חומר רקע

1 טיוטת חוק א . שם החוק המוצע ,חוק האקלים ה תשפ"ב- 2022 ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים שינוי האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה .שאינה שנויה במחלוקת כיום בין מומחים ומדענים קיים קונצנזוס מדעי כי שינוי ,האקלים הניכר בעשורים האחרונים הוא תוצר לוואי של הפעילות האנושית ובעיקר שריפת דלק פחמני. זאת עולה ממסמכי קבוצות העבודה של הפנל הבינלאומי על שינוי אקלים ( IPCC .) שהוקם על ידי ארגון האומות המאוחדות הסכנות הגלומות משינוי האקלים חולשות על כל תחומי החיים ובאות ל ידי ביטוי בשורה ארוכה של תופעות גלובליות ואזוריות. החל מהמסת קרחונים הרריים גדולים המזינים נהרות גדולים בעולם, דרך אסונות טבע כגון בצורות, סופות טייפון והוריקן אשר תדירותם נמצאת בעלייה מאז שנות ה- 90 , הרחבה דרמטית של תפוצת חרקים והגדלת סכנת ההידבקות במחלות זיהומיות ומגפות, וכלה בעליית מפלס האוקיינוסים, אשר עלולה לגרום להצפת שטחי יבשת והמלחה של נהרות ושכבות קרקע הנושאות מים .מתוקים בקרבת החוף, עליהן מתבססים אנשים ברחבי העולם לצורך מי שתייה אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים- United Nations Framework Convention on Climate Change (להלן: "אמנת האקלים") נכנסה לתוקף בשנת1994, ואושררה על- ידי ישראל בשנת1996 . האמנה נועדה לקדם שיתוף פעולה בין- לאומי במטרה להגביל את העלייה בטמפרטורה הגלובלית ולמנוע את שינוי האקלים כתוצאה מההתחממות. היעד הסופי שהוגדר בעת החתימה על האמנה הוא להביא את ריכוז גזי החממה באטמוספירה לרמה בה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים. לצורך כך הגדירה ( האמנה את מסגרת הפעילות העולמית להפחתת פליטות גזי חממהMitigation ). כמו כן, מהווה האמנה מסגרת לשיתוף פעולה בין-לאומי בנושא הסתגלות ( לשינוי אקליםAdaptation .) מכוח אמנת האקלים, התקבלה בשנת2015 החלטה1/CP.21 ( בדבר אימוץ הסכם פריזAdoption of the Paris Agreement ) (להלן: "החלטת הסכם פריז"). הסכם פריז נחתם על ידי ישראל ביום22.4.2016 , ואושרר על ידה ביום14.11.2016 .במסגרת החלטת ממשלה מס 2041 – אשרור הסכם פריז בדבר התמודדות .בינלאומית עם שינויי האקלים מכוח ההחלטה, הסכם פריז מטיל על ישראל ועל יתר המדינות החברות באמנת האקלים, שורה של מחויבויות. ביניהן, החובה להגיש למזכירות אמנת האקלים מדי חמש שנים יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה, קידום אסטרטגיה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה עד לשנת2050 , נקיטה באמצעים לאומיים להיערכות לשינוי אקלים ותמיכה הדדית של המדינות החברות בהשגת יעד גלובלי להיערכ ות .לשינוי אקלים בהתאם למחויבויות אלה, ולאור המודעות הגוברת בארץ לחיוניות הטיפול בנושא, לקחה על עצמה .ישראל, במספר החלטות ממשלה, לפעול להפחתת פליטות גזי חממה ולקידום ההיערכות לשינוי אקלים 2 ,בין היתר, להביא להתייעלות אנרגטית, להרחבת השימוש באנרגיות מתחדשות להיערכות מפני נזקי שינוי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה. בשנת2015 , הגישה ישראל למזכירות אמנת האקלים את היעדים הראשונים שקבעה להפחתת פליטות גזי חממה לשנת2030 .. יעדים אלה עוגנו בהחלטת ממשלה מס542 – הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק. בעקבותיה , אישרה הממשלה בשנת2016 , .במסגרת החלטת ממשלה מס1403 – תכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית, ובה פירוט האמצעים להשגת יעדי ההפחתה שנקבעו לשנת2030 . בשני העשורים האחרונים החלו מדינות בעולם לחוקק חוקי אקלים, אשר מגדירים את דרכ י הפעולה של כל מדינה במאבק נגד משבר האקלים. סקירה שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה מצביעה על שונות רבה בין החוקים במדינות השונות, הן בקביעת היעדים הלאומיים והן בהיבטים הארגוניים הקשורים ליישום. יחד עם זאת, קיימים מספר מרכיבים מרכזיים במרבית החוקים, והן קביעת , הקמת ועדות ,מומחים עצמאיות לליווי הטיפול הממשלתי בנושא, ויצירת מנגנונים לתמחור פחמן ככלי לצמצום פליטות .וכן יצירת מנגנונים לדיווח ובקרה מטרת החוק המוצע היא ליצור מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכז יים של ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי. היבטים אלה כוללים, בראש ובראשונה, מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותכניות מובנות, בין היתר לצורך יישום מחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל מכוח אמנת האקלים. היבט זה, שתכליתו מניעת החרפה של תהליכי שינוי האקלים, כרוך במעבר הדרגתי לכלכלה "דלת פחמן", וזאת ניתן לבצע עקרונית באמצעות פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני- קיימא, המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כמו .גם יצירת מנגנוני תמחור פחמן ההיבט השני הוא קידום ההיערכות להשפעות הנובעות משינוי אקלים ולנזקי משבר האקלים. פ עולה במישורים אלה נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של שינוי האקלים. כמו כן, החוק המוצע נועד לקדם פיתוח בר קיימא של החברה והסביבה בישראל, לרבות ,שמירה על בריאות הציבור מש ,אבי הטבע .המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי עיקר1 – יעדים להפחתת פליטות גזי חממה (ההגדרות "גזי חממה", "יעדים סעיף3 והתוספת )הראשונה סעיף3 המוצע קובע את היעדים להפחתת פליטות של גזי חממה. גזי חממה הם חומרים שמצויים בטבע במצב צבירה גזי, אשר ידועים כחו מרים הגורמים ל"אפקט חממה". חומרים אלה ב ולעים או מחזירים קרינה תת-אדומה הנפלטת מכדור הארץ , ובכך גורמים להתחממות של האטמוספירה ועלייה הדרגתית של הטמפרטורה בפני כדור הארץ. ההגדרה המוצעת מפנה לתוספת הראשונה לחוק המוצע, המונה6 חומרים בעלי השפעה מוכחת על שינוי( האקלים, שהוגדרו בפרוטוקול קיוטוKyoto Protocol ) לאמנת .האקלים סעיף3 לחוק מציע יעדים ארוכי טווח, המחולקים ל- 2 תקופות– בין שנת2030 ל- 2049 , ומשנת2050 .ואילך בהתאם לסעיף24 להחלטת הסכם פריז, נדרשות המדינות החברות באמנת האקלים, אשר הגישו 3 למזכירות אמנת האקלים יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת2030 , לעדכן את היעד כך שיציב .רף שאפתני יותר לצמצום פליטות גזי חממה מדינת ישראל, בהחלטת ממשלה171 מיום25.7.21 קבעה כי בשנת 2030 הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על73% בלבד מכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת2015 . בהתאם לסעיף35 להחלטת הסכם פריז ולסעיף4( 19 ) להסכם פריז, נדרשות המדינות החברות באמנת האקלים להגיש למזכירות האמנה אסטרטגיה לאומית לצמצום פליטות גזי החממה עד לשנת2050 . בהתאם לכך, מוצע לקבוע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת2050 לפיו תאופס הכמות השנתית נטו ,של פליטות גזי חממה. יצוין כי מדינות אחרות כגון בריטניה ,צרפת ,יפן ,ניו זילנד וסין , קבעו אף הם בחקיקה יעדים שאפתניים אלו. בישראל, מוצע לקבוע יעדים אל ה לקדם את המשק ל עבר כלכלה מאופסת פחמן ולהעמיד את ישראל ב יעדים של שאר המדינות המפותחות .בעשור הקרוב , ככל שתתברר הזמינות של טכנולוגיות ל ייצור ולאגירה של אנרגיה שאינה כרוכה בפליטות גזי חממה ,יהיה מקום לביצוע הערכה מחודשת של יעדי ההפחתה על מנת להביא להפחתה נוספת. עיקר2 – תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה (סעיף4) לצורך השגת היעדים הלאומיים בסעיף3 המוצע, נדרש תכנון לאומי לטווח ארוך. בסעיף4 , מוצע כי השר להגנת הסביבה יביא לאישורה של הממשלה תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה , כמפורט בסעיף 5 לחוק א וויר נקי התשס"ח- 2008, על כל סעיפי ו, לרבות הוראות לפעילות שרי הממשלה, דיווח לממשלה .על ידי השרים ועדכון התוכנית מעת לעת מוצע לעגן את הצורך באישור תכנית לאומית ואת ההליכים לאישורה כחלק מהליך מובנה לקבלת )החלטות, הממוקד ביישום היעדים הלאומיים. בסעיף קטן (ב מוצע כי כל משרד ממשלתי יהיה רשאי להכין תכנית להפחתת פליטות גזי חממה. השר להגנת הסביבה ירכז את תוכניות משרדי הממשלה ואת עבודת המטה על התוכנית. עוד מוצע כ י במקרה של מחלוקת בין משרד או משרדי ממשלה לשר להגנת .הסביבה, הדבר יובא להכרעת הממשלה עם הגשת התכנית עיק ר 3 – היערכות לשינוי אקלים (סעיפים6 – 10 ) ב מסגרת החלטות הממשלה מספר474 /(חמ1 ) מיום25.6.2009 'ומס1504 מיום14.3.2010 ,הורתה הממשלה לוועדת מנכ"לים בראשות המשרד להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית להיערכות והסתגלות .לשינויי אקלים בעקבותיהן הוכן מסמך מדיניות בע :ניין "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים ."המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית המלצות מסמך המדיניות אומצו על- ידי הממשלה ב החלטה מספר4079 מיום29.07.2018 " , שעניינה :היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית." במסגרת החלטה זו נקבע כי על כל משרד ממשרדי הממשלה ו בח ל ן את אופן היישום של תכנית ההיערכות לשינוי אקלים שיציב לעצמו . לצורך כך, ניתן להיעזר בעקרונות המדריך שפורסם על- ידי מינהלת ההיערכות לשינוי אקלים שהוקמה בהחלטת הממשלה . עוד נקבע כי כל משרד רלוונטי יג יש דיווח .שנתי לממשלה על התקדמות בביצוע תכנית הפעולה סעיף6 המוצע ,מציע לעגן את המחויבות של משרדי הממשלה להכנת תכניות היערכות לשינוי אקלים 4 יישומן והדיווח עליהן. תכניות ההיערכות מתייחסות לכל מגזר במשק, ולא רק לפעילות הישירה של כל .משרד ממשלתי בדומה להליך האישור והבקרה על התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, מוצע בסעיף7 לקבוע כי השר להגנת הסביבה יביא לאישור הממשלה את התכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים, המורכבת מתוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה לפי סעיף6 ורשויות ציבוריות אחרות לפי סעיף8 . מוצע כי השר להגנת הסביבה ירכז את עבודת המטה של משרדי הממשלה ויהיה רשאי לצרף את חוות דעתו .לתוכניות המשרדים עם הגשת התוכנית המרוכזת לממשלה לוח הזמנים לגיבוש התכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים המוצע בסעיף קטן (א), הוא אישור התכנית הלאומית להיערכות לשינוי א קלים הראשונה עד סוף שנת2025 ., ועדכון התכנית מדי חמש שנים כן מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לדרוש מכל רשות מקומית, להכין תכנית היערכות לשינוי אקלים, לפי הנחיות הוועדה המייעצת כאמור בסעיף14 )(ב המוצע, וזאת אם נוכח כי תכנית כאמור חיונית למניעת נזקים משמעות יים לציבור ולסביבה והיא בתחומי אחריותה של אותה רשות מקומית, ואם ניתנה הסכמת שר הפנים. עוד מוצע כי תאגידים שהוקמו לפי חוק, המפורטים בתוספת השנייה לחוק, יכינו בתוך שנתיים מיום תחילת החוק תכנית היערכות לשינוי אקלים לשם צמצום נזקים הצפויים משינוי אקלים בהיבטים הקשורים בפעילות אותו תאגיד . השר יהיה רשאי לתקן את התוספת השנייה בצו, בהסכמת השר .האחראי על התאגיד בסעיף9 מוצע להגדיר מה כוללת תוכנית הערכות לשינוי אקלים, ובתוך כך קיום הליך מיפוי והערכת סיכונים, מתן מענה לסיכונים ועוד. בסעיף10 מוצע להחריג מתחולה תוכניות היערכות להתמודדות עם מצבי חירום הנקבעות על ידי גופים שהסכימה הממשלה לכך. עיקר4 – מידע ודיווח לממשלה ולכנסת (סעיפים5 ו- 7 ))(ג רכיב מרכזי בחקיקת האקלים בעולם הוא הקמה של מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת הממשלה ל פרלמנט או לרשות מחוקקת מקבילה על עמידה בי עדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת החלטות המדיניות .ארוכות הטווח לפיכך , מוצע כי השר י גיש בתום כל שנה קלנדרית, ל ממשלה ול ,וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דו"ח בדבר ייש ום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת . דיווח זה יתבסס, בין היתר, על דיווחי משרדי הממשלה שיוגשו עד ליום ה- 31 .במרס עוד מוצע כי הדיווח יציג את שיעור הפחתת פליטות גזי החממה שהושג בשנת הדיווח , וכן תחזית לשיעור הצפוי של פליטות גזי .החממה בשנים הבאות כן מוצע לקבוע כי הדו" ח יפורסם לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, וזאת על .מנת להנגיש לציבור מידע עדכני בדבר ההתקדמות הלאומית להשגת היעדים בנוסף, מוצע בסעיף7 (ג) כי לשם בקרה על יישום תכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה לפי סעיף 6 , יוטל על שרי הממשלה, לדווח לממשלה על ביצוע השלבים ביישומן מדי שנתיים, ולא יאוחר מ- 31 .במרס 5 עיקר5 – ועדת שרים לענייני אקלים (סעיף11 ) לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מ דיניות בענייני אקלים ויישומן ,ובכלל זה יישום התכניות הלאומיות המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם- מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי . בסעיף11 מוצע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים אשר תשמש כמסג רת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, על מנת לטייב את פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל. תפקידי ועדת השרים יהיו לאשר ולעדכן את התכניות הלאומיות המוגשות לה על- ידי השר להגנת הסביבה על בסיס התייחסותם של משרדי המ משלה הרלוונטיים, לעקוב אחר יישומן, לאשר את ההנחיות לביצוע הליך הערכת סיכון אקלימית המוגשות לה על-ידי השר, ל שמש כמסגרת תיאום עליונה בין כלל הגורמים הממשלתיים העוסקים במשבר האקלים , לאשר מינויים של ועדת המומחים לפי הצעת השר ותפקידים נוספים שתקבע .הממשלה עבודה משותפת של הממשלה במסגרת ועדת השרים לענייני אקלים תוכל ליצר מסגרת ארגונית מתכללת .אפקטיבית יותר, שתוכל גם לגשר על פערים בין משרדי הממשלה ועדה מייעצת לשינוי אקלים (סעיפים12 – 14 ו- 16 - 20 ) על-מנת לגבש מדיניות לאומית המבקשת להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נ דרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לפיכך, מוצע בסעיף 12 להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים (להלן: "הוועדה המייעצת") המורכבת מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, וכן נצ יגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו .נציג התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר לצורך מילוי תפקידיה המגוונים של הוועדה, החולשים על תחומי עניין שונים תחת תחום שינוי האקלים- הפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים- מוצע לקבוע כ י הוועדה תהיה רשאית .למנות ועדות משנה קבועות או לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה וסמכויותיה מוצע להטיל על הוועדה המייעצת שלושה תפקידים עיקריים. הראשון שבהם הוא לייעץ למשרדי הממשלה בגיבוש התכניות הלאומיות המתעדכנות מדי חמש שנים. במסגרת זו, יהיה על הוועדה להעמיד בפני משרדי הממשלה את מכלול השיקולים שעליו לשקול בגיבוש התכנית וכן לבצע הליכי שיתוף ציבור .לתכניות המוצעות. כמו כן מוצע כי הוועדה המייעצת תייעץ בעניין הנחיות להכנת תכניות היערכות לשינוי אקלים לרשויות .ציבוריות מוצע עוד כי הוועדה המייעצת תיתן ייעוץ.בכל סוגיה הקשורה ביישום התכניות הלאומיות עיקר6 – ועדת מומחים עצמאית (סעיפים15 ו- 16 - 20 ) מערכת האקלים והשינוי המתחולל בה, היא מערכת מורכבת, אשר המחקר אודותיה מתפתח בקצב מהיר בשנים האחרונות. ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי - ודאות מדעית. לפיכך, קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע מדעי בנושא האקלים למקבלי הה חלטות, ובכלל זה לשר ולוועדה המייעצת. כמו כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר 6 .המדיניות המוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות והצורך בעדכונה לאור האמור, מוצע להקים ועדת מומחים לעניין שינוי אקלים , אשר חבריה ייבחרו בהתאם לרשימת מועמדים שתוצג לשר להגנת הסבי בה על ידי ה :אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן "האקדמיה"), הפועלת מכוח החוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"א- 1961 , לאחר שהתייעצה עם המועצה להשכלה גבוהה ., ובאישור ועדת השרים לענייני אקלים ועדת המומחים תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי ממקבלי ההחלטות, ובכלל זה תקבע את סדר יומה ואת הנושאים בהם תדון .לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים ( כמו כן, מוצע בסעיף קטן ג ) להטיל על ועדת המומחים להגיש לשר את חוות דעתה לעניין התכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חמ מה ולהיערכות לשינוי אקלים. עוד מוצע בסעיף קטן (ד ) כי ועדת המומחים תגיש לוועדה המייעצת ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בכל שנה, את חוות דעתה על הדו" ח שהגיש השר בדבר יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה , אשר יפורסם לציבור . מטרת תפקידים אלה להבטיח שיח ציבורי פתוח ,המבוסס על עובדות מדעיות ,בכל הנוגע לסוגיה מורכבת זו. כן מוצע בסעיף קטן (ה) כי ועדת המומחים תייעץ לשר להגנת הסביבה בעניין ההנחיות לעריכת הערכת .סיכון אקלימית מדינות רבות, ביניהן, בריטניה, ניו זילנד וקליפורניה, הקימו גופי ידע ובקרה מדעים וע צמאים בדומה לוועדת המומחים. סקירה שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה מלמדת כי לוועדת מומחים בלתי תלויה צפויה תרומה משמעותית בגיבוש מדיניות אקלימית יציבה, שכן היא מספקת בסיס מדעי עם ראייה ארוכת טווח לתהליך קבלת ההחלטות וכן מחזקת את אמינות הציבור במדיניות וביעדי ם הלאומיים. עוד נמצא כי המלצותיה ן של ועדת מומחים זוכות לתהודה תקשורתית, ציבורית ופוליטית ומאפשרות לקדם ביקורת ציבורית ומוסדית עניינית .על פעילות הממשלה עיקר 7 – הקמת מכון לסביבה ואקלים (סעיף21 ) ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי- ,ודאות מדעית. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה ל וועדת השרים לענייני אקלים, ל שר ולוועדה המייעצת לו . לפיכך, מוצע להקים במסגרת המשרד להגנת הסביבה, תחת המדען הראשי של המשרד, מכון בנושא סביבה ואקלים, אשר יפעל לאיסוף מידע (מדעי ואחר) מהארץ ומהעולם אודות איכות הסביבה והאקלים, לרבות מחקר השוואתי. מטרת המכון היא לספק למקבלי ההחלטות, ולוועדת המומחים מידע שוטף בנושא .אקלים, וכן את הידע המדעי הקונקרטי הנדרש להם לצורך קבלת החלטות שבמדיניות עיקר8 – ה ליך הערכת סיכון אקלימית- בחינה של ההשפעות הצפויות על שינוי אקלים (סעיף25 ) מוצע לקבוע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות מסוימות המוגש ו ת על ידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בה ן כדי להשפיע על פליטות גזי חממה או על שינויי אקל ים, או אשר עשויה להיות מושפעת משינויי אקלים , בהתאם להחלטת הממשלה . הממשלה תקבע תוך שנה מתחילת החוק מנגנונים להערכת סיכון אקלימית אשר יכלול בחינה של ההשפעות האקלימיות הצפויות מיישום התכנית על פליטות גזי חממה ועל ההיערכות לשינוי אקלים, ואת ההשפעות של שינוי 7 .האקלים על התוכנית, וכן בחינת חלופות ליישום התוכנית הליך בחינת ההשפעות ייעשה בשים לב, בין ,השאר לקבוע בדירקטיבה2001/42/EC של האיחוד האירופי בעניין הערכת השפעות של תוכניות על הסביבה. 1 בסעיף מוצע לפטור רשות ציבורית מביצוע ההליך במקרים מסוימים, וכן לפטור או תה מפרסום .המסמך אודות הערכת הסיכון האקלימית להערות הציבור במקרים מסוימים הליך בחינה מעין זה יאפשר להעמיד בפני מקבלי ההחלטות את המידע הנדרש על- מנת לגבש דעה מושכלת ומבוססת, לגבי השפעה של תכניות על משבר האקלים ועל היכולת של הממשלה ליישם את יעדי הפחתת גזי החמ ,מה ולהיערך לשינויי אקלים, ובהתאם להחליט אם לאשר את התכנית או את המדיניות .לבטלה, לשנות אותה או להתנותה בתנאים ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים .אחרים ורשויות אחרות ,החוק המוצע מיועד לתועלת כלל הציבור והדורות הבאים מתוך ראיה כוללת של ניהול משאבי הטבע והגנה על המערכות האקולוגיות. מטבע הדברים, אוכלוסיות מוחלשות צפויות להיפגע בשיעור גדול יותר .מנזקים הקשורים בשינויי האקלים, ועל כן החוק המוצע צפוי להיטיב עימן במיוחד ד. השפעת החוק המוצע על התקציב על פי הערכה של גורמי,המשרד לצורך יישום החוק י ידרש תוספת תקציב בהיקף של מיליון₪ למימון עבודתה של ועדת המומחים העצמאית. לא תידרש תוספת תקנים או תקציב לצורך שאר הפעולות המוצעות בהצעת החוק, למעט עלויות ליישום תכניות היערכות שיאושרו . ה . הערות משרדי הממשלה להצעת החוק בהצעת החוק הוטמעו שינויים בעקבות הערות של משרד המשפטים . כמו כן , הוטמעו שינויים בעקבות הערות שהתקבלו מ משרד ה אוצר, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה ומשרד ה בריאות והכנסנו את ההערות .בהתאם ו . )עמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), מר מ.איר לוין, אישר כי אין מניעה משפטית לקידום החקיקה ז . להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר 1 n plans and programmes Directive 2001/42/EC of the European Parliament and of the Council of 27 June 2001 on the assessment of the effects of certai on the environment. 8 טיוטת חוק מטעם ה משרד להגנת הסביבה : טיוטת חוק ,האקלים פ תש ה"ב- 2022 מטרה 1.מטרת חוק זה להביא למניעה ולצמצום של פליטת גזי חממה ונזקי משבר האקלים בישראל, במסגרת יישום מחויבותה של מדינת ישראל לנקיטת צעדים להתמודדות עם משבר האקלים, על ידי קביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה והכנת תכניות לאומיות להשגתם ולנקיטת פעולות היערכות להשפעות הנובעות משינוי האקלים, לרבות היערכות לאירועי חירום, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ורווחתם, קידום פיתוח בר קיימא של הכלכלה, החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור והדורות הבאים , זאת תוך שימור כושר התחרות במשק הישראלי ,עמידה על התחייבויות ישראל במסגרת הסכמי סחר שלה , ויישום ו הבטחת אספקת תשתיות ושירותים באופן סדיר לטובת הציבור. הגדרות 2.בחוק זה- "אמנת "האקלים- אמנת המסגרת של האו "ם בנושא שינוי אקלים , נחתמה ביוני 1992 . ""גזי חממה – ,חומר שפליטה שלו לאטמוספירה עלולה לגרום לשינוי אקלים ;המנוי בתוספת הראשונה ""הוועדה- ;ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת " "הוועדה המייעצת– ועדה מייעצת לעניין שינוי אקלים שהוקמה לפי סעיף12 ;לחוק " "ועדת המומחים– ועדת מומחים מהאקדמיה לעניין שינוי אקלים לפי סעיף 15 ;לחוק " "יעדים– יעדים להפחתת פליטות של גזי החממה הקבועים בסעיף3 לחוק " "פתרונות מבוססי טבע– פעולות להגנה, ניהול בר קיימא ושיקום של מערכות אקולוגיות , לשם מתן מענה לאתגרים וסיכונים הנובעים או מוגברים בשל משבר האקלים, תוך מתן יתרונות לרווחת האדם ולמגוון הביולוגי ; 9 " "שינוי אקלים – שינוי של האקלים הנגרם במישרין או בעקיפין מפעילות אנושית המשנה את ה,רכב האטמוספירה שהוא מעבר לתנודות טבעיות כגון עליה בטמפרטורה הממוצעת של פני שטח כדור הארץ, שינוי במשטר המשקעים, גובה פני הים, אירועי מזג אוויר קיצוניים וכן ;תופעות הנובעות משינוי זה, כגון פגיעה במערכות אקולוגיות " "השר– .השר להגנת הסביבה פרק א': הפחתת פליטת גזי חממה יעדים להפחתת פליטת גזי חממה 3. (א) יעדי הממשלה להפחתת פליטות הכמות השנתית של פליטות גזי חממה :הינם (1) החל משנת2030 – בהתאם ל יעדים המנויים בהחלטת הממשלה 'מס171 מיום25.07.2021 כעדכונה מעת לעת . (2) משנת2050 ואילך– כמות פליטות גזי החממה תעמוד על אפס נטו. (ב) הממשלה רשאית לשנות את היעדים ,ביחס לשנת הבסיס בשים לב להחלטות שיתקבלו מעת לעת על ידי המדינות החברות ב אמנת האקלים. (ג) לעניין סעיף זה- " "כמות הפליטות השנתית– כמות גזי החממה הנפלטת בישראל מכלל מקורות הפליטה בשנה אחת, המחושבת בהתאם להנחיות הפאנל הבין-ממשלתי ( לשינוי אקלים של ארגון האומות המאוחדותIPCC - The Intergovernmental Panel on Climate Change), אשר מפורסמת על ידי הלשכה המרכ ז;ית לסטטיסטיקה " "שנת הבסיס– כמות הפליטות השנתית בשנת2015, כפי שפורסמה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על פי נוסח הפרסום המעודכן מזמן .לזמן תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה 4. (א) הממשלה תאשר, לפי הצעת השר, תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה ויחולו לעניין זה הוראות ס עיף5 לחוק אוויר נקי התשס"ח- 2008 . (ב) תוכנית לאומית תוגש לממשלה, ,)כאמור בסעיף קטן (א לאחר שכל משרד ממשלתי הכין, אם בחר לעשות כן, תכנית משרדית להפחתת פליטות גזי חממה, תוך שקילת אמצעים לעמידה ביעדים .ומשמעויותיהם 10 (ג) במקרה של מחלוקת בין השר לבין שר או שרים אחרים, יובא העניין להכרעת הממשלה עם הגשת התוכנית הלאומית לאישורה בממשלה על- ידי השר, ותובא גם התכנית המשרדית כפי שהוכנה על ידי,המשרד הממשלתי כאמור בסעיף קטן (ב), הממונה על התחום שבמחלוקת . (ד) אין בסעיף .זה בכדי לגרוע או להוסיף על הסמכויות הקבועות בדין אחר דיווח לממשלה ולכנסת 5. (א) השר יגיש לממשלה ולוועד ה , בכל שנה, לא יאוחר מ- 31 בדצמבר, דו"ח ,בדבר יישום התכנית להפחתת פליטות גזי חממה בשנה שקדמה לשנת הדיווח אשר יכלול, בין השאר, התייחסות לשיעור הפחתת פליטות גזי החממה ותחזית .לשיעור פליטות גזי החממה בשנים הבאות (ב) דו"ח כאמור בסעיף (א) יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, וכן תפורסם חוות הדעת של ועדת המומחים בעניין הדוח השנתי, לפי סעיף14 )(ד. פרק ב': היערכות לשינוי אקלים תכנית היערכות של משרדי הממשלה 6.בתוך שנתיים מיום התחילה יכין כל משרד ממשלתי ,לאחר שקיים הליך שיתוף הציבור, תכנית היערכות לשינוי אקלים לשם צמצום נזקים הצפויים משינוי אקלים בהיבטים הקשורים בפעילות אותו משרד; בהכנת תכנית כאמור יינתן משקל משמעותי ל פתרונות מבוססי טבע ולהשפעת התו כנית על בריאות הציבור. תכנית היערכות לאומית 7. (א) עד ליום י״א בטבת ה׳תשפ״ו ( 31 בדצמבר2025 ), תאשר הממשלה תכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים, המרכזת את תכניות משרדי הממשלה ,ורשויות ציבוריות אחרות הצעת התכנית כאמור תוגש לממשלה.על ידי השר :התכנית תכלול את כל אלה (1) יעדי היערכות לשינוי אקלים בהתאם לתכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה לפי סעיף6 או רשויות ציבורי ות אחרות לפי סעיף8 ; (2) מנגנוני בקרה ומעקב על תכנון ויישום תכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה לפי סעיף6 ; (3) מנגנון בקרה ומעקב על תכנון ויישום תכניות היערכות ברשויות ;המקומיות בכפוף לסמכויות על פי כל דין (4) תקציב ליישום התכנית ככל הנדרש. 11 (ב) השר יגיש את התכנית המרוכזת לממשלה, ,)כאמור בסעיף קטן (א לאחר שריכז את עבודת המטה של משרדי הממשלה, ובכלל זה קיים שיח עם ,משרדי הממשלה בנושאים שבתחום אחריותם וסמכותם ליווה את עבודת ()המשרדים בהכנת התכניות כאמור בסעיף קטן (א1 )הציג לפניהם את החלופות בנושאים, וכן לאחר שקיים הליך שיתוף הציבור, בחן את הערכת המצב הרב שנתית של המטה לביטחון לאומי לפי סעיף2 ()(א6) לחוק המטה לביטחון לאומי, תשס"ח- 2008, וכן לאחר שהתייעץ עם הוועדה המייעצת, ו שקל את חוות דעתה של ועדת המומחים שהוגשה לו לפי סעיף14(ג); להצעה תצורף התייחסות לחוות הדעת האמורה .השר רשאי לצרף להגשת התכנית לפי סעיף קטן (א) את חוות דעתו לגבי תכניות משרדי הממשלה כפי שהוגשו ע"י השרים הממונים . (ג) שרי הממשלה, ידווחו לממשלה , בכל שנתיים, לא יאוחר מ- 31 ,במרס על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לחלקם בתכנית, בשנתיים .שקדמה למועד הדיווח ה דיווח וחוות הדעת של ועדת המומחים כאמור יפורס מו באתר האינטרנט של המשרד הממשלתי. (ד) הממשלה תעדכן , )בתהליך כאמור בסעיף קטן (ב ,את תכנית ההיערכות .הלאומית לפחות אחת לחמש שנים תכנית היערכות רשויות מקומיות ותאגידים לפני חוק 8. (א) השר ,, בהסכמת שר הפנים רשאי להטיל על רשות מקומית, לאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להביא עמדתה בפני השר, להכין תכנית היערכות לשינוי אקלים במתכונת ובתוך פרק הזמן שיורה, אם נוכח כי תכנית כאמור חיונית למניעת נזקים משמעותיים לציבור , לבריאות הציבור ולסביבה ;וכי הכנת התכנית היא בתחום אחריותה של הרשות המקומית לפי דין (ב) ,בתוך שנתיים מיום התחילה, יכינו התאגידים שהוקמו לפי חוק המנויים בתוספת השנייה ,לחוק זה תכנית היערכות לשינוי אקלים לשם צמצום נזקים הצפויים משינוי אקלים בהיבטים הקשורים בפעילות אותו תאגיד ; בהכנת תכנית כאמור יינתן משקל משמעותי לפתרונות מבוססי טבע ולהשפעת התוכניות על בריאות הציבור . השר רשאי להוסיף או להחסיר גופים מ התוספת בצו בהסכמת השר האחראי על .התאגיד תכנית היערכות לשינוי אקלים 9. :בפרק זה, תכנית היערכות לשינוי אקלים, תכלול את כל אלה (א) מיפוי מצב קיים ופערים בהיערכות לשינוי אקלים ועניינים .נוספים הקשורים בפעילות הגורם מכין התוכנית 12 (ב) גיבוש אמצעי הפעולה וה בניית שיטות וכלים לביצוע התכנית, ו כלים למעקב , ניטור ובקרה אחר יישומה ; (ג) .עניינים נוספים הקשורים בפעילות הגורם מכין התכנית סייג לתחולה 10 . פרק זה לא יחול על תוכנית היערכות להתמודדות עם מצבי חירום הנקבעות על .ידי הגופים שהממשלה קבעה לעניין זה פרק ג': ועדת שרים לענייני אקלים, הוועדה המייעצת וועדת המומחים ועדת שרים לענייני אקלים 11 . (א) הממשלה רשאית לפעול, לעניין הסמכויות שיפורטו להלן, באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים שתמנה ובלבד ש ראש הממשלה יהיה יושב ראש .הוועדה, ואחד מחבריה יהיה השר (ב) מינתה הממשלה ועדת שרים לפי הוראות סעיף קטן (א), תהיה הוועדה רשאית להפעיל את סמכויות הממשלה להלן : (1) לדון בתכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שהציע השר לפי סעיף 4 ,)(א וכן בתכניות ההיערכות לשינוי אקלים שהוגשו לה על ידי משרדי הממשלה לפי סעיף 7(א )ולאשר אותן ,על התקציב המוצע בהן, בשינויים שעליהם תחליט , ולאחר התייעצות עם השר שהשינוי נוגע לענייני משרדו . (2) לעקוב אחר יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ותכנית ההיערכות הלאומית לשינוי ;אקלים (3) לעדכן את התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לפי סעיף4(ב ), וכן לעדכן את התכנית הלאומית לשינוי אקלים לפי סעיף 7 )(ד. (4) לאשר מינויה של ועדת מומחים לפי;הצעת השר (5) סמכויות נוספות בתחומי העיסוק של הוועדה כפי שייקבעו על ידי .הממשלה הוועדה המייעצת לענייני אקלים 12 . (א) בתוך שישה חודשים מיום התחילה, השר ימנה ועדה מייעצת לשינוי ,אקלים בת 32 חברים:, שזה הרכבה (1) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, והוא יהיה היושב ;ראש (2) ;עובד משרד האנרגיה, לפי הצעת המנהל הכללי של המשרד 13 (3) עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לפי הצעת המנהל ;הכללי של המשרד (4) עובד משרד הכלכלה והתעשיה, לפי הצעת המנהל הכללי של ;המשרד (5) ;עובד משרד הבריאות, לפי הצעת המנהל הכללי של המשרד (6) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לפי הצעת המנהל הכללי של ;המשרד (7) עובד משרד הבינוי והשיכון, לפי הצעת המנהל הכללי של ;המשרד (8) ;עובד משרד החוץ, לפי הצעת המנהל הכללי של המשרד (9) ;עובד משרד האוצר, לפי הצעת המנהל הכללי של המשרד ( 10 ) נציג אגף התקציבים במשרד האוצר לפי הצעת הממונה על התקציבים במשרד האוצר ( 11 ) ;עובד משרד הפנים, לפי הצעת המנהל הכללי של המשרד ( 12 ) עובד משרד העבודה והרווחה, לפי הצעת המנהל הכללי של ;המשרד ( 13 ) עובד המשרד לביטחון הפנים, לפי הצעת המנהל הכללי של ;המשרד ( 14 ) עובד משרד הביטחון, לפי ;הצעת המנהל הכללי של המשרד ( 15 ) עובד המשרד לשיתוף פעולה אזורי , לפי הצעת המנהל הכללי של ;המשרד ( 16 ) ;המנהל הכללי של מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו ( 17 ) ;מנהל רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון או נציגו ( 18 ) ;יושב ראש רשות החשמל או נציגו ( 19 ) עובד בנק;ישראל, לפי הצעת נגיד בנק ישראל ( 20 ) ;מנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים או נציגו ( 21 ) ;מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב או נציגו 14 ( 22 ) הסטטיסטיקן הלאומי ;או נציגו ( 23 ) נציג גוף המייצג את מרבית העיריות והמועצות המקומיות; ( 24 ) נציג גוף המייצג את מרבית המועצות האזוריות ; ( 25 ) ;מנהל רשות הגז הטבעי או נציגו ( 26 ) ;נציג התאחדות התעשיינים בישראל ( 27 ) ;נציג רשות מקרקעי ישראל ( 28 ) ;נציג איגוד רופאי בריאות הציבור ( 29 ) ;נציג האוניברסיטאות בתחום הבריאות ( 30 ) נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעני י נם בשמירת איכות ;הסביבה ( 31 ) נציג הדור הצעיר, לפי הצעת התאחדות הסטודנטים ;והסטודנטיות בישראל ( 32 ) .נציג הדור הצעיר, לפי הצעת מועצת התלמידים הארצית (ב) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור .וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו (ג) הוועדה המייעצת רשאית למנות, מבין חבריה, ועדות משנה קבועות או לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה ומסמכויותיה; ועדת משנה תדווח לוועדה המייעצת על.החלטותיה, סמוך לאחר קבלתן (ד) אצלה הוועדה המייעצת מסמכויותיה לוועדת משנה כאמור בסעיף קטן (ג), יראו את החלטות ועדת המשנה כאילו הן החלטותיה לכל דבר ועניין, ואולם שני חברים לפחות של הוועדה המייעצת רשאים, בתוך שבעה ימים מיום קבלת החלטתה של ועדת המשנה לידיהם, ל הגיש ליושב ראש הוועדה המייעצת דרישה מנומקת בכתב לקיים במליאת הוועדה המייעצת דיון בעניין שלגביו התקבלה החלטה בוועדת המשנה; נתקבלה הדרישה כאמור תקיים הוועדה .המייעצת דיון בעניין והחלטתה תהיה סופית סדרי עבודה הוועדה המייעצת 13 . (א) יושב ראש הוועדה המייעצת יכנס את.הוועדה ויקבע את סדר יומה 15 (ב) ,חברי ועדה יוכלו להעלות נושא לסדר היום. דרש חבר ועדה דיון בנושא יקבע דיון בנושא תוך לא יאוחר מ3 חודשים (ג) המניין החוקי בישיבות הוועדה המייעצת הוא שליש חבריה ובהם יושב .ראש הוועדה המייעצת (ד) הוועדה המייעצת תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא .נקבעו בחוק זה ובלבד שתתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה קלנדרית דרכי עבודת הוועדה המייעצת וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד .להגנת הסביבה (ה) בישיבות הוועדה המייעצת ינוהל רישום שישקף את מהלך הדיון ויתעד את עיקריו; רישום כאמור יפו רסם בתוך14 ימים ממועד הישיבה שלגביה נערך, באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ויהיה פתוח לעיון הציבור .במשרדו הראשי תפקידי הועדה המייעצת 14 . הוועדה המייעצת תמלא תפקידים אלה - (1) תייעץ למשרדי הממשלה בגיבוש התוכניות הלאומיות לפי סעיפים 4 ו-7, ,ובכלל זה תקיים הליך שיתוף ציבור, ותבחן מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון היעדים ועדכון האמצעים ;הנדרשים ליישום בתכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה (2) תייעץ למשרדי הממשלה בעניין הנחיות להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים ל פי סעיף7 .בהתאם לתרחישי ייחוס אקלימיים (3) ת ייעץ למשרדי הממשלה בסוגיות הנוגעות ליישומן של התכנית הלאומית לפי סעיף 4 ותכניות ההיערכות לשינוי אקלים לפי סעיף 7, ובעניין הנחיות לביצוע הערכת סיכון אקלימית לפי סעיף25 (א). ועדת המומחים 15 . (א) בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה , ימנה השר, באישור הממשלה ,ועדת מומחים ,רב תחומית שהם חברי סגל אקדמי בכיר במוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל. הועדה תפעל באופן עצמאי ותמונה מתוך רשימת מועמדים שתכלול את המועמדים שנמצאו מתאימים לכך . רשימת המועמדים תוצג לשר על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ,לאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה; האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תציג לשר שלושה מועמדים לפחות בכל אחת מהתחומים כמפורט להלן : 16 (1) הועדה תמנה מומחה מתחום הבריאות , הכלכלה, האנרגיה, הסביבה , הפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים ו-5 חברים נוספים בעלי מומחיות אקדמית רלוונטית,בתחומי: תחבורה, תעשיה .פסולת, תכנון, תעסוקה, תכנון, תשתיות, אקולוגיה וחקלאות (2) לא ימונה לחבר ועד ת ה מומחים מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועד ת המ ומחים , או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה .בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו (3) .ועדת המומחים רשאית להיוועץ במומחים שאינם חברי הוועדה (4) הוועדה תבחר מבין חבריה את יושב הראש (5) .הוועדה תעסיק מרכז מקצועי לוועדה (ב) יו "ר הוועדה והמרכז המקצועי יקבעו, בהתייעצות עם חברי הוועדה, את סדרי עבודת הועדה , מועדי ישיבותיה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק .זה (ג) ועדת המומחים תגיש לשר את חוות דעתה לעניין התכניות הלאומיות כאמור בסעיפים4(ב) ו-7 )(ב בתוך שלושה חודשים מיום שהוגשו לה ; חוות דעת .יפורסמו לציבור (ד) ועדת המומחים ת גיש לוועדה המייעצת ולוועד ה , את חוות דעתה על הדו"ח השנתי שהגיש השר בדבר יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לפי סעיף5 . חוות הדעת תוגש לא יאוחר מיום31 במרס בכל .שנה (ה) ועדת המומחים תגיש לוועדה המייעצת ולוועד ה את חוות דעתה על הדו"ח הדו-שנתי שהגיש השר בדבר יישום התכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים לפי סעיף7 (ג). חוות הדעת תוגש לא יאוחר מיום31 במרס בשנה שלאחר .הגשת הדוח (ו) ועדת המומחים תסייע לוועדה המייעצת להצביע על המשמעויות של .תרחישי הייחוס ובפעילות המשרדים השונים (ז) ת דון בכל ענין אחר שנראה לה דרוש לביצוע תפקידיה. 17 (ח) תקציב ועדת המומחים ייקבע לתקופה של ארבע שנים ויוקצה מתוך תקציב המשרד להגנת הסביבה . התקציב ישמש עבור תגמול על עבודת המרכז המקצועי של הועדה , ו תגמול עבור מומחים נוספים אשר יידרשו מעת לעת לביצוע ,מחקר סקירות של דו" ,חות ומידע ניתוח נתונים, ראיונות עם מומחים שונים מהארץ ומהעולם וכתיבת דו" .חות תקופת כהונה 16 . תקופת כהונתו של חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף12 ( 22 ( ) עד27), וכן של חבר ועדת המומחים תהיה ארבע שנים ורשאי השר להאריך את תקופת כהונתו לתקופת כהונה נוספת, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. הפסקת כהונה 17 . (א) חבר הוועדה המייעצת וחבר ועדת המומחים יחדל לכהן, לפני תום :תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה (1) הוא התפטר במסירת כתב;התפטרות לשר (2) לגבי חבר הוועדה המייעצת בלבד, הוא חדל להיות עובד המשרד .הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג בוועדה המייעצת (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה המייעצת וחבר ועדת המומחים, יעבירו השר מכהונתו בסמוך למועד התקיימות הנס,יבה :בהודעה בכתב (1) ,הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה המייעצת או ;ועדת המומחים, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור (2) ;נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו (3) חדל להתקיים בו .תנאי מהתנאים הדרושים למינויו (ג) השר, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת או יושב ראש ועדת המומחים לפי העניין, רשאי להעביר את חבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה אם חבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה .המייעצת או ועדת המומחים לפי העניין (ד) השר לא יפסיק כהונתו של חבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים )לפי סעיפים קטנים (ב-(ג) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין .זה 18 (ה) הפסיק חבר הוועדה המייעצת או חבר ועדת המומחים לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות סעיף12 או סעיף15 ,(א) לפי העניין .למינוי חבר אחר במקומו, בהקדם האפשרי תוקף החלטות 18 .פעילותה של הוועדה המייעצת או ועדת המומחים לא תפגע בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה לפני העניין, ובלבד שמכהנים בה רוב.חבריה החלת דינים 19 . ,חברי הוועדה המייעצת או חברי וועדת המומחים שאינם עובדי המדינה, דינם ,בפעולתם כחברי הוועדה המייעצת או ועדת המומחים, כדין עובדי המדינה :לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיהם בוועדה המייעצת (1) ,)חוק שירות הציבור (מתנות התש"ם- 1979 ; (2) חוק העונשין, התשל"ז- 1977 - ;ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור (3) לגבי חבר הוועדה המייעצת בלבד, חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט- 1969 ; (4) ,)חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים התשי"ט- 1959 – ;ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה (5) סעיף56(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט- 1969 . ניגוד עניינים 20 . (א) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר .יימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה המייעצת או בועדת המומחים (ב) חבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא .שהטיפול בו יגרום לו להימצא, במצב של ניגוד עניינים (ג) נודע לחבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה המייעצת או ועדת המומחים לפי העניין; היה חבר הו ועדה המייעצת או ועדת המומחים האמור היושב ראש– .יודיע על כך לשר (ד) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה המייעצת שמונה לפי סעיף 12 להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי הוועדה המייעצת, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינ ים בשל .כך בלבד (ה) בסעיף זה- 19 " "בן משפחה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות ,וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה ;לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב " "בעלי עניין – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968 ; " "טיפול– לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות ;בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון " ניגוד עניינים" של חבר הוועדה המייעצת או חבר ועדת המומחים– ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה המייעצת או ועדת המומחים לבין ;עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו " קרוב", של חבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים– :כל אחד מאלה (1) ;בן משפחה של חבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים (2) אדם שלחבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים יש עניין במצבו ;הכלכלי (3) תאגיד שחבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים, בן משפחתו ( או אדם כאמור בפסקה2 ;) הם בעלי עניין בו (4) גוף שחבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים, בן משפחתו או ( אדם כאמור בפסקה2 ) הם מנהלים או .עובדים אחראים בו פרק ד': שונות ותיקונים עקיפים הקמת מכון אקלים וסביבה 21 . (א) מוקם בזה , במסגרת המשרד להגנת הסביבה, מכון בנושא סביבה ,ואקלים אשר יפעל לאיסוף תשתית מידע מהארץ ומהעולם אודות איכות הסביבה והאקלים ,ולספק את הידע המדעי הנדרש למשרדי הממשלה , הוועדה המייעצת וועדת המומחים לשם השגת מטרות .חוק זה אין באמור כדי למנוע מהממשלה להתבסס על ידע מגופים אחרים, או כדי לצמצם את תפקידם של יועצים אחרים של הממשלה בהתאם לחוק, לרבות רשות .החשמל (ב) המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה יהיה ראש המכון. (ג) לשם הוראות ביצוע חוק זה, המכון רשאי למסור מידע שברשותו .לבקשת משרדי הממשלה, בכפוף להוראות כל דין 20 דיווח למשרד להגנת הסביבה 22 . (א) גופים ציבוריים ידווחו למשרד להגנת הסביבה (בסעיף זה - מקבל )המידע ככל שיידרש לצורך הכנת דיווחים של מדינת ישראל לאמנת האקלים והחלטות מכוחה (בסעיף זה - .)מידע בסעיף זה- " גוף "ציבורי - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, ותאגיד שהוקם לפי חוק המנוי בתוספת השלישית ;לחוק זה ,השר רשאי לתקן את התוספת בצו בהסכמת השר האחראי על התאגיד ולעניין בנק ישראל– ;בהסכמת נגיד בנק ישראל (ב) ,)על אף האמור בסעיף קטן (א גוף ציבורי לא ימסור למקבל המידע מידע :שהוא אחד מאלה (1) מידע כהגדרתו בסעיף7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א– 1981 , וידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, כמשמעותה באותו חוק, אף שאינה ;בגדר מידע (2) מידע שהוא סוד מסחרי כהגדרתו בסעיף5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט– 1999 , למעט מידע שהוא אחד מאלה – (א) מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו ;לסביבה (ב) תוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה, שלא ברשות ;היחיד (3) .מידע שגילויו אסור לפי כל דין (ג) על ,)אף האמור בסעיף קטן (א גוף ציבורי אינו חייב למסור למקבל המידע :מידע שהוא אחד מאלה (1) מידע שהוא סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי, שמסירתו למקבל המידע עלולה לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שמסירתו למקבל המידע עלולה לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי ,למעט מידע שהוא אחד מאלה – (א) מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו ;לסביבה 21 (ב) תוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה, שלא ברשות ;היחיד (2) מידע שמסירתו למקבל המידע מעלה חשש ממשי לפגיעה מהותית במילוי תפקידי הגוף הציבורי ;לפי דין (3) מידע שנוצר, נאסף או מוחזק על ידי גוף ציבורי מכוח סמכות .חקירה על פי דין לצורכי חקירה או מידע מודיעיני (ד) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות דין המתייחסות לגילוי או לפרסום מידע, לרבות לאופן הגילוי או הפרסום. (ה) על מסירת מידע מגוף בטחוני כהגדרתו בסעיף10 לחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א- 2011 , יחולו הוראות סעיף16 ,לאותו חוק גם לעניין סעיף זה . (ו) הוגשה בקשת חופש מידע לפי הוראות חוק חופש המידע לגבי מידע גולמי שמסר גוף ציבורי למקבל המידע לפי הוראות סעיף קטן (א ) או למידע שהוא תו צר של עיבוד מידע גולמי מהגוף הציבורי , ידחה אותה מקבל המידע .ויפנה את המבקש לרשות הציבורית אשר בידיה נוצר המידע שמירת תוקף דינים23 .. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר, ו אין בסמכויות ובתפקידי ם לפי חוק זה כדי לפגוע בסמכויות ובתפקידים הנתונים לאחר, לפי כל דין. סייג לפקודת הסטטיסטיקה 24 . (א) על אף האמור בסעיף17 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב - 1972, על פרסום נתון על אודות פליטת גזי חממה לא תחול סודיות , ובלבד שלא יפורסם לציבור נתון שפרסומו עלול לגלות מידע על אודות תאגיד או מוסד מדינה :אם התקיים אחד מאלה (1) ראש הממשלה או שר הביטחון הורה שלא לפרסמו בשל עניינים הנוגעים לב י טחון המדינה; (2) ראש הממשלה או שר החוץ הורה שלא לפרסמו – בשל עניינים ;הנוגעים ליחסי החוץ של המדינה (3) ראש הממשלה או שר הכלכלה הורה שלא לפרסמו– בשל עניינים ;הנוגעים ליחסי סחר החוץ של המדינה (4) ראש הממשלה הורה שלא לפרסמו כי מצא שקיים אינטרס חיוני .אחר שלדעתו מחייב שמירת אותו נתון בסוד 22 (ב) אם נתקיימו הנסיבות שבסעיף קטן (א), תמסור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגורמים המנויים באותו סעיף את טיוטת הפרסום, שלושה .שבועות לפחות לפני שתפרסם את הנתון לציבור הערכת סיכון אקלימית 25 . (א) הממשלה תקבע מנגנונים להליך הערכת סיכון אקלימית בהחלטת ממשלה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו- (ג .) רשות ציבורית אשר חלה עליה ,החלטה הממשלה המכינה תכנית המוגשת לאישורה של הממשלה או שר ,משריה תערוך הערכת סיכון אקלימית .בהתאם להוראות סעיף זה הערכת סיכון אקלימית תערך פעם אחת עבור כל תכנית, גם מקום בו היא מוגשת .לאישור מספר גורמים לעניין זה - " "רשות ציבורית- .משרד ממשלתי, לרבות יחידות סמך " "תכנית– תכנית שלה השפעה ניכרת על פליטות גזי חממה או היערכות לשינויי אקלים , או שלשינויי אקלים תהיה השפעה משמעותית על התכנית, כפי שתקבע הממשלה תוך שנה מיום תחילתו של חוק ז,ה למ עט תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 . (ב) הממשלה תקבע תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, את ה,מתכונת ה אופן ,ה היקף , התחולה,שיכולה להיות הדרגתית ו שלבי היישום . (ג) החלטת:הממשלה תכלול בין היתר (1) סוג התכניות ותחומי הפעולה עליהן חלה חובה לעריכת הערכת סיכון אקלימית וככל שתמצא לנכון, פטורים מחובה זו; (2) תהליך,בחינת השפעותיה של התוכנית על פליטות גזי חממה היערכות לשינוי אקלים או השפעת שינוי האקלים על התוכנית; (3) שקילת חלופות להגשמת מטרתה של התוכניות המוצעת אשר יש בהן כדי לקדם היערכות לשינוי אקלים ועמידה ביעדים לפי חוק זה; (4) שיתוף הציבור ופירוט ממצאי הערכת הסיכון; (5) .מועד בו יש לבצע הערכה מחודשת להערכת הסיכון (ד) עם השלמת הליך הערכת הסיכון האקלימית כמפורט בסעי פים קטנים )(ב ו- )(ג, ה מסמך אודות ה הליך יובא יחד עם התוכנית כאשר היא מוגשת לאישור הממשלה או שר משריה .לפי העניין 23 (ה) על ,)אף האמור בסעיף קטן (א רשאית רשות ציבורית ,באישור הגורם אשר לאישורו מוגשת התוכנית , שלא לקיים את הליך הערכת הסיכון האקלימית ,כולו או חלקו ,אם התקיים אחד מאלה: (1) ה תוכנית נועדה להתמודד עם אירוע אשר עולה ממנו חשש לפגיעה ממשית בזכות יסוד או באינטרס ציבורי ומחייב טיפול באופן .דחוף (2) התוכנית נועדה להתמודד עם מצב חירום לאומי, אסון טבע כאירוע חירום אזרחי או כל אירוע חריג המחייב נקיטת פעולות מידיות , בכפוף להכרזת ה ממשלה על מצב חירום או אירוע חירום אזרחי . (3) התוכנית דומה במהותה לתוכנית אשר נערך עבורה הליך הערכת סיכון אקלימית בשלוש השנים שקדמו להכנת התוכנית, או לתוכנית אשר ניתן לה פטור בשלוש השנים שקדמו להכנ ת התוכנית. שיתוף ציבור 26 . השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין שיתוף הציבור בתהליך גיבוש התכניות לפי סעיפים4(ב) ו- 7(ב .) תוספת ראשונה (סעיף2) "ההגדרה "גזי חממה פחמן דו חמצני Carbon dioxide (C02) מתאן Methane (CH4) חמצן דו חנקני Nitrous oxide (N20) הידרופלואורופחמנים Hydrofluorocarbons (HFCs) פלואורופחמנים Perfluorocarbons (PFCs) גופרית שש פלואורידית Sulphur hexafluoride (SF6) תוספת שנייה (סעיף8 ))(ב 24 תאגידים שהוקמו לפי חוק הנדרשים בהכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים 1. הרשות לפיתוח ירושלים 2. מגן דוד אדום 3. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים 4. רשות נחל הירקון 5. רשות נחל הקישון 6. רשות נחל באר שבע 7. הרשות לפיתוח הגליל 8. הרשות לפיתוח הנגב 9. מועצת הצמחים 10 . המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה 11 . המועצה למוצרי פרי הדר 12 . המועצה לענף הלול 13 . רשות שדות התעופה- לעניין תשתיות הרשות בלבד 14 . רשו יו ה ת( ניקוז כ- 11 רשויות ) תוספת שלישית (סעיף23 ) 'תאגידים שהוקמו לפי חוק הנכללים בהגדרת 'גוף ציבורי 1. בנק ישראל– מידע מצרפי 2. רשות שדות התעופה 3. הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים 25 דבר י הסב ר כללי .שינוי האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת כיום בין מומחים ומדענים ,קיים קונצנזוס מדעי כי שינוי האקלים הניכר בעשורים האחרונים הוא תוצר לוואי של הפעילות האנושית ובעיקר שריפת דלק פחמני. זאת עולה ממסמכי קבוצות העבודה של הפנל הבינלאו מי על שינוי אקלים ( IPCC .) שהוקם על ידי ארגון האומות המאוחדות הסכנות הגלומות משינוי האקלים חולשות על כל תחומי החיים ובאות לידי ביטוי בשורה ארוכה של תופעות גלובליות ואזוריות. החל מהמסת קרחונים הרריים גדולים המזינים נהרות גדולים בעולם, דרך אסונות טבע כגון בצו רות, סופות טייפון והוריקן אשר תדירותם נמצאת בעלייה מאז שנות ה- 90 , הרחבה דרמטית של תפוצת חרקים והגדלת סכנת ההידבקות במחלות זיהומיות ומגפות, וכלה בעליית מפלס האוקיינוסים, אשר עלולה לגרום להצפת שטחי יבשת והמלחה של נהרות ושכבות קרקע הנושאות מים מתוקים בקרבת הח .וף, עליהן מתבססים אנשים ברחבי העולם לצורך מי שתייה אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים- United Nations Framework Convention on Climate Change (להלן: "אמנת האקלים") נכנסה לתוקף בשנת1994, ואושררה על- ידי ישראל בשנת1996 . האמנה נועדה לקדם שיתוף פעולה בין- לאומי במטרה להגביל את העלייה בטמפרטורה הגלובלית ולמנוע את שינוי האקלים כתוצאה מההתחממות. היעד הסופי שהוגדר בעת החתימה על האמנה הוא להביא את ריכוז גזי החממה באטמוספירה לרמה בה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים. לצורך כך הגדירה האמנה את מסגרת הפעילות ( העולמית להפחתת פליטות גזי חממהMitigation ). כמו כן, מהווה האמנה מסגרת לשיתוף פעולה בין- ( לאומי בנושא הסתגלות לשינוי אקליםAdaptation .) מכוח אמנת האקלים, התקבלה בשנת2015 החלטה1/CP.21 ( בדבר אימוץ הסכם פריזAdoption of the Paris Agreement) (להלן: "החלטת ה סכם פריז"). הסכם פריז נחתם על ידי ישראל ביום22.4.2016 , ואושרר על ידה ביום14.11.2016 .במסגרת החלטת ממשלה מס2041 – אשרור הסכם פריז בדבר התמודדות .בינלאומית עם שינויי האקלים ,מכוח ההחלטה, הסכם פריז מטיל על ישראל ועל יתר המדינות החברות באמנת האקלים שורה של מחויבויות. ביניהן, החובה להגיש למזכירות אמנת האקלים מדי חמש שנים יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה, קידום אסטרטגיה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה עד לשנת2050 , נקיטה באמצעים לאומיים להיערכות לשינוי אקלים ותמיכה הדדית של המדינות החברות בהשגת יעד גלובל י להיערכות .לשינוי אקלים בהתאם למחויבויות אלה, ולאור המודעות הגוברת בארץ לחיוניות הטיפול בנושא, לקחה על עצמה .ישראל, במספר החלטות ממשלה, לפעול להפחתת פליטות גזי חממה ולקידום ההיערכות לשינוי אקלים בין היתר, להביא להתייעלות אנרגטית, להרחבת השימוש באנרגיות מ תחדשות, להיערכות מפני נזקי שינוי האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה. בשנת2015 , הגישה ישראל למזכירות אמנת האקלים את היעדים הראשונים שקבעה להפחתת פליטות גזי חממה לשנת2030 .. יעדים אלה עוגנו בהחלטת ממשלה מס542 – .הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק בעקבותיה, אישרה הממשלה בשנת2016 , 'במסגרת החלטת ממשלה מס1403 – תכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה 26 ולהתייעלות אנרגטית, ובה פירוט האמצעים להשגת יעדי ההפחתה שנקבעו לשנת2030 . בשני העשורים האחרונים החלו מדינות בעולם לחוקק חוקי אקלים, אשר מגדירי ם את דרכי הפעולה של כל מדינה במאבק נגד משבר האקלים. סקירה שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה מצביעה על שונות רבה בין החוקים במדינות השונות, הן בקביעת היעדים הלאומיים והן בהיבטים הארגוניים הקשורים ליישום. יחד עם זאת, קיימים מספר מרכיבים מרכזיים במרבית החוקים, ו ,הם קביעת יעדים לאומיים הקמת ועדות מומחים עצמאיות לליווי הטיפול הממשלתי בנושא, יצירת מנגנונים לתמחור פחמן ככלי .לצמצום פליטות, וכן יצירת מנגנונים לדיווח ובקרה מטרת החוק המוצע הוא להגדיר לראשונה בחקיקה הישראלית את היעדים לצמצום פליטות של גזי חממה והיערכות ל שינוי אקלים, ויצירת מסגרת ארגונית מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר .האקלים כן יצוין כי צעד משלים והכרחי להשגת היעדים לצמצום פליטות גזי חממה הוא יצירת מנגנונים לתמחור פחמן. מנגנוני תמחור פחמן הקיימים ,בעולם מיועדים לפתור כשל שוק משמעותי הנגרם כאשר המזה .ם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי חממה שפלט לפי קרן המטבע העולמית ( IMF ), תמחור הפחמן נחשב להסדרה היעילה והאפקטיבית ביותר לעידוד הפחתת פליטות גזי חממה וליצירת ודאות בשוק. כך גם לפי המלצות ה- OECD , אשר92% .מחברותיו מפעילות מנגנוני תמחור פחמן א י לכך, רואה המשרד להגנת הסביבה הכרח בהשלמתה של עבודת מטה משותפת עם משרד האוצר לשם .יצירת מנגנונים מסוג זה לסעיף1 סעיף1 המוצע קובע את המטרות של החוק המוצע, תוך שימת דגש על שני ההיבטים המרכזיים של .ההתמודדות הנדרשת במישור הלאומי עם משבר האקלים היבטים אלה כוללים, בראש ובראשונה, מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה על פי יעדים ותכניות מובנות, בין היתר לצורך יישום מחויבויותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל מכוח אמנת האקלים. היבט זה, שתכליתו מניעת החרפה של תהליכי שינוי האקלים, כרוך במעבר הדרגתי לכלכלה "דלת פ חמן". כלומר, פיתוח המשק באמצעות תחליפים בני - .קיימא, המבוססים על אנרגיות מתחדשות ההיבט השני הנכלל במטרות החוק הוא קידום ההיערכות להשפעות הנובעות משינוי אקלים ולנזקי משבר האקלים. פעולה במישורים אלה נועדה להגן על הציבור, בריאותו ורווחתו מפני השלכות משבר האקלי ם, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה של שינויי האקלים אשר כתוצאה מהם מו שינו י י מזג האוויר הקיצוני, יכולים להתרחש אירועי חירום קיצוניים, כמו עלייה בתדירות שריפות היער, שיטפונות והצפות ועוד . החוק המוצע נועד לקדם פיתוח בר קיימא של ה כלכלה , .חברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי כמו כן, החוק המוצע שם לנגד עיניו את שימור כושר התחרות בישראל, עמידה בהתחייבויות ישראל במסגרת הסכמי סחר חוץ והבטחת אספקת תשתיות לטובת הציבור. כל זאת, תוך עמידה ביעדים שהגדיר החוק .להתמודדות עם משבר האקלים לסעיף2 והתוספת הראשונה 27 :מוצע להגדיר מונחים שונים שבהם נעשה שימוש בחוק המוצע, ובהם המונחים המוסברים להלן להגדרה "גזי חממה" ולתוספת הראשונה – גזי חממה הם חומרים שמצויים בטבע במצב צבירה גזי, אשר ידועים כחומרים הגורמים ל"אפקט חממה ". חומרים אלה ב ולעים או מחזירים קרינה תת- אדומה הנפלטת מכדור הארץ , ובכך גורמים להתחממות של האטמוספירה ועלייה הדרגתית של הטמפרטורה בפני כדור הארץ. ההגדרה המוצעת מפנה לתוספת הראשונה לחוק המוצע, המונה6 חומרים בעלי השפעה מוכחת על שינוי האקלים, שהוגדרו בפרוטוקו( ל קיוטוKyoto Protocol ) .לאמנת האקלים "להגדרה "הוועדה המייעצת – מוצע להגדיר את הוועדה המייעצת המוקמת בסעיף12 ,לחוק המוצע שתפקידיה מפורטים בסעיף14 .)המוצע (ר' להלן להגדרה""ועדת המומחים – כמקובל בחוקים רבים בעולם, מוצע להקים ועדת מומחים עצמאית ובלתי תלויה שתרכז את הידע המדעי העדכני בסוגיית שינוי האקלים. מוצע להגדיר א ת ועדת המומחים המוקמת בסעיף15 .לחוק המוצע שתפקידיה מפורטים בסעיף זה להגדר ה "יעדים " – .על פי אמנת האקלים, על מדינת ישראל לגבש יעדים להפחתת פליטות של גזי חממה היעדים המוצעים בסעיף3 לחוק הם יעדים ארוכי טווח, המחולקים ל- 2 תקופות – בין שנת2030 ל- 2049 , ומשנ ת2050 .ואילך "להגדרה "פתרונות מבוססי טבע– מוצע בחוק כי בקביעת האמצעים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתמודדות עם נזקי האקלים, תינתן עדיפות לפתרונות מבוססי טבע. פתרונות מסוג זה מבטאים גישה של ניהול מקיים של מערכות אקולוגיות, אשר לפיה שימוש באמצעי הטבע או באמצע ים המדמים תהליכים טבעיים, מביאים לתוצאות טובות יותר. זאת, בין היתר, משום שליישומן יתרונות סביבתיים, חברתיים וכלכליים נלווים, לרבות חיזוק חוסנן של המערכות האקולוגיות, שמירה על שירותי המערכת האקולוגית .לאדם, שמירה על המגוון הביולוגי, והעשרת הטבע העירוני מוצ ע להגדיר פתרונות אלו על בסיס ההגדרה של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע שזה :נוסחה Actions to protect, sustainably manage, and restore natural or modified ecosystems, that address societal challenges effectively and adaptively, simultaneously providing human well-being and biodiversity benefits". "להגדרה "שינוי אקלים – :מוצע להגדיר שינוי אקלים על בסיס ההגדרה באמנת האקלים שזה נוסחה "a change of climate which is attributed directly or indirectly to human activity that alters the composition of the global atmosphere and which is in addition to natural climate variability observed over comparable time periods" אקלים הוא מכלול של תופעות והיבטים ובהם טמפרטורה, משטר משקעים וגובה פני הים. לאקלים תפקיד מרכזי במערכות האקולוגיות הגלובליות והמקומיות גם יחד. שינוי של האקלים גורם לשינויים ,גלובליים ובא לידי ביטוי בעלייה של גובה פני הים עד כדי הצפה של איזורי יבשת, המסה של קרחונים ואירועי מזג אוויר קיצוניים ברחבי העולם. כמו כן, שינוי האקלים נכרך גם בשינוי של תפוצת מינים מזיקים ברחבי העולם, ולהפצ .ת מחלות שבעבר היו מוכרות באיזורים מסוימים בלבד בשל המורכבות של התופעות האקלימיות, לאורך שנים רבות היו מחלוקות בין מומחים בדבר השפעת הפעילות האנושית על האקלים. יחד עם זאת, כיום קיים קונצנזוס מדעי על כך שלפעילות האנושית קיימת 28 השפעה מובחנת על האקלים, שהיא מ עבר לתנודות טבעיות. השפעה זו מיוחסת בעיקר לפליטות של גזי חממה שהצטברותם באטמוספירה גורמת לתופעת ההתחממות הגלובלית, שהיא חלק ממכלול תופעות .שינוי האקלים לסעיף3 בהתאם למחויבויותיה של ישראל לפי החלטת הסכם פריז, מוצע לקבוע בחוק יעדים להפחתת פליטות גזי חממה לשנים2030 ו- 2050 . בהתאם לסעיף24 להחלטת הסכם פריז, נדרשות המדינות החברות באמנת האקלים, אשר הגישו למזכירות אמנת האקלים יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת2030 , לעדכן את היעד כך שיציב רף שאפתני יותר לצמצום פליטות גזי חממה. לפיכך, מוצע לקבוע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת2030 בהתאם להחלטת ממשלה171 מיום25.7.21 לפיה הכמות השנתית של פליטות גזי חממה תעמוד על73% בלבד מכמות פליטות גזי החממה בשנת2015 . בהתאם לסעיף35 להחלטת הסכם פריז ולסעיף4( 19 ) להסכם פריז, נדרשות המדינות החברות באמנת האקלים להגיש למזכירות האמנה אסטרטגיה לאומית לצמצום פליטות גזי החממה עד לשנת2050 . בהתאם לכך, מוצע לקבוע בתוספת לחוק יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת2050 , לפיו תאופס הכמות השנתית נטו של פליטות גזי חממה. יצוין כי יעד זה נקבע בדומה למדינות אחרות, כגון בריטניה , צרפת ,יפן ,ניו זילנד וסין, אשר קבעו אף הן בחקיקה יעדים , מוצע לקבוע יעדים אלה כדי לקדם את המשק ל עבר כלכלה דלת ואף מאופסת פחמן ולקרב את ישראל ליעדים של שאר המדינות המפות חות .בעשורים הקרובים , ככל שתתברר הזמינות של טכנולוגיות ל ייצור ולאגירה של אנרגיה שאינה כרוכה בפליטות גזי חממה ,תבוצע הערכה מחודשת של יעדי ההפחתה על-מנת להבטיח הפחתה נוספת עד כדי מוחלטת. לאור זאת, מוצע לתת בידי השר להגנת הסביבה את הסמכות להגדיל את היעדים הלא ומיים להפחתת פליטות ..גזי חממה באישור הממשלה וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עוד מוצע להבהיר בסעיף קטן (ג), כי חישוב ההפחתה ייעשה על פי הנחיות מקצועיות שמפרסם הפאנל הבין- ממשלתי לשינוי אקלים של ארגון האו"ם, וזאת ביחס לכמות הפליטות השנתית שמחשבת ומפרסמת )"הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "הלמ"ס לגבי שנת הבסיס2015. יובהר כי כמות הפליט ות השנתית המחושבת על- ידי הלמ"ס עשויה להתעדכן מעת לעת בפרסומיה, וזאת לאור שכלולן של שיטות מדידה וקבלה של נתונים חדשים. יצוין כי במסגרת המידע שנאסף על ידי המשרד, כמות הפליטות השנתית של גזי חממה לשנת2015 היא79 מיליון .טון לסעיף4 לצורך השגת היעדים בסעיף 3 , נדרש תכנון לאומי לטווח ארוך. בסעיף4 , מוצע כי השר להגנת הסביבה יביא לאישור הממשלה הצעה לתכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה כמפורט בסעיף5 לחוק אוויר נקי התשס"ח- 2008 . התכנית הלאומית אמורה לכלול אמצעים אופרטיביים שייושמו על ידי משרדי .הממשלה הרלוונטיים תכנית כאמור בסעיף זה לא תפגע בעקרונות הכרך הרביעי לנספח16 לאמנת שיקגו להפחתת פליטות גזי חממה בתחום התעופה או הסכמים ואמנות בין- לאומיות בתחום התעופה הנוגעות .להפחתת פליטות גזי חממה או היערכות לשינוי אקלים 29 בסעיף קטן (ב) מוצע כי כל משרד ממשלתי יהיה רשאי להכי ן תכנית להפחתת פליטות גזי חממה. השר להגנת הסביבה ירכז את תוכניות משרדי הממשלה ואת עבודת המטה על התוכנית. עוד מוצע כי במקרה .של מחלוקת בין שר או שרים לשר להגנת הסביבה, הדבר יובא להכרעת הממשלה עם הגשת התכנית לסעיף5 רכיב מרכזי בחקיקת האקלים בעולם הוא הקמה של מנגנון דיווח ובקרה, במסגרתו מדווחת הממשלה ל פרלמנט או לרשות מחוקקת מקבילה על עמידה ביעדי החוק ויישום הוראותיו. דיווח זה מתפרסם לידיעת הציבור, ומעודד שקיפות הן לגבי המידע הרלוונטי לכלל הציבור, והן לעניין קבלת החלטות המדיניות .ארוכות הטווח לפיכך , מוצע כי השר י ,גיש בתום כל שנה קלנדרית לממשלה ול ,וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דוח בדבר יישום התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה לגבי השנה הקלנדרית הקודמת . דיווח זה יתבסס, בין היתר, על דיווחי משרדי הממשלה שיוגשו עד ליום ה- 31 .במרס עוד מוצע כי הדיווח יציג את שיעור הפחתת פליטות גזי החממה שהושג בשנת הדיווח , וכן תחזית לשיעור הצפוי של פליטות גזי החממה .בשנים הבאות בסעיף קטן (ב), מוצע לקבוע כי הדוח יפורסם לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה בצירוף חוות הדעת של ועדת המומחים על הדוח , וזאת על- מנת להנגיש לציבור מידע עדכני בדבר .ההתקדמות הלאומית להשגת היעדים לסעיף 6 ב מסגרת החלטות הממשלה מספר474 /(חמ1 ) מיום25.6.2009 'ומס1504 מיום14.3.2010 ,הורתה הממשלה לוועדת מנכ"לים בראשות המשרד להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית להיערכות והסתגלות .לשינויי אקלים בעקבותיהן :הוכן מסמך מדיניות בעניין "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים ."המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית המ לצות מסמך המדיניות אומצו על ידי הממשלה ב החלטה מספר4079 מיום29.07.2018 " שעניינה היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית." במסגרת החלטה זו נקבע כי על כל משרד ממשרדי הממשלה ו בח ל ן את אופן היישום של תכנית ההיער כות לשינוי אקלים שיציב לעצמו . לצורך כך, ניתן להיעזר בעקרונות מדריך שפורסם על ידי מינהלת ההיערכות לשינוי אקלים שהוקמה בהחלטת הממשלה . עוד נקבע כי כל משרד רלוונטי יגיש דיווח שנתי .לממשלה על התקדמות בביצוע תכנית הפעולה סעיף6 המוצע מציע לעגן את המחויבות של מש ,רדי הממשלה להכנת תכניות היערכות לשינוי אקלים יישומן והדיווח עליהן. למען הסר ספק, יובהר כי תכנית היערכות לשינוי אקלים אינה "תכנית" כהגדרה בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 . תכניות ההיערכות מתייחסות לכל מגזר במשק, ולא רק לפעילות .הישירה של כל משרד ממשלתי לסעיף7 בדומה להליך האישור והבקרה על התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, מוצע בסעיף7 לקבוע 30 כי השר להגנת הסביבה יביא לאישור הממשלה הצעה לתכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים המורכבת מתוכניות ההיערכות שהכינו משרדי הממשלה לפי סעיף6 ורשויות ציבוריות אחרות לפי סעיף 8 . מוצע כי השר להגנת הסביבה ירכז את עבודת המטה של משרדי הממשלה ויהיה רשאי לצרף את חוות .דעתו לתוכניות המשרדים עם הגשת התוכנית המרוכזת לממשלה לוח הזמנים לגיבוש התכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים המוצע בסעיף קטן (א), הוא אי שור התכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים הראשונה עד סוף שנת2025 ., ועדכון התכנית מדי חמש שנים יובהר כי מטרת מנגנוני הבקרה והמעקב בסעיף זה היא מעקב אחר יישום תכניות ההיערכות של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות באמצעות דרישת מידע, ואינם כוללים הפעלת סמכויות .מעבר לכך בסעיף קטן (ב) מוצע עוד, כי לצורך גיבוש התכנית הלאומית יקיים השר הליך שיתוף ציבור, יקבל את הערותיו ויבחן אותם. כן יבחן את הערכת המצב הרב שנתית של המטה לביטחון לאומי שנערכת אחת לשנה, וככל שימצא כי נקבעו בה תרחישי ייחוס לאומיים לאירועים שעלולים לנב ,וע ממשבר האקלים .יכלול בתכנית הלאומית התייחסות להיערכות לתרחישים אלה בנוסף, יתייעץ השר בוועדה המייעצת המוקמת בסעיף12 המוצע, וכן יקבל חוות דעת מאת ועדת מומחים עצמאית המוקמת כאמור בסעיף15 המוצע. בשל החשיבות הרבה שיש לייחס להמלצות המדעיות של ועדת המומחים על מתווה התכנית הלאומית, מוצע כי השר יצרף לתכנית הלאומית המוצעת לאישור הממשלה גם התייחסות לחוות דעת ועדת המומחים. בסעיף קטן (ג) מוצע, לשם בקרה על יישום תכניות אלה, להטיל על שרי הממשלה, לדווח לממשלה על ביצוע השלבים ביישומן מדי שנתיים, ולא יאוחר מ- 31 .במרס לסעיף8 מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לדרוש מכל רשות מקומית, בהסכמת שר הפנים, להכין תכנית היערכות לשינוי אקלים, תוך הסתייעות בהנחיות הוועדה המייעצת כאמור בסעיף14 (ב) המוצע, אם נוכח כי תכנית כאמור חיונית למניעת נזקים משמעותיים לציבור ולסביבה והיא בתחומ י אחריותה של אותה .רשות מקומית כן מוצע לקבוע בתוספת השנייה לחוק, רשימת תאגידים שהוקמו לפי חוק אשר יידרשו בהכנת תכנית היערכות לשינוי אקלים לשם צמצום נזקים הצפויים משינוי אקלים בהיבטים הקשורים בפעילות אותו תאגיד. עוד מוצע כי השר להגנת הסביבה יהיה רשאי לתקן א ת התוספת בצו בהסכמת השר האחראי על התאגי ד . לסעיף9 מוצע לקבוע מה תכלול תכנית היערכות לשינוי אקלים, אשר נדרשים להכין משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים מסוימים שהוקמו לפי חוק. התוכנית תכלול, בין היתר, מיפוי והערכת סיכונים הנוגעים לתחום אחריות של מכין התו .כנית ומתן מענה לסיכונים אלה לסעיף10 מוצע להחריג מתחולה תוכניות היערכות להתמודדות עם מצבי חירום הנקבעות על ידי הגופים 31 שהממשלה הסמיכה לעניין זה, בין היתר רשות החירום הלאומית ומטה משק לשעת חירום שנעשו על פי .החלטות ממשלה לסעיף 11 לשם השגת מטרותיו של חוק זה נדרשות פעולות בתחומים שונים. לפיכך, החלטות מדיניות בענייני אקלים ויישומן ,ובכלל זה יישום התכניות הלאומיות ,המטילות חובות על משרדי הממשלה לפעול בתחומי אחריותם , מחייבים שיתוף פעולה ותיאום ממשלתי . בסעיף 11 מוצע כי הממשלה תוכל לפעול לעניין סמכויותיה לפי החוק באמצעות ועדת שרים לענייני אקלים , אשר תשמש כמסגרת תיאום בין כלל הגורמים העוסקים במשבר האקלים, על מנת לטייב את .פעולותיה של הממשלה בכל הנוגע להשלכות המשבר על המשק, החברה והסביבה בישראל תפקיד י וועדת השרים יהיו לא שר ולעדכן את התכניות הלאומיות המוגשות לו על-ידי השר להגנת הסביבה על בסיס התייחסותם של משרדי הממשלה הרלוונטיים, לעקוב אחר יישומן , לאשר את ההנחיות לביצוע הליך הערכת סיכון אקלימית המוגשות לה על-ידי השר, ל שמש כמסגרת תיאום עליונה בין כלל הגורמים הממשלתיים העוסק ים במשבר האקלים ותפקידים נוספים שתקבע הממשלה . עבודה משותפת של הממשלה במסגרת ועדת השרים לענייני אקלים תוכל ליצר מסגרת ארגונית מתכללת ,אפקטיבית יותר .שתוכל גם לגשר על פערים בין משרדי הממשלה יובהר, כי ככל שתוקם ועדת שרים לענייני אקלים, זו תמונה מכוח סמכות המ משלה לפי סעיף31(ה) לחוק- י סוד: הממשלה, ובהתאם לשיקול-דעתה. אין מדובר בוועדת שרים שהקמתה מחויבת לפי החוק, וכפועל יוצא מכך, תהיה לכל שר זכות ערר על החלטותיה של ועדת השרים והן יקבלו תוקף של החלטת ממשלה רק בתום תקופת הערר . במידה שתחליט הממשלה לפעול באמצעות ועד ,ת שרים לענייני אקלים הסמכויות הנתונות לוועדת השרים לא יגרעו מסמכות הממשלה לדון בנושאים אלה . לסעיף 12 על- מנת לגבש מדיניות לאומית שבכוחה להתמודד כראוי עם משבר האקלים, נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה המשק והחברה, כמו גם של האתגרים הפוליטיים, הכלכליים והמבניים בישראל. לפיכך, מוצע בסעיף 12 )"להקים ועדה מייעצת לשינוי אקלים (להלן: "הוועדה המייעצת לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה , המורכבת מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, וכן נציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציג .התאחדות התעשיינים בישראל, נציג ארגוני הסביבה ונציגי הדור הצעיר כמקובל במינוי ועדות ציבוריות מעין אלה, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי בתפקיד של חבר הווע דה המייעצת לא יכהן מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה. תכליתו של הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא .תפקיד ציבורי, בעל חשיבות, יכהן אדם הראוי לכהונה זו לצורך מילוי תפקידיה המגוונים של הוועדה, החולשים על תחומי עניין שונים תחת תחום שינוי האקלים- הפחתת פליטות גזי חממה והיערכות לשינוי אקלים- מוצע בסעיף קטן (ג) לקבוע כי הוועדה תהיה רשאית למנות ועדות משנה קבועות או לעניין מסוים, ולאצול להן מתפקידיה וסמכויותיה . 32 לסעיף 13 על- מנת להבטיח את תקינות עבודת הוועדה המייעצת, מוצע לקבוע כי המניין החוקי המזערי שבו יכולה הוועדה המייעצת לפעול ולקבל החלטות הוא שליש חבריה, הכולל גם את יושב ראש הוועדה. מאחר שהרכב הוועדה כולל הרכב רחב המייצג את כלל הגורמים העשויים להיות רלוונ טיים, ישנה חשיבות לרציפות .פעולתה, מבלי שתיפגע עקב קשיים טכניים בכינוס מספר נציגים גדול בנוסף, ולאור החשיבות הרבה בשקיפות עבודתה של הוועדה המייעצת לציבור, בגיבוש מדיניות תקדימית ונרחבת בתחום האקלים, מוצע כי דרכי עבודת הוועדה המייעצת וסדרי דיוניה יפורסמו בא תר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה וכי במסגרת דיוני הוועדה ינוהל רישום שישקף את מהלך הדיון ויתעד את עיקריו. כן מוצע כי גם רישום זה יפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ויהיה .פתוח לעיון הציבור במשרדו הראשי לסעיף 14 מוצע להטיל על הוועדה המייעצת שלושה תפקידים עיקריים. הראשון שבהם הוא לייעץ למשרדי הממשלה בגיבוש התכניות הלאומיות לפי סעיפים4 ו-7 לחוק המוצע, המתעדכנות מדי חמש שנים. במסגרת זו, יהיה .על הוועדה להעמיד בפני המשרדים את מכלול השיקולים שעליהם לשקול בגיבוש התכנית בסעיף קטן (ב) מוצע כי הוועדה המי יעצת תייעץ בעניין הנחיות להכנת תכניות היערכות לשינוי אקלים )לרשויות ציבוריות, אשר אינן מחייבות וישמשו בידי הרשויות ככלי עזר להכנת התוכניות. בסעיף קטן (ג מוצע עוד כי הוועדה המייעצת תיתן ייעוץ בכל סוגיה הקשורה ביישום התכניות הלאומיות ובעניין ההנחיות לעריכת ה .ערכת סיכון אקלימית לסעיף15 מערכת האקלים והשינוי המתחולל בה, היא מערכת מורכבת, אשר המחקר אודותיה מתפתח בקצב מהיר בשנים האחרונות. לפיכך קיימת חשיבות לקידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים על-ידי האקדמיה בייחוד בסוגיות רלוונטיות לתכנון ויישום אמצעי ההת מודדות עם משבר האקלים. כן קיימת חשיבות לביקורת מדעית אובייקטיבית בדבר המדיניות הנקבעת על- ידי מקבלי ההחלטות והצורך .בעדכונה לאור האמור, מוצע להקים ועדת מומחים לעניין שינוי אקלים , אשר חבריה ייבחרו בהתאם לרשימת מועמדים שתוצג לשר להגנת הסביבה , באישור ועדת,השרים לענייני אקלים על ידי ה אקדמיה הלאומית ,הישראלית למדעים (להלן: "האקדמיה"), הפועלת מכוח החוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תשכ"א- 1961 , לאחר שהתייעצה עם ארגון מדעי המאגד את מדעני הסביבה בישראל והמועצה להשכלה גבוהה .ועדת המומחים תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי ממקבלי ההחלטות, ובכלל זה תקבע את סדר יומה .ואת הנושאים בהם תדון לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים ( כמו כן, מוצע בסעיף קטן ג ) להטיל על ועדת המומחים להגיש לשר את חוות דעתה לעניין התכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות לשינוי אקלי ם , וחוות דעת זו תפורסם לציבור . עוד מוצע בסעיף קטן (ד ) כי ועדת המומחים תגיש לוועדה המייעצת ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בכל 33 שנה, את חוות דעתה על הדוח שהגיש השר בדבר יישום התכנית .הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה מטרת תפקידים אלה להבטיח שיח ציבורי פתוח ,המבוסס על עובדות מדעיות ,בכל הנוגע לסוגיה מורכבת זו. כן מוצע בסעיף קטן (ה) כי ועדת המומחים תייעץ לשר להגנת הסביבה בעניין ההנחיות לעריכת הערכת .סיכון אקלימית מדינות רבות, ביניהן בריטניה, ניו זילנד וקליפורניה, הקימו גופי ידע ובקרה מדעים ועצמאים בדומה לוועד ת המומחים. סקירה שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה מלמדת כי לוועדת מומחים בלתי תלויה צפויה תרומה משמעותית בגיבוש מדיניות אקלימית יציבה, שכן היא מספקת בסיס מדעי עם ראייה ארוכת טווח לתהליך קבלת ההחלטות, וכן מחזקת את אמינות הציבור במדיניות וביעדים הלאומיים. עוד נמצא כי המלצותיה ן של ועדת מומחים זוכות לתהודה תקשורתית, ציבורית ופוליטית ומאפשרות לקדם ביקורת ציבורית ומוסדית עניינית .על פעילות הממשלה לסעיף16 כמקובל בחקיקה המסדירה את פעילותן של ועדות ציבוריות, מוצע להגביל את תקופת כהונתו של חבר .בוועדה המייעצת או חבר ועדת המומחים, שאינו נציג של גוף ציבורי מגבלת תקופת הכהונה נועדה לאפשר ריענון שורות ולהבטיח החלפה בין חברי המועצה. הדבר חיוני הן בכדי לאפשר גיוון ד עות ועמדות והן בשל העובדה שחברות ב וועדה המייעצת, שהיא ועדה ציבורית מהווה משאב ציבורי שאין מקום להקנותו לגורם .בלעדי למשך תקופה ממושכת מדי לסעיף17 כמקובל בחקיקה המסדירה את פעילותן של ועדות ציבוריות, מוצע להסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים כהונתו של חבר בוועדה המייעצת או חבר ועדת המומחים בטרם הגיע מועד סיומה. סיום כהונה כאמור יעשה מקום שבו חדלו להתקיים בחבר הוועדה המייעצת הנסיבות שבשלהן מונה, וכן אם התפטר .באמצעות הגשת כתב התפטרות לשר בנוסף, מוצע כי כהונתו של חבר הוועדה המייעצת או חבר ועדת המומחים תובא אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על- ידי השר אם הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש עוד כחבר הוועדה המייעצת או ועדת המומחים בהתאמה, או אם נבצר .ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע כן מוצע להסדיר בסעיף קטן (ג) את האפשרות לפיה יכול השר להעביר את חבר הוועדה המייעצת או חבר ועדת המומחים מכהונתו כאשר הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה המייעצת או ועדת המומחים בהתאמה, וזאת לאחר שהתייעץ ביושב ראש הוועדה המייעצת או יושב ראש ועדת המומחים (ברי כי כאשר יושב ראש הו ,ועדה המייעצת או יושב ראש ועדת המומחים נעדר מישיבות לא תתקיים התייעצות עמו מעבר לזכות הטיעון שתינתן לו). מטרת סעיף קטן זה, לתת בידי השר סמכות להעביר מכהונתו חבר הוועדה המייעצת או חבר ועדת המומחים שאינו ממלא את תפקידו כנדרש, כאשר אינדיקציה אפשרית לכך היא הע דר השתתפותו בישיבות הוועדה המייעצת או ועדת המומחים בה הוא חבר. על- מנת לוודא את שלמות הרכב הוועדה המייעצת או ועדת המומחים ושלא להותירה בלא איוש 34 באופן העלול לפגוע בתפקודה, מוצע לקבוע כי עם הפסקת כהונה של חבר הוועדה המייעצת או חבר ועדת המומחים לפי הוראות סעיף 17 מוצע זה, יפעל השר בהקדם האפשרי למנות חבר אחר תחתיו, בהתאם .לתנאי סעיף המינוי לסעיף18 מוצע, כי למען שמירה על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של הוועדה המייעצת או ועדת המומחים, לא תפגע פעילות הוועדה במקרה שבו נתפנה מקומו של מי מחבריה, וזאת כל עוד מכהנים בה .רוב חבריה לסעיף19 מוצע להחיל על ,חברי הוועדה המייעצת וחברי ועדת המומחים, שאינם עובדי מדינה שורה של דינים החלים על עובדי המדינה, ואשר מטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירה על העצמאות המקצועית של העוסקים בו . בהמשך לאמור, מוצע להחיל את הוראות חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם– 1979 , לפיהן יחול על חבר הוועדה המייעצת וחבר ועדת המומחים וכן על בן או בת זוגו ומי שסמוך על שולחנו איסור על קבלת מתנה הניתנת לו נוכח חברתו בוועדה המייעצת או ועדת המומחים. זאת על- מנת למנוע פגיעה בטוהר המידות, ובכלל ז את למנוע תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לחבר הוועדה המייעצת או חבר ועדת .המומחים כדי להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך קבלת ההחלטות כן מוצע להחיל את הוראות חוק העונשין, התשל"ז- 1977 הנוגעות לעובדי ציבור– הוראות אלה עוסקות הן בעבירות המיוחדות לעובדי ציבור, ביניהן, עבירות של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה ושימוש לרעה בכוח המשרה, והן בהגנה מוגברת לעובדי ציבור, בין השאר, לעניין תקיפה של עובד ציבור, הפרעה .לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור כמו כן, לגבי חברי הוועדה המייעצת בלבד, מוצע להחיל את הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט- 1969 – חוק זה קובע שורה של מגבלות על מעבר של פורש משירות הציבור אל גופים אשר הפורש עסק בעניינם או היה מעורב במתן זכות להם במסגרת תפקידו הציבורי. זאת, בהתאם למטרתו של החוק, שהיא שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במער כת, ומניעת תופעות שליליות הכרוכות בניצול .קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו עוד מוצע להחיל את הוראות חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט- 1959 – לפיו יחולו על חברי הוועדה המייעצת וחברי ועדת המומחים החובות והאיס ורים החלים מכוח חוק זה על כלל עובדי המדינה– איסור על השתתפות בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (ס עיף3 א); איסור לעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (ס עיף3 ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (ס עיף4); איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדי נה (ס עיף5 .) לבסוף, מוצע להחיל את סעיף56(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט- 1969 – לפיו תופסק חברותו של חבר הוועדה המתמודד בבחירות לכנסת, וזאת מיום הגשת רשימת המועמדים עד יום הבחירות לכנסת, ואם יבחר לכנסת– .כל זמן היותו חבר כנסת לסעיף 20 35 מוצע כמקובל לקבוע איסור על חברי הוועדה המייעצת להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינ ים מתייחס למצב שבו קיים חשש סביר שחבר הוועדה המייעצת יימצא בניגוד עניינים– הן כאשר .מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר אותו הוא ממלא בסעיף קטן (א), מוצע לאסור את מינויו של אדם לחבר בוועדה המייעצת או בוועדת המומחים אם הוא יימצא בא ופן תדיר במצב של ניגוד עניינים, וזאת בשים לב להיקף העניינים שבהם עלול להתעורר חשש לניגוד עניינים ובהתייחס למשקל של אותם עניינים ביחס להיקף תפקידו בוועדה המייעצת או בוועדת המומחים. בסעיפים קטנים )(ב ו- )(ג מוצע לקבוע את האופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים .במהלך הכהונה, ובכלל זה להימנע מכל סוג של מעורבות באותו עניין, ולדווח על כך באופן מיידי לסעיף 21 ההתמודדות עם משבר האקלים מחייבת קבלת החלטות וגיבוש מדיניות בתנאי אי- ,ודאות מדעית. לפיכך קיימת חשיבות רבה להנגשה מתעדכנת של מידע בנושא האקלים למקבלי ההחלטות, ובכלל זה ל וועדת השרים לענייני אקלים, ל שר ולוועדה המייעצת לו . לפיכך, מוצע להקים במסגרת המשרד להגנת הסביבה ותקציבו , תחת המדען הראשי של המשרד, מכון בנושא סביבה ואקלים, אשר יפעל לאיסוף מידע מהארץ ומהעולם אודות איכות הסביבה והאקלים. מידע כאמור יכול לה יות מדעי או מידע על מדיניות או מחקר השוואתי. מטרת המכון היא לספק למקבלי ההחלטות , למשרדי הממשלה ולוועדת המומחים מידע שוטף בנושא אקלים וכן את הידע המדעי .הקונקרטי הנדרש להם לצורך קבלת החלטות שבמדיניות לסעיף 22 לשם השגת מטרותיו של חוק זה, נדרשים מידע ומסמכים לעניין פליטות של גזי חממה, וכן נדרשת תמונת מצב מהימנה אודות מידת המוכנות לתופעות הכרוכות בשינוי אקלים לצורך ביצוע חובת דיווח לאו"ם מתוקף הסכמי האקלים הבינלאומיים אליהם ישראל מחויבת, לעניין פליטות גזי חממה ויישום התוכנים להפחתת הפליטות ולהתמודדות עם שינויי האקלים. לפיכך, מוצע לקבוע חובת דיווח לגופים ציבוריים למשרד להגנת הסביבה, כל שיידרש לצורך הכנת דיווחים של ישראל לא.מנת האקלים והחלטות מכוחה , בין היתר: מידע על צריכת אנרגיה, דיווח על פליטות ישירות ממפעלים וצרכנים, צריכת אנרגיה בתחבורה ובחשמל לפי מגזרים, צריכה של גזי קירור, פעולות להפחתה של פליטות גזי חממה, מידע על השקעות 'בטכנולוגיות אקלים וכו הסעיף מונה מקרים בהם הגוף הציבורי לא ידווח ל משרד להגנת הסביבה , וכן מקרים בהם הגוף הציבורי אינו חייב לדווח ל משרד להגנת הסביבה . זאת על מנת לאזן את הצורך ביישום .החוק ביעילות אל מול החשש מפגיעה באינטרסים מוגנים עוד מוצע לכלול בהגדרת "גוף ציבורי" גם תאגידים שהוקמו לפי חוק, המפורטים ב .תוספת השלישית לחוק .מוצע כי השר להגנת הסביבה יהיה רשאי לתקן את התוספת בצו בהסכמת השר האחראי על התאגיד לסעיף 23 מוצע להבהיר כי אין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר וכי ואין בסמכויות ובתפקידים לפי החוק המוצע ,כדי לפגוע בסמכויות הנתונות לאחר לפי כל דין .קיים 36 לסעיף 24 מוצע לסייג את האמור בסעיף17 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב- 1972 .)"(להלן: "הפקודה נתונים שאוספת הלמ"ס לצורך ביצוע תפקידיה מוגנים בסודיות רחבה לפי הוראות סעיף17 לפקודה ולכן הלמ"ס אינה רשאית לפרסם נתונים מזוהים אודות אדם, תאגיד או עסק, וזאת ללא הבחנה כלשהי בקשר .)לסוג המידע (אם מדובר במידע פרטי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות או בסוד מסחרי אם לאו חובת הסודיות שבה מחויבת הלמ"ס אינהרנטית לעבודתה ונועדה להבטיח את אמון הציבור בה ואת .שיתוף הפעולה של הציבור בעת איסוף הנתונים לצורך הפקת סטטיסטיקה ואולם, המבנה הריכוזי במשק הישראלי יצר מקרים בהם חובת הסודיות הקבועה בפקודה, שנועדה להגן על זכויות של אנשים ותאגידים, מונע ת פרסום נתונים שיש אינטרס ציבורי מובהק לפרסמם על אודות ענפי המשק בהם מוטל על הלמ"ס לפרסם סטטיסטיקה. הסיבה לכך היא שלעיתים קיים שחקן ריכוזי אחד או מיעוט שחקנים בעלי מאפיינים מובהקים, שאינם מאפשרים פרסום נתון של מצאי פליטת גזי החממה בענף, מבלי לגלות מידע סוד .י על העוסקים בתחום לאור האינטרס הציבורי המובהק בפרסום נתוני פליטת גזי חממה, כאמצעי להוביל להפחתת זיהום האוויר, ולאור חובות הדיווח שנטלה על עצמה מדינת ישראל באמנות בינלאומיות, יהא זה מוצדק לאפשר את פרסום הנתונים בדבר פליטת גזי החממה שאספה הלמ"ס , על אף חובת הסודיות שבה היא מחויבת לפי הפקודה. בנסיבות אלה, באיזון בין האינטרס הציבורי בפרסום המידע לבין אינטרס העוסקים בתחום .לשמירת סודיות המידע על פליטת גזי החממה שלהם, גובר האינטרס הציבורי על מנת להבטיח שבפרסום הנתונים לא יהיה כדי לגרום נזק לאינטרס ציבורי אחר, מו צע כי במקרים של צורך מיוחד הנוגע לביטחון, ליחסי חוץ או לאינטרס אחר, יהיה השר הנוגע בדבר או ראש הממשלה מוסמך .להורות שלא לפרסמו הסעיף יסמיך את הלמ"ס להפיק ולפרסם כל נתון על אודות פליטת גזי חממה הנדרש למשרד להגנת הסביבה על מנת לקדם את הפחתת זיהום האוויר בהת אם לסמכויותיו, וכן יאפשר למדינת ישראל לעמוד .בסטנדרט הדיווח הבינלאומי המקובל בעולם בנסיבות בהן פרסום נתון עלול לגלות מידע סודי על תאגיד או מוסד מדינה, מוצע להטיל על הלמ ,"ס למסור שלושה שבועות לפני הפרסום את טיוטת הפרסום לגורמים המנויים בסעיף. מ ובהר כי ב מקרים של התנגשות בין האינטרס הציבורי לפרסום לבין חובת הסודיות נוגעים לתהליכי ייצור עסקיים ועל כן מובהר,, למען הסר ספק כי אין בהוראות הסעיף המוצע כדי להתיר פרסום נתון העולה כדי מידע כמשמעותו לפי חוק הגנת הפרטיות או פרסום של ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, אף שאינה בגדר מידע כאמור . לסעיף25 מוצע לקבוע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות מסוימות המוגש ו ת על ידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בה ן כדי להשפיע באופן משמעותי על פליטות גזי חממה או על שינויי אקלים, או אשר עשויה להיות מושפעת משינויי אקלים , בהתאם ל ,החלטת ממשלה כדוגמת: תכניות אב משקיות, מסמכי מדיניות אסטרטגיים לאומיים ואזוריים .ועוד ו הערכת הסיכון 37 האקלימי ת ת עשה פעם אחת בלבד עבור תכני ת הערכת הסיכון האקלימית תכלול בחינה של ההשפעות האקלימיות הצפויות מיישום התכנית על פליטות גזי חממה ועל ההיערכות לשינוי אקלים, ואת ההשפעות .של שינוי האקלים על התוכנית, וכן בחינת חלופות ליישום התוכנית הליך בחינת ההשפעות ייעשה בשים ,לב, בין השאר לקבוע בדירקטיבה2001/42/EC של האיחוד האירופי בעניין הערכת השפעות של תוכניות על הסביבה. 2 בסעיף מוצע לפטור רשות ציבורית מביצוע ההליך במקרים מסוימים, וכן לפטור אותה .מפרסום המסמך אודות הערכת הסיכון האקלימית להערות הציבור במקרים מסוימים מוצע כי מסמך אודות ההליך יוגש לגורם המאשר יחד עם התוכנית המוצעת. כן מוצע כי הנחיות לעניין ביצוע הליך הערכת הסיכון האקלימית יקבעו על ידי הממשלה .שנה מיום תחילתו של חוק זה הליך בחינה מעין זה יאפשר להעמיד בפני מקבלי ההחלטות את המידע הנדרש על- מנת לגבש דעה מושכ לת ומבוססת, לגבי השפעה של תכניות על משבר האקלים ועל היכולת של הממשלה ליישם את יעדי ,הפחתת גזי החממה ולהיערך לשינויי אקלים, ובהתאם להחליט אם לאשר את התכנית או את המדיניות .לבטלה, לשנות אותה או להתנותה בתנאים לסעיף 26 מאחר שמוצע בהצעת חוק זו, כי הציבור יהי ה שותף בגיבוש התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ולהיערכות, לאור חשיבותן ורוחב היריעה שהן מבטאות- מוצע כי האופן והעקרונות לפיהם יבוצע הליך שיתוף הציבור, ובכלל זה קבלת ובחינת הערותיו לתוכניות הלאומיות, יקבע על- ידי השר להגנת .הסביבה בתקנות 2 the Council of 27 June 2001 on the assessment of the effects of certain plans and programmes Directive 2001/42/EC of the European Parliament and of on the environment.