26
,)(א82
,)(ג104
,)(ב106
,)(א108
,)(ה111
,
113
,)(ב117
)(א,
128
,)(א
134
ה עד134ח,
152
,)(ד
153
,)(ו155
,
10
2
(דה,)) עד (ו
227
,
239
,)(ב240
,)(ג241
,
256
,
262
,)(ה263
,)(ה
286
,)(ד
321
)(ב ,
326
)(ג
338
,)(ד356
ו-
357
לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018
,
ולעניין תקנות59
ג עד59
,כ106
ב עד106
,ו109
ב עד109
,ה119
,א134
עד ב
134
,ד134ט עד
134
,י136
י
עד136
,יח159ב1
עד159ב3
,
159ח1
,
159ט1
עד159ט2
,
159יד1
,
159יז1
,
159
יט עד159כג ו-
170
, באישור
,ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
:אני מתקין תקנות אלה
תקנה2
המוצעת–
תיקון תקנה1
][נוסח משולב:
תיקון תקנה1
2.ב תקנה1 ל תקנות העיקריות–
(1)
אחרי
:ההגדרה "בלא דיחוי" יבוא
"הי "וועדות חזותית–
תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת
";תמונה וקול בזמן אמת.
(2)
אחרי ההגדרה
"תעודות
התחייבות "יבוא:
ק תקנות
החברות
(כללים
בדבר מינוי כונסי נכסים ,מפרקים ושכרם ")
-
תקנות החברות
(כללים
בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם,)
הת
שמ
"א-
1981
2;".
תקנה3
המוצעת–הוספת
תקנות59
ג עד59אכ:
הוספת
תקנות
59
עד ג
59כא
3.
אחרי תקנה59ב
:לתקנות העיקריות, יבוא
הוספת תקנות59
ג עד59ז
: הבאת התכנית לאישור הנושים, משלוח הודעה ופרטי ההודעה
וכן קביעת כוח
ההצבעה ופניה לבית המשפט לביטול או שינוי ההחלט
ה
59ג הבאת התכנית לאישור הנושים
(א)
הורה בית המשפט על הבאת הצעה לתכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים לפי סעיף83
לחוק יורה
על
מועד לכינוס אסיפות סוג לאישורה ו
על
אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם
התקיימו נסיבות כאמור
בסעי
פים
322
או בסעיף 3
8
.(ב) לחוק
(ב)
אם לא חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף210
לחוק, יורה
בית המשפט על המועד להגשת תביעות
.חוב לצורך קביעת כוח ההצבעה
1
ק"ת
ה
תשע"ט,
'עמ3910; הת 'שפ"א, עמ2875
.
2
'ק"ת התשמ"א, עמ646
'; התשס"א, עמ131
.
3
59ד. משלוח הודעה לנושים
(א)
הנאמן ימציא הודעה על החלטת בית המשפט לכנס אסיפות סוג,
21
ימים לפחות לפני המועד לכינוסן,
לנושה שהגיש ת ביעת חוב או המנוי בבקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים; חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי
סעיף210
.לחוק, ימציא הנאמן את ההודעה לנושה שהגיש תביעת חוב
(ב)
:הנאמן יצרף להודעה את המסמכים הבאים
(1)
;הצעת התכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה
(2)
העתק מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג
ועל מועד הדיון באישור התכנית בבית
;המשפט
הוחלט על
מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור
בתקנה זו;
(3)
;נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח
(4)
נוסח כתב הצבעה;
(5)
כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט.
* לבקשת הוועדה הועבר סעיף קטן (ב) לסעיף59ה
59ה. פרטי ההודעה וצרופותיה
(א)
הודעה על אסיפת סוג שימציא הנאמן לפי תקנה59
:ד תכלול את הפרטים הבאים
(1)
;תאריך, שעה ומקום אסיפת הסוג
(2)
;מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפת הסוג
(3)
המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך
קב
יעת
;הזכאות להשתתף בהצבעה
(4)
;הרוב הקבוע בחוק הדרוש לאישור תכנית לשיקום כלכלי
(5)
המען לשליחת כתבי הצבעה , ובכלל זה
מען כתובת דואר אלקטרוני.
(ג)
:הנאמן יצרף להודעה את המסמכים הבאים
(6)
;הצעת התכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה
(7)
העתק מהחלטת בית המשפט על כינ
וס אסיפות הסוג
ועל מועד הדיון באישור התכנית בבית
;המשפט
הוחלט על
מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור
בתקנה
זו
59ד;
(8)
;נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח
(9)
נוסח כתב הצבעה;
(
10
)
כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט.
4
59
ו. קביעת כוח
ההצבעה
(א)
הורה
בית המשפט על מועד להגשת תביעות חוב לשם
קביעת
כוח ההצבעה של הנושים, יגישו הנושים את
'תביעת החוב כאמור בפרק א' לחלק ד,לתקנות אלה
ויחולו עליהן ההוראות לעניין זכות העיון בתביעות החוב
.והוצאות התביעה
(ב)
אם לנאמן ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן
אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע
ב תנאי שאם
תשתנה ההכרעה בעניינה של תביעה זו תיפסל ההצבעה האמורה או ישתנה כוחה בהתאם.
(ג)
הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב
יחליט
הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי
או
יחליט מהו שווי החוב, לפי העני
ןי , ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף211
)(ד לחוק
תהיה לפי הערך שבה הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאמדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר
סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצ ביע
.באסיפות ובדבר כוח הצבעתו
(ד)
החליט הנאמן כי לנושה כוח הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד
הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ-
24
72
.שעות לפני מועד האסיפה
* לבקשת הוועדה הורחב פרק הזמן להמצאת החלטה לעניין כוח ההצ
בעה לנושה
59ז. פניה לבית המשפט
(א)
נושה שהגיש תביעת חוב וכן כל מי שרשאי להגיש תביעה כאמור, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל
או לשנות את ההחלטה בעניין כוח ההצבעה; הבקשה תוגש בתוך15
.ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה
(ב)
הגשת בקשה לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום האסי
פות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ג)
שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי הוא להורות על קיומה של אסיפה נוספת או ליתן כל צו אחר
.כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין
:'סימן ג
תקנ
ה
59ח: זכות הצבעה;
תקנות59
ט עד59
יג-
:הצבעה באמצעות שלוח או בכתב הצבעה
סימן
:'ג
הצבעה באסיפות סוג
59ח. זכות הצבעה
באסיפת סוג רשאים להצביע רק נושים שנקבע
.להם כוח הצבעה
59ט. אופן ההצבעה
.נושה רשאי להשתתף ולהצביע בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה
59י. ייפוי כוח לשלוח
ביקש נושה להשתתף ולהצביע באמצעות
ייפוי כוח שלוח
, יערו ;ך ייפוי כוח לשלוח ייפוי כוח כאמור יהיה חתום
ויאומת ביד
י
עורך דין; השלוח יציג לנאמן את ייפוי הכוח סמוך לפני תחילת האסיפה או במועד מוקדם יותר
ש
צוין
.בזימון לאסיפה
* תיקון נוסח לבקשת הוועדה
5
59יא. כתב הצבעה
ביקש נושה להצביע באמצעות כתב הצבעה, יעשה כן בכת ב הצבעה בנוסח שיורה הממונה; הנושה ימסור את
כתב
הצבעתו לנאמן או ישלח אותה אליו למען הרשום בהודעה
כך
שיגיע לנאמן לא יאוחר
מ-
24
שעות
לפני מועד
.כינוס האסיפה
לדיון :
בנוסח הקודם שהוגש על ידי השר הוצע כי כתב ההצבעה יישלח עד24
שעות לפני מועד ההצבעה
. על פי הנ וסח
הנוכחי כתב ההצבעה צריך להגיע למען הרשום עד24
.שעות לפני ההצבעה הוועדה ביקשה לבחון אפשרות
.לצמצם את המועד כדי שלא להכביד יתר על הנדרש על הנושים
59יב. הצבעה באמצעות מערכת מקוונת
הממונה רשאי לאפשר הצבעה ב
אמצעות מערכת מקוונת שהעמיד לצורך כך; ההצבעה תתאפ שר עד12
שעות
לפני מועד כינוס האסיפה או
עד ב
מועד
מוקדם יותר שיורה הממונה
ובלבד
שלא יעלה על24
שעות לפני כינוס
האסיפה; הועמדה מערכת מקוונת כאמור לשימוש האסיפה, יודיע על כך הנאמן בהודעה לפי תקנ
ה
59
.ד
לדיון :
בהמשך לתקנה59
יא– האם לא נכון לקבוע פרק זמן אח יד של12
?שעות למכלול התקנות
59יג. הצבעות סותרות
הצביע נושה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של נושה בעצמו או באמצעות
.שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה
* הוועדה המליצה לתקן את נוסח
.הסעיף
סימן
ד '
–
תקנות59
יד עד59זט – ניהול אסיפ
ת הסוג :
אסיפת הנושים היא אחד המנגנונים העיקריים המשמשים את הנושים הלא מובטחים בהליכי חדלות פירעון
וחשיבותה ביכולתה לגשר על הפיזור ממנו סובלות חלק מקבוצות נושים. סימן
ד ' המוצע מגדיר את אופן הניהול
.של האסיפה מצידו של הנאמן
סימן
ד ': ניהול אסיפת
הסוג
59יד .יושב ראש האסיפה
הנאמן יהיה יושב ראש אסיפת הסוג.
59טו .פרוטוקול של אסיפות הסוג
(א)
.הנאמן יהיה אחראי לעריכת פרוטוקול הדיון באסיפת הסוג
(ב)
פרוטוקול
אסיפת הסוג
יכלול, בין השאר, פירוט בדבר מועד ומקום האסיפה, הנושים המשתתפים
באסיפה בעצמם, באמצעות שלוח מיופה כוח, או באמצעות כתב הצבעה וערך נשייתם; נערכה הצבעה באסיפה
–
;יפורטו בפרוטוקול ההחלטות שעמדו להצבעה ואופן הצבעתו של כל נושה; כן יצויין שמו של עורך הפרוטוקול
.הנאמן יחתום על הפרוטוקול
6
(ג)
הנאמן ישמור את הפרוטוקול במשרדו
ויעמידו לעיון באופן מקוון, כן ו
ימצי א עותק
ממנו לבית המשפט
ולממונה ;כן יעמיד וישלח העתק מ הפרוטוקול לעיון באופן מקוון
ל כל המשתתפים או המצביעים באסיפה וישלח
העתק ממנו למי מהם שביקש
ו
.העתק כאמור
*תוקן בעקבות בקשת הוועדה
59טז .השתתפות באסיפה באמצעי טכנולוגי
הנאמן רשאי לאפשר
השתתפות באסיפ
ת סוג יכולה להיעשות
בדרך של היוועדות חזותית, בשיחת וועידה או בכל
אמצעי טכנולוגי אחר; כן
הממונה רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לכך, לפי סעיף
268
.
*תוקן בעקבות בקשת הוועדה להבהרת עמדת המשרד באשר לחובה לאפשר השתתפות בישיבות באמצעים טכנולוגי
ים.
נותרה השאלה ה אם נדרשים קריטריונים לעניין חובה לאפשר השתתפות כאמור? יובהר כי נוהל שעוסק בעניין זה
שהועבר לעיוננו על פי בקשת הוועדה היה תקף רק עד ליום31.3.21
.
סימן ה'
: אישור של
אסיפות
סוג ושל בית המשפט את התכנית לשיקום כלכלי, תקנות59
יז עד59כא:
סי
מן
:'ה
אישור של אסיפות
סוג
ו
אישור
של בית המשפט את התכנית לשיקום כלכלי
59יז. מניין חוקי
)(א
אסיפ
ת
סוג תתקיים בנוכחות הנאמן והמניין החוקי בה יהיה
הנאמן וכן לפי הוראות אלה –
(1)
אם מספר הנושים בעלי זכות הצבעה עולה על שלושה –
שלושה
נושים
;לפחות
(2)
אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שלושה – כל הנושי
ם .ואולם ,אם
ישנם
שלושה נושים זכאים כאמור ,וניתן לקיים את
תנאי סעיף85
לחוק בהשתתפות של
שני
נושים
בלבד מתוכם – יהיה המניין חוקי גם בהעדר הנושה הנוסף.
)(ב לעניין תקנת משנה)(א, הצבעת נושה בכל אחת מדרכי הה
צבעה
לפי תקנות אלה תיחשב לעניין קיום המניין
.החוקי
*תוקן בעקבות בקשת הוועדה
תקנה59
יח- אסיפת סוג נדחית
לא התקיים מניין חוקי באסיפה בתום מחצית השעה ממועד תחילת האסיפה, תידחה האסיפה לשבוע שלאחר
מכן, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום ורשאי הנאמן להורות על ;מועד מאוחר יותר לקיום האסיפה הנדחית
הנאמן יודיע על קיומה של אסיפה נדחית למי שזכאי לקבל הודעה על קיום האסיפה כאמור בתקנה59
ד לא
יאוחר מיום לאחר מועד האסיפה המקורית; לא התקיים באסיפה הנדחית מניין חוקי כאמור בתקנה
59יז ,
תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא וב
לבד שנושה אחד לפחות השתתף הב ; כתב הצבעה
שנשלח לפי
הוראות פרק זה
לשם
הצבעה באסיפה המקורית
יימנה כהצבעה באסיפה הנדחית, אלא
אם
הנושה
ששלח אותו
שינה את הצבעתו לפני כינוס האסיפה הנדחית לפי פרק זה.
*לבקשת הוועדה הוסף חידוד לעניין הצבעה באסיפה המקורית במקרה של א
סיפה נדחית.
7
תק
נות
59
יט עד כא אינן דורשות אישור ועדה
תקנה59
יט–
בקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בבית המשפט
אושרה התכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף85
לחוק, יגיש הנאמן לבית המשפט
בקשה לאישורה בידי בית המשפט לא יאוחר
מ-
14
ימים לאח ר כינוס האסיפות; הנאמן רשאי להגיש לבית
המשפט בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה כאמור בסעיף85
לחוק, לשם אישורה לפי סעיף
87
.לחוק
תקנה59
כ-
:הגשת התנגדות לאישור תכנית לשיקום כלכלי
(א)
בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון
הרוצה להתנגד לאישור תכנית לשיקו ם כלכלי שהוגשה לאישור בית
המשפט לפי סעיפים86
או87
לחוק, יגיש לבית המשפט התנגדות ויפרט את נימוקיה; העובדות המפורטות
בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.
(ב)
ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך14
ימים מהגשת הבקשה לאישור התכנית לשיקום כלכלי בידי בית
המשפט; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת
.ההתנגדות
(ג)
הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך7
ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש
.ההתנגדות ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה
(ד)
הורה בית המשפט על דיון בהתנגד ות במועד מוקדם
מה
מועד ההגשה
( האמור בתקנת משנה ,)ב) או (ג
תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ-
48
שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ-
24
שעו.ת לפני מועד הדיון
תקנה59
כא–פרסום ו
המצאה של החלטת בית המשפט:
אישר בית המשפט תכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן בלא דיחוי העת ק מהחלטת בית המשפט והודעה על
".החלטה זו לשם פרסומה בידי הממונה
"סימן ו': הפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק.
תקנה4
המוצעת: הוספת'סימן ה
'לפרק ה
'בחלק ג -
שכר הנאמן[מקופת הנשייה]
בהליכי
חדלות פירעון לגבי יחיד
ים:
הוספת סימ
ן
'ה
'לפרק ה' בחלק ג
4.א חרי תקנה106
:א לתקנות העיקריות, יבוא
סימן ה :'שכר הנאמן [מקופת הנשיה] בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
ים
.חלק ג' הוא החלק בתקנות שעניינו הליכי חדלות פירעון של יחידים 'סימן ה המוצע שעניינו"
שכר הנאמן מקופת
הנשייה בהליכי חדלות פירעון "לגבי יחידים
חותם את פר ,'ק ה שעניינו .תפקיד הנאמן וסמכויותיו
הסימן עוסק
ב
פרוצדורה ל
קביעת שכר הנאמן ,
וכן
ב הליך לאישור
תשלום מקדמה
. על פי דברי ההסבר לתקנות
מטרתו
ו להוסיף על
ההסדר הקבוע היום ב תקנות14-7
לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים
מפרקים ושכרם), תשמ"א-
1981
, אשר
כול לות
שלושה מסלולים ל
קביעת שכר :הראשון , לפי תקנה7
,
באחוזים
8
מתקבולי ההכנסה שהתקבלו במזומן בתקופה שבעדה נקבע השכר ,
וזאת ;פעם בשלושה חודשים
השני , באחוזים
מתקבולי המימוש (תקנה8
;)והשלישי , באחוזים מסך הנשייה שחילק הנאמן בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה
כסף. שכר נ( וסף נפסק לנאמן בסכום קבוע266
ש"ח) עבור כל תביעת שכר של עובד שהוגשה לו לפי סעיף189
לחוק הביטוח הלאומי .
106
ב.הגדרות
לסימן ה'
:בסימן זה
"
נאמן –
מי שמונה
לפי סעיף
125
לחוק;
"שכר
"בסיס–
סכום של4,500
שקלים חדשים, בצירוף
;מס ערך מוסף
סכום זה יכלול
הכולל החזר הוצאות לשנה
ראשונה.
ד
מקדמ "ת שכר–
מקדמה המשולמת על חשבון השכר הסופי[מנכסי קופת הנשייה ]לאחר שנוכו מהם אגרות ;
סכום המקדמה
יהיה ,ב
סכום של
3,000
שקלים חדשים
בצירוף
מס ערך מוסף או
ב סכום שנצבר בנכסי קופת
הנשייה עד מועד תשלום המקדמה, בני ,כוי אגרות
כאמור ,
לפי
הנמוך מביניהם.
106
.ג תשלום מקדמת שכר
עם הגשת דוח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן, יורה הממונה כי תשולם
לנאמן ,[מקופת הנשייה],
מקדמת שכר
.לבקשת הנאמן או מיוזמתו
בתקנות106ב ו106
ג מוצע לקבוע את הפרוצדורה
ל תשלום מקדמת שכר
ל
נאמן בהליכי חדלו ת פירעון של יחידים
וכן לקבוע לו שכר בסיסי. ככלל, השכר לא יפחת מהשכר הבסיסי וייקבע בהתאם לתקנות7-14
לתקנות החברות
)(כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם , אלא שבפועל הן השכר הבסיסי והן מקדמת השכר מותנים
בקיומם של כספים בקופת הנשייה .
בתקנה
106
'ב המוצ."עת שתי הגדרות: "שכר בסיס" ו"מקדמת שכר
:""שכר הבסיס מוצע לעגן את
ההסדר הקיים כיום בפרקטיקה של קביעת שכר בסיס המהווה מעין תשלום
בסיסי לנאמן לכל תקופת הטיפול בתיק
. זאת
מאחר ששכר הנאמן מחושב ביחס לנכסי הקופה
והחלוקה לנושים
ומאחר שבתיקי יחידים רבים השכר המו( צע לפי תקנות החברות לא בהכרח מניב הכנסה ראויה לנאמן ודוק-
,"בניגוד ל"שכר מינימום"שכר הבסיס"
)של הנאמן אינו מובטח והוא תלוי בקיומו של סכום זה בקופת הנשייה.
כיום שכר הבסיס נקבע על ידי בית המשפט
על פי המלצת הממונה
וזאת בהעדר הסדרה אחרת
בחוק או בתקנות.
קבי עת שכר
הבסי
ס
היא כלי שמטרתו להיטיב עם הנאמנים, שכן בכל מקרה ייקבע השכר הגבוה מבין שכר
הבסיס או השכר שיחושב לפי התקנות. "שכר הבסיס" כולל גם את ההוצאות לשנה הראשונה, כגון משלוח
הודעות לנושים ו
הוצאות המצאה
, כך שבפועל הוא ככל הנראה נמוך מ-
3,000
₪. הסכום לא כו לל הוצאות לשנים
הבאות
)(וגם לא אגרות–
המשולמות בנפרד למשך5
שנים נוספות (
2,500
₪
)
, כאשר ההנחה היא שעיקר
.ההוצאות הן בשנה הראשונה קביעת שכר הבסיס כסכום הכולל גם את ההוצאות יש בו כדי לתמרץ צמצומן של
.הוצאות לא נדרשות
"מקדמת שכר": מתוך שכר הבסיס האמור מוצע לאפשר
גם מקדמת שכר של עד3,000
₪
, על חשבון השכר
.הסופי
,לפי הנוסח המוצע, שכר זה מותנה בכך שסכום זה נצבר בקופת הנשיה
לא
חר שנוכו ממנה ה .אגרות
על פי המוצע, מקדמת השכר תשולם לנאמן לאחר הגשת דוח ממצאי הבדיקה. על פי הנוהג כיום משולמת
המקדמה לבקשת הנאמן ומוצע ,להותיר נוהג זה, הגם שעל פי נוסח הסעיף, יכול הממונה להורות על התשלום
.גם מיוזמתו. על פי המוצע, הסכום ישולם מקופת הנשייה
9
לדיון :
(1)
להבנתנו כא" שר אין נכסים בקופת הנשייה (תיקים המכונים תיקי0
)"
בתיקים המנוהלים אצל רשם ההוצאה
לפועל
לא משולם שכר לנאמן
,(להבדיל ,בתיקים המתנהלים אצל הממונה, נציגי הממונה הם שמטפלים בתיקים
)ומקבלים על כך שכר שעתי ?
"כמה תיקים כאלו יש בשנה? מה אחוז תיקי ה0
?" מסך התיקים בהוצאה לפועל
(2)
האם יש מקום להשתמש בסמכות שר האוצר לקבוע, בהתאם לסעיף128
(ב) לחוק, כי השכר הבסיסי בתיקי אפס
ישולם מאוצר
:המדינה
"שכר הנאמן
128
.
)(א
.השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין שכר הנאמן והוצאותיו, ובכלל זה את ההליך לקביעתם
(ב)
.השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה"
(3)
כיצד יכולה להיות
מובטחת איכות הנאמנים ואיכות העבודה שתבוצע על ידם במודל תשלום על בסיס סבסוד
צולב –
?תשלום בחלק מהתיקים "על חשבון" תיקי האפס
(4)
מה היחס בין מקדמת השכר בסך3,000
השקלים ובין
ה
אגרות המנוכות רעיונית מקופת הנשייה ? כיצד התניית
( תשלום המקדמה בהפחתה רעיונית של האגרות ולמעשה מתן עדיפות לאגרות) מתכתב עם סעיף233
()(א1
) לחוק
שממנו עולה
דווקא כוונה ברורה שהתשלומים לנאמן(כולל אגרות ששילם) יהיו ראשונים ?
האם הכוונה העולה
?מהסעיף היא תעדוף האגרות על חשבון הנאמן
"שוויון
232
.
החובות בכל דרגה בסדר הפירעון
ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור שווה
.לפי סכומיהם ובלי כל העדפה
הוצאות הליכי חדלות הפירעון
233
.
)(א
:הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן
(
1
)
;כל ההוצאות הנובעות מפעולות שביצע הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון, לרבות אגרות ושכר הנאמן
(
2
)
ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניה ול ועדת הנושים כמשמעותה בסעיף263
;
(
3
)
לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר–
;הוצאות סבירות להלוויית היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו
(
4
)
.כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי חדלות הפירעון
)(ב הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במ.ועד שנקבע לתשלומן לפי דין או הסכם
)(ג
אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ייפרעו הוצאות אלה מהנכסים
.שעליהם חל שעבוד צף"
תקנה106
ד–
קביעת שכר
סופי והוצאות:
(א)
נאמן המבקש ששכרו יחושב
לפי
תקנה 8 לתקנות ה חברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים
)ושכרם יגיש בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו ;אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, י
ורה
הממונה
כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס אלא אם כן
מצא שהנאמן לא ביצע את תפקידו כנדרש.
(ב)
על אף האמור ב תקנת)משנה (א , עלתה בקשת
שכ ה ר של הנאמן על סכום של350,000
,שקלים חדשים
יגישה הנאמן לבית המשפט ובית המשפט יחליט על שכרו.
(ג)
בעד השנה השנייה
ואילך
למינויו של הנאמן
הממונה
יורה כי
ו יש לם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד
הוצאות הליך
בסך של500
שקלים חדשים לב
שנה, ובסכום כולל שלא יעלה על
2,500
שק לים חדשים בצירוף מס
.ערך מוסף
106
.ה
בקשה לבית המשפט בקשת נאמן לקביעת שכרו על ידי בית המשפט
(א)
נאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ששכרו יחושב לפי תקנות7
,
8א ,
11
, או13
עד14
לתקנות החברות
.)(כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם
10
(ב)
בית המשפט רשאי להורות לנ אמן לצרף לבקשתו דוח כספי של הנאמן מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה
.חשבון
תקנה106ד ו-
106
:ה עניינן קביעת שכרו הסופי של הנאמן
תקנה106
ד עניינה קביעת השכר על ידי
הממונה ,. בפרט
תקנ
ות משנה
106ד)(א
)ו(ב-
עניינה
בבקשת
שכר
טרחה
של נאמן
בהתאם ל תקנה8 לתקנות החבר( ות)כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם
או לפי
שכר הבסיס, הגבוה מביניהם .בקשה זו מוגשת לממונה
)או לרשם ההוצאה לפועל (בהליכים הרלוונטיים
(אלא
אם הבקשה עלתה על סכום של350,000
₪
) .
מובהר כי הממונה
מונחה להורות על תשלום בג ובה של לפחות שכר
הבסיס, ו
להימנ
ע מל
הורות על ת
םו של שכר
הבסיס אם מצא
ש
הנאמן לא ביצע את תפקידו כנדרש .
שכר הטרחה ,המוצע לפי תקנה8,
נקבע באחוזים מתקבולי
ה
מימוש , בניכוי מזומנים שהיו בידי
היחיד
ש או
עמד
ו
לזכות
ו
.ביום תחילת עבודתו של הנאמן ובניכוי כספים שהועברו לנאמן מכונס נכסים או מפרק
בתקנה מדרג
של
שכר: לגבי66,932
השקלים הראשונים שמומשו –
שכר של20%
; לגבי663,919
השקלים הבאים-
10%
; לגבי
3,319,597
השקלים הבאים–
5%
ולגבי כל שקל חדש נוסף–
1%
.
תקנ
ת משנה
106
(ד ג)
עניינה החזר הוצאות מקופת הנשייה לפי הוראת
הממונה. בפרט מוצע לקבוע ש הממונה
יורה
ו יש ש
לם לנאמן,
,בעד הוצאות ההליך500
ש"ח לשנה ולא יותר מ-
2,500
ש"ח בצירוף מס ערך מוסף .
יצוין
כי ככל שהוצאות הנאמן עולות על הסכום הנ"ל הוא יוכל לפנות לבית המשפט במסגרת בקשה לקביעת שכר לפי
תקנה106
.ה
תקנה106ה
עניינה בקביעת שכר
הטרחה
של הנאמן
על ידי בית המשפט -
לפי תקנות7
,
8
א או13
עד14
לתקנות
( החברות)כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם
ובמקרה של קביעת השכר לפי תקנה8
בסכום העולה
על350,000
ש"ח .
אלו ההוראות לפיהן יקבע בית המשפט את שכר הנאמן :
-
תקנה7 לתקנות החברות –
נאמן יכול לקבל שכר ניהול באחוזים מתקבולי ההכנסה שהתקבלו במזומן בתקופה
שבעדה נקבע השכר
(ובלבד שקביעת השכר לא תהיה יותר מפעם בשלושה חודשים). השכר נקבע לפי מדרגות
עבור תקבולי ההכנסה שהתקבלו– החל מ-
5%
עבור464,745
השקלים הראשונים ;
4%
עבור962,685
ה
שקלים
הבאים; ועד למדרגה של0.2%
ביחס לסכום של מעל30
מיליון ש"ח. התקנה כוללת הסדר לפיו בית המשפט יכול
לשלם לנאמן שכר נ
יהול מיוחד שישולם מן הרווח שהופק בתקופה שבעדה הוא ישולם .
-
תקנה8א לתקנות החברות -
קובעת כי בעל תפקיד רשאי לבקש שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל
לכל הנושים בכסף או בשווה כסף וב לבד שאם קיבל שכר לפי תקנה7
או8 –
יקוזז שכרו לפי תקנות אלו משכר
החלוקה לפי תקנה זו. שכר הטרחה עולה באופן הדרגתי בהתאם לעליה באחוז תביעות החוב המשולמות: כך
לדוגמא, חלוקה של עד9%
מערך תביעות החוב תזכה את הנאמן בלא יותר מ-
2%
מסך הנשייה שחילק; חלוקה
של עד19%
מערך התביעות–
ב2-3%
מסך הנשייה; חלוקה של70-79%
מתביעות החוב תזכה ב-
10-11%
;
וחלוקה של80%
ומעלה תזכה אותו ב11-12%. בית המשפט רשאי להגדיל את התשלום לנאמן עד ל-
15%
מסך
,הנשייה
בנסיבות
( המנויות בתקנה
מאמץ מיוחד, הצלחה מוכחת בביצוע התפקיד, משך זמן קצר במיוח ד לסיום
ה
תפקיד).
-
תקנה13
לתקנות החברות עניינה
בנימוקים להגדלת או הפחתת השכר
.שבית המשפט רשאי לשקול
-
תקנה14
עניינה כללים.לקביעת שכר ביניים
:לדיון
מה אחוז התיקים בהם נקבע שכר של למעלה מ-
350,000
?ש"ח
11
תקנה106
ו–
:המשיבים לבקשה
(א)
נושה רשאי להגיש תגובה לבקש ת הנאמן לשכר טרחה לפי תקנות106ד ו-
106ה
לממונה או לבית המשפט
לפי העניין, בתוך14
.ימים מיום הגשת הבקשה
(ב)
המשיבים בבקשה לשכר טרחה לפי
תקנה תקנות
106
)ד(ב
ו-
106ה
,יהיו הממונה, ועדת הנושים, אם מונתה
והנושים המובטחים.
תקנה106ו עניינה תגובות וקביעת משיבים לבק .שות השכר
לפי תקנת משנה
106
ו(א) נושה רשאי להגיש תגובה לבקשת שכר שהוגשה לנאמן לפי106ד ולבית המשפט לפי
106
ה בתוך14
ימים. מובהר כי אין לנושה אפשרות
להגיב
על מקדמת שכר לפי106
.ג
זאת, ככל הנראה, מאחר
ש
מדובר בסכום ק ,טן ומינימלי .שלא נכון לקיים הליך לגביו
תקנ ה106ו(ב) עניינה קביע
ה
כי משיבים לבקשת שכר טרחה
על ידי בית המשפט, לפי תקנ ות106ד(ב) ו-
106
ה
יהיו הממונה, ועדת הנושים והנושים המובטחים.
.זאת בהתאם לשיקול הדעת הרחב של בית המשפט
תקנה5
המוצעת: הוספת'פרק ו1
'לחלק ג –
סמכות בירור [של יחיד] בידי הנאמן(
תקנות
109
ב עד109ה)
'הוספת פרק ו1
'לחלק ג
5.
אחרי תקנה109א
:לתקנות העיקריות, יבוא
'פרק ו1
'לחלק ג עוסק בסמכויות הבירור של מצבו הכלכלי של יחיד בידי .נאמן
בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד
על ידי הנאמן מתחילה מיד
עם מינויו ,
לרבות באמצעות מפגש. היחיד הוא מקור המידע העיקרי ולרוב היחיד
לגבי הנסיבות שהובילו אותו לחדלות הפירעון
ולכן ישנה חשיבות רבה במתן אפשרות לנאמן לקבל גישה למידע
באמצעות היחיד–
.הן בדרישת פרטים והן במפגש בלתי אמצעי ,עם זאת הבירור עלול לפגוע בזכויות היחיד
.והדבר בולט במיוחד מאחר שהנאמן הוא גורם פרטי האיזון בא לידי ביטוי, בין היתר, בתקנות העוסקות
בפרוצדורה של הבירור והזימון,
,לרבות נוסח הודעה אחיד כמו גם בזכויות היחיד , לרבות יידוע של היחיד ביחס
.לזכויותיו וחובותיו
"פ'רק ו1: סמכות בירור בידי הנאמן
109
.ב הגדרות לפרק ו'1
:בפרק זה
"הודע "ת זימון–
כמשמעותה בסעיף152
.לחוק
ב תקנה109ב מוצע להגדיר את הודעת הזימון , תוך הפניה לסעיף152
לחוק . הודעת הזימון תיערך לפי טופס7
א
שבתוספת :לתקנות המוצעות
טופס7
א– הודעת זי
מון לבירור
תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-
2019
טופס7א
12
(
תקנה109ב)
הודעת זימון לבירור
_______________:אל
,הואיל וביום ____________ ניתן בעניינך צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
התשע"ח-
2018
(להלן– החוק), והחתום מטה מונה ל נאמן בעניינך
כאמור בכתב המינוי המצורף בזאת , אתה
,_______ מוזמן לבירור לשם בדיקת מצבך הכלכלי. הבירור יתקיים ביום ____________ בשעה במשרד
שברחוב ב .______________________
במהלך הבירור, אתה זכאי לייצוג על ידי עורך דין, כאמור בסעיף152(ב) לחוק; כמו כן, במהלך
הבירור אינך
חייב למסור מידע אם יש בו משום מסירת ראיה או הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שאתה
מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה, וזאת לפי סעיף47
לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-
1971
.
3
עליך להתייצב ביום ובשעה שנקבעו לעיל, ולהביא עמך את המסמכים ה :מפורטים להלן
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
__________
___________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
___________________________________
__________________________________________
_____________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________
_________
אם לא תיענה להזמנה זו ללא הצדק חוקי, רשאי החתום מ טה לפנות לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום
כלכלי לפי החוק בבקשה לדחיית הגשת דוח ממצאי הבדיקה לגביך, כאמור בסעיף153
לחוק; דחייה כאמור
תביא לעיכוב מתן הצו לשיקום כלכלי בעניינך, ובהתאמה, לדחיית מועד ההפטר ולכן להמשך תחולת ההגבלות
החלות עליך (דוגמת איסור הח זקת דרכון ישראלי, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה כלקוח מיוחד, הגבלת שימוש
בכרטיסי חיוב, והגבלת הקמה של
ה תאגיד חדש או השתתפות בו); כמו כן, הדבר עלול להאריך את תקופת
.התשלומים ואף להביא לביטול הצו לפתיחת הליכים שניתן בעניינך
אם אינך יכול להתייצב במועד הקבוע לע יל אנא פנה לחתום מטה באמצעי התקשורת המפורט להלן בבקשה
.לשנות את מועד הבירור
________________ ______________
(תאריך) (חתימת הנאמן
__________ __________________ __________
(טלפון) (כתובת דואר
)אלקטרוני) (כתובת
109
.ג
אופן ה
זימון לבירור, מקומו וניהולו:
3
דיני מדינת ישראל, נוסח חדש18
', עמ421
.
13
(א)
הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי במקום ובשעה שנקבעו בהודעת הזימון; הודעת
הזימון תיערך לפי טופס7א שבתוספת.
(ב)
ניתן
לקיים בירור בהיוועדות חזותית בהסכמת היחי
ד ובלבד שהוא מיוצג או לבקשת היחיד בהסכמת
הממונה.
(ג)
יחיד שהוזמן לבירור בפני הנאמן יתייצב בפניו כפי שיידרש ; נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ככל
האפשר, אולם הנאמן רשאי לחזור ולזמן את היחיד אם ראה צורך
מיוחד
בכך, ועל
היחיד החייב
להתייצב כאמור
בהודעת הזימון.
(ד)
הנאמן ימציא את הודעת הזימון ליחיד14
ימים לפחות לפני הבירור , אלא אם כן הסכים
היחיד לקיצור
התקופה או שהחליט הממונה כי יש הכרח בקיצורה ;ההודעה
תישלח בדואר רשום עם אישור מסירה אלא אם
כן הסכים היחיד להמצאה בדרך אחרת ,ובלבד שיהיה להמצאה תיעוד.
(ה)
סבר הנאמן כי
מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו
נדרש
דרוש,
יגיש בקשה מנומקת לממונה
שלא לערוך בירור ליחיד והממונה יכריע בבקשה .
(ו)
הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עמו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ו
ב תוצאות של היעדר
שיתוף פעולה בבירור
, וכן יידע אותו בדבר אופ ן התיעוד של הבירור לפי תקנה109ד.
תקנה109
ג עניינה
ה
זימון לבירור ,
וכן
בהסדרת זכויות ו
חובות של היחיד עם הזמנתו לבירור :
109
)ג(א–
הודעת הזימון תיערך לפי טופס7
א המוצע בתוספת לתקנות ותציין את
מקום ושעת הזימון .
לדיון :
(1)
האם האמור בסעיף מקיים את הוראת סעיף152
(ד) לחוק המחייב את השר לקבוע, בין היתר, הוראות לעניין
מועדי הבירור
ומקומו ?
בהקשר זה נציין כי תקנה23
לתקנות חדלות ,)פירעון ושיקום כלכלי (כללים לעניין גיבוש רשימת נאמנים
תשפ"א-
2021
נבחנת התשתית המשרדית של הממונה, אך גם בתקנה זו ללא קריטריונים או דרישות
"
23
.
המבקש להגיש את מועמדותו להיכלל ברשימת נאמנים יגיש בקשה על כך לוועדה ציבורית, באמצעות אתר
האינטרנט של הממונה, עד המועד הקובע להגשת מועמדות שפורסם בהזמנה להגשת מועמדות לפי תקנה22
; בקשה
:כאמור תכלול את הפרטים שלהלן
...
(
2
) פירוט לגבי התשתית המשרדית ומ;יקום המשרד של המועמד"
(2)
?האם די בהוראה לפיה ככלל הבירור יתקיים ביום אחד, כדי לקיים את דרישת הסעיף האם לא נכון להבהיר
ש המקום והמועד חייבים להיות נגישים באופן סביר ליחיד המתנייד
בתחבורה ציבורית?
סמכות בירור בידי הנאמן
152
.
)(א הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם
בדיקת מצבו הכלכלי, אלא אם כן סבר הממונה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות
שבשלהן הבירור אינו דרוש; הממונה רשאי לערוך את הבירור בעצמו, או באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו, אם סבר כי מתקיימות
.נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת
)(ב בהודעת הזימון יצוינו מועד הבי רור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכויותיו
לפי סעיף47
לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-
1971
.
)(ג
בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד
את ה פרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי סעיף281
.הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד
)(ד
השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי
הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן.תיעודו
)(ה
.הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין השאר באמצעות בדיקות תקופתיות
14
)(ו
סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף281
, רשאי הוא לפנות לבית המשפט
.בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף
)(ז
היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי סעיף274
.
109
)ג(ב–
.היוועדות חזותית מותרת בהסכמת היחיד, ובלבד שהוא מיוצג
לדיון –
האם לא נכון לאפשר גם למי שאינו מיוצג לקיים
בירור
,בהיוועדות חזותית לדוגמא ?בהסכמת הממונה
9
10
(ג ג) –
מוצע לקבוע את חובת היחיד להתייצב בפני הנאמן
כפי שיידרש
, לרבות אם הוזמן יותר מפעם אחת .
לצד זאת מוצע להבהיר כי במידת האפשר נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ו כן להגביל את שיקול דעתו
כך שיוכל לזמן לבירור נוסף אם ראה
צורך
מיוחד
בכך .
109
(ד ג) – תקנת מש נה זו עניינה
המועד והאופן
בו תומצא הודעת הזימון ליחיד. על פי המוצע ההודעה תומצא
ליחיד בדואר רשום עם אישור מסירה14
ימים לפחות .קודם לבירור מוסכם כי
היחיד יוכל ל הסכים להמצאה
בדרך אחרת וכן יוכל להזמין למועד מקוצר.
לדיון – (1)
האם אין מקום להבהיר במפורש אם
ה
המצאה חייבת להיות בכתב
ואם לא–
שעליה להיות לכל
הפחות תהיה מתועדת.
בפרט בשים לב לנוהל הממונה לתקופת החירום לעניין קורונה המאפשר גם זימון
?באמצעות שיחת טלפון
(2
)האם הכוונה
היא שההמצאה תגיע ליחיד עד14
ימים לפני הבירור
? כמו
?לדוגמא ביחס להצבעות
109
(ג ה )
– על פי המוצע, ככל ש הנאמן
יהיה סבור ש מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור
אינו נדרש ,
הוא
יו
כל לה
גיש בקשה מנומקת לממונה ,כדי שזה יפטור אותו מעריכת
ו .
109ג(ו )
–
תקנת משנה זו עוסקת כבר בסיטואציה של הבירור: "הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עמו בכל
הנוגע לז".כויותיו וחובותיו בבירור ותוצאות של היעדר שיתוף פעולה בבירור
לדיון –
לב ליבו של ההליך–
הבירור–
מעורבב עם הסדר
ה הזמנה לבירור. כך לדוגמא, תקנת משנה (ו) שעניינה
,זכויותיו וחובותיו של החייב והבהרת זכויותיו, במסגרת הליך הבירור
מקבל
ת מענה רק כתקנת משנה אחרונה
בסעיף ארוך שעוסק בעיקר בהזמנה. האם לא ניתן להפריד ולייחד לבירור עצמו
תקנה נפרדת :? לדוגמא
109ג1. הבירור
הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עמו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ותוצאות של היעדר שיתוף פעולה
בבירור
, וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור ל פי תקנה109ד.
ניתן
לקיים בירור בהיוועדות חזותית בהסכמת היחיד ובלבד שהוא מיוצג או לבקשת היחיד בהסכמת הממונה.
נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ככל האפשר, אולם הנאמן רשאי לחזור ולזמן את היחיד אם ראה צורך
מיוחד בכך, ועל היחיד להתייצב כאמור בהודעת הזימון; זומ
ן
יחיד למועד נוסף–
.יודיע על כך לממונה
נציין כי לטעמנו לכל הפחות
יש
להצמיד את תקנת משנה (ו) לתקנה109
ד שעניינה תיעוד הבירור והיא רלוונטית
יותר מבחינת
.הנושא והמועדים לתקנת המשנה האמורה
תקנה109
ד–
תיעוד הבירור/ הבירור ותיעודו
(א)
הנאמן יתעד את הבירור ב
פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור והנוגע לו ;היה
היחיד לא
מיוצג– י
תועד הבירור בתיעוד מוקלט.
(ב)
;בסיום הבירור, יקרא היחיד את הפרוטוקול או שהנאמן יקרא אותו באוזניו
הנאמן והיחיד יחתמו על
הפרוטוקול; סירב היחיד לחתום על הפרוטוקול– תירשם סיבת סירובו.
15
(ג)
עו
תק מהפרוטוקול בכתב יימסר ליחיד
לפי סעיף152(ג) לחוק
וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי
העניין.
(ד)
תיעד הנאמן את הבירור בתיעוד
מוקלט ), יתעד את הבירור בפרוטוקול כאמור בתקנת משנה (א
ו
בנוסף
יערוך תמליל של התיעוד
המוקלט או יעביר עותק של ההקלטה ליחיד.
(ה)
תמליל הביר
ור
יימסר ליחיד וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל לפי העניין, עד30
ימים לאחר הבירור.
(ו)
,הפרוטוקול
ההקלטה וה ,תמליל, אם ישנם.יישמרו במשרדי הנאמן
על פי המוצע בתקנה זו., על הנאמן לתעד את מהלך הבירור בפרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור
תיעוד הליך הבירור .הוא היבט חשוב בשמירת זכויותיו של היחיד מובהר כי
על הנאמן ליידע את היחיד על תיעודו
(תקנה
109
(ג ו
) סיפא).
מוצע לקבוע ש
פרוטוקול הדיון יחת
ם
על ידי הנאמן והיחיד (לאחר שהיחיד יקרא את הפרוטוקול או שזה יוקרא
לו.)
בסוף הדיון ימסר ליחיד הפרוטוקול, אלא אם חלות הוראות
החוק לעניין דחיית מועד המסירה של
הפרוטוקול, כגון חשש לשימוש ב
ו
.לצורך תיאום עדויות וכיוצא באלו .עותק יימסר לממונה
,על פי המוצע
ה נאמן רשאי לתעד את הבירור
גם בתיעוד קולי . במקרה שעשה כן, על הנאמן לדאוג לתמלול של
הבירור
ולמסירתו ליחיד ולממונה בתוך30
יום .
ל
דיון:
1.
האם אין חשש שדרישת התמלול במקרה של תיעוד
מוקלט תיצור תמריץ שלילי שלא ל
הקליט ?ה
אם ניתן לאפשר
לנאמן
?)להעביר קובץ קול במקום התמליל (כך יישמר גם "טון" החקירה ולא רק המלל
2.
האם ישנן נסיבות שבהן נכון יותר לחייב
את הנאמן ב
תיעוד קולי ?
תקנה109
ה– תחולת ההו
ראות על בירור בידי הממונה
פרק זה יחול בשינויים המחוייבים גם על בירור שעורך הממונה בעצמו לפי סעיף152
".(א) לחוק
.מוצע לקבוע כי סמכות הבירור לפי פרק זה תהיה גם בידי הממונה, בשינויים המחוייבים
תקנה6
המוצעת–
הוספת תקנה119
א
הוספת
תקנה
119
א
6.אחרי תקנה
119
לתקנות העיקריות ,יבוא:
119א .קביעת שכר טרחה בידי רשם ההוצאה לפועל
על קביעת
שכר לנאמן יחולו הוראות סימ
ן
ה' לפרק
ה' בשינויים המחוייבים ; בקשות שיש להגיש לבית המשפט
לפי
סימן זה
".יוגשו לרשם ההוצאה לפועל
מוצע לקבוע כי ההוראות המוצעות שיחולו על קביעת שכר הנאמן, יחולו גם בהליכי חדל ות פירעון שמתנהלים
בהוצאה לפועל, תוך קביעה שבקשות שצריכות להיות מוגשות לבית המשפט (כגון אישור שכר לפי סעיפים
מסוימים וכן אישור שכר העולה על350,000
₪
)
–
יהיה באישור רשם ההוצאה לפועל ולא על ידי בית המשפט–
לעניין זה ראו תקנה110
:
"
110
.
)(א
,עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד
16
המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי תקנות אלה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי
צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים
.ובשינויים הקבועים בפרק זה
)(ב הסמכויות הנתונות לממונה
לפי תקנות אלה לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת
הליכים שנתן הממונה
יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך
לפי
פרק י"ב לחלק ג' לחוק, המ
תנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, למעט הסמכויות הקבועות בפרקים ב', ג', ו-
ה' לתקנות
".אלה
תקנה7
:המוצעת 'חלק ד-
הוספת סימן ו' לפרק'א' והוספת פרק א1
הוספת סימ
ן ו '
'לפרק א' לחלק ד
'והוספת פרק א1
'לחלק ד
7.
אחרי תקנה134א
:לתקנות העיקריות, יבוא
בתקנה7
המוצעת2
:תיקונים
'הוספת סימן ו' לפרק א' לחלק ד
'הוספת פרק א1
'לחלק ד
לאחר תיקונו המוצע יכלול 'חלק ד לתקנות–
""הנשייה–
שלושה פרק :ים
:פרק א', שכותרתו "תביעות חוב" כולל חמישה סימנים
סימן א :'הגשת תביעת חוב
סימן ב :'תביעת חוב של נושה מובטח
סימן ג :'טיפול הנאמן בתביעות חוב
סימן ד :'הוראות מיוחדות לתביעות חוב של עובדים
וסימן ה :'הודעה על זכות קיזוז
סימן ו' המוצע:
אומדן שווי
'פרק א1,
המוצע" שכותרתו
מימוש נכסי קופת הנשייה " כולל
שני
:סימנים
סימן א :'בקשה למימוש בטוחה
סימן ב :'מימוש הבטוחה
ו'פרק ב ,חלוקת נכסי קופת הנשייה
בפרק שתי תקנות שעניינן .פרסום הודעה על חלוקות ואופן ביצוע חלוקות
הוספת 'סימן ו– אומדן שווי
ב 'סימן ו
המוצע שלוש תק :נות
תיקון אומדן שווי, תוצאות התיקון
והגשת אומדן שווי ראשון לאחר הגשת תביעת
.החוב להבדיל מהגשת אומדן יחד עם תביעת החוב
'"סימן ו– אומדן שווי
134
.ב תיקון אומדן שווי לבקשת נושה מובטח
17
(א)
נושה מובטח רשאי, בהסכמת הנאמן או ל פי
הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפו
על ,לפי העניין,
לתקן
אומדן שווי של נכס משועבד שהגיש
לפי סעיף210
(ד) לחוק אם הוכיח שאומדן השווי יסודו בטעות שבתום לב או
ששוויו של הנכס השתנה מאז עריכת אומדן השווי;
ובלבד שתיקון כאמור ייעשה טרם
ש הגיש הנושה או הנאמן
.הודעה על כוונה לממש את הנכס
(ב)
תוקן אומדן ש
ווי
,לפי תקנה זו
יודיע על כך הנאמן
לחייב;
(ג)
,תוקן אומדן השווי לפי תקנה זו יתקן
הנושה המובטח את תביעת החוב
שבה נכלל אומדן השווי
.בהתאם
סעיף210
לחוק קובע כי תביעת חוב של נושה מובטח תכלול גם פירוט של הנכס המשועבד ו את .אומדן שוויו
הגשת תביעות חוב [חוק חדלו ]ת פירעון
210
.
)(א
נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; הנאמן רשאי לבקש
.מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הכרעה בה
)(ב על אף האמור בסעיף קטן (א), נוצר חוב
עבר לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים, ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום
גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, תוגש תביעת החוב בתוך45
,)ימים מיום היווצרות החוב או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א
.לפי המאוחר
)(ג הנאמן רשאי להאריך את התקופה
להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה
.במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה
)(ד
,לעניין נכס המשועבד בשעבוד קבוע
תכלול תביעת חוב של נושה גם פירוט של הנכס המשועבד לטוב תו ואומדן שוויו;ככל האפשר
השר, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן
.לשנותו
)(ה מתביעת חוב של עובד יופחת הסכום שקיבל כגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; השר רש אי לקבוע הוראות לעניין זה, ובכלל
.זה הוראות לעניין דרך הגשת תביעת חוב של עובד ולעניין חובת דיווח של הנאמן למוסד לביטוח לאומי
)(ו
,השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב, הפרטים שייכללו בה, ובכלל זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפרשי הצמדה
והמס.מכים שיש לצרף אליה
לאומדן
ה
שווי משמעות רבה ל קביעת
זהות מ
ממש הבטוחה: כ
אשר החוב גדול מערך הבטוחה הנושה מממש,
אך
אם החוב קטן
מהשווי הנאמן הוא שמממש .מכאן גם חשיבות היציבות של אומדן השווי
וההימנעות
ממניפולציות בקשר אליו
, ו בפרט .לאחר ההכרעה בדבר זהות המממש
ב תקנה134
ב ה
מוצע
ת
מוצע
לה סדיר את התנאים בהם
ניתן ל שנות את אומדן השווי של נכס-
אם נעשתה טעות
בתום לב או אם היה שינוי בשוויו של הנכס מאז עריכת אומדן השווי. ו
בלבד ש תיקון האומדן צריך להתבצע–
בהסכמת הנאמן או לפי הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל– טרם הוגשה בקשה למימוש הנכס .זאת
בין
אם ה
הודעה על כוונה לממש את הנכס המשועבד היא יוזמה של
הנאמן ובין
אם
היא
של ה
נושה. מוצע ש
לאחר
תיקון אומדן השווי תתוקן בהתאם תביעת החוב ,ובפרט יותאם חלק החוב שאינו מובטח ושהנושה המובטח
תובע מקופת הנשייה הכוללת.
תשומת הלב
ש תקנה ."זו רלוונטית הן ליחיד והן לתאגיד ולכן נוקטת בלשון "חייב
לדיון :
)האם לא נדרש שהנאמן יודיע על תיקון אומדן השווי לנושים (ולמצער לנושים המהותיים , כפי שהיה
בנוסח התקנות הקודם?
134ג .תוצאות תיקון אומדן השווי
(א)
תוקנה תביעת חוב לפי תקנה134ב ל
אחר שהנושה המובטח ה שתתף בחלוקה כמשמעותה בסעיף238
,לחוק יחזיר הנושה לנאמן
את ה סכום העודף או
ישלם הנאמן לנושה את ההפרש
, לפי העניין .
(ב)
אין
בתקנה זו בתיקון אומדן השווי כדי לעכב או למנוע חלוקה שההודעה עליה פורסמה לפני תאריך תיקון
תביעת החוב האמור.
)תקנת משנה (א -
תיקון אומדן השווי מביא
בעקבותיו תיקון של תביעת החוב של הנושה המובטח.
,על כן אם
ערך תביעת החוב המתוקנת נמו
ך
יותר בעקבות תיקון אומדן השווי צריך הנושה המובטח להשיב לנאמן את
18
שקיבל ביתר. לעומת זאת אם קודם לתיקון בוצעה חלוקה שהנושה המובטח היה זכאי לחלק ממנה
ו האומדן
החדש
של
הבטוחה
נמוך יותר–
.על הנאמן להשלים לנושה את חלקו
)תקנת משנה (ב
מתייחסת לסיטואציה בה תיקון האומדן יביא למצב בו הנושה המובטח יהיה זכאי להגדלת
תביעת החוב שלו, אך שחלוקה עתידית לנושים הלא מובטחים, שכבר פורסמה (אך טרם בוצעה) עלולה לסכן או
לעכב את החזר החוב לנ
ושה המובטח או את חלקו. במצב זה , כך מוצע, לאור עקרון הוודאות והרצון לעודד
.אומדנים נכונים ומעודכנים ככל הניתן, לא תיפגע החלוקה העתידית
נושה מובטח
][חוק חדלות פירעון
243
.
)(א
.נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח
)(ב ניתן צו לפ תיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות סימן
.זה ולסדר הפירעון
)(ג
החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפירעונו, למעט ריבית פיגורים כהגדרתה בסעיף235
שנוספה
.ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים
(ד)
פחת סכום החוב המובטח מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס המשועבד, יהיה ההפרש חלק מנכסי קופתה נשייה העומדים
.לפירעון יתרת החובות
)(ה
נותרה, לאחר פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, יתרת חוב לנושה, יהיה דינה כדין חובות החייב שאינם
חובות
.מובטחים
134ד. הגשת אומדן שווי לראשונה
נושה מובטח רשאי להגיש אומדן שווי של נכס משועבד אחרי הגשת תביעת החוב בהתאם לסעיף210
(ד) לחוק
אם הוכיח להנחת דעתו של הנאמן שלא ניתן היה באופן סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב.
ככלל, כאמור, אומדן השווי צריך
להיות מוגש יחד עם הגשת תביעת החוב. עם זאת, על פי המוצע, נושה מובטח
יוכל להגיש אומדן של שווי הנכס המשועבד אחרי הגשת תביעת החוב אם הוכיח לנאמן כי לא ניתן היה באופן
.סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב
יוער, כי ככל שלא הוגש כלל אומדן,
המשמעות היא כי יחולו הוראות סעיף248
()(א3
,) לחוק
ו
בית המשפט י
ו כל
.לקבוע בעצמו את האומדן
'פרק א1: מימוש נכסי קופת הנשייה
פרק מוצע זה עניינו
ב
מימוש נכסי קופת הנשייה ., ומטעם זה רלוונטי הן ליחידים והן לתאגידים הפרק כולל
הוראות לעניין בקשת הנושה למימוש נכס משועבד; אופן הדיו ן בבקשה וסדרי הדין הנוגעים אליה וכן הוראות
הנוג
ע .ות למימוש הנכס המשועבד, בידי הנאמן ובידי הנושה המובטח
הוראות החוק
העיקריות הנוגעות למימוש נכסי קופת הנשייה -
הן
לנכס משועבד ו הן לנכס בעל תניית שימור
בעלות -
קבועות בסעיפים245
עד252
לחוק
ובהן
הגבלות על מי מוש נכס משועבד או גיבוש שעבוד צף כשעסקי
החייב )(תאגיד או יחיד
מופעלים ; הסמכת הנאמן לפדות נכס שחל עליו
שעבוד צף;
מתן זכות
ל
נאמן לפדות
נכס
משועבד; קביעת זהות המממש כתלות בשווי הבטוחה ביחס ל
חוב; ו הגבלה על העברת חזקה בנכס הכפוף לשימור
בעלות
כשעסקי החייב מופעלי
ם.
'פרק א1: מימוש נכסי קופת הנשייה
סימן א': בקשה למימוש
בטוחה
תקנות134ה
עד134ח
אינן דורשות אישור ועדה
134ה.
בקשת נושה למימוש
נכס משועבד
, לגיבוש שעבוד צף או לקבלת חזקה בנכס הכפוף לשיור בעלות
19
(א)
בקשת נושה מובטח לממש נכס משועבד בשעבוד קבוע או לגיבוש שעב וד צף לפי סעיף245
)(ב לחוק , או
בקשת נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לקבלת חזקה בנכס לפי סעיף252
)(ב
(להלן בסימן זה–
בקשה
)למימוש בטוחה
תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה לנאמן; העובדות המפורטות בבקשה
.ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר
(ב)
המבקש ימציא,העתק מהבקשה לנאמן, לממונה ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד
גם
ליחיד .
134
.ו
תגובה ותשובה
לבקשה
למימוש בטוחה
הנאמן
המנויים בתקנה
134
)ה(ב
רשאים להגיש יגיש
לבית המשפט את
תשובתו תגובתם
לבקשה למימוש
בטוחה
;בצירוף אסמכתאות מתאימות
הנאמן ימציא
העתק
מה
תשובה מהתגובה יומצא
,למבקש
לנאמן ,
.לממונה ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד, גם ליחיד
על
.פי המוצע, בקשה כאמור בכותרת תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה
התגובה
לבקשה תוגש
ככלל
על ידי הנאמן א,ך גם היחיד יכול להגישה והכרעת בית המשפט תינתן בהקדם
,האפשרי בשים לב, בין היתר
.לסוג הבטוחה
.כמו כן הממונה גם הוא צד להליך ורשאי להגיש תגובה
134ז. המצאת
החלטת בית המשפט והתנגדויות
(א)
החלטת בית המשפט בבקשה למימוש בטוחה תינתן בהקדם האפשרי תוך שימת לב לסוג הבטוחה ולשאר
נסיבות העני
ין.
(ב)
)(א ה מבקש
הבקשה למימוש בט
וחה יגיש בלא דיחוי את ההחלטה החלטת בית המשפט
המאשרת בקשה
,למימוש בטוחה לנאמן
ו
לממונה ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד, גם ליחיד.
(ג)
)(ב
מי שנפגע מהחלטת בית המשפט המאשרת בקשה למימוש בטוחה, למעט מי שהיה רשאי להגיש
תשובתו
תגובתו
לפי תקנה134ו
, רשאי לפנו ת לבית המשפט בבקשה לבטל את ההחלטה בתוך שבוע מיום המצאת
.ההחלטה
מוצע לקבוע
ש
אם אושרה בקשה למימוש בטוחה על ידי בית המשפט היא תומצא לנאמן ולממונה ו כן
ליחיד,
אם
.הבקשה הוגשה בהליך של חייב שהוא יחיד
עוד
מוצע להבהיר
כי מי שנפגע מההחלטה המאשרת
את מימוש הבטוחה
רשאי לפנות בתוך שבוע מהמצאת
הבקשה
ב
בקשה לביטולה , למעט אם היה זכאי להגיש תשובה לבקשה לפי תקנה134ו.
סימן
ב ': מימוש
ה
בטוחה
סימן ב' עניינו מימוש בטוחה ובו הסדר הנוגע למימוש בטוחה בידי הנאמן (תקנה134
ח) כאשר ערך הבטוחה
עולה על החוב ומימוש בידי נושה
מובטח (תקנה134
.ח) כאשר החוב עולה על ערך הבטוחה
134ח. מימוש בידי נושה מובטח
(א)
מומש הנכס בידי נושה מובטח ל
פי
סעיף248
,לחוק יודיע הנושה המובטח לנאמן ולממונה
ואם הוגשה
הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד, גם ליחיד,
בדבר המימוש בתוך5
.ימים ממועד המימוש
20
(ב)
ההודעה תכלול פיר וט התמורה ממימוש הנכס המשועבד
לפי
סעיף250
,לחוק וכן ,פירוט הוצאות המימוש
,וההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד
.לפי העניין; להודעה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר
(ג)
נותר ל
זכות ה
נושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את הודעת הנושה כתביעת חוב מתוקנת ב של
.יתרת החוב
(ד)
נותרה תמורה ממימוש הנכס מעבר לסכום החוב המובטח יעביר הנושה המובטח את הסכומים לנאמן
בתוך5
.ימים ממועד המימוש
134
)ט(א - לפי המוצע ,נושה מובטח שמימש נכס ל פי סעיף248
)(א או (ב) לחוק, צריך להודיע
,על המימוש
בתוך
5
,ימים
לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב יחיד
, ליחיד .
134ט)(ב - על ההודעה לכלול את פירוט התמורה וההוצאות שהוצאו לצורך המימוש ו את ההפרש שנותר לאחר
מימוש הנכס או את סכום החוב שנותר, לפי הע ניין, כמפורט בסעיף250
.
זקיפת התמורה תהיה :לפי הסדר הבא
הוצאות לשמירת
הערך
, השבח
ה ומימוש הבטוחה , קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית
לפני
מועד הצו והפרשי
הצמדה וריבית
לאחר
.מועד הצו
134
)ט(ג -
מוצע
להבהיר ש אם נותר
לנושה חוב לאחר מימוש הנכס, יראו את הודעת
ו כתביעת
חוב מתוקנת בגובה
.יתרת החוב
134
)ט(ד -
מוצע לחייב את הנושה המובטח להעביר תוך5 ימים ממועד המימוש
סכומים שנותרו
א
חרי
הפחתת
.החוב
134ט. מימוש בידי הנאמן
(א)
מי
מש ה נאמן נכס
לפי
סעיף248
,לחוק
יודיע הנאמן
לבית המשפט ולממונה
או לרשם ההוצאה לפועל ,לפי
העניין, לנ ו ושה המובטח בדבר מימוש
הבטוחה .
(ב)
ההודעה תכלול פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד ל
פי
סעיף250
לחוק ו
כן ההפרש
שנותר לאחר
.מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין
(ג)
נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד יהיה ה נושה זכאי לתבוע את יתרת החוב כחוב שאינו
.חוב מובטח
על פי המוצע, לאחר מימוש
הנכס על ידי הנאמן לפי סעיף248
, יודיע הנאמן לבית המשפט ולממונה או לרשם
ההוצאה לפועל ולנושה המובטח בדבר מימוש הבטוחה. ההודעה תכלול את פירוט התמורה מהמימוש וההפרש
שנותר לאחר המימוש .או החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח
עוד מוצע לקבוע כי ככל שיוותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד יהיה הנושה זכאי לתבוע את
.יתרת החוב כחוב שאינו מובטח