החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
: מס' סימוכין2025-062026
סיכום דיון
מיום שנ
י, ג' באדר התשפ"ה ,
3.3.25
:, בנושא
דוח מיוחד בנושא מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר2023
ומלחמת חרבות ברזל-
הטיפול
באוכלוסייה
)(בריאות הנפש
חה
"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה -
בימים ובשבועות הראשונים לפרוץ המלחמה, כאשר המדינה כולה
הייתה נתונה תחת הפגזות טילים, עשרות אלפי תושבים בדרום ובצפון פונו מבתיהם לבתי מלון
במקביל ללחימה עצימה בדרום ופרישת כוחות בגבול הצפוני
, בעוד שא
נו
עדיין תחת הטראומה
הקשה של הטבח ההמוני שהתחולל ב- 7 באוקטובר .
גודל האיר וע ועוצמתו תפסו את הרשות
המבצעת לא מוכנה
. הסיוע הראשוני ןתינ ע"י
ארגוני
מתנדבים ו השלטון המקומי
בבתי המלון בהם שוכנו מפונים ,ב תרומות לציוד צה"לי, אוכל ומזון
לחיילי ,המילואים בנקודות האיסוף בגבול
ב
טיפול בילדי המפונים ו .עוד
הוועדה קיימה כ- 5 דיונים בנושאי בריאות הנפש, והתבססה על דו
ח קודם של מבקר המ דינה בנושא
"רפורמת "נפש אחת
, ש
פורסם טרם המלחמה וכבר אז התריע על מצוקה קשה
בקרב המערך
הפסיכיאטרי בישראל. ה מחסור
ה
גדול באנשי מקצוע ו .זמני המתנה ארוכים ביותר
משרד מבקר המדינה –
מתניהו אנגלמן-מבקר המדינה –
עם פרוץ ה מלחמה קבעתי שהביקורת
תכלול
את כל הדרגים, ו
ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית אתאם איתה את
גבולות
ה גזרה. אין
סתירה בין ועדת חקירה ממלכתית לבין ביקורת. עם תחילת הביקורת נרשמה התנגדות מצד צה"ל
לשתף פעולה עם
משרד מבקר המדינה , והוגש בג"ץ בנושא. התנהלות זו גרמה לסחבת במשך
.חודשים רבים
בינתיי
ם אנו לא שוקטים על השמרים, וכ-
200
עובדים במשרד עוסקים ב-
60
סוגיות
הקשורות למלחמה. התחלנו
בפרסום
דוחות אזרחיים חשובים בכל הקשור לטיפול
באוכלוסיי
ה.
בין
המסקנות שעלו מהתחקירים- כל גוף מתחקר את עצמו
)(צה"ל ושב"כ , והדברים אינם מציגים
את
ה
תמונה המלאה של אירועי ה- 7
באוקטובר. משרד מבקר המדינה הוא הגוף היחיד שיבצע
.סנכרון בביקורת בין כל הדרגים
לפני כחודשיים התחלנו בבדיקת ה
דרג המדינ ,י והמוסד
ו נותר לנו
.לבדוק בצה"ל ובשב"כ
הציפיה מהגופים היא
.לעמוד בחוק מבקר המדינה ולשתף פעולה חוק מבקר
המדינה קובע מפורשות שהביקורת ע ומדת בפני עצמה, ואין בסיס
שהיא
מזהמת תהליכים אחרים
.של בדיקה. אני אכין בפניכם דוח ואתם תדונו האם להקים ועדת חקירה ממלכתית
הדוח הנדון היום
.נוגע למאות אלפי אזרחי ישראל
מעגלי הפגיעה בחברה הישראל .ית הם רבים
הציפיה ממשרד הב
תואיר, כמבוקר הראשי, והמשרדים האחרים לעסוק בתיקון הליקויים
ה
מתייחסים לשלב ההיערכות
, ויפה שעת אחת קודם. מערכת בריאות הנפש סו בלת במשך שנים
רבות מפערים ביכולת לתת לאזרחי ישראל מענה מהיר בקבלת טיפול נפשי ע"י .קופות החולים
ראינו
בשטח את האנ
יש ,ם שהתפנו לבתי המלון השירות ניתן ע"י מתנדבים (כמו ארגון זק"א). יש
צורך במערכת סדורה למקרי אסון. עוד עסקנו גם במתן ריש
יונות נשק. יש פער בבקרה וב פיקוח על
מקבלי רישיונות
נשק, והממשקים בין משרד הבריאות לבין .המשרד לבט"ל
ב-
15.11.2023
שלחתי מכתב
ל רה"מ בנושא בריאות הנפש, ומנכ"ל משרד הבריאות גיבש תכנית
.תוך הקצאת תקציב. תכנית ללא זמני מדידה של המתנה ראויה לשיפור
ברור כי יש פער עצום בין המערכת הציבורית לצרכי האוכלוסי
י ה, ועל משרד הבריאות לבדוק איך
לטפל
בצרכים של האזרחים בעת הזו. נדרשת כאן הפקת לקחים והתייחסות להיערכות לאירועי
.חירום
נציין לחיוב את בת
י החולים שהתגייסו וטיפלו במפ
נים ו . מתנדבים רבים עסקו בבריאות
,הנפש
.אולם מתנדבים לא אמורים להחליף את המערכת הממשלתית
09:51 06/04/2025
2
חה"כ מאיר כהן– האם ה
כסף שמועבר לצורך צמצום התורים לקבלת טיפול בתחום ב
ריאו
ת הנפש
?הוא צבוע
משרד הבריאות– משה בר סימן טוב-מנכ"ל – הכסף צבוע אך ורק ל נושא
בריאות הנפש
כדי להגדיל
.את התורים
3,000
.מילדי שדרות קיבלו טיפול
בריאות הנפש היא
משימת חיינו לפני המלחמה ולאחריה., היא לא החצר האחורית
המערכת צריכה
לשרת את האזרחים בשגרה וגם
בעתות
חירום. גם אם אנחנו תופסים את מערכת הבריאות
.הישראלית כמצטיינת, אנו מודים שיש עוד הרבה מה לשפר ,אנו מעריכים את מוסד מבקר המדינה
אך לצד זה יש לנו ביקורת
יסודית על חלקים מ
דוח ה .
מערכת הבריאות במלחמת חרבות ברזל -
המערכת נפרסה על כלל עובדיה והשתנתה כדי להתאים
את
עצמה לצרכים בהרבה תחומים וזירות:
מחנה שורה
טיפול קהילתי
כ-
24
.אלף מטופלים בבתי החולים שהגיעו מתחילת המלחמה
טיפול שניתן לחטופים, שבים ובני משפחותיהם.
1,765
תהל
יכ
י זיהוי במכון לרפואה משפטית וקביעת מוות וסיב.ות מוות
400
.מלש"ח לשיפור מוכנות לחירום תוך כדי המלחמה
אירועי ה- 7 באוקטובר
העצימו את אתגרי הבסיס. המערכת פעלה במסירות יוצאת דופן ואנשים
עבדו ללא הפסקה כדי לתת מענה איכותי לכמה שיותר
נפגעים.
בתחום
בריאות הנפש נ
י תן מענה
חסר תקדים, אך לא מושלם. לא היה תרחיש ייחוס שלאורו הונחו
ה 'גופים להתקדם. בתוך מס
ימים פרסנו את בתי החולים לבריאות הנפש בכל המרכזים שהיו בהם עקורים ומפונים, וניתן מענה
.מהיר למסה גדולה של אוכלוסיה שהיתה זקוקה לטיפול
:המענה למעגל הראשון
הגדלת תקציב מ רכזי החוסן פי5
.מתקציב השגרה
44,033
מטופלים במרכזי החוסן של ה
עוטף, הצפון ונפגעי המעגל הראשון בשנה הראשונה למלחמה.
411,419
מגעים פסיכותרפיים (פרטניים) בשנה הראשונה למלחמה במרכזי החוסן.
945
מטפלים ומתנדבים במסגרת המרכזים לבריאות הנפש.
362
.נקודות מתן שירות של המרכזים לבריאות הנפש בריכוזי המפונים
1,370
שעות מטפלים יומיות
החל מ
השבוע השני לפריסת המרכזים לבריאות הנפש.
:מענים מיידים
נוצר קשר יזום עם
30,000
נפ
געי המעגל הראשון
לקבלת טיפול תוך45
ימים.
6,000
איש
מתוכם קיבלו טיפול ביוזמת המשרד באמצעות המוקד הארצי .
35,000
שיחות לקווי הסיוע של קופות החולים בשנה אחרי המלחמה
עבור
זק"א ו
מגיבים ראשונים .
:במקביל התחלנו לגבש תכנית לאומית לבריאות הנפש. עקרונות התכנית *
שיפור שכר למטפלים–
הסכמי
,שכר רופאים בדגש על פסיכיאטרים, פסיכולוגים
עו"סים ומקצועות הבריאות.
לצערנו רק
.חלק מההסכמים נחתמו ובמועד מאוחר
* הגדלת מס' המט
פ.לים בפסיכיאטריה ובמקצועות אחרים
* רצף מענים– כל אדם יקבל את הטיפול המותאם
לו. אנו פותחים16
מרפאות ממוקד
ות
.טראומה
* חיזוק מער
כי האשפוז והשיקום.
* חיזוק בריאות
נפש
ית
.בקהילה
היקף
ה פעילות עד * :כה
הרחבת שירותים במרפא ות-
מעל350
תקני מטפלים חדשים,
תוספת של
350,000
מגעים בשנה.
*
מתמחים בפסיכולוגיה– תוספת של כ-
1,000
מתמחים בפסיכולוגיה כל שנה (קלינית, שיקומית,
)התפתחותית ורפואית,
90
מלש"ח עבור מלגות.
*
אשפוזי בית–
גידול של30%
בימי הפעילות בשנת2024
לעומת שנת2023. יש
צפי להכפלת
הפעילות בשנת2025
.
*
בתים מאזנים–
גידול של90%
במספר ימי השהיה בין2024
לשנת2023
והכפלת התקציב ב-
2025
.
*
הטמעת
טכנולוגיות חדשות לתמיכה בטיפול, לטיפול עצמי, ולמדידה.
*
רבדי מענים חדשים מפותחים ומופעלים למגוון קהלים של מטופלים טריאז': תומכי ברה"ן
(מאמני חוסן); סיעוד ורפואה ראשונית למתמודדים עם SMI
,
התערבויות של רופאי משפחה
וילדים.
צפי בחומש הקרוב * :
תקצוב קופות החולים–
למעלה מ- 3
מיליארד ₪
להרחבת השירותים
הקהילתיים.
*תקצוב בתי החולים –
למעלה ממיליארד וחצי₪
לשיפור הטיפול ו
ה תשתיות, מודל תקצוב ומדדי
איכות.
09:51 06/04/2025
3
*תקצוב ה מערכת–
למעלה ממיליארד ₪עבור
מוקדי תמיכה טלפוניים, מלגות למתמחים
בפסיכולוגיה, הסכם שכר
ל
פסיכולוגים, הכשרות ופיתוח כ"א מערכתי.
*
תוספת תקנים–
כחצי מיליארד ₪
למימון תקנים
תוספתיים לשיפור הסטנדרט. עליה ב מס
.הבריאות לאזרחים כדי לסייע בתקצוב התכנית הלאומית
הסביבה בה
פועלת המערכת–
הביקוש לשירותי בריאות בישראל עולה
ביחס למדינות בעולם.
בכל
5 שנים האוכלוסי
ה ג י דלה
במיליון אנשים. כמו כן ישראל היא מדינה שהאוכלוס
י יה שבה מזדקנת
.יותר בעשור הקרוב בני ה-
75
ויותר יכפילו את מספרם. יש עלייה בתחלואה הכרונית ,
מודעות
גוברת ודרישה צרכנית לבריאות.
ישראל
עשתה כמה בחירות משמע
ותיות שמשפיעות על מערכת הבריאות.
היקף ההוצאה הוא40%
,
מתוכ
ה
.יש נטל הוצאה על ביטחון ותשלומי ריבית
המשמעות היא שנותרה
הוצאה חברתית דלה
ועליה נלחמ
ת
.מערכת הבריאות יחד עם תחומים נוספים יש שותפים נוספים שאנו עובדים
עימ :ם
המוסד ל
ביטוח לאומי שאחראי על נפגעי פעולות איבה, משרד הביטחון ו צה"ל
(משפחות שכולות
ופצועים.) הם מגיעים עם עליונות על משרד הבריאות
משום שהם משלמים
יותר
כסף
למטפלים.
קיים חוזר מנכ"ל עוד
טרם המלחמה בנוגע ל
מתן מענה בתחום בריאות הנפש בעת חירום שיושם .
אנשים רבים יותר טופלו מכפי
שצוין
.בדוח מבקר המדינה
הנתונים מועברים אונליי
ן מ מרכזי
.החוסן ומקופות החולים המשרד
מכיר כך ב
.שיש אנשים שלא קיבלו מענה
אבקש להודות לשותפים
רבים שהתגייסו למערכת הבריאות. אנו כל הזמן מתחקרים את עצמנו
ונרצה להיות טובים יותר אם נקלע לסיטו
אציות לאומיות. אנו מצפים לתיקון
.דוח מבקר המדינה
ד"ר גלעד בודנהיימר-מנהל האגף לבריאות הנפש –
אבקש לשאול האם האמירות שנכתבו בדוח
מבקר המדינה ופורסמו בתקשו רת
מתבססות ע
ל חו"ד מקצועית? הכלים שבחרו אנשי מבק ר
המדינה להשתמש בהם מסבים נזק לציבור. אין ספק שיש אוכלוסיות שצריכות טיפול ואנו
מדייקים עבורן את הטיפול. המטפלים בבתי החולים , בקופות החולים ובמרכזי החוסן נרתמו עד
.כמה שאפשר לתת טיפול מקצועי בכל כוחותיהם
ב
תוך שבו ע מפרוץ המלחמה היו צוותים בבתי
המלון .בערבה, בים המלח ובאילת כדי לייצר מענים מדויקים לאנשים שנפגעו אנו פועלים ללא
לאות ל מען .תכנית לאומית בישראל ומייצרים מענים בתוך התכנית שיצרנו תוך כדי
ה מלחמה
פרסנו את המענים במרכזי החוסן, בקופות החולים ובבתי החולים. הציב ור צריך קהילות חזקות
.ומענים קהילתיים ורשותיים לא כל
תושבי ה
מדינ
ה צריכ
ים טיפול
, אלא רק לפרט שסבל.
תוך10
ימים מפרוץ המלחמה הוקם קו טלפוני יז
ום לתושבי העוטף ולשורדי המסיבות
עפ"י רשימות
,המשתתפים ו במקביל
נפתח
מרכז חוסן
ארצי לטיפול גם בשורדי הנובה .
ד"ר
לירון נתן-מנהל ביקורת –
:מטרת הביקורת
בחינת פעילות מערך בריאות הנפש בסמוך לאירועי
7 באוקטובר ובחודשים שלאחרי הם, ובדיקת התארגנות המערך למתן טיפול לזקוקים לו מקרב
האוכלוסייה כולה לרבות זו שפונתה, בדגש על ההיקף הנרחב ביותר של מי שיש לו תסמינים של
טראומה.נפשית, חרדה ודיכאון
:הנושאים העיקריים שנבדקו
*היערכות משרד הבריאות למתן שירותי בריאות נפש בחירום.
*הטיפול הנפשי באוכלוסיות בסיכון (מפונים בבתי המלון, בניצולי המסיבות, ובמתנדבי זק"א).
* מתן וחידוש
רישיונות נשק לאנשים עם תסמינים נפשיים.
*
תקצוב תחום
בריאות הנפש.
*היקף האוכלוסייה שנפגעה.
*הטיפול באוכלוסייה שנפגעה.
:נתוני מפתח900,000
אומדן לפי סקר משרד מבקר המדינה של מספר האנשים המדווחים על
תסמיני פוסט-
טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה, אשר לא פנו
לטיפול מאז7 באוקטובר, אך מתכ
וונים לפנות לטיפול במסגרת טיפולית כלשהי.
38%
מהמשיבים דיווחו על תסמיני פוסט טראומה (דיכאון וחרדה), פחות מ-
1%
שפנו לעזרה–
קיבלו אותו. הסיבה
העיק
רית לאי קבלת הטיפו
ל נובעת מחוסר אמון במער
כ ת, חוסר זמינות
.התורים וחוסר ידיעה על אפשרות למתן טיפול
80,000
אומדן
משרד הבריאות של מספר האנשים שיזדקקו למענה במערך בריאות הנפש הציבורי.
פחות מ-
1%
לעומת38%
שיעור המטופלים בבריאות הנפש מאוכלוסיית ישראל
שנוספו מאז7 באוקטובר (כ-
60,000
מתוך9.5
מיליון), בהשוואה לשיעור המדווחים על תסמיני
פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב ש להם ברמה בינונית או חמורה בכלל האוכלוסייה, לפי
סקר מבקר המדינה.
כ-
6.5
חודשים משך זמן ההמתנה הממוצע בחודשים מרץ ואפריל2024
לקבלת טיפול נפשי בקופות
החולים.
09:51 06/04/2025
4
11%
מהמפונים קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן בחצי השנה שלאחר7
( באוקטובר23,000
מתוך210,000
)
.
רק4%
מילדי שדרות המפונים (כ-
440
מתוך10,500
) קיבלו
.טיפול נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן בתקופה זו
רק24%
מניצולי המסיבות, שחוו טראומה נפשית קשה, קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכזי החוסן
ובקופות החולים (כ-
890
מתוך כ-
3,700
).
3%
בלבד
,שיעור הצהרות הבריאות מתוך כלל הבקשות לקבלת רישיון להחזקת נשק וחידושו
שהעביר המשרד לביטחון לאומי למשרד הבריאות לבחינת הכשירות הנפשית של המבקש לאחר7
באוקטובר לעומת4%
עד10%
בשנים שקדמו לכך.
:ליקויים *משרד הבריאות לא נערך מראש למתן שירותי בריאות הנפש לאו כלוסיות מפונות
ומתפנות . מומלץ כי מומלץ כי משרד הבריאות יגבש מדיניות למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות
חירום, ובפרט לאוכלוסייה מפונה; ויכין תרחיש ייחוס עדכני למערכת הבריאות. עליו גם לגבש
תוכנית עבודה לעיתות חירום ולקבוע את השיטה למתן שירותי בריאות הנפש במצבים אלה ולדון
.באופן עיתי בנושא היערכות למתן שירותי בריאות הנפש בעיתות חירום על כלל היבטיה
*טיפולי בריאות הנפש ניתנו בעיקר ע"י מתנדבים בשבוע הראשון למלחמה .
מומלץ כי משרד
הבריאות בהנחיותיו לשעת חירום יתייחס לצורך בניהול מאגרי מתנדבים בתחום בריאות הנפש
וינחה בה.תאם את קופות החולים ומרכזי החוסן
*
.בתי החולים הפסיכיאטריים וצוותיהם התגייסו במהירות ונתנו מענה למפונים רבים
אולם, ברוב המקרים למטפלים שטיפלו במפונים בבתי המלון מטעם בתי החולים הפסיכיאטריים
לא הייתה גישה לתיקים הרפואיים של המפונים שבהם טיפלו .
עבור מפונים רבים לא ניהלו בתי
,החולים הפסיכיאטריים תיעוד של מידע שעלה מהאבחון ומהטיפול עצמו, ובכללו טיפול תרופתי
.והדבר עלול לפגוע ברצף הטיפולי בהם בהמשך
מומלץ כי משרד הבריאות יערוך תהליך הפקת
לקחים סדור בעקבות אופן ניהול שירותי בריאות הנפש למפונים בבתי המלון, יקבע בנ והל את
הגורמים האחראים למתן מענה בשעת חירום בכלל, ובמצבים של פינוי אוכלוסייה בפרט, ויפרט
.את הדרישות מהגורמים המטפלים
*
בחצי השנה שלאחר7 באוקטובר רק כ-
11%
מכלל המפונים, מיישובי הדרום והצפון,
קיבלו טיפול
נפשי מקופות החולים וממרכזי החוסן .אנו חוששים שהפער ב ין המדווחים לבין מי שקיבל טיפול
בפועל משאיר אנשים רבים ללא טיפול. הנתונים התקבלו מהמוסד לביטוח לאומי על סמך מי שהוא
.שילם עבורו שולם טיפול עבור
440
ילדים.
*
הטיפול שניתן לניצולי המסיבות-
משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום לחמישית
מהניצולים לפחות
ולא יצרו עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי; הם לא איתרו ניצולים אלה ואינם
.יודעים מה מצבם24%
בלבד מהניצולים התחילו טיפול בקופות החולים ובמרכזי החוסן והשלימו
.אותו
מומלץ כי משרד הבריאות יפעל לאתר את מי שעדיין זקוקים לטיפול, תוך קביעת סדרי
עדיפויות ומתן קדימות
לאוכ
לוסייה בסיכון.
*
מסקר משרד מבקר המדינה (אפריל2024
) עולה תמונת המצב שלהלן: כשליש ממשתתפי הסקר
דיווחו על תסמיני פוסט-
( טראומה34%
( ) או דיכאון32%
) ברמה בינונית או חמורה, וכחמישית
(
21%
.) על תסמיני חרדה38%
מהמשתתפים דיווחו על תסמינים מסוג אחד לפחות ברמה ב ינונית
או חמורה. באומדן לכלל האוכלוסייה מדובר בכ-3
.מיליון איש
מומלץ כי משרד הבריאות יערוך
בעצמו סקרים
וכן ינחה גם
את קופות הח
ולים , כדי לגבש בסיס נתונים לתכנון מתאים של שירותי
.בריאות הנפש שהוא מציע
בפרט
בקרב אוכלוסיות מיוחדות כדוגמת: משפחות החטופים, מפוני ם
.ומשפחות משרתי המילואים והסדיר
*
בחצי השנה שלאחר אירועי7 באוקטובר נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן טיפול נפשי
לפחות
ל( אחוז אחד0.6%
.) מאוכלוסיית ישראל
*
על פי נתוני קופות החולים משך ההמתנה הממוצע בחודשים מרץ ואפריל2024
לקבלת טיפול
בקופות הוא כשישה
חודשים וחצי. העיכוב במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל לה תקבעות
התסמינים הנפשיים, להמשך מצוקה ,נפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי
.המשפחתי והתעסוקתי
*
סיכום תקציבי בין משרד הבריאות למשרד האוצר-
תוספת תקציבית של2.3
מיליארד ש"ח למתן
מענה לצורכי בריא ות הנפש בעקבות אירועי7
באוקטובר, לשיפור איכות השירותים ולקיצור
.התורים משרדי הבריאות והאוצר לא כללו חובת דיווח של קופות החולים על זמני ה
ה מתנה בתחום
.בריאות הנפש ולא קבעו יעדים ומדדים לקיצור משך ההמתנה
מומלץ כי משרד הבריאות וקופות
החולים יוודאו כי פעולותיה ם מביאות לקיצור משך ההמתנה לטיפול בתחום בריאות הנפש כבר
בטווח הק
צר והבינוני; יוודאו את התאמת ה תוכנית
ה לאומית לבריאות הנפש לעלייה בצורך, תוך
09:51 06/04/2025
5
הבטחת מתן טיפולים בהיקפים נרחבים בפרקי זמן ראויים, וקביעת יעדים מדידים וסדרי עדיפויות
למתן טיפולים בדגש על אוכלוסיות
.המצויות בסיכון מוגבר עוד מומלץ כי משרד האוצר ומשרד
.הבריאות יפעלו בהקדם לגיבוש ההסכם על שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי
*
אף שחלה עלייה
ב
מספר הבק שות לרישיון לאחזקת נשק לאחר7
באוקטובר, שיעור הצהרות
הבריאות לבחינת הכשירות הנפשית של מבקשי הרישיון ירד מכ-
10%
ב-
2020
ל-
3%
בלבד
ב-
2024-2023
ועולה חשש לתת-
דיווח. המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות לא ביצעו את
ההתאמות הנדרשות לחיזוק הבקרה והפיקוח אחר מתן הרישיונות . על המשרד לביטחון לאומי
ומשרד הבריאות לפעול לקידום השימוש בהצהרת בריאות מעודכנת בהליך קבלת הרישיון; לערוך
בדיקה של הסיבות לירידה בשיעור הדיווחים על מצבם הנפשי החריג של מבקשי הרישיון; ולפעול
לחיזוק מנגנוני הפיקוח והבקרה על כשירותם הנפשית של המחזיקים ברישיו.ן נשק
פורום משפחות נרצחי מסיבות הדרום- רעות אדרי אמו של עידו אדרי ז"ל –
בני נרצח בפסטיבל
הנובה. אני מתמודדת
באופן יומיומי
עם פניות של משפחות שכולות. יש ניתוק עצום בין המשרדים
לבין המשפחות ה
שכולות. ה
אחים ו
ה אחיות של הנרצחים אינם מקבלים טיפול כלל, הם לא עובדים
,ולא לומדים
.ולמעשה המשפחות מטפלות בעצמן ללא קבלת סיוע מצד המדינה הטיפולים
האלטרנטיביים הם עפ"י חוק משנות ה-
70
ולא מותאמים לשנת2025
,
ואנו עובדים על תיקון
חקיקה בנושא. יש להכיר במשפחות כחריגות
.בחוק נפגעי פעולות איבה
חה"כ ירון לוי –
התכנית הלאומית
בתחום
בריאות הנפש לא תמ
ו מש אם לא נדאג להסכם שכר
עבור אנשי המקצוע
)(פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עו"ס. למעלה מ-
2.3
מיליארד ש"ח
הוקצו לצורך
התכנית לבריאות הנפש, אולם אין כסף עבור אנשי המקצוע. אם
יש
תקנים אך אין שכר ראוי–
.עובדי המקצוע לא יגיעו לעבוד במערכת
קופות החולים טוענות שלא כלכלי ולא אפשרי לתת שירות
.פסיכולוגי פרטני
על משרדי הרווחה, תרבות
ו
ספורט, ביטחון ובריאות להת כנס כדי ליזום תכנית
.להפגת החרדה, היות ולא כל אדם זקוק לטיפול פרטני
חה"כ מטי צרפתי הרכבי– דוח מבקר המ דינה דוגם .נקודת זמן אחת בסיס ההשוואה בין נתוני
.משרד מבקר המדינה לנתוני משרד הבריאות הוא שונה על3
הגופים להתכנס ולצמצם את הפערים
באמצעות הקמת
.צוות משימה
ראוי כי תעשה פניה יזומה למשפחות השכולות שיקיריה
ם נפלו באירועי ה- 7
באוקטובר כדי לוודא
.שהן מטופלות
יש לבחון איך
נעשי
ת הקלי
טה של תוספ
ת התקנים
לשנת2025
.
משרד הבריאות–
'פרופ
איל פרוכטר-יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה
- מערכת בריאות
הנפש הוז
נחה במשך שנים ונכנסה למל
ח
מה מ
מקום נמוך בשל תהליכים ארוכים . יחד עם זאת לא
ניתן להתכונן כראוי לאירוע ב סדר גודל של
ה- 7
.באוקטובר
אבל משרד הבריאות
התעשת ו נכנס
לאירוע ,. ראוי לציין כי המשרד החל לטפל בסוגיית בריאות הנפש ולתקן אותה עוד טרם המלחמה
.כולל רפורמת נפש אחת עם אגף השיקום במשרד הביטחון
השאלון שהועבר ע"י משרד מבקר המדינה
אינו נכון בעיתוי שהוא .נעשה
כולנו מזדהים עם השאלות
שבו
וזכאים לטיפול .
גם הגדרת הטיפול אינה נכונה–
36
טיפולים אינם מתאימים לטיפול באדם
עם פוסט טראומה. הטיפול הקלאסי והמתוקף לפוסט טראומה הוא8-12
טיפולים. חייב לארגן את
,הטיפול אחרת אנו מתמודדים מול אירוע טראומתי מתמשך ומול פציעה מוסרית שלא הסתגלנו
אלי
הם, והבעיה חורגת ממשרד הבריאות. יש להקים רש
ו
ת לאומית בין-משרדי
ת
כי הבעיה אינה
.שייכת רק למשרד הבריאות
המרכז לבריאות הנפש שלוותה –
'פרופ
שלמה מנדלוביץ-מנהל המרכז –
מס' ימים לאחר תחילת
הלחימה משרד הבריאות אימץ 3
,החלטות יצירתיות ואמיצות
ו הן לא באות לידי ביטוי באופן
מדויק.בדוח
החלטה הראשונה-
להעביר את הטיפול עד לכניסת כלל הגופים האזרחיים הרגילים
לבתי החולים הפסיכיאטריי
ם .. בתי החולים הפסיכיאטריים מורגלים במעבר משגרה לחירום
המרכז פגש62
.אלף מפונים שהועברו לאילת
הה חלטה שנייה- מתן עצמאות לבת
י החולים בניהולם . הביקורת מזיקה כלפי המתנדבים שעבדו
ב בתי החולים
הפסיכיאטריי
ם .מדובר ב
מתנדבים הם ש אנשים מוכרים שהוכשרו .
החלטה שלישית- לא יהיה תיעוד של המגעים האלה. זו החלטה מוכוונת של מנכ"ל משרד הבריאות
.כדי למנוע בלימה של בקשת עזרה
.מרבית הרישומים שלא בוצעו נעשו לבקשת האזרחים
עמותת קהילת שבט הנובה- רז מלכה-רכז קהילת השורדים - הקו הטלפוני שנפתח
10
ימים לאחר
אירועי ה- 7 באוקטובר היה מצוין, אולם כיום הבע.יה הגדולה ביותר היא חיי אדם
אם לא תהיה
09:51 06/04/2025
6
נורה אדומה כלפי האנשים שהם במצב קשה–
הם יקחו את חייהם. העמותה מקבלת בכל שבוע בין
2-5
,קריאות חירום
.ומנסה להעבירם לכמה גורמים
אבל הפניות עוברות מגורם לגורם, נתקלות
במבוי סתום ולבסוף הן חוזר
ות
.אלינו, ואנחנו לא גוף מטפל
מירב
גילי הירש-מייסדת טרייב וסלו נס טרייב
עמותת
מגרש ביתי–
טיפול נפשי אינו הפתרון
היחיד עבור שורדי הנובה, יש להבין שיש מעגל שלם שדורש התייחסות. יש שורדים שנמצאים
בהישרדות כלכלית ונדרשים להוכיח נכות ופגיעה , וכך אינם יכולים להשתקם. הם נדרשים פעם
אחר פעם להגיש מסמכים .ולהמתין מס' חודשים לטיפול כמו כן
יש שורדים שביקשו
אישור לרישיון
נשק משום שהוא מקנה להם ביטחון לאחר מה שחוו, ולכן הם.לא ניגשים לוועדות רפואיות
זק"א-
איתור, חילוץ והצלה–
עוז אביזוב-מנהל אגף חוסן - הארגון פתח אגף חוסן מתו ך הבנה
שיש חשיבות לחוסן הקהילתי ו.הפרטי כי אנו במלחמה המוסד לביטוח לאומי סייע לארגון
והעביר
לו תקציב בסך מיליון700
אלף ₪
.כדי לסייע בהקמת האגף
מועצה אזורית אשכול- איריס עזרא-מנהלת אגף לשירותים חברתיים – ה מועצה לא תוכל להתחיל
את
השיקום המ.לא מבלי שיחזרו כל החטופים עכשיו
25
חטופים מהמועצה
עדיין בשבי. המועצה
היתה מוקד הרעש באירועי ה- 7
באוקטובר עם259
נרצחים ו
חדירה ל-
16
.ישובים
המספרים
שנכתבו
בדוח
מבקר המדינה אינם כוללים את שעות הטיפול שאינן נספרות ע"י המוסד לביטוח
.לאומי
שעות הטיפול ב
מרכז החוסן במועצה האזורית עלה בחודש מ-
500
ל-
7,000
. מהיום הראשון
של הפינוי מר
כזי החוסן, מחלקות לשירותים חברתיים והשירות הפסיכול
גי-
חינוכי היו בבתי המלון
.עם המפונים
חשוב לחזק
את הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות ולתת להן משילות. המועצה כוללת32
יישובים ויש לפעול בהם כדי שהתושבים יחזירו קודם את האמון במועצה ואח"כ במדינה. אני
מסכימ
ה עם משרד הבריאות כי לא כל תושבי המדינה הם פוסט-
טראומטיים, יש לטפל רק במי
.שצריך
החוסן של הקהילות הוא הדבר החשוב ביותר .
תמריצים לעובדים סוציאליים -
חשוב להבין
ש
הבאת עובדים סוציאליים
לאזור הנגב המערבי הוא
תהליך שאורך זמן. מועצה אזורית
אשכול היא הפריפריה ש
ל הפריפריה ו ,המרוחקת מכולם
ו אנחנו
.צריכים את טובי המטפלים אצלנו
תוכניות תקומה צריכות להיות גרף ב תקציבי
,עולה
כי בעו.ד כשנתיים המצב יהיה מורכב יותר
הקהילות יחזרו ואנחנו צריכים את כולם יחד בכל רשויות העוטף
כדי
לבנות את אזור הנגב המערבי
ולשקמו .
כאשר השבים יוצאים מבתי החולים, הם עוברים לטיפולם של האגפים לשירותים חברתיים
.במועצות. מדובר על טיפול שיש לבנות לו מדיניות לאורך שנים
המוסד ל ביטוח לאומי–
ענבר דוד-מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה -
מדובר באירוע מתגלגל
שהמוסד לביטוח לאומי והמדינה לומדים אותו תוך כדי תנועה. אנחנו נכחנו בבתי המלון וכל מנהל
סניף אימץ קהילה. הבנו באופן מידי שיש קבוצה ייחודי
ת
של שורדי המסיבות שצריך לתת להם
מענה ספציפי. לאחר מס' ימים הקמנו יחד עם משרד הבריאות והקואליציה הישראלית לטראומה
מרכז חוסן ארצי טיפולי שאיפשר לתת מענים טיפולי ים של נוהל חרדה במקומות שאין בהם מרכזי
.)חוסן, גם באמצעות מדיה (זום
בנוסף הרחבנו את סל הטיפולים מ-
12
ל-
36
טיפולים מתוך הבנה שיש כאן טראומה שונה שנמשכת
ומורכבת. כעבור מס' חודשים הוספנו
סל טיפולים של רפואה אלטרנטיבית היות ומדובר גם בגוף
ונפש
. בשותפות מלא
ה עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה אנו נפגשים מידי שבוע , לומדים את
האירוע ומטפלים בשורדים באופן פרטני. המוסד לביטוח לאומי סבור יחד עם יתר משרדי הממשלה
כי יש למסד את הנושא ולבנות צוות חירום שיטפל באופן פרטני בשורדים. התובנה הועלתה בפני
משרד רה"מ
. לאחר סיורים בק יבוצים אנו מבינים כי החיים מביאים איתם עוד מצוקות ואנו
.צריכים להתאים את עצמנו לאירוע
עמותת לב בטוח–
אפרת אטון-מנכ"לית –
אני שמחה לשמוע את דברי י המוסד לביטוח לאומי
בצורך בהקצאת
.צוות למקרי קצה, אולם יש לתקצבו הואיל ומדובר בחיי אדם
09:51 06/04/2025
7
בתום הדיון הוועדה הגיעה
:למסקנות הבאות
1.
הוועדה מודה למבקר המדינה, מנכ"ל משרד הבריאות ו.לכל המשתתפים בדיון
2.
.הוועדה מברכת על פועלו של המוסד לביטוח לאומי
3.
הוועדה התרשמה שיש הבדלים בנתונים שמוצגים ע"י
משרד מבקר המדינה
לבין הנתונים
של
משרד הבריאות . הוועדה מבקשת לקיים שולחן עגול כדי
לגבש סיכום והמלצות
מקצועיות לעתיד לבוא בהיבטים של מתן תשובות למטופלים, היערכות לעתיד ומערכת
.טיפולית יעילה
4.
הוועדה מבקשת לשקול
לתכלל את משרד הביטחון וצה"ל בתוך האירוע. לא ראוי שכל גוף
.מושך לכיוונו
5.
.הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא
6.
הוועדה מבקשת
ממשרד האו
צר לפ עול במהרה לקידום הסכם השכר של העובדים
הסוציאליים והפסיכולוגים כדי לקיים מערך טיפולי, ו
ל
העביר דיווח על כך לוו עדה בישיבת
.המעקב
7.
הוועדה מבקשת גם ממשרד האוצר להציג בישיבת המעקב תובנות על גישור הפערים
הקיימים בין הגופים השונים והאם יש תכנית להטבות בשכר נוכח המורכבות, המרחק
.והשכר שאינו הולם את מידת האחריות
8.
הוועדה ממליצה
למשרד הבריאות
,להכין סקר עומק כדי להבחין בין האוכלוסיות
.והתובנות יוצגו בישיבת מעקב
9.
הוועדה קוראת
לממשלת ישראל ולעומד בראשה
להקים רשות לטיפול בטראומה כתוצאה
מאירועי ה- 7
.באוקטובר
10
. הווע דה מבקשת את התייחסות
משרד ראש הממשלה
לתכלול מערך בריאות הנפש והטיפול
בטראומה כתוצאה מאירועי ה- 7
.באוקטובר
09:51 06/04/2025